"אני שומעת את המחבלים בבית": רעות קרפ על השיחה שזעזעה את חייה

ופתאום אני מקבלת הודעה מדריה מהטלפון של דביר והיא כותבת לי אמא זו דריה אבא נרצח הצילו ריאות קרפה יקרה את נולדת בקיבוץ רים גדלת בקיבוץ רים אבל באותה שבת שהתנהל הטבע הנורא בהשגחה פרטית מדהימה את לא היית שם את היית אצל חברה שלך ביוד אבל הילדים שלך היו עם אבא שלהם רוצה לספר לי בוא נחזור אחורה לאותה שבת לבוקר הזה מתי את מקבלת שיחת טלפון או הודעה ראשונה מהילדים מתי את מבינה שקורה שם משהו בוא תכניסי אותנו לתמונה בבקשה אז בעצם ביום שבת בבוקר אני מתעוררת ו מתחילות הזכות במרכז ואני מבינה שיש פה איזשהיא מתקפת עילים על ישראל אבל אני עדיין לא מבינה שממש קורה משהו אחר יש מין תחושה כזאתי שכאילו מנסים להרגיל

אותנו ששוב יורים והפעם מתקרבים קצת יותר כאילו אם קודם זה הסדרות ואחרי זה אשקלון אחרי זה אשדוד אז פתאום תל אביב זה גם איזה משהו כזה ש שהוא רגיל א אני מתקשרת לחברה שנמצאת בקיבוץ והיא אומרת לי שירו בבן שלה וואו ואני לא מבינה על מה היא מדברת היא אומרת לי אני מפנה פה פצועים והרוגים אני אומרת טוב אולי הי מגזימה ופתאום מתחילות להגיע תמונות מסדרות של של הטויוטה עם ה מחבלים עליהם וזה נראה כמו משהו שהוא לא אמיתי שלקוח מהם איזשהיא סצנה אחרת ופתאום לי הבת שלי הגדולה שהיא בת 13 שה היייתה באותו הזמן במושב ן אפסור ממש 15 דקות מהקיבוץ כותבת לי אמא יש מחבל ליד הבית של זוהר זוהר זו החברה שה ישנה אצלה אני מפחדת

אני מתקשרת אליה והיא עונה היא כותבת לי אמא אסור לנו לדבר אנחנו במרתף אנחנו צריכים להיות בשקט אני לוקחת את ההודעה הזו ואני מעתיקה אותה ושולחת אותה לדביר בעלי שהוא נמצא בקיבוץ באותו הזמן עם שני הילדים הצעירים יותר שלי דריה בת 10 ולוי בן ש וחצי על הרצף האוטיסטי ואני כותבת לו דוויר מה מה קורה הוא אומר לי יש בלאגן גדול יש ירי כבד בקיבוץ ואני ממשיכה לכתוב לו שליה בסדר ושאמא של החברה דואגת לה ומטפלת בה ופתאום אני מקבלת הודעה מדריה מהטלפון של דביר והיא כותבת לי אמא זאת דריה אבא נרצח הצילו וואו כמה זמן אחרי אחרי שדיברת עם דביר א זה היה ממש עניין של דקות דביר כתב לי את ההודעה בש ו16 דקות הודעה אחרונה

ודריה שלחה לי את ההודעה הזו ב24 ובאותו הרגע אני מסתכלת על ההודעה אני לא מבינה מה אני קוראת אבל ברור לי שאני חייבת להשיג עזרה עכשיו דחוף אני פותחת את ה טלפון אני מתקשרת מיד לדריה ומאותו רגע אני נמצאת איתה על הקו במשך שלוש שעות באותם רגעים אני לא יודעת שזה יהיה שלוש שעות באותו רגע אני פותחת את קבוצת הוואטסאפ של הקיבוץ ואני כותבת דחוף דחוף לבית של דביר א דרי ולבי לבד שם דביר נרצח דחוף שיגיעו כוחות אנשים לא מבינים מה הם קוראים אף אחד לא מגיב להודעה הזאת וחברים מתחילים לשלוח לי הודעות אם מישהו כבר הצליח להגיע לילדים ואני כותבת שלא א רגע אבל אז כ המחבלים היו ממש בפנים המחבלים היו בתוך הקיבוץ ותוך

כדי שאני כותבת את ההודעה אני מדברת עם דריה והיא לוחשת לי והיא אומרת שיש אנשים בתוך הבית ואני אומרת לה תלחשי אל אל אפילו אל תדברי אני כאן על הקו איתך אני לא עוזבת אותך אמא פה ואני אומרת לדרה תספרי לי מה קרה היא אומרת א שהם שמו מחבלים ו ואבא פשוט פתח את הדלת ויצא עם גרזן בשביל להגן עליהם על הילדים וברגע שהתקרבו המחבלים א פשוט דביר פגע באחד מהמהם עם גרזן שני המחבלים הנוספים ירו בו למוות ונכנסו לממד דריה הייתה מכוסה בשמיכה כי ברגע שהתחילו לראות בו מול העיניים שלה היא מיד הרימה שמיכה וכיסתה את הפנים בשמיכה נכנסו המחבלים לממד הורידו לה את השמיכה מהראש וראו שהיא מאוד מפוחדת הם הורידו אתם החזירו את

השמיכה כיסו אותה בחזרה וכתבו על הקיר בערבית משפט שבאותו רגע לא ידעתי מה הוא ויצאו הם יצאו לסלון שם הם טיפלו במחבל הנוסף שנפצע מאוד קשה מהגרן שדביר פגע בו ובזמן שהיא מדברת איתי אני שומעת שיש אנשים בבית והיא אומרת לי אמא הם עדיין כאן א אחר כך הסתבר שמה שהם כתבו על הקיר זה שאל כסם לא רוצחים ילדים קטנים א שלוש שעות החזקתי אותה על הקו כשהיא לא יכולה אפילו להוריד את השמיכה כי ברגע שהיא מורידה את השמיכה היא רואה את הגופה א היא אומרת לי אמא אני לא יכולה להגיע למים אני לא יכולה להגיע לשום דבר ואני אומרת לה תמצאי איזשהו כלי אם את צריכה לשירותים או משהו אני מנחה אותה מה לעשות בשביל שהיא תהיה רגועה אני

מדברת איתה בשקט אני מעודדת אותה אני אומרת לה שהיא אמיצה ושיש לה כוחות ושהיא גיבורה ושאני כאן א אני מנסה להבין מה קורה עם לוי לוי באותם רגעים פשוט קפו על המיטה אה באמת אחרי שלוש שעות מישהי מהקיבוץ שהיא חברה טובה כותבת לי מישהו הצליח להגיע לילדים קוראים צופית הם גרים 100 מטר בערך 150 מטר מהבית ואני אומרת לה לא אף אחד לא הגיע והיא אומרת לי גולן בדרך לילדים גולן זה הבעל שלה הוא הצליח להשיג אקדח כיתת כוננות הוא מגיע לילדים שכל הדרך מלא מחבלים ט הוא לא באמת יודע מה קורה בדרך זאת אומרת הוא השיג איזשהו אקדח וסיכן סיכן את נפשו והוא מצליח להגיע לבית אני מדברת איתה כל הזמן היא אומרת לי הוא הגיע לבית א

ואז הרגשת כבר הלכת הרווחה כן ואז הוא נכנס ויש מין רגע כזה שכאילו או גולן הגיע הוא עם אקדח יש לו ארבע מחסניות כאילו מין רוגע כזה של אוקיי גולה נמצא עם הילדים והוא חמוש והוא נמצא איתם שם ואני אומרת לו תנסה להשיג להם מאוכל מהמטבח ה אומר לי ראות אין סיכוי אי אפשר לצאת מהממד כאילו בראש שלי הוא מגיע מחלץ אותם והכל בסדר אבל זה לא המצב אי אפשר לצאת אי אפשר לצאת מהממד הוא גם לא יכול לתת להם אוכל הוא קצת נתן להם מים טיפה הזיז את הגופה בשביל שאפשר יהיה לסגור את הממד שהם יהיו אה מוגנים למקרה שיהיה צבע אדום אהמ אבל אני יותר רגועה כי אני יודעת שהוא שם והם לא לבד ככה הם יושבים תשע שעות שאז כבר לא הייתי איתה

בקשר זאת אומרת השיחה כל הזמן הייתי איתה בקשר אבל תוך כדי השיחה גם קורים כל מיני דברים כי יש את ליה שנמצאת ביין אפסור ומתקשרת לדריה לטלפון של אבא כל הזמן יש לו ממתינות ודריה אומרת לי אמא יש ממתינה ואני אומרת לה את לא עונה את לא עונה ובאיזשהו שלב היא אמרתי רגע אמא זאת ליה אני אומרת לה את לא עונה והיא עונה והיא מספרת לליה שאבא נרצח ואליה מתקשרת אליי ואומרת לי אמא דריה אומרת שאבא נרצח ואני אומרת לה אנחנו עוד בודקים את זה אנחנו לא יודעים פגעו באבא אבל אנחנו עוד לא יודעים מה קרה זה אני באותם רגעים פשוט רואה איך בשנייה אין לי משפחה בשנייה אחת כל מה שיש לי בחיים זה ליה ואני כי ליה כרגע בען אפסור

