"ילד בן 22 לא אמור לכתוב צוואה": שרית זוסמן בריאיון מלא געגוע

אמרתי באסד שהוא היה ילד חלום הוא באמת היה כזה פשוט הייתה לנו זכות להיות במחיצתו רית זוסמן היקרה שלום וברכה שלום קודם כל ממש תודה רבה ש הרשת לנו ככה להיכנס לתוך הלב שלך אני בטוחה שכל פעם מחדש לפתוח את הסיפור ולדבר עליו שוב זה מצד אחד זה כן נצרח מצד שני זה גם לא פשוט כל פעם לחזור לזה אז קודם כל אני ממש מעריכה זה שאת מאפשרת לנו להיכנס לתוך ליבך ולתוך נבחי נפשך אז תודה ראשית קול ואת אמא של בן השם מקום דמו שנפל במלחמה בגיל 22 פעם השנייה שנכנסנו לעזה כניסה שנייה ומאוד מאוד לא פשוט לעבור את מה מה שעברת אבל לפני שניכנס למה שהיה וכולי ג ספרי לה שתפי אותנו בכלל מי היה בן איזה ילד הוא היה היה ילד 22 זה

ממש ילד כן איזה ילד הוא היה להורים בכלל איזה אח הוא היה לאחים שלו אז בן נולד בבית הזה הוא הבכור שלנו ממש כמה חודשים לפני שהוא נולד עברנו לבית הזה הוא היה ילד נראה לי מה שמכנים בכור קלאסי נורא נעים רואינו שלישיה כזאתי עד שהצטרפו עד שהצטרפה אחותו ואחיו א הוא היה מאוד סקרן מאוד אהב לקרוא קראנו לו המון המון ספרים מאוד התעניין בכל הרכבי חילוץ והצלה זה תמיד מאוד הסעיר אותו אה מגיל קטן מגיל מאוד קטן הוא מאוד אהב כבאיות יום היולדת עשינו אפילו יום הולדת אחד עשינו בתחנת הכבאים פה שהיא לא רחוקה א זה מאוד מאוד סקרן אותו כל הדברים האלה א אחרי גילי הגן הוא למד בבית ספר משותף לדתיים וחילוניים אנחנו מאוד

מאמינים באיחוד הכוחות היפים והטובים שיש לנו כאן בחברה שלנו היה לנו חשוב לא להיות בתוך בוה אלא דווקא להיות חלק ממה שהוא שלם יותר א תוך כדי היסודי לקראת סוף היסודי הוא הלך לחוג טניס שולחן שהפך להיות חלק מאוד משמעותי בחייו הוא המשיך איתו עד עכשיו זאת אומרת ממש עד שהוא נפל א הוא היה ספורטאי כתוצאה מזה ככה ממש לימד את עצמו וחינך את עצמו לאט לאט לסדר בעזרת המאמנים המצויינים שהיו לו בתיכון הוא עבר לתיכון דתי לתיכון הימל פר בירושלים היה בתנועת בני עקיבא אמ וממש חרש את כל הארץ סביב תחרויות הפינג פונג וצבר המון המון חברים מכל תחנה שהוא אסף בדרך א חלקם היו דומים לבית שממנו הוא יצא וחלקם היו ההפך הגמ הור

אבל הוא אהב כאילו נתן המון אהבה וקיבל המון אהבה א בלי תוויות בלי פשוט מי ש שהצחיק אותו שהיה נעים לו להיות אייתו א הצטרף אלי למסע א אחרי התיכון הוא קיבלת הרחים מהבית לא יודעת זה זה הוא כאילו אני אני באמת חושבת שהוא נולד עם סגולות שהם שלו זה לא מנותק מהבית אבל אני ממש זוקפת לזכותו את מישהו הפך להיות א אחרי התיכון הוא יודע שהוא הולך כמובן להתנדב לגיוס קרבי זה לא הייתה שאלה אבל הוא רצה קודם לתת עוד שנת שירות נוספת בהתנדבות הוא התנדב עשה שנת שירות בבית שמש דרך תנועת בני עקיבא א וכמובן כשהשנה הזאתי הסתיימה אז הוא התחיל את השירות הצבאי שלו בהנדסה קרבית גם בהנדסה קרבית הוא חתר להיות ביחידה מאתגרת קצת

