בכיוון אחר: גיל וניר קפטן - תוכנית באורך מלא

เฮ שלום לכם. שני האורכים שלנו היום הם פנים מוכרות ואהובות בהרוץ הידבות. אחד מהם הוא המנחה המוכשר של תוכנית התרבות שלנו, האומן באמונה ניר קפטן והשני הוא אחד השחקנים הבולטים בתוכנית הילדים צור משלנו גיל קפטן. כן, לא במקרה יש להם שמשפחה זה הם אחים ושניהם מסתבר למרות שנולדו לבית דתי עברו תהליך התחזקות אישי לחוד וביחד. אז הגיע הזמן שאחרי שאנחנו רואים אותם כל כך הרבה בשלל תפקידים נכיר לעומק את הסיפור והאישיות המיוחדת שמסתתרת מאחורם. שלום לניר וגיל קפטן. שלום וברכה. מה שלומכם? ברוך השם. ברוך השם. טוב, קודם כל אני ממש שמח לראות אתכם פה אחרי שאנחנו רואים אתכם במרכא. איך זה מרגיש א להיות מהצד השני? אני

חייב לנסות את זה פעם. האמת שעכשיו אני מרגיש את מה שהאמנים שמתערכים מרגישים. אתה יודע סוג של התרגשות. אוקיי, אז אתה צריך להתחשב בהם קצת בהחלט אצלי בתוכנית אין שולחן אז הבנתי טוב אז תכניס לשולחן כדי שתדע איך זה מרגיש טוב א אז בעצם נולדתם בבית מסורתי א מסורתי דתי א איך איך בדיוק איזה סוג של של מסורת הייתה האמא דתיה אבא אפשר להגיד לא מסורתי אבא כן מסורתי האמא א דתיה אה אה עברנו א זאת אומרת יש שבת זה מין סטטוס גבוה בבית כאילו ש א הטלוויזיה לא דלוקה המטבח כמובן כשר פלטה של שבת קידוש עושים אבל אבא עונה לטלפון בשבת אנחנו גודלים כאילו מין מציאות כזאת שהיא א גודלים למציאות כזאת לא לא לא מרגישים אני

חושב לפחות אני לא מרגישים שהדבר הזה כאילו הוא משהו מוזר בנוף זאת אומרת זה דבר שהוא כאילו גודלים איתו ואתה לא מצלי הצליח כאילו להסתכל על הדבר הזה כביכול מבחוץ ולהגיד רגע מה מה קורה לי פה בבית זה כן מותר זה אסור זה אני חושב ש נרגש לך זה הרגיש לא מוזר האמת שלא הרגשתי מוזר עד ש עד השלב שבעצם עשיתי סוג של התחזקות אבל עד אז בעצם הכל היה אתה יודע אופ זאת הייתה התנהלות בבית אז אתה יודע כשאתה גודל למציאות כזאת אתה לא מרגיש משהו מוזר אז אתם לא מרגישים איזשהם חיים כפולים לא לא ממש לא ואז גם כשאתה שר עם בחורות אלבמות זה בסדר וכשאתה גיל יוצא למועדונים זה בסדר זה במסגרת הדת ואתה מוצא לזה גם התרים כביכול

זאת אומרת אין בזה משהו אסור לכאורה למה זה יהיה אסור אתה הולך זאת אומרת אתה לא חושב על זה שזה אסור בכלל זה דבר שהוא כאילו ואני בחור של ישיבה תיכונית באותה תקופה כאילו זה אבסורד אבל כן זה דבר שהוא לא מוזר בנוף כאילו אה רוב החברים רוב הזה כאילו דבר שהוא כאילו די רגיל די אה כל שבוע כאילו קולסאום וכל מיני דברים כאלה ש אתה מזכיר לי התרים בעבר עניינתי זמרים שמופיעים בחתונות ומרקידים מאורב אז הייתי אומר והבן אדם מניח תפילין אומר לו תגיד איך זה מסתדר אז הוא אומר מה אני משמח חתן וקלה אז ניר אתה בעצם עבדת במשרד פרסום א תל אביבי אתה יודע לא צריכים להסביר מה מה הייתה האווירה שלם כל כך בשלב מסוים א הגעת

למסקנה שזה לא בשבילך איך הגעת לזה תראה לעבוד במשרד פרסום תל אביבי אני חושב שמה מהמצלי מצלכים ביותר במדינה באותה באותה תקופה וגם היום אתה באותה באותו שלב גם היה סוג של התחזקות אני התחלתי להתחזק ואתה חי את הסיטואציה שמה אתה רואה את ההתנהלות את ה את ה את הראש של הקופירייטרים על מה הם חושבים מה הם מנסים לקדם באיזשהו שלב הגעתי לאיזשהי מסקנה זה קצת סותר את ה את אורח החיים שלי שהתחלתי לנהל אז באותה תקופה אמ א והגעתי למסקנה. אגב, בחלק מהדברים הצלחתי לעצור ולנסות ככה קצת לשנות כיוון בחשיבה שלהם, אבל ברוב המקרים לא. אה ואז א החלטתי שזה קצת לא ממש הדרך שבה. הייתי רוצה לנהל את החיים שלי גם אם זה לצורך

