"2 נכדים נלקחו מאיתנו, זה חור גדול.." 😢 | 'אף פעם לא לבד' | רותי גרינגליק מראיינת את מרים מרצבך

כשאומרים סבתא במחשבה לפחות שלי זה המקום הכי רגוע הכי שלב שתמיד יש בו אוכל ויש איזה הרגשה שאמת אפשר לעשות בו הכל אבל כשסבתא כמו הסבתא שאנחנו הולכים לפגוש היום נפגשת בשכול מכל כך רמי צידי משפחה אז השאלה אייך היא עושה את זה ואיך היא עדיין משאירה את המקום שלה להיות כל כך כל כך מרכזי כל כך כל כך פעיל ושמח אנחנו הולכים לפגוש אישה יוצאת מגדר הרגיל אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע ומאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד שלום מקשרת כן אתמול הבנתי שאת אחות של יקי נכון נכון נכון אני תמיד חשבתי שאני מכיר אותך דרך גרין ליק אז גם וגם גם וגם מים א תודה כן רגע אז את משלו

גרינגליק אבל אבל איך הגעתי לבקי הבת שלנו נועם גרה בכפר זתים נכון חברה טובה של הבת של הקלה שלי יש הלילי כהן והללי צבח ז אז אז הכל מתקשר משני הכיוונים כן וחוץ זה אני מק בקם יד בנימין אז זה רב נרף גבוה יאללה בואי נלך שלום שלום שלום רותי שלום אחרי שסגרנו את כל ה הקשרים ני בטוחה שיש יותר חוק דתיים שלובים כן כן כן אבל התרגשתי כי הבנתי שאני מקבלת פה אישה אני יודעת שאת אומרת שאת רגילה אבל א אם קצת נתחיל לחפור נדע ש את רגילה למרות א לא יודעת מה זה מה זה אישה רגילה אני אמא אני סבתא בגלל זה אני פה משתדלת לחיות לעשות מה שאני צריכה לעשות משתדלת לחיות לפעמים זה לא פש זה לא פשוט זה לא פשוט למרות הכל אבל

משתדלת לעשות מה שהקדוש ברוך הוא מבקש דורש ממני זה לא תמיד אני לא תמיד יודעת וזה לא תמיד כל לא תמיד כל אז אני אומרת המבטא שלך בואי במקום שאני אנחש תספרי לנו את יכולה לנחש זה לא קשה א גדלתי בפריז נולדתי בפריז היום זה לא כזאת מחמאה נכון נכון האמת שאני הייתי קטנה לא לא היה כלום בת כמה בת כמה עלית בגיל 18 גדלתי בבית טוב בבית של חינוך ההורים שלי היו מנ לי בתי ספר ידועים מאוד בפריז הם התחילו מבית ספר קטן עשו מיזה משהו מאוד גדול שניהם שניהם ובגיל החלטתי שאני רוצה לעלות לארץ וזה היה יוצא דופן במשפחה שלכם לא במשפחה הכי הגדול כבר היה בגלל סיבות ורותי אבא שלי לא היה יכול לעלות אבל ההורים ש שלי הסכימו

שנעלה הייתי בת יחידה עם חמישה בנים ובכל זאת ביקשו ממני לחכות לגיל 18 ולעלות לארץ במסגרת לא סתם ולמדתי במכללה של הרב קופרמן ו שליים גם אני אה כן כן לא יודעת הרבה שנים אחרי כן ואז עבדת בזה כן לימדתי חינכתי כיתות התחתנת עבדת ילדת ערה ילדים 10 ילדים אהבתי מאוד מאוד את העבודה אבל א תמיד אמרתי לה למי שהיה אחראי נגיד על ה מערכת מערכת שעות אני מוכנה לבוא עוד יום אבל אני באחד בבית לא אז אז מבחינתך את מגדלת רה ילדים כקריירה וגם עובדת זה ממש שילוב של ממש שילוב של שנם כי כי חינכתי שנים היינו שנה בחול כי בעלי עשה פוסט דוקטורט בפריז וגם שמה לימדתי ואחרי זה גם כשעברנו לשלו בתקופה מסוימת גם ניהלתי את הבית