יותר והוא ככה הוא הגיע לחסר מחלקת הסיור של הנדסה הקרבית גם שמה מהטירונות הוא צבר חברים עוד ועוד חברים א ובסופו של דבר הצטרפה לחבורה ענקית ומרשימה הוא היה ירושלמי שלהם הוא היה ספורטאי הוא היה ילד טוב לאבא ואמא מאוד כיבד אותנו היה אח מאוד טוב לאחים שלו אמרתי תמיד שצריך כנראה להשקיע בבכור כי אז העבודה נהית נורא קלה יותר אחר כך כי הוא ממש נתן להם דוגמה ו בלי שהיינו צריכים להגיד יותר מדי זה היה זאת היייתה השקעה טובה א התקשורת בינינו באמת הייתה מצויינת ולכן כל מה שקרה אחר כך והמילים שהוא השאיר שבטח ניכנס לזה אחר כך א הדהימו אותנו כי אנחנו כל כך אוהבים אותו זה ר רק הגדיל את ה את ה את הדהמה שלנו

מהיכולת שלו ומהלב הגדול שלו אבל הם לא הפתיעו אותנו זאת אומרת הכרנו אותו זה היה שם גם האחים שלו לא הופתעו זה היה שם א אמרתי בהספד שהוא היה ילד חלום הוא באמת היה כזה פשוט ניתה לנו זכות להיות במחיצתו בוא נחזור באמת לאותה שבת הרי א הוא לא ה אמור להתגייס מה שנקרא זה היה פחות משנה שהוא השתחרר מהצבא והוא היה בדרך להתקבל לשבת נכון משרד הביטחון וא התקבל כבר ורק חיכו ככה לכל לכל העניינים הרשמיים מה שנקרא שהוא יכנס אבל הוא כבר היה בתהליך של הכניסה מה קרה מה גרם לו בעצם לנדב להתנדב וללכת וגם איך את קיבלת את זה בכל זאת הבן שך אומר טוב אמה אני הולך כן אז א בן היה באמת משוחרר מאוד טרי בסך הכל שלושה חודשים

והוא באמת התחיל תהליך להתקבל לעבודה במשרד הביטחון כי ביטחון מדינה היה חשוב לו א בתקופה הזאתי הוא עבד מאוד קשה זה תהליך מאוד מאוד ארוך והוא היה מאוד נחוש להתקדם בו אבל לצד זה הוא לא ויתר על הנאות זהו טיאל בסיני עם חברים ופגש חברים וטיל בארץ ועשה המון המון כיף לצד המחוייבות הנחישות המסירות החתירה למטרה שהוא סימן לעצמו אמ ולכן גם אחרי שהוא התקבל למשרד הביטחון המילואים שלו הוקפאו זאת אומרת הוא לא היה מחוייב בשירות מילואים הוא לא היה משוייך לשום יחידה כי הוא היה אמור להתחיל את הקורס במשרד הביטחון א בשבת ככה איך שאנחנו יצאנו לבית כנסת ככה והתחילו פתאום הזכות נכנסנו פנימה פה לחדר א היינו מאוד

מודאגים כי הבנו שזה משהו לא שגרתי א מיד הדלקנו את הרדיו בן הדליק את הטלפון כי כמובן הוא מחויב ו ואנחנו אחריו רצינו לראות מה שלום כולם ומה קורה במדינה היה ברור לנו שזה משהו אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים במין תחושה פנימית כזאתי בדיעבד אני לא יכולה להגיד לך למה אבל היייתה תחושה של משהו אחר א בינתיים תוך כדי זה שאני הדלקתי את הטלפון ראיתי שמדה מבקשים כבר תרומות של דם א צבי ואני בעלי ידענו ששלושת הילדים כאן אז אמרנו שאנחנו נלך לתרום דם ראינו שיש לנו את הסוג דם שצריך ממש נסענו א פעם ראשונה כ נסענו בשבת לתרום דם א ושם היו המוני אנשים והמתנה ארוכה ומייגעת ותוך כדי זה בן התקשר אלינו ואמר לנו אני יוצא

