הנשמה האלוקית שנמצאת בכל אדם

רב חיים בלוז'ין כותב בספר נפש החיים מה פירוש המילים האלה ויצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים הוא אומר על דרך המשל הוא נתן משל שהיה בזמנו שהמייצרי כלי זכוכית היו לוקחים עיסד זכוכית ועם קשית כזו היו נופחים לתוכיו וכך היות נותנים בצורה היום אפשר לתת דוגמה פשוטה יותר בלון אדם לוקח בלון מנפח בלון אומר רב חיים ולוזין מה יש כעת עץ בתוך הבלון הזה אז כולנו יודעים יש פה אוויר אבל מה מיוחד באוויר הזה זה לא אוויר רגיל זה אוויר שקודם היה בתוך האדם וכעת הוא עבר אל תוך כלי הזכוכית או לתוך הבלון זה רק משל הקדוש ברוך הוא אינו גוף ואין דמות הגוף ויפח באפיו זה לא שיש לו פה והוא נפח בו דרך

הפה הקדוש ברוך הוא בלא כל הארץ כבודו אבל על דרך המשל כמו שהאוויר שנכנס לבלון או נפח בכלי זכוכית הוא לא אוויר רגיל הוא היה בתחילת בתוכי ועכשיו הוא נמצא שם. כך נשמת האדם היא מאוד גבוהה ברוחניות שלה. היא אמנם נבראה. היא לא אדם הוא לא אלוקים. הנשמה היא בריאה שאלוקים ברא אבל הוא ברא בריאה שהכי קרובה אליו שהיא ברמה הרוחנית בפסגה שיכולה להיות בעולם הנבראים. וזה הפירוש של מן דנפח מדילה נפח. זאת אומרת כשרואים אדם נותנים לו כבוד אנחנו מכבדים את הצלם אלוקים שבו את הנשמה האלוקית שבו. ‏am