"ידעתי שהוא לא יחזור מהמלחמה": חנה כהן, אלמנתו של אוריאל הי"ד, בריאיון מלא געגוע

מה עדיף תאונת דרכים מחלה או מוות משמעותי אז אמרתי לו עדיף כלום צוד אז הוא אמר לי נכון אבל שתדעי שאם אני מת צעיר אני רוצה רק על המדינה וואי חנה איך רציתי שאתה ואי לשבת איתי באמת כן נכון מן כזה רצון פנימי כזה לא זה זכות גם בשבילי זכות ענקית לגמרי אז סכם ששתינו זכינו ממש א אז חנה א את יודעת אני מדברת פה עם הרבה אלמנות צעירות יפות עם ילדים קטנים מהשבי באוקטובר והסיפור שלך הוא סיפור אני ממש מרגישה את זה מהרגע שהתחלנו לדבר שהוא מעבר לזה שאיבדתי את אוריאל היפה ו והטוב והיפה בנפש א את גם מתייסרת המון מזה שוויל נהרג מאש כוחותינו נכון זה אולי אחד הדברים הראשונים שאמרת נכון את רוצה לספר על זה קצת על איך

שהוא נהרג כן אחר כך תספרי לנו גם קצת עליה אז אוריאל היה לוחם בגוטי א והוא הוביל שערות אספקה לתוך הרצועה לחני יונס באותה משימה הוא היה השלישי מתוך שמונה המרים הוא היה מפקד אז הוא תמיד ישב ליד כיסא הנהג אבל באותה משימה הוא לא היה חייב לשבת שם והמפה הציע לו לשבת קדימה כדי לתת לו את הכבוד לפקד על כל הפלוגה ואני במאמר מוסגר יגיד שלפני חמש שנים בלי קשר לכלום אמרתי שאם יש מלחמה ואוריאל נמצא שם אז מתאים לו להיות רוי קליים כי אוראל היה במהות שלו אחד שנותן ותורם ובעל חסד מאוד גדול לכל מי שנקרא בדרכו אם זה אני בנות והחברים ובוא נקנה את זה לזה ובוא נקפיץ את זה לזה ונביא את זה וכאילו העיניים שלו נצצו שהוא

נתן לבן אדם אחר היה לו טוב היה לו כיף היה לו כיף לתת וזה המהות שלו בגלל זה התחתנתי איתו בגלל זה רציתי להיות איתו ויה ברור שבקרב כאלה הולכים כאילו כאלה שעושים את הדבר הזה שהם לא היו חייבים ו לים שם בדרך כלל אז ורל אמר כן והמפה שאל אותו אתה בטוח רוצה כי זה הרבה אחיות כן כן כן אני בטוח ברוגה בשלווה הזאת שהוא תמיד אקרין א חבר שלו הלך למפי אמר לו אבל למה אוריאל צריך לשבת שם כאילו תשב שם אתה אז הוא אמרה לו לא אבל אני סומך על אוריאל ואוריאל מוכן ו אוריאל הסכים ישב שם זמרת הוא בעצם עשה לו טובה בזה שהוא נתן לו את המקום שאחר כך בדיעבד הוא נהרג שם נכון רצה לתת לו כבוד צ ו ל מבחינתו חי את המלחמה הזאת

כשליחות הכי גדולה ואני יודעת שהוא מת בסוף חזק ובכוח ובתחושה הכי גדולה שיש אז הוא הסכים לשבת שם והם נכנסו לחני ונס ואחד החיילים שבטח את הציר עבר כמה התקלויות מאוד קשות באותו יום עם מחבלים העמדה שבה הוא עמד בבניין לבד קיבלה אפיג יום לפני והוא פשוט ראה את התנועה של הרכבים חשוכה והוא התחיל לרסס איזה 100 כדורים עם מג ש זה היה בלילה שעת לילה בלילה הכל חשוך הנסיעה חשוכה לא רואים מאמרים לא רואים שערה פחד מאוד גדול א והוא פשוט ריסס 100 הכדורים עם מג א ואוריאל קיבל כדור אחד איפה שהוא החליף מקום מתחת לקסדה ממש יש תמונה של המר של השמשה עם חור אחד קטן מדויק מול הפנים שלו ואף אחד לא נפצע לא נפגע 15 חיילים