אני יוצא אני שאל אותו לאן מה אתה עדיין לא הוא אמר אני יוצא להצטרף לגדוד בצפון ואז אני מקווה שאני אתאזר במה שאפשר ואני ארד דרומה כדי לסייע אז אפילו בעצם באותה שבת אפילו לא אמרנו לו שלום אפילו לא אמרנו לו בהצלחה אפילו לא בירכנו אותו הוא פשוט לקח את התיק ויצא במטרה אחת ברורה להגן על העם והארץ אז א איזה נחישות לגמרי ואנחנו קיבלנו את זה שאלת אז א כל אחת רוצה שהבן שלה לשמור על הילדים קרוב זה ברור אבל היה לנו מאוד ברור שהוא לא ישאר בבית והיה לנו גם ברור שהוא יכול לתרום א מעבר לזה לא חשבנו יותר זאת אומרת החרדות נשארו עמוקות אבל זה כמו כל אמא או אבא שהבן או הבת שלהם משרתים בצבא אבל זה היה ברור שזה מה

שיהיה לא היה ספק זה לא היייתה הפעם האחרונה שהראית נכון ומרת הוא חזר הביתה לא כן גם אנחנו פעם אחת נסענו לבקר אותו באזור שהיה אפשרי בסופו של דבר הוא ירד דרומה כמובן וגם הוא יצא לאני חושבת שלושה אפטרים קצרים חזר הביתה דרך אגב גם בזמן שהוא חזר הביתה הוא שקד לימודי הערבית שלו וכן אז זה תמיד היה במקביל להמשך החיים כ כאילו זה לא היה אף המין א הפוגה הפוגה טוטלית כן את יכולה ספר על הרגעים האחרונים שלך איתו פעם האחרונה ש הפעם הר כן הפעם האחרונה ממש זכינו א שהוא היה פה בבית שבוע וקצת לפני שהוא נפל הוא קיבל אפטר של 12 שעות ביום שישי והוא מאוד מאוד התלבט אם לבוא ל-12 שעות הביתה זה אומר לחזור בשבת אמ וגם

אפילו ההגעה שלו הביתה הייתה כזאתי גבולית וצבי בא לי אמר לו אני לשירותך אני בא לקחת אותך אין שאלה פיקוח נפש הוא מושג שאנחנו כולנו יודעים שהוא קיים אנחנו א א מנסים להתמקד בדקויות של הדבר הזה אבל זה פיקוח נפש זאת אומרת לראות את המשפחה להתחזק לקחת את האוויר הזה כדי לשוב ולהילחם מבחינתנו זה היה פיקוח נפש ואמרנו לו שתחזור תחזור הביתה נבל את ארוחת שישי ערב ותחזור למחרת לצבא זה זמן של מלחמה זה לא מלחמת רשות א אז הוא חזר הביתה הייתה לנו סוף סוף אחרי חודש וחצי ארוחת שבת ביחד ישבנו פה והיה כיף חיים ממש אחרי ארוחה כמו שהוא רגיל הגיעו אליו החברים מבני עקיבא והוא הזמין כמובן גם את החברים מהצבא כי הם חלק

מהחיים שלו כמובן א והיה פה ערבוב א לא של כל עם ישראל כי אני לא יומרנית כזאתי אבל היה פה ערבוב מאוד מעניין וכולם ישבו בייחד וגם ישבו בנפרד החברים מבני קיבא ישבו פה בשולחן ופטפטו באיזשהו שלב החברים באיזשהו שלב מהצבא יצאו החוצה וישנו סיגריות והיו בפלאפונים שלהם והכל היה הרמוני לגמרי ואנחנו פה בצד ציב אני ישבנו ונהנינו מכל רגע וידענו גם באותו רגע להגיד לעצמנו איזה כיף לנו שזה הבן שלנו ילד כזה מדהים באמת וגם האחים ש שלו אח שלו חזר מבילוי מפגישה עם חברים פה לא רחוק בבני עקיבא ואז הוא עוד הספיק לשבת איתו ועם החברים שלו וגם אחותו חזרה מהפגישה עם הצופים עם החברים וגם הספיקה ליהנות ולראות את כולם ביחד