פרנסה. אה וזהו. אז עשיתי סוג של פרישה משם. אה והחלטתי לפנות לכיוון אחר. אז כיוון אחר. אבל גיל לך היה גם כן א לא פחות א מורכב. אתה יודע אצלך אתה עדיין שחקן ויש התמודדויות א לא פשוטות. תספר לי קצת על זה. אה טוב זה האמת יש שזה נושא די רחב. אני בכלל, זאת אומרת, אני מבחינתי אה זה שהייתי דתי מבית, זה לא זאת אומרת שקראתי לעצמי דתי לייט בעצם עדיין הייתה לי הייתה לי את את הזיקה זאת אומרת היו לי מבחינתי קווים מאוד מאוד ברורים של מה אני לא אעשה עלבמה ווכשזה הגיע באמת לשלב האמת מה שנקרא לרגע האמת אז שם הייתי צריך הרבה כוח של אמונה שאז עוד לא היה ברמה שהוא היום סתם דוגמה אם אתה מקבל קבל פתאום אתה הולך

עושה אודישן ולעבור כבר אודישן עם כל כך הרבה מאות של שחקנים שמגיעים ורוצים להתקבל איזשהו תפקיד נכסף וא אתה כבר מתקבל ופתאום אתה מגיע לשלב של חתימת חוזה ופתאום אומרים לך רע אתה לא עובד בשבת ואז טוב אז לא צריך כביכול כי אתה לא נמצא עוד במקום של כוכב שיגידו אוקיי אז מה מה מה מה מה מה הרצונות שלך מה אתה לא רוצה אז אמרו לי שלא וקיבלתי את זה קיבלתי את הלוע הזה די הרבה פעמים ואז אתה חושבת לפרוש מהמקצוע כמו ש ניר עשה א האמת היא שכשהתחלתי את בית צבי, זאת אומרת כשהגעתי לשם כבר להתחלה של הלימודים אז א שמה עוד א לא קיבלו את זה שאני מה שנקרא חובש כיפה ולא עובד בשבת כאילו אם אתה לא רוצה ש לעבוד בשבת אני

זוכר שאפילו פעם אחת הגעתי לחזרות ביום שבת אבל הלכתי ברגל אתה מבין הגעתי ברגל ורצו לעשות אפילו הצגה ביום שישי בערב לקהל שיגיע ואז אני ממש ממש רבתי שם, הרגשתי שאני ממש עומד הולך על תפר דק, אבל המזל שלי שזה היה תפקיד ראשי א שכמעט כמעט כמעט הלכו לקראתי בשלב ברגע האחרון הקפיצו איזה א שחקן שימלא את התפקיד כאילו שיעשה את התפקיד ביום שישי בערב אז שוב אתה מגיע לכל מיני התמודדויות כאלה ש ש היום אני מסתכל על זה ואני אומר עם הרבה אמונה נסגרת דלת אחת נפתחת דלת שנייה כאילו אבל אז אתה לא מסתכל על זה בצורה כזאת אז יש אלו מחשבות רגע אולי אולי אני לא מתאים בכלל בנוף הזה, אולי אני לא אולי זה לא הדבר הנכון לעשות

למרות שעברתי כבר הרבה תפקידים בחיים שלי שלא במשחק רציתי גם ללמוד להיות מורה לחינוך גופני רציתי לעבוד בבנק עברתי והרגשתי שאני לא מתאים למסגרות האלה ומה שאני עושה זה באמת משחק ושמה ראיתי שאני נתקע ועוד כולם אומרים לי עזוב זה לא בשבילך אתה דתי זה חריג בנוף וכולי וכולי אז זה מביא אותך להרבה התלבטויות אבל אה במקביל פתאום זה שנדבר על זה אני מתאר לעצמי עוד זה זה הגיע המחשבה הזאת ואתה רואה עכשיו אתה תופר את הדברים לאט לאט ואתה נותן לו יד והולך איתו באותה דרך ודלתות נפתחות אבל היום הוויטורים הם יותר קלים או יותר קשים? הרבה יותר קלים כן הרבה יותר קלים כאילו בשוויון נפש אין בעיה לגמרי לגמרי זה זאת אומרת

אתה מבין שזה רצון השם כאילו אתה יודע אם לא אז לא נגמר הסיפור הגעתי עכשיו היה לא מזמן עשיתי איזשהו א אודישן לאיזה סדרת ילדים ווזה הגיע זאת אומרת ממש כאילו כבר לדקה האחרונה של כאילו אתה כבר שם ובסוף אתה מקבל טלפון ואומרים לך תשמע מאוד התרשמו ממך ואתה מעולה וכולי וכולי אבל לא אז בסדר אז לא נגמר עשי סיפור פה לא הייתה התלבטות של שבת או משהו כזה אבל זאת אומרת ברמת האמונה כאילו מה ש צריך להיות יהיה לך יהיה אם אתה רוצה עושה את שלך הגעת לישיים הגעת לא הגעת זה כבר גם טוב עוד שלב בדרך אז דיברנו עד עכשיו על ההתמודדות בתוך המקצוע אבל מעניין אותי לחזור אחורה טיפה לטריגר בעצם מה מה בעצם גרם לכם לשנות פזה

