סגולת הזרע שמשון - פרשת וירא - הרב אליהו עמר HD

חידוש קטן מבעל הרב זרע שמשון. ציבור יקר, כל אחד כמובן יכול לכוון על הדברים שחשובים לו. אמרנו שהרב זרע שמשון, רבי שמשון חיים בר נחמן מיכאל ביקש שמי שיעסוק בספרו הוא יהיה מליץ יושר עליו בעניינים של רוחניות וגשמיות. בעזרת השם גם פה חלק מהמשתתפים מה שסיפרו, אנשים שראו ישועות בצורה מדהימה. אנחנו נגיד חידוש קטן לעילוי נשמתו של הרב המחבר ולטובת כל המשתתפים כולם שמשתתפים יחד בעניין החידוש הזה. שואל הזרע שמשון שאלה מאוד מעניינת. העיר סדום שהקדוש ברוך הוא הפך אותה כתוב שהוא המתיר אש וגופרית מן השמיים. אחד הריכות שבן אדם סולד מהם. אדם לא מסוגל להריח את הריח שלהם. זה ריח של גופרית. תיתן לבן אדם להריח

גופרית. איזה ריח מגעיל. ריח לא נעים בכלל. למה האדם סולד בצורה כל כך קיצונית מריח של גופרית? למה הקדוש ברוך הוא המתיר אש וגופרית מן השמיים? למה אשתו שלו הפכה להיות נציב מלח דווקא מלח? למה מלח סדומית משמה את העיניים? למה בן אדם שהוא לוקח לחם אז הוא טובל אותו במלח שלוש פעמים? מה העניין של המלח שם? גופרית ומלח שרפה כל ארצה. לא תיזרע ולא תצמיח כמהפכת סדום ואמורה. אומר הפסוק. מה העניין של הגופרית והמלח שם בסיפור? ולמה אנחנו על השולחן שלנו משתמשים הרבה מאוד בענייני המלח. אז תשמעו חידוש מאוד מעניין שכותב פה הרב הזרע שמשון. אומר הזרע שמשון, דבר נפלא. מביא מדרש שאזור סדום היה אזור כמו גן עדן. כגן השם

לפני שחט השם את כגן השם בואתהר למדנו בזה בשבוע שעבר בפרשת לך לך שלוט רצה ללכת לסדום כי זה היה כגן השם מה זה כגן השם אומר הזוהר הקדוש פרשת וירא שהיה שמה הטעים אותם הקדוש ברוך הוא מטעם גן עדן סדום היה הייתה היה מקום מדהים כמו גן עדן עלי האדמות לפני שזה היום זה נראה קטסטרופה אבל לפני שזה התהפך זה היה מקום כולם משקה כולה יר עיקר הירדן כן, מקום צומח, מקום מסגסג. איוב כותב על המקום הזה, נתיב לא ידעו אייט. אייט זה עוף טורף. הוא לא היה עובר שם, לא היו התקפות של כל מיני בעלי חיים תוקפניים. מקום כמו גן עדן עלי האדמות, לשמה להחלות. והמקום הזה היו להם חוקים מאוד מוזרים. מי שירצה יראה את הגמרא במסכת

סנהדרין בדף קט בעמוד השני. שמה הגמרא מביאה קצת מחוקס דום על קצה המזלג. אתה קורא ומצטמרר איזה עיוט של חיים היה להם. הכל. הכל היה שמה מאוות. אומר, אומר הרב זרע שמשון, הוא מביא את המדרש רבא, מפני מה הקה אותם הקדוש ברוך הוא בגופרית. הוא אומר, מפני שגופרית זה הריח שמגיע מן הגיהנום. הגופרית, האש והשם המתיר אש וגופרית, הוציא להם אש של הגיהנום עם ריח של גופרית. אומרת הגמרא, הוא מביא מדרש מאוד מעניין. אמר רבי יהודה, מפני מה אדם מריח ריח גופרית ונפשו סולדת מהם? למה אתה מריח גופרית ולא מסוגל? שימו לב, דבר מאוד מעניין. עונה רבי יהודה. כיוון שהנשמה מרגישה מה עונש הגיהנום. הגיהנום יש בו ריח רע. להבדיל גן

