עין רואה ואוזן שומעת - הרב עופר שרביט HD

טוב, שלום וברכה לכולם. יש משנה בפרקי 'אבות', פרק ב, משנה א, אמצע משנה א, כתוב ככה: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי "עבירה, דע מה למעלה ממך, "עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים." "הסתכל בשלושה הדברים", זאת אומרת- צריך להסתכל בפנימיות של הדברים, לא בחיצוניות שלה. אומר ה'נפש החיים': "דע מה למעלה ממך, עין רואה" וכו.' "רצה לומר שצריך האדם לצייר במחשבתו, תמיד", כל הזמן אדם צריך לצייר במחשבה שלו כל הזמן, "כי אם היה אדם אחד עומד מעל לו" זאת אומרת- מעליו, ורואה אותו כמה שהוא עושה, "ורואה כל פרשה במעשיו," כל מה שהוא עושה, "הוא שומע כל דיבורו בדקדוק עצום וכותב הכל על פנקס, "בוודאי חיל ורעדה

יאחזנו." אני לא מדבר דווקא על עבירות שמה שהתורה אומרת שהן עבירות. תארו לכם שיש מדינה או ישוב או בית ספר, שהולך על כזה חינוך, שאדם יודע שעל כל דבר רואים אותו. שמעתי שיש היום איזושהי תוכנית בטלויזיה, שנקראת 'יצאת צדיק.' מה הם עושים? הם שמים מצלמות נסתרות בתוך בית, ואנשים רוצים לראות כמה הם צדיקים. זאת אומרת, הם לא- במילה לא גסה, לא שוחטים את הלקוח שלהם. ואנשים הולכים, מה שנקרא 'על פי ההלכה,' בלי גניבה, הכל כמו שצריך, באמת יוצאים ממצב כזה שאנשים הולכים לפי הספר, מקבלים איזה אות הוקרה- 'יצאת צדיק.' הניסיון הוא ניסיון קשה מאוד, אני אסביר לכם למה, שמעתי פעם מאיזה טכנאי מכונות כביסה אחד, שהוא אמר

לי, תראה, אתה מגיע לבית של לקוחה, והיא אומרת לך שהמנוע לא עובד. טוב, הוא מסתכל מאחורי המכונה, פותח את הברגים, ורואה שיצא חוט מהמנוע, חוט אחד. עכשיו, יש 2 אפשרויות: אפשרות אחת- להכניס את החוט למנוע והמכונה עובדת. כמה הוא יקח? ביקור- 150, 200, 300 שקל. איזה אפשרות אחרת? האישה לא מבינה כלום, עכשיו, היא לחוצה מאוד, רוצה מכונת כביסה, לפרק 2 ברגים, להוריד את המנוע, לשים אותו- להכניס אותו לאוטו, להחזיר בחזרה, להגיד לה, גברת, המנוע הלך. כמה הוא יקח עכשיו? הרבה מאוד כסף. הניסיון הזה, הוא ניסיון מאוד קשה! אדם שעכשיו צריך להכניס קצת כסף לבנק, לפרנסה שלו- אם אין לו יראה, יראה, לפחות יראת שמים, יראה של בן

אדם ישר והגון, אין ספק שהוא כמעט ולא יכול לעמוד בניסיון הזה. כי זה עכשיו- הדבר הזה 'יצאת צדיק,' אנשים שמים מצלמות, ורואים איך זה עובד. ה'גמרא' מספרת במסכת ברכות, דף כח, עמוד ב על רבי יוחנן בן זכאי. רבי יוחנן בן זכאי היה אחד מגדולי התנאים, היה נשיא ישראל במשך 40 שנה. תלמידים עצומים היו לו, עצומים היו לו! וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי, באו תלמידיו לבקרו. איך שהוא ראה אותם נכנסים, התחיל לבכות. טוב, רואים תלמידים שבמשך שנים ארוכות מלמדים אותם תורה ויראת שמים, זה- הקשר הוא הרבה יותר חזק אפילו מבן ואבא. כל התורה מחברת את האנשים ביחד, ממש מחברת. אז הוא התחיל לבכות. אמרו לו, רבינו הגדול, נשיא ישראל, 'נר