מדתיים לייט או איך שנגדיר את זה אה ולהגיד זו הדרך שלי האמת שאצלי זה התחיל דווקא מ מהפטירה של הסבא, האופן הפטירה שלו, הסבא שלי זכרונו לברכה היה הוא היה גם כן ככה בתחום ה אפשר אפשר לומר בתחום המוזיקה היה כותב, היה מלחין א באחד הימים אספנו את כל החומרים שלו והכנסתי איתו לאולפן הקלטות. הוא היה עיוור 17 שנים וממש הלכתי איתו יד ביד לעלות לאולפן ולהקליט ותזמורת וכולי וכולי. הוצאנו את האלבום שלו שלום בן נטיה הוא נולד בל זה היה לפני 14 שנים 16 כבר א הקלטנו את האלבום בשבוע שבו הוצאנו את האלבום הייתה מסיבה של כל הנכדים והוא חילק לנכדים ולנכדות ולבנים ולבנות בקיצור בשבוע באותו שבוע ביום שישי הוא הלך לבית

הכנסת חזר הביתה לבית של הדוד היה בדיוק שיא הפריחה כאילו הוא הקשים את החלום הכי גדול שלו להוציא את הזה שלו והוא צילם אותו עם גיטרה כאילו יושב בשדה ככה עם בין העשבים תמונות שכאילו מעולם לא ראינו סבא בצורה כזאת זה היה כאילו בשבילנו גם איזה משהו שאני זוכר שאני אמרתי לו סבא אתה כוכב זה המילה האחרונה שאמרתי לו כאילו ואז ואז באותו יום שישי הם חזרו מבית הכנסת הוא הם שאר שלום עליכם עד ממש לפני שהוא הגיע לקידוש עצמו שהוא החזיק את ואז הוא אמר לילדים ילדים תתנהגו יפה נמצאים כאן ארבעה מלאכים איך שהוא אמר את את זה הוא התמוטט ופשוט שמה נגמר סיפור. ה אתה היית שם או ש אני הגעתי בערך 10 דקות רבע שעה אחרי אבל

עצם ה אתה יודע קצת כשמתבוננים על על הצורה על הדרך על ההשתלשלות של הדברים זה משהו שנתן לי להסתכל על החיים בצורה אחרת החיים הם לא סוג של הפקרות החיים צריך קצת להתבונן כי באיזשהו שלב זה נגמר אז צריך לדעת מה התכלית ואז זה הוביל אותי לסוג של התחזקות ככה כשהתחלתי ללמוד יותר ויותר ויותר להתבונן שמה זה בערך בעצם התחיל אצלי תהליך ההתחזקות. גיל, איפה זה תפס אותך פטירת הסבא? אה, אני דווקא לא משם התחזקתי. א זה תפס אותי. זאת אומרת מצאתי את עצמי פתאום א מאבד את הדבר הקרוב הראשון, מה שנקרא וזה עוד לא נתן לי את הבום. אבל איפה היה הבום? עצי דווקא זה יחסית לא מזמן אה כי הרגשתי שאני בסדר. זאת אומרת הרגשתי

שהחיים שלי בסדר, שאני מתנהל, הכל בסדר וכולי. ואז אני זוכר שהלכנו לחברים, ראינו את היה טרנד, אז היה הסוד, הוציאו את הסוד ואנחנו יושבים עם חברים חילוניים גם וכולי ורואים כאילו את הדבר הזה והם נורא מתפעלים כאילו של מחשבה שיוצרת מציאות וכולי ואם אתה רוצה א שלקדם מציאות חיובית תחשוב חיובי תתלה שלטים בארון של מה שאתה רוצה של השאיפות שלך וכולי ואני אומר ריבונו של עולם זה אני מכיר את זה אני מכיר את זה כאילו רצון יראה יעשה ואת שבעתם משמרשי ווב השם לכל קורב לכל אשר יקראו באמת. מה זה האמת הזאת? לקרוא לו באמת ואתה אתה מזמן את זה. וזה לא הסתדר לי ואני נותן להם כל מיני יציאות כאלה תוך כדי הצביה בסרט ואני

אומר כאילו משהו פה היום למחרת כאילו תוך כדי תפילה נופלים לי כל המשפטים האלה מהתפילה פתאום מתחיל לשים לב למשפטים שאני אומר שמה זה התחיל כנראה ואני אומר ריבונו שלנו זה עכשיו מעניין אותי מה אומר את היהדות ההל בכל זאת זה היה טרנד מאוד גדול כאילו כל העולם כאילו סביב הדבר הזה זה היה משהו שהוא כאילו בלתי רגיל וו עדויות של אנשים וכולי אז אומר מה איך זה יכול להיות מה יהדות אומרת על זה עוזר לי הקדוש ברוך הוא אומר הנה אתה רוצה אני עכשיו עוזר ואני מגלגל מה שנקרא בגוגל ואני מוצא את הרב זמיר כהן מרצה על הסוד הסוד על פי היהדות והוא מראה שכביכול מה שהם עשו הם הוציאו כביכול את הקדוש ברוך הוא מתוך כל המערכת