עדן זה ריח טוב. ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו השם. חוש הריח זה דבר ששייך לנשמה. איזה דבר אומרת הגמרא במסכת ברכות, איזה דבר הנשמה נהנית ממנו? היא נהנית מן הריח. לכן במוצאי שבת הבסמים מריחים, זה מחזק מאוד את הנשמה. למה חוש הריח שייך לנשמה? כיוון שאדם הראשון לא חטא בחוש הריח. דיברנו על זה. הוא חטא עם העיניים שראו את העץ טוב למאכל. הם חטו בזה שהם נגעו בו, בזה שהם טעמו ממנו, בזה שזה נמסך באיברים, בזה שהוא שמע בכל אשתו. כל האיברים כולם השתתפו בחטא של עץ הדעת. חושתף חוש הריח והחוש הזה לא נפגם. לכן הנשמה מריכה את ריח גן עדן. לכן אדם מתענג על ריח טוב. ולכן הקדוש ברוך הוא אמר להם עכשיו שהבאתי לכם לטאום

את טעם גן עדן ולא חזרתם בתשובה, סדום תתהפך ותהיה גופרית. ולכן הגיע גופרית שהריח של הגופרית הוא ריח מאוד לא טוב. אז פעם הבאה שתריכו גופרית ותסלדו ממנו תבינו שזה נוגע באחת הנקודות העמוקות של התת מודה שלנו. הנשמה מריחה משהו שהיא יודעת לשם אני לא רוצה להגיע בשום פנים ואופן. להבדיל ריח טוב גורם לך לשמחה וגורם לך לדביקות מאוד מאוד גדולה. למה באמת היה פה את העניין של המלח? מה המלח שותף פה לכל העסקה? אז תראו דבר מאוד מעניין. כתוב בהלכה שצריך לשים מלח על השולחן. על כל קורבנך תקריב מלח. למה? מלח זה דבר שמגן מן הפורנות. הלחם יש לו אותיות לח ומ. המ שלו סתומה. המלח זה אותם אותיות כמו הלחם, רק המתוחה.

המלח, כך מביא הכף החיים, מסמל על עניין הדינים. מריר, לא טוב, אתה טועה מלח, זה לא אכיל, זה לא משהו אכיל. מסמל על דין. לחם זה משביע, מזין, מחזק, מסמל את הרחמים. אם הדין פתוח, מ פתוחה, אם יש דין מקטרג, ברגע שאתה טובל בו את הלחם, אתה הופך אותו להיות מ סתומה. אתה סותן את המקטרגים. אומר המדרש, רש"י מביא את זה גם כן, שבאו המלאכים ללוט, אז לוט אמר לאשתו, "תביא מלח". היא אמרה לו משפט מאוד מעניין. גם את המנהג הרע הזה אתה רוצה להביא אלינו לכאן, לסדום? אז בפשטות מבינים שהכוונה לאורחים מה אתה מביא לנו הכנסת אורחים אבל אם אתה מתבונן היא ערכה שולחן יפה מאוד היה שם מצות היה שם לחם לחם לא אבל היה בשר היה

סלטים ה היה אוכל טוב רק במלח היא פתאום התחילה להתנגד מה הסיבה הסיבה אומר הזרע שמשון כיוון שהמלח מגן מן הפורנות אמרה אשת לוט ללוט היא אמרה לו אתה לא יודע שהמקום הזה אין בו פורנויות אם אתה מביא עכשיו את המלח במילים אחרות אתה מביא את המקטרגים אתה מביא דינים למה לשים דבר שהוא לא טוב למה לפתוח פה לשטן למה לוט רצה כי לוט ידע בדיוק לקראת מה הולכים מולו יושבים שני בני אדם שהם לא בני אדם הם מלאכים והם בדיוק מסבירים לו שזו הפעם האחרונה שהוא רואה את השמש שוקעת כי מחר על הבוקר כל הגן עדן הזה הופך להיות גיהנום יש פה פורענות אומר לוט לאשתו תביא תביא מהר את המלח כי מלח מגן מן הפורנות היא אומרת לו ו מה אתה

פותח פה לשטן? אומר לה, אני לא פותח פה לשטן. השניים האלה שיושבים כאן מדווחים לי שהגן עדן הופך להיות גיהנום. תביא מלח. היא לא הביאה לו. כיוון שהיא לא הביאה לו, אז ברגע שהיא הסתובבה והסתכלה, היא הפכה להיות נציב מלח. על פי המקובלים, ככה מביא הסבא של החידה, בעל החסד לאברהם, הוא אומר שמי שצריך להביא את המלח לשולחן זו האישה. למה? כיוון שאשת לוט נופכה להיות נציב מלח. נו, מה הקשר? בגלל אשת לוט, כל אישה צריכה להביא את המלח לשולחן. אומר החסד לאברהם, כן, כי המלח הוא מגן מן הפורנות ובזה שהאישה מביאה אותו לשולחן, היא מביאה הגנה לבית, היא מביאה הגנה לעניין הזה של הפורנות. בסדום הם כל כך האמינו בעצמם שהם היו