בתוך הרכב שערה שלמה של שמונה עמרים לא יודעת ש ש חיילים מהכדורים והכדור המדויק הזה לאוריאל שלך כן ששוב היייתה לי תחושה שהוא לא חוזר מהמלחמה הזאת לא תיארתי שזה יהיה מכוחותינו אבל ידעתי שהוא לא חוזר באמת תספרי לי על זה היתה לי תחושה זה מעבר לחרדה זה הוא היה חוזר הביתה ולא הייתי רגוע גם כשההוא היה בבית הוא היה יושב איתי בשולחן שבת והייתי אומרת לו אבל מה אתה עושה ואיך אתה עושה ואולי תחליף תפקיד לא טוב לי ומתי אתם משתחררים עד שוא אומר לי די חנה אני אבקש מחיילים שלי לצאת שבת עדיף שאני לא אצא כי אני גם ככה ב ואת כל היום מדברת איתי על זה אד חפרת אז די די אני באמת תן לחיילים שלי עדיף רגע הוא התגייס

בעצם מתי הוא התגייס בשביעי בשמחת תורה עם כל הזק הדליק את הפלאפון הבין שהוא צריך ללכת קם הלך אני ישר היייתה לי תחושה נורא נורא קשה התחלתי לבכות אמרתי לו אתה לא הולך אפ את ג אנחנו גים בצור הדסה אבל היינו בשמחת תורה בכת המון שנה אצל ההורים א אמרתי לו אתה לא הולך אז הוא אומר לי אני הולך ביי חנה אני הולך לא נשיקה לי לא לבנות כלום ביי חנה אני הולך רץ נחוש בדעתו נחוש רץ אני חייב ללכת לקחת את המדים ואת הנשק אני הולך נסע פינה גופות באוף ממש הכניס גופות לשקיות פינת תושבים היה בקרבות בברי בנחל וז עד שהתחילה הכניסה הקרקעית א ובאמת הייתי בתחושות מאוד קשות מאוד מאוד קשות וזה מעבר לחרדה זה לא יכולתי לנשום

הרגשתי שחרב מונחת לצו ממש ממש עכשיו גם לא היה מי לדבר כי כש אמרת לו את זה הוא כן הוא מבחינתו הוא עכשיו חדור קרב ממש זה לא אז את הולכת לבד עם התחושות האלה שיכול להיות שאת מאבדת את בעליך בקוד את לא כולם יש כאן תחושת מלחמה לכל מי שיוצא לתמרון לאזה ל אבל עדיין הייתה לי קצת מעבר תחושה קצת מעבר שיתפת נשים בתחושה הזאת כן כל הזמן חברות כל ה דיברנו על זה זה ודי חנה מה הסיכוי הוא יהיה בסדר הוא נכנס לשטח מטוהר את יודעת מה זה מטוהר בעזה אבל מתר והוא לא כל יום ולא כל היום הכל טוב עדיין עדיין כנגד כל הסיכויים ראיתי אותו כמלאך בעולם הזה בחייו וכזה דבר בשד קרב זה לא טוב הטובים הולכים הרי הטובים הולכים כי הם

אלה ש בפרונט והם אלה שמתנדבים והם אלה שבנשמה שלהם מוכנים למסירות נפש מוכנים למסירות נפש והוא באמת אמר לי את זה הוא אמר לי תקשיב אחן עמת בלחץ אם אני מת צעיר אני רוצה רק על המדינה מה עדיף תעונת דרכים מחלה או מוות משמעותי אז אמרתי לו עדייף כלום צודקת אז הוא אמר לי נכון אבל שתדעי שאם אני מת צעיר אני רוצה רק על המדינה ככה אזה דבר זה אין דברים כאלה וידעת להעריך אותו עוד לפני את אומרת ממש באיזה גיל הכרתם 2 וחצי הייתי 22 התחתנתי וא 24 הכרנו באוניברסיטת אריאל למדנו ביחד כלכלה מנהל עסקים אוקיי ביחד בכיתה הוא רוצה להכיר לי את החבר הכי טוב שלו שאמר בהספד שגם כשהוא ראה בחורה שהייתה פוטנציאלית הוא רצה