הזאת אתה מזמן מציאות והוא מראה כמה שהדבר הזה לכאורה הוא לא הגיוני ולא טוב כשאתה בעצם יכול לעשות דברים שהם הרי אסון אם בכוח המחשבה שלך ם מילהם לא קוראים ודאי שלא לא קוראים זאת אומרת שיש מישהו שכן מכוון את הדברים שיקרו או לא יקרו ומשם לאט לאט א התוודעתי שוב אני אומר בכוח הרצון ובאמת בכוח המחשבה לדברים חיוביים התוודעתי פתאום לספרים המדהימים של הרב שנו מרושך שזה היה בגן האמונה הספר הראשון שכשהוא היה די בהתחלה שלו ואני פתאום מסתכל בספר ואני אומר הוא כתוב בצורה כל כך מושכת כל כך מרתקת ואמרתי אני חייב לקנות אותו ובדיוק אני יש לך חנויות מכל הכיוונים אבל אתה לא קונה ואז בדרך אני חוזר חזרנו מאלת עם

הילדים וכולי ופתאום עומד לי איזה חסיד בצומת אמרתי נו אז אם הוא כבר הגיע עד אליי אני קונה קניתי את הספר והתחלתי התבודדויות התחלתי את הדברים והרגשתי שפתאום יש לי חיבור כל כך גדול כאילו למשהו שהיה כאילו חבוי ופתאום לאט לאט התחיל להתקלף ואני חושב שמשם ואחר כך עם אה אני זוכר עוד שהיה הרב שי פקה שהוא היום הוא ראש ישיבה אבל אז בזמנו היה עוד בהתחלה של היה תלמיד של הרב חיים רבי בחולון והוא ככה היה מדריך אותי לאט לאט הייתי בא לו עם חולצות קצרות כאלה וזה הייתי מפתח שרירים הייתי בא אליו אומר לי גיל אתה קובע איתים לתורה אמרתי בטח הרב אחרי ערבית רבע שעה אומר לי מה זה רבע שעה תגידו התהליך הזה אצל שניכם זאת

אומרת הייתה איזשהיא סינרגיה שיתוף הדדיבורים עדדי משהו אני חושב שזה אצלי זה התחיל קצת יותר מוקדם אז א אז תמיד שאתה צעיר בעצם כן, אז תמיד היינו מדברים, אבל האמת הוא אפילו לא יודע את זה. אני הרגשתי שתמיד כשאנחנו מדברים אז הוא קצת מצחיק. הוא מצד את זה ממנו א עד איזשהו שלב שבאמת בו התחלנו קצת יותר א לדבר בנושא הזה, בנושא הזה של ההתחזקות ואז ראיתי שכן הדברים כן חלחלו והוא באמת משנה את אורך החיים. אז אז אז כבר ההתחזקות כבר הייתה קצת יותר משותפת בחלק מהדברים שעשינו. אז בגלל שאתה חזרת, התחזקת לפניו אז בעצם גם חיזקת אותו. השתדלתי לפחות בתקופה הזאת שאני ככה היו היו כמה שנים בעצם בהבדל בינינו כשאני

התחלתי מאז שאני התחלתי להתחזק עד שהוא התחיל להתחזק אז היינו תמיד משתפים אחד את השני אבל במינון קטן עד שהרגשנו שיש כבר נושא שיחה משותף שמה זה כבר התחיל לפרוץ קצת יותר אוקיי ניר אתה לקחת זאת אומרת צד אחד אחורה יצאת ממשרד הפרסום וכולי אבל גיל אתה נשארת שם באבימה וכולי ואתה יודע בזמן שאתה ממלא את הראש בדברים של אמונה ובגן האמונה וכולי והסוד שאר הקולגות שלך נמצאים פחות או יותר באותו מקום איך אתה אתה יודע איך איך זה משתלב אתה מרגיש כבר שאתה לא נמצא כל כך בעולם שלהם האמת שהייתה הייתה תקופה כאילו שהייתי אה היום קוראים לזה באורות אתה מרגיש שאתה רואה פתאום את האמת מול העיניים אתה אתה רואה אותה מול

העיניים ואתה אומר איך אתם לא רואים אותה? אתה את רוצה לשים על כל אחד ציצית. לא זה לא זה לא אבל א אבל הרגשתי שאני כן בשיחות של חדרי הלבשה מה שנקרא לפני ההצגה בתוך ההצגה וכולי וכולי גיליתי אנשים אחרים שלכאורה אם אנחנו מסתובבים ברחוב זה אנשים שנראה שזה לא מעניין אותם ופתאום אתה מגלה אנשים שגם שהם נראים לך רחוקים שנות אור מהיהדות זה משהו שכן כן יש לכל אחד יש את הנשמה היהודית שלו ואתה רק צריך כאילו הרגשתי אני לא יודע אולי שכנעתי את עצמי שזו או סוג של שליחות, כאילו אני לא רוצה לעזוב את המקצוע, אני רוצה להיות שחקן, אני רוצה להיות שחקן, אז לפחות אני אשפיע. יכול להיות שזאת הייתה ההתחלה של ה ואז פתאום

