"הסתכלתי על התינוק – ואין אוזניים": מושקי ציק בריאיון מעורר השראה

היא היייתה הרגע שסימן לי את הכל שאמר לי מושקי תני לה שאלות להתקיים תני לה מבטים להתקיים תני לזה תנים לזה להיות אנשים יחבקו אחר כך אנשים צריכים אנשים צריכים את ה את ה הכל בסדר בושקי איזה חיוך יפה יש לך ככה אני מכי באמת אה אקי פשוט מתוקה ממש אה את יודעת אמרתי לך שראיתי לא מזמן משהו שכתבת אה מין סיטואציה כזאת ש הרגשתי שלקחת אותי לתוך הסיטואציה סיטואציה כזאת שאת עומדת בבית מרקחת ליד בבית רפואה א אחרי אחד הניתוחים מספר כך וכך של הילד שלך ומישהי לוקחת לך את הידיים אומרת לך מותר לך לבכות תבכי א לא יודעת זה כל כך נכנס לי ללב אמרתי אני רוצה לדבר איתך צה לדבר איתך אני רוצה לשמע את הסיפור שלך של אותו

ילד של בכלל ההתמודדות הזו של עוד ילדים של להכיר אותך אז נעים מאוד נעים מאוד א אח אחר לך פתיחה מותר לך לבכות ועוד לא הכנתי טישו עלזה אבל כן מותר אם יצא יצא אז קודם כל נעים מאוד אני מושקי א אני בת 29 אמל שלושה א אני נסוה אל שניו אנחנו נוסעים שמונה שנים וואי כאילו בהתחלה אתה סופר עוד שנה ועוד שנה וכל יום נישואים זה כזה נכון ואז פתאום זה הפך לשמנה אני לא יודעת איך זה קרה כל כך אר זה קרה את אומרת כל כך כאילו לפני שנייה הייתי כאילו זוג צעיר ו ולא יודע מה קורה ומה עושים והספק הספקנו הרבה א אז יש לנו שלושה ילדים הגדולה ה שיני בת ש וחי האמצעי שמואל בן חמש וקצת וישראל שממש עכשיו בן ארבע א את יודעת אני

לפני שאנחנו מתחילים לדבר באמת על הילדים ועל ההתמודדות הרבה פעמים שככה אני יושבת עם אנשים ש חטפו כזה חטפו כפה בשנים האחרונות לחיים שלהם התי אומרת תספרי לי עלייך לפני את כזה נגיד אם הי פוגשת הייתי פוגשת אותך לפני 10 שנים את מושקי החמודה מחיפה נכון מה הייתי רואה איזה סוג של בחורה סביר להניח שלא היית שמה לב אליי זאת אומרת תמיד היה אפשר לשים לב ברמת הייתי נורא מוחצנת וכשאני מתרגשת אני מתרגשת בקול וכשאני בוחה אני בוחה בדרמה תמיד אבל הייתי מאוד מופנמת בלשת כאילו תמיד מכירה את כולם כל החברות אני יודעת עליהם הכל אבל אף אחד לא יודע עליי נורא נורא שקטה זאת אומרת בכיתה תמיד כזה עם קצת הפינה לשבת אפילו

לבד ושה לי את השקט שלי גיל ההתבגרות לא היה לי קל זאת אומרת היייתי ילדה נורא שמחה נורא חברותית אפשר לומר כאילו אני גדלתי בבית של 10 ילדים תמיד בית של מלא אקשן והכי קטנה נכון אנחנו 10ה ואני הכי צעירה גדול גדול ממני ב-24 שנים אז הפער הזה והוא פער משמעותי יצר אזה שלאט לאט לאט הבית מתרוקן וסביב גיל 13 14 אני הופכת להיות בעצם כמו בת יחידה מבית הומי ילדים ובלאגן ועורכים ואקשן והכל לאט לאט גיל 13 14 אחים שלי התחתנו חלק הלכו לישיבות אחותי הלכה לסמינר האח האחרון יוצא לישיבה ואני אני בבית אני וזו גורים שכבר בפנסיה מבוגרים יחס מבוגרים עכשיו הם גילו את החיים מה שקורה כשאתה עובד כל החיים אתה בעבודה אתה

עסוק ופתאום זה התחלת חיים חדשים זה לא קל הקפה של הפנסיה היא לא קלה הרבה אנשים נורא מחכים לה ואני ראיתי אותה מהצד ולראות את ההורים שלי פתאום מ הבית השוקק מתבגרים זה משהו שלא הייתי מוכנה אליו הייתי בת בת 12 בת 13 זה היה מין כפה ש מין כדור שלג זה היה כמה דברים במקביל גם חברתית גם בבית גם הכל ביחד ונוצר איזשהו מצב שלאט לאט לאט לאט הסתגרתי כשאתה לא מ מצליח לעצור את זה בזמן וא לא מצליח לבקש אתר בזמן לפעמים זה כבר קצת מאוחר מדי מאוחר מדי אני לא לא אומרת את זה בצורה של מאוחר מדי זהו הנה אני כאן ואני קיימת ואני חה אבל זה הוביל למקומות קשים זה הוביל למקומות שבגיל 16 17 18 הייתי בשאלות על החיים שאלות של

האם אני מסוגלת להחזיק את זה למה להחזיק את זה בדידות מאוד מאוד מאוד גדולה גם כשהייתי אטופה זאת אומרת הייתי משפחה ענקית מלא אחיינים כל ה כאילו גם כל הזמן כלפי חוץ חייכתי א אבל בפנים הייתי מרוסקת והפער רק התעצם עוד יותר הרגשתי צורך לחייך כדי להציל את עצמי ועוד יותר מרגישה בודדה א וזה היו שנים שאף אחד לא באמת יודע מה עובר עליי את נעלמת מבפנים אבל אף אחד לא יודע יוד כי מבחוץ הכל רגיל הכל בסדר הכל רגיל ג'ינג'ית אנרגטית כאילו ג'ינג'י אתכה מזג לא משנה גם אם היום אני כבר לא ג'ינג'ית ג'ינג'ית כלפי חוץ אבל אני ג'ינג'ית באופי אז כאילו תמיד היה זה בדיוק מה שאמרתי תמיד כאילו יכולת לשמוע אותי אני גם ינגן פ

