הסיפור 💬 של צור | הכח שלי. מה עושים כשחבר פוגע בך?

שלום לכולם, אני צור. אתם כנראה מכירים אותי מתוכניות בהידברות כמו צום משלנו, סופים טובים ועוד ומהקומיקס באלון השבת של הידברות. עכשיו אני כאן לספר לכם כל מיני סיפורים שקורים לי בחיים. אתמול קרה לי משהו לא נעים. בבית הספר בהפסקה ישבתי בחצר עם יואב החבר שלי פתאום עומר מכיתה ה עבר לידינו הצביע עליי ואמר לי

לא מספיק שילד מכיתה ב' כמוך יושב בספסל של הגדולים אז גם ילד ג'ינג'י כמוך הוא צחק מהבדיחה של עצמו כמה ילדים הצטרפו אליו וצחקו הרגשתי איך לך חייים שלי מתחממות מבושה. מה רב להיות ג'ינג'י? חשבתי מה לעשות ונזכרתי במשהו שאמא תמיד אומרת לי וזה נתן לי כוח. נשמתי עמוק, הסתכלתי על עומר ואמרתי, אין הרבה ילדים ג'ינג'ים בבית הספר שלנו וזה בסדר. אני אוהב את המראה שלי, כי ככה השם ברא אותי. ואם זה לא מוצא חן בעיניך, תגיד להשם שאתה לא אוהב את זה שאני ג'ינג'י. קמתי עם יואב והלכנו. וואו, אמר יואב, איך הצלחת להיות רגוע כל כך?

הייתי לא רגוע בפנים, התוודתי. אבל אמא לימדה אותי שכשמישהו פוגע, הדבר הכי חשוב זה לשמור על הכוח שלי. רק אני יכול לקבוע איך ארגיש. אם עגיב בחס או אבקה זה נותן לו בדיוק מה שהוא רצה. שבועיים אחר כך ראיתי את עומר יושב לבד בהפסקה. הוא נראה עצוב. פתאום הגיע ילד אחר שצחק עליו. תראו את עומר עם המשקפיים החדשים שלו. נראה כמו חרק. עומר השפיל מבט. התקרבתי אליו וישבתי לידו. אני ממש מבין אותך עומר. זה לא נעים, נכון? אמרתי בשקט, אני יודע מה זה כשמישהו צוחק עליך בגלל המראה שלך. זה לא מצחיק בכלל. עומר היה שקט רגע ואז אמר,

צור, אני מצטער על מה שאמרתי לך לפני שבועיים. לא חשבתי איך זה מרגיש. מאז עומר מקפיד לא לצחוק על אחרים. ואני למדתי משהו חשוב. כשמישהו פוגע בי, אני יכול לבחור איך להגיב.