החיים שאחרי "אם רק הייתי"... | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה וברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. אנחנו כאן היום בתוכנית מיוחדת עם אווירת חג בין הניקיונות ובין כל הפעולות שאנחנו עושים כדי להגיע הכי נקיים והכי טהורים לחג הזה שבא לחדש אותנו. התחדשות גמורה, חג החירות, חג הפסח. ולפעמים לכולנו יש רגעים כאלה שאנחנו מסתכלים על עצמנו במרא באיזה רגעים של שקט שאנחנו מבודדים את כל רעשי הרקע מסביב ועולות בנו מחשבות. מה הייתי יכולה לעשות אחרת? אילו הייתי רק שלוש נקודות, כל אחת וכל אחד עולים בו המחשבות האלה ש איך לומר מערערות אותנו וגורמות לנו לחשוב אם רק הייתי יכולה להחזיר את הדברים לאחור אז הייתי עושה אחרת והנזק שמחשבות כאלה גורמות וההשפעה שלהם גם על

הנפש היא השפעה שהיום אנחנו נעמוד עליה ונדבר עליה איך אנחנו באמת יכולים לא להיות תקועים במקום הזה של ההחמצה איך איך אנחנו באמת יכולים להפוך את ההחמצה למקום של מיצוי? וכן, כמו שאתם שומעים, וזה לא במקרה, שהמילה החמצה יש בתוכה את המילה מצה. המילה שהיא בעצם מדברת על מיצוי של כוחות הנפש שלנו, של היכולות של לזקק באמת את מה שאנחנו צריכים לחיים. ועם זה לפעול בעולם כעובדי השם וכמי שמחפשים באמת לחיות את המשמעות האמיתית של החיים שלנו. אז אנחנו מאוד שמחים שהצטרפתם אלינו לתוכנית המיוחדת היום. ולצידי הרבנית פרי כהן מטפלת רגשית א שתענה על השאלות שלכם שמגיעות מהבית בשידור חי למספר שמופיע לכם על המסך. אתם

מוזמנים כבר לכתוב את השאלות שלכם שיגיעו אלינו כאן לאולפן ואנחנו נעלה עליהם אם גם לכם יש כאב של החמצה אם גם לכם יש שאלה של מה הייתי יכולה לעשות אחרת או איזשהיא סיטואציה שהייתם רוצים לחוות אותה בצורה אחרת אז האם בכלל אפשר אם בכלל יש הזדמנות שנייה בחיים ומה דעתה של פרי כהן בעניין מה נשמע א ברוך השם מה שלומך ברוך השם אז אנחנו נבקש ממך גם להרים את המיקרופון ולדבר בקב כי אנחנו רוצים לשמוע אותך אז היום הנושא שלנו באמת זה החמצה שהרבה פעמים זה בא בצורה של אם רק הייתי שלוש נקודות או אם כל מיני סיטואציות שעולות בנו אם זה בצורה של זיכרון אם זה בצורה של מחשבות שצפות ועולות בטח מכירה את זה גם מהקליניקה וגם

באופן אישי ומחשבה של הייתי יכולה לעשות קצת אחרת. הייתי יכולה לעשות יותר טוב אם רק הייתה לי הזדמנות. אז יש כזה דבר הזדמנות שנייה? בוודאי שיש הזדמנות שנייה. הרי הקדוש ברוך הוא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. הוא בכל יום מחדש ואנחנו בכל יום יכולים להתחדש. א אבל אה אם אנחנו נסתכל על דרך ההסתכלות על הזדמנות שנייה אז אנחנו יכולים אנחנו יכולים לתת לעצמנו הזדמנות שנייה ואנחנו חייבים אפילו לתת כי הקדוש ברוך הוא אומר לנו תשמעו כמו שאני מנהלת את העולם תנהלו אתם את החיים שלכם א זה ככה איזשהו א אתם פסיק קטן מהעולם ובואו תלמדו ממני אבל בוא נלך קודם כל לתחושה של הכישלון כי אם אנחנו נדע לנטרל אותנו נוכל אחר

כך לקחת לנו את ההזדמנות השנייה. כן. חכמינו אמרו לנו שבכל רגע נתון הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם ובכל רגע נתון קורה מה שרצה הקדוש ברוך הוא בעולם. אנחנו יכולים לרצות משהו אחד והוא רוצה משהו אחר וכך הוא עושה. עכשיו אנחנו צריכים להשתדל, כבר דיברנו על זה. אנחנו צריכים להשתדל שיהיה הכי טוב שיהיה, שיהיה אחרת. אבל במידה וזה כבר קרה, אנחנו צריכים לקבל שכך רצה הקדוש ברוך הוא. ואם אנחנו חיים באמונה אז בעצם נקיפות המצבון אין להם מקום. אנחנו יכולים רק לרצות לעתיד, לבקש הלאה, לעשות מאמץ שיהיה עתיד טוב יותר. זה נקודה מאוד חזקה שאני שנייה רוצה להתעכב אליה שבאמת לדעת שיש לנו יש לנו בחירה בדיוק בנקודה הזאתי

שאנחנו יכולים להישאר בנקודה של החמצה וזה נקודה שמאוד תוקעת אותנו בחיים שמאוד נותת לנו להרגיש תחושה חמוצה תחושה מאוד לא נעימה שהרבה פעמים היא קולט אותנו ואנחנו לא יודעים איך לצאת ממנה לבין המקום הזה של האמונה שאת אמרת כל כך יפה שאם אני אסתכל על זה כמקום שיש לי עוד איך לשנות, יש לי עוד איך לבחור, אז אני יודעת שהבחירה נתונה, הרשות נתונה, מה שנקרא, אבל אחרי מעשה גם את זה להכניס לתוך הסתכלות של אמונה ולדעת שאפילו אם ככה אני בחרתי ואני מרגישה כביכול אני בחרתי, זה אני עשיתי, אבל לא, גם זה היה מעת השם לחלוטין. לחלוטין. ואם אנחנו הולכים על הכיוון של החמץ והמצה, אז הרי החמץ זה משהו שעבר עליו. המצא אין

אין לי את ההתעסקות מיותר עד 18 דקות הגג עד 18 דקות ובזה זה נגמר והחמץ זאת החלה שאנחנו לשים איתה ומתעסקים איתה ודופקים אותה וקולאים אותה והולכים איתה ובאים איתה אין לחיים מדף ארוכים היא היא מתאפשת מהר בעוד שהמצע אין בה התעסקות מיותרת ויש לה חיים מדף יכולה להחזיק לשנה וגם יותר אחרי שנה אנחנו כבר זורקים אותה את מה שנשאר לנו מהפסח הקודם וזה הרעיון שאנחנו יותר מידי מתעסקים עם החיים יותר מדי מערבבים ויותר מדי זה מחמיץ אנחנו מחמיצים את העניין כן כן כן אנחנו מאבדים את העניין וכשאנחנו פחות מתעסקים אוקיי היה נגמר הלאה בוא נמשיך כן ואז נתקדם שזה בשונה ממה שאנחנו בדרך כלל אומרים בוא ניכנס בוא בוא נראה

בוא בוא נרד לעומק וזה לא סותר כן איך זה באמת לא סותר כי הרי הרבה פעמים דווקא כאן בתוכנית אנחנו מדברים על להיכנס ולרדת לעומקים נכון אז כשאני נמצא בסיטואציה שאני רוצה לבאר לעצמי משהו ואני נכנס לעומק אם אני מכניס נקיפות מצפון אני אתנגד. אמרתי את זה בהרצאה שהייתי אתמול נשים גם ככה דיברנו על כל מיני רעיונות של להתקדם קדימה לא להחמיץ וללכת הלאה ואז אישה אחת אמרה לי תגידי אבל אם אני לא אבוא אל עצמי בביקורת אינסופית אז אני לא אתקדם אמרתי לה תראה אם את הולכת לחדר כושר וקושרים אותך עם חגורת TRX ונועצים אותה לקיר ואת מנסה להתקדם את מנסה את מנסה זה כל הזמן מחזיר אותך אחורה ואת בעצם מתנגדת לחגורה שמושכת

אותך ומתנגדת בעצמה מה יקרה לך אז היא אמרה יואו לי שרירים מה זה שרירים? בעצם הגוף שלנו הופך להיות יותר חזק ונוקשה. כן, זה טוב לחדר כושר, זה מצוין לחדר כושר. אבל בחיים האמיתיים שלנו, כשאנחנו כל הזמן מביאים התנגדות מול עצמנו ולא משחררים, אנחנו יוצרים קושי. הקושי הזה, השרירים האלה, לא נותנים לנו להיכנס פנימה. אז כשאני רוצה לעשות עבודת עומק ואני באה עם נקפות מצמון, לעולם אני לא אכנס שם, כי כל הזמן אני אתרץ את עצמי, כל הזמן אני אבחש בזה, מחפש לברוח מזה, זה מקום שלא נעים להיות בדיוק. ואז אני לא אוכל לרדת באמת לעומק. כשאני יורדת לעומק זה בלי נקיפות מצפון את ה את ה את ה נקיפות מצפון את האכילה העצמית

הזאתי להשאיר אותה מחוץ כשאנחנו עושים עבודת עומק אבל כשאנחנו מדברים על החמצה ולח פה לא להתעכב לא לתת מקום לנקפות המצפון להפך להכניס אמונה אומרים שאנשים בלי אמונה באמת נורא נורא קשה להם בחיים כי אין להם על מי לסמוך לא סתם כשאנחנו אומרים אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים כשאנחנו מכניסים את הקדוש ברוך הוא לסיפור אנחנו מושיבים אותו יחד איתנו בעצם כל דבר שקרה אני יכולה לבוא ולומר נכון זה היה לא בסדר זאת עובדה אבל אחרי מעשה כך רצה בורא עולם להלאה בורא עולם רוצה שאני אשתפר אבל בלי זה לא תמיד מתחלק בין אנשים שיש להם אמונה או אנשים שאין להם אמונה אם הזכרנו את העניין של החדר כושר אז באמת גם

העניין של האמונה אנחנו כל הזמן מתאמנים על זה וזה פוגש אותנו גם בתור אנשים שאנחנו קוראים לעצמנו אנשים של אמונה אבל לכולם יש את הנפילות, לכולם יש את הרגעים שכאילו אז מה קרה? אז פתאום אין לך אמונה אז אוקיי אז גם פה אני צריכה להתאמן. עכשיו מה שטוב לחדר כושר זה לא דווקא מה שטוב לנפש כמו שאמר נפש בדיוק. ואת אומרת מאוד יפה בדיוק היום בבוקר העליתי סטטוס של אמונה שאני מעלה כל בוקר ועל זה דיברתי. אמרתי שהיום אני רוצה לדבר על אמונה, על אמונה בעצמי. אנחנו כל הזמן באים בטענות לעצמנו לגבי מצב המצב שלנו וגם האמונה נכנסת. איך נפלתי באמונה? הנה ערב פסח הגיע. נפלתי שוב בקטע של האמונה איך אני אשיג את הכסף

לקניות לחג. נפלתי באמונה של מה יקרה ווואי ויש לי בלאגן בחיים ואיך אני אצליח לנקות לפסח ומי אמר שהקדוש ברוך הוא רוצה שאני אנקה אולי כן נשים תרצות מביאות תירוצים מפה לשם כי ככה כל התנהלות האמונה שלנו סלקטיבית אני כן ממש וואז אנחנו מת וכשהליתי ם בבוקר את ה את הסטטוס הזה אמרתי שקודם כל אנחנו צריכים להבין איך איך זה הולך זה באמת אנחנו מתאמנים באמונה הזאת ויש נפילות ולהפך מנפילות אפשר לקום וכשאין נפילות אז אנחנו נלך כל הזמן כמו שדיברנו על זה שהסבל דווקא מקדם אותנו בעוד שהאושר גורם לנו לרצות להישאר שם לרצות שזה לא יחלוף בחיים ו אז כשיש לנו נפילות זה זה דווקא שלב של הזנקה כי נפלתי וזה מזניק אותי הלאה

החוכמה אבל זה לזכור את זה גם ברגעים האלה של הנפילים אז לכן ככל שאנחנו נתאמן יותר זה יעזורן לנו לרגעים האלה שמה לעשות הם כנראה חלק מהחיים שלנון אז זה גם עוזר לזכור את זה שלדעת גם שאני עם הנפילה אוקיי הכל בסדר הכל בסדר אני אקום ולהאמין בעצמי שאני יכולה לקום אני יכולה יש לי את הכוחות יש לי את היכולת אני אצליח אז אם אני לא אתנגד לעצמי ואם אני לא אבוא עם תחושות אשמעה אני לא מפתחת את השרירים האלה אז אין לי מגננות אני משוחררת ואז אני איוכולה להגיד אוקיי נפלתי נכון אני לא אומרת לא תראי לא נפלתי זה זה היה מגל זה היה כי נפלתי זה גם סוג של התמודדות יש גם את זה זאת אומרת לא להיות במקום הזה של לבוא ולהגיד