להכיר לחבר הכי טוב כי הוא היה כל כך בוא נראה אחרים קודם תמיד הוא היה כזה תמיד תמיד א אני אספר סיפור א קטן שקצת ממחיש אותו חברה שלי הגיעה אליי ערב אחד לצור הדסה ופחדה לחזור בכביש המנהרות אז אוריאל אמר מה הבעייה טיסי איתה ברכב אני שמה מאחוריכם ואז החזיר אותך כאילו עד רמות שזה איזה חצי שעה נסיעה וזה היה 12 בלילה הבחור קם בחמ לפנות בוקר לעבודה וזה היה טריביאלי לעשות את הדבר הזה כאילו הוא ראה עוד סיפור קטן הוא ראה בחור ברחוב שרצה הצדקה אז הוא אמר לו טוב אין בעיה נתן לו איזה שטר של 50 שק א הבחור אמר לו לא זה לא מספיק לי א אמא שלי אין לה כסף לאכול ואנחנו בחג ביחד ויכולה אורל אמר אין בעיה הלך לכספו

תביא לו 800 שק לא הכיר אותו לא כלום ההוא אומר לו אני אחזיר לך אל תדאג החליפו טלפונים הור להה לו ברור שהוא לא יחזיר לו והוא היה ענק שבענקים באמת משה ידעת לראות מה שיפה שאת אומרת ידעתי לראות את זה גם לפעמים מה קורה אחרי מאוות קדושים ממוד שאנשים דברים ני תמיד אומרת בוא נגיד להם את זה עכשיו זאת אומרת כשהם בחיים זא אומרת ידת להעריך את זה עכשיו ידעתי להעריך את זה ולפני שנים בחורה שאיבדה את אחותה אמרה תדעו להעריך את האנשים בחייהם לא בהספדים בלוויה ואני זה הלך איתי כל הזמן ובכלל כשהכרתי את אוריאל אי אפשר היה לפספס החברים יודעים המשפחה הוא היה גדול הוא היה גדול זה לא בן אדם רגיל יואו אז התחתנתם ושני

ילדים נכון נכון שתי בנות שיר וליה שיר בת 3 באוקטובר ליה בת שנה עכשיו היום יום הולדת מזל טוב זאת אומרת שהיא היייתה בת חצי שנה כשהוא נהר שוא נרג א כן שיר הגיע אחרי שבע שנים בהתחלה לא רצינו כשרצינו אלוהים לא נתן אז עברנו עם זה אז גם לקח זמן שהגיע ד זמ וא הה כל כך שמח ואז הגיעה ליה בהפתעה והיה לי קשה לקבל את ההפתעה כי אמרתי מה אני גדל שתי בנות בהפרשים של שנה ושמונה והנה אני מגדלת אותם לבד עם המון עזרה אבל לבד מי היה מתאר דבר כזה בכלל אמן אבל יש להם אחת את השנייה וזה נותן המון כוח שהם משותפות לצרה הזאת ביחד אז באים אליך בעצם בחטא בטוץ היה נכון נכון אוקיי אז באים אלייך בעצם דופקים לך בדלת מספרים לך