בשיחות גיליתי שאנשים מגלים בזה מאוד עניין ופתאום מכל ההרצאות שהייתי רואה והרבה הרבה בזכות הידברות כל מיני דברים שפתאום מתבה לי וברוך השם הקדוש ברוך הוא נתן לי כושר דיבור ככה וכושר שכנוע שאני פתאום קולט שהדברים מחלחלים אלים ואתה רואה פתאום דברים שמשתנים הייתי מביא איתי תפילין להצגות שהיו הצגות של צהריים או הצגות שהם לפני ערב בקיץ וכולי לא מקים דוכן אבל יושבים איתי חמישה כאילו א חמישה שחקנים כאילו בחדר ההלבשה ואני אומר מי רוצה להניח תפילין עם אחד כאילו אתה רוצה להניח תפילין אחרי אחרי שיחה זאת אומרת נושה לו את ההכנה מה שנקרא אומר אתה יודע מה יאללה אני אניח כי הוא כבר הרגיש קצת זה קצת חלחל איך

אומרים בן אדם כאילו כמו השלבים של הסולם הוצרת וראשו מגיע שמימה עשית עוד שלב קטן אז הבן אדם אולי כבר כן ירצה תנסה פתאום הבן אדם הזה רוצה ופתאום נכנס לעשות מישהו יש לך פה תפילין תביא גם אני רוצה ופתאום התחילו אנשים להניח תפילין בחדר אתה מניח בזה ב איפה שהקהל מי רוצה אגב אני בשנה מגיל האמת שזו תכונה שלמדתי אותה ממנו דווקא בתקופה האחרונה לא הייתי מסוגל לקבל את מי ששונה ממני ברמה הרוחנית זאת אומרת אם הייתי רואה איזשהו חילול שבת או הייתי רואה איזשהו משהו שהוא לא לרוח התורה זה היה עושה לי תחושת כעס פנימית והיה קשה שלי לקבל את זה. הוא בשונה ממני המון המון בדרכי נועם בדיבור בשיח ואת זה למדתי ממנו

דווקא ממש בתקופה האחרונה שזאת בעצם הדרך ולא משהו אחר. זאת אומרת לא מה שאני הייתי במקור. אזניר אתה בסופו של דבר מצאת את עצמך עורך ומגיש ברדיו כל ברמה. אה אתה יודע מ מהמקום הקודם שהיית בו למקום הזה זה אומנם שניהם תקשורת אבל זו תקשורת לגמרי אחרת. נכון איפה אתה רואה את ההבדלים מה מה היה הכי חד מבחינתך תראה א אם נשאל את זה ככה מה שונה ב בין תקשורת התקשורת החילונית שהייתי בה לבין התקשורת החרדית א אני חושב שאפשר לכלול את זה במילה אחת אחריות כי תקשורת חילונית א בעצם זאת אומרת אין מעצורים אין מה שמותר או מה שאסור או או בתקשורת החרדית כשאתה משדר משהו כשאתה רוצה של אוויר מסר, אתה מסתכל מי הם המאזינים

שלך או מיי הצופים שלך או מיי הקוראים שלך. א אתה יודע שמאחורי זה יש לך איזשהיא שליחות שזה חלק בלתי נפרד מהעניין הזה. זאת אומרת אני מאמין שאם הקדוש ברוך הוא זימן אותי לעמוד ולפתוח מיקרופון כל בוקר ולדבר למאות אלפי מאזינים אז אני רואה בזה סוג של שליחות. א ולכן אני מתבונן המון המון על המסר שאני מעביר שאני לא אגיד מילה שיש בה אולי לשון הרע שהיא אולי תהליב או תלבין מישהו שמאזין לי כרגע. אני חושב שיש הבדל זה אחריות אחריות אחריות כבדה זאת אומרת להעביר את המסר להעביר ערכים להעביר את המטרה שבה שבשבילה אני נמצא שם גיל פרופו גישור אתה לומד חצי יום בכולל מעביר שיעורי תורה בבית הכנסת אתה יודע ואם הייתי

רואה אותך סתם ברחוב עם הלבוש וזה לא שאני מתלבש זה אבל לא הייתי חושב כאילו שברמה הרוחנית כזאת לעומת ה א לא לעומת המראה השאלה זה במכוון או שזה זה סוג של התעיה תגלה סודות מקצועיים האמת היא ש אני שמעתי לאחרונה שהרבה אנשים אומרים עליי כביכול אחרי שבאים לשיעורים ושומעים וכולי וכולי אומרים שאם אני הייתי לבוש אחרת זאת אומרת אם הייתי ע עם זקן ועם זה לא היו מקשיבים לי אז אז לקחתי את זה כמין כמין איזשהו משהו משהו שכאילו כן מחזק אותי ש שאני כן יכול להיכנס למקומות האלה וכן להשפיע דווקא מהמקום הזה שכביכול הוא לא נראה מעיין. זאת אומרת הוא הוא לפעמים כשורואים איזה אדם חרדי שבא וכביכול מרצה קצת על על תורה או

נותן קצת ורטי מה שנקרא על פרשת השבוע וכולי או הלכות מלמד הלכות זה מרטיע לא לא זה שייך לבני ברק זה שייך ל אבל אם אתה בא ואתה מעביר את זה ואני אני כמוכם אז חושב שזה זה נותן איזשהו כוח אני זוכר שפעם אחת נסעתי לצילומים באיזה אולפן א ברעננה אולפן צילומים ברעננה ואז נהג מונית לי דתי אומר לי אומר לי אתה דתי אמרתי לו כן אז הוא אומר לי אז מה אתה הולך לעשות שם אמרתי לך לצילומים אמר באמת אתה שחקן אתה טם טהטם ואז הוא אומר לי תדע לך הוא זרק לי אומר איך אומרים באמונה כביכול אם אתה שומע משפט ממישהו כנראה שהקדוש ברוך הוא מדבר איתך הוא רוצה שאתה תשמע את המשפט הזה אז הוא אמר לי תדע לך זה היה לפני כמה שנים