והבית יחסית בטוח יש שמה את אמא של החברה ששומרת עליה אבל דרי ולבי במעמד ואבא כבר נרצח ואני מתחילה להקליט את השיחה ממש ברגע שהיא אומרת לי אני מפחדת למ ואני אומרת לה את לא תמי אני שומרת עלייך את לא תמי מה גר לך בעצ להקליט את השיחה הידיעה שזה הרגעים האחרונים שאני שומעת את הילדה שלי ושאני חייבת שיהיה לי את הקל שלה אני חייבת לנצור אותה בליבי ו בזיכרון שלי אני חייבת את דריה איתי דריה אגב בחרנו לקרוא לה ככה כי השם שלה מורכב מהשמות של דביר ושלי זה הד של דביר הר' של ראות ויה זה השם וואו ו הקדוש ברוך הוא דר בתוכה הקדוש ברוך הוא דר בתוכם ממש ככה זה הפירוש של השם שלה ואני ממש הרגשתי איך השמיכה הזו זה היה

הכנף של השם שפשוט פרס את הכנף שלו עליה ושמר עליה שמר עליה זה באמת היייתה השגחה אני לא יכולה להסביר את זה בדרך אחרת וברגע שהילדים היו אצל גולן כבר היה ערב צופית וגולן כבר נותנים להם אוכל מקלחים אותם ו פתאום באח בלילה אני יושבת במרפסת ביהוד ושקט ומישהי מהשכונה של גולן שכנה שגרה די קרוב פתאום כותבת יש לי מחבלים שני מחבלים בתוך המטבח ואני מנסה להבין מגולן מה קורה ואני שולחת לו הודעה והוא לא עונה ופתאום הייתה לי תחושה שזה פשוט לא נגמר את אומרת הנחת רווחה ברגע שהוא נכנס למעמד פתאום הרכבת הרים הזאת התחילה שוב אני אומרת לא יכול להיות הילדים שלי הרגע ניצלו נכון ופתאום מתחיל סרט חדש ואני יושבת במרפסת

אצל חברה שלי ביהוד עם עוד חברה שהיא הגיעה לבקר אותי שקט זה ככה כמה בניינים ומין שקט חשוך א חצי בלילה ופתאום אני שומעת את השכן מלמעלה שר שיר למעלות ואני שומעת את זה ככה חרישי ואני יושבת ומסתכלת למעלה ואני מתחילה לצעוק לו תתפלל על הילדים שלי הם שם אני רק בדי אבד ידעתי שאמא גם כן עמדה עם היד על ה על הידית של הממד והחזיקה וקרה קרה לסבא שלה זכרו לברכה סבא משה תשמור על הנכדים תשמור על הילדים וקרא שיר למעלות זה היה רגע כלכך עוצמתי יואו אמ ו באמת אני אני ממש מרגישה שהייתה שם השגחה אני ממש מרגישה את זה בכל הגוף אני אני כל הזמן דמיינתי את הילדים איך אני מריחה אותם ומחבקת אותם ודמיינתי אותם מגיעים אליי

ווא זת הייתי בהתקף חרדה ורק אשיר למעלות צליח ככה לגרום לך לחשוב חיובי פתאום פתאום זה כניס לך מקום הזה שני יחזרו והכל יהיה בסדר ואת איך לקי אותם ו שלפניכן לא יכלת לחשוב על זה רת נכנס לזה אטרף של פשוט נ י ממש בטח כי זה לא פשוט לא היה לך קשר עם גולן אני לא יודעת מה קורה שם זה היה הכי חזק שיש יואו יואו אמא'לה איזה מסים ואז גולן כותב לי אנחנו בסדר ואני רואה הודעה שהמחבלים חוסלו ואז התחיל בעצם סוג של מבצע חילוץ הם אספו א הם העירו את הילדים וחברים מאוד טובים של אמא ביקשו שיביאו את אמא אליהם ואספו את אמא שלי אמא שלי והילדים והם הגיעו אליי ליהוד והיא שולחת לי הודעה בכניסה אנחנו ביהוד ואני יורדת כככה