רואים אבל אז זהו ג'ינג'י נשאר ג'ינג'י אבל הטמפרמנט נשאר אבל כאילו שמעו אותי אבל לא באמת שמעו אותי י ושם היייתה תחושת ביידות מאוד גדולה ולכן לא באמת ראו כאילו התחושה הייתה שלא באמת רואים אותי ואת מה שאני עוברת ולכן כאילו יכולות לראות אותי אבל לא באמת לא באמת דומה אני עוברת הייתי המון כותבת לעצמי למגירה כאילו מין מפלט כזה שלפחות אני אבין את עצמי אבל לא באמת אז עכשיו באיזשהו מקום שאני חושבת על זה את רוה מזה ששאלתי אותך את זה כי את עושה איזשהו תיקון במה שאת עוברת עכשיו בחיי המשפחה שלך ובהתמודדות עם הילדים המיוחדים את בעצם עושה הקדמתי אותה מאוחר אבל את בעצם עושה איזשהו תיקון ומשמיעה אותך נכון

נותנת מין חיבוק למושי הקטנה הזאת שהרגישה כל כך לבד ומוצאת עוד כאלה ש ואומרת להם את לא לבד כאילו אם אם היה סיבה שעשיתי את הנסיעה הזאת עד ירושלים עכשיו ואני אחזור זה כי אמרתי שרק מישהי תצליח לשמוע את זה ולהרגיש אני לא לבד ממה שאני עוברת כי אם שנייה נדבר על דיכאון שזה משהו שהיה ובחן כן היום היום זה לא חלק מה פעיל בהתמודדות שלי אבל זה חלק ממי שבנה את מי שאני זה אחת ההפרעות הכי שקופות שיש הכי ואתה לא מעז לדבר כי אתה מרגיש השם ואתה מרגיש לא רק תחשוב חיובי ורק תחשוב חיובי ואתה לא מצליח זה יש יש את הפסוק אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים אתה לא מצליח לחלץ את עצמך וזה מן קלא של בדידות שעד שאין או את

המישהו הנכון שמושיט לך את היד או את הרגע הנכון שמצאת את הדרך לבקש עזרה שנים א אז היום אני איכשהו רוצה לשלוח יד בעיקר לי קטנה ודרך זה זה כנראה נוגע בעוד כי כי אף אחד לא כאילו כולם רוצים לדעת שהם לא לבד זה בסוף מה שנותן כוח לא משנה באי איזה סוג של חושך נמצאים נכון אז בעצם את מתחתנת עם שני אור באיזה גיל בגיל 21 די צעירה מאוד צעירה כל מה שאמרתי שלא יקרה קרה אני לא אתחתן בשלוש פגישות קרה בשלוש פגישות אני לא אתחתן בשידוך רשמי כזה אל הדרך חברה שמכירה מישהו ש התחתנתי בשידוך זה אני לא אתחתן בגיל כל כך צעיר קרה לא אתחתן עם כאילו כל ה אין מצב לא יקרה לא יקרה קורה למלא אנשים אגב ואז אתה גדל ואתה אומר

never never יופי מאוד חכם להגיד את זה בדיעבד אבל כן אז התחתנתי מאוד צעירה התחתנת בגיל 21 בגיל גם מאוד צעיר הפכתי לאמא הייתי בת 22 22 וחי הפ הלכתי לאמא אז בואי תספרי לי ככה בהריון אני בהריון מאוד מאוד מחכה ההריון ה תכי לא הבנתי יותר מדי כאילו זה היה מין הכל בסדר הכל קרה מאוד אפשר להגיד בקלות אפשר להגיד אני יודעת שיש אנשים שזה לוקח זמן עד שמוצאים את את הבעל הנכון ואת ה להיכנס להריון וזה נכון נכון היה ברוך השם פי הספר לפי הספר סך הכל ממש ממש בסדר טוב כאילו אחרי שנים אמרתי בסדר עכשיו זה הזמן א לשוקולד כאילו פשו צריך להמתיק את את הסיפור ודווקא באמת זה היה מתוק זה היה כמה שנים של א היינו באמת זוג

צעיר והספק לינות ולהכיר ולהתחבר ואז היא היא נולדה הרגשתי שזה הרגע המאושר בחיי אפילו יותר מהחתונה כאילו הרבה כורים להם תדמיין את הרגע המאושר בחיים שלך זה בדרך כלל כאילו רגע כזה וא דוקטורט או איזשהו הישג מאוד גדול לי זה הרגע הזה שאני שומעת את הבכי שלה בחדר לידה ש שני המתו של שיני ואני כזה חיים שלי ואני מתחילה לבכות וכל מי שבחדר לידה בוכה איתי ו מחבקת אותה ומרגישה שכל מהות חייי התנקז לרגע הזה הנה סוף סוף מרפא כזה הרגשתי מרפא לנפש ילדה רגילה בריה רגילה בריאה מתוקה מתפתחת ומקשקשת ומתפתחת והכל ודי מהר אני שוב בהריון כשב שייני בת כמה בת שבעה חודשים בגיל שבעה חודשים שוב הייתי בהיריון גם סך הכל זה היה

