שני עולמות, כאב אחד: מפגש מצמרר בין שני אבות שכולים - עכשיו קרוב עונה 2 | פרק 4

שלום עליכם עופר אני אייל תודה בין מנחה ברקע וזה כאילו אבל קהל שרואה מה לא יודע מה זה על מה מדובר לא כל אחד כאילו יהיה סין כה התחלה כזה שכוכ מציג את עצמו לא צריך להתכוון לשאלות אתה אומר זה כל העניין שזה יהיה אותנטי אוקי איך יודעים איך התוכנית מתחילה כאילו מי היה אושרי? אוישיר שלי שלנו שיר היה א חייל בצבא גרץ ישראל היה סרן בתפקידו כקצין מפקד צוות בסרת נחל שהיה בן א שישה אחים הוא היה בכור גדל בקירת שמואל חיפה א תלמיד ישיבה עשה תהליך של ישיבת הסדר של שנה וחצי ואחרי שנה וחצי החליט שהוא רוצה לעשות משהו שיותר משמעותי ביטל את חתן ביטור על הישיבת הסדר והתחתן והתגייס כוחה מן השורה א לייצר תפקיד משמעותי

והגיע לתפקידי פיגוד אה אושרי בעולם שלו גם היה ארוס אם היו היו הייתה לו חברה הרוסה רבידי מכירת שמואל גם התרסו לפני הכניסה לעזה אה ו המשמעות של אה חייל בצווה גדת ישראל שמעמיד את אה עולם הכלל לפני עולם הפרט מסתכל על העולם הזה כעולם שצריך לעשות בו רק טוב זה היה אושרי א והמשמעות הזו לבטה אותו לך כל הדרך מהקטנות מהילדות והמקום שאמר טופלו אם אין גלגל אין לי גלגל זה היה אושרי בכל מקום היה נמצא כל מקום היה גלגל החמישי והשביעי והשישי צריך אה זה ככה בכמה מילים. מה הי עיב הקשר ביניכם? אה רועי היה האח תהום. אח תהום של איתיי הוא האח הקטן במשפחה. יש לו עוד אח גדול בשם אידו. א, יש לי שלושה בנים ואנחנו כל

הזמן היינו ביחד, כל המשפחה מלוקדת מאוד, כל הזמן אותם אהבות לאוכל, לטיולים, למסעות. אה הוא חיכה אותי ואת הבן הבכור א בקרביות שלנו. אני הייתי בגבעתי, הבן הגדול היה בעידו, היה בסיירת גבעתי והוא תמיד רצה להיות קרבי והכי קרבי והוא הגיע בסוף לגולני גדוד 13 הוא היה במחלקה הפיקודית א טורפי הלילה לפני זה הוא היה בשלוש שלוש שנים כן בכושר קרבי הכנה לצבא אנחנו היינו עושים הכל, הכל ביחד, כל הזמן אה מערכים. הוא היה אוהב שהיינו עושים ביחד על האש. הוא היה אוהב בשרים, הוא היה אוהב לבשל בדיוק כמוני. והוא היה אוהב לתת את החיבוק ואת האהבה שלו למשפחה וגם לכל מי שנמצא סביבו. על אלה ערכים גדל אושר אה ערכים זה שם

כללי ומאוד איזה מעטפת מאוד גדולה ומטרייה מאוד גדולה אה בעצם זה שאנחנו כמו שאני עם הראש אני עם כיפה על הראש אז הערכים והעולמות של הצינות הדתית הם מאוד מאוד א מאוד שורשיים בהיבט הזה וחיילה לא להגיד למגזר אחר כי כולם כאלה אבל אני מדבר עם העולם שלי. הערכים שבהם משרי גדל הם מבוססים על אה עולם של מעשה שמגיע מערכים ומעולמות התורה. כלומר מביאים את התורה לעולם המעשה בצבא בל ידי ביטוי בחיים שלו כנער בעולמות של ה להתנדב לעשות רק טוב ובה שצריך אותו הוא יהיה ולערכים שהם מעבר לבית ספר ולישיבה ולגנים זה גם נתיבה בדבר מכנס אותם בבית אז אנחנו כמשפחה מגלים על ערכים של חסד ונתינה ולראות אותם הכלל בחלק גדול

