האם מותר ליהנות מדבר שהגיע אלי בנס? הרב שלמה לוינשטיין - פרשת חוקת - תשפ"ד

נדבר היום קצת בעניין הזה של הבאר היייתה ה בעיה שמרים הבאר שהייתה במדבר היה בזכות מרים אז כמרים נפטרה פתאום לא היה מים לעדה לשתות אז באו והתלוננו והשם אמר למשה רבנו תדבר אל הסלע תדבר אל הסלע ומשה רבינו הכה את הסלע ויצאו מים ותשת העדה ובירם עד כאן כולנו יודעים עכשיו אני רוצה להקריא לכם גמרא במסכת תענית גמרא אומרת בדף כד במסכת תענית אליעזר איש ברטא היה גר במקום שנקרא ברוטה דחזו לי גבאי צדקה תשו מיני בברחו היו בורחים ממנו גבי צדקה היו רואים אותו בורחים ממנו למה דכל דה נקיית ה ויהיב להוא כל מה שהיה לו היה נותן כאילו זה יותר מדי והם ידעו שזה אין לו אז היו בורחים יום אחד סליק לשוקה לזבן לנדוניה לברת

הלך לקנות נדוניה לבת שלו חזיו הגבאי צדקה טשו מני ראו אותו הגבאי צדקה ברחו אזל ורת ברטרו אז הוא רדף אחריהם אמר להו השבעתי במה יסיטו תגידו לי במה איזה נושא של צדקה אתם עוסקים עכשיו ואני משביע אותכם אמרו לי בנדוניה יתום ויתומה אמר להוא העבודה שהם קודמים לביתי העבודה זאת אומרת אני נשבע בעבודת בית המקדש שהם קודמים לביתי שק על כל מה דהב לי יבני עליו כל מה שהיה לו הוא הלך לקנות נדוניה נתן להם פש גבי חד זוזה נשאר לו זוז אחד בכיס אזל זון בי חיטי אז הוא הלך וקנה בזה חיטים כמה כבר אפשר לקנות בזוז אחד לא הרבה ואסק שדי בקלבה סיק הוא הלך הביתה שדיי בקלבה הוא זרק את זה למצבן איפה ששמים את המחסן ע יד ביטו

הגיעה אשתו אמרה לה לברטה מה היה איתי לח אבוך אז היא שאלה את הבת שלה מה אבא הביא מה הוא קנה לך הוא הלך לקנות נדוניה מה הוא קנה אמרה לה כל מה ד הייתי קלבס כי אני לא יודעת אני רק יודעת שהוא שם במחסן סליקה יצאה אתייה למפתח באו דקל בה חזיה הקל ב דמלי חיטי רצתה לפתוח את הדלת היא רואה שזה מלא חיטים נפקא בצינור דדשא יוצא סדקים יוצא ול מפתח בו דחיתי אי אפשר לפתוח את הדלת מרוב לחץ כיתה מבי מדרשה אז שהוא חזר מהישיבה אמרה ליראה מה עשה לך אוהבך תראה מה הקדוש ברוך הוא עשה לך אמר לה העבודה הרי הם הקדש עליך ואין לך בהם אלא כאחד עניי ישראל אני נשבע שאת לא יכולה להשתמש בזה רק כמו כל העניים תקבלי גם את רשי למה

לא משום דמעשה ניסים הוא ואסור להנות ממעשה ניסים כדי אמרינן אם עושים לו נס מנקים לו מזכויותיו אז לא לא להנות ממעשה ניסים נו ואתם שותקים ת לא זה מה שאני שואל אני שואל איך אתה שתית מהבאר מה ומי אמר לך שברבים זה מותר הבעיה הזאת היא לא בעיה מקומית כאן אצלנו היא בעיה גדולה מאוד מאוד מפני שיש המון גמרות שלכאורה זה לא מסתדר למשל במסכת תענית המרא מספרת שרבי רבי איך קראו לו רבי דוסא נו רבי חנ רבי חנינה בן דוסה הבת שלו בכתה אז הוא שאל אותה מה קרה זה היה ערב שבת מה קרה טעיתי שמתי חומץ בנרות במקום מהשמן אמר לה אז מה הבעיה מי שאמר לה שמן וידלוק ימר לה חומץ וידלוק ודלק כל השבת ובמוצאי שבת הדליקו מזה את הנר