ספר בשילו מתי עברתם לשלו עברנו כמה שנים אתם כבר שם 42 שנה אנחנו גרים בש אז אתם מקימים לא לגמרי אתם מקימים נשאיר את הכבוד ל מקימים אנחנו היינו במשפחה 30 אולי אבל אנחנו הקמנו איזה גבעה כן וד חלק ואז בעצם בסך הכל ברוך השם הכל בסדר ואז מה קורה קודם כל לעבור לשלו אל תשכחי אנחנו באנו מפריז קצת חששנו אבל כמו שלא הצטערתי אף יום שעליתי לארץ לא לא מצטערים שעברנו לשיו לא היה קל כל יום כי הינו באנ טפדה א טפדה הראשונה השניה שהייתה יותר קשה אבל א תמיד אמרנו כל הזמן שהצבא מאפשרת לנו להש נשארים אני חושבת שהאסון הראשון שהיה לנו זה היה כשההורים של בעלי דוקור מרצבך אשתו נהרגו בטון דרכים בדרך לגוש קטיף שמה הם

גרו לא הם גרו בירושלים אבל היה להם בתבת בגר בת שמונה לא בשמנה אבל הם נהרגו בתומת מצרים ן א מה היה שמה לא בדיוק סבא וסבתא סת במכה מכה ערב שבת וואו כן זה היה מאוד מאוד מאוד מאוד קשה מאוד קשה וזה כבר יש לכם 10ה ילדים א לא שבעה זה היה טראומה האחד שהם צריכים להתגבר ולהמשיך בלי המשענת הזאת שלהם א לפני 21 שנה אחיין שלי אירן פיקר נרצח בעצמונה הפיגוע של עצמונה באותה שנה היו כמה וכמה פיגו עם כל הארץ ו שני חברים ש של אחד מהבנים שלי גם נהרגו ומה קורה בבית מה קורה אצלך קורה אצלכם בת אנחנו כל פעם אמרנו יש כאב אבל ממשיכים ממשיכים קמים וממשיכים ממשיכים כי קודם כל אנחנו לא שואלים שאלות וזה מאוד מחזיק אותכם

אבל בכל זאת זה כבר כבר עוד אחד כן יושב על על אירוע לא פשוט האירוע אחר כך שזה היה ש גיסי הרב דן מרצבך שגר באות ניאל נרצח בפיגוע כיוון נסע בשישי בבוקר דלת מחשבן לכיוון ליד בחברון אלך להתפלל ע יקין גם מכה מאוד מאוד מאוד גדולה שוב אנחנו מנסים לראות מה ללמוד מה הקדוש ברוך הוא רצה מאיתנו אבל ממשיכים אנחנו ממשיכים ו אני אומרת לך אנחנו גדלים משפחה שמחה מאוד מאוחדת ברוך השם המשפחה שלי מאוד א א יש דבק מרצבך ככה אחד חתנים שלי אומר אה אנחנו נפגשים רק אנחנו כל שבת חנוכה חייבת להגיד קודם לפני ארבע שנים כבר התנסנו במה שמאוד קשה אחד מהנכדים שלנו ידידיה נפטר ממחלה ליוינו אותו שנתיים בן כמה הוא היה עוד לא 18

ומיד אמרה לי אותו ערב אםא אשאר משפחת שמחה בוכים יודעים לבכות זהלא שלא אבל אנחנו החלטנו אומרת החלטה ממודעות וגם לא מודעת זה נשמע שיש לכם מין כזה מנטרה שיורדים מהעגלה ועולים עליה חזרה ויורדים מהעגלה ועולים עלי אני אגיד לך את האמת אני אמרתי לקדוש ברוך הוא גם אחרי שגילה נר נתת לי מכה גדולה אבל אתה נותן לי כוח ממש הי לי שכ זכ נכנס הבית אמרתי ברוך הוא אוקיי אבל תן לי כוח ואני רואה מה ש אומרת גלעד אבל תספרי לנו א זהוזה גלעד זה היה ביט בחשון בת המלחמה תפסה אותנו כמו כולנו היה לנו 16 מגוייסים מהמשפחה בני הילדים הכי קרובים חתנים ילדים כן א אני כן דאגתי לגי למה דווקא לא לא יודעת אמרתי פעם ליהודית לבת