מהעולמות שלנו, לפני העולם שלנו הפרטי, כי בסופו של דבר יש את עם ישראל שהוא צריך להמשיך לנצח נצחים ולא להתבדל ולהיות אחד שסגור בארבע ארבע עמותיו. א ואלה ערחים שגם שימשו עבורו כדרך, כפנס. כי בכל מקום שושרי נגע, אנחנו שומעים את זה בדיעבד עם סיפורים היום, כן? גם בצבא וגם בישיבת הסדרה וגם בישיבת יכונית שאלה נקודות ככה ששזורות ביניהם הערכים האלה שזורים בהם הערכים האלה וזה חשוב לנו לשמוע אותם כל שומעים אותם מחדש זה יותר מחזק שכנראה שהצלחנו גם בחינוך לערכים איזה טיפוס היה רועי רועי היה טיפוס של חיוך אחד גדול. הוא כל הזמן מחייך. יש את המשפט שנגזר עליו לחייך אל הקושי. שכל דבר, כל מצב הוא תמיד חייך ותמיד

ראה ראה את הטוב בו. הוא תמיד ניסה להקליל את האווירה גם שמאוד קשה. כולם אהבו להיות בחברתו, כולם רצו להיות איתו. הוא גם את המצב הכי קשה שמאוד קשה במסעות אפילו, אז הוא ניסה להקליל אותם ואמר להם בואו תראו איזה את הזריחה, איזה זריחה יפה, בואו תראו את השקיע. הוא היה מאיר את החברים שלו באמצע הלילה, אמר להם, בואו תראו, יש היום ליקוי ירח שרצו להרוג אותו לפעמים. א הוא תמיד דחף מאחור, תמיד דחף את כולם, היה עוזר לכולם. הוא היה גם קצת שטוטניק, היה קצת בדיחות, אבל אה שזה עזר, שזה עזר, ברור להקליל את האווירה, נכון? והוא ידע גם בזמן האמת מה לעשות ולהתגייס ולא לוותר ולהילחם. זה מעניין כי גם אצל אושרישית אני

חושב על זה עכשיו אז שמר איזה דברים היו אז היה לו שיר את השיר הזה של עקיבא ויש בך הכל יש בך הכל והוא והחברים מספרים אחרי צוות מספרים שכ שהיה רצי לעשות רוגע בזה אז זה נסגרו עיניים הוא היה עשה להם את השיר הזה תחשבו על דברים טובים אז זה ככה מאוד מתחבר רועי היה כל כך אהוב שבשיבה באו אלינו אנשים אנשים החברים של למחלקה וכל אחד בא אליי לקח אותי הצידה ואומר לי תשמע הוא היה החבר הכי טוב שלי כאילו בלי לפגוע באחרים ואתה וכל אחד בא אומר שתה יודע הוא היה החבר הכי טוב שלי אכאילו נתן לכולם להרגיש שהם החברים הכי טובים מה זה ממש הרגשה שגם אותו סיפור עכשיו אני שומע אותו גם אצלנו זה מדהים כאילו זה את האמת זה כל

החיילים של כל החיים האלה כאילו מי שנהרג כאילו בחרו אותם בפינצטה זה נראה באמת כס דוגי גה ירד ללקות שושנים אנחנו בשיר השירים ללקות שושן שושן תק טק טק טק איך קיבלתם את הידיעה הידיעות הראשונות על נפילת אושרי מה אצלנו זה היה סיפור הזוי ולא סתם הזוי אנחנו התערחנו או שנה רק בשבת הוא נהרג ב852 בדרט שטופך בעזה בתיאור של בית הוא נכנס ראשון חטף את הקצר הראשון והציל 13 חיילים כי היו שמה שיוזים גדולים שהיו צריכים למשוך אותם פנימה זה אחד שתיים בשעה 10 דפקו על הדלתות אצלנו בקירת שמואל אני קראת שמואל שבת לא היינו בבית היינו בשבת חתן שבת בר מצווה בינכלים פה לא רחוק אה ומה עושים מ1 עד שעה שתיים עד שודיעו לנו

חי איפה אנחנו נמצאים לא איפה אנחנו נמצאים התחילה כל מיני קשקשת ברשת שם מכירת שמואל צמודים א ואחד המודיעים מקירת שמואל אמר הבת שלי חברה של הבת של בוצחק אז נשאל אותה אז הוא שאל את הבת שלו ככה ברמזים ניסה להבין איפה אומר היא חושבת שנמצאים בשבת חתן מהמרכז איפה שהוא עשו גם שם בדיקה הגיעו לשבת חתן אני הראתי לנוח בצהריים שת צהריים הרדתי לנוח אה לפני שיעור זה שבת קצרה שבתות חורף קצרות דצמבר שנה שעברה כמו השנה הזאת לפני שנה חודשיים ואז ב-252 דופקים לי בדלץ עכשיו אני הייתי חצי רדום עם בוגדים עדיין אני מסתכל מהחלון אני רואה מישהו מחזיק פולדר ואמרתי אולי אחד הטוים פה אני פותח את הדלת עם אייל בוצחק אני