בסר כאילו הרגשתי שאני כבר קצת בסדר לא מדי לא מדי אבל אוקיי התחלתי להתאושש א היה לי קשה כן היה לי קשה בתחילת ההריון כזה אבל אבל רק רק רק השנייה ילדתי אני עוד עוד הא עוד ה עו אומנם כבר לא ינקה אבל היא עוד צריכה אותי כאילו היא אפילו עוד לא הלכה זה כזה את צריכה לסחוב מישהי ואת סוחבת בקושי את עצמך וזה החום וזה הקיץ ו היה היה לא קל לקח לי כמה חודשים רגע להקל ולחכות לחבק את את הילד הבא וכבר חיכיתי כבר חיכיתי זה כזה התבשל הוא נולד אחרי פסח וכבר מחכה מחכה ואז הוא שוב מגיע ושוב החיבוק הון ין הכל בס הריון תקין הכל בסדר ילד בריא שלם מתפתח מתוק ומתחיל מילים ראשונות והם הם חברים והם רבים וזה זה מתוק כאילו

צמודים אם קם שזה קשה ואת לא ישנה בלילה ואת קמה ראשון ואז הרדמת את הראשון קמה כבר לשני זה כמו תאומים בעצם זה כמו תאומים הם גדלו הם גם כל המ שאלו אותי אם הם תאומים כ הוא גדל כזה הוא היה גדול גבר כזה והיא קטנה הם היו בפר של שנה וארבעה חודשים זאת אומרת הוא איך קוראים לו ל ש שמואל כן שמואל א שנה וארבעה חודשים די מהר כבר אחרי ש אחרי גיל שנה הם כבר היו נראים הוא בן שנה ע ב שנתיים וקצת זה הה נראה ממש אותו דבר הייתי הולכת איתם למטפלת וכזה ביחד לאותה מטפלת ם אותו שנתון כמעט ו א כל כך כיף ואז אמרתי וואלה טוב האמת שזה חמוד נורא אני בסדר התאוששתי וואלה עברו שוב שבעה חודשים אני שוב בהריון ואני כאילו האמת

הרגשתי ממש בטוב אני יכול לעשות ספוילר קטן ולהגיד שרק אחרי הלידה השלישית כשעברו יותר משבעה חודשים הבנתי שלא באמת התאוששתי שזה חשבתי שהתאוששתי ככן כן אבל כאילו וואי חיכיתי אמרתי זה יהיה מתוק וזה יהיה חמוד וזה יהיה קשה בסדר שלושה צמודים זה קשה מגבל אותו כמו שלישיה בדיוק יהינו ביחד יריבו ביחד ירוצו ביחד יקפצו ביחד יהיה כיף כן א וכזה ראיתי אותם כ כל כך מתפתחים מפתחים אחת את השנייה שהרגשתי גם יש המון תועלות ב בחיבור החים הזה ולא רק את הקושי אני גם גם ככל כך נהניתי מהאושר הזה אפרופו אחרי שנים של בדידות פתאום אתה רואה אתה אושר טהור אין אין אין זיוף כן לא צריך זייף להם את החיוך הם מחייכים וח כשאמא

מחבקת את הילד שלה מה שמופרש לה בגוף אין דומה ללא אין נכון אין שום הרגשה בעולם שמשתווה לזה כן וכבר מתחיל מתקדם ההריון מחכה ואז מתחיל כזה לזייף מה זה לזייף הרפת נשים אומרת תראי אני רואה שיש ריבועים אי שופיר תראי בואי תבואי אלעוד בדיקה שנראה שבאמת הכל בסדר שאין שום דבר חמור א אבל פשוט שנראה שהכל בסדר ואני יוצאת ואני מבסוט אוא אני אמרת לאחותי איזה הרופה חיובית כאילו איזה חמודה אומרת רק שנראה שהכל בסדר כאילו היא יכלה להגיד לי דברים נורא מלחיצים אבל היא מראה את זה בצורה חיובית א ומנגן תחקה מתחיל לעבוד טוב ואני עושה אבל מה שהיא אומרת אוקיי בואי לעוד בדיקה ולעוד זה ועוד א בדיקת סוכר 100 אוקיי עושה

בדיקת סוכר 100 ואז אומרים לי אה אולי יש לך סקרת הרעיון ואז אחרי שבועים אה לא בעצם אין לך סקרת הרעיון אוקיי אז אולי זה ותעשי אומרים לך מה הם חושבים שקורה או ש את דואגת לא כי הרופאה אומרת תראי הכל בסדר זה תקין וזה תקין וזה תקין הדבר היחיד שנשאר על השולחן זה הריבוי מ שפיר אני כזה אוקיי אם אני עושה את הבדיקות והכל תקין ועושה אתכל לב הוא בריא והוא תקין ועושה עוד סקירה והיא תקינה ועוד כאילו אני הלכתי לפי הספר כן כן והכל בסדר אז אני שוב אני אומרת מגלון את חכה כי כבן אדם אני כן שואלת שאלות אני לא מקבלת תשובות סתם ככה ושם אני כאילו אננו שומרות על עצמנו שמרתי על עצמי מן הסתם הכל הכל משמיים והכל מכוון

וזה לא סתם קרה כמו שזה קרה אבל באותו הרגע קיבלתי את התשובות כמו שהם אוקיי הכל תקין אז הכל תקין אז למה יש ריבועי ימי שפיר לא שאלתי את השאלה הזו שזה נכון שמצד מצד עניין הרופה תפקידה היה להסביר את זה ומה הסיכונים ש יכולים להיות וכל זה לא קרה נניח את זה בצד הרעיון מתקדם ומתקדם ואז היה שלב שבכלל א לא מרגישה נו טובר י ואני מגיעה לאולטרסאונד כי אני לא מרגישה נוות ובר והוא לא זז ולא מתעורר ועוד ארטיק ועוד טילון והכל מוצדק פתאום לאכול מלא שוקולדים אני מתלהבת אבל זה לא עזר וזה כבר לא מצחיק ובע לי מהר כזה כותב לרבי ורב ומנסה כל דבר שממי כדי להזיז את הסיטואציה תלכי תלכי למיון אני מגיעה למיון יולדות פילות