הימני', 'פטיש החזק', פטיש ה... כל... מילים- 'נר ישראל'. זה לא פשוט! למה אתה בוכה? מדוע אתה בוכה? אתה היית גדול בתורה, צדיק יסוד עולם, עשית המון המון מצוות בחיים, למה אתה בוכה? אמר להם, משל למה הדבר דומה: אם מוליכים אותי לפני מלך בשר ודם, היום נגיד אין מלך אז נגיד שופט אפילו, שופט בשר ודם, שאם הוא אוסר אותי, אין איסורי איסור עולם, בסוף אני אשתחרר. אם הוא כועס עליי אפילו, הכעס שלו בסוף יעבור. אפילו אם ימית אותי, המיתה היא לא מיתת עולם כי יש גם עולם הבא. זה כל אחד פוחד. מפחד מאוד. עכשיו, כשמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים... שאם הוא אוסר אותי, האיסור שלו, הוא איסור עולם! ואם הוא כועס עליי, הכעס

שלו, הוא כעס עולם! אם הוא ממית אותי, חס וחלילה, המיתה היא מיתת עולם! ואני לא אבכה!? שאני לא אבכה? הפחד, היראת שמים שהייתה לו, שהוא הולך עכשיו לפני הקב"ה צייר במחשבתו כל הזמן, שהרי הוא הולך עכשיו לפני מלך מלכי המלכים, הקב"ה, שכל פרט ופרט נכתב שם. מה הוא אמר להם? מה הם שאלו אותו? שאלו אותו שאלה פשוטה, רבינו, תלמדנו אורחות חיים ונחיה. אמר להם משפט עצום, "שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם." במי מדובר פה? תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי- גדולי גדולי עולם! הם שאלו אותו, רבינו, עד כאן? מה, זה הכל? זה כל היראת שמים שצריכה להיות? שאני אפחד מהקב"ה כמו שמפחדים מבשר ודם? התשובה היא הייתה- 'הלוואי',

'הלוואי,' למה 'הלוואי?' שידוע שאדם אומר כשהוא עושה איזו עבירה, שלא יראני האדם... גנב אפילו- לפני שהוא הולך לגנוב, הוא עושה עם הקב"ה איזושהי עסקה לפני שהוא שהולך לגנוב, ריבונו של עולם, עשה לי טובה, תעזור לי עכשיו, אני הולך... יש לי עכשיו מקצוע, אני הולך לעבוד, תעזור לי. אם אני אסתדר, הכל יהיה בסדר- חצי-חצי אני ואתה!... סיפר לי פעם איזה רב אחד, שהוא נסע עם נהג מונית לירושלים, עם נהג מונית לירושלים. בעליות של ירושלים, בעליות של ירושלים, הנהג נסע במהירות עצומה, פתאום הנהג נתן 'ברקס' כזה חזק, והתחיל להגיד, וואי, איזה פחד, איזה פחד! איזה פחד! הרב נבהל, מה- מה קרה? מה קרה? מה קרה? הוא אמר, לא ראית?

לא ראית שם בצד? לא ראית בצד? -מה יש שם? הוא אומר, יש שוטר עם מצלמה. אמרו לו הרב -רב צדיק גדול- אמר הרב, תעשה לי טובה, נהג מונית, תברך אותי! הוא אומר, אני אברך אותך? הרב עושה צחוק ממני? הרב- רב גדול מאוד! איך אני אברך אותך? אתה צדיק יסוד עולם, אני יכול לברך אותך? אתה תברך אותי! אמר לו, תברך אותי שאני אפחד מהקב"ה כמו שאתה מפחד מהשוטר... ככה אני רוצה. זאת אומרת זה לא מה ש... -ככה אנשים חיים! אנשים צריכים לצייר במחשבתם כל הזמן- אולי עכשיו מישהו רואה אותי. תחשוב שניה אחת, אתה מדבר על מישהו לשון הרע או מדבר עליו דבר לא טוב, ותחשוב- תצייר במחשבתך עכשיו, תראה, תשמע, אולי הוא שומע אותך! אולי מישהו