של ההבדלה ומה עם מעשה נסים מספרת הגמרא במסכת סנהדרין דף ס עמוד ב רבי חנינא ורבי ושיא הוויתו כל מעלי שבתא ואס כי בספר יצירה מה זה ספר יצירה שיודעים לפי שמה דברים לא יודע מה כתוב שמה אבל אתה יכול לברוא את העולם אז היו לומדים את זה ומבר להו גלה תילתא ואכלו אז הם היו כל יום שישי בוראים עגלה ואוכלים אותה ומה עם מעשה נשאים אז אנחנו נראה עוד יש סיפור בגמרא שרבי רבי חינא בן דוסא שכנה שלו באה אליו אמרה לו הרב קניתי פעם הרי לא היה בטון אז איך עשו את הזה היו מביאים קורות מסדרים אותם מעל שתי הקירות ואחרי זה שמים תיח אז היא קנתה קורות וזה לא היה מספיק ארוך אז היא באה הרב ואני לא יכולה אמר לה מה איך קוראים

לך אמרה לה אמרה לו איקו אמר איקו יעריכו כישורייך שיהיה יותר ארוך והעריכו שיצא אמה לכאן ועמה לכאן ומה עם מעשה ניסים אסור להענות מ מעשה ניסים בקיצור השאלה הא היא רחבה מאוד בהמון מקומות מורי ורבותיי עסקתי בזה קצת השבוע ומצאתי אולי 10 תירוצים זאת אומרת 10ה רה תנאים שבהם יהיה מותר להנות ממעשה ניסים הראשון מי שעני איפה הראייה לזה מה הוא אמר לאשתו לא רבי חינא בן דוסא רבי אלזר אלעזר בן בר טורטה מה הוא אמר לאשתו ואין לך בהם אלא כאחד מעניי ישראל ושאר העניים מה איתם אז אתה רואה של העניים זה מותר זה תירוץ אחד תירוץ שני מה הסיפור שמה עם התנאים שהיו בוראים עגלה כל יום שישי אומר הענף יוסף במקום משום כבוד

שבת עשו כן אבל בלהב אחי לאב שפיר למאבד אחי אם לא לכבוד שבת אסור למה כי לא עושים דברים כאלה אז למדנו אם כן לכבוד שבת מותר יש לנו עד עכשיו שני דברים עניים יכולים להנות ממעשה ניסים דבר שני לכבוד שבת הרב הקדוש מבגדד הרב יוסף חיים בבן יהודה שלו לגבי איקו יעריכו כישור היכי שהעריך לה את הקורות אומר שלושה תירוצים תירוץ ראשון אתה יודע מתי אסור להנות ממעשה ניסים בהנאה שנכנסת לגוף לאכול לשתות אבל הנאה שאינה נכנסת לגוף מותר להנות ממעשה ניסים אז ממילא הקורות שהתארכו זה לא הנאה נכנסת לגוף אין בעיה דבר שני אומר רבן יהו ידע מכשירי הנאה אין בעיה מתי הבעייה כשאני נהנה מהנס עצמו אבל אם הנס היה רק מכשיר להנאה

שלי כמו במקרה הזה של איקו ממה היא נהנתה מי לגור בבית מקורה מי לגור בבית שיש לו תקרה אבל ההנאה שקורות תערכו זה לא זה לא זה לא הנושא כרגע לכן זה רק הכשר הנאה וזה מותר תירוץ שלישי אומר כשמתקשרים ניסים זאת אומרת אם המעשה נסים הוא ביני לבין עצמי והשם עשה לי נס ואני נהנה מזה זה לא בסדר למה מנקים לו מזכויותיו אבל אם על ידי הנס הזה מתקדש שם שמיים אז כאילו זה בסדר גמור תמיד אפשר להגיד ש מתקדש ש למה אתה אומר תמיד אני שואל מי אמר נניח שאדם היה צמא הלך במדבר נפתח לו מעיין משום מקום איזה קידושים שמיים היה פה ספר את זה לכל העולם אה הוא יספר ושגם יאמינו לו אז אז בוא בוא נעצור פה לשנייה עד עכשיו יש לנו כמה

חמישה תירוצים תירוץ אחד או תנאי אחד אם זה עניים האם זה עוזר לבני ישראל במדבר התירוץ הזה בני ישראל במדבר היו עניים לא תירוץ שני ערב שבת האם זה עוזר לבני ישראל במדבר גם לאלא אב חלק מהזמן בסדר אבל לא לא מדובר שעשו את זה בגלל ה הנאה שאינה נכנסת לגוף מה ה מים ומן נכנס לגוף מצוין מכשירי הנאה גם לא כי כאן זה היה ההנאה עצמה מים וכשמת שם שמיים זה ד שמקדש הבעיה היא שהקדוש ברו ברוך אמרן לא האמנתם בי להקדישני אז גם זה לא עוזר אם היה מדבר והיה יוצא בסדר מהמ אה במן כן התקדש שם שמיים אתה צודק כי היה הגויים היו מקבלים את ה שריים וגם זה שרגל משמיים ילד למטה לא אמר לא חזו את ה כ את הרגל אז מה מה הקשר לפה שמה