וכל מה שאפשר התעורר אוקיי הוא זז אבל אז כבר כאילו התחושה היא של די בא לי להיות אחרי ההריון כבר דיי כאילו ה משהו חורק יאללה יאללה כאילו עד עכשיו היה בסדר יאללה ולקראת סוף ההריון כבר הם כזה טוב תבואי עוד ואני מתחילה לבוא כל שבוע כבר כי הם מגדירים את זה כהריון בסיכון למה כי יש ריבוע מ שפיר עוד שבוע ועוד שבוע ואז שבוע 39 הרופה אומרת לי תראי וזה פעם ראשונה שאני שומעת על משהו שיכול להיות סיכון היא אומרת לי תראי בריבוי מי שפיר יכול להיות שהוא מתהפך נכון שהוא במצב ראש יכול להיות שהוא מתהפך עדיף במצב כזה ליילד אז בואי תסעי ככה שעכשיו רגע אני עם שני צמודים בבית אני אמתיק צד עם טלפון ואוזניות אין לי

אפילו מת עין אין לי אני לא נוסעת פה ליילוד רגע אבל את יודעת מה אוקיי בואי נבדוק אין בעי זכותה לחכות נגיד ע יום חמישי אין בע ותה לחכות לראשון לחכה לשון אל בוא באמת נבדוק שהכל בסדר ואז היא בודקת ואנחנו רואים שהוא באמת התהפך למצג העכוז ואז היא אמרת לי לא אז אז את צריכה את צריכה את צריכה קדימה צריך לקדם למה בעצם החשש שבמידה ומטפחים קירים הלידה מגיעה למצב של חירום איך שהו הבנו שגם ככה סופה שכולם זה כוננים טוב תבואי ביום ראשון אבל והיא הזהירה אותי אתעד שבת נמצאת קרוב למקום שיש מקום ללדת ובציר הראשון את מתפנה לא לחכות לא משחקים יש יול דורת שמחכות ואני אסחוב כן לא וכבת כלום בסדר ככה עשיתי הלכתי

לאחותי שקרובה למיון יולדות מה שכן אני בכרת תכנתתי ללדת קרוב לבית אבל שם מתחיל מתחיל כזה מין פאזל א אומרת לבלי תראה אם כבר אנחנו צריכים לבחור איפה ללדת והיא אומרת שאנחנו צריכים ללכת להיפוך בוא נךם מקום שהוא טוב והיפוך בוא יש לו איזה דודה שהייתה מיילדת בחירה במקום מסוים אמר נו בוא נתייעץ איתה איפה טוב ללכת להיפוך אה אז הוא מתייעץ איתה ואומרת לו למה היא צריכה היפוך כאילו עכשיו שבוע שכל איך זה קרה ואז הוא אמר לה תראי יש לה ריבוי מ שפיר וז אמרת לו תראה ריבוי מי שפיר מאוד יכול להות שיצטרך אחר כך פגיע כי זה נשמע לפעמים זה קורה שיש איזשהו מקרה חריג ומקרה חריג לפעמים צריך פגיע ואם כבר היא צריכה פגיעה

שזה יהיה אחד משני מקומות או או מה זאת אומרת כן ריבוי משפיר לפעמים אחר כך צריך מענה מיוחד לא הרחיבה בחוכמתה אבל הספיק כן הספיק להבין שיש כאן משהו חריג שיכול להיות שונה כן יכול להיות א יכול להיות אני בסדר ואנחנו בתפילות וכל השבת ואני בן אדם כזה הטמפרמנט ויאללה יהיה בסדר יהיה בסדר מתפללים ויאללה יהיה נס ולא צריך היפוך כזה יהיה נס יהיה נס כאילו מגיעה בראשון בבוקר שלום באתי ללדת עכשיו מה זה באת ללדת איפה איפה הכאב בפנים שלך כזה לא לא אני צריכה היפוך אני צריכה זה אוקיי אוקיי אין בעיה טוב אז בוא נעשה רגע אולטרסאונד שניייה לפני ההיפוך אה לא הוא יתהפך כזה הנה עובד עובד האנרגיות הכל בסדר תפילות שלי

עזרו הכל בסדר אבל טוב ש באתי לפה אחותי איתי אנחנו בסדר טוב שאני כאן ואז א הלידה מתקדמת וזירוז ואני באנרגיה טובות הה חודש אלול בעלי מגיע תוך כדי תוקע לי בשופר בחדר לידה וניגונים ותהילים ואני האפידורל השפיע טוב אפדור הייתי ב בהיכלות עליונים בקדושה ממש נהניתי מכל רגע אני יודעת שיש אנשים שלא מצליחות לחבות רגע של הנאה נהניתי זה הייתה לידה מאוד מאוד כיפית הגעתי בבוקר כטוב מתחיל 7 8 בערב לקרא תשע בערב כבר הכל הצבות יאללה ואני כזה יאללה הכל עבד לטובתי עכשיו זה גם יעבוד לטובתי ובאמת זהו מגיע הרגע המיוחל בעלי יוצא החוצה אחותי לידי והבכי הבכי הזה שוב מחזיקה עליי שוב בוכה המתוק שלי ומחזיקה אותו ואז כזה

אחותי אומרת לי כזה מושקי כזה מה מושקי א כאילו ואני עוד מהבכי מה מה אומרת לי א תקשיבי נולד לך א השם נתן לך מתנה אה נולד לך ילד מיוחד עכשיו אני כזה בראש שלי אני מטוחה שהא תגיד תסמו דאו כי זה מה שאני מכירה של שבטח כנראה בתווי הפנים שלו ככ עכשיו אני מכירה התנדבתי עם ילדים מיוחדים כל הנורים שלי אז אני מכירה את הסיטואציה ואני כזה מכירה סמון דן מכירה מתוקים ואני ידעת שאפשר לפתח אותם אני כזה אוקי נושמת אני כזה מה אה יש לו שפה שצוה עכשיו אני מתרווחת במיטה שגם ככה מרווחת ואומרת אה אוקיי סבבה שפה שטועה אחלה כאילו עכשיו מה זה אומר שפה שטועה בעצם מבניה הפנים נראה אחר השפה פתוחה א אוקיי לא אסתטי אני יודעת