אומר לו כן כן, אפשר לדבר איתך? אמרתי לו, כן. מה? ואני עדיין לא הבנתי. זה מצחיק שבבוקר, שבאותו בוקר שהגענו לאירוע בשבת בשישי, צהריים בוקר, צהריים שהגענו, אז הבת שלי שאלה את אשתי, אם יחפשו אותנו, איך ימצאו אותנו? הזוי. ואני יצאתי החוצה ולא הבנתי מה עוד יוצא ממני. עכשיו אני מאוד אני מאוד בקונטרול, אני בשליטה מלאה על כל מה שקורה סביבי. ורק שהסתכלתי את הצידה השמאלה ראיתי א חיילים הבנתי שקרה משהו אמרתי לו תשמע אדוני אתה לא מודיע לי שום דבר הוא היה אזרחי בחור קרח עם פולדר כאילו מאוד רשמי אתה לא מודיע לי כלום רק בנוחוקטה של אשתי אז רצתי לראות אשתי הייתה בה רצתי הלכתי איזה שתי דקות דקה עכשיו הוא עובר

בזמן הזה הגעתי לאחד האוכל אמרתי לה ראו מחפשים אותנו אמא ש סיפרה שבאותו רגע אם היא דיברה עם הבנות שם על החיילים כמה הם צעירים כמה הם זה כמה הם זה ירדנו למטה ו כבר זה מסתבר שזה היה תיאטרון כי מאחורי הקלים כבר היה משטרה והיה שם אמבולנס מאחורה רק אני לא ראיתי את זה ו אם יש לי עוד דקה אני אספר משהו מאוד יותר הזוי מזה שהבחור שקיבל את ההודעה שם בצוות צחי ביישוב בנכלים משפחת סגרון הוא האדמיניסטרטור שם של השבת ואז באו וסיפרו לו שיש פה משפחה שקולה שצריכים להודיע לה והוא קצת היה בלחץ מה עושים מלאך הביא את את ראש את הבחור של השבת שלו שהוא שכן שלנו חבר נפש שלי חבר טוב שכן שלי גר מולי הוא איבד אשתונות

הבנתי שהוא קצת הוא אמר שם את הכל בצד תטפלו בזה אתם והוא הבחור הזה סגרון אחרי השבת הזאת הבין שעבר עליו צונמי הוא אומר זה משהו נורא עכשיו שלושה חיילים הגיע הביתה באותו מוצא שבת הוריד את כל השילוטים שקשורים בבית שמזהים את השמשפחה שלו איפה הוא גר הוריד הוריד בתיבת דואר איפה אתה תפס אותו לפני ארבע חודשים היה סיפורים בגולני זה היה קצת לפני ראש השנה באזור הזה והיו שמועות עכשיו הוא מכיר את הדינמיקה מגיעים מודיעים כבוד לקבל אותם הוא היה אצל בוצחק אומר ישבתי במרפסת והסתכלתי ואז הוא ראה באמת רשבחה של מודחים מודים חיילים ירד אליהם את מי אתם מחפשים אמרו לו לא אף אחד מחפשים פה ואז שברברו אז אמר לי משפחת

סגור את חלון הבאת לנו הוא הבין על הביתה סגר את הדלת אמר לי אשתו את לא פותחת לאף אחד את הדלת הזוי פגע בו באותה נקודה שהוא ניבא את זה אצלו כשהוא היה במוצאי שבת אצלנו והיה כל כך קשה לשמוע את זה וממנו כי אחד שכמעט שחציך שנה חי במציאות קשה כזו שלושה ילדים בצבא וזה הגיע גם אליו מה אני מה היו הרגעים הראשונים שהבנת מה קרה? רועי נהרג ב שבת השחורה ב7 לאוקטובר הוא היה לוחם בגולני הוא היה במוצב פגה פגה ו א גדוד 13 שם עם ברנס ועם א כן משם אה אולי אני אספר בקטנה קצת א על רואה כי אין פה את השאלה כרגע אבל אה א רועי בשבת ה בסיור ב3 בבוקר קראו להם חזרה למוצב בסביבות השרה לשבע כבר הבינו שיש חדירה של מחבלים אה