נפרדנו בבוקר מוקדם בבוקר הוא חזר לצבא אבל היייתה לכולנו תחושה מאוד מאוד מתוקה שבוע וחצי לאחר מכן בקרב כן נכון זה שהודיעו לך על זה מה איך מאקלים כ אה כל אמא שיש לה חייל או כילת בצבא באיזשהו אופן יודעת שהדבר הזה אפשרי שייקרה זאת אומרת שאת נפרדת ממנו ביום שבת את חשבת ר הרגשת הרגשה רעה לא היייתה לי הרגשה רעה מתחילת המלחמה על עם ישראל על המדינה שלנו וכמובן על החיילים שלנו ועל החייל שלי הפרטי א אבל ניסיתי מאוד להיות עם עוצמה וגם לשדר לו את העוצמה ואת הכוח א תמיד שנפרדנו במלחמה בירכתי אותו בברכת כהנים וגם תוך כדי זה ככה שלחתי לו את הברכה שהרגשתי שהיא מקיפה אותו ומסובבת אותו א לא היינו דרמטים בשיחות

איתו שידרנו לו עוצמה וכוח נתנו לו תמיד תקווה תמיד אמרתי לו יש בירה קרה במקרר מחכה כשתחזור זאת אומרת תחזור תחזור תחזור ובאמת הקפדתי לא לשתות בירה עם אף אחד בשום סיטואציה רק איתו כשהוא חוזר זה גם היה מה שהחזיק אותי אה אז הוא יצא מפה מחוזק שמח היה יום שישי מקסים ביחד והוא חזר שמח גם לצבא והיה נכון למשימות שלו א באותה עצימות לא פחות רית יקרה את יכולה לתר לנו אולי את רגע קבלת הבשורה המרה בבקשה אה היינו באמצע החנות לארוחת ערב אני צבי ובועז שלנו א והגיעו חיילים א כל אחד מדמיין את הרגע הזה זה באיזשהו אופן א אני הופתעתי כי הם נכנסו ככה לתוך הבית ובראש שלי א הדלת הייתה פתוחה כצ יצאה להביא משהו א ובגלל

שהם נכנסו הביתה אני חשבתי לעצמי יש כאן חיילים זה אומר לא טוב אבל אם הם נכנסו אולי פשוט הבן שלנו נפצע והם א יעזרו לנו פה לתפעל את העניין כדי שניסע אליו אבל אז הם הודיעו את ההודעה שלהם א זה רגע קשה זה רגע של הבנה מאוד מלאה ובטח גם חסרה כי כי אני עדיין לא מבינה את המשמעות המלאה של הדבר הזה ואולי אני אף פעם לא אבין אבל יש איזהשהו ככה נשימה נוספת שנלקחת לצד הנשימה שנתת א לקח לנו זמן לקלוט אבל אז מיד נכנסים להמון דברים שצריך לטפל בהם להודיע למיקה שלנו שעושה שנת שירות לפני גיוס צבאי א לראות שהאחים שלנו יודעים שההורים אז מיד נכנסנו ככה לתפעל את האירוע הזה העיכול קורה אני חושבת הוא עדיין קורה הוא לאט

לאט וגלים גבוהים או נמוכים אבל הוא אנחנו עדיין מאקלים את המסורה אתם עדיין גם ב-30 אמרת רק עוד שבוע אתם ה30 זה עדיין מם מטרי כן קיבלתם את הצוואה הרי הוא בדרך לבסיס הוא כתב צואה נכון ו קיבלתם אותה מה התחושה שלך בתור אמא שקרת אותה פעם ראשונה זה בכל זאת מטלטל ז היייתה צוואה לא רגילה בכלל וגם על עצם כתיבת הצוואה כן כן ילד בן 22 לא אמור לכתוב צוואה לכן אני החלטתי שאני לא קוראת לזה צבא אני אומרת את המילים שהוא השאיר לנו א נכון ממש כנראה בשבת שהוא ממש עלה צפונה כבר כדי לרדת דרומה בסופו של דבר הוא כתב את המילים שהוא כתב א התרגשתי מאוד זו דרישת שלום מהבן ש שלי הוא לא פה אבל יש נוכחות למילים שהוא כתב