אני עוד לא רואה אותו אני כבר מעריצה בוש לא אסתטי זה ניתוחים אבל סבבה אפשר לשנות כאילו הרפואה מתקדמת ניתוח עם ניתוחים פלסטיים עושים עבודה יפה אני כזה אומרת לה אוקיי והיא בהלם אז אני מסובבת אותו אליי וכזה יאללה בוא נראה מה הסיטואציה מסתכלת ואז אני רואה שבמקום שאמורות להיות אוזניים אין אין אוזניים אין הה איזה צ'ופ טיקים קטנים כאלה שלא היה ברור לי אם זה אמור להזכיר אוזניים עם זה סתם פלולה כזאת אוזניים אין איך את מרגישה שאת רואה דבר כזה תינוק שלך פאר היצירה שלך אין לו אוזניים אני מנהלם ושוב מגיבה בקול אוקיי ואז היא מסתכלת עליי מה כאילו מה מה קרה כי השתתקתי כאילו לפני רגע אמרתי לה אוקיי ופתאום

השתתקתי אמרתי לה תראי אמרתי לה לא יודעת מה ונחנו שתינו במין שקט שקט באותו רגע אגב המילדת עמדה להתעלף בדיעבד דיברנו איתה אחר כך אמרנו לה מה לא קרה שנולדו ילדים מלדת אומרת לי תמיד יש הכנה ולא הייתה הכנה ואני משהו אחד עבר לי בראש באותו רגע אפרופו השגחות פרטיות לא הייתה לי באמת החנה ללידה הזאת חוץ מהשלושה ימים לפני שהדודה של בעלי אומרת אבל במהלך הירון קראתי ספר ספר על התפתחות אישית בכלל שמדבר על מדע ההצלחה ומי שכותב את הספר זה מישהו שנולד לו ילד בלי אוזניים וזאת הפעם הראשונה שאני בכלל שומעת על קיומו של מום כזה והוא מספר שכש הילד הזה נולד אומר לו לא רק שזה לא יהיה החיסרון שלך זה יהיה היתרון הכי

גדול שלך ו ואני דמת אני מועצמת אני וואו איזה כוח יש ל חלם שאני אחר כך אצטרך את אומרת תתמודד עם ד זה אני גם בא לב תראה איזה אנשים חזק איך הוא בכלל מצליח איך האבא מצליח להגיד דבר כזה והוא באמת התקע ומסתבר שאחר כך הילד שמע אמרו לי שהילד לא ישמע לא ידבר הילד בדיוק יצרו שטלים ו הוא באמת היה שותף בהקמה של בפיתוח השתלים ולעודד את האוכלוסיות לקויות השמי להשתמש אז גם הרוויח כסף גם השפיע בעולם אז האבא צדק וכל זה מה שעובר לי בראש באותו רגע וא המשפט הזה ואני כאילו עם צמרמורת של הכל התנקה לכדי רגע אחד כל האמונה שניסו לחנך אותי מה זה ניסו הורים מנסים אין איזשהי אם היייתה דרך מושלמת לחינוך אני חושבת שכולם

הייו קונים אותה נכון למה יש כל כך הרבה מדריכות הורים ולמה יש כל כך הרבה פסיכולוגים ופסיכיאטרים למה יש כל כך הרבה כי אין דרך אחת אין דרך נכונה וכולנו בתוך ניסוי וטעייה היום אני כבר כאמא יכולה להגיד יותר טעייה מניסוי נכון יותר את מנסה פעם אחת תואה שבע פעמים משהו לא הגיוני בלוגיקה ניסו ניסו לחנך אותי לאמונה וניסו לחנך אותי לאהבת השם וניסו לחנך אותי שאין רע יורד מלמעלה וניסו וזה הה הרגע של מבחן וזה הרגע שהכל מתנקז אליו מה שעבדתי עליו 25 שנה עד הרגע הזה פה עכשיו מגיע המבחן עכשיו המבחן הוא לא במקום שיפוטי של את כן עומדת במבחן או לא עומדת במבחן כמה האמונה באמת חזקה זה המבחן עכשיו יכול להיות שאת

נשברת אוקיי אז זה רק מראה שהאמונה לא באמת היייתה ממש חזקה ולכי תעבדי עליה ו באותו רגע האמונה הייתה מאוד מאוד חזקה היסודות היו מאוד מאוד חזקים בעלי הרי באותו רגע לא לא היה בחדר לידה אנחנו כן בפתיחה מלא אנחנו משתדלים שהבעל הוא בחוץ ואז אחותי יוצאת ומספרת לו אמרת לי זה בסדר אני יכו תגידי לה תגידי תגידי לו א ואז היא אומרת לו בדרך והיא אומרת לו ומושקי בסדר כי מה קרה באותו רגע אמרתי להם אוקיי הכל בסדר ואני צריכה להגיד לו אתה תהיה יפה ואתה תהיה אהוב ויהיו לך מלא חברים ויהיה לך ביטחון עצמי ואתה חתיך ואנחנו אנחנו איתך ואתה מתוק ואני מתחילה את הספר פשוט פשוט קצת שטופת מוח שוטפת לו את המוח בחזרה ובעלי