זה לא זה לא זה לא בגלל מעשה ניסים זה בגלל שזה על חשבון העולם הבא זה משהו אחר עכשיו תירוץ נוסף של הבני ו ידע וכשזה הוא מדבר לגבי השמן וידלק חומץ וידלק כאן הוא אומר דבר חדש אומר ככה בדרך כלל העולם מתנהג בדרך הטבע יש פעמים שדברים יוצאים מהטבע ואז זה נקרא נס גלוי הניסים הנסתרים באים מהשם אלוקים אלוקים בגימטריה הטבע כן כן או לא 86 הטבע בגימטריה האלוקים אלוקים בגימטריה הטבע מה קורה כשיש נס גלוי זה בא מהשם יקוק אומר רבנו יו ידע אז בדרך כללל אנשים השם מתנה ג איתם בדרך הטבע שם אלוקים כשפתאום יש נס זה יקוק אל תהנה ממעשה נסים אבל יש כאלה אנשים שהשם מתנהג איתם באופן קבוע בשם יקוק למשל רבי חיינה בן דוסה

אצלו כתוב שהיה מלומד בניסים כן הסיפור עם הגמרא מספרת בדיוק הגמרא מספרת שהם היו כל כך עניים הוא ואשתו שיום שישי היא הייתה מתביישת מהשכנה שהיא לא מבשלת לא היה לה מה לבשל אז ה היייתה מדליקה את התנור שהיא יצא עשן כאילו היא מבשלת עכשיו הייתה לה שכנה נשמה טובה הלכה דווקה בדלת שלה כאילו לשאול מה היא מבשלת ההיא מסכנה הייתה כל כך מתביישת שהלכה לחדר השני וההיא נכנסה בלי לדפוק הסתכלה בתנור התנור היה מלא לחם וקערה מלאה בצק אז אמרה לה פלנית פלנית בואי תראי שלא ישרף לך תוציאי מהתנור אז היא אמרה כן א הלכתי להביא את המרדה את איך זה נקרא מרדעת מר מרדע את המרדה אומרת הגמרא והיא באמת הלכה לה והיא מרדה לפי שמלו

מדים בניסים היו היא היייתה מלומדת בניסים זאת אומרת ההתנהגות של הקדוש ברוך הוא עם הצדיקים האלה היא בשם של יקוק אצלהם הניסים זה דבר נורמלי וא אז מותר ליהנות ממעשה ניסים כך מסביר הבן וידה טוב יפה מאוד תירוץ נוסף ביעבץ הוא שואל איך באמת היה מותר כן הוא לא מקבל את התירוץ של הרב בן יידה אז הוא שואל איך היה מותר לרבי חינה ובן דוסה ואשתו לאכול באותה שבת את החלות הרי זה היה נס מה אז אם היה לו את התירוץ של לכבוד שבת או את התירוץ של יקו ב אבל הוא לא מקבל את זה אז הוא שואל מה פתאום עונה היעוץ אני אגיד לך מה קרה היה להם טיפ טיפה היה לה קצת והנס הוא לא גמור אם היה קצת אם יש מעין זה נס שאסור ליהנות ממנו אבל

אם היה קצת ונהיה הרבה זה לא נקרא נס גלוי ולכן היה מותר להם להנות מזה בזה הוא מסביר גם את השונמית אתם זוכרים את השונמית עעם אליהו הנביא שאמר לה מה מה הה עם אלישע הנביא מה יש לך אז היא אומרה יש לי קצת שמן אומר אז תביאי ושמו ושפכו שפכו שבכו זה מותר להנות למה כי היה קצת בינתיים אין לנו תירוץ על עם ישראל אז נמשיך הלאה אז נמשיך הלאה זה ה יכלה להשתמש בחיטים כי היה שמה נכון כורה זה כושיה על הוץ מה שאתה אומר עכשיו לא חשבתי את זה אתה צודק כורה זה קושיה עלי האבץ הלאה נמשיך עוד תירוץ יש א עוד בניו ידע עוד בניו ידע והוא הוא אומר מה פתאום היה מותר להנות מה מה פתאום היה מותר להנות בשמה בשונאי שפחה שפחה הלו

