"ניסיתי לעזור לו ברגעיו האחרונים": ידידיה וקנין על הרגע המכונן בחייו

שמור על עצמך אחי אני כבר פצעתי בכל זאת למרות שאומר את המשפט הזה ולמרות כל הרעש מסביב וכל מה שאני רואה מסביב אני מחליט לתת לו את המענה הרפואי מה שהיה אפשר אני חובש ממגן דוד אדום דידיה וקנין בן 20 והסיפור שלי מתחיל ב7 לאוקטובר אנחנו יוצאים לשטח חבורה של מגיל 18 עד גיל 22 כדי לתת מענה רפואי וללכת להרים את האנשים ששוכבים ברחובות למעלה משעתיים ו מביאים אותם לתחנה אין לך זמן לחשוב אני רוצה לעשות אני לא רוצה לעשות אתה פשוט עושה אתה חושב שאתה יכול עדיין לבוא להציל אתה קולד שזהו ש הוא לא איתנו היא לא איתנו עבדנו קשה המטרה שלנו היייתה היא בהחלט קודם כל להציל את מה שאפשר אם אין מה להציל אז לכבד את מי

שנפל ביום הקדוש הזה בתור בן אדם בן 19 אף אחד לא מכין אותך לסיטואציה כזאת נתקלתי פצועה שוכב ברחוב ירוי כשהגעתי אליו ממש כמה רגעים אחרי ה אחרי שירו בו לא רחוק ממנו יש איזה יש ת אחד שירא בו אני הגעתי כי לא הבנתי בדיוק מה קורה עדיין זה היה מוקדם עדיין והחלטתי שאני מנסה לעזור לו והוא פצוע וא עדיין רגעים האחרונים שלו הוא אומר לי ששמור על עצמך אחי אני כבר נפצעתי בכל זאת למרות ש אומר את המשפט הזה ולמרות כל הרעש מסביב וכל מה שאני רואה מסביב אני מחליט לתת לו את המענה הרפואי מה שהיה אפשר זה הרגע שמבחינתי נתן לי גם את הכוח להמשיך שאתה רואה אנשים חיילים מתנדבים חברים שפשוט פועלים בלי בלי להתמסכן מנסים

להציל אותו לצערנו לא הצלחנו נדלי אחר כך אבל ניסינו הוא בן אדם קדוש מבין ש עשית משהו היסטורי ומשהו גדול אתה מתפקד ואתה לא נבהל קושי גדול וזה מפחיד וזה אתה לא יודע למה אתה נכנס יש לך את כל הסיבות אחרי להתמסכן ולהגיד כאילו למה עשיתי למה ראיתי למה בכלל הגעתי לחג בשמחת תורה כאילו הכלתי להשאר בבית ומשפחה את כל הסיבות לבוא ולתרץ לעצמך תירוצים ולא בחרתי שלא תרץ ל שום תירוץ בחרתי להיות שלם עם ההחלטה עעם הרבה טוב עם הרבה שמחה ולהיות חזק ולהבין שהכל לטובה וראיתי את זה ואני יותר חזק מזה וגם אם לא אני אהיה יותר חזק מזה ולהאמין שזה זה עוצמה גדולה וזכיתי להיות שם המוטו זה להיות הכי טוב התוצאות כבר יגיעו