טובות ואת המשפט הזה לקחתי איתי לאורך כל הדרך הוא אמר לי אתה במקום שאתה נמצא בו אתה מגיע למקומות שרבנים גדולים הרי לא יגיעו לשם לתוך ה אז זה אני לוקח את זה כי כמין דרך ואני משתדל א ובזה צריך הרבה סיעתא דשמיא לא לא להיות מושפע אלא רק להשפיע אה וברוך השם אני מרגיש שזה נותן את אותו תו יפה ניר אתה הערכת את גיל בתוכנית אומן באמונה כאן בערוץ דברות תוכנית ראשונה עונה ראשונה איך זה הרגיש לרעיין את אחיך הגדול האמת שזה תענוג אני לא יודע אם זה אני לא זוכר אם זה היה מכוון מופן שזה יהיה דווקא הוא או שככה זה יצא אבל א אתה יודע ככה אתה התקשרת אלי אמרת לי בום לא אבל הכוונה על התוכנית הראשונה כן א ההרגשה היא

הרגשה אחרת לגמרי אני חושב שזה בעצם נתן לי את הסיפטח הטוב כי בכל זאת אתה יושב עם מישהו שהוא בשר מבשרך ונותן לך את הביטחון וגיל כמובן עם החוש הומור שלו לא אגיד שלא יהיו לנו קטעים של נפילות שם של צחוק והפסקות ועניינים אבל ושבירת כוסות ושבירת כוסות כן, אבל עדיין זה נותן תחושה טובה כי בכל זאת זה אח שלך זה אתה מרגיש כמו סוג של משחק בית נקרא לזה אז זה זאת בדיוק ההרגשה זה ממש א נתן לי ככה פתיחה טובה ובאמת ניר למעלה מ-40 תוכניות צולמו כבר ארבע עונות איך אתה מסכם עד עכשיו כאילו עוד יהיה לזה מיני סתם המשך אבל סיכום ביניים קודם כל אמ יש סיפוק רוחני אני חייב קודם כל להתייחס לזה סיפוק רוחני אדיר אמ כי אני

מרגיש שכשהתוכנית מדברת גם לאנשים, ליוצרים, בכלל היא מציגה איזשהו פן נוסף ביהדות. א וזה מזכיר לי אגב סיפור שקרה, סיפור שהדהים אותי ואני חייב לספר לך אותו. בכיף. א קניתי רכב והגיע אליי סוכן המכירות הביתה, ישב איתי וראיתי שעל היד שלו, מיד שמאל, החלק העליון מגולך, החלק התחתון לא. שאלתי אותו, אמרתי לו, "מה מה הסיפור הזה של מגולך למה?" אמר לי, "אני חייב לספר לך משהו, אבל זה היה בדיוק כמה ימים לפני יום ראש השנה או יום כיפור, אני לא זוכר בדיוק והוא אמר לי, נכנסתי לבחור שעושה קעקועים, הוא הכין אותי כבר לעשות את הקעקוע וכולי. וברקע לא יודע איך, לא יודע מה, אבל כמו שגיל אמר, כשהקדוש ברוך הוא רוצה זה

קורה, הייתה שם הטלוויזיה הייתה דלוקה על ערוץ התברות. ברקע התנגן לו סינגל קליפ שצילמנו עם יאיר גדסי שהוא מבצע את לך ליד תשוקתי א הוא אומר תקשיב שמעתי את השיר והרגשתי שכאילו השם מדבר איתי לא ידעתי מה הוא רוצה להגיד לי ולא ידעתי מה הוא רוצה לרמוז לי אבל הבנתי דבר אחד שאת הקעקוע אני לא צריך לעשות אומר למרות שגילכתי את היד החלטתי לקום אמרתי לבחור שעושה את הקעקועים אני אשלם לך מה שמגיע לך אבל בוא נווותר על זה ואחרי ששמעתי את הסיפור הזה אמרתי עם כל ה-44 או כמה שזה לא יהיה כבר שצילמנו תוכניות עם כל זה נועד בשביל אותו יהודי שברוך השם יתר על קעקוע אז ברוך השם כל המאמץ היה שווה את זה רגע והוא קישר אותך

לתוכנית לא הוא לא ידע שאני מגיש זה פשוט קליפ שרץ בלי לא ראו אותך בקליפ לא ראו רק את יאיר גדס ושאיר לך איך הגבת כששמעת את הסיפור הזה האמת התרגשתי מאוד התרגשתי מאוד כי זה היה אמרתי אני חייב לספר להפקה ולערוץ מה הכוח מה קודם כל מה הכוח של מוזיקה מה דבר מה מוזיקה יכולה לעשות אצל אצל יהודי א ומה מה בכלל הכוח של של הערוץ של במסר קטן והשליחות הכל ביחד איך הוא איך הוא הגיב כשהבין שזה אתה בעצם שזה אני לא לא אמרתי לו שזה אני לא סיפרתי לו שזה אני לא טוב אולי הוא עכשיו רואה אותך בצל רופא שיניים כן אבל למה לא סיפרת לו באמת לא יודע הייתי כל כך כל כך התרגשתי מעצם הסיפור שלו אז גם לא קישרתי בהתחלה שזה היה