מהבית רצה לקראתם מחבקת אותם מחבקת אותם ואומרת להם סליחה תודה שאתם חיים אתם בחיים אוך הש ריכה אותם אז אני חושבת שבאמת היייתה איזה התפרקות כזאת הם פה ההבנה שהם חיים הייתה כל כך חזקה שמין הודייה כזו זה כל כך לא מובן מאליו זה לא איזה באמת שזה משהו שאי אפשר להסביר אבל גם ברגע הזה זה עדיין לא נגמר כי יש לי עוד ילדה בין אפסור ואני אומרת עוד פעם זה כאילו עקבת הרים משוגעת שית עית ואמרתי מה שנכון לילדים שלי זה מה שנכון לי אם עכשיו מה שעושה לה רוגה ומה שמרגיש לה נכון זה להישאר עם חברה שלה זה מה שיהיה והיא נשארה אצלה עוד לילה וכל הזמן היינו בקשר ולמחרת בבוקר החלטנו ש לא משנה מה ליה מגיעה אלינו ליהוד ואז

אנחנו נחבור ליתר הקיבוץ שכבר פונה לאלת ובסיפור שלנו הפרטי החלק הקשה הוא שבאמת מרוב שאנחנו מדברים אותו אומרים בשבעה את ודת לשבת שבעה זה באמת לדבר בשבחו של אדם אנחנו כבר חודשיים יושבים שבעה כבר חודשיים שאנחנו מדברים על זה חלק מהעניין של שבעה באמת זה ה הריפוי הזה של לדבר ולדבר ולדבר עוד ועוד לצאת מהטראומה הזו וזה מדהים איך זה כאילו לקח את זה לאקסטרים למקום שבו הסיח הזה באמת עוזר לילדים לדבר על זה שוב ושוב ולאבד את הטראומה וואני אומרת מצד שני כמה שהם מדברים על זה זה נורא קשה לי שאנשים באים ומדברים איתי ואומרים רגע ליד הילדים אני אומרת להם הילדים הם ראו הכל וואו כן הם הסתכלו למחבלים בלבן של העין

הם ראו הכל אפשר לדבר על הכל ודביר גם היה איש של אמונה דוויר מאוד התחזק בשנים האחרונות מאוד הוא אמר אלוהים איתנו יש לנו השגחה הוא כל הזמן אמר את זה וואו היה לו סידור הוא היה הוא היה עושה קידוש בשבת והיה לו בעקבות משהו מסוים שההוא מעצ נולדה הוא קיבל א מתנה מדודים שלי שהם אה הם דתיים והוא קיבל סידור עם השם שלו טבוע ככה בזהב אותיות של זהב והוא לקח אותו איתו לכל מקום היינו עושים קידוש ב60 מ שליה נולדה וואי מדהים 13 שנים את מרגישה ש לו הכתובת הזאת על הקיר זה משהו שהוא מאוד חריג למה שהיה להתנהלות של הטווח כי במיוחד אחרי כל הסיפורים ששמעת ראת שזה לא נכון הם פגעו הרי בילדים ילדים קטנים תינוקות גם לקחו

בשבי גם רצחו הכל הם עשו את הרגש איזשהי יד השגחה שאת ניצלת לא מדברת עלכם אבל כאילו שאת ניצלת ובזכות זה את מרגישה שאת עושה משהו חדש שאת קיבלת החיים במתנה כאילו את החיים של הילדים שלך במתנה אמרת כתובת על הקיר אז אני אקח את זה גם לעולם שלי למצב הבטחוני שחיינו בו הכתובת היייתה על הקר גם הכתובת הזאת היייתה על הקר וכן בתשובה לשאלתך אני מרגישה שזו איזשהיא שליחות שלי אפילו כי בהתנהלות שלי כמו שדיברתי עם דריה בשיא הרוגע במצב הכי הכי קשה שיכול להיות לאדם אני מרגישה ש לא ידעתי עד כמה השיחה הזו והקול שלי מרגיע אותה ולא ידעתי עד כמה זה נותן כוחות לעם ישראל לאנשים ששומעים אני אומרת אם אני יכולה באיזשהו אופן

לתת מעצמי בשביל לעזור לאנשים אחרים להרים את הראש להיות גאים שהם יהודים שהם חזקים לעזור במורל למדינה שלנו אני אלך לאן שצריך אני אתרן איפה שצריך אני אשמיע את הקל שלי שכולם ידעו את זה שאנחנו עם חזק כוחנו באחדותנו אני לא אתן להם לשבור אותנו לא אותי לא אותנו אנחנו גרים בבתים האלה אנחנו גרים בעוטף מבחינתי הוא מעולם לא היה עוטף עזה הוא היה וטף ישראל וכך הוא יהיה אנחנו לא נזוז משם זה הבית שלנו זה זה מדהים שאת ככה מדברת אני רציתי לשאול אותך עכשיו רגע תחזרי לשם אין לי ספק דוויר קבור שם ואו לא הייתה לי התלבטות אפילו איפה לקבור את דווייר זה הבית שלנו וכששואלים אותי אם אם נחזור לשם אני יכולה להגיד לך שזה

אפילו מעליב אותי כן כן כי זה כאילו לא ברור מאליו שאני אחזור לבית שלי את תחזרי לבית שלך זה מדהים כי יש הרבה אנשים שמפחדים לחזור זאת אומרת גם הרבה שריינתי שאמרו מה פתאום כל עוד המצב ככה אנחנו לא חוזרים מאיפה העוז כאילו באמת אני שואלת שברור לך מה זאת אומרת אני חוזרת לשם כי ברור לי זה מדה כי זה הבית שלי כי שם גדלתי ואף אחד לא ייקח אותי אני לא נמצאת באיזשהו מקום שהוא לא הארץ שלי בכל כך הרבה הזדמנויות אני שומעת א אין לנו ארץ אחרת ואני אומרת כמו ששמעתי לא מעט אחרת אחרת אין לי ארץ אחרת אין לנו ארץ אנחנו לא נזוז משם ואני אגיד יותר מזה תבואו אתם לחיות איתנו בעוטף אני מעודדת את כל מי ששומע אותי תבואו

אתם לחיות איתנו באוף בעוטף ישראל אנחנו לא נעבור עכשיו לגור במקומות אחרים לאן נעבור משם כולם יגורו בתל אביב בסופו של דבר אנחנו נחכה נשקם את העריסות לקק את הפצעים ונחזור הביתה ונטפל בעצמנו ואתם תעברו לגור איתנו ולא תשאלו אותנו אם אנחנו נחזור לשם כי זה עם סימן קריאה זה לא עם סימן שאלה וואו תקשיבי איזה חוזק אז אני רוצה לשאל אותך מה שלום הילדים ואיך תסתדרו ומתי תחזרו ומה קורה ועכשיו אתם בתל אביב וכמה זמן וחוזרים למוסדות ו אבל ברור לי שאת כל כך חזקה וברור לי גם שאת החוזק הזה את מעבירה הלאה לילדים שלא משנה מה קרה ולא משנה מה עברנו ולא משנה הקדוש ברוך הוא איתנו יש לך אמונה מאוד חזקה מאוד חזקה וזה

מדהים לראות את זה מה הרגיע אותך בוש בהתקף חרדה שלך שר למעלות ואת הולכת עם זה גם לפני כן שדיברנו השם איתי את מרגישה את זה מרגישה את זה זה מדהים החוזק הזה שיש לך את מעבירה את זה להה לילדים וברור לי שהם יהיו בסדר למרות כל מה שהם ראו ולמרות כל מה שהם עברו ברור לי שהם יהיו בסדר כי זה מה שאת מעבירה להם ברגע שאני אהיה בסדר הילדים יהיו בסדר אני חזקה הילדים יהיו בסדר ככה אני מרגישה בדיוק מה שאת אומרת רות יקרה שהשם יתן לך כל כך הרבה כוחות לעבור את כל מה שאת עוברת ושת גישי שאת א ראות חדשה צומחת מהנישה ום הזה שמעניקה כוח לכל כך הרבה אנשים מסביבך כשאני רואה אותך כל כך חזקה אני אומרת וואו כמה כוח את יכולה

לחזק באמת את כל עם ישראל כמו שאת אומרת זה השליחות שלי עכשיו אני אעשה כל מה שצריך בשביל לחזק את עם ישראל את עושה את זה ואת עושה את זה בגדול ותמשיכי עעם כל הכוחות שלך להפיץ הלאה את הטוב שיש בעם אמן ואמן תודה רבה לך תודה לך אהובה תודה אני מודה לך מאוד על פתיחת הלב אני בטוחה שזה לא פשוט כל פעם לפתוח את זה מחדש אני מודה לך תודה