המפקד שלהם הורה לצאת לסריקות וכבר נתקלו בארבעה הראשונה ראשונים והרגו אותם אה אחרי זה הוא חילק אותם לשלוש עמדות ורואי היה מאחורה בהתחלה ואחרי זה אה באזור השג שהיה חשוף מאוד א התחילו להיפגע שם חיילים החבר שלו הממם שלו ביקש מישהו שיבוא לתגבר בשם גוי עזב את העמדה אחורית ומאז הוא הצטרף לדקל ונלחמו ביחד הם הגיעו למצב ש הם לא ידעו כאילו הגיעו למסקנה שאין להם סיכוי כבר אז א דקל אמר שכל מי שנמצא במוצב שיכנס למיגונית הבעיה שהפתח של המיגונית היה מול השן ג שמשב כל הרש הגיע א דקל ביקש שיתחלקו לזוגות הוא צריך מישהו שיהיה איתו לתת חיפוי קדימה כדי שכל השער יכנסו וואי ישר נעמד לידו שניהם נתנו חיפוי לכולם כולם

נכנסו שניים שניים חוץ משניהם שלא היה להם חיפוי המשיכו להילחם עד שנהרגו שניהם ומצאו אותם ליד אחד ליד השני אני מכיר את הסיפור הזה אה וכל השער א ניצלו כל החברים המחלקה מתוך 21 אה 17 חבר'ה נצלו ועוד א שהחבר'ה שהיו במיגונית חוץ מכמה שניסו אחר כך לצאת החוצה ונהרגו כבר שכחתי את השאלה ששאלת אותי לא אז איך א זה לא זה מה שאמרת הרגעים הראשונים שהמנת שזה קרה עכשיו אה הוא נהרג לפי מה שאנחנו הבנו בסביבות 12 הוא הם נלחמו לפחות חמש שעות עד שהוא נהרג אני בסביבות ה-12 הרפגשתי כמו איזה סכין בלב. גם האח שלו התאום לא מצא את עצמו ורק בסביבות השעה הזאת כאילו הייתה לו כמו רגיעה כזאת הוא שאל איך זה יכול להיות איך זה

לנו הודיעו רק ביום שני כאילו אני מז אז מה שהי מה שתי ההודעות היו לא לא הודיעו לנו ההרגשה הייתה הרגשה הייתה ביום שבת אני הבנתי שאין לי ילד כבר מיום שבת מיום שבת לא הפסקתי לבכות ולא היה מי לדבר ולא מצא צנו ולא היה מי לדבר, היה שם כזה בלאגן ולנו הודיעו רק ביום אה שני וכמו שאתה שאלו אותך אז א ביום שני ביקשו לפנות את הפחרי השפעה מחוץ ל להוציא אותם לרחוב אז אני מוציא את הפח בבוקר ביום שני ואני רואה את החבר'ה מחפשים לא יאמן ואני אומר להם בוא זה פה וואו וואו הם אפילו לא פנו אליי השאלה היחידה היא שהייתה אם יש גופה זה מה ש ומאז עולמנו התהפך. איך התמודדה המשפחה עם העובדן? אה יפה. זה שאלה שאלה גדולה

מאוד. מה? כמובן שכמו שאמרת אתה אז לקבל את זה כרגע בזמן אמת שמקבלים את זה בזמן אמת ברגע שזמן אמת אתה מתאבן ורק אחרי שאתה מבין ש זה אמת אחרי שאתה מעבד את זה ואחרי הלוויה אין מה שיחזור אחורה ו וצריך א להסתכל מה עושים מפה עכשיו אושר שלנו כמו שאמרתי הוא היה בכו בן שישה ויש עוד חמישה ילדים ובגלל שהוא היה סוג של מגדלור כזה שכזה כמו מצנח שעולה למעלה כולם מסתכלים הוא היה כזה הוא גם השחה את זה בבית אז העובדן הוא מקבל משות תוקף זה משהו שצריך להראות זה לא חלילה עם ילד אחר אבל הגדול וגם אנחנו כהורים רוב הטנשן זה היה בן הגדול מהתב דברים הוא הגדול הכי זמן זה איתו ואנחנו לקחנו על עצמנו גם אני וגם ראיתי כי