מגיע ורואה את אשתו בלופ הזיה וזורם איתי ואומר לו כן אנחנו אוהבים אותך אתה יפה אתה חמוד אתה חכם אתה רואה אתה שומע אתה מדבר ככה אנחנו אומרים לו אני חושבת שביותר רגע המיילדת אם לא חשבה לי את הלף היא אבדה קרה פשוט בעמידה כאילו ואנחנו מחבקים אותו והמיילדת התנדפה כבר מהחדר ואז מגיעה רופאת ילדים שה מחוייבת להגיד שאנחנו יכולים לשלח לאימוץ מיד אומרים את זה מיד אומרים את זה פרוטוקול זה כמו שכשיש מום ש מגלים בהריון ישר אומרים לך שאת תוכלה להפיל זה פרוטוקול כן ואני ישר אומרת לה הוא שלנו הוא שלנו הכל אני רואה אותה מסתכלת עליי היא חושב אני ראיתי את במבת שהיא בודקת כמה אני מדחיקה כן אמרתי לה לא לא אני מבינה

כן אני רואה את האוזניים אני רואה את השפה אני מבינה הכל בסדר הוא שלנו עכשיו השפה והאוזניים זה בעצם קשור למום אחד שיש לו איזשהו שם או באותו רגע אנחנו לא יודעים כ עיו עשיו אני אגיד שנייה עולם הרפואה מאוד נראה כיודע אבל הוא יותר לא יודע מי יודע א בטח ובטח עולם המחלות הגנטיות התסמונות הגנטיות עולם הגנטיקה האחוזים שיודעים עליהם מזרים ביחס לאחוזים שלא יודעים עליהם מה הכוונה אני אסביר למי שלא מכיר מנכים רפואיים אם כל בן אדם נולד עם ספר ספר של כל דבר שמרכיב כל טא בגוף שלו וכל דבר שמרכיב כל איבר בגוף שלו שזה נפלאות הקדוש ברוך הוא אבל זה ספר הרפואה היודעת חלקיק פרק מתוך כל הספר וכשאתה הולך ועושה בדיקות

אז יש את הבדיקה הבסיסית שהיא אחוז מתוך הספר ויש בדיקה שאומרת אוקיי בוא נבדוק ש אחז בוא נבדוק עוד כמה אחוזים זה כל מה שהרפואה יודעת באותו רגע אנחנו לא יודעים אין איזה שם לא אומרים לכם יש לו כך וכך וכך לא אין כותרת באותו רגע מה שהם אומרים זה כנראה זה איזשהי תסמונת גנטית בודקים אותו במהלך הימים הבאים ובעצם אני ביקשתי ות במחלקת נשים כי ידעתי שהוא מובה לטיפולים רץ ואמרתי הדבר האחרון שאני רוצה זה לראות נשים לראות נשים עם תינוקות שמתלוננות נכון על התינוק שבוכה פלוס אני צריכה אם כבר אני לא מתעוררת לתינוק שלי שאני לא תעורר לאף תינוק צודקת 100% לא תרי והאמת שהם זרמו ימר לי זכותם לא תמיד זה מתאפשר אבל

התאפשר ואני במחלקת נשים וכל כמה שעות מגיע עוד רופא מאוד התמחות ומציין מה עוד מצאו וא אז הוא מציין שזה לא רק השפה שסועה גם החך ששוה לא בפנים זא אומרת יש גם ב ג מבחוץ נכון אין אוזניים זה כבר ד אין אוזניים א ואז הוא מציין גם שיש עיוותים בעמוד השדרה וואו וכל דבר כזה אני אומרת להם אוקיי ואחר כך נושמת כזה אוקיי שואלת כמה שאלות רק כדי להבין מה הם אומרים כי אין לי מושג מה זה מה זה יוטים ב מה זאת אומרת א בכלל את לא אני אומרת ה מושקי הילדה בת 24 לא מכירה אין לי אני בריאה שלמה לא הלכתי לרופאים אין לי חום אף פעם אין לי אני לא מכירה את הסיטואציה הזאת אין לי אחים עם איזה שהיה לי א כשי היה ו ביות בריאותיות

כשהיה ילד אין לי את כל הסיטואציות האלה נוחת עלייך כמו רם ביום בעיר ועוד ועוד דברים שאומרים לך ואני גם לא מכירה אני לא מ כאילו אי לא היה לי למה להשוות הילד היחיד שהכרתי בלי זמים זה בספר אפילו לא ראיתי תמונה השפה שטועה ניסינו לחפש תמונות לא ראיתי תמונות גם שדומות כן לאיך שהוא נראה שזה היה בדרגת חומרה קשה ראיתי פחות כאילו לא היה לי למה להשוות ומגיע עוד דבר ועוד דבר ועוד דבר והאמת שבאותם רגעים אני גם אומרת אוקיי לפחות לא מום בלב עכשיו למה אמרתי את זה כי זה חשתי שמום בלב זה בעצם איזשהי התמודדות גם של סכנת חיים אמרתי כן לפחות אי אין כ משהו שמסכן את חייו של הילד שלי נן היציבות היא שאין יציבות אבל יש

איזשהיא יציבות ואז אחרי יומיים מגיע גמום בלב כזה אוקיי אבל אין לו סכנת חיים אוקיי אז חזרתי לה לפחות ואותם ימים כזה זה מן כדור שלג אי איך אוספים אותו לעולם את זה ילד שמון בלב זה דברים שלא א פה איזה ילד שגם נראה אתת זה קשה לומר על ילד שהוא כזה מתוק ומאובט כביכול בלי פוליטק קורק זה ילד שכשמישהו בא לראות אותו רואה ילד שיש לו איווט מסוים איך את חוספת אותו לעולם א קודם אני נכספת כי באותה שניה אמרתי א הכל בסדר והייתי מאוד אפופת אדרנלין מהלידה גם כן אבל אחרי שלוש שעות נרגעים כל חומרי ה ההורמונים המופרשים ואני לא מוכנה ללכת לראות אותו לבד והוא בטיפול נמרץ ואת בעלי שהולכים להביא בדיקות מנתניה כי הם לא