קליפ שאנחנו כצילמנו אבל עד שהוא אמר לי הקליפ של ערוץ ירוץ של לך לי תצוקתי העיר גדסי אז אמרתי הופ אז קישרתי באמת את הדברים טוב לא הרבה יודעים גם שאתה עצמך הוצאת את האלבום לפני 10 שנים בערך אתה יודע אנחנו מדברים על אמונה ומוזיקה אבל גם אתה ב בעמדה הזאת ספר לי קצת מה מה היה שם א לפני 10 12 שנים חברתי לבחור שנקרא שקוראים לו נפטלי גולד א שרטנו ביחד בלהיקת הרבונות הצבאית א עבדנו על אלבום משותף אלבום שהצליח מאוד האמת שעד היום הוא מושמע השירים שלו מושמעים אמ אלבום שבעצם האופי שלו היה זה היה אגב שלב ההתחזקות שלי אז רוב הטקסטים שם נכתבו על ידי והיו באורות כן כן אפשר לומר ושמעו את זה שמעו את זה מה ז כן

שמעו את זה אני אומר שמעו שזה מהנשמה כאילו אתה רואה שזה בא באמת מהאמת שלו וזה אלבום שככה אולי ה עצם זה ש הושמע עד היום נתן לי קצת לעצור את העשייה המוזיקלית וזה על זה אני מכה מכה על חטא זהו למה עזבת באמת אמ תשמע אני עושה היום הרבה דברים א גם רדיו א גם א בתחום קצת אומנם לא בתחום המוזיקה אבל ג'ינגלים א הפקות השדירים וכדומה אז זה משהו שלא נתן לי להשקיע את כל העשייה. אתה יודע, כשאתה מתעסק במוזיקה, אתה חייב לתת את כל כולך. כי אם אתה לא נמצא שמה זה רק כמו עניין טכני. זה לא זה. אבל אני מבטיח לעצמי שאני בעזרת השם נמצא את הזמן לחזור לעניינים. כמו דיאטה. מי מחר? איך? כמו דיאטה אני אומר. מי מחר? כן. מי

מחר? לא. אצל האלבום זה צריך להיות מי עוד שנה. כן. אפרופו דברים שלא יודעים עליכם. גיל ציפור תחקירנית קטנה לחשה לי שהיה לך סיפור מעניין כניסת שבת ליד חיפה זכור לך עוד משהו של ההתחבתויות האלה של המקצועים הזה ביחד אה יוצא שלפעמים השבת נכנסת מוקדם ובמוצאי שבת אזה היה מוצאי שבת אחד זה היה לפני שלוש ארבע שנים מוצאי שבת הייתה צריכה להיות לי הצגה בשעה 6: כשהשבת יוצאת בח :30 וזה בחיפה וממש התקופה הזאת של חנוכה, הצגת חנוכה גדולה, פסטיבל שירי הילדים שהיה אז וטוב אז אני מכין את עצמי ואני נוסע לחיפה עם הילדים ועם אשתי היו לי שני ילדים אז א ונוסעים לקריית אתה ששם גר הדודה שלי נתארח אצלה 5 וח אני יוצא כאילו

מגיע לשם בזמן אנחנו יוצאים בשעה 2 ברק כשהשבת נכנסת בערך ב40 יוצאים בשעה 2 א בש כשהגענו כבר לאזור כפר סבא אשתי נזכה רת אומר, "תשמע, שכחתי את התיק שלי בבית." אמרתי להגנית, "חיבים לחזור, את יכולה להסתדר בלי זה? כי זה מעכב אותנו עוד חצי שעה." אני אומר לה, היא אומרת לו, "לא חייבת וזה טה טה טם טהדם." אמרתי, "טוב, עושה את רצון אשתו, חוזר בחזרה, נוסעים ואנחנו פתאום קולטים שאנחנו נמצאים א א 10 דקות לפני כניסת שבת ואני עכשיו רואה שאנחנו לקראת קירת, לקראת הצ'קפוסט שם ואני פתאום מבין, הסתכלתי בזה, אני רואה שהשבת בחיפה נכנסת יותר מוקדם. הסתכלתי מסתכל כבר 20 20 דקות אחרי השקיעה אני עוד דקה יש לי עכשיו אני

עובר את הרמזור במהירות צ'קפוסט מועדונים כל מיני מקומות כאלה שמה בחיפה אזור תעשייה ואשתי אומרת מה קרה תיסר שצריך דקריית אתה לא זה עצרתי את האוטו יצאתי מהרכב כאילו היתי עוד לא ידעתי את ההלכה ככה בדיוק וזה אני אומר אחרי זה אין לא נוגעים בשום דבר כאילו יצאתי עם האוטו ואני הולך עכשיו להתחיל לחפש אני הולך עכשיו לא איזה בן אדם אני אומר לו תגיד לי איך אני מגיע לקריית אתה מפה אז הוא אומר לי מה קח אוטובוס פה אני אומר לו לא ברגל אומר לי מה ברגל בקיצור לא יודע ש גם אין שם מדרכות, לא אין שם מדרכות זהו זה נחל הקישון שמה כן עכשיו אשתי התחילה פתאום א להילחץ נורא עם שני ילדים הילדה הייתה בת שש והבן בן שלוש מה