מיד שזה שזה איש כוחותינו שזה אחר כך תחקי לא המודיעים אומרים שהם לא יודעים ואני הייתי בטוחה הוא קיבל נט בעמר עוד 10 חברים שלו מתים ביחד איתו כ שטח מ תואר מה יכול להיות א וזה חברים שאני מכירה שנים שהיו עם אוריאל מהסדיר ואני אומרת מי עוד נפגע מי עוד נפגע ואמרו לי רק אוריאל אבל איך יכול להיות זה רכב של 15 חיילים הסיפור לי לפני הלווייה א ובאותו זמן שסיפרו לי הרגשתי את ה קווץ' בלב הזה אבל מהר מאוד שיחררתי את זה כי אמרתי טוב ידעתי שהוא ימות אז מהן זה משנה ממה כי ידעתי כן א ואז אמרתי שאני גם לא רוצה שמחבל יהרוג את הבעל שלי שאין מצב שמחבל מוריד נשמה כזאת ענקית אבל עכשיו אחרי חצי שנה הבעל היה בחבוש הזה

של מה הקוראים ואם זה יכול להימנע אבל אני מבינה שלא שלא כנראה שזה לא ה יכול להימנע אפילו אמרת לי שאת רוצה להיפגש נכון עם זה שבטעות ר אני רוצה לפגוש אותו אני רוצה לנקות את הלב שלי אני רוצה לנקות את הלב שלו אני רוצה שנחייה בטוב בסוף חיים שלמים עד 120 נקווה בלי כעס כאילו בלי כעס יוצה חיים טובים בסוף מה תגידי לו תראי בא לי להגיד לו שיד אלוהים לקחה את אוריאל ולא היד שלו בא לי להגיד את זה אני צריכה קצת להתחזק עוד כדי להגיד את זה כי אני כרגע במשבר וקשה לי עם אלוהים שאני מאוד אוהבת אמרת לך את זה בדמעות כי אני מאוד אוהבת את אלוהים ועשיתי הכל כדי שזה לא יקרה וקרה קרה לי בפינצטה הזאתי מאמינה שזה יד

אלוהים מאמינה שזה יד אלוהים ובא לי להגיד לו שאני סולחת לו ושאני יודעת שהוא היה שם כדי לסכן את עצמו בשבילי ובשביל הבנות ובשביל אוריאל ובשביל ככולנו הוא לא רצה להרוג את האיש הענק הזה וקרה וקשוח אבל ידעתי שהוא לא יחזור מהמלחמה כי הוא דיבר כל כך מסירות ושליחות איך שהוא אמר אם כבר למות צעיר למות רק על המדינה כאילו מה מה את רוצה חנה רק על המדינה ולילה לפני הוא היה בבית שיר ישנה במיטה הגדולה הוא נכנס למיטה והוא אומר לה לילה טוב שיר אבא אוהב אותך ביי שיר אז אמרתי לו למה אתה אומר לה ביי אז הוא אמר לי אני לא יודע אז אמרתי לו אוריאל תיזהר ממני אתה לא אומר לה ביי אז הוא אומר לי דיכנה השתגעת ואז אמרתי לו

רגע אוריאל נכון אתה חוזר חי תמיד שאלתי אותו אתה ח כי תזת אתי השאלה אתה חוזר חי לפני שהוא נהרג נהרג חבר שלנו טוב מול אוריאל מאש כוחותינו נמר דרס אותו בעזה צביק הלוי שמ לא צביק הלוי נתי רוש א אוקי נתיש א וזה החייל של אוריאל חבר של אוריאל מסדיר חבר שלי דיברנו כמה שעות לפני ביום שישי כי כל פעם שאוריאל לא ענה לי זה היה נתי מה קורה עם אוראל תגיד לאוראל ענות לי למה הוא לא עונה לי ונתי אומר לו די אוראל תענה לחנה היא דואגת תענה לחנה נהרג א ככל אז הרגשתי שהנה המוות מגיע לפלוגה זה לא טוב כאילו עוד יותר עליתי במדרגת הלחץ א ווראל אמר לי אין מה לעשות לחנה זה חלק ממלחמה וכל הזמן שאלתי כי נתי אמר שהוא הוא