בטוחים שפורנות לא יכולה להיות, אז בשביל מה לשים פה מלח? זוהי הסיבה שהמלאכים יצאו מהבית והקו בסנוורים את כל תושבי העיר. ומאז אנחנו נפסק לנו להלכה. ישנה הלכה שבסוף הסעודה עושים מים אחרונים. אתה מביא קצת מים, שופך עד כשרי האצבעות, שופך מים בסוף הסעודה. מה הסיבה? יש לזה שתי סיבות. סיבה אחת על פי הפשט, סיבה שנייה על פי המקובלים. הסיבה על פי הפשט אולי במהלך האוכל נגעת, שימו לב, במלח סדומית. מלח מסדום. מלח מהתלית. לא נורא. מלח מזדום. אם תשים בטעות את היד בעיניים, זה מסמ לך את העיניים. כמו שהמלאכים מקו בסנברים את תושבי העיר סדום. על פי הסוד סיבה שעושים מים אחרונים זה לתת למי שצריך לקחת שיקח את החלק

שלו בזה וזהו שלא יחפש דברים דברים אחרים לקחת. אתה נותן לו את שלו כמו איזה שעיר המשתלח להזזל נותן לו את שלו ושיקח את מה? את הכוחות הלא טובים שיקחו את שלהם. אבל הסיבה שמלח סדומית משמא את העיניים כיוון שהמלאכים עקו בסדום בסנוורים. אז זה הסיבה שגופרית זה ריח הגיהנום שהקו בהם כי היה לכם גן עדן, לא ידעתם לנצל את זה. אז עכשיו יגיע הגיהנום זה הסיבה שהאדם סולד בתת מודע מהריח של הגופרית. כיוון שזה ריח שמזכיר לנשמה מקום מאוד מאוד לא טוב. במקביל צריכים לשים עד היום, וזה נפסק להלכה, ברגע שאתה אוכל צריך לשים מלח על השולחן כי מלח מגן מן הפורנות. והמשנה ברורה מביא בסימן קס יש פה מדי יום ראשון שיעור בהלכות

ברכות בשעה 10 ובע אנחנו מעבירים שיעור ועוסקים ממש עכשיו בעניינים האלו אז המשנה ברורה מביא שאדם צריך לטבול את המלח בשם המקובלים הוא כותב שלוש פעמים לטבול את הלחם במלח מה הסיבה אז א מה שמביא שמה הוא לא כותב מה הסיבה אבל הכף החיים מביא את זה קצת יותר בהרחבה אומר שזה הגימטריה של המילה לחם זה שלוש פעמים שם הוויה ברוך הוא 26 * 3 לכן תטבול את הלחם שלוש פעמים חסד כנגד שם הוויה ברוך הוא שלוש פעמים שזה סותם למקטרגים סותם להם את הפה עכשיו תתחיל לאכול שלא תיחנק בסעודה שלא יהיה משהו היו אנשים שנזקו בסעודתם שהאוכל יתמסך טוב בגוף שלך שלא יזיק לך כל הדברים האלו אנחנו עושים מיד בפעמים בפעם הראשונה שאנחנו

טובלים את הלחם במלח זה עניינו של המלח וזה הקשר בין המלח לסדום לבין אשת לוט לבין עניין של הגופרית כל הדברים. בעזרת השם ביום ראשון אנחנו נדבר למה מחזיקים את הלחם עם 10 אצבעות. ככה נפסק להלכה להחזיק את הלחם עם שתי ידיים. לא להרים את הפיטה. החזיק אותו עם 10 אצבעות. למה בפסוק אינה כל אליך יסברו ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו? יש 10ה מילים. למה בברכה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ? יש גם 10עשרה מילים. למה בויתן לך האלוהים מיטה לשמיים? שמני הארץ ורוב דגן ותירוש גם יש 10 מילים זה לא סתם הספרה פה 10 משחקת וכל הפסוקים של הברכה והשפע נמצאים תחת המספר 10 ואומרים לך תחזיק את הלחם שזה

הפרנסה שלך זה האוכל תחזיק אותו עם 10 אצבעות זה בעזרת השם ביום ראשון אנחנו קצת נרחיב את הדברים הללו שולחן ערוך מפורש כל מה שאמרתי לכם זה שולחן ערוך מפורש בעזרת השם יפתח את הדברים האלו קצת יותר בהרחבה חזקים וברוכים תהיו ‏No.