אוקיי נפלתי אני אקום אלא להתחיל לבוא ולהגיד א כמו אלה ש שקורה להם שהם נתקלים עם הרגל או קורה להם איזה פדיחה אז במקום מה לעשות אוקיי קרה לי אנחנו בני אדם התגלצתי יכול לקרות שלא יקרה אבל יכול לקרות אז יש כאלה שיש להם את ההומור עצמי שהם יודעים לצחוק על זה והם מתקדמים עלה ושוכחים יש כאלה שמשחקים אותה כאילו לא קרה כלום כןזה זה בדיוק מה שאתה וכאילו ממשיכים עלה מה מה היה כאן אבל הם לא נותנים גם מקום לכאב שלהם כי לא קרה כלום את זה כמו הילדים האלה שנופלים לא לא קרה שום דבר לא קרה שום דבר הוא רוצה לבכות זה יושב לא כל כך רוצה לבכות לא לא קרה שום דבר וזה יושב וזה מצטבר לא סתם אנחנו נכנסים כאילו ניקח את

זה למקום אחר כשאנחנו צריכים לחזור בתשובה אז יש קודם כל הכרה בחטא אם אתה לא מכיר בזה שחטאת איך אתה יכול לעשות משהו תכיר אתה לא יכול להתקדם בדיוק שים אותו על השולחן. אחר כך אתה יכול להתחרט, אחר כך אתה יכול לקבל על עצמך. אבל קודם כל תניח את זה על השולחן ותדע שאתה בן אדם וזה בסדר גמור. מהמם? מה מה זה על מקום אחר? זה המקום. זה המקום שאנחנו שגם מחבר אותנו לאמונה. כי אמונה אומרת שאני יכולה להתחדש. להתחדש זה לעשות תשובה. וזה תופס אותנו גם בניקיונות שהתעצבנתי עכשיו שנכנסו לי עם פסקוית לחדר ושאחרי שניקיתי כמובן או בכלל או שכל דבר כזה כל דבר כזה שזה תופס אותנו במיוחד בימים האלה שאנחנו בשיא ההכנות לחג

ואנחנו בשיא האווירה הזאתי של החג וובאמת זה לוקח אותנו למקום שאם אנחנו נמצאים כאן באווירה של חג שהולך ומתקרב ועוד יום ועוד יום ועוד הספק קים ואנחנו עם הכנות מסביב וכולנו עסוקים וזה בניקיונות וזה בקניות ו אנחנו מרגישים את ההתרגשות הזאת באוויר אבל לא ממש אם אנחנו רגע נעצור ונתעמק לא ממש כי יש לנו נתון מזעזע שמספר לנו שיש מעל 120,000 נפשות בישראל שהם לא מונחים שם באווירה של החג ובאוירה של הקניות ובאוירה של ה וואי התרגשות שחג מתקרב כי הם נמצאים בהישרדות הם נמצאים בהישרדות והם לא חושבים עכשיו במה להתחדש ובמה לקנות אלא איך לשרוד את היום איך איך נשרוד את החג הזה ואומרים לי עכשיו באוזן שהנתון הוא

אפילו עוד יותר מזעזע ממה שאמרתי שזה מיליון 200 נפשות זה זה אני שומעת את זה תוך כדי וזה צמרמרות מיליון 200 נפשות כאן במדינה הקטנה שלנו, במדינה שלנו שאנחנו כולנו, עם ישראל, עם של אחדות, עם של אהבה. איך אנחנו נוכל לשבת לשולחן החג, ללבוש לבן? הכל ארוך. בשר ויין מחכים לנו לסעודה וואנחנו נדע שיש אנשים שאין להם מה לאכול, שאין להם איך לשרוד את החודש. וזה אנשים שיכולים להיראות כלפי חוץ כמוני וכמוכם שהם הולכים ועובדים ומתאמצים ועושים את כל ההשתדלות אבל מה לעשות הם לא גומרים את החודש למרות כל העבודה הקשה הם מגיעים אלינו אלמנות יתומים משפחות במצוקה שמתדבקים על דלתי הידברות ומתקשרים אלינו מתוך מקום של

קושי כל כך גדול ומבקשים את העזרה שלנו אבל זה תלוי בכם אם יהיה להם את אותם סלי מזון שהידברות כל כך רוצה שיגיעו לכל בית כזה כדי שגם הם יקבלו את החג בשמחה ובאהבה והשמחה של החג לא תפסח עליהם שגם הם יוכלו להיות חלק מהיושבים לליל הסדר כבני מלכים ממש מתוך שפע שלא חסר להם שום דבר על השולחן וזה כל כך רחוק מאותו ילד קטן שמסתכל על אמא שלו דבר יום ביום לאמו ושואל אותה, אמא יהיה אוכל היום? אנחנו זה בלתי נדפס שאנחנו ניתן למציאות כזאת לעבור לנו ליד האוזניים. אז את החיוך המאולץ, אתם יכולים להפוך לחיוך אמיתי? את הדמעות שהאמא מנסה להסתיר כשהיא עונה לאותו ילד שדואג. ילד לא אמור לדאוג. ילד אמור לשמוח ולהרגיש את

האווירה של החג. אבל דרך העיניים של אמא שלו הוא רואה את הדאגה הזאת וזה עובר גם אליו. הידברות עושה הכל כדי שגם המשפחות האלה יקבלו את כל מה שהם צריכים לחג. סלי מזון שמגיעים אליהם בצורה מכובדת עד הבית עם כל המצרכים שצריך כדי לערוך את השולחן חג בשפע ובשמחה. אנחנו כל שנה וגם השנה הזאת נזכה בעזרתכם לחלק תלושים, לחלק סלי מזון למשפחות נסקקות כדי שלכולם יהיה חג שמח והכי מכובד שיש. ואני בטוחה שכמו שהלב שלי רועד ונפתח כדי לשמוע את הנתון המזעזע הזה של מיליון משפחות, אז גם אתם מזדעזעים כשאתם שומעים את זה. ואין לב שיכול להישאר אדיש לנתון המזעזע הזה. אנחנו יכולים ביחד לקחת חלק בחסד האדיר הזה שהידברות עושה

למען כל משפחה כדי שיהיה להם את ליל הסדר כמו שצריך. כל מי שלוקח חלק בצדקה העצומה הזאת, במפעל האדיר הזה של החסד, יקבל משלוח של הוקרת הטוב עד הבית שמכיל את המצות שאתם רואים כאן. מצות שנאפו בהשתתפות הגאון הרב זמיר כהן שליטה בהשגחה מיוחדת מצות שאתם תוכלו לברך עליהם בליל הסדר בצורה הכי ודרת שיש מגש 24 קרת עם פמותים מצופים שעליהם חרוטים ארבעה נערות השפע שפע שכל אחד צריך בבית שיהיה לו אז הפמותים האלה שיפארו לכם את שולחן החג שתוכלו להדליק את נרות החג בצורה הכי מפוארת שיש. ובנוסף היין המבורך עם שלושת הצדיקים. יין שכל כולו ברכה ושפע שיכול להגיע עד אליכם. את כל אלה אתם תקבלו עם שליח עד הבית. כל אחד שלוקח

חלק, אתם מחייגים עכשיו ל073221212 וזוכים לקחת חלק במפעל האדיר הזה קמחה דפיסחה של הידברות כדי שאף ילד לא יצטרך לשאול את אמא שלו מה יש לאכול. אנחנו עם של נתינה, אנחנו עם של חסדים, אנחנו רואים את זה כל הזמן ואני בטוחה שאף אחד מכם לא נשאר עדיש ואתם כבר מחייגים כדי לקחת חלק במפעל האדיר הזה. אז גם אנחנו בתוך הניקיונות, בתוך כל העשייה, חושבים גם על אלה שמה לעשות, הם לא נמצאים בתוך האווירה הזאתי וזה וזה מאוד מאוד קשה, אבל אנחנו נעשה הכל כדי שהם לא ירגישו תחושה של החמצה שעליי אנחנו מדברים כאן היום עם המטפלת הרגשית פרי כהן. אז באמת עשית לנו סדר בעניין הזה של איך באמת להתחמק מתחושת החמצה ולעבור הלאה

ולהתקדם גם בעיניים של אמונה וגם בעיניים של א של עשייה וזה פוגש את כולנו נכון אין א החמצה זה חלק מה מאיזשהו מנגנון הגנה איפה זה יושב לנו בנפש זה בוודאי חלק ממנגנון הגנה כי בעצם כשילד קטן מרגיש שהוא פישל בכיתה משהו פשוט ה ביקשו ממנו להקריא איזשהו קטע ואז הוא טעה במילה ובכיתה פתאום מתפתח איזשהו חיוך וצחוק כזה עליו והוא לא יודע מה לעשות והוא אומר לעצמו אני לא יכול בשום פנים ואופן לקרוא יותר או שהוא יגיד לעצמו בפעם באה שאני אקרא אני אקרא את זה הכי טוב שיש אז פה כשהוא ילד קטן ועדיין אין לו מנגנוני הגנה אז הוא אומר לעצמו אני אעשה את זה טוב יותר או אני כך או שאני אמנה או שאני אנסה לעשות טוב. כשאנחנו

גדולים יותר אנחנו כבר לא יכולים לחוות את החוויה הזאתי של הילד הקטן שוואי זה התפשל לי וואי אנחנו כבר גם פוליטיקאים אנחנו משופשפים יותר אז אנחנו מתחילים לתרץ לא זה לא קרה לא זה כן קרה לא זה היה לא זה לא היה ואנחנו כאילו מסובבים את עצמנו בד שהילד הקטן ברגע שהוא אם הוא נמנע אז באמת הוא הוא חוו תסכול מאוד גדול ואין לו את הכלים אם הוא לא נמנע והוא מתכוון לעשות עם זה טוב יותר אז בעצם הוא לא מחמיץ הוא מקדם אבל כבר סיפור שאנחנו מספרים לעצמנו מהרגע הזה שאנחנו כביכול מאבדים את התמימות עד הרגע הזה שאנחנו באים להתמודד כפוליטיקאים כמו שאת מתארת כן כן הילד הקטן הוא לא פוליטיקאי הוא יודע להגיד זה היה לי לא

נעים כן א ופה באמת זה מאמר מוסגר תלוי איך אנחנו בתור הורים מתייחסים לסיפור שהוא יבוא ויספר לנו אם הוא יבוא שזה נקודה מאוד מאוד חשובה שאני רוצה שאנחנו נעמוד עליה אבל אנחנו רגע ניגש לראות אם אנחנו מדברים על היחסים בין הורים וילדים ואיך ההורים עונים ואיך הילדים מרגישים אני רוצה שניגש לראות את ה סרטון החשוב הזה א כדי שאנחנו כולנו ניכנס לאווירה ונראה באמת ההורים מול הילדים באווירה הזאת של החג ומה ההידברות עושה למענם. אז בוא נראה את הקטע ואנחנו מיד חוזרים. אז לי קוראים ירדנת תהילה שקי אני אלמנה כבר 4 וחצי שנים בעלי היה מלמד בתלמיד תורה בגילו בעקבוד זה שהוא לא הרגיש טוב הוא היה חול בספיקת לב אז

פיטרו אותו אני גידלתי אותם לבדי עד ש אני עד שילדתי את אביגיל הוא היה מאושפז בבית חולי ואני הייתי צריכה להזמין אמבולנס לבד ואז א הביאו אותו לאנקרן ושם הוא אחרי תשעה חודשים הוא נפטר חייתי איתו רק 20 שנה 10 שנים הוא היה חולה ב10 שנים היה לנו שנים טובות הנה זהו פה בתמונה בעח הוא התקשר ואז הבת שלי הגדולה ענתה לטלפון וא אמר זהו אין לך אבא והיא התחילה לבכות חבל על הזמן לא ידעתי איך להרגיע אותה כי הוא אמר זהו אין לך אבא נגמר ואז אמרתי להדסה דסה בואי תשבי תשני לידי וישנתי לידה והסבר דברתי לה, את יודעת שאבא לא מרגיש טוב ואת יודעת שזה מה המצב שיכול לקרות? אז היא נרגיעה הבן השלישי הוא לא הגיע גם בכלל ה