מרגיש שהוא עומד למות במלחמה אז כל הזמן שאלתי את אוריל גם אתה מרגיש כאילו מה אתה נכנס במה אתה מרגיש שיהיה טוב הוא אמר לי כן כן יהיה טוב בטח יהיה טוב את ית עליו משהו שהוא מרגיש לאלא אבל לילה לפני שאלתי אותו נכון יהיה טורב הוא אומר לי כן אבל שת שאם קורה קורה והוא אמר לי בחיוך תם קורה קורה כמו החיוך של ביי שיר כאילו ביי שיר בשלמות כאילו ביי סיימתי את לא יודעת להסביר אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול א והוא אמר לי אם קורה קורה ואמרתי לו ואם קורה מה אני עושה אז הוא אמר לי חנה אני לא רוצה לדבר על זה זהו פה נגמרה השיחה שאיר לי כאילו צבאה כזאת של חלס תשחררי כאילו אם קורה קורה ממש הבנות הגיעו איתך

ללוויה שלא אני כשהודיעו לי קודם כל אחד קנ הם ישנו במיתות בדיוק הנקתי את הקטנה ואחד המודיעים הוא מישהו שאני מכירה א שזה היה גם מאוד קשה א והם ישנו ואמא שלי כשהיא פתחה את הדלת אמרה להם לא אתם חלום אני נכנסת לשירותים אני חוזרת ואני לא רואה אותכם והתחילה קצת את יודעת קצת לא גיד לי אשתגע אבל להרים את הכל ו אמרתי האמא תקשיבי אנחנו נהיה בשקט עכשיו כי הבננות ישנות ואני לא מוכנה שהם יתעוררו א כי תראי אוריאל תמיד אמר לי חנה התפקיד שלך לטפל בבנות התפקיד שלך לטפל בבנות להמשיך ליהנות לצאת ולא להתעסק בדאגות שלך בעזה עזבי מה שאני עושה תשחררי ואז אמרתי לו תגיד לי למה אתה כל הזמן אומר לי לטפל בבנות ולחזור

לעבודה כי התי בחופשת לידה כאילו חשדתי למה אתה כל הזמן אומר לי לא יודע כי ככה כלו הכי אותך לאיזשהו משה מאוד גדול ממש את מטפלת בבנות ואז נכנסתי למוד כזה של תטפסי את מטפלת בבנות תתפסי תתמודדי הצלחת להיות הצלחת לאסוף את עצמך נכון מול להעניק את לישה אחרי שהודיעו לי ולהגיד לאמא שלי אמא הוא מת ידעתי שהוא ימות לא הקשבתם לי ועכשיו חלס זהו כאילו הוא נהרג ואנחנו צריכות להתמודד עם זה ואנחנו נהייה בשקט והבננות לא יתעוררו אז הם לא היו לא בלב היה לא בשיבה לא באוהל מנחמים אני קילחתי אותם אני טיפלתי לא הסכמתי שאף אחד תקרב כשהם נכנסות הביתה כאילו הגנתי עליהם מכל משמר אמא לביה כזה כ לא רציתי שהם יהיו בכאב הזה

שירו אלפי אנשים שהם לא מכירות כאילו מספיק הם לא ראות את אבא שלהם אז אז לא עוד טראומה לא עוד לא עוד הלם כאילו לשמור כמה שיותר על הבית סגור ומוגן ו איך הן עכשיו הבנות הם בטוב הם בטוב זה שהם נורא קטנות הו זה קצת מקל באיזשהו מקום נכון כי אין זאת אומרת מצד אחד את אומרת אין מספיק זכרונות אולי עם אבא מצד שני נכון לי ליה הקטנה בכלל לא תזכור שיר לא שואלת איפה אבא היא מאוד חכמה אבל היא אומרת לי אני שואלת אותה זה באמת מטופש מצידי אבל אני שואלת אותה כי אני רוצה שהיא תדבר איתי על זה כן לא זה לא מטופש אני יכולה להבין את זה מאוד כן אני אומרת לה איפה אבא הוא לא פה את עצובה לא אני לא עצובה אני שמח היא אומרת

