"קפאתי. לא הצלחתי לזוז": יעל יוגב על רגעי האימה מול המחבלים

בסופו של דבר כל אחד מאיתנו רוצה להגיע לחוף מפתחים יאל יוגב פגשה את המחבלים פנים מול פנים היא ניצלה והגיעה ליישוב מפתחים בוא נשמע את הסיפור שלה יאל יקרה אז בואי תספרי ממש מההתחלה את כל הסיפור שלך אוקיי א אז אני בעצם סיימתי בש בבוקר של יום שבת משמרת במתקן לתשתיות אנרגיה ונפט שנמצא בזיקים התקשרתי עם הוריה שאלתי אותה מה מה קורה המוזיקה הייתה נשמעת ממש טובה בטלפון כאילו התלהבתי שאני יאללה זהו סיימתי את המשמרת הכנתי לטוסט אפילו בעבודה יצא י כל הנסיעה אני באווירה כאילו מאוד טובה ש שמה שירים שרם זה ואז הגעתי לפה בעצם הצומת באתי לפנות ימינה ראיתי את הניידת משטרה א ומהר מאוד החלטתי שאני בסוף היפה ש יש

חג וזה גם שמחת תורה אני ממש אוהבת את שמחת תורה זה כאילו יש בזה משהו ממש כיף כזה א ואמא שלי התה אמא שלי הייתה אמורה להרח אז בסוף החלטתי שאני לא נוסעת אה ואז אני כבר התחלתי לראות את ה רקטות הראשונות ששוגרו לאוויר שזה היה משהו מלחיץ או זה משהו שטף את רגילה זה רגיל הכל רגיל א אז בעצם התקש בעצם אמרתי למוריה מוריה יש טילים תהי רגועה הכל בסדר כאילו תשמי להנחיות אני נוסעת הביתה א ואז באיזשהו שלב ראיתי שבוים לא זה לא רגיל ב ל כאילו מה מה שקורה והחלטתי ש לעצור בבחינת הכמות מבחינת העוצמה מבחינת הרעשים מבחינת הכמות מבחינת העוצמה א משהו היה נראה לי לא תקין ואז אחרי רבע שעה התחילו להגיע חבר'ה מהמסיבה

הפרטית שהתרחשה בעין השלושה הייתה שם מסיבה פרטית בעצם הם נכנסו למיגונית עדיין לא אומרים שום דבר על מחבלים עדיין אף אחד לא מבין מה קורה ואז א פשוט שמענו ר כב שזה מה שאני שמעתי זה לא מה שקרה בפועל אני שמעתי רכב שחולף במהירות שצורח לנו שמגיעים החבלים על אופנוע א בעצם באותה שנייה באותה שנייה פשוט כולם לקחו את עצמם והתחילו לברוח עלו על הרחבים ונסו אני בהתחלה גם עליתי על האוטו א פשוט קפאתי כאילו לא לאלא פשוט לא הצלחתי לזוז את רצית לנסוע ולא יכלתי כן רציתי לנסוע ולא לא יכולתי א חזרתי חזרה למיגונית א קודם כל התקשרתי לאבא שלי אבא שלי הוא איש ביטחון הוא סגן כבת של מעצה איזורית סדות נגב א התקשרתי אליו

אמרתי לו מה קורה הוא אמר לי שאיין מצב שזה בטוח כוחות שלנו שניהיה רגועה הכל בסדר אוא הצליח להרגיע אותך לא אז אמרתי לו טוב בסדר כאילו ניתקתי את הטלפון התקשרתי מהר למוריה ואני אני כבר שומעת את האופנועים מתחילים להגיע ואני צורחת עליה בטלפון באמת צורחת עליה מוריה מגיעים מחבלים תברחי עכשיו איפה שאת נמצאת תקחי את הרגליים שלך ותברח היא אמרה לי אני זוכרת אותה כאילו בטלפון לא מבינה מה קורה מה מה יאלי מה מה מה קורה איזה מחבלים אני אומרת המורה אני לא יודעת מה קורה מגיעים מחבלים תברחי עכשיו אני פה במיגונית יאללה אני אוהבת אותך ביי כאילו זהוו כן זהו כבר המחבלים כבר כאילו היו לי בחוץ אני כבר שמעתי כאילו אלה