כדי שאנחנו נקבל אותן אמ שמחתי מאוד לקבל את המילים שהוא כתב אזהר חיזק לי את מה שידעתי עליו את זה לא הפתיע אף אחד מאיתנו פה במשפחה הפתיע אותנו הרהיט והדיוק א הוא ילד מקסים נו כבר אמרתי הוא ילד מיוחד במינו א מה שעוד יותר אהבתי זה שהוא מדבר על עצמו הוא לא נותן איזה מתכון איך כולנו צריכים להתנהג או הוא מבקש מעכשיו אפילו א הוא הוא ביקש לא לשקוע בעצב הוא אמר תחגגו ותהנו חבל שאני לא אתכם זאת אומרת ה הוא אפילו באיזשהו מקום שחרר אותנו ואותו מהאירוע הזה פחות או יותר א גם הקטע על החטופים שהוא דברים מה יקרה אם חלילה הוא ייפול בשבי ותודה לאל שזה לא קרה הוא דיבר על עצמו הוא לא דיבר על אף אחד אחר זה היה ממש

מילים בינינו ובינו והמילים שלו על עצמו זה מאוד מדויק ואיין כאן איזשהיא הצהרה ואין כאן איזשהו משהו פומפוזי מאוד מאוד פשוט המילים שלו בכלל זה מילים שאנחנו אומרים אותם מחנכים המדינה היפה שלנו העם שלנו אהבת הארץ זה מילים שאנחנו רגילים להגיד אותם אבל הוא אמר אותם באמת הוא התכוון לכל מילה שהוא כתב ברגע קריטי שהוא ידע שאולי המילים האלה יהיו המילים שהוא משאיר אחרי לחתור אחרי שהוא כבר לא יהיה איתנו הדיוק הזה הבהירות הזאתי האמת הזאתי החיבור לשורש א שלא בארץ של המשפחה שלו של אבות אבותיו ככה אני מאמינה הדבר הבהיר הזה הוא מדהים את תודעת צרית שאני קראתי את הצבאה שלו את המילים האחרונות שהוא כתב אני הייתי

פעורת פה ככה לקרוא את המילים האלה ואמרתי לעצמי זה לא משהו רגיל בכלל שילד בן 22 ככה כותב אנחנו תמיד מדברים על הדור הזה איזה דור ון ומה מונח ומה קורה איתו ו כמה טעינו וכאילו פתאום את אומרת בזמן אמת את רואה שהכל מתנפץ כאילו הכל זה כל כך לא נכון מה שחשבנו לראות באמת כל הערכים של כל הדורות כולם פתאום עכשיו הם ככה זה אולי זה לא עניין של בזמן אמת פתאום אנחנו פשוט היינו צריכים לפתוח את העיניים קצת קודם כאילו האמת היייתה שמה אנחנו פשוט א אני אני לא מדברת עליך כי אני יודעת מה זה אני כן העלתי עלילות שב ממש כן כן הוא לא יחיד ומיוחד אנחנו ראינו פה הוא לא יחיד ומיוחד יש המונים אנחנו רואים אותם הם מצילים

לנו את החיים ממש ממש ממש נכון נכון נכון יומן ויש שתי שורות שממש תפסו אותי ברשותך אני ככה הכל תפס אותי זה לא שכל הקטעים אני קראתי את זה כמה פעמים הכל תפס אותי אבל השורה הראשונה זה גם אם קרה לי משהו אני לא מרשה לכם לשקוע בעצב אני אומרת לעצמי איך אפשר להגשים איך אפשר להגשים באמת לעשות את משהו ביקש מכם איך כן איך את אמרת את זה עכשיו אני כאילו פתאום ניתה לי כזה דמעה בעין כאילו אמרתי את אמרת לא לשכוח בעצם ואז אוטומטית זה אני חושבת שהוא א הוא ידע שהוא יכול לסמוך עלינו אנחנו בית שמח ובית של חברים והוא היה איש שמח ועם חברים א זה תמיד אופציה זו תמיד בחירה אני יכולה לשכב פה על הספה ולא לקום אבל אני

יכולה גם לא לשקוע בעצב אני פשוט חושבת שהוא חיזק אותנו ב בבקשה שלו תעשו את הבחירה תעשו את הבחירה הנכונה החיים אנחנו נחיה עד 120 אין טעם להילחם ולצאת למלחמה כשאתה יודע שבצד השני האופציה יכולה להיות שקיעה או שקיעה בעצב א על זה הוא נלחם זאת אומרת הוא יצא להילחם כדי שהחיים פה יהיו שמחים וטובים ומושרים לא לחברים שלו למשפחה שלו לכולנו לכל עם ישראל וזה הצד השני של של ההסכם הזה אנחנו חיייבים להיות באמת במקום הזה כי אנחנו עם שאוהב לחיות שבעד חיים שבעד בנייה בעד כלכלה בעד סגסוג בעד לשקוע בעצב אתה לא יכול לעשות את הדברים האלה אני יכולה להבין על המשך החיים אבל הוא ביקש את זה ממש לא לשקוע בעצב עכשיו וגם