זה נס יש לך בסדר זה היה אבץ עכשיו מה אומר הבני יו ידע נשמע אומר הבני יו ידע יש לפעמים שהנס לא ניכר כגון יש לי מכירים את הסיפורים על הבבא סאלי שהיה מחזיק בקבוק בקבוק ערק עם מגבת והיה שופר שופר לא נגמר אבל הנס לא ניכר אף אחד לא יודע כמה יש בבקבוק אז ראו שהוא שפח וכל פעם היה מתמלא כל פעם היה מתמלא אז הנס לא ניכר ואז אומר הבן יו ידע הו בספר אדמת קודש נשאל בראובן ושמעון שהטילו לכיס זה מנה וזה מנה נהיו שותפים זה השקיע חצי מיליון דולר זה השקיע חצי מיליון דולר ונשתתקו שכל רווח שירוויחו יהיה לאמצע חוץ ממציאה אם אחד מוצא מציאה זה רק שלו ולשני אין בזה שום חלק וקנו סחורות ובכללם קנו שמן ז הרבה שהיה בזול

והניחו השמן בביתו של ראובן ויהיה היום נכנסת אשתו של ראובן למרתף שהיה בו השמן של השותפות וראתה קד אחד מהשמן של השיתוף שהיה מפעפע ויוצא בדפני הכלי נוזל החוצה והרגישה בדבר שמעשה נס זה והביא הקדים ריקים ומלתם עד שלא נמצא עוד כלי ויעמוד השמן על כן בא ראובן לשאול אם יש לשותפו לשותפו חלק בשמן הנוסף כיוון שתוספת זה בא מגוף השיתוף או אם יהיה נידון שמן זית זה כמציאות זה זה זה דבר שלא היה פה והרבנים דנו בזה שואל הבן יו ידע ומה עם מעשה ניסים אתה לא היית פה אז אני רק מסביר עשב יש לנו את בארה של מרים נכון והבאנו גמרא שאסור להנות ממעשה נסים אז איך ננו מהברר עד עכשיו הבאנו שמונה תירוצים שבינתיים לא מתרצים

אבל אנחנו ממשיכים להביא עוד תירוצים כלומר תירוצים על מקומות אחרים היה שערב שבת לכבוד שבת זה מותר להנות מעשה ניסים לעניים מותר להנות מעשה ניסים ועוד כל מיני תירוצים בינתיים אין לנו תירוץ עכשיו הבן יודה שואל השוט הרב הזה מביא את השאלה דן בשאלה למי זה שייך הלו אבל מה עם מעשה נישאים מה אתה דן בזה בכלל אסור להנות מזה אבל אומר הבן יידע לפי התירוץ שאמרתי לך על השונמית שכשהן לא ניכר אז מותר להנות מזה אז גם פה הרי הנס לא ניכר במה ניכר החבית נשארה אותה חבית והנס לא ניר מביא עוד מעשה מביא עוד מעשה ש היה תשמעו ועוד שמעתי נסק יוצא בזה שנעשה קודם 220 שנה בעיר אחת שהיה דר באדם תופר מנעלים איש תם וישר ודחיקה

לשעת הטובה היה לו מצב קשה פרנסה הוא בא אצלו אליהו הנביא זכור לטוב ונתן לו כיס זהובים ואמר לו שיקח ממנו בכל יום 10 או 20 זהובים ולא יחסר הכיס כלום אך בתנאי שלא ימנה הזהובים שבכיס א אל תחפש כמה יש שם כל יום תוציא 10 20 זהובים טוב וכן עשה היה נטל בכל יום עשרה או 20 זהובים מן הכיס עד שמילה בזה חמישה ושישה כילים גדולים הוא כבר נהיה עשיר אבל את אותו הכיס היה נושעו בתוך בגדו ולילה ובשבת ויום טוב שזה מוקצה היה מצניעה בתיבה וסוגה במפתח ואינו מוסר מפתח לאשתו ולא גילה לה הדבר והעולם היו מתפלאים מאוד איך נתעשר זה ובמ נתעשר ואין שום בריאה יודעת בדבר הזה פעם אחת לקחה אשתו מפתח התיבה בסטר ופתחה התיבה לראות