ללוויה כי הוא היה קטן הוא היה בן 10 גם הם לא היו אתם לא אתם הייתם אצל השכנים אם היו אצל השכנים תמיד אם לא היו אנשים שתאומים לי שיהיו בריאים שהם נרתמו ועזו וסיעו לי גם את המטבח שפצו לי אני היית זהו ממלאת מקום אני אין אין לי קביעות אני ממלאת מקסי בגנים הייתי בצרון גם אבל שנה שעברה כבר בתו שבט כבר עזבתי את העבודה בצרון כי אמרתי שהם יותר חשובים לי פה בגם ששוטפים יש רטיבות גם בכלל כל הקירות פה בבית עם רטיבות אני והבן שלי יושנים פה אני ופה אל חנן כאן כאן יש לי תארון של הילדים אין לי ארון חוץ מזה פה יש תארון בפיג'מות של הבנים ופה החליפות שלו פה בארון על הארון כי אין ארון אין איפה לשים פה בגלל שאין

לי מדף ל ספרים של הילדים אז אני נמצא פה כל הספרים של הלימוד של שתי הבנות ביחד אז הרב מישאל תורם לי לשבת 200 ש₪ ללכת אפילו ליותר אפילו יותר מ200 כ שיוצא העיקר שיהיה לך לשבת לילדים מה לאכול הוא גם דואג לי במשך השבוע לשלוש ארבע לחמים יש עוד ארגון שנותן לי גם הרב סביסה מקנייבסקי גם נותן לי כל שבת את הפירות הירקות את העוף את הדגים אם לא ארגון נים האלה אם לא אותם אנשים שעוזרים ונותנים לא היית צריכה בעצם בטח בטוח ש מאיפה מאיזה כסף זה לא כלום שום הכנסה זה כלום זה משכנתא זה נמים חשמל זה טלפון זה פלאפון ויש לי גם שכר לימוד לשלם לילדים זה כל חודש 980 ש₪ וכל פעם שהוא בא הוא נתקע בלי כסף אמא תביא לי כסף

מה לבזבז אומרת איך מאיפה אני אביא לך הכל עליי זה מה עם חשמל טלפון זה חינוך הילדים זה אני צריכה היא יש לה בעיה בקש וריכוז יש לי את הסכרות של הבן שזה 150 והיא עוד 200 והיא עוד מעת ההוצאות לו מעבר אין לי שום הכנסה חוט כלומר בעצם את סומכת על הקים חדה כן זה בטוח הם צריכים נעליים צריכים ביגוד זה ממש הביגוד שלהם עלה ממש את יכולה לבדוק קרון ממש ריק מה שלשים אני מתי על השמש זה מזל שיש תלבושת שכל הזמן עם התלבושת לא מחליפים בגדים מתי זה יגמר אני לא יכולה לעשות את העול הזה אמא איפה אבא עוזרים ליתומים ואלמנות חייגו עכשיו 073221212 שמחו יתומים ואלמנות ותזכו בערכת ליל הסדר הכוללת מארז מצות שמורות ומהודרות

בעבודת יד שנאפרו ביום אפייה מיוחד בהשתתפות הגאון הרב זמיר כהן שליטה יין הצדיקים למצוות ארבע כוסות פמותים ומגש נרות בציפוי זהב טהור כהוכרה מיוחדת לתרומתכם כן אתם ראיתם את הקטע המרגש מה זה אמא שעושה הכל כדי שיהיה לילדים שלה אוכל על השולחן כדי שהיא תוכל באמת באמת לקבל את החג, לשרוד את היום יום, זה זה אפילו לא מדובר בחג. ואתם יודעים, הרבה פעמים אנחנו נמצאים בסופר ואנחנו חושבים שאולי האנשים האלה נמצאים באיזה מקום רחוק, זה זה לא לידינו, זה לא בסביבתנו, אבל מי שטיפה פוקח עיניים לראות את אותה אישה שחושבת 10 פעמים אם להכניס את את המוצר הזה לעגלה או לא, או בכלל עם להיכנס לסופר. הם נמצאים סביבנו, הם

הרבה פעמים אנשים עובדים ושעובדים קשה ואנחנו צריכים לפתוח את הלב ולפתוח את העיניים ולראות גם אותם. אז אנחנו ככה בהפסקה, אני ופרי דיברנו ואת סיפרת לי שזה מחזיר אותך לאיזשהיא תקופה מאוד לא פשוטה בחיים, נכון? ואני אשתף, אבל אני רוצה לומר שהאנשים האלה שנמצאים במצב של עוני, אנחנו חושבים שיש להם ניסיון לא פשוט. האנשים שיש להם מצב של הייתי אומרת אושר מצב של יש הם נמצאים הם נמצאים במצב הלא פשוט כיניסיון האוני אין לך אין לך מה לתת אתה כל מה שנשאר לך זה לקבל את זה אבל כשהקדוש ברוך הוא נתן לך ואתה לא חולק עם מה שהקדוש ברוך הוא נתן לך אותו אלא אתה לא חולק את מה שהקדוש ברוך הוא נתן לך עם אחרים פה זה ניסיון

אמר אחד העשירים הוא אמר הניסיון הזה שאני צריך כמה שיש לי וכל פעם שאני רוצה לתת אני אתן עוד טיפה לא בא לי אבל אבל זה יגרע ממני הוא אמר זה ניסיון הרבה יותר קשה מה זאת אומרת זה גם כתוב ש שהניסיון של האושר ספציפית מדובר על אושר אבל כמו שאת אומרת להיות במקום הזה של לתת ולהיות מסוגל לתת אבל לעמוד מול הבחירה הזאתי של אני אתן או אני לא אתן זה ואנו וכן ואז אנחנו מתחילים לחשב על עצמנו כמה יש לנו וזה נכון מה אני צריך להוציא מה אני צריך זה וכולי אבל אנחנו מסתכלים עליהם והרבה פעמים אני יכולה לשמוע אנשים אומרים אז שיעשו משהו עם עצמם ואת באמת אומרת שאני שיתפתי ולא חשבתי אבל אני כן אשתף לי הייתה תקופה כזאת

הייתה לי שנה כזאתי שבאמת הייתי צריכה לקבל ואני זוכרת את הבושה מול הילדים שלי שמגיעה ככה א ארגזי סלי מזון מה שקוראים לזה היום ואני פותחת אותם ואני רוצה להסתיר מהילדים שלה שלא ידעו שאנחנו מקבלים כי אנחנו משפחה נורמטיבית ואנחנו משפחה של אבא ואמא עובדים ואיך איך ו ואני ככה מסדרת מהר את הדברים במגירות שהיו כבר ניקיעות לפסח אבל כבר לא היה לי עדיין את האפשרות ממש לקנות והילדים באים אמא ממתי את קונה שוקולד למריכה אנחת לא מכניסה אף פעם דבר כזה ואני אומרת לו לא אני אומרת להם אני החלטתי השנה לתת לכם הבושה של אמא שמקבלת והיופי של הידברות איך שהם עושים את זה בצורה כל כך עדינה ואיך הם והם שליחים באמת של

אנשים שיכולים לתת הם שליחים שלהם לעשות את זה כדי שאנשים אחרים לא יתביישו כי הם עושים את זה באמת בצורה כל כך יפה ו ואנחנו צריכים לדעת שאלה שצריכים הם מקבלים את רצון השם בבית שלהם אנחנו לא היינו רוצים להתחלף איתם נכון שנזכה תמיד להיות מה מהנותנים זה הברכה הכי הכי גדולה שיש ואנחנו מדברים גם על א על החמצה בתוכנית זה הנושא שלנו אז הנה יש לנו באמת הזדמנות הזדמנות של נתינה והרי החג הוא יחלוף הזמן הזה הוא יחלוף זה זמן שהולך ולא חוזר אז להיות בתחושה כזאת של החמצה אני קראתי שכתוב בספרים הקדושים שהחמצה זה תחושה ש שהיא סוג של גיהנום גיהנום עלי האדמות שבן אדם מסתכל מה הוא היה יכול לתת והוא לא תפס את

ההזדמנות הזאת וזהו והיא התחמקה ממנו. אין אין את זה עוד פעם. אז אנחנו כאן בתוכנית מדברים על מקום של הנפש ועל מקום של איך אנחנו באמת יכולים לתפוס הזדמנות שנייה אם יש. אבל אם אנחנו חושבים על זה בראייה רוחנית הרי היום הזה אמרנו בתחילת התוכנית הקדוש ברוך הוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית אבל זה יום שהוא חד פעמי. לא היה עוד יום כזה לא יהיה עוד יום כזה. החג הזה, חג פסח של תשפ"ה, זה לא יהיה אותך כזה ולא היה אותך כזה. זה רק עכשיו. ואיך אומרים באנגלית? אין זמן נכון כמו עכשיו. יש משפט כזה. אז זה באמת לדעת לא להחמיץ ולתפוס את ההזדמנות. מה שנקרא אצלנו מצווה הבאה לידך, אל תחמיצנה. יש לך עכשיו עכשיו

את המצווה, עכשיו תפוס אותה. הרגע. אז זה מדהים איך השורש הזה של חמץ פתאום צף ועולה בכל כך הרבה נושאים. פתאום גם את כאמא את הולכת אחרי הילדים שלך שאת מנקה את החמץ את כבר לא אומרת להם אל תפוררו, אל תלכלכו. זה חמץ, זה חמץ גמור. אל תפור עם זה, אל תלכו עם זה. כל המושגים שלנו הם סביב החג. ומדהים שהילד גם קול זה חמץ. ואז הוא אומר עצמו אה אוקיי, כאילו תחשבי על ילד קטן, הוא מבין את המשמעות. הוא אולי הדרך שבה אנחנו אומרים את זה או הדרך שאנחנו מעבירים להם כאילו אה אוקיי ואז הוא הולך אחורה אוי הוא מרגיש לא נוח באמת הרעיון של החמצה אנחנו צריכים להתייחס אליו כן בדרך הזאתי לא לא לא לא לא להיכנס לשם לא להיות

חלק מהמה מהמקום המחמיץ אלא מהמקום המתקדם מהמקום שהולך הלאה מהמקום שלא קופע לשמרים ומחמיץ דברים אלא לוקח אותם ומטיל אותם שם הלאה. היה לי רגע כזה של בדיוק מה שאת אומרת עם הילדים, איך הם פתאום קולטים. וואי חמץ שהבנתי שזה חוצה גבולות. זה יכול להגיע לכל מקום בבית. כשניקיתי מגירה של גרביים ופגשתי שם פטיבר, אמרתי אולי על זה נאמר הפסוק מנסתרות נקני כי זה יכול להגיע למקומות הכי נסתרים שלא יכולתי לחלום עליהם. אז כמובן שזה תלוי גיל וכמובן שתמיד יש את החברה הטובה הזאת שבאה ואומרת נו טוב את אמא מאפשרת אני בחיים לא מאפשרת להם להיכנס לחדרים עם חמץ כאילו היא תמיד בתודעה של פסח אז נכון אני לא כל השנה בתודעה

של פסח אני רק סביב פסח בתודעה הזאתי אבל עוד מעט זה נגמר עוד מעט זה נגמר זה ההזדמנות שלנו עכשיו לנקות את החמץ בלב שלנו ובמגירות שלנו ולעשות את זה בצורה הכי הכי נעימה וטובה כי הילדים הם זוכרים אווירה רע הם לא זוכרים עכשיו כמה הבית היה נקי ומבריק אבל הם יזכרו בקונוטציה שלהם של פסח שזה אומר שאמא מסתובבת עצבנית עם השואב אבק בכל הבית או להפך או שהיינו שותפים וניכינו ביחד והייתה אווירה טובה שזה גם משהו שחשוב להנחיל להם לגמרי ולא רק לילדים הקטנים ברשותך אני רוצה לומר איזה משהו א שככה אני חושבת עליו עכשיו את אומרת אנחנו צריכים לנקות את החמץ גם מתוכנו מתוך הלב שלנו ואין גרוע יותר מחמץ שמסתובב בתוך הלב

שלנו למול הילדים שלנו ואין גרוע יותר מתחושות האשמה שלנו שאנחנו אומרים וואו הייתה לי סיטואציה מול הילד שלי מול המתבגר שלי מול הנער שמתמודד שלי והחמצתי פה דרך ליצור איתו קשר החמצתי פה דרך להתייחס לסיטואציה יותר בכבוד החמצתי ודווקא השבת באמת הידברו עושה א סמינר לנוער מתמודד שבסמינר הזה דווקא במיוחד לפני פסח יש פה יש פה כמה דברים שהם נורא נורא נחמדים מצד אחד באמת יש את הרעיון של שבת לפני פסח את יכולה לבוא לנפוש לנוח אבל את יכול כן אבל את יכולה לקבל מלא כלים לאיך לנקות את הלב שלך מהחמץ שהדבר לך מול הילד המתמודד כי באמת בבתי ישראל היום וזה אוניברסלי אתמול היו לי כמה וכמה הרצאות במהלך היום יום

