הכוח לעבור את המשבר נמצא כבר בתוכך

כולנו גדלנו על אותו סיפור. לגמל יש דבשת מלאה במים וזה מה שמאפשר לו לחצות מדבריות. אבל זה פשוט לא נכון. הדבשת אינה מאגר מים ובכל זאת הגמל חוצה את המדבר הקטלני ביותר בלי טיפה אחת. איך? המדע גילה את האמת המפתיעה. הדבשת אינה עוגרת מים. היא עוגרת שומן. מאגר אנרגיה דחוס. כשהמזון עוזל, גוף הגמל מפרק את השומן הזה לאנרגיה שמחזיקה אותו ימים ושבועות. הדבשת היא לא מימיה, היא מאגר חוסן פנימי, מטען של כוח שהגמל נושא בתוכו. תקשיבו לעומק, הגמל תלוי במשהו חיצוני שיציל אותו. הוא לא מחפש בור מים, הוא לא ממתין לגשם. כל מה שהוא צריך כדי לעבור את הבצורת כבר נמצא בתוכו. הכוח לשרוד את היובש אינו בחוץ. הוא ניסע על

גבו חלק ממנו. תקשיבו לעומק. מה שמאפשר לגמל לחצות את המדבר אינו נמצא במדבר הוא בתוך הגמל עצמו. כשכולם מחפשים בחוץ הגמל יודע שהמשאב הגדול ביותר כבר תמון בפנים. חברים כמה מאיתנו כשמגיע משבר, תקופה קשה, מדבר אישי, מיד מחפשים בחוץ. מחכים שמישהו יציל אותנו, שהישועה תבוא מבחוץ. בטוחים שאין לנו כלום בפנים. אנחנו מרגישים ריקים, חסרי משאבים, לא מסוגלים לעבור את המדבר לבד ומחפשים בכל מקום בחוץ את הכוח, בעוד אדם, בעוד מסיבות, בעוד דבר חיצוני שיציל אותנו ולא מאמינים שיש בתוכנו מאגר. אלפי שנים לפני מדני המדבר, התורה לימדה אותנו את חוק הדבשת של הנשמה. בספר דברים משה מדבר על התשובה, על החזרה לבורא ואומר, כי

קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו. תקשיבו לדיוק. הרמ"בן מסביר, גם אם נדחת לקצה השמיים, גם אם אתה בגלות הרחוקה ביותר, אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאוד. הכוח לשוב, להתחבר, להחזיק מעמד אינו בשמיים, אינו מעבר לים ובפיך ובלבבך, כבר בתוכך. בדיוק כמו הדבשת. המאגר ניסע איתך לכל מקום. איננו צריכים לחפש את הכוח בחוץ. הבורא נטה בנו מאגר פנימי של חוסן, של אמונה, של יכולת, בדיוק כמו השומן בדבשת. וברגע המשבר, כשנדמה שאין כלום, דווקא אז המאגר הפנימי משתחרר ונותן לנו לעבור את המדבר. אז בפעם הבאה שניכנס למדבר ונרגיש ריקים ונחפש ישועה בחוץ, נעצור, נזכור את הגמל, נזכור שקרוב אליך הדבר מאוד. לא נחפש את הכוח בחוץ, כי כל מה שצריך כדי לעבור את המדבר כבר נמצא בפני.