שלי שהי הבת השנייה שלי אמרתי לה יהודית את יודעת ש זוכרת אם היו עושים אולטרסאונד לגלד היו רואים לב גדול רק לב עם חיוך וזה כל כך היה נכון א ולמה בכל זאת דאגת רק לא או בעיקר לא לא יודעת הוא ידעתי שהוא הוא שירת גיבי לא כל כך הבנתי מה הוא מי הוא ההורים הספיקו לראות אותו יום אחד הוא אמר אנחנו בינוב יזה שטח כינוס א הצליחו לבוא לראות אותו באותו בוקר היה לנו הברית של אחד מחינים שלי הבן של החי שלי ואמרתי לאלי באלי בוא בוא נלך לשמחה לא רק לחו מבלים זה היה בבית חוגלה פגשתי שמה את אחי ואמרתי לו מיכאל אני אומר לי למה את עושה פרצוף כזה אמרת אני דואגת אני דואגת לגיד ועוד אפילו אמרתי לאחד חינים אמרתי תתפלל

לגיד אני חושבת שכבר היה מאוחר כבר לא היהת היה אתיה לך הרגשה הרגשה זה נשמע שאת סבתא אבל את מחוברת לנכדים שלך אני אומרת לעצמי איך את זוכרת את השמות של כולם איך את זוכרת את השמות של זה נראה לך זה מצחיק מצחיק ואני רוצה לשאול אותך אני אמרתי שסבתא זה מקום שהוא של של של כיף יש אוכל אמא של צביקה תמיד היייתה אומרת אצל סבתא מותר הכל אז אצלנו זה לא מותר הכל הם יודעים שיש כמה אבל קודם כל תמיד באים א עד היום הנשואים עם עם ילדים זאת אומרת המים שניים שלי הם יכולים להתקשר ביום שלישי סבתו אפשר לבוא שבת את מבינה הנכד היא בקלה אשתו שלנ אי לך מספיק שבתות כל השנה זה בדיוק נכון אבל אני מסתכלת עלייך ואני רואה את את

החיוניות ואת החיות ו באמת לא מזמן אז אני אגיד לך אני קודם כל עוד מקה קשה כן מאוד מאוד קשה אני בדיוק אמרתי כמה פעמים בא לי אנחנו כל כך קשורים לנכדים ו שניים נלקחו מאיתנו זה לא קל אבל שוב את י אני רואה את הנכדים אחרים מסתכלים עלינו הילדים צריכים כוחות תראי מאוד קשה לאמא לשמוע את הבת שלך אומרת קדיש אז אז את זה אני רוצה לשאול יש לך אובדן כפול מצד אחד את לך כואב הל שאת כל כך קשורה ע מצד שני הבת שלך הבת שלי אני אגיד לך קשה כמה זה קשה לנו לראות את הילדים שלנו סובלים נורא זה יותר קשה מאשר לנו ברור אני אגיד לך את האמת כש עוד יולי ממ זה ה יום שישי הדלקנו אני כבר הדלקתי נרות היה לנו ילדים ונכדים בבית א

בדיוק הדלקתי והלכתי להתפלל מנחה וקלה שהייתה דוקה לי בגב מה רציתי להגיד לה את לא את לא יודעת מלת היא אומרת לי מירם אני חושבת שמחכים לך בחוץ אני חשבתי מעניין חשבתי וואיי אולי זה גילד את רואה הוא היה בראש שלי ויש לו דקה הוא בא להגיד לי שבת שלום בנוסע יצאתי וראיתי דרך חלון אמרתי לא זה לא גילד ויצאתי ודי מהר הבנתי והדבר הראשון שחשבתי זה על הבת שלי אני בדיוק כולם צחקו עלי שם אמרתי אני מחליפה נעליים כי אני כבר נעלי שבת ורציתי לרוץ אליהי הם גרים בשילו אנחנו גרים קצת רחוק אבל ביחד ור רצתי רציתי לרוץ אז חז אמר לו רגע מי ש אומר לי אני עוד לא קיבלתי שבת אני לוקחת אותכם וזהו והכא קושי לראות את הילדים שלנו