וכשאני פוגשת אותם שוב ושוב ושוב את האמהות שלא יודעות מה לעשות לא יודעות מה לעשות אני תמיד שואלת אני אומרת מישהו לימד אותנו איך לאהוב ילדים עד אנחנו יודעים שתמיד אנחנו באים ואומרים לא אף אחד לא לימד אותנו איך לאהוב ילדים אין פקולטה יש מלמדים אותנו איך לנהוג מלמדים אותנו איך לבשל מלמדים אותנו אבל אף פעם לא מלמדים אותנו איך לאהוב ילדים אז אישה אחת אמרה טוב אז א א יש דרך מדהימה תתני ואז תאהבי אותו יותר. אוקיי? ומה אם את נותנת והוא הלב שלו צר מלהכיל את האהבה שלך או שיש לו חור בלב ונשפכת דרכו כל האהבה שלך? מה את עושה עם זה? את מרגישה שאת נותנת נותנת כמו פרה חולבת והדלי הולך לאיבוד כי הפרה, העגל

נותן לו בעיטה. מה עושים עם זה? ודווקא בשבת הזאתי יש את האפשרות לקבל כלים לאיך לנקות את החמץ הזה מתוכנו. גם את את הדבר שהחמיץ כבר ואלה סירחון וגם את התחושות של ההחמצה שלנו מול הקשר של הילד שלנו. אז מצד אחד אנחנו בנופש דקה לפני חג. מצד שני אנחנו באמת נקבל כלים איך החג הזה אנחנו נטעל את ההחמצה למשהו גבוה יותר. ובעזרת השם גם אני אהיה שם ורבנים גדולים וטובים שיתנו כלים ממש. הורים כאלה צריכים כלים הם כבר לא יודעים הם טובעים. וכשהרב קרליבך אמר שלא כתוב לא מלמדים אותנו איך לאהוב ילדים אבל הוא גם נצן תשובה כי בשום דור לא היו צריכים את זה ילד הייתה לו משמעות של תאכל תשב בשקט כאילו תראה ואל תשמע אני

זוכרת שסבתא שלי הייתה הייתי באה להגיד משהו אומר ממילה את קטנה כשתגדלי תביני אין אין לו זה כל כך זה כל כך מנוגד לתפיסה היהודית שלנו כי הנה אנחנו נמצאים אנחנו הולכים להגיד את הסיפור של יציאת מצרים ואנחנו הולכים לד דבר על זה שבזכות נשים צדקניות ניגלו ולמי הקשיבו למי הקשיבו מי מי אותה ילדה קטנה שידעה לבוא להגיד לאבא שלה כשהיא הייתה בת שלוש שהגזירה שלו היא גרועה מהגזירה של פרעה והוא הקשיב לה הרי הייתה זו יוכבת שהיא מרים סליחה שבאמת היא באה ואמרה אבא שלך לאבא שלה אמרם הגזירה שלך גרועה מהגזירה של פרעה שפרעה גזר רק על הזכרים ואתה גזרת גם על הנקבות והיא הייתה ילדה קטנה והוא היה גדול הדור והוא הקשיב

לה. זאת אומרת כולה כן נשמע בדיוק ובכלל אם את מכניסה את זה אז פה אמרם יכול לבוא ולסבן ולסובב כמו שדיברנו על זה שהוא לא מסוגל לשים את האמת על השולחן ויכל להגיד לא תשמעי וחוץ מידת חצופה קטנה ותכנסי לשירותים ושבי שמה ואנחנו תכף נראה מה לעשות לך איך את מיזה לדבר כך לאבא והוא היה הוא היה גדול העדה והוא בא ואומר צדקת ממני נכון ילדה את צודקת והוא לא הוא לא מחמיץ הוא מתקדם הלאה הוא לא מתבוסס ואומר היה לנו נכון, היא צודקת, אבל אני לא ובאמת יש פה יש פה כמה דברים שאפשר לקחת מהם א ואם אנחנו מתייחסים להקשיב לילדה אבל הרב קרלי בחומר בדורות קודמים לא היה לא היה את זה בדור הזה אנחנו מתמודדים עם שאלות של איך

לאהוב ילדים על אף הדרך שבה הם מתנהגים על אף על אף על אף ויש אנשים שישמעו אותי ויגידו מה יש דבר כזה אמא שלא אוהבת את הילד שלה לצערי כן אני מתעסקת בזה כל כך הרבה מהרצאה על ההרצאה מסדנה לסדנה שאמאות שאמרת לי קשה לי לאהוב את הילד שלי כמו שאהבתי אותו וואו ובסמינר הזה לא להסס יש כלים ופתאום אנחנו נפתח את העיניים ופתאום נגלה שהוצאנו את כל החמץ מהלב שלנו ונוכל לאהוב אותם באמת כמו שמגיע להם כמו שצריך כי הם מתמודדים ומלאים בניסיונות שאנחנו לא היינו מוכנים לחוות לא היינו מוכנים להתחלק איתם ברבע ניסיון כי אם לנו יש ניסיון של אם עכשיו נתרום או לא נתרום אם אנחנו יש לנו לנו ניסיון של א ברכתי או לא ברחתי

הייתי בדעת לפני ששתיתי או לא הילדים האלה יש להם ניסיונות קשים התמודדות לא סתם קוראים לזה נוער מתמודד כי יש להם התמודדויות כבדות ואת יודעת יש לי שאלה דווקא גם מההיבת של ההורים אבל גם מההיבת של הנוער שמתמודד שאנחנו עומדים עכשיו לפני ליל הסדר וזה לילה שאנחנו אני תמיד אוהבת להגיד בשיעורים שלי שזה לילה שהוא כל כולו אמצעי המחשע אנחנו עושים והגדת לבנחה אבל אנחנו משתמשים גם בכל האמצעי המחש את יודעת יש משפחות שאבא מתחפש ויש עדות אצל מרוקאים עושים את הביבה הילו שזה יצאנו ממצרים בבהלה ויש כל כך הרבה דברים יש כאלה שעורכים את השולחן עם אנשי פליימוביל ומראים את קריאת ים סוף הכל זה אמצעי המחשה גם לנו וגם

לילדים שלנו כדי שבאמת הם ירגישו את ה את התחושה החוויית הזאת של יציאת מצרים של היום הזה נהיה תעם וכשאנחנו מדברות על נוער מתמודד עולה בי פתאום השאלה הזאת שבאמת המבוגרים כמובן יודעים את המקום שלהם כולם מכבדים אותם והם יושבים בראש השולחן ויש להם את המקום שלהם מכוח אותם האנשים הבוגרים שאנחנו א א נושעים את עינינו אליהם ולילדים יש את המקום שלהם שהם ילדים אז משמחים אותם בבגדים ו ובפרסים ורק תישארו ערים וזה בשבילכם אנחנו חיים למען הילד דים שלנו ואיפהשהו בין הכיסאות נמצא הנוער הנוער אפילו אפילו לא יודעת אם אם דווקא המתמודד או הלא מתמודד אבל איפה המקום שלהם הם ימצאו את עצמם בשולחן ליל הסדר הם ירגישו

שייכים להם יהיה את החלק של ה אמצעי המחש שלהם שהם יבואו לידי ביטוי או שהם ירגישו שייכים או שהם נמצאים באיזה מקום כהילאים כזה של אני לא פה ואני לא שם יאללה מתי הערב הזה יגמר ואני אוכל ללכת לצאת עם חברים זה שאלה מאוד מאוד חזקה כי הם באמת הולכים לאיבוד. אנחנו מסתכלים עליהם כאלה ילדים של די הם כבר גדולים. אז נו, אתה צריך כבר להבין, אתה צריך כבר לקיים סדר, אתה צריך לעשות את הדברים כמו אבא, כי אתה כבר גדול. אתה לא יכול להתנהג כמו תינוק. והוא אומר לעצמו, מצד אחד אני עייף ואני רוצה ש ואני רוצה כבר לאכול. ואם אני אעיז להגיד את זה, תגידו, מה אתה כזה חומרי? מה אתה מבקש אוכל? מה? לאן מה קורה איתך? ומצפים

ממנו לגדולות ונצורות והוא באמת לא מוצא את עצמו ואנחנו חייבים גם עליהם להסתכל מתוך המקום של ההמחשה והמקום החויתי לתת להם את החוויה שלהם החוויה שלהם היא שונה לפעמים החוויה שלהם נראית לנו כמשהו שהוא לא פה ולא פה נכון הם לא פה ולא פה הם עדיין לא גיבשו לעצמם את מה הם רוצים את הזהות שלהם כן בגיל הנאורים אז איזה עצה יש לנו בשבילם הרי אם בפורים יכולנו לשים להם מוזיקה שהם אוהבים ולזרום איתם עם איזה בגדים זרוקים או עם איזה משהו שאנחנו יכולים ככה להיכנס איתם לאווירה חברית הרי שבפסח הפליי מוביל בואי לא אדבר עליהם א הסיפור עם המדרשים הרבה פעמים אנחנו צריכים להתאמץ יותר כדי לחבר אותם לזה נאמר בלשון הדינה

אז יש איזה עצה טובה באמת יפה אז מגיע לנו הסיפור של כנגד ארבעה בנים כן ארבעה בנים דיברה תורה יש לנו אנחנו יודעים את הרשע אתה חכם, אתה רשע, אתה תם שאינו יודע לשאול. ואנחנו צריכים להסתכל על הילדים האלה מתוך ההסתכלות הזאתי. כן. אמ לבדוק לראות אותם דווקא כמו אלה שאינם יודעים לשאול. אין להם את הכוח ל אפילו שאנחנו היינו מגדירים אותם אחרת, את אומרת לקחת את כולם ולהכניס אותם להגדרה שאינם יודעים לשאול. הם לא יודעים. אין להם אין להם יכול להיות שזה גם לא מעניין אותם ואנחנו צריכים ללמד אותם מה כן מעניין אבל מהמושגים שלהם כשהייתי באיזשהו סמינר א באתי לתת הנחיה לצוות של מורות אני עושה את זה ברוך השם על בסיס

קבוע אני מגיעה ואז מורות שואלות שאלות על הבנות שיש וזה מאוד משמח אותי אבל הגעתי פעם אחת אמ א א לאיזשהו מקום והמורה אמרה שיש לה בעיה חמורה שאלתי אותה מה היא סיפרה שיש לה תלמידה שרואה סדרות קוריאניות ואמרתי או ברוך השם מסתכלה עליי מנהלת מה זאת אומרת שאלתי אותה אם היא יודעת מה זה סדרות קוריאניות היא אמרה שלא אז אני שאלתי אותה איך יכול להיות את לא צריכה לראות את צריכה לדעת מה המושג כי את שומעת אותו כבר כמה פעמים נכון כן אז אם את מנהלת בדור הזה את חייבת לדעת איזה מושגים יש למה אני אומרת ברוך השם כיוון שיחסית כן חס ושלום שלא ישמע שאני מסכימה עם זה אבל יחסית יש כאן משהו משהו שהוא נקי. חשבתי שאת באה

להגיד וואי מפתחת שפה קוריאנית. זה כל כך שימושי היום. איזה כף זכות אנחנו נלמד על הדבר הזה. לא לא יחסית לזוות שיש היום בשוק זה יחסית נקי. איך אני יודעת? לא ראיתי את זה מימיי. כן אבל אני שומעת מבין הבנות ואני מנסה להבין מהם מה המושגים שמדברים אליהם. כון שאם תגיע אליי יהיה בחורה והיא תספר לי סיפור נורא שקרה לה אתמול בשוק ואז אני אגיד לה אוי ו מה באמת ככה ככה דיברתי עם בחור? היא תלך ולא תחזור. ברור. אז אני צריכה לשאול אותה על מה היא דיברה ומשם לקחת אותה ולהביא אותה למצב שאנחנו מדברים את השפה שלה במה שאני רוצה להעביר לה. וזה מה שנקרא את פתח לו. תפתח רגע מהמקום שלו ואחר כך ואחר כך תביא את מה שאתה