הגדרנו לעצמנו שאנחנו לא נשאבים ל נשאבים למטה, לא נשאבים ל לבירה המיקטה, כי אחרת אנחנו לא נוכל, לא נוכל לתחזק את החמישה ילדים, זה חמישה פרויקטים בפני עצמם. כל אחד עם היכולות והקישורים שלו ילכו לאיבוד. ואז אנחנו גם טיפלתי בעצמי, אני באופן אישי, אין שום סיבה לקחת טיפול פסיכולוגי, גם אשתי עד לפני תקופה מסוימת שהיא סיימה. א ואז החלטנו לעצמנו שאנחנו מקדשים את החיים כפשוטו אז ממשיכים לצחוק כמה שמה מצחיק כי שבוע שעבר היינו בכפריסין עם המשפחות השקולות ואת יודע בסופו של דבר את משפחה שקולה אתה צוחקת על דברים שאתה לא צוחק עם אנשים מהשורה הם גם לא מבינים את הצחוק הזה אז צחקנו שם המון וחזרתי גם המון

אנרגיות מהשבוע הזה חזרנו אבל גם כל השנה הזו אז אנחנו ממשיכים לצחוק ובמיוחד אחד שעושרים היה כולו מלא שמחה א והוא כתב על שמחה היו לו הרבה כתבים ופנקסים שהוא כתב אז אנחנו לא יכולים להגיד טוב אנחנו נתקע למטה יש מציאות ואיך אה איך כתב ויקטור פרנקל אדם מחפש משמעות אם יש לאדם משהו שכדי לייחס בו זוכר בדיוק את הצטות אה אז זה המציאות אז אני נכס בזה שיש את החיים ויש את הילדים יש את עם ישראל אנחנו לא יכולים אה להישאב למטה כי אם ישאב למטה לא יהיה מי שימשיך הלאה. איך השפיע עובדן רועי עליך אישית? קשה זאת התשובה וואו תשמע מזכיר לי את עצמי אנחנו אנחנו היינו משפחה מושלמת. אני ואשתי הילדים שלושתם הכל קרס. נירו

חיים עצובים. א אנחנו ממשיכים לחיות, אנחנו כן פועלים אה מנסים להנציח אותו מלא כי זה באמת היה סיפור גבורה מה שהוא עשה. הוא ידע שהוא מקריב את החיים שלו למען אחרים. הם הבינו את המשמעות. אה, אנחנו במציאות של כמעט כל יום בבית תלמיד. ממש כן. וואו, אשתי כל יום. אני לפחות ארבע פעמים בשבוע. וואו. וואו. הכל התהפך. אבל אנחנו מנסים לא להוריד מהילדים, משאר הילדים. מנסים להיות איתם כמה שיותר א לפנק אותם כמה שיותר לצאת איתם כמה שיותר זה דברים שהיינו עושים גם לפני אבל זה קצת ירד ואנחנו מנסים לחזק את זה ביחד הכל תהפך העולם התהפך נהיה עולם עצוב ש יש קצת רגעים של שמחה וזה אבל זה עדיין לא השמחה אף פעם לא תהיה

שלמה אף פעם אף פעם אף פעם אף פעם כל דבר מזכיר לי אותו הוא כל הזמן מול העיניים שלי וכל מקום אנחנו מזכירים שתים כל הזמן בהרצאות אה אני אני הולך אה אם יש תוכניות כמו שפה ערוצי טלוויזיה אה ולעבודה לשגרה חזרתם אני ישר אחרי השיבה חזרתי יש לי חנות פרחים בלוד אה זה עסק שלי שהרגשתי חובה שלהמשיך אותו ש וזה עסק שמחזיק אותי גם וגם בחנות שיש את הפינת הנצחה שלו שאני רואה אותו כל הזמן ומספר עליו כל הזמן זמן למי שלא מכיר, אשתי מורה, היא חזרה ללמד אבל בהילוך נמוך יותר אבל א ממשיכים, ממשיכים יש הרבה פעילות הנצחה שאנחנו איתם. מה המשמעות של להיות משפחה שקולה בישראל? וואו איזה שאלה וואו וואו אני אתחיל בהלצה פשחה

שקורה הדבר היחיד שמאפשר לנו איזשהו כניסה לזה זה לבוא עם הכרטיס שדי התעופה ולעבור בשדה התעופה בלי בידוק נתחיל מזה מה שהכרטיס מאפשר אה אני צוחק על זה כי זה מצחיק אה ו והיום אחרי כמעט 14 חודשים להיות משפחה שקולה בישראל אה אולי זה בגלל התקשורת והרשתות ושהכל פרוץ והכל אה הכל יודעים והכל משתפים אז אין ממש למשפחה שכולה את הפינה שלה להסתתר לא יודע ככה אני מרגיש אצלנו אז אה ואולי זה טוב כי כי אמרת שאשתך עושה שיחות הרבה אז גם אני במקום שלי שאני עכשיו שאני מדבר איתך אפילו שאנחנו מדברים פה מסתכלים בעיניים יודעים אנחנו אנחנו מדברים אז זה מרפה השיחות האלה וולהיות משפחה שקולה ש גם אולי יכולה לחזק בטח