לי אוקי ווראל תמיד רקד איתם על הכתפיים שם שירים של אברהם פריד כי אברהם פריד ורקד איתם ו היה שמחה בבית ואני מנסה להמשיך את השמחה הזאתי איך עושים את זה רוקדים בכוח שרים בכוח בבוקר שרתי מנסה לא לבכות מולה למרות שמותר רצוי אבל קשה לי לבכות קשה לי להביע את הכאב רכת לספר משהו על היום בבוקר שהיה לך איתם שרקתי איתם ושמחתי איתם הרגשתי ש מתוך שלא לשמע בא לשמע כאילו עצוב לי נורא קשה לי אבל השמחה כזה מחברת לבבות לא יודעת משמחת מרגישה היה לך רגע אחד שהצלחת לשמוח בך החודשים הקשים האלה לא היה כזה אזה משהו כשלי התחילה ללכת אוקיי ושוב קשה לי שהוריה לא רואה את זה למרות שיש אומרים שהוא רואה אבל הוא לא פה הוא לא

פה וזה קשוח מה עושים עם הגעגוע הזה מה עושים הולכים לר הרצל יושבים רואים אוריאל כהן על המצבה ולא מאמינים יום שישי האחרון הייתי ואמרתי איפה אתה היית איתי שבתות עד לא מזמן שרנו יה אכסוף א היינו ביחד שמחנו איפה אתה אוריאל איפה אתה את כועסת עליו לפעמים כן זהו יש פה אני מרגישה ג כן זהו גנו לרגש הזה כיכי כאילו אמרתי לו יומיים לפני שהוא נהרג אמרתי לו ורל עכשיו אתה עובר לחמל אני גם שלחתי הודעה ל הבוסית שלו הוא עבד בבנק מזרחי הוא הה קלקלן בסקטור נדלן אמרתי לה בבקשה תבקשי מהמכירה מהמילואים לא טוב לי והיא אמרה לי אבל חנה הוא לא מקשיב לנו באמת לא הקשיב הם קידמו אותו תוך כדי מילואים והוא לא הקשיב וורל אמר

לי תשמעי חנה זה מאורה היסטורי אי אפשר שכל אחד יקום ויילך אם הצבא צריך אותי אני לא יכולה להגיד ביי ביי זה יומיים לפני כאילו הוא חש שהוא בתוך מאורה ההיסטורי הוא לא יכול לקום וללכת עכשיו הוא באמת חלק ממורה היסטורי ולילה לפני שהוא נהרג אמא שלי התקשרה אליו היא אמרה לו תקשיב אוריאל דיי אתה זוכר מה זה שולחן מה זה אקסל מה זה כיסא תחזור לעבודה חנה ללא בטוב אז הוא אמר לה תקשיב גה לך כן כן הייתי בבית קפה הת היום לפני כל הבית קפה אני רק אומרת לה אמא הוא יחזור חי אמא מה יהיה אמא ככה אמא ככה הוא אמר לה תקשיב יש לי שתי דברים להגיד לך אחד שחנה תהיה חזקה ושתיים אני שוקה לחתום קבע זה ה הבן אדם כאילו תתמודדו

הגם עקשן הוא היה כהן כהן כהן כהן בכור עקשן אב את יודעת הרבה פעמים אומרים שאנחנו דווקא בוחרות את ה משהו בעקשנות הזאת כנראה היה את אהבת את זה ובחרת ואחר כך זהזה אחר כך בסוף זה עומד בעוכרינו ב הי גבר כזה הוא היה שלב הוא היה מחפס אותי אומר לי די חנה תירגעי אם קורה קורה כמו שאמר לי לפני אם קורה קורה תתמודדי ואין מה לעשות איך מתגברים על הכעס הזה גם אין לך את יודעת כשאנחנו כועסים על הבעל שלנו אזה יש לנו במי להטיח אין לך במי מהמצבה זה לא פייר יש פה כ שהוא לא אלי אין לי במי להטיח אבל מה שכן אמרתי בלוויה זה שאלה אחרת זה יותר מה גורם לי מה נותן לי כוחות נכון או מה מחזיק לי את הראש מעל המים למרות שהרבה