בכלל אם חס וחלילה אתם יושבים שבעה תהפכו אותה לשבוע של חברים משפחה וכיף וזה היה זה קרה הבית פה היה מלא באנשים צבי אני הרווחנו ומיקה ובועז הרווחנו המון חברים חדשים כל החברים של בן הפכו להיות חברים שלנו וכן את יודעת זיכרון של בן אדם יש בו עצב כי כי הוא איננו הגעגוע הוא הוא בלתי פתיר עדיין אני אצטרך לדעת להבין מה אני עושה איתו א אבל א החיים הם מלאים א כאילו הזכרונות הם מלאים צחוק ושמחה וגם לצחוק מה היה קורה אם הוא היה כן יושב איתנו כאן עכשיו כן הוא דיבר על זה שעוו הייתי יכול ישב נן יה ואני כל הזמן מדי כמה זמן ככה הסתכלתי למעלה ועל כל מיני חיבורים שנוצרו פתאום חברים שלו שהוא סיפר לי עליהם סיפורים

פתאום הם פה ואני יודעת דברים אני יודעת סודות וזה ואמרתי וואי הוא בטח מתגלגל מצחוק שם למעלה אני באמת כאילו בתחושה ואני לא אחת כזאתי שבדרך כלל מאמינה שמישהו יושב כן שהמתים שלנו כל אחד אתה יודע אני צריכה להבין מה אני אבל אבל אמרתי אם הוא יושב שמה למעלה ומסתכל עלינו אז הוא פשוט מתגלגל מצחוק ובאמת נהנה כי כי היו פה חיים וגם יהיו פה חיים ואנחנו נתאמץ אבל אנחנו לא נשקע בעצב לא בשביל זה אנחנו נלחמים רית יקרה לקרת שאנחנו מגיעים לסיום הרעיון הייתי יכולה להמשיך להיות איתך באמת הרבה אבל מה את אחי היית רוצה שילמדו מבן זה המילים האחרונות שהוא אמר לכם אבל מה את חושבת שההוא הה יכל להעביר לנו כדי שאנחנו בתור

עם בתור אומה נוכל ללמוד ממנו א אז ברוח המילים של בן אני אענה לך תשובה שהי אישית כי אני יכולה להגיד מה אני רוצה ללמוד מהמילים של בן ומי שיירצה ילמד בן היה וראינו את זה בשבעה השבעה הייתה פה מלאה בהמון המון חברים מכל מיני סוגים באמת בין ה היה הגיע מבית דתי מחוייב לתורה ולמצוות כן אה אבל המון חברים שלו היו כמוהו וגם המון חברים שלו היו שונים ממנו בין בילה וכייף ונענים אנשים שונים ממנו לגמרי הוא לרגע לא רצה להציע להם להתקרב לעולם שלו והם לרגע לא חשבו להציע להם להתקרב לעולם שלהם והם חיו זה לצד זה בצורה הרמונית הוא פשוט כיבד אחרים וגם כיבד את עצמו זאת אומרת הוא לא זז מהאידיאולוגיה לחיות אבל זה התנהל

זה לצד זה אני חושבת שאם אני לוקחת משהו מהמילים של בן זה באמת לכבד את מי שהוא לא אני בוודאי את מי שקרוב אליי כן אבל את מי שהוא לא אני את מי שהוא דומה לי ואפילו את מי שהוא קצת שונה ממני אותו אפילו לכבד עוד יותר אבל לכבד באמת אחדות ביחד זה סיסמאות מאוד גדולות אנחנו צריכים מאוד להתעקש אליהם זה לא קל באמת באמת לכבד את מי שעושה דברים שפוכים לאמונה שלנו א מנוגדים לפעמים אנחנו חייבים להתאמץ על החיים המשותפים שלנו כאן ביחד זאת הגאווה שלנו זאת המדינה שלנו זה הדגל שמאחוריו אנחנו עומדים על זה אנחנו נשענים אם את שואלת אותי ככה אנחנו ננצח זה החוסן הפנימי שלנו שמוקרן כלפי כלפי חוץ בלי שום ספק א מאזינים לנו

מסתכלים עלינו מאוד עם סגולה זה מאוד מאוד נעים לדעת שאנחנו עם סגולה והעם הנבחר אבל זה לא איזשהי מתנה שקיבלנו מהשמיים אנחנו צריכים לעבוד בזה אנחנו צריכים אם אנחנו אומרים שאנחנו יכולים להיות חברת נופת אנחנו צריכים לעבוד על זה אנחנו צריכים לכבד אנחנו צריכים להשקיע גם ובעיקר כשמאוד מאוד קשה לנו אבל באמת זה אמרתי לך במילים גדולות את זה בן עשה ביום יום שלו ב-100 א בפשטות בדרך ארץ באמת מתוך נקודה בהירה ופנימית בלי אומרות גדולות הוא פשוט חי את החיים שלו כיבד את עצמו וכיבד אחרים הלוואי שאני אלמד ממנו אם אחרים יצטרפו לזה אז העוצמה תהיה גדולה יותר אבל א כלל אחד זה נראה לי דבר מספיק גדול בעולם שלנו א וואו

אמן בעזרת השם אמן ואמן אני שואלת את עצמי איך את מרגישה כרגע עם התחושות ש לאחר בוא נגיד כמה שבועות אחרי המלחמה כולם היינו מאוחדים וביחד ופתאום לאחרונה כן אנחנו חודשיים פלוס מהמלחמה יש כל מיני ניצנים של כל מיני אמירות א כל מיני כאילו חוזרים למה שהיה לפני כאילו כן לא באמת חוז למה שהיה לפני המלחמה ואני שואלת את עצמי איך את מרגישה אם זה דבר ראשון ודבר שני מה את חושבת שאפשר לעשות כדי שזה לא ימשיך זמר זה הפוך אנחנו נחזור לדלת א אז המשימה שלי לקחתי אותה על עצמי אף אחד לא מינה אותי אבל אני רוצה לשמר את הרוח הזאתי לעשות כל שביכולתי כדי שהרוח הישראלית הזאתי תמשיך להיות הרוח שמניעה אותנו כאן זאת עבודה

זאת משימה חלק מזה שאני יושבת איתך ומדברת איתך זה בשביל זה אני באמת מרגישה שזה זה מה שאנחנו יכולים שאני יכולה לעשות אה אנחנו עם דעתן לא יעזור אנחנו עם הספר עם סיבות א יש לנו ספר אחד שהוא ספר הספרים ויש עוד טריליארד ספרים שכל אחד כותב על מה שהוא למד כי אנחנו למדנים בני למדנים למדניות אנחנו כותבים הרבה אנחנו מדברים הרבה יש לנו המון המון דעות זה לא ישתנה טוב שזה לא ישתנה אני חושבת שמה שישתנה חייב להשתנות מהשיש לאוקטובר א זה האך איך אנחנו מנהלים ויכוח איך אנחנו מנהלים את המחלוקות בינינו איך אנחנו מתנהגים אחד לשני בהפגנה במחאה האם אנחנו צועקים האם אנחנו עומדים האם אנחנו מאתגרים את כוחות הביטחון או

האם אנחנו מבינים שכוחות הביטחון הם חלק מאיתנו ואנחנו מכבדים גם אותם אז השאלה הגדולה היא על האך להפגין כאילו אנחנו נמשיך להיות עם ישראל הלוואי שנלמד מזה להיות איך להיות עם ישראל באמת בדרך ארץ ובכבוד הלוואי וואו אמן אמן ואמן תודה רבה לך סרית יקרה אני ממש ממש מודה לך תודה באמת שנזכה באמת ונצליח תמיד להתאחד תך מקום של ענבה ושמחה וחיבור להשם בעזרת השם שנזכור באמת שאנחנו עם הנצח באמת נן מתוך המקום הזה של הנצחיות הזאת יהיה לנו את הכוחות באמת להתאחד אחד עם השני כי אני לא יכולה בלדי אח לא יכולה בד אנחנו לא יכולים אחד בלדי השני כון ולסיפור שלנו יהיה סוף טוב חייב להיות סוף טוב בהחלט נכון תודה לך תודה לך שה חיבוק כן