בקונסטרציה ובסיטואציה שהייתה שכל השנה של המלחמה הזו שהוא יכול גם לחזק את מי שמסתכל מהצד על איך המשפחה מתמודדת עם העובדן ויחד עם זאת גם הצליחה להיחזק אז משפחה שכולה בישראל ב2025 זה לא משפחה שכולה שהתה בששת הימים בכיפורים זה לא אותו זה לא אותו בסיס בכלל ההוא ו ולבוא ולומר ש לבוא ולומר שמשפחה שקולה יש לה גם איזה קרדיטים מיוחדים או ש או שבגלל שהיא מקבלת את המלוגים מהמדינה על העובדן של הילד כמשפחה שקולה זה עושה משהו קחו את הכל כן איך אמרנו פרשת שבוע האחרונה לא תחמוד כל אשר לראך כל אשר שרחם הצרות. אתה רוצה את אתה רוצה לבוא בדיוטיפרי בלי בלי בלי כרטיס ואתה רוצה לקבל לא יודע את התמולגים האלה מהמדינה.

קח גם את הצרה של הבן שאף אחד לא ירגיש את זה. לא טוב להיות משפחה שקולה גם בישראל. איך נולד השיר שנכתב לזכרו שאני במחילה לא מכיר? יש שיר שנכתב בשיבה על ידי חבר טוב שלו, חבר מהשכבה א קוראים לו אל תלך עכשיו אביו לוי קוראים לחבר שהוא הלחין ובצע ואת הזה שיר קורע שנספר על החיוך שלו במיוחד ידעתי בסוף השיבה שהשיר א כבר קיים ובחודש הוא העלה אותו, חודש לזכרו והוא שאר אותו בבית מין בפעם הראשונה ומאז היינו בכמה רעיונות גם בתוכניות והוא גם שר אותו וראו אותו ושמעו אותו וזה לא השאיר אף עין יבשה ששומעים את השיר הזה ואני כל הזמן ששומע אותו מתפרק איך אתה רואה את העתיד לאחר העובדן? סה שלה מורכבת כי לבוא ולנסות

לנתח אני מנסה לחפור בשאלה הזו עם עצמי כל הזמן אז עוד 20 שנה אה ישאלה מי זכר מ מי היה מי זוכר מי היה סגן של בר כוכבה אז עוד 20 שנה גם ישאלו מי היו החיילים אנחנו נהיה כבר עונה שנייה כמו ששת הימים וכיפורים זוכים חיילים אבל עברו 23 40 50 60 שנה כל חמ והמקום מהפרספקטיבה של כל כך הרבה זמן ההתמקדות צריכה לדעתי במשמעות הזה של ה של העתיד עם זה פשוט להתמקד בטוב ו והוההתמקדות בטוב זה אומר אה שמכל מה שבמשפחה הקרובה קורה ומשמח אז אז לייחס בזה כמו איזה עוגן לפני שבועיים צחקו עליי עליי ועל אשתי בא אני מתעסק עם אחורה כביסה למעלה מתקן איזה משהו לא יודע מה אז אשתי צועקת לי ווא אומר דחוף דחוף דחוף אני אומר לה

מה לא דחוף אמרתי חכי אני אני וירדתי לך במהירות להרל יש חברה כך היא אומרת לי עכשיו הר עכשיו היום אנחנו עושים סיום מסלול שלו הוא גם התגס לשיון וזה יפתיע אותי ופתאום שאמרתי מה זה בעתיד עם איך מתמודנים עם העובדן בעתיד פתאום התמלאתי בשמחה שמחה אבל אמיתי שלא הייתה לי 14 חודשים ושמחתי ואמרתי הנה יש עתיד טוב גחני עם העובדן אבל מה אחרי 20 שניות אבא צחקנו עליך אתה מבין זה אז הקורת רוח ה20 שניות של השמחה הזאת שהיא פתאום הייתה איזה תחושה נעימה אה היא פתאום א הלכה לה אבל זה מסוג הדברים שאם צריך להכ חס בהם ואיך מתמודדים עם העובדן בעתיד לדעתי זה רק מהמקום של המשפחה הקרובה כי בסופו של דבר היא זה שצומחת אנחנו