אקבר שמעתי רגע הרכב שלך בחוץ כלומר ה אז הם הבינו בעצם שיש מישהו בפנים הם חלפו בפני אך עצרו שם את ראית שהם מסתובבים מה קרה שם לא לא לא אני נכנסתי למיגונית וכאילו ממש נכנסתי לתוך פינה וניסיתי להצטמק כמה שאני יכולה והפנים שלי אפילו לא היו כאילו כאילו רציתי שאם נגיד הם נכנסים למיגונית שלא יתנו לי איזה כדור בפרצוף לפחות שזה יהיה מאחורה או משהו וואי אז ממש התקפלתי כזה במיגונית והפרצוף שלי היה לכיוון לכיוון הבטון לכיוון הקיר הגעתי לפה המיגו היייתה רק אני והמונית אבל הברנו כל כך הרבה מיגוניות שנסענו לכאן ברנו המון מיגוניות אז מה גרם לך לעצור דווקא כאן במיגונית הזאת ניסיתי כמה שיותר למשוך את עצמי

כאילו הבנתי שהמצב לא טוב אבל ניסיתי כמה שיותר להתקדם לכיוון הבית ופשוט כשהגעתי לפה זה זהו אמר כס ומאיפה המחבלים הגיעו מכאן בעצם לא אז המחבלים בעצם מה שהחברים אומרים אה כי הרי מי שהיא ראתה את המחבלים שהם מגיעים בעיניים שלה המחבלים הגיעו משתי ש2 הם חלפו אותי מפה על הכביש הזה וואי באופן כזה הם לא חלפו אותי באופן ישיר לא לא מפה ועד שיצאת אז את יצאת לכיוון הזה כן ואני כשיצאתי פשוט עשיתי פרסה ככה ולקחתי ימינה וכאן חיכוך המחבלים לא המחבלים חלקו להיות בהמשך בהמשך בצומת מבטחים כן וואי מטורף וכמה הייתם פה במיגונית בסופו של דבר אחרי שהגיעו גם משאר המסיבות בערך ערה חבר'ה רה חבר'ה בתוך המונית כן איפה

התחבאת ששמעת המחבלים שהם צועקים על הופה איפה כאן פשוט התקופת פשוט הייתי כאילו ממש עם הפרצוף כזה ככה ו ואי י התקפלתי ואז מוריה התקשרה אליי שלוש פעמים בזמן הזה שהם באמת היו לי מחוץ למיגונית ואני לא הייתי במצב של ענות לא לא לא יכולתי לטפל את הסיטואציה א ואז בעצם כשהם חלפו אותי אחרי בערך כמה דקות לדעתי איזה חמש דקות משהו כזה קד כל התקשרתי לאבא שלי התקשרתי לאבא שלי אבא שלי אמר לי אני יוצא אלייך ואז אמרתי טוב אין מצב שאני נשארת פה אבא שלי כבר יצא לפה וגם כשהוא אמר לי שהוא יוצא לפה הבנתי שכאילו אם הוא מגיע לפה אז כנראה שאנחנו שתינו נמות א ואם צא אז לפחות לפחות ניסיתי א ואז כשהם אמרו לי בטלפון כזה

תשמרי על עצמך אמרתי טוב רגע בוא בוא בוא בוא קודם נראה מה קורה בחוץ הסתכלתי ראיתי שכאילו בחוץ נקי הייתי בטוחה שאני ארא תמרות עשן כאילו שאני אראה לאבות ראיתי שנקי אמרתי טוב אני יוצאת א נסעתי ממש מהר הייתי בערך על איזה 200 קמש א והייתי אמורה לראות את אבא שלי בדרך להיפגש איתו בדרך באמת בתחנת דלק נכנסתי לתחנת דלק לא עצרתי שמה היתי נגיד ל50 כמש בשביל התקשרתי אליו אמרתי לו אבא את בא לקחת אותי ממושב מפתחים ליתד אני לא מפחיד אותי כאילו סד טד זה רחוק מדי הוא אמר לי בסדר אני אגיע לשמה א ואני ממשיכה לנסוע מנתקת לו ואני ממשיכה לנסוע למפתחים זה היעד שלך כן ממשיכה סוע למבטחים א ואז ה ז החבר שנסעתי אליו בעצם

מתקשר אליי ממש שנייה לפני צומת מבטחים אה אומר לי מה קורה איפה את אני אומרת לו אני פה בצומת מבטחים אני רואה פה חיילים הכל בסדר א חיכו לי על הצומת א אני בעיניים שלי בהתחלה זית אותם זיתי אותם כחיילים כחייל צהל א ואז אני בושים עמדים הכל כד הכל של חיילים הכל של חיילים וסטים הכל של חיילים א ואז אני ממש בא לפנות שמאלה בצומת א אני רואה אופנועים ואז ואז אני כבר כאילו הוא איתי על השיחה ש הוא הייתי ממש על השיחה על הקו ואז אני אומרת לו מה שי ואז אני פשוט אומרת לו שי מתחילים שי ורים עליי כאילו מתחילים לראות עליי אני רואה שלושה מחבלים מפה שלושה מחבלים מפה אופנוע פה אופנוע פה קמים עליי כולם אני רואה עוד מחב