פעמים הוא מתחת למים נכון שאמרתי זה בלוויה בהספד זה שאוריאל אף אחד לא קפה עליו את המוות הזה הוא נכנס ביודעין לאזור סכנה הוא ידע שהוא יכול למות מכוחותינו ולא מכוחותינו והוא ידע שהוא יכול לוותר עליי על הבננות היום הוא מקבל את התואר שני שלו בהצטיינות בבר אילן הוא קיבל תואר ראשון איתי בהצטיינות באריאל היא אמורה ללכת לקבל את התואר שלו אני לא ידעת איך אני אעשה את זה אני אבוא איתך אני לא יודעת אם לכת לכותל לגאולה או לזה זה שתי דברים כן הוא מפסיד אותי את הבנות את התואר ראשון את התואר שני את החיים שהוא כל כך איב את העבודה את את המסעדות שהוא אהב את החיים ואכל החסדים שהוא חי בשבילהם את כל הנתינה והוא

עדיין ידע שהוא יכול למות אז אף אחד לא קפה עליו את זה אף אחד לא קפה עליו את זה וזה מה שנותן לי כוח שהוא ידע שזה יכול לקרות לו והוא אמר לי די לא עשיתי קצונה והתחרטתי על זה כל החיים שלי עכשיו זה הזמן שלי חנה אל תפריעי לי את יכולה להגיד שהוא בעצם הוא נפטר שמח כן זאת אומרת מן תחושת סיפור זה עושה לך משהו כן שהוא היה ראשון והוא היה בפיקוד כן כן זה ש את ראית אותו כזה רחב כתפיים באותם ימים כן הוא היה עם הקשר הוא היה גם באותם ימים וגם במשימה האחרונה הוא פיקד על כל הפלוגה שלו הוא הרגיש חזק זה נותן המון כוח נכון הוא גם אמר לי אחרי שהוא פינה גופות בשביעי יש לי זכות שאני כהגנה ולא קצון לטבח ויש לי זכות

שאני מגן על המדינה וכל אימוג'י שלנו בשיחות זה דגל ישראל נכנסנו לאזה דגל יצאנו מאז הדגל לילה טוב דגל בוקר טוב דגל ענק ממש ממש יואו מה לה איך את רואה את עצמך הלה את מצליחה לראות את עצמך לה תראי בשיבה כבר אמרתי לחברות שלי הבנות שלי גדלו בלי אבא א עם אבא סליחה אני לא רואה שהבנות שלי גודלות בלי אבא איך אני איישם את זה שאלה מדהימה לא יודעת יודעת כל כך הרבה אלמנות צעירות אני לא יודעת איך אני שנדרשות לסוגיה הזאת של באמת אני לא יודעת איך אני אעסם את זה כי הייתי עם הנשמה התאומה שלי והמאמן משורש נשמתי הוא ראה אותי הוא קנה לי מה שמשמח אותי הוא עשה רק מה שמשמח אותי הוא זרע מכל דבר היינו חברים הכי טובים

בתואר כאילו לפני שהכרנו לזוגיות הוא החבר הכי טוב שלי כמה שנים בעצם אתם מכירים או לפני ש כמה שנים יש לכם כמעט 10 נשואים 10 ומשהו מכירים חבר הכי טוב נשמה תאומה כאילו מה אנחנו אמורות לעשות מכאן מה אני אמורה לעשות מכאן מה אלוהים רוצה שנעשה לא יודעת לא יודעת את חושבת על פרק ב בשביל הבננות שלן כי אני לא רוצה להיות לבד כי אני לא רוצה שהבנות שלי יגדלו בלי אבא איך נעשה את זה ואיך אניני אפתח את לבי שאלה מעולה אני לא יודעת אני לא שם מה את עוד רוצה לספר לנו אוריאל ככה שנצא עם איזשהו סיפור כזה שנכיר את המתיקות שלו בא לי כזה שכולם יכירו את רייל כמו שאת קרת הוא לא יכירו כמו שאת קרת אבל שנבין ד כמו שאמרתי