כבר לא נצמך שאמרתי קודם ה ה השמחה אף פעם לא תהיה מושלמת בשום צורה של אבל זה הדרך להתמודד לנסות לסמוח בדברים הקטנים של האחרים של הילדים האחרים משפחה כחומה מה אתה רוצה להנציח עם הזיכרון של רועי אנחנו כבר מנציחים דבר ראשון את החיוך שלו ואמרתי לך שיש את הסלוגן שלו שזה לחייך אל הקושי אה אבל אנחנו מנציחים את הסיפור גבורה שלו שאמרתי לך ש א הרבה נהרגו במלחמה הזאת אה א אבל לא הרבה הקריבו את החיים שלהם בידיעה כשהם הולכים למות. כן. כאילו הרבה יצאו למלחמה שידעו בכללי שהם הולכים למות. זה ברור שזה גם אה אה דבר בפני עצמו, אבל הוא תוך כדי לחימה ידע שהוא הולך להקריב את החיים, שלא הרבה עשו ואני יודע שגם הרבה

התחבו. כן, שמעתי את זה גם הרבה. והסיפור שלו חייב להישמע ולהילמד מבחינתי ומבחינתנו, גם הסיפור שלו וגם הוא עצמו, כי הוא היה ילד מדהים עם מלא ערכים ואהוב שנתן את כולו. זה השורה התחתונה. כאילו אני מדבר, אני מדבר ממך. כן. ממש ככה. מה המסר שלך לדור הצעיר? איזה שאלה? המשיך את מה שאתה אמרת קודם. המשמעות של ההנצחה בסופו של דבר היא היא מה שנקרא ללכת לאורו. גם אצלנו במציאות של אושרי שדיברתי על רשתות וזה אז קיבלתי איסרטון מ חבר'ה בגילה 20 שמתין לצבא וכחלק מהקוש הקרבי אז הם מספרים וחופרים בסיטואציה איךשרי נהרג ואיך צריך להיות מנהיג וברגע שזה עשה לי מקרה השם ישמור זה עשה לי משהו טוב כאילו פתאום אתה רואה

שהולכים לאורו של הילד ובנקודות האלה שהדור הצעיר גדל עליהם ו וש סתם כדוגמה בקירת שמואל עשו אצלנו איפה שאנחנו גרים באחד בכמה בתי ספר עשו ספריות ספריות תורניות וגם ספריות א סתם ספר חול והציחו את זה לטובת הנופלים לקחו קמ כל בית ספר וככה גם לקחו ל גםשה ארבעה בת הספר ושם המקום מלא ספרים גם תורה וגם גם חול וגם קודש ויש את הסיפור של הילד ויש את התמונה של הילד אז כל ילד שעובר שם כיתה א' עד ו' אין מה לעשות הוא חייב לבוא בספריה הזו אז ההנצחה הזו בד בדור הצעיר מקבלת משמעות א בחינוך של א' עדו והילד ישאר שם לנצח א ואני קודם חושב אז מה עם הנכדים הגיעו נכדים הם לא הכירו אותו שי אבל מהסיפורים ומה א ומהתחושה

והיום אנחנו בדור שלנו נו יש הרבה סרטונים והרבה דברים שאפשר להמחיש איזה מה שלא ישיר במלחמות ה ששתמים בכיפורים אין מה להראות חוץ אולי זה תמונה שלך אבל היום אתה רואה סרטונים אתה רואה גם פעילויות אתה רואה גם בסיטואציה של אף הוא נהרג שיש לנו גם סרטונים זה אז הילדים גדלים על זה אה א זה מייצר משהו טוב א שהדור ככה מתחנך עליו על כאלה גיבורים כמו כמו מסירות נפש שלהם מייצרת ערכים טובים אצל הילדים דים מה למלת על עצמך בשני בשנה וחצי האחרונה למדתי שאני חייב להיות חזק את האמת תמיד אה אנחנו היינו משפחה שתמיד אהבנו לעזור תמיד אנחנו היינו הצד נותן גם בעבודה אני ואחותי אה אנשים אהבו אלינו לבוא אליי לעבודה בגלל

שאנחנו רק לשמוע אנשים שהם להשמיע לכם כן נחמדים ולפי זה מה שאומרים ונקי אנחנו א מקשיבים אה זה כמו לר שאנשים הולכים לספר יש כאלה שבאים לחנות פרחים אה למדתי ש אני בחיין שאתה יודע לבוא דבר שלא קרה לפני שזה לא מפסיק אבל אה אה, למדתי לקום אחרי כמה שניות לתאושש ואני יודע שאנחנו חזקים, כאילו גם אין ברירה ולמדתי שכל דבר עכשיו הפך קיבל משמעות אחרת לחיים ופרופורציות אחרות ומה שפעם היה חשוב עכשיו זה נהיה סרק והדבר הכי חשוב שלפני ועכשיו זה המשפחה ש רק המשפחה זה מה שנשאר בסוף אחרי כמה זמן כולם כבר שוכחיםכ ומי ש מי שלא קרוב אליך באמת אולי עוד מדי פעם יחשוב עליך וזה אבל אם לא המשפחה שלך נכון זה זה לא יהיה