ש רצים כנראה הם כאילו הם התחילו לעלות המחבלים כבר התחילו להתפלש כנראה למושבים אז ברגע שהם ראו את האוטו הראשון שמגיע הם ממש אמאלה מה זה היה מפה לשם כל שאנו זה שלנו כן כוחותינו אוקיי אה זה הכוחות שלנו יפה תגידי את עמדת בצומת פתאום התחלת להבין שיורים עליך מכל כיוון איך לא הבלת להשתנות מה הסיב ברגעים האלה פשוט אני זוכרת שבאותו רגע לחצתי פול על הגז אפילו כאילו לא לא הורדתי את הראש לא התכופפתי ממש כאילו ממש ראיתי הכל היית בצומת יראו עלייך מכל הכיוונים את הצלחת להינצל מהתופת המזעזעת הזאתי ואת נוסעת לכיוון מבטחים נכון מה קורה שם אני כשהגעתי למושב עוד לא היו שם מחבלים לפי מה שאני יוד לפי מה שאני ראיתי

כאילו בעיניים שלי אה בעצם כיתת כוננות כשאני הייתי בשיחה עם שי אה אז א האחים שלו וכל המשפחה כבר התקשרה לרב שץ של המושב הרב שץ כבר התחיל לאסוף את כיתת כוננות התחילו להתקדם לצומת מפתחים לנסות לנטרן את המחבלים שמה הם באמת הצליחו לנטרן בערך שתי מחבלים שהיו בצומת א ואז הם חזרו חזרה למושב כי המושב התחיל להתמלא במחבלים בעצם כשהם חזרו למושב נרצחו שם כולם כולם כל כיתת כוננות כל הכית כוננות וואו ו לא היה לנו זמן זה רק היה להיכנס כבר לממד כאילו והמחבלים כבר היו מחוץ לבית שלנו והסתובבו א ו באיזשהו שלב כנראה שהכיתה כוננות הצליחה לראות באחד מהמפקדים הבכירים מאוד של הנכבה כי בעצם החוליה שהייתה במושב נפתחים

זאת חולית מנוח בה א והיה להם מחבל אחד שנפצע ובעצם כל החוליה הזאת הוקפצה חזרה לעזה על מנת להחזיר את המחבל הזה ובמושב נשארו רק בוזזים א שגנבו בעצם רכבים א גנבו א רכוש המחבלים הסתובבו סביב הבית של שי אתם הייתם בממד והם ניסו להיכנס לבית וגם שם היה איזשהו סוג של מאבק אני לא יודעת איך הם לא נכנסו לבית הבית גם לא היה דלת בממד לא היו תריסים הבית לא היה נעול הפחד היה הם אומרים שאני כבר הייתי אני ברגע שהגענו למעמד א ביקשתי ספר תהילים שהספר תהילים ואמא של שיי מצאה רק את הספרים האלה של המחזיק מפתחות הממש קטנים וכאילו רק רק קראתי ורק התפללתי וכי פשוט הרגשתי שאיין לנו מה לעשות כאילו מתפללים אני מתפללת

בעיקר לימים טובים יותר מתי בצם הית שיחה האחרונה שלך עם חברה שלך אהי טובה בעצם השיחה הכי טובה שלי עם ה השיחה עם החברה הכי טובה שלי היייתה כשהייתי במיגונית אה זה הפעם האחרונה שדיברת איתה הפעם האחרונה שדיברתי איתה א אני צרחת אני צרחתי עליה שם מגיעים מחבלים אני אני חושבת שאם אני ניסיתי להזהיר אותה היא היייתה מאוד לחוצה בטלפון היא ידעה מה קורה כ אה היא לא יודעת אני אני אני היא גם לא בהתחלה רי כשדיברתי איתה בטלפון אני זאת שבכלל הודעתי לה שכאילו מתחילים הקסמים עוד לא עוד לא הודיעו להם אפילו במסיבה א וכשאני הייתי במיגונית ו שהבנתי שבאמת מגיעים מחבלים מה זה הבנתי כבר המחבלים היו לי מחוץ ל מחוץ

למיגונית אז פשוט א צרחתי עליה שמגיעים מחבלים שתברח שתשמור על עצמה א אמרתי לה שאני אוהבת אותה כי לא יודעת בתוך תוכי הייתה לי כאילו לי היייתה התחושה שאני הולכת למות שאני לא שאני לא שורדת את זה מתי שהיית במיגונית עצמה כן מה חשבת על הקדוש ברוך הוא בזמן הזה חשבת על השם מה מה אני מאוד מחוברת אני מאוד אוהבת את הדעת אני מאוד מאמינה א אין לי אין לי איך להסביר את זה חוץ מזה שהיה איתי איזשהו מלאך ששמר עליי באמת אני כי גם אם כשאני אראה לכם את האוטו מה שקרה לו לי יש צלקת בראש מכדור שחלף לי את הראש ככה ואו אז אני לא לא מצליחה אני לא מוצאה דרך אחרת להסביר את זה וואו יש כאן המון אנשים כן בהתחלה הסתובבתי פה