היה לו חשוב לתת לכל אדם הוא חי בשביל הנתינה הזאת זאת אומרת הוא חי נתינה מת נתינה אני אומרת שהוא מת באיך שהוא חי הוא מת באיך שהוא הוא חי זה השיא כאילו השיא כי אין יותר גדול מלתת למדינה שלנו אין יותר גדול מזה הוא ביטל את עצמו בשביל כולנו ואני חושבת שצריך לקחת את זה שכאילו ניקח לעצמנו אני אמרתי את זה גם על עצמי כי אני נולדתי הרבה יותר אגואיסטית ממנו הוא גם אמר לי מה חנה החיים של מישהו אחר פחות חשובים ממני אמרתי לו כן אז הוא אמר לי את את אגואיסטית שתדעי נכון את קצת מציאותית זומר אני מציאותית ואני לא אני יותר אגואיסטית ממנו כי תמיד אמרתי איך ידעתי שהוא ריה לזיווג שלי הוא גם גרם לי להיות בן אדם

יותר טוב ממש ואני אבל כנראה שהוא גם היה צריך את הצד הזה שלך שמחזיק אותו קצת ב בעולם הזה נכון אני חושבת שצריך ללמוד ממנו את הנתינה הענקית הזאת משורש הנשמה שמשמחת אותו לא סתם אני אתן כי אני חייב אני אתן כי זה עושה לי טוב לא נתינה קורבנית לא זה כאילו כמו שאומרים צינור כאילו אנחנו צינור לתת לאנשים זהו ככה הוא הרגיש 100% 100% באותו בוקר הוא הלך הסופר קנה דברים לחי שלו שמח שמח שמח לא כאילו בלב כזה אויש אני צריך לקנות ואוי לא כאילו ממש ואתם יצרתם איזשהו בעצם איפה אני פגשתי אותך אני פגשתי אותך באיזשהו אירוע כזה של אלמנות צעירות כולם מאממות יפות עם תינוקות בעגלה ויצרת ם איזשהו ממש איזשהו פורום כזה

שממש אתם קצת נח מחזק ומים שאתם לחזות אחת דם כל כל אחת יותר מדהימה מהשנייה וכל בעל יותר ענק מקודמו באמת כאילו גיבורים שעזבו הכל והלכו להגן והצילו רבבות של אנשים ובנות מדהימות כי זה לא סתם אנחנו אלמנות יאללה בוא נתחבר כי לכל אחת יש מלא חברות גם ככה זה לא שהיינו חייבות את זה אבל זה זכות אני מרגישה זכות שאני חלק מהחבורה הזאת אמיתי כאילו הלוואי ולא הייתי צריכה אב כן זה חבורה שאף אחד לא רוצ ל אבל בנות מדהימות אנחנו כוח וזה עושה טוב וזה מרים וזה בנות שמבינות בדיוק מה אחת עוברת את השנייה כאילו אנחנו כן זאת אומרת השיח יכול להיות בין שופינג בזרה למה מה כותבים על מצבה בערב שאנחנו עושות ביחד לפני שבועים

הזמנתי את כולם אליי סושי יין צוחקות בוכות זה כיף שיש לנו אחת השנייה זה זה חזק ממש כוח אדיר ממש ממה שאנחנו חברות ומסתכלים עלינו מלמעלה צוחקים הם גם חברים שם למעלה בערבים הלה ש ו בורי כן ובערבים האלה שאתם עושות הם גם מסתכלים עליכם מלמעלה אומרים סושי יין הסתדרו השים שלנו אל למנות נהנות ח למנות ונהנות וואי כן חנה יש איזה משהו כזה לקרת סיום שאת מרגישה שאת רוצה להגיד או או כזה לא יודעת בא לי להשאיר לך את זה פתוח א כן שלמרות שהייתי צריכה לקוס על המדינה שלי שהיא לקחה לי את אורל אני מאוד אוהבת אותה רגע שנייה עשה לי דמעות אה וגם את אלוקים אמרתי את זה גם בהספד אמרתי ככה הקדוש ברוך הוא נתת לי מכה אנושה אבל אני עדיין אוהבת אותך ודי שיושיע אותנו