מה בתוכה והכיס היה ופתחה הכיס ומנתה הזהובים וא תתפל על הדבר הזה בקרבה למה היה מסתיר התיבה ממנה מאחר שלא היה בה רק כיס אחד מלא זהובים שיעור אחד מ-100 מן הזהובים המסורים ביידה הרי את הקדים עם הזהב הוא כן נתן לה ואתה אומר לאישה על מה היית מעלים התיבה ממני ולו לא היה בא אל רק כיס שיש בו שני מ זהובים ואני בידים אסור כמה אלפים זהובים ויקה כף אל כף ויאמר מה עשית כך וכך הוא העניין ו ת נסתלקה הברכה וכן היה לו שמאותו היום מה שהיה נוטל מן הכיס לא היה מתמלא במקומו ובעשרה נטילות תרוקן הכיס אבל איך היה מותר להנות מה זהובים הרי זה נס מה התשובה לא ניכר זה מתרץ על הברר ממש לא עוד אין לנו תירוץ אז נמשיך הלאה

כמו פח השמן גם מה כמו פח השמן כמו פח השמן נכון ורה לא ניכר נכון מוריי ורבותיי בגמרא מסופר שרבי חנינא בן דוסא זה גם גמרא במסכת תענית רבי חינא בן דוסא יום אחד מצא תרנגולים ליד הבית שלו והם היו בצורה שמישהו הניח אותם שם זה לא שהם ברחו זה לא שהם קיצור חייבים להחזיר הבעייה שהוא לא ידע מי איבד את זה מה הדין במצב כזה צריך לגדל אותם למה לא הוא לא חייב מה זה הולך לאיבוד כ אתה צריך לשמור עלי כי זה אוכל ועושה אם עושה אם אם אוכל ואינו עושה אז בסוף הטיפול ייעלה יותר ממה שעולה ה הדבר עצמו אז אז מה אתה מזיק לו אז תמכור תחזיק את הכסף אבל אם זה אוכל ועושה אז בקיצור הוא החזיק אותם ונהיו כבר הרבה תרנגולים

וביצים ואפרוחים וזה הלך מחר הכל קנה עיזים יום אחד באו השכנים אמרו לו תשמע העיזים שלך מזיקות לתבואה הם אוכלים לנו אמר להם תראו העיזים שלי לא מזיקות ואנחנו נעשה מבחן אם העיזים האלה מזיקות אז יאכלו אותם הזאבים ואם העיזים האלה לא מזיקות כל אחת בערב תביא זאב בקרניים שלה כתוב דובים רשי אומר זאב כן אז ד וז' מתחלפים ב קיצור בערב כולם חזרו עם זאבים עד כאן ואז הגמרא שואלת מי רשה לו בכלל לגדל זה בהמה דקה בארץ ישראל אסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל נו מה התשובה מה שני רבי חינה לא הגמרא לא שואלת למה הוא גדל עיזים הגמרא שואלת מאיפה היה לו עיזים שאלה היא אבל באמת איך היה מותר לו לגדל עיזים בארץ ישראל הרי הדין

הוא שבמה דקה אסור לגדל בארץ ישראל והתשובה היא כמו שאתה אומר אם הברור לו שהעיז האלה לא מזיקות והוא יודע שהם לא יזיקו אז בסדר אין בעיה שאלה היא איך היה מותר לו להנות ממעשה ניסים שהעיז יביאו זאבים זה לא נס שיזים לא יזיקו לשדות זה לא נס עשה קדוש שמים אתה אומר קידוש שם שמיים אבל תשמע תירוץ חדש ואת התירוץ הזה אומר בספר תאוה לעיניים יש ספר על הגדות חזל תאווה לעיניים ספר קדמון והוא אומר תירוץ חדש עכשיו וזה כבר יהיה נק מנה לנו אומר אומר התאווה לעיניים אתה יודע מתי אסור להנות ממעשה ניסים ם הנס הוא בשבילי אבל אם הנס הוא לא בשבילי אלא למשל רבי חינא בן דוסא עושה נס והנס הוא לא נהנה מהנס מישהו אחר נהנה

להוא מותר אז זה מתרץ לנו על הקורות של איקו רבי חיינה בן דוסא עשה נס והי כוא נהנתה אז אין בעיה היא לא נהנתה זאת אומרת מי שעשה את הנס לא נהנה אותו הדבר בעיזים האלה הרי העיזים האלה לא היו שלו אז ממילא הוא לא נהנה מזה אז מותר האם זה יתרץ את הבעיה של הבאר למה זה מתרץ ב שכל עם ישראל הסכ מרים עכשיו שים הבאר שמשה רבנו עכשיו תשימו לב תפתחו תפתחו תפתחו פרק כא לא פרק כ פרק כ פסוק ז וידבר השם אל משה לאמור קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך ודיברת אל הסל לעיניהם ונתן מימיו והוצאתה להם מים מן הסלה והשקטה את העדה ואת בעירם ויקח משה את ה מתמי לפני השם כאשר ציווה הו ויקיו משה והרון את הקל אל פני הסלה