עושים אמרנו עכשיו מתחילים ללכת ברגל עכשיו אני גם לא יודע מותר לי לטלטל אסור לי לטלטל אז הם טלטלו את זה לאדים כאילו הים תיקים ואשתי ככה עם הזה אנחנו מתחילים ללכת ואשתי בסוג של ה אם היא אם היא הייתה בהכרה כאילו באותו רגע אני לא מאמין שהיא הייתה הולכת אחריי אבל בכל אופן אנחנו מתחילים ללכת והחושך יורד ואנחנו הולכים והולכים והולכים והולכים והנחל הקישון כאילו בדרך ואין את מי לשאול אז רואה את העשייה כביש מהיר שואלים כאילו איזה בן אדם בדרך אבל המזל שלנו זה ערבי כאילו אני אומר לו איך אני מגיע לקריית טה והמבט שלו כאילו אומר לך ישר כאילו אומר לו קריאת אתה אז יהיה יש לך עוד דרך אמרתי בטח עכשיו מה הוא

רוצה לעשות להתחיל לעקוב אחרי הילדים מפחדים נצמדים אלי כך אמרתי להם ילדים מי ששומר את השבת השבת שומרת עליו לא לפחד וכולי וכולי בסופו של דבר זה היה סוג של אה משהו שלא נגמר. אחרי שלוש שעות הגענו לקריית עטה, לא ידעו איפה אנחנו. אבא שלי בא מבת ים בנסיעה כי הטלפון האחרון היה מאשתי כשהוא אמר איפה גיל? היא אמרה תקשיב, אנחנו תקועים בחיפה והוא הלך לחפש זה ומאז לא עונים לטלפונים כאילו היא גם לא יודעת למה היא לא ענתה להטלפון. הטלפון מצלצל מצלצל מצלצל ואף אחד לא עונה. אז אבא שלי בא מהפחד נורא שקרה משהו ולא יודעים אנו שלוש שעות לא יודעים איפה וואני חושב שזאת הייתה שבת שבשבילי היה משהו מאוד א מאוד חזק של אה

הסתכלתי אמרתי ריבונו של עולם כאילו ירדו לי ממש דמעות כאילו מהעיניים אמרתי ריבונו של עולם כאילו לא ידעתי למה זה הגיע הדבר הזה אבל כמו שכתב הרב שלום ארוש בספר שלו לא שואלים את הקדוש ברוך הוא למה אז קיבלתי את זה אשתי עד היום יש לה איזה סוג של טראומה מהדבר הזה היא לא היא לא קריאת טה לא זה היא רק עוברת בכביש שמה היא רוצמת עיניים כ אז אני נוהג צור פתאום פתאום ערב ההוא כן אז אמר לי רב ספר את הסיפור הזה לאנשים כי יש הלכה הרי שבן אדם לא יוצא לדרך סמוך לשבת לפחות שזה יחזק אחרים אז לפחות שזה יהיה שחרנו אבל זה היה סוג של א משהו שבחיים לא תארת מי שיקרה לי אני יודע שהיתי הולך שעה לבד, אבל עם הילדים, עם

פקלאות, עם אשתי, זה אני חושב שזה היה פעם ראשונה. טוב, אז אה מעניין מאוד אנחנו נסיים בשיר בביצוע הבוקלי מיוחד שלכם למען החי וראי. בעצם למרות ששניכם היום לא עוסקים רע, בעיקר בזה, אתם מתעסקים במוזיקה. א ניר אתה זמר חופות, נכון? וגיל אתה התחלת את הדרך במקלת הרבונות הצבאית בהמשך שיחקת במחזות זמר כמו קרלי בחי ואיש חסיד היה אז בשביל ככה הטעם המוזיקלי הזה בואו נסיים את התוכנית עם ביצועלי משותף של שניכם למען החי וראי שמחה מהנחי החי בדיוק זהו דאבל מינינג אז בואו נשמע למהנחי ורעה למחי וראי אדבר דבר שלום בך למחי ורעי למחי ורעי אדבר אדבר שלום בך למען בית השם אלוקינו הבקשה טוב לך למן בית השם אלוקינו הבקשה

טוב לך לני למעי וראי למעי וראי אדבר אדבר שלום שלום ב יפה מאוד מרגש אה בכלל אני אוהב מוזיקה הוקלית ותגידו תודה גם שלא התערבתי לכם כמו שאתה עושה בתוכנית הייתי מחרב לכם את כל השיר אז א תודה שהייתם איתנו כיף תמיד לרעין שני אנשים ועוד מוכשרים ועוד אחים אז בכלל זכינו תודה לך תודה לך ותודה גם לכם שהייתם איתנו כאן בכיוון אחר אתם מוזמנים לשלוח אלינו הצעות, הערות והערות למייל שמופיע כאן למטה דודוטודלידברות.org תודה רבה לכם ונתראה גם בתורנית הבאה. เฮ