א את האחים שלהם הוא מאוד מאוד קשה מאוד מאוד קשה וצריכים לדעת למצוא את המקום שלנו סבים וסבתות ברוך השם היום מתייחסים אליהם ה את מרגישה את זה בעצמך כן אה היה הזמינו אותנו לסדנה בעלי בכלל לא סגנון של סדנה פעם ראשונה אמר לי אני לא חוזר אמרתי אתה חוזר זה הזדמנות גם לנו לדבר על זה והיינו עם עוד שלושה זוגות מאוד נחמדים שונים לגמרי מאיתנו שים לגמרי וזה עשה זה היה טוב יש מקום להבדיל שוב עלפי הבדלות שאת מחתנת נכד זה את לא דואגת לא למקומות ולא אפילו את עוזרת את באת מחייכת אבל זה שמחה ענקית בשבילך אז להבדל אלפי הבדלות פה זה היה ו היה מאוד מאוד קשה וזה עדיין מאוד קשה וברוך השם שבוע שעבר המיתה התחתן אני אז

אני חייבת להגיד לך שהחיבוק שקיבלתי בחופה היתה נקמה תקנה או תיקון של החיבוקים של שתי הלוויות את מבינה זה יש קשר יש וזה נותן כוח נותן לנו כוח לראות את המשפחה מאוחדת א כל הזמן דואגים ודואגים אחד לשני מנסים משתדלים מאוד מאוד א אנחנו זקוקים במשפחה ואני חושב ש הם זקוקים בסבא וסבתא אתים באותה מידה באותה מידה את אומרת דבר מעניין את אומרת אני כמה שקשה לי לראות את הבת שלי ודת אמא שיש אלצהיימר א ובשבעה היא באה זה ממש היה משבר זה היה לי הכי קשה אני חושבת שאמא שלי באה אני חושבת שהיא קלטה כן א היא היייתה עצובה באוטו וכש חיבקתי אותה בכיתי כמו שלא בכיתתי על אף אחד כי אמא זה אמא נכון והיא אמרה לי ה הוא לא

רוצה לראות אותך ככה כמו שאמא שלי של פעם וואי מעניין זה היה מרגש מאוד ואני חושבת שאני שומעת ממך משהו מאוד מעניין שאת אומרת כמה שזה קשה שלי אני צריכה לדעת את מקומי כן ומצד שני המקום שלך כסבתא שכואבת שאומרת גם לי קשה זה לא קל זה באמת לא ק מה עוזר לך מה עוזר לך לי מה שעזר לי מיד אני למד שוב מהמשפחה והאפשרות אני בפנסיה אבל אני משתדלת לללמוד אני לומדת הרבה לימודי תורה ולימודי קודש ואני גם מאוד קהילה אני מתנדבת גם מחוץ ליישוב ובתוך היישוב את בעצם אומרת מה שמחזיק אותי זה המשפחה וזה עוד פעם אנחנו פוגשים את זה כל הזמן זה נתינה אם אני נותנת לאחרים אני מקבלת לעצמי וזה ואין לך לא בא לך לפעמים פשוט להשאר