רוצה אבל מהמושגים שלו. אז אם מעניין אותו מושג כזה או מושג כזה יש אמאות אומרות לי אבל אני לא רוצה להתלכלך. אז אחותי אז תשארי על מגדל השן. כי כשהקדוש ברוך הוא יחד עם משה רבינו הסתכלו וראו את העגל הקדוש ברוך הוא אמר לו לך רד אבל אמרת זה אבל גם אמרת את זה קודם שזה לא עכשיו שאותה אשת חינוך צריכה לשבת ולראות סדרות כאלה בעצמה אלא שהיא צריכה להיות מונחת במושגים במושגים בדיוק ולהיות ממקום אמיתי אני חושבת כי אם אם זה יהיה כזה מלמעלה מקום שהוא לא אמיתי אז הכי קל להרגיש זיוף בגיל הזה יש להם גלאים הרי יש להם חיישנים מאוד אז זה צריך להיות באמת ממקום ש את מעניינת אותי, אני רוצה להיות מונחת במושגים שלך כי את

אני רואה אותך בדיוק כי מעניין אותי מה עובר עלייך וזה דבר שבאמת באמת דיברנו קודם על איך לאהוב ילדים אבל כל הדברים האלה שצפים ועולים מתוך שיח עם ההתמודדויות ועם הנוער המתמודד ועם הגיל הזה גיל הנאורים זה איך אפשר להתמודד עם זה בלי ללמוד זה בדור שלנו לגמרי כי אנחנו בגדול אמרה לי אמא אחת ביקשתי אמרתי שבעצם הקדוש ברוך הוא מוביל את הסרט שלו בעולם ולנו יש את הסרט שלנו ואנחנו אנחנו מתעגשים שהסרט שלנו יביל אז אומרת לי אותה אמא זה לא נכון זה לא הסרט שלי אני בדרך שלי רוצה שהבן שלי יקיים את דבר השם תבדקי טוב אמרתי לה עשינו מבחן קצר אם היא באמת באמת חשוב לה שהוא יביא לדבר השם גם כשהיא רואה את הילד של השכנה

מאוד כואב לה שהוא לא מוביל לדבר השם לא כל כך כאב לה כנראה שהאגו שלך מדבר אמרתי לה זה לא זה לא באמת זה מאוד סובייקטיבי נכון לגמרי אנחנו רוצים שהילד שלנו יקיים את דבר השם כי זה מצדיק את הדרך שלנו כי זה בעצם אומר לנו שאנחנו מובילים את הקו שלנו כי זה ממשיך אותנו גם אם אנחנו מסתכלים על זה בראייה עוד יותר רחבה בדיוק בדיוק בדיוק ולכן מאוד מאוד כואב לנו כשהילד שלנו לא בא איתנו אה אבל אם אני רוצה לקיים את דבר השם האם אני מוכנה שאם לחשוב על זה שהקדוש ברוך הוא החליט שבבית שלי דברו יהיה שיש לי ילד שהולך קצת אחרת האם גם אז אני מוכנה לקיים את דבר השם אז אז פה אז פה באמת מה זה לקיים את דבר השם השם מה הוא

מצפה ממני לאהוב את הילד הזה לאהוב אותו לקח אותו בדיוק ואז אני ואז אני מנחה את השם בתוך הבית שלי אנחנו מבקשים הילדים שלנו שינחו את השם בתוך הבית שלנו בעצם מה שאנחנו מבקשים זה שהם ינחו אותנו בתוך העולם אוקיי אבל אם אנחנו רוצים להנכיח את הקדוש ברוך הוא בתוך הבית זאת אומרת שאני מודה לקדוש ברוך הוא אני יכולה לעשות דברים כדי שהבן שלי בעזרת השם תק תקדם וילך לכיוון חיובי כי אני מאמינה שזה הקיום אבל קודם כל לקבל את את ההבנה שהקדוש ברוך הוא רצה בתוך הבית שלי שיהיה דבר כזה יש דרך יש פה דרך לעשות אותה ו וצריך ללמוד איך איך לעשות את הדרך הזאתי הכי הכי נכון את יודעת אני חייבת לשתף אותך ככה ממש אני אעשה את

זה הכי קצר קשה לי לעשות קצר אה אז יש לי הרצאה שלמה שאני מוסרת על איך מחנכים ילדים טה טה טה טה טאה ואני מסיימת את ההרצאה אה ארצה מדברת על על על ארוך א אבל בסוף בסוף אני אומרת שבעצם כל אמא שבסופו של דבר מביאה את הילד שלה ללכת בדרך מקבלת כתר כתר תורה וכתר תורה א אמ אנחנו לומדים אותו מהרב מרדכי הרצובב מביא איזשהו רעיון על אמא של רבי רבי מאיר שפירה איך אחרי מותה שמו לה כתר על הראש הוא חלם עליה שמה שמו לה כתר על הראש ואמרו לה את אמא שראויה לכתר תורה ונורא נורא התרגשה ואני אומרת לי אמא זה כל כך כך מרגש וזה אבל אני מכירה תראה גם כף אחרת שזאת כפה. יש הרבה אמהות שכל כך רצו שהילדים לקבל כתר תורה בעבור

שהילדים שלהם מתנהגים כל כך יפה והם בסוף הם קיבלו כפה ויש לי דודה כזאתי שגידלה חמישה ילדים לבד ויש לה ילד אחד שעזב את הדרך והוא הזמין אותה לחתונה שלו והלכתי יחד איתה לחתונה וחתונה מעורבת והילד לא בכיוון ולא נמצא שם ולא זה אחרי שעזבתי את החתונה הלכתי הביתה עם לב מלא ולמחרת בבוקר קמתי נורא בוכה התקשרתי אליה ושאלתי אותה מה קורה והיא הייתה נשמעת לו משהו היא אמרה שיש לה אלרגיה אמרתי לה שגם לי יש כזאתי אלרגיה כמו שלה ובכינו ביחד אחד ואז שאלתי אותה איך זה נגמר אמרה איך זה התחיל זה התחיל כשהוא התקשר להגיד לי אמא אני מבקש ממך של החתונה שלי אל תבוא היא עצובה החתונה שלי תבוא היא שמחה היא אומרת כל כך

ניסיתי לבוא שמחה קניתי שמלה חדשה קניתי פאה חדשה התאפרתי יפה והלכתי אליו לחתונה ואז היא אומרת שכולכם פיניתם את המקום הצר הזה שבו ישבנו כי היינו מבודדים מתוך הקהל שישב מאור כן כן כן עשו לנו זה היה נראה קצת כמו כלא שש כלא של ארבע על אר מטר וכשהיא אומרת הלכתם כולכם אז יצאתי אליו לא נשאר לי כבר יותר מדי רציתי להגיד לו שלום כי גם אני הולכת והיא אומרת ראיתי אותם רוקדים כולי כמו במחול של משוגעים לא ראיתי ריקודים כאלה והם פינו לי שביל הגעתי עד אליו אצלנו קוראים לזה מיץ ותטנץ וכשה המכובדים רוקדים ע עם הכלה אומרת הייתי מכובדת נתנו לי לרקוד עם החתן היא אומרת ניגשתי אליו חיבקתי אותו נישקתי אותו ואמרתי לו

אתה יודע באתי לספר לך שבאתי לחתונה שלך כל כך שמחה אז הוא הסתכל עליה והוא אמר לה אמא אז למה מה את בוכה? אז היא אמרה לו כי אני מתרגשת. אז הוא הניח את הראש עליה והוא בכה יחד איתה. אמרתי לה, תדעי לך שמדברים על אמא שמגיעה לכתר תורה, מדברים על אמא כמוך. כלקבל ילד כמו שאת רוצה, את לא אומרת תודה רבה. מה זאת אומרת תודה רבה? איך יצא לי ילד כזה? תסתכלו על אמא, תבינו איך יצא הילד. אבל לקבל ילד לא כמו שאת רוצה ולקבל אותו, את לא מקבלת את הילד. את מקבלת עלייך עול מלכות שמיים. ועל זה מגיע כתר תורה. אם אנחנו מדברים על חמץ ומצא, בואו לא נחמיץ את האפשרות לקבל את הקדוש ברוך הוא לתוך הבית שלנו. וואי, מהמם. וכמה

כמה באמת יש לנו סיפורים כאלה מצערים וכואבים שאנשים הבינו את זה רק אחרי שנים שנים שנים שעברו וזה שנים שאי אפשר לקבל אותם בחזרה, נכון? ואנחנו מפספסים כל כך הרבה זמן. וואי, מאוד מאוד מרגש. אז באמת אנחנו היום עוסקים בנושא שהוא החמצה, שהוא איך לא להיות במקום הזה של החמצה. אף על פי שיש מקרים בחיים שאנחנו רואים זה עובר וזה לא חוזר אז אנחנו צריכים לדעת למצוא את המקום כן לתת לעצמנו ולחיים שלנו ולאהובים שלנו הזדמנות שנייה כמו שהקדוש ברוך הוא נותן לנו מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כמו שאמרנו כאן אז אנחנו נמצאים באמת בימים גדולים בימים שאנחנו מקדשים את עצמנו ומנקים את הבית ומנקים את הלב שלנו ורוצים

להגיע הכי שמחים והכי שלמים שאפשר אפשר לשולחן החג. בואו לא נשכח גם את אותם אלה שרוצים גם הם להיות חלק מה מהחגיגיות הזאת, מהשפע הזה. וידם אינה מסגת. ואנחנו כאן בהידברות מושיטים את היד שלנו אליהם ומגיעים לכל אותם בתים, לכל אותם משפחות, מעל מיליון 200 משפחות שמגיעים אלינו בבקשה ובתחינה שגם הם רוצים לערוך את שולחן החג ואין ידם מסגת. אז כדי שאנחנו באמת נוכל לתת מענה לאותם מיליון 200,000 זה נתון שפשוט אתם רואים קשה לי אפילו להגיד את זה מרוב שזה נתון כל כך מזעזע ש שה הלב לא יכול להכיל זה תלוי בכם בשותפות שלכם ביכולת שלכם להרים טלפון ולהגיד כן אני אהיה השנה הזאתי מהנותנים המצווה של קמחה דפיסחה אומר

עליה המשנה ברורה שהיא בעצם לא מצווה של בחירה זה מצווה שבן אדם מחוייב בה כי חס ושלום או שאתה תהיה מהצד הנותן או שחלילה תהיה מהצד החלילה שמקבל ואף אחד לא רוצה להיות במקום הזה שמקבל כולנו רוצים באמת להיות מהמקום הזה שנותנים מתוך שפע ושהקדוש ברוך הוא יחזיר לכל אחד ואחת שנותן שלא יחסר לו כל ימי חייו כי הקדוש ברוך הוא לא נשאר חייו מי שנותן מי שפותח את הלב שלו הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה פותח בפניו שערי שמיים לקיבול תפילות לשפע שיגיע לכל אחד ואחת אנחנו רוצים וכדאי לנו תמיד להיות מהצד הזה שנותן וכל מי שתורם מקבל ערכת ליל סדר כל כך מרגשת מצות שמורות מיוחדות ומהודרות שנאפו עם לא פחות עם כבוד הרב זמיר

כהן שליטה הוא השתתף באפיית המצות האלה אלו מצות שיכולים לעלות על שולחנכם בחג ולקיים עם זה את מצוות ליל הסדר בהידור היין המבורך שהוא מבורך עם שלושת הרבנים הכי צדיקים והכי קדושים שיש וכמובן מגש הנרות שמצופה ב-24 קרת זהב עם פמותים מהודרים שאתם יכולים להדר ולהדליק בהם את נרות השבת, נרות החג. השנה זה ברוך השם מחובר ביחד בשמחה כפולה ומכופלת. אז שלא נשכח שיש אנשים שבשבילם זה קושי כפול ומכופל שיש להם גם את השבת ומתחבר לזה גם ליל הסדר והחג הקדוש הזה. אז כדי שאנחנו באמת נרגיש מה היא חירות, מה היא חירות אמיתית, עלינו להיות בנתינה, עלינו להיות מאותם אלה שזוכים ומזכים שלעוד משפחות יהיה שולחן חג מפואר.

והערכה המפוארת הזאתי שאתם רואים עכשיו תגיע עד אליכם. מצות שמורות, פמותים מפוארים ויין מבורך בברכה המשולשת שלושת הרבנים הצדיקים, שזה בוודאי כשלמו מביא שפע טובה וברכה עד בליידי, עד לבית שלכם, אתם מחייגים עכשיו 073221212 ובזכותכם לכל אותם משפחות יהיה תשובה לכל אותם אמהות לענות לילדים שלהם שכן יש לנו מה לאכול לשולחן החג. יש לנו איך לעשות את השבת ולעשות את החג שיבואו עלינו לטובה ובורא עולם לא נשאר חייו. אתם פותחים את הלב, אתם מתקשרים, מחייגים, לוקחים חלק במצווה האדירה והחשובה הזאת של קמחה דפיסחה ובורא עולם ישפיע עליכם שפע טובה וברכה עד בלי די מן השמיים. אז אנחנו נצא עכשיו להתנחתה מוזיקלית קצרה

ומיד לאחריה אנחנו נשוב עם עוד עניינים שקשורים לחג שיבוא עלינו לטובה, לעוד עניינים שקשורים לנושא הזה של החמצה, של נוער מתמודד, של כל הקונפליקטים שיש לנו בחיים. ואנחנו כמובן ניגע גם בשאלות שאתם שולחים אלינו. אז אתם בינתיים יכולים גם לחייג ולהשתתף במצווה האדירה הזאת של קמחה דפיסחה ביחד עם הידברות להגיע לכל אותם משפחות. אנחנו נזכיר לכם את המספר 073221212. חייגו, תשתתפו ובעזרת השם אנחנו ביחד איתכם חוזרים מיד לתוכנית ולשאלות שלכם. את נחתה מוזיקלית ואנחנו מיד חוזרים. حجب يا حجبیا زن بفرزو جشون وخل جیادی زبن بفرز هج حج وبا شخون راجی زرز حج حضر خل نشونجدي زهرز نور وصرف حضرديخلش بفرزوز جال جربش زن

ابزوز حج هشنودي زن ابزوز هو حج حج حج حج وشطورش زهر زوز حج حج وشحطشحطحطورشدي ابزوز حج حج حج هج وهشخ وشح وشحط شحطشحطحط حط زوز حج حج حج حج حج حج خج לא מארת אותי ככה לבד היום לקנות עוף זה כמו לקנות פרה שלום שלום תרשום כן תקשיבי הכרטיס כבר מלא תני לי משהו לחשבון עזוב אני אקח רק את הגבינה. לא, קחי, קחי, שיהיה לך לבריאות. תיכנסי לשני כשיהיה לך. חג שמח. חג שמח. אין לנשים כסף לחיות. שלום, הגעתי להידברות אני רוצה לתרום קמחה דפיסחה. כמו בכל שנה, הידברות לא שוכחת אף אחד. תודה רבה. מנהג קדום בעם ישראל לתת קמחה דפיסחה והשנה תוכלו לקיימו בהידור גדול העניקו עוד היום סלי מזון למשפחות נזקקות ותזכו בערכת ליל

הסדר כי הוכרה מיוחדת לתרומתכם 073221212 אני ידעתי שאלוקים לא ישאיר אותי לבד וישלח לי את המלאכים של דברות איזה מרגש. הנה ראיתם המלאכים של הידברות שיודעים להגיע בדיוק למקומות הנכונים ולעלות חיוך על הפנים של מי שבאמת באמת צריך. אז בעזרת השם שבאמת נזכה לדעת לבחור את הבחירות הנכונות ולא להחמיץ הזדמנויות להיות מהצד הנותן. אז תודה שחזרתם אלינו. אנחנו כאן ממשיכים עם הנושא של החמצה, עם הנושא של מיצוי, עם הנושא שבאמת נוגע בנפש של כל אחד ואחת ואנחנו מתמודדים עם זה בימים האלה כמו שאנחנו מתמודדים עם החמץ שנמצא בפינות של הבית ובמקומות שלפעמים לא חשבנו עליהם או מהצד הנגדי איך אנחנו חושבים באמת לעבור את הפסח

הזה בצורה הכי טובה בלי יותר מדי כאב ראש בלי יותר מדי להיכנס לניקיונות וולהיכנס לתוך הלופ הזה הרבה פעם פעם אנחנו מחפשים איזשהיא שלוות נפש, איזשהו מקום שלהגיד לעצמי באמת עכשיו זה הזמן לעצמי, ככה אני באמת יוצאת לחירות אמיתית ולכל אחד מאיתנו יש את ההזדמנות הזאתי, נכון פרי? בוודאי, בוודאי. אנחנו צריכים גם למצוא לעצמנו את ההזדמנויות האלה ולייצר לנו אותם. רק איפה אנחנו נופלים? כשאנחנו פתאום אנחנו חיים הרבה מאוד מאיתנו בתודעת סבל. כמעט כולנו בתודעת צבל שכמה שאנחנו מצמצמים את עצמנו ולא נותנים לעצמנו אז ככה אנחנו טובים יותר מה זאת אומרת מה זה תודעת סבל בוא נסביר שנייה את המושג טוב אנחנו נכנסים למשהו

שנסביר אותו ממש בקצרה ואולי כדאי שבאמת נעשה עליו תוכנית שלמה כיוון שאנחנו גדלנו על המקום הזה של כמה שאנחנו נעבוד קשה יותר ואנחנו נתאמץ יותר אז אנחנו נזכה לראות בסוף תוצאות יש סיפור ידוע על אדם שהלך לקנות נעליים והוא בא למוכר ואומר לו נוצא נעל את הנעל ל הזאת במידה 43 מסתכל עליו המוכר ואומר לו אחי אתה במידה 45 אומר לו כן כן אני יודע והוא לוקח מידה 43 והוא מכניס את הנעל בקושי ואומר לו המוכר אבל אני אומר לך אני אני יודע אני מוכר שנים אתה 45 אומר לא לא זה בסדר והוא ככה מכניס וזה והולך למקום העבודה שלו הוא היה עובד בבנק פאמקידים בבנק היו עומדים על הרגליים והוא עומד על הרגליים ועומד ועומד והוא מזיע

וכבר כואב לו והוא לא יכול יותר ואומר לו הפקיד שעובד לידו אומר לו תגיד תגיד, מה יש לך? אומר, הנעליים הם הורגות אותי. אז הוא אומר לו, "מה קרה להם?" הוא אומר, הם בשתי מידות קטנות יותר ממני. אומר לו, "אז למה אתה נועל אותם? הם של אחיך". אולי? אומר לו, "לא, אני קניתי אותם בבוקר. למה?" אומר לו, "כי אני רק חושב על הרגע הזה כשאני אגיע הביתה אחלוט את הנעליים, ירים את הרגליים, איזה שחרור. וזה לא מצחיק, כי ככה אנחנו חיים. אנחנו נעבוד קשה כי יום אחד." למה יום אחד? עכשיו עכשיו בואו נעשה לעצמנו משהו נחפש את ההזדמנויות האלה לפרק לתת לעצמנו את ההתנחתות האלה לא מחר לא עוד מיליון שנה לא כשנהיה זכנות עכשיו חזק

ביותר לא לא להכניס את עצמנו בכוח למידה שלא מתאימה ומצמצמת אותנו אז באמת זה נותן לנו מושג א שמחיש עם הנעליים זה חזק ביותר רק בשביל התחושה הזאתי של אחר כך אה וזה וזה תחושה רגעית הרי וחולפת זה לא זה לא באמת לתת לעצמנו מקום כי מי שחי בתודעת סבל הוא כל הזמן מחפש את הסבל כי רק ככה יש לו קיום בעולם כן אם אני זה עכשיו למשל אנחנו מנקים את הבית לפסח יגיע הרגע הזה של ליל הסדר אני ומי אמר שלא מותר לך לפני זה אגב דיברנו קודם על ה על הנופש הזה מי אמר שלא מגיע לך לפני זה לפני ליל הסדר את עובדת קשה תשפרי את עצמך הנה השבת הזאתי דיברנו עליה על השבת הזאתי שבה שבה נקבל כוחות זה לא רק למתמודדים, זה שבת שיכולה לתת

עוצמה גם לאמהות שיש להם ילדים קטנים, גם לאמהות שבא להם סתם להרים רגליים, לשבת בשקט ולשמור על הבית נקי, אם זה לא מספיק ברור, כשרי עוד שבת לפנינו, את יודעת מה יכול לקרוא לנקיוניות שלך בשבת הזאתי? זה להעמיד את כל העבודה הקשה בסכנה. את משאירה את הבית, סוגרת אותו ויוצאת נופש לנפש ומקבלת לך יום חמישי. במקום ביום חמישי לחכשיו להתחיל לבשל לשבת קחי לך תעשי עוד חדר ביום חמישי אז יש לך גם עוד כמה שעות של שישי לעשות ומת להתקדם ול תקשיבי את לא רק מטפלת רגשית את גם מפנה לנו זמן בלוז זה מדהים זה פרקטי אז בזי צריך לעשות זה לחייג 073221270 להזמין לעצמך חדר סוף שבוע ארוחות שיגישו לך שיפנקו אותך, שיתנו לך מגיע

לך. תיכנסו לתודעה של שפע. לא לתודעה הזאת, לא להישאר בתודעה הזאתי של הסבל, של אוי, אני אעבוד עוד קצת ובסוף יגיע לי ובסוף יהיה לי ובסוף יתנו לי והצלה שיגיע. בואי בסוף אנחנו נגיע אחרי 120 שלנו ועל המצבה יהיה כתוב היא כל כך כל כך סבלה וזה לא יעניין אף אחד. איי איי איי אנחנו לא רוצים כזה דבר. אנחנו רוצים בפיל עצמכם אתו. זה שווה זה שווה מגיע לנו. על עצם היותינו נשים בדור הזה שאנחנו כל כך הרבה מחזיקות ועושות ותומכות וכתוב שבזכות נשים צדקניות נגעלנו ובזכותינו עתידים להיגאל ואיך נגאל אם אנחנו נמשיך לסבול ככה בואו תתחילו להכניס לתודעה שוואו אנחנו כבר רוצות לצאת לגאולה זה מה שנקרא ויפה שעה אחת קודם אז

באמת א זה לקפל את הבעל את המשפחה ואת כולם להשאיר את הבית נקי מצוחצח ולבוא א לנופש וגם את תהיי שם בעזרת השם כן שזה מדהים אז הנה אנחנו מדברים פה על לא להחמיץ הזדמנויות על לדעת א לאסוף את ההזדמנויות שנקרות בדרכנו ולא להיות בתחושה של החמצה אז זאת הזדמנות שהיא מאוד מאוד חשובה אתם מקבלים את ההמלצה הזאתי מה שנקרא ממקור ראשון וגם פרט יהיה שם שזה ממש ממש חשוב ואולי שמה באמת לדעת לקבל את ההדרכה על כל אותם נושאים שדיברנו על שהמתבגרים נמצא צאו את את המקום שלהם בתוך ליל הסדר על לקחת לעצמנו זמן גם כמשפחה אפילו לפני הזמן של החג וליהנות מאיזה זמן שהוא כביכול רגיל לא עכשיו שאנחנו טרודים ב לאכול שיעור של מצה

ולקיים מצוות אלא פשוט שבת וינפש ואני חושבת שיש פה ערך מוסף ו משפחה שמגיעה לשבת כזאת והיא נותנת לעצמה התנחת לפני שמגיעים לשולחן הסדר קר השולחן הסדר זה יש לקרוא את האגדה ואנחנו צריכים לנסות לקחת בחשבון את כולם צריכה לקחת בחשבון את חמותך והכחת בחשבון את גיסתך והכה לקחת שלכולם יהיה בסדר ולכולם יהיה טוב ויש עניין מאוד מאוד גדול שכשאנחנו נמצאים בחברה אנחנו קצת שוכחים את עצמנו אנחנו נורא רוצים שלכולם יהיה טוב לידינו ופה פתאום יש לך התנחתנה שלפני להתגבש כמשפחה ואפילו לעשות התרמה אני מדברת המון על הרעיון של להתרים את ה את הדברים שעומדים לקרות מלשון בטרם טרם כן אז אז הולך להיות לנו עוד שולחן אחק ובטח

יהיה קצת ככה וקצת יהיה בלאגן ובואו נחשוב וכל אחד יגיד מה הוא רוצה בתיאום ציפיות בשבת הזאתי אנחנו יכולים באמת לקחת לנו את הפסק זמן הזה לשבת יחד עם הילדים להתגבש ווגם אם בא לך להשאיר את הילדים בבית ולא להביא אותם ולבוא לשבת זוגית את ובעלך בשקט מוחלט לפני שמתחיל כל הטירוף הזה של החג זה גם בסדר, לא חייבים ללבוש נעליים שתי מידות יותר קטנות משלנו. תודעה של שפע. אז אנחנו בנימה שופעת זו ניגשים לשאלות שלכם שאתם שולחים אלינו. גם את זה יש לנו בתוכנית. א יש פה בעל ששואל איך לשמח את אשתי לחג הפסח? איזה יופי. שאלה מצויינת. שהוא רוצה לדעת מה היא רוצה ולא מה הוא רוצה לתת לה. א פשוט מאוד. איך הוא יכול לשמח