והכי חשוב זה המשפחה הקרובה וצריך לחזק ולהתחזק ודרכם לגמרי רגע משמעותי עם האושרי הלימוד השבועי שלנו היה לנו לימוד שבועי של אה מי מי קטנות אז אה ברגע שזה הופסק עשה לי משהו שיר שהיה אהוב עליכם אני לא איש של מוזיקת האמת אבל השיר של רועי של עכשיו אני זה השיר זה השיר שלא מפסיק לי מראש מה הספר האהוב עליך האמת שהתחלתי לאהוב את הספר שאושרי חפר עליו המון שמים שאין להם חוף שבניה סרל הוא היה סגן אלוף הוא היה מפקד לסרת בגבעתי שנארג בצוקיתן בסוף המלחמה ושזה היה ספר הכי אהוב עליו היה לו יש לנו לו ארבע עותקים כאלה בבית ואני לקחתי את הספר הזה לקרוא באופן אישי ויצא לי הזכות לבקוש את האבא ישראל באירוע שעשו שיום

הזיכרון שבת שלפני יום הזיכרון עשו שם בתל אביב פתאום בארוחה אומר אני ישראל בהלם אז הספר הזה מאוד חזק אצלי רגע שלכם שזכור לך רואה אב בשר ואת הדבסט ותמיד ידע ידע ל'נגליר כן וזכור לי הקטע שהיינו כל המשפחה בחוץ והוא היה לוקח את הפיקוד היה חותך והיה קורא לי אבא בוא תראה בוא תראה איך עושים את זה ככה עושים כן חלום שרצית להקשים איתו החלום קרוב זה היה לי עוד שטוח נשויק חשבתי איך הוא ה בחזר רב אז זה היה הנכדים הראשונים כי היה מורס איך יהיה הנכדים הראשונים שלנו אה ו זהו גם לא ידעתי מה יהיה בחלום הם יעברו אלינו קרוב כי ההורים של אשתי גם מכירה שהם קוראים יבואו אלינו ילכו אליהם וזה חלום כזה רחוק היה לי ואיך

זה התממש זה לא התממש למה אתה הכי מתגעגע אצל רועי לחיוך ולחיבוק מה נתן לך כוח בתקופה הקשה שני הדברים. אחד זה ה המשפחה או בעיקר אשתי שהיא סוג של עוגן עבורי נאכז בה כל הזמן לפה ולפה לשני הכיוונים כן וכמובן המשפחה והקדוש ברוך הוא בעולמות שלנו עם א לפחות בעולם שלי אם האמונה לא מספיק חזקה ב קדוש ברוך הוא אז קשה חלום שרצית לממש יחד. אנחנו תכנענו אני ושלושת הבנים אה לסוע לנורווגיה. דווקא ניו גיה לא יודע זה כל ה ללכת לאיפה שמתעסקים כלבים לעלות על איזה ער כזה לעשות איזה טרק א א משהו רציני שום חששות שום כלום דבר זה היה לפני ואני הבטחתי לילדים שאנחנו נעשה את זה נגיע לראש ההר וניצורי יפה. מה אתה הכי אוהב

באופי של אושרי? אצל אושרי היה המאוד בולט שאני כאבא ראיתי בו זה היכולת לחבר בין הרגש לשכל. הוא ידע לעשות את זה הכי טוב שיש. הכי טוב שיש. גם מצד אחד מאוד יודע להחיד ולשמוע ולהיות מצד שני גם הוא היה סכלתן. הוא היה חכם. לכן התכונה הזו החיבור הזה בנרגש לשכל הפך אותו גם למנהיג טוב ולמפקד טוב שהוא היה אני מאוד נארץ. מה נותן לך כוח? המשפחה. רק המשפחה והילדים והאישה. זה מה שנותן הכי הרבה כוח. וא ידיעה שיהיו עוד הרבה שמחות שמחות שהם עוד מעט יתחתנו ועוד מעט יהיו ילדים. שיהיה משהו שקצת יסיח את הדעת מהמחשבה רק על רועי כרגע ולשכוח מהכאב זה לא לשכוח מהכאב כאילו להשקיעז להזיז אותו הצידה כמה שניות ו רק המשפחה