במטבח על הכיסא ככה לא הרבה לא אני ברוך השם שם נתן לי כוחות ולפעמים אני נופלת בסד תחת מש אני יכולה לפ וואי נפלתי כן נפלתי אז בסדר זה נפלתי אבל ישי תמיד איזה משהו לעשות או א את אומרת ליפול זה לא זה לא נורא לסלוח לעצמך להגיד באיזשהי חמלה ולהגיד דיי את יודעת זה זה עכשיו מאוד אין להגיד תשמור תהיה תהיה מקום שלך תסתכל על עצמך תיתן מקום לעצמך אני רואה אותך עושה לא עם הראש אבל רגע אני אגמור את השאלה ו מין כזה מקום של בוא ד עם אחרים תיתן מקום לעצמך גם ליפול גם להיות עצוב תאבד תשהה זה מילים אני בכור סוציאלית אומרת זה כל מיני מילים אני אומ אני שומעת אותך ואני אומרת וא אני גם רוצה ככה אני אנחנו קיבלנו

חינוך אחר א לחשוב על עצמי מה פתאום זמד לוי זמד לוי לאמ לוי זה א םם בחיים לזאת חום ז אחרים צרי אחרים צריכים אחרים אני לא אומרת שאני לא חושבת עליי ואני כן אוהבת לאכול וכן אוהבת א דווקא לקחנו מנוי לקונצרטים השנה בעצם את אומרת אנחנו מנסים לשלב את החיים ואני שומעת אותך ואני אומרת אמרתי לך אני רוצה גם ככה ואני חושבת על הבת שלך היא מדברת איתך א כן קצת אבל ישיש יש ילדים שמדברים יותר זה היא לא היייתה גם קודם גם קודם א לא יידה אבל אבל יש לנו כאן קשר טוב אנחנו גרים קרוב אבל אני משאירה לה את המקום אני לא בודקת מה היא עושה כל יום א אני מקווה שהיא יודעת שהיא מצחה משהו אני פה אני חושבת שה אבל אני כן חושבת

עליה כל הזמן על שתי הבנות שלי ואת שתיהם את מרגיש אניז אגיד לך בשבועות לא היינו בבית ופתאום הבנתי שאומרים יזכור חשבתי וואי אני לא איתה פתו עם יהודית שהי מתפללת באותו מקום ולא עם תמר שבלון מורה וזה עשה לי משהו וכתבתי לה ומ אמא יודעתי שאת איתי אז היא כן יודעת כן צ ה זה חווייה ש זה חווייה שהיא כל כך קשה ש מאוד קשה את כמעט לא משנה מי נמצא א אבל המחשבה שאת איתה בטוח אני נמצאת שם אני מרגישה אני חושבת שקיבלתי את זה מאמא שלי אמא שלי אמרה לי פעם היא תגרה בחוץ רת חוץ מסב חיים שלה היא היייתה אישה מאוד מיוחדת והיא אמרה לי אני לא אוהבת שאתם לוקחים ילדים להפגנות הילדים צריכים להיות מחו הילדים צריכים את

החיים שלהם היא הייתה ילדה כשהייתה בזמן השואה הם הסתתרו וזה אבל היא תמיד אמרה לי שהיא כל כך הריחה איזה אישה שהייתה איתם שכל הזמן נתנה לא נתנה להם לחיות את המלחמה ופה זה אותו דבר לילדים כל כך קשה כבר היום כל כך קשה אלה שמדברים אלה שלא מדברים הם היוכל הנחים היו מאוד קשורים לגלד יש לי נחדה בת שנתיים שרואה את התמונה גילד גילד גילד נפטר תמונה זה הם חלק אני רה בדיוק כמו שאני רואה את הבן שלך פה זה זה הנכדה כל הזמן הולכת ל בדיוק בדיוק והם הם א בכל זאת הם צריכים לחיות בשבת הראשונה הרי כמו שאמרתי לך מיד הלכנו אליהם אחרי קצת חזרנו הביתה ואלי אמר לילדים הינו אלי אמר להם תקשיבו זה שבת אנחנו נורא עצובים אבל