מקליט אותך, אולי מישהו מדבר איתך, רואה אותך... מישהו יעבור עבירה אחת בעולמו, לדעת שיש אולי אפשרות שמישהו אחר ישמע אותך? כמה אדם יפחד מהדבר הזה. אומרת ה'גמרא', אומרת ה'משנה,' "דע מה למעלה ממך, "עין רואה אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים." אולי לפני דור או קצת יותר מדור, היינו צריכים להאמין בדבר הזה, באמונה פשוטה, איך יכול להיות שעין רואה במרחק כל כך גדול? איך אפשר לראות? אדם יכול לראות מפה- כמה מטרים קדימה, "אוזן שומעת"- עד איפה אתה יכול לשמוע? מקסימום אחרי הקיר, גם- מקסימום. "כל מעשיך בספר נכתבים?" היום כל צ'יפ כזה קטן, אפשר לעשות מאגרי מידע של מיליונים של דברים. היום אנחנו במדע של היום, רואים

את בחוש- שאם האדם הגיע למצב כזה שיכול לארגן לך מכשירים- כמו עכשיו, מצלמים את זה עכשיו, רואים את זה בכל העולם כולו, זה פלא עצום! איך אתה עושה- יושב פה עכשיו, ותוך כמה דקות, הכל עובר! איך זה יכול להיות? הכל נשמע, הכל נכתב, הכל נשמע, איך זה יכול להיות? אז אם האדם דבר כזה יודע לעשות, אז הקב"ה שהוא ברא ויצר את האדם, העין שלו לא רואה? שאל אותי פעם מישהו באחת ההרצאות, אני לא מבין, תגיד, איך יכול להיות שהקב"ה יושב במרומים עם כל הגדלות שלו, איך אפשר לארגן איזשהו מידע או השגחה למיליארדים של אנשים בעולם? איך אפשר דבר כזה לעשות? זה לא מובן בשכל אנוש, שכל שניה ורגע ורגע, הקב"ה משגיח על כל פרט ופרט בבריאה,

על כל אחד ואחד מאיתנו, כל אחד מקבל השגחה פרטית. אמרתי לו, תראה, היום זה קל להבין את זה, יש היום מכשיר שנקרא 'וייז,' מכירים אותו? כל אחד מסתובב עם.. היום אתה פותח את החלון באוטו, שואל נהג מונית, תגיד, איפה הכתובת הזו... -אין לך 'וייז?' אף אחד כבר לא נותן לך כתובת. שואל אנשים, ישר אומרים לך אין לך 'וייז?' -אין לי! טוב, אי אפשר לשאול שאלות גם, אתה מכניס את הבית ל'וייז' הזה, הכל נמצא! אמרתי, איך זה יכול להיות? תראה, הרי הלווין הזה או המכשיר הזה, נמצא גבוה מאוד, וכל שניה הוא נותן מפה, לכל רכב בעולם, בכל רגע נתון, בכל העולם כולו! אם בן אדם עושה טעות הכי קטנה, עושה לו- 'חישוב מסלול מחדש.' אז נו, אז

אם מכשיר כזה שהכניס הרבה מיליארדים לממציאים שלהם, שיהיו בריאים, אז הקב"ה לא יכול? היום, במדע של היום, אנחנו יכולים להבין פרטים נפלאים על מה שחז"ל אמרו לפני אלפי שנה. המדע שלנו הוכיח לנו, שאם האדם הגיע לכאלה השגים, ודאי וודאי שהקב"ה גם יודע. אבל יש הבדל עצום ביניהם. אם מחר למשל, מצלמים איזה מישהו, מצלמים, ורואים אותו עושה מעשה מאוד מאוד מאוד לא טוב. ועל ידי המצלמה, מזמנים אותו לבית המשפט, אומרים לו, תשמע, ראינו את כל מה שעשית, כדאי לך להודות כי אחרת עכשיו מביאים את המצלמה, מצלמים אותך, מראים לך בדיוק מה ש... תודה, אולי נוריד לך, נפחית לך בעונש. אמר, אני לא עשיתי כלום. אנחנו נוציא את המצלמה!

הנה, הסרט נמצא כאן. ודאי, בבקשה. מוציאים את המצלמה, רואים את כל המעשה לפרטי פרטים, את כל מה שהוא עשה. ככה נעצר הסרט. שואל אותו השופט, נו, אתה עכשיו לא מודה? הוא אומר, למה שאני אודה? הוא אומר לו, הנה, ראית. הוא אומר, אתה יודע מה הייתה המחשבה שלי הפנימית במעשה עצמו? אתן לכם דוגמא, למשל, רואים איזה סרט קצר שחותכים אותו באמצע. רואים אדם שמוריד למישהו את היד, חותך לו עם סכין את היד, מה נגיד על אותו אדם? כל אחד יגיד: איזה אדם מושחת, לא טוב, רוצח, לא בן אדם, איך אדם עושה דבר כזה? אם עכשיו ניקח כמה דברים אחורה, כמה תמונות אחורה, וכמה תמונות קדימה, ואנחנו נראה שאותו אדם כל הזמן נמצא במקום שנקרא

'הוספיטל-' בית חולים, בלשון של ה... בית חולים. מראים את אותו אדם שמגיע לחדר מיון, ומגלים לו איזה משהו בתוך הגוף שלו, מובילים אותו לחדר ניתוח, ואותו אדם, הוא בעצם רופא שחתך לו את היד. מה יגידו לו עכשיו? 'איזה צדיק.' מה היה חסר לנו? היה חסר מספיק מידע לראות את כל התמונה הכללית. זה במדע של היום, עדיין לא המציאו מה אדם חושב, מה אדם רואה, מה אדם חושב על מה שהוא עושה. המעשה עצמו- את מחשבת הלב, אין לנו עדיין אפשרות לראות. אצל הקב"ה, זה אחרת לגמרי. אומר בעל 'נפש החיים', אחרי שציירנו במחשבתנו, שאדם עומד על גבינו, ורואה את המעשה, את הדיבור, את המעשה, הכל נכתב בספר, עדיין חסר פרט- מה האדם חשב. פה כתוב

אחרת: "כל שכן וקל וחומר כשיצייר האדם שהקב"ה אשר מלוא כל הארץ כבודו," זה לא מצלמה במקום אחד פרטי, באיזו פינה אחת, כל העולם כולו- הראיה כל שניה ושניה! "הוא רואה הוא משגיח על כל תנועה קלה שלו ושומע כל דיבור קל שלו "הקב"ה גם מקור עצם הראיה והשמיעה," זה לא כמו שאמרנו מקודם, שיש לנו כוח ראיה כמו שבן אדם המציאו, העין שלי רואה בכוח הנשמה שבתוכי שהיא כוח עליון ממעל, זה הכוח הראיה והשמיעה, זה של הקב"ה בעצמו! "והאדם אף שהוא רואה ושומע עדיין אינו יודע מידת מחשבתו של חברו." מה הוא חשב בעצם המעשה שהוא עשה, אתה לא יכול לחשוב, אתה לא יכול לדעת. אבל הקב"ה בוחן כליות ולב יודע, "וכמו שאמר הכתוב בשמואל: "כי האדם

רואה לעיניים והשם יראה ללבב." יש ראיה של תוך הלב- את המחשבה הפנימית שלך. יכול להיות מאוד אדם- שאתה תראה אדם פתאום נראה כזה כמו מלאך השם, או הפוך- נראה כזה פושע גדול, ואתה לא יודע מה המחשבה שלו. אולי באמת הוא חושב לשם שמים. רואים אנשים הרבה- זה עושה לשם שמים, זה לשם... מאיפה אתה יודע שהוא עושה לשם שמים? אולי הכוונה הפנימית שלו, למשהו אחר לחלוטין? הקב"ה יודע. בגלל זה צריך להיזהר כפליים. אם המשל של האדם שרואה במצלמה פשוטה, אתה מאוד מפחד, אתה מאוד רועד לראות מה- איך זה נעשה, כל שכן וכל שכן, שהעין של הקב"ה והאוזן של הקב"ה והמכתב של הקב"ה -שם אין מחיקה ואין למחוק ואין להעלים ואין שום דבר לעשות!

ואין לשחד ואין שוחד, הכל מונח אצל הקב"ה למעלה במקום כזה, שברגע שתבוא לעולם האמת שלך, יראו לך את הכל כתוב ונחתם. אומר הרב הלאה- מה זה נקרא "וכל מעשיך בספר נכתבים?" "כל מעשיך בספר נכתבים-" הכל נכתב, נרשם למעלה, בספר הזכרונות. אני זוכר כשהיינו צעירים, קטנים, היה פעם כזה דבר שהכל רושמים, היה לנו ספר נקרא 'ספר הזכרונות', לכל ילד קטן. היום כבר אין דברים כאלה, זה היה ספר זכרונות. אני זוכר שהייתי במלחמה- מלחמת העולם ה... -מלחמת העולם אני אומר.. מלחמת לבנון ה-1, אז היה לי יומן- יומן כיס כזה, שכל יום במלחמה רשמתי לעצמי, מה עבר באותו יום. לפני כמה חודשים חזרתי על החוברת, חזרתי על הספר, זה ספר קטן כזה,

ספר אדום כזה קטן, ישבתי עליו. רשמתי כל יום- מה אכלנו באותו יום, כמה נלחמנו, כמה נפצעו, כמה- לצערינו הרב- נהרגו, איך עבר כל יום, אתה רואה שכל פרט ופרט, אחרי 30 שנה, הכל נרשם ורשום. בוא נראה מה כתוב פה: "כי את כל המעשה, האלוהים יביא במשפט." אומר הרב, מתוך הכתיב: "על כל מעשה" זאת אומרת ככה, לא מה שהתוצאה של המעשה יביאו במשפט, את המעשה עצמו! הקב"ה יביא את המעשה עצמו, כהוויתו כמו שנרשם למטה, המעשה עצמו יבוא לקב"ה בעצמו. זה נכתב, לא התוצאה של המעשה, לא העבירה של המעשה, לא התוצאות שנגרמו מהמעשה, אומר הרב, שימו לב: "הכוונה אומנם כי המעשה בעצמה בצורתה," הצורה של המעשה עצמו- "יביא האלוהים במשפט." וזה

שכתוב: "וכל מעשיך בספר נכתבים." לא כתוב את התוצאה של המעשה, אלא המעשה עצמו נכתב. תארו לכם, שאדם פה, בעולם שלו, עדיין יכול להתחמק, להגיד 'לא התכוונתי,' במקומות כאלה כתוב, 'תוריד מהפרוטוקול,' 'תמחוק מהפרוטוקול', אומר דברים כאלה איומים! מה זה 'תמחוק מהפרוטוקול?' אם אדם עושה תשובה, כן- הכל נמחק מהפרוטוקול, לא רק נמחק מהפרוטוקול, אלא גם המעשה הרע, הופך למצווה אפילו. במצווה, עם תשובה נכונה ואמיתית, המעשה יכול להימחק בשורשה העליון -נראה את זה במשניות הבאות- איך הכל נמחק ונהפך אפילו למצווה! פה אומר הרב, תדע לך, שהמעשה עצמו בלא תשובה- יביאו אותו איתך למשפט, יראו לך את המעשה עצמו, וזה גוף המעשה- וזה

גוף המעשה -הוא העולם הבא שלך. "וכשיתבונן בזה האדם"- מה שדיברנו עד עכשיו, בזה יתבונן האדם, "בוודאי אימה ופחד יאחזנו." מה זה "יתבונן?" יסתכל ב-3 דברים ויתבונן האדם, יסתכל- זה השכל של הדבר, השכל של הדבר, זה אומר, לראות את ההיגיון שבדברים, להתבונן, זה להבין דבר מתוך דבר- בינה של הדברים. אם אתה רואה כמו שראינו עכשיו, שיש היום מכשירים פשוטים, שכל דבר אפשר לראות למרחקים, כל דבר נרשם, -הקב"ה וודאי, את המעשה עצמו עם הכוונה שלו, יביא לאדם לעולם הבא. ויותר מזה, כתוב ב'זוהר הקדוש', שלא רק הוא יהיה לבד באותו מקום ויראו לו את זה, אלא יזמינו לצערינו הרב- את כל קרוביו, את כל חבריו, את כל ידידיו שהיו באותו

מעשה להראות לו, הנה תראה, מה האדם הזה עשה. סיפרו פעם, שהייתה חתונה, חתונה. החתונה הזאת הייתה מאוד מאוד שמחה, ונתנו לחתן סכום של כסף גדול במזומן. שמו את זה עליו, עכשיו- אתם יודעים, יש כזה מנהג שמזמינים את החתן לרקוד. לא אצלינו, אבל לרקוד ככה, רוקד ביחד עם כולם. הוא הוריד את המעיל, שם אותו על הכסא ורקד, רקדו. אחרי שגמר את הריקוד, לקח את המעיל מחדש ולבש אותו, מסתכל בכיס, החבילה של הכסף נעלמה! לא יודע מה לעשות. סגרו מהר את כל ה... את האולמות, הביאו משטרה, הביאו חוקרים וזה וזה... בדקו את כולם- לא מצאו את הכסף. טוב, פעלו, בדקו, אמרו, אין מה לעשות, כפרה, הלך הכסף. אחרי שבועיים-שלושה, הגיעו כל המשפחה

ביחד לראות את ההסרטה של החתונה... והנה, מה רואים? האבא של הכלה ככה מתקדם לתוך החליפה -עכשיו, כל המשפחה רואים אותו! זה לא צחוק! כל המשפחה: אחים, אחיות, אחיינים, נכדים, כולם ביחד! לקח את היד שלו ככה, מכניס לתוך היד של הזה... מוציא, שם בכיס ועושה ככה... איזה יופי, ממשיך לרקוד, איזו שמחה גדולה! רבותיי, איזו בושה זאת! זה לא בושה, הוא קיבל התקף לב במקום, מת! וזה- צריך לדעת, זה מה שהקב"ה אומר פה: "עין רואה, אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים." אומר: "כשיתבונן האדם יאחזנו רעדה שיהיה על הצד היותר טוב ושלא יבוא לידי עבירה ועוון כלל". אמרתי לכם כבר מקודם, שזה לא רק בנושאים הדתיים, כל מקום! אמרה לי פעם

מורה, איך אני יודעת שהתלמידים שלי אוהבים אותי? אמרתי לה, איך את יודעת? היא אומרת, כשאני מסתובבת ללוח, הם לא זורקים עליי גירים... זה לא חוכמה, כשהיא מסתכלת עליך או שילד שמחנכים אותו, שהוא הולך ברחוב כשהוא לבד, אז הוא עושה -כשהוא לבד- הוא עושה, אז החוכמה- כשהוא עושה כשההורים שלו, לא רואים אותו, והקב"ה לא רואה אותו, וזה החינוך מקטנות לדעת, שלדעת בכל ילד וילד- "עין רואה," תדע, יש השגחה פרטית לכל אדם ואדם! "ואוזן שומעת". אדם שמפחד מזה באמת, יש לו יראת שמים ויעשה הכל לשם שמים. מסיים פה הרב, במשפט מאוד מעניין: "ואלו ה-ג דברים, הם ג בחינת: מחשבה, דיבור ומעשה." איך הוא מסביר את זה? "מחשבה, דיבור

ומעשה," "עין" הוא מבחינת המחשבה, עין, כמו שראינו בהתחלה שהעין זה הראיה, שאדם רואה נכון, זה החלק המחשבתי שלו, מברר אותו כמו שצריך. כתוב: "והשם יראה ללבב"- אתה רואה שהיראה, היראה- הראיה, רואה לתוך הלב. אדם רואה לעיניים, הקב"ה רואה לתוך הלב של האדם. "אוזן" הוא מבחינת הדיבור, למה? הדיבור מגיע לתוך האוזן. הוא שומע את הדיבור על ידי האוזן. ואחר כך כתוב: "וכל מעשיך" -הוא המעשה עצמו. המעשה עצמו של האדם עצמו, הן 3 הבחינות האלה, 3 הבחינות האלה בתוך האדם, הם תמיד תמיד תמיד סוגרים ביחד כל מצווה ומצווה ביחד. איך אנחנו סוגרים מצווה, ביחד עם מעשה, דיבור ומחשבה? ניקח לדוגמא, כל מצווה פשוטה שאנחנו עושים, כל

יום עושים הרבה מצוות. ניקח מצוות תפילין אצל גבר, מצוות- נגיד הפרשת חלה או הדלקת נרות של אישה. לא משנה, בכל מצווה יש את 3 החלקים האלה ביחד: יש את החלק ה-1 שנקרא 'חלק המעשה,' לוקחים את התפילין, שהם חלק מעשה, שמים אותו על היד וזה המעשה- העשיה נגד עולם העשיה, נגד העשיה, נגד הנפש של האדם. כשהוא מדבר, מה הוא אומר: "ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם... להניח תפילין." נכון? אישה לוקחת את הנר, שמה את הנר על הכן, מדליקה את הנר, מברכת- אלה 2 החלקים האלה נקראים: נפש ורוח, נגד הדיבור ונגד המעשה. והמחשבה של האדם, זו הכוונה של האדם, זו הכוונה שלך. אני מתכוון באמת לשם שמים. מתכוון באמת לתת לקב"ה את מה שהוא

רוצה. שלושת החלקים הלאה מתחברים ביחד, הם באמת סוגרים נפש, רוח ונשמה של האדם. "נר השם, נשמת אדם". "נר" זה נפש ורוח, נר- נפש ורוח, ה"נשמת"- הנשמה של האדם. אומר האר"י הקדוש, שימו לב- דבר נפלא מאוד: "נר"- נפש ורוח, כל אחד מקבל, כל אחד מקבל את הנר, שזה הכלי, נפש ורוח כל אחד מקבל. אבל הנשמה, זו הפעולה של האדם. אדם שעובד נכון כמו שראינו עכשיו, על ידי "עין רואה, אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים," הוא מצליח לחבר נפש, רוח ונשמה עם כל הכלים שלו, כל יום ויום בחלק ה-1. זה עוזר בשלום בית, זה עוזר בחינוך ילדים, זה עוזר בחברה מתוקנת, זה עוזר בדבר כזה, שאף אחד לא יגזול אחד את השני. כל אחד יודע שמה ששלו, שייך

לו, מה ששלי, שייך לי. אחת המצוות הקשות שיש בתורה שלנו, זה "לא תחמוד." איך אפשר לא לחמוד, תגידו לי? בן אדם הולך ברחוב, רואה נגיד- רכב יפה, יושב בפנים אדם, נוסע כולו ככה עם מזגן, עם מוזיקה קלאסית מאוד יפה, והוא רואה דבר... -ולו אין. איך הוא לא יחמוד? כתוב בתורה: "לא תחמוד אשת רעך," "לא תחמוד בית רעך," "לא תחמוד כל אשר לרעך." השאלה הנשאלת, כתוב: "כל אשר לרעך," למה צריך לפרט? למה צריך לפרט- "אשת רעך", "בית רעך?" אנחנו מבינים! תדע לך, יש מוסר השכל עצום: כשאני רואה את האדם בתוך הרכב שלו, -כמה לחץ דם יש לו עכשיו, אני לא יודע, אולי 180? אולי הוא בדרך לרופא? אולי המינוס שלו בבנק קשה מאוד? אולי הבעיות

שלו עם אשתו מאוד קשות? אומרת התורה: "לא תחמוד אשת רעך", ולא "בית רעך," בתנאי- אם אתה רוצה לחמוד- קח את כל אשר לרעך! אם ניקח את כל החבילה ביחד, את הלחץ דם ואת המינוס, ואת כל הבעיות שלו, מותר לך לחמוד. כל אחד שיסתכל על זה בצורה הזאת, וידע מה טוב יש לו, ישמח שמחה מאושרת בכל הטוב שהקב"ה נתן לו. לדעת כל הזמן ש"עין רואה, אוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים." תודה רבה לכולם.