ויאמר להם שימונה המורים המנ הסלה הזה נוציא לכם מים מה זאת אומרת אתה מינסה להז להוציא לכם מים כן מנסה להז תוציא מים מה הבעייה אומר רשי המן הסלע הזה נוציא לפי שלא היו מכירים אותו לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים כנסת הבאר והיו ישראל אומרים לכם להם מה לכם מאיזה זה לא תוציאו לנו מים מה זה משנה זה זה תן תוציאי והוא חיפש את הסלע של מרים אבל הוא לא מצא ואין לוחצים מה זה משנה מה זה משנה אזה לכן הוא אמר להם מורים סרונים מורים את מוריהם המן הסל הזה שלא נצ דונו עליו נוציא לכם מים ולכן הוא יכה את הסלע ולמה פעמיים כי בפעם הראשונה הוציא רק טיפות ואחר כך בפעם השנייה נתן הרבה אם זה היה הבאר של מרים אז המכות

לא היה צריך מכות נכון זה היה דבר נורמלי שיוצא משמיים כי כבר הזה היה לעולמים אז לא היה בעיה הבעייה היא שזה לא היה הסלע הזה ואז שהבין למשה רבינו שזה לא הסלע הזה אז אומר תשמעו חבר'ה אני אתן מכה אבל אני כבר לא אוכל לשלוות מזה למה כי זה מעשה ניסים אתם תוכלו לשתות לכן הוא אמר המנ הסל הזה נוציא לכם מים לכם ומה קרה כשיצא המים ויש את העדה ותשת העדה ובירם ומה עם משה לא למה כי הוא לא יכול לשתות מזה זה כבר יהיה תירוץ בשבילי הלאה יש עוד שאלה וגם זה יהיה תירוץ טוב בשבילינו לא עו שאלה עוד תירוץ הרב חידו רבינו חיים יוסף דוד אזולי הוא אומר אתה יודע מתי אסור נות מעשה נסים אם הדבר עצמו הוא נס מה הדין אם הדבר

הוא נורמלי היה בעולם רק הפרוצדורה איך הוא הגיע אין הזה הנס אז אין בעיה כגון הגמרא מספרת במסכת תענית שני לא זוכר מי זה היה אחד מהמורים הוא ראה שמלאכים מעמיסים חול על אוניה וזה נהפך להיות קמח סולת והם מחופשים למלאכים ומביאים את זה אז הוא אמר לציבור אל תקנו זה מעשה ניסים זה דבר חדש בעולם הקמח הזה כ כן זה היה חול ב אז ממילא אסור להנות מזה אבל אומר החידה אם היה מים רק הפרוצדורה איך זה הגיע המים זה הנס אז מותר להנות מהמים אז ממילא בסלה היה כאן פרוצדורה או דבר חדש אם זה לא הסל חדש למה המים היו בעולם זה לא מים שהוא יצר הנס הוא שסלע הוציא מים אבל המים קיימים בעולם קמח קים בעול בלא אה אתה אומר שהמים

האלה הם בכלל הם לא היו בפה בתוך הסלע ו אה אולי אתה צודק אולי את צודקים אולי אתם צודקים יכול להיות אז זה לא יהיה תירוץ טוב בשבילנו יפה שומע הלאה אז יש עוד תירוץ וכאן מגיעים למה שאתה אמרת בהתחלה בספר איזה ספר זה לא כתבתי לעצמי איזה ספר בכל אופן זה אחד מהוט אז הוא כותב ועוד אלו אמרו חכמינו זל כל מי שנעשה לו נס נתמעטו זכויותיו והיינו אם נעשה נס לאחד אבל אם נעשה הנס לשניים דכל אחד תולה בחברו אז אין מנקים לו מזכויותיו למה כי זה לא בשבילי זה בשבילו נעשה אז אין מנקים לו מזכויותיו ממילא מה הדין כשיש נס לרבים אז בוודאי שאפשר להשתמש בזה אם זה החילוק אז שיש נס לרבים ודאי שאפשר להשתמש בזה מה אז גם בקמח