זה שבת נשתדל אז הוא אמר השתדלנו לא כל כך הצלחנו אבל השתדלנו את מן המסר זה היה תגידי ואת רואה ככה לסיכום אני לומדת ממך כל כך הרבה ואני אומרת לעצמי את את הולכת על איזה שביל שאת ממש מחזיקה את כל ה אתם מחזיקים את המשפחה ונותנים איזה דוגמה מאוד מאוד חזקה יש לך נקודות שאת בקטע של האמונה שאצלך היא כל כך חזקה את לא שואלת את עצמך ריבונו של עולם אתה לא מגזים אז אני אגיד לך בדיוק זה דווקא דוגמה שבעלי נתנה נתן אומר זה כאילו אנחנו הולכים עם תיק כל החיים א הולכים עם תיק על הגב וקדוש ברך הוא מוסיף לנו עוד אבן ועוד אבן ועוד אבן וזה נהיה עוד יותר קשה אבל ממשיכים כי אנחנו צריכים להמשיך כשאני נשברת קצת זה שאני

אומרת בדיוק לבעלי אנחנו כל כך קשורים לנכדים כל כך אוהבים אותם אז למה לקח לנו שניים את מינה זה זאת השאלה אבל אני לאלא את מרשה לעצמך לשאול אני שואלת אבל אבל למה אני שואלת אני אגיד לך כ אני אומרת אתה אני מהתחלה אומרת אתה לקחת אני אני שואלת כי כי הכאב כל סבא סבתא מאוד כואב להם אבל זה באמת א חור גדול כמו שאמרת בהתחלה יש המון חסד המון שמחה המון נולדנו צל הליל ב בנימין לפני שבועיים תינוקת מתוקה קוראים לה בשם שני גליה גל על שם גילד יה על שם ידידיה למרות שיעקב האבא של גין אד אמר אתה לא חייב אל תתחילו אמרתי מה הקדוש ברוך הוא אני אתחיל לעשות חשבונות איתך זה בעצם את באמת בוחרת וכנראה זאת הבחירה אני עסוקה

הרבה בבחירה הבחירה היא באמת איפה להסתכל כי חור ישל אבל גם הרבה יש יש יש הרבה את יודעת בדיוק יהודית אבת שאמרה שכאילו יש איזה חור גדול לידינו ואנחנו עוברים עוברים צריכים להיזהר לא ליפול ואם נפלת כמ ש נפלת נפלת תקו אבל אבל הולכים אנחנו לא אנחנו באמת לא צריכים ו הולכים כשיש הרבה על מה להודות יש הרבה על מה להודות יש הרבה ילדים מתוקים ויש הרבה ברוך השם יש כל כך הרבה טוב כואב כן יש כאב מאוד גדול יש געגוע אני מרגישה שזה געגוע ולא רוצה לחשוב מה הלה ומה לא מבחינה פוליטית מבחינת מה דדיה וגלן אף פעם לא יחזרו תונה זה הה שנה ש בטוח שתה צריך כל יום שאנחנו זה הולך נהייה יותר גרוע אני מחושבת על העתיד כימו

כששמו את האבן של הצבא אמרתי רגע זה קשור אליי אני לא גדלתי פה את את יודעת למה אני שמחה שאת אומרת את זה כי אני אני בטח מרגישה את זה אבל אני חושבת שהסופה היא בלתי נתפסת נכון ה זה שזה זה סופי אז בשביל להמשיך אתה אתה חי בתחושה שזה לא סופי ואז כשזה אתה רואה אבן תוקף אותך כן כן כן כן אבל אבל אני גם שומעת שהבחירה להסתכל בעיקר על מה שיש לא מקטינה את הען אלא מוסיפה את היש זה בסוף איפה שאנחנו מחליטים להסתכל גר לגמרי לגמרי וואו אני כל כך רוצה להודת לך שבת אני כל כך מרגישה שנתת לי איזה מסז ללב לראות אותך ולראות באמת את כל מה שעברתם ועדיין עם החיוך והאופטימיות זה משהו שצריך להחזיק בו חזק זה תעשי לי העברה

אני מעבירה לך את הדברים הטובים רק את לאניס דות ר הדברים הטובים ויש הרבה יש הרבה הרבה הרבה כן תודה רבה רבה שבאת זה היה פשוט חווייה לשבת איתך אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד א