היי, מישהו שומע אותי?!

20 וואט בערך כמו נורה של מקרר. זה כל הכוח של משדר שנמצא היום כמעט 26 מיליארד קילומטר מאיתנו ובכל זאת אנחנו שומעים אותו. החללית ויאג'ר אחת שוגרה בספטמבר 1977. מאז היא רק ממשיכה להתרחק כ-17 קימטר בכל שנייה. ב-18 בנובמבר השנה היא תגיע לנקודה שאף חפץ מעשה ידי אדם לא הגיע אליה. מרחק של יום אור שלם. אות רדיו שנה במהירות האור צריך 24 שעות כדי להגיע אליה והיא עדיין עובדת על מקור חשמל שהולך ונחלש והמהנדסים מכבים בה מכשיר אחרי מכשיר כדי לחסוך. וכשהאות מגיע אלינו. לפי נאסה אותות כאלה מגיעים בעוצמה של עד מילדית של מילרדית וט. פי 20 מיליארד פחות ממה ששעון ידיגיטלי צריך. ובכל זאת, אנטנות ענק בקוטר 70 מטר

מכוונות בדיוק אליה קולטות את הלחישה הזאת. בסוף 2023 המחשב שלה התחיל לשדר נתונים חסרי פשר ומהנדסים תיקנו אותו מרחוק וכל ניסיון לקח כ-45 שעות הלוך וחזור. הסוד הוא לא עוצמת השידור. הסוד הוא האוזן שמקשיבה. חברים, כמה פעמים אנחנו מרגישים בדיוק ככה? לוחשים תפילה קטנה מתוך עייפות ונדמה לנו שהיא נבלעת איפהשהו בחלל. העולם כל כך גדול ואנחנו כל כך קטנים. מי בכלל שומע? ואם 26 מיליארד קילומטר נשמעים לנו רחוק, מה נגיד על בורא עולם שכל היקום קטן לפניו? ובכל זאת, התלמוד הירושלמי אומר, ראה כמה הוא גבוה מעולמו. ואדם נכנס לבית הכנסת ועומד אחורי העמוד ומתפלל בלחישה, והקדוש ברוך הוא מאזין את תפילתו. והירושלמי

מביא את חנה שרק שפתי הנאות וקולה לא ישמע ובכל זאת נשמעה ושואל יש אלוה קרוב מזה הוא קרוב לבריותיו כמו פלא האוזן זה בדיוק סוד ויאג'ר התפילה שלנו לא צריכה להיות חזקה היא צריכה להיות מכוונת כי בצד השני מקשיב מי שברא את כל המרחקים ואף לחישה לא הולכת לאיבוד התפילה איננה צעקה אל חלל ריק התפילה היא אות מכוון אל האוזן הכי חשובה שיש אז בפעם הבאה שנרגיש שהתפילה שלנו קטנה מדי, נעצור ונלחש אותה בכל זאת, בשקט, כמו חנה, כי לא משנה כמה רחוק אנחנו מרגישים, הלחישה שלנו תמיד מגיעה. ‏S