היה מותר אתה שואל טוב מאוד חזק אתה יפה שאלה יפה אז גם אז למה בקמח היה אסור יפה ועד כאן התירוצים האלה ועכשיו כן גם המצפה איתן אומר את החילוק בין רבים ליחיד וזהו עכשיו רק צריכים לדעת עוד שאלה אחת יכול להיות שזה יהיה תירוץ נניח שאסור להנות ממעשה ניסים זה איסור דאורייתא או דרבנן דרבנן למה יש איסור בתורה לא יודע ואיפה האיסור דרבנן הגמרה מביה אז כנרא זהור וד ר אז רב שלוי מ קלוגר אומר שמעשה ניסים אסור להנות זה רק מדרבנן והשדה חמד מביא אותו וחולק עליו בתוקף כזה גדול ואומר מה פתאום זה יסו דאורייתא אבל אם נניח שזה רק איסור דרבנן אז יש לנו תירוץ חדש על הבאר ועל המן למה כי עוד לא היה דרבנן זה מה אומר על

זה שזה זה אוריתה על סמך מה על סמך מה השדה חמד אומר ככה דבר שכתוב במפורש בתורה שמותר חכמים לא יכולים לאסור לזה יש גמרות עכשיו כיוון שכתוב שאכלו מן ושתו מים מבאר ואכלו סלב שהגיע בנס אז אז כתוב במפורש בתורה שמותר אז איך אתה יכול להגיד שזה רבנן יבוא ויסרו את זה כ ממש מביא עוד ראיות אבל אבל זה העיקר התוקף שלו מהמה בשום אופן לא מסכים איתו אבל אם לפי רבי שלים קלוגר לא כמו ה לא כמו השדה חמד אתה יודע מי זה היה שדה חמד היה רב של חברון הוא היה לפני 10050 200 שנה הוא היה רב של חברון רבי חזקיהו מדיני רב חזקיהו מדיני אז הוא הוא חולק וא סובר שזה דאורייתא אבל אם נניח כמו רב של קלוקס דרבנן אז יש לנו תירוץ

מצויין אז אז עוד לא היה אסור כי עוד לא היה דרבנן טוב עכשיו נחזור לתחילת הפרשה ברשותכם בתחילת הפרשה הוא אומר אני אקרא אתם תשאלו ב בסדר וידבר השם פרק יט פסוק א' וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור דבר אל בני ישראל וייקחו אלי חפרה אדומה תמימה אשר אין במום אשר לא עלה עליה ול נו מה אתם שואלים מה מי מדבר אני לא רואה אה יפה מאוד מה עלימו שני עושה פה וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור מה זה לאמור תגידו לבני ישראל נכון ואז הוא ממשיך זאת חוקת התורה אשר ציבה השם לימור למה צריך להגיד עוד פעם לימור כבר אמר זה שאלה מאוד מעניינת עכשיו אתם יודעים שלפני פורים יש לנו ארבע פרשיות

קודם קוראים פרשת שקלים אחרי זה פרשת זכור אחרי זה פרשת פרה ואחרי זה פרשת שת החודש האם זה מצווה דרבנן או דאורייתא ה רבנ זכור זה דאורייתא נכון חייבים לזכור ומה לגבי פרה מחלוקת אלה שסוברים ש שזה חובה דאורייתא לקרוא את הפרשה של פרה מאיפה הם לוקחים את זה תשובה ה מפה מה זה לאמור השני כל אחד שיגיד את זה אז אם ככה זה המקור לדעה שזה דאורייתא פרשת פרה לקרוא פעם בשנה וכך אומר החתם סופר אשר ציווה השם לאמור דבר אל בני ישראל והלשון תמוה אולי משמיענו זאת חוקת התורה שציווה השם לימור ולקרוא את הפרשה ובזה מרומז שפרשת פרה גם כן דאורייתא לקרותה עכשיו הוא אומר כאן שהפרה הזו צריכה להיות תמימה פרה אדומה תמימה אשר

אין במום אשר לא עלה עליה אול אז אנחנו מבינים מה כתוב אנחנו מבינים אבל היה האדמור מקוצק והוא אמר אתה יודע מה זה תמימה אשר אין במום אשר לא עלה עליה עול אם יש יהודי שחושב שהוא אין בו מום סימן שעוד לא עלה עליו עול מי שמכיר את העול של המצוות יודע כמה מומים כמה הוא חסר בעבודת השם ומי שחושב שאין לו בעיה כנראה שעוד לא התחיל לעבוד זה מזכיר לי בלי קשר זה רק הזכיר לי אבל הרב נויגרשל סיפר שכשהוא היה ביום הולדת 40 צלצל חבר אמר לו מה היום אם אתה קם בבוק ולא כואב לך כלום כאילו עברת גיל 40 אם אתה קם בבוקר לא כואב לך כלום אז תדע שאתה מת שתה מת אחרת למה לא כואב לך אז הוא אמר לו אבל אני קמתי ולא כואב לי כלום