איזה חמש דקות עד שמצאתי אותה וזה פשוט לא להאמין וזאת מוריה וואי זה שני משפטים כל כך חזקים בשבילי נברא העולם מצד אחד כאילו לפעול ולעשות ונוחי פר ואפר כאילו הכל זה מאת השם הכל וואו וא תספרי לי משהו מיוחד על מוריה משהו שחשוב לך להמשיך אותו הלאה כי את הכרת אותו החברה הכי טובה שלך ון אז אני אספר לכם מוריה הייתה מאוד בן אדם של ללכת עם התחושות עם הלב עם ה עם הרצונות עם ההגשמה העצמית את חלמת עליה מאז אז זהו בדיוק באתי להגיד שלפעמים היא מבקרת אותי בחלומות באמת כן ואז חלמתי עליה רק פעמיים שזה הרבה שזה הרבה את יכולה לשתף אותנו בחלום כן כן החלום הראשון היה בנגלה הראשונה שהחופה חזרו א למוריה היה לה צחוק

כזה כאילו מאוד מזהים אותו מ קילומטרים חלמתי שכאילו ממש הייתה את התמונה שהאוטובוס חוזר לא אשכח את התמונה הזאת בראש בחיים וחייתי שהיא נמצאת שמה בתוך האוטובוס נקראת מצחוק על כולם כאילו ממש צוחקת כאילו היא כאילו היא במסיבה נקראת מתגלגלת והמשק הזה ככה איך איך קניתם את זה סתם עבדתי עליכם אני בכלל הייתי חטופה אני פה זה א חלום נורא קצר אבל רק לראות אותה מחייכת בחלום זה עשה לי כאילו זה עשה לי עבר עלי היום קשה אחרי החלום הזה אבל שמחתי מאוד שהיא באה אני מרגישה שהיא עדיין מחפשת את עצמה היא לא היא עוד לא כרת מה עוזר לך לצאת מהמקום הזה כי זה מקום קשה זה כל פעם להזכר בחברה הכי טובה שלך וכל מה שקרה ושאת

ניצלת מה עוזר לך תודה א קודם כל העשייה למענה מאוד מאוד עוזרת לי מאוד מעצימה אותי ועוזר לי עוזר לי להסתכל בתמונות כאילו לאו דווקא לנסות להשקיע זה אני כל יום חושבת עליה אין יום שהיא לא שהיא לא עוברת לי במחשבות נגזלו לה החיים כאילו היה לה מסלול הייתה לה דרך לא קשה להקל את זה שבחורה בת שהייתה אמורה לחגוג יום ולת 24 בשמני לאוקטובר יש איזה משהו רוחני שאת עושה בשבילה ברחות השחר אני עושה כמעט כל בוקר וואו ו אני גם אוהבת לעשות מזמור לתודה כל בוקר הייתי הייתי עובדת בקרים במקום העבודה שאני עובדת פה מש בבוקר עד ש בערב כל בוקר שהייתי מגיעה למשמרת הייתי מתפללת ולא תמיד זה היה עושה לי טוב לפעמים הייתי

מסיימת את התפילות ובכי ואני נסרת וכאילו לא להאמין לא להאמין שדבר כזה כאילו קורה אה ואז דיברתי האמת עם שכן שלי ממשב יתד והוא אמר לי שאולי אם אני אעשה מזמור לתודה זה כאילו אולי יעשה לי טיפה יותר טוב בקטע של ה של התפילה בקטע של ההרגשה העצמית ובאמת ברגע שכאילו לא התפללתי למען אלא אמרתי את התודעה הזאת כל בוקר זה כאילו מאוד מאוד חיזק אותי מאוד העצים אותי מאוד נתן לי את הכוחות להמשיך וואו אז כל יום אומרת מז תודה זה לא כל יום אני אשקר אם אני אגיד לך שזה כל יום אבל לפחות פעם בשבוע וואו זה יפה מאוד ואת מרגישה משהו אחר מרגיש כן כן אני מרגישה הרבה שאלות הרבה מחשבות הרבה טעיות הרבה חוסר הבנה תראי כמה

אנשים זה מטורף זה מטורף לראות את כל האנשים האלה ואת הולכת וכל האנשים מפיחים תראי כמו שאמרת זה אנשים הכי שמחים הכי שמחים והכי יפים שיש כן זה עצוב ממש