מאמינים שהכל היה תקין אז הוא נוסע אני עם אחותי ואומרים לי אוקיי בואי בואי ללד ואני אומרת אני לא אני לא מוכן להיכנס לבד אז אומרים לי בואי עם אחות אני כזה איך אחות עוזרת לי והתעקשתי להיכנס עם אחותי זה היה נועל מאוד מאוד מאוד חריג אסור ממש בפגיעה שיכנס אדם זר בטח ובטח לא בתקופת הקורונה כן והיא נכנסה איתי ואני לא מצליחה ואז מה שעשיתי זה בהדרגה לאט לאט עשיתי לעצמי בלי שום כלים מלווים פשוט עשיתי חשיפה הדרגתית לפנים שלו כיסיתי והסתכלתי רק על עין אחת עצומה שהיא בסדר ואז לאט לאט לאט עברתי לעוד עין ואז לאט לאט אני עוברת למכשירים כי הוא הה מחובר לזונדה ו ואז לאט לאט אני עוברת לאף וא לאט לאט אני עוברת

לשפה ואט לאט לאט אני מסתכלת על המקום של האוזניים ומין לאט לאט וככה עשינו לעולם זאת אומרת שלחנו הודעה ב באותו לילה החלטנו שאנחנו מעדכנים את המשפחות שלנו אמרנו אין לנו כוח גם תמיד אחרי לד שלחו תמונה שלחו תמונה תמיד יש כזה מין ציפיה אז אחותי בתושיה רבה צילמה פשוט את בעלי מרחוק הזה מחבק את הריסה ואני הצטלמתי אותי מחבקת אותו וגם ככה בוכים בוכים א רגילים כולם שאני תמיד בוכה אז התמונה היתה נראית בסדר וזה מה ששלחנו ישר וזהו ואז אחרי כמה שעות כתבנו ש שיש לו שפה שסועה וחך שסוע ואנחנו ד נתקן בהמשך א אנחנו גם עוד לא שלכים תמונות נצרך את הרגעים אוהבים אתכם כזה כאילו תדעו שלא הכל בסדר אבל זה היייתה חשיפה

הדרגתית גם איתם א אגב מה שבאמת שבר אותי זה איך אני אומרת להורים שלי וואי נכון זה הכי קשה זה היה הכי קשה זה הכי קשה שעתיים כבר נרגעתי בבכי אגב לא פינו אותי מחדר לידה כ כל המערכת היייתה בהלם לא רק אנחנו לא פינו לא פינו בדרך כלל נתנו לי לבכות כמה שצריך וכבר נרגעתי ואני כבר צוחקת ואנחנו כבר אופטימים ופתאום צריך לספר לאבא ואמא איך אומרים לאו ואז שם שם התחיל הבכי השבור וואי א זרקתי את זה על אחותי אמרתי תגידי להם אני לא חושבת שהם באותו יום אמרנו על האוזניים אולי כן ואולי רק להם כן וזה היה בהדרגה אותו דבר היה עם הפה איך לחסוף אותו לעולם זהו כי את יודעת אני בטוחה שמסתכלות עלייך הרבה אמהות באמת מכל כל

אחד שמתמודדת עם הדת עם הדברים שלה והיא אומרת יש את הרצון הזה מצד אחד לא לחסוף כל כך מהר זאת אומרת יש איזה משהו אני זוכרת אני ממש זוכרת זה קטע כי אנחנו לא מכירות עוד לא זכיתי להכיר אותך אבל ש אני ידעתי על הסיפור הזה מיז שהיא חשיפה שלך לעולם אולי דרך את יודעת רשתות חברתיות אולי אני ממש זוכרת את זה וד את בכרת לעשות דווקא יציאה החוצה יציאה החוצה ובצורה הכי פומבית שיש נכון כי מה עומד מאחורי זה את אומרת להפך אני זוכרת מתי היה הסוויץ' אני בתחלה ממש לא הסתובבתי איתו א אחרי איזה שבוע עשינו שיחות ו עם הסבים והסבתות ועשינו הכנה אולי לקח יומיים שלושה עד שקצת הרנו ואז כל פעם וכל פעם עשינו ורק קצת ואז

הייתה עכשיו זה זה הה הייתרון פגיעה שגם ככה אף אחד לא יכול להיכנס גם ככה אף אחד לא יכול לראות אז הכל בסדר א אני זוכרת שהשכנה שכבר מכירה אותנו ומכירה את הילדים ו באה כזה ו אה מזל טוב אוי מה קרה לו ולא היה לי כוח אמרתי לה לאלא הוא קיבל מכה וואי מה זה אבל ככה לא לא הוא בסדר הוא בסדר אוקיי אוקיי מותק בסדר כל כך רציתי שהיא תלך כי כל כך ראיתי את ההלם לא הייתי מסוגלת להכין לאוד היתי שלושה שבועות אחרי לידה חודש אחרי לידה ואז מגיע חודש אחרי לידה אנחנו הולכים לפגוש רופא פלסטי לקראת ניתוח ראשוני של שפה בגיל שלושה חודשים אז הנחנו חודש אחרי הלידה לאדסה אן קרן למחלקת פלסטיקה ושם קרא לי הסוויץ כי למחלקת

פלסטיקה אף אחד לא מגיע כשהכל בסדר מן הסתם כן ואת רואה אנשים עם קביות ואנשים שהפנים שלהם מכוסות ואנשים ש חצי מהפנים שלהם בכלל לא נראות כמו פנים ואנשים שבכלל רוצים סתם מה זה סתם סתם לא אוהבים בתך שאף שלהם נראה כאילו אני אומרת סתם כי כל אחד מה שהוא חובה עם הגוף שלו אבל אף אחד לא מגיע יקר כל בסדר וזה הרגע שאני עושה את הסוויץ ומרימה אותו ואומרת יאללה הוא שלי כאילו כולם פה ם בעיה אז המורים בעיה בסדר כל אחד בבעייה שלו זאת אמרת שם יותר קל לחסוף אותו לעולם שם זאת הייתה פעם הראשונה שמי להחזיק אותו ככה החזקתי אותו כלפי חוץ וואי וזאת הפעם הראשונה כן זה היה תחילת תשריין הוא נולד בתחילת אלול לתחילה תשרי אה