הוא אומר אז כנראה שעוד לא קמת אני רוצה לספר סיפור שמודפס בספרים יש ספר שנקרא לפיד אש והספר הוא תולדות חייו של האדמור מקלויזנבורג שהיה בנתניה שעשה את בית ים א נידו הוא הרי היה בהונגריה יהדות הונגריה הוא שמדה בתוך חודשיים חצי מיליון איש מי שהיה פעם בבירקנאו מישהו היה היית אז הרי ם כולם מכירים את הצילום הזה שרואים פסי רכבת נכנסים ויש מעליהם כאילו בניין כזה וזה נכנס פנימה זה עשו לכבוד יהודי הונגריה כדי שהרכבת תביא אותם ישר למשרפות ישר לתאי הגזים לפני כן לא היה את זה את זה עשו בקייץ 44 יהדות הונגריה הובעה להשמדה אחרי פסח תשד וחצי מיליון יהודים הושמדו שם עכשיו הוא היה בהונגריה היה לו אישה ו1 ילדים

כולם הושמדו הוא נשאר הוא נשאר שבר כלי אבל קם על הרגליים ועשה אחר כך דברים גדולים מאוד בכל אופן כולם כולנו גם מכירים את העובדה שבסוף המלחמה כשהנאצים הפסידו ונאלצו לסגת הכל הם עזבו רק לא את היהודים לקחו את היהודים שנשארו ברגל לגרמניה מי שנפל קיבל עירייה בראש אז בספר מסופר עליו וזה מסופר מפי עדי ראייה הוא לא סיפר את זה וכשהיה ב בנו משע המוות מסע המוות אז הם עצרו בלילה באיזה מקום עכשיו לא נתנו להם לאכול לא נתנו להם לשתות הדרת הלילה עלטה שחורה כיסתה את אלפי החרסים הנשברים יהודים שחוץ מצמות לא היה כלום הירח ממעל חיפש לשו סדק מפולש בין האבים להפציע את אורו המכסיף על פני הייקום את גדוד השבויים הקיפו

שומרים מזויינים קלגסי ss אחוזי תנומה שהתעצל להישאר על ומדם תחת נטל הרובים ומכונות היריעה ויסרו ארצה במעגל האנשים השוכבים שהקיף את הרבי עוברת יבשה כלחם כזרם חשמלי הוא אומר לנסות שכלל אחד יחפור תחתיו ישועת השם כערב עין ולכל אחד היה כפית שחפרו והנה זיק של חיים ותקווה לצד באומללות המסע הרגלי התחנן הרבי בפני האנשים המיואשים שניסו לפעמים לשאוב טיפות מים משלוליות השופכין שבצידי הדרכים לבל יאבדו את עצמם לדעת חלילה לך המים מזוהמים אתה מרעיל את עצמך כמו ידיך עכשיו שהגיד משהו בנוגע למים התחשבו בדבריו והאמינו לו כל מי שהיה לו בצרו כפית גזיר עץ ומי שלא היה לו השתמש באצבעות ידיו בציפורניים כולם התחילו

לתלוש מתחתם גושי עפר תחוב בוץ הנה נפערו חורים לעומק די סנטימטרים אחדים 10 סנטימטרים 20 30 והנה נובע פה ושם קילוח דק של מים ותעבור ארינה במחנה עלי באר אנו לה וכך מתאר את המאורה אחד מאותם השבעים ששרד לפליטה חששנו להרים קול שלא ירגישו בנו הצוררים אך בעיני כולנו ניצתה שלהבת מים מים חיים האנשים המיואשים התחבקו והתנשקו מרוב אושר וגיל יהודים מעולפים ומתים למחצה חזרו בן רגע לחיות בקדחתנות חפרו עוד ועוד לעומק ויתגבר הזרם הפורץ מה עם פה מה עם שם יהודים מאמינים בשפתיים שישחירו כפחם נשאו תפילה והודיה על הנס לאלוקים רכו ושבחו לאלוקים רק שפתותיהם נעות וכולם לא ישמע שהכל נהיה בדברו טוב אז זה היה הנס של עלי באר אנולה בשמה אצל היהודי הזה הקדוש הזה