אותה? אז קודם כל, אם הוא מדבר על המצווה של לשמח את האישה במשהו, במתנה, לשאול אותה מה היא רוצה, מה היה משמח אותה, תמיד אנחנו אוהבים את אלמנט ההפתעה שהיא לא תדע, כי באמת יש נשים גם אם אנחנו כבר מדברים על תודעה של סבל, לא, תודה רבה, אני לא צריכה, אני מסתדרת עם מה שיש לי, תקנה לך, תקנה לילדים, תקנה לאמא שלך, תקנה לסבתא שלך, אני לא צריכה. אז לבוא אליה מתוך מקום של אני רוצה לשמח אותך זה עניין של החלטה פה את רק צריכה להגיד בדיוק ואני ממש רוצה שאת גם תשמחי אז אני לא הולך להפטיע אותך אני הולך א אני רוצה יחד איתך בואי א ואני חושבת שאם הוא היה גם לוקח אותה לבחור משהו יש נשים שזה היה עושה להם טוב יש נשים

שלא כי הם עדיין כאילו מתכוצות ליד הזה לא אני לא רוצה וזה אז לעודד אותה ממש ועוד משהו שמאוד משמח אישה זה כשמסתכלים לה בעיניים ומדברים איתה ממש להקדיש זמן לפני לקחת אותה לאנשהו שזה מקום שיהיה רק בשבילו ובשבילה זה יכול להיות בתוך מקום המוני אבל שיהיה להם את השולחן שלהם את הזמן שלהם ואני באמת רוצה שנשאל מה אנחנו יכולים לקדם ביחסים שלנו מעל כאילו היא לא תצטרך שום מתנה לחג כי היא תרגיש שבעלה נותן מקום לרצון שלה מהמם אה שאלה שאלה נוספת, איך אפשר לסלוח באמת לחברה שנתתי לה את הלב שלי והיא הכזבה אותי מאוד? לוקח אותנו קצת למקום אחר, נכון? לשאול את עצמך קודם כל מה את מרגישה בקשר למה שקרה שם? לא לסלוח לה,

אלא לשאול מה את מרגישה. היה לי אתמול דינמיקה מדהימה בין קבוצה של של הנערות שאני מוביל מלווה אותם ביום שני באותו תיכון לנהרות בסיכון ודיברנו על המקום של לסלוח והייתה מישהי שהיא לא הייתה מסוגלת בשום פנים היא אמרה אני לא יכולה לסלוח למורה שפגעה בי סיפרה על איזשהי סיטואציה שהיא היא קוראת מורה שצעקה עליה מאוד ואמרה לה אוקיי ואם לא מתאים להחסיק חפשי את עצמך במקום אחר וואו ווביקשנו שהיא תאבד את החוויה שלה ווהיה לה כל כך כל כך כל כך קשה כי המורה הייתה ממש ממש נוכחת בתוך הלב שלה ולקחה את כל הלב ולא נשאר מקום בשבילה. כשיש מישהו שפגע בנו ואנחנו מחזיקים אותו כל כך כל כך בלב ורוצים לסלוח לו הלב שלנו לא

רוצה לסלוח כי אנחנו לא נותנים מקום לעצמנו בחוויה. אנחנו נותנים נוכחות לאותו בן אדם. אמרתי לה בואי תנסי להוציא אותה. היא אמרה אני לא מוכנה. אז שאלתי אותה להוציא אותה מהלב אז שאלתי אותה מה את מרוויחה כשהיא בתוך הלב שלך היא אמרה אני דואגת שהיא לא תחשוב ששכחתי סיפרתי לה שעברתי חוויה אדומה וכשאותה מורה התקשרה לבקש ממני סליחה אחרי הרבה שנים אמרתי לה שסלחתי אמרה איך אפשר לסלוח אז הסברתי לה שכשאני נותנת לילדים שלי אהבה אני רוצה שהם יקבלו אהבה מלב נקי אני לא רוצה שהם יקבלו אהבה מלב שחור ולכן הוצאתי אותה כדי שהילדים ילדים שלי יקבלו אהבה ברבות השנים כבר זה זה כל כך קהב וכבר לא היה אכפת לי אבל כשאנחנו

מחזיקים אנשים שאנחנו לא סולחים להם אנחנו מחזיקים אותם עמוק בתוכנו בואו נשחרר אותם איך אבל אולי השאלה מתבקשת כאן היא באמת זה יפה אני רוצה לב נקי אבל איך עושים את זה יפה אז קודם כל לתת מקום לעצמי בתוך החוויה מה אני הרגשתי אז אני נתתי את הלב והיא לא לקחה למה אני למה כל כך היה חשוב לי לתת מה קורה לי כשאני נותנת משהו ומישהו לא לוקח. זה קצת כמו סתירת לחי. איך אני מרגישה את הסתירה הזאתי? אני נשארת ככה עם מנחה פשוטה ואין מי שיקח אותה. אז מה זה מעלה לי? א מה זה מרגיש לי? וככה לעלות ולעלות ולעלות ואז החוויה שלנו תהיה מגובשת. כשאנחנו לוקחים חוויה מגובשת אנחנו יכולים לעשות איתה משהו. אבל כשאני מרגישה

שאני לא סולחת לה. למה? כי רציתי לתת והיא לא זה אז רצית לתת והיא לא לקחה. אז מה מה הבעיה? למה היא אשמה? כי אני נורא רציתי לתת. למה את רוצה לתת? ממש ממש ללבן את החוויה הזאתי. ואז מה שקורה זה לי יש מקום, אני נתתי מקום, אז כבר לא נורא שהיא לא נתנה לי מקום כי אני הנכחתי את עצמי. זה דוגמה כל כך יפה וכל כך מוחשית למה שאנחנו צריכים בתקופה הזאתי. אנחנו המון שומעים על לנקות את הלב, לנקות את הנפש. יש לזה סדנאות, יש לזה כל מיני, אבל הנה דרך פרקטית מעשית שכל כך גם מתיישבת על הלב. לא יודעת, אני שומעת אותך וזה מתיישב לי על הלב גם איך לעשות את זה. לא רק לדבר בכותרות, אלא ממש בצורה מעשית. איך אני באמת כשאני

מנקה את הפינות בבית שלי, אני גם נכנסת לתוך הבית הפנימי שלי. אדם בתוך עצמו הוא גר ומנקה שמה את את החדרים, את חדרי הלב, את הפינות וזה זה ככה אנחנו עושים את זה. זה עבודת הניקיון. זה ממש עבודת הניקיון. זאת העבודה בהי הידיעה וממש אני חושבת אני מקווה שהשואלת שמ והקשיבה למה שלעצה הטובה שפרי נתנה פה כי זה פשוט לקחת את זה וליישם בצורה כל כך טובה ומעשית ואולי היא אפילו תכתוב לנו על זה תגובה. אנחנו את יודעת יש עוד משהו שאני רוצה לומר אתשלתי את זה כל כך יפה לרעיון של פסח וכשאנחנו עושים בדיקת חמץ אז נשאלת השאלה למה שלא נחפש עם אבוקה גדולה למה עם נר קטן אז עונים לנו שאנחנו מחפשים בחדרי הלב בחדרי הלב מחפשים

הרי כל המשמעות של ניקוי החמץ זה מחדרי הלב ומחדרי הלב מנקים עם עם נר קטן אנחנו לא באים עם כל הכוח עם כל ההטרף איך אני עושה אלא בעדינות בקטנה לאט לאט מה אני מרגיש מגיש גישה מה אני רוצה לנקות מה מה עולה לי לא תהליך כי הרי גם יציאת מצרים זה לא פתאום היה ברגע אחד קדמו לזה עשרת המכות היה שמה איזשהו תהליך שבני ישראל התרגלו לזה שהנה קוראים לנו ניסים וזה קורה לנו זה קורה לנו אז גם אנחנו בכל דבר במיוחד בדברים שקשורים בנפש שבזה אנחנו עוסקים בתוכנית הזאת הנפש שלנו צריכה הכנה והרבה פעמים המצוות מה זה הרבה פעמים המצוות, כל הדברים שאנחנו צריכים לעשות זה אמצעי המחשה כדי שזה יתיישב לנו על הלב, כדי שאנחנו נגיע

איך אמרת לתודעה הזאת, אם זה תודעה של שפע שמאפשרת לנו להבין כן אני ראויה ומגיע לי ואני ארים טלפון ואני אצטרף לנופש ואני אעשה את כל הדברים שכניסו אותי ל בדיוק וזה כששאלת קודם איך יוצאים מתודעה של סבל זה מה שאת אומרת עם ישראל היה צריך לאט לאט לראות עוד נס ועוד נס ולהתחיל להאמין שהוא יוצא מהמקום של הסבל והוא נכנס למקום של שפע של בן מלך ואז זה קרה ואז באמת באה הגאולה אז אנחנו באמת הרבה פעמים צריכים מה שנקרא לגעול את עצמנו מאותם מצבים של של סבל של תקיעות של החמצה של כל הדברים שאנחנו לא רוצים כבר א א להרגיש אותם אנחנו רוצים להרגיש מקום אחר אז אנחנו ניגש א אה לעוד שאלה יש כאן א שאלה אה ממש ארוכה.

אנחנו ננסה ככה א לפרק אותה. החתן שלי ביקש מאיתנו הלוואות של עשרות אלפי שקלים. בחודשים הראשונים הוא עוד החזיר ואחר כך הוא הפסיק. ככה הוא עשה גם עם הבן שלי והוא הרשע לעצמו לקנות רכב על סמך זה ש הבן הרשה לעצמו לקנות רכב. על סמך זה שהחתן יעמוד בהחזרים. החתן ניתק קשר באיזשהו שלב. והם נשארו עם כל החובות. א הבת אשתו של החתן מציאה שניסה יחד לסוף שבוע בחג שני. איך בדיוק אפשר? אני כבר כמה ימים לא יודעת מה לענות לה. מצד אחד אנחנו רוצים להיות עם הנכדים מצד שני אין תחושה של משפחתיות רגילה ונקייה. אין לי מושג איך מתקדמים כאשר הם תוקעים את בני הבית מכל בחינה. זה באמת שאלה קשה כי כשאנחנו יוצאים למשהו שהוא

משפחתי אז אנחנו רוצים לההנות ממנו כשיש משהו שמנקץ לנו בעיניים כל הזמן יהיה לנו באמת מאוד קשה לההנות שאלה אם הם מסוגלים לשים בצד את הסיפור הזה ולראות כרגע את הנכדים ואת הקשר שיש להם איתם ולהנות אז מצוין השאלה שתמיד נשאלת אצלנו האם אותו אדם שפגע בנו, שמרר לנו את החיים, שגורם לנו לקושי, האם הוא יודע שקשה לנו, האם הוא יודע שאנחנו כועסים עליו, האם זה ואז אנחנו רוצים להראות לו עד כמה אנחנו כועסים. אנחנו לא ניסע איתו לנופש כדי שהוא ידע חד משמעי שאנחנו לא כועסים. הוא יודע שהם כועסים, הוא יודע שהם פגועים, הוא יודע שהוא עשה להם נזק של החיים, הוא יודע את זה. לא צריך להעניש אותו. כן. אין אין אין אין צורך

אם העונש לא גורם לו לדעת טוב יותר. אם הוא בן אדם שמסוגל לעשות דברים כאלה אז או כי היה לו באמת קושי להחזיר והוא יחזיר בעזרת השם או שזה לא מעניין אותו אז גם העונש לא מעניין אותו נשארו פה הנכדים וה והבת כן שעליהם צריך לחשוב וכל אחד יעשה את א את השיקולים שלו שיקולים אוקיי אנחנו נענה על עוד שאלה לפני שנצא להתנחת המוזיקלית תודה רבה על התוכנית המהממת יש לי דילמה כבר הרבה שנים אם לצאת לעבוד או להישאר בבית, לטפל בילדים. במשך שש שנים לא יצאתי לעשות משהו עבורי ואני מרגישה ריקנות למרות שאני בהתלבטות. מה עליי לעשות ואיך אני יכולה להחליט מה טוב לילדים ולי? טוב, האישה הזאתי צועקת מכירות ליבה, חבר'ה, אני לא

ממומשת, אני חייבת דחוף לעשות משהו עם עצמי, אבל מושך אותה, כוח כזה שאומר, אם אני לא עם הילדים שלי והורגת את עצמי בשבילם ומותרת על עצמי בשבילם, אז אני כלום. זה גם תודעה של סבל. אגב, מה שדיברנו? כן, כן, כן, כן. וואז היא אומרת לעצמה, טוב, לא נורא, אז אני אשקיע בהם, אז אני אתן להם עוד זה, אבל איך אנחנו יודעים שזה תודעה של סבל? כי האישה הזאתי לא באה ואומרת טוב לי, כיף לי, אני נהנית. היא בעצם אומרת, אני לא ממומשת, אני לא זה, אני לא מביאה את עצמי לידי ביטוי, אבל אני מתלבטת מה טוב לילדים. כן. כן. מה שטוב לילדים זה שלאמא שלהם יהיה טוב, שהיא תהיה שמחה, שהיא תהיה מאושרת, שהיא תחזור בשעה 3 :3 א הביתה,

כולם מלאה. גם אם היא חוזרת עייפה מהעבודה, עדיין יש לה סיפוק אם כמובן היא תמצא מקום עבודה שהוא יגרום לה סיפוק שהיא תהנה שם ואז היא תגיע הביתה בכוחות מחודשים אבל אם היא יושבת בבית והיא מרגישה שזה שהיא נשארה בבית רק בשביל לטפל בילדים וכולי וכולי אז אז כשהם מגיעים הביתה זה כבר קשה לה כי היא כאילו מוותרת על עצמה בשבילם ויש פה איזשהו טעם לוואי שמתגנב כל הזמן אני זוכרת שאני במשך שנים ארוכות גידלתי את הילדים שלי בבית ונורא אהבתי את זה פשוט אהבתי לא הרגשתי שאני מוותרת אז זה נכון הרגשת מצה לא ממש לא להפך ממש נהניתי מזה ממש האמהות עשתה לי טוב ואהבתי לגדל ילדים עכשיו אותה אישה למשל יכולה להקשיב לנו כן

אני לא יודעת אם היא או מישהי אחרת ותגיד איך קורה לי שאני לא אוהבת לגדל את הילדים שלי כי כך את בנויה ומישהי אחרת בנויה אחרת אנחנו צריכים לחיות בהלימה עם הרצון הפנימי שלנו אני יודעת מה אני רוצה אני יודעת מה נכון לי אני לא מתביישת בזה זה בסדר גמור כי זאת אני כך השם ברא אותי שוב הוא השם ואני עושה את מה שנכון לי ולא מחפשת לעשות משהו של מישהי אחרת אז האישה הזאתי את מדברת על תודעה של סבל ואני ככה בודקת את עצמי אם זה מדויק למקום של הסבל אמ אני חושבת שיש פה יותר מתודעה של סבל קצת הגדרות שגדלנו עליהם מה אמא צריכה לעשות בעוד שזה לא לגמרי מתאים לה והיא צריכה לבדוק עם עצמה האם לגדל ילדים בבית גורם להסיפוק

כן כן, לא נראה לי כי היא רשמה שהיא מוותרת על עצמה אז זה לא אז אל תוותרי על עצמך הילדים שלך לא נהנים מזה הילדים שלך סובלים מזה זאת אומרת גם אם היא תצא וזה אומר שהיא לא תהיה עם הילדים כאילו ההתלבטות שלה היא על זה שהיא כביכול צריכה להיות עם הילדים כדי להיות אמא טובה אבל את אומרת לא את לאו דווקא צריכה להיות עם הילדים את צריכה להרגיש טוב עם עצמך ואז ואז את יכולה לתת לילדים שלך ויש פה גם קצת לפעמים אני לא אומרת אצל זאת אבל לפעמים אני מוצאת אצל אמהות קצת מקום של שליטה אני לא אזוז מהמקום מקום אני אשב אני אהיה נוכחת אני אהיה אני אני אדאג אני אראה מה הם אוכלים אני אראה מה הם שותים אני אראה מה זה פה אני

כל הזמן צריכה להיות לידם כי אני בשליטה על הילדים שלי על הבית שלי תשחררי ציחו הבית מסתדר בלדייך תני לעצמך תוכלי לתת להם הרבה יותר איך יודעים אם זה בא ממקום של שליטה או ממקום של א באמת מה טוב להם קודם כל לשאול את עצמך את מסוגלת לצאת לעבוד אה לא אני לא יכולה כי למה מה כי למה את לא מסוגלת לצאת לעבוד האם הסיבות הן באמת נכונות כי את נהנית מזה, כי זה עושה לך טוב. כשאנחנו בשליטה זה לא עושה לנו טוב. להפך, אנחנו אנחנו נמצאים במקום שהוא רעיל. אנחנו יודעים לזהות אותו. כמובן אם אנחנו מסוגלים לגשת פנימה ולגלות ולבודד את המקומות האלה. אז באמת לבדוק מה מה עושה לי טוב שאני בבית? מה אני מרוויחה מזה? עכשיו יש

אנשים שעושה להם טוב כן כי אני כל הזמן מנקה, כי אני כל הזמן אחראית לניקיון, כי אני יודעת מה יש לי בכל פינה אפשרית. כי כי כי זה עושה לך טוב כשאת לא ממצאה את עצמך חוץ מלנקות ולבשל ולסדר אם זה עושה לך טוב מצוין תשארים בבית שזה כבודו במקום אמונה יש כאלה שזה עושה להם טוב אני אומרת שנים זה עשה לי מצוין שנים נהניתי מכל דקה ומכל רגע אבל הקדוש ברוך הוא לקח אותי למשהו אחרך אמרה לי אתמול איזשהיא רופאה שהייתי אצלה היא אמרה מדם יש לך מה לתת לעולם אמרתי לה שנורא קשה לי פתאום כאילו שאנשים מכירים היא אמרה לי מדם הקדוש ברוך הוא נתן לך תפקיד בעולם לכי תעשי אותו וזה גם כן המקום שלנו להתכוונן כן א את גידלתי את

הילדים מאוד נהניתי מאוד אהבתי את זה ואז הקדוש ברוך הוא אומר מתוקה עד לכאן עכשיו לכי לכיוון אחר ותתכוונני כל כל דבר בעיתו הטוב מה שנקרא אז באמת עם הטעם הטוב הזה אנחנו נצא להתנחת המוזיקלית ומיד נשוב אליכם אתם במשך הזמן הזה יכולים להמשיך ולהתקשר לקחת שותפות בקמחה דפיסחה של הידברות וכמובן במקביל שלוח לנו את השאלות שאנחנו נענה עליהם כאן בשידור חי ביחד עם פרי כהן המטפלת הרגשית. אז התנחת המוזיקלית וחוזרים. מה יהיה? מה יקנה? מה יהיה יהיה מחר כל אחד מחפש תשובות יש רק שאלה מה יהיה ממה נחיה מה יהיה יהיה מחר לכל אחד יש לו שאלות מי יגיד תשובה אה אמר מה אני יודע מה מהק אחד אני יודע אחד אחד אני יודע אחד את

זה אני יודע אחד הוא אלוקינו שבשמיים שומר על כל הנצח וגם בחיים אחד אחד אני יודע אחד את זה אני יודע אחד הוא אלונו נו אלוקים הזה הוא היה והוא עובדה והוא תמיד יהיה מה יהיה מה יקרה מה יהיה יהיה מחר כל אחד מחפש תשובות יש רק שאלה מה יהיה ממה נחיה מה יהיה יהיה מחר לכל אחד יש לו שאלות מי יגיד תשובה אמר מה אני יודע מה מה תק אחד אני יודע אחד אחד אני יודע אחד את זה אני יודע אחד הוא אלוקינו שבשמיים שומן על כל הארץ בכל רגע בחיים אחד אחד אני יודע אחד את זה אני יודע אחד אלוקינו אלוקינו זה הוא היה והוא עובה והוא תמיד יהיה או א או השם אחד אוה או או השם אחד או או השם אחד או א אוו א שמו אחד ו או השם זה אחד אוה

או השם זה אחד אוה אוה או השם אחד או א אוו א או שמו אחד אחד אחד מי יודע אחד אחד אני יודע אחד את זה אני יודע הוא אלוקינו בשמיים הוא שומר עלינו בכל רגע בחיים אחד אחד אני יודע היה אחד את זה אני עושה הוא אלוקינו אלוקים זה הוא היה והוא עובד והוא תמיד יהיה או שמך תכנענו את זה במשך חודשים ועדיין כל יום הלכתי מרגשה של חשש כל הזמן לפטע אותי התחושה ש אולי הפעם זה לא ילך, אולי הפעם לא נצליח. אומר, תשמע, זה בכלל לא היה קל. עשינו חישובים של מאיזו כניסה כדאי להגיע, מה עם מישהו יאר, מה עם גלו אותנו, נפגשנו בלילות כדי לאסוף את כל מה שצריך. א' שלח הודעה, הוא כתב, "הלילה זה הלילה. נפגשנו, הייתי עייף מאוד אבל

היה לי אדרנלין מטורף בגוף. בלילה עצמו התחושה הייתה של זהו, אנחנו עושים את זה, לא משנה אם תופסים אותנו או לא. אמצע הלילה קופים מקור, א' התניעה את הרכב, י ואני יושבים מאחור, נוסעים ברחבי השכונה, כל האורות בבתים קבועים וידענו אנחנו עושים את זה. את ההרגשה הזאת שלקחת ארגז ארגז מאחורה להעמיס ולהניח בטח הדלדת של מישהו אחר לדעת שעשית לו את החג זה לא משהו שאפשר להסביר במילים את זה אני לא יכול לתאר. מנהג כדום בעם ישראל לתת קמחה דפיסחה והשנה תוכלו לקיימו בהידור גדול העניקו עוד היום סלי מזון למשפחות נזכקות ותזקו בערכת ליל הסדר הכוללת מארז מצות שמורות מועודות בעבודת יד שנאפו בהשתתפות הגאון הרב זמיר כהן

שליטה ביום אפייה מיוחד יין הצדיקים למצוות ארבע כוסות פמותים ומגש נרות בציפוי זהב טהור חייגו 073221212 כן אנחנו כאן מעלים בקודש ומתכוננים לקראת החג חג החירות חג הפסח ובאוירה הזאתי של הימים האלה של ההכנות אנחנו זוכרים גם את אלה שאין להם איך להתכונן לחג אלה שבאמת השולחן שלהם לא יהיה שלם אם אנחנו לא נרתם ונהיה שם עבורם אז כל מי שזוכה להיות חלק מאלה שהצד הנותן פשוט להיות מהצד הנותן כי זה הצד שכולנו מתפללים להיות בו אף אחד לא רוצה להיות בצד השני אז המספר מופיע לכם כרגע על המרכב ואתם יכולים להמשיך ולקחת שותפות. אנחנו בינתיים ממשיכים כאן לעסוק בנושאים של הנפש, של ניקוי הלב, של להתמודד עם החמצות ואיך

באמת לא להחמיץ הזדמנויות בחיים ולא להישאר במקום התקוע הזה, אלא באמת לצאת לחופשי, לצאת לחירות אמיתית בחג הזה שיבוא עלינו לטובה. ופרי, את עדיין כאן איתי. אמנם קצת קר לך, אבל אנחנו ממשיכות באמת א לקבל את השאלות מהצופים שלנו בבית ואתם א כל הזמן ממשיכים ושואלים את השאלות שלכם. אז אנחנו נענה על עוד שאלה ברשותך. א מרב שואלת, "אני מרגישה שהחמצתי את החיים שלי, ויטרתי על החלומות שלי בשביל המשפחה והיום כשאני לבד גרושה קשה לי שלא לחשוב על מה הייתי יכולה להיות. באמת יש כזה דבר הזדמנות שנייה בגיל שלי, בת 39 ואמא לשלושה ילדים. קודם כל בת 39 היא פרגית. היא צעירה, כל העולם לפניה. מה זה הזדמנות שנייה? בוודאי.

והזדמנות טובה יכולה להיות אם היא פשוט תיקח את עצמה ותבין שעל מה שהיה לא בוכים. חמותי תמיד הייתה אומרת בערבית אליפת מת. מה היה מת? אנחנו לא מתייחסים. אם אנחנו הולכים לפי מה שאמרנו בתחילת התוכנית. כן. לא בורכים על חלב שנשפח. אין החמצות. כך רצה הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא הביא אותך לפה כי משם את הולכת להתקדם. בשבוע שעבר א בפרשת שבוע אני זוכרת שדיברתי על הרעיון של הזהב. מדברים על הזהב הזה שאיתו עשו את כלי המשכן והכלי יקר אומר מה זה הזהב? זה הזהב שבא למשקן את מעשה העגל. על פניו את מסתכלת ואת אומרת וואי למה נשים לקדוש ברוך הוא זהב בבית המקדש שלא ילך ויראה ויגיד וואי ה היה פה זה זיכרון עם העגל.

זה זיכרון מהעגל ואז יעלה בו כעס. להפך. הקדוש ברוך הוא אומר דווקא במקומות שבהם נפלת כן תפאר אותי א אומר רבי יצחק קוטנר במקומות שבהם אתה נופל עומד איתך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים הוא כותב לבחור בספר שלו פחד יצחק תשוב