ראש השנה לא הלכתי היינו אצל אח שלי לא הלכתי לתפילות הלכתי אולי רק לשמע הופה זהו לא הלכתי איתו לא הייתי מסוגלת שאף אחד יראה או שאף אחד ישאל עוד לא הייתי כלי לזה כשאת חוספת אותו לעולם את בעצם והם עוד לא יודעים את חווה את הכאב דרך העיניים של האנשים מולך את הכאב את הרחמים את הרחמים את נכון נכון את את כל מה שאת עוד לא הכלת בעצמך שאת מדחיקה עדיין כן ולא הייתי מסוגלת עדיין אבל שם היה סוויץ בין כן אוקיי רוצים לרחם שירחמו רוצים לרחל שיחלו רוצים לשאול שאלות שישאלו לכל אחד יש בעיה שם הפלסטיקה זה היה ספציפית על פלסטיקה אבל זה מי נסע לי מן זום אוט על החיים שלכל אחד יש בעיה יום כיפור בלילה אני לא הולכת

לתפילה אני איתו בבית ובבית כנסת שואלים את בעלי איפה איפה אשתך איפה התינוק שתבוא ואז הוא אומר להם כן הוא אומר להם כן נועד לנו ילד עם כמה מומים הוא עם שפה שועה הוא נועד בלי אוזניים אולי תצליח לבוא מחר אולי תבוא לנעילה הוא חוזר הביתה אומר לי תקשיבי אנשים התעניינו מה איתך שתבוא אלבית כנסת ואני אשר ואמרת אמרה לי כן אמרתי אוקיי אז אני אבוא אוקיי כי כאילו הוא הכינה את הקרקע הרגשתי שהייתי צריכה שמישהו אחר יגיד להם לפניי שהם יחוו את ההלם הראשוני לפני שהם רואים אותו ובאמת ככה היה באתי לנעילה ואני זוכרת את המבטים ואני זוכרת את הילדים השאלות הכי קשות הם של ילדים ודאי גם המבטים הכי קשים של המבטים הכי קשים

של ילדים אבל הפשטות הכי טהורה והאהבה הכי תאורה היא של ילדים נכון זה פשוט ברגע שהם קיבלו את המענה זהו נגמר אנחנו המבוגרים מסבכים את זה אוי אבל איך את תסתדרי הם לא שואלים איך את תסתדרי ילד ילד לא שואל נ אין ראיה לרחוק הסתדרת את בסדר אוקיי אז הכל בסדר וזה מה שקרה וכמה ילדים שאלו אז רגע מה קרה לו ככה השם ברא אותו ואיך וככה הוא יהיה כל הזמן לא הרופא יתקן כמו שיש טופר שמתקן את הבגד שנקרא ככה יש רופאים שעוזרים לתקן אז מה זה הבקבוק הזה יש לו בקבוק מיוחד של ההחלה ואז תוך שלוש דקות אחת הילדות ששאלה הכי הרבה שאלות והכי קשות אמרה אפשר ללטף אותו א איזה איזה יופי והיא היייתה לתרופה ממש אני זוכרת אותה עד

היום יואו א לא ראיתי את הילדה הזאת כבר שנים אבל היא היייתה הרגע שסימן לי את הכל שאמר לי מושקי תני לה שאלות להתקיים תני לה מבטים להתקיים תני ל תני לזה להיות אנשים יחבקו אחר כך אנשים צרי אנשים צריכים את ה את ה הכל בסדר כן ומשם זה מתחל הפעם הראשונה שעליתי תמונה שלו היייתה אחרי הניתוח הראשון אחרי שתיקנו את השפה א ממש לא הלאתי אותותו לפני א אבל זה היה אחרי התיקון הראשוני ועדיין ראו כמ כאילו הפנים שלו אזה יש לזה מונח רפואי אבל שהפנים לא נראות רגיל זאת אומרת אז העליתי פוסט שמתאר את אותו את אותם רגעים שתיארתי עכשיו שאני במחלקת נשים ואומרת תודה להשם כי מעבר אליי הייתה אישה בשבוע 19 שנופל ההריון ו

ומעבר אליה אישה בטיפולים ואנחנו שומעות את הוילון מוסת ואת הרופאים נכנסים ואת המשפחה מגיעה ואת הבכי ובאותו רגע אני יודעת שאף אחת לא היייתה מתחלפת אחת עם השנייה נכון ושם אני אומרת תודה כי אני אומרת אוקיי יש לי ילד לחבק אז הוא לא כמו שדמיינתי והוא לא כמו שביקשתי אבל יש לי ילד והוא שלי ולא נתתי עד סוף העולם כדי כדי להביא אותו ולא עברתי ייסורים כדי לקבל אותו הוא שלי אני יכולה למשור אותו אני יכולה להריח אותו הוא ומשהו במילים האלה נורא יצר הזדהות כן כי אני חושבת שאנשים עם כמה שאנחנו הרבה פעמים כואבים ומרגישים רחמים עצמיים על מהר גור עלינו וכולנו יש לנו רגעים כאלה אנשים כמהים גם ל לראות את מה כן יש

לנו נכון לראות את הכוחות שכן יש וזה היה רגע לדעתי שהזכיר לאנשים את מה שיש להם הרבה פעמים אנשים מנסים להתעודד בה לפחות אני לא בהכי גרוע ואני אומרת מה עוזר בזה כי כשאני בהכי גרוע מה יעזור לי כשאני בהכי גרוע כמו שאז ניסיתי להגיד לפחות אין לו מום בלב אבל היה לו מום בלב ואז אמרתי לפחות הוא לא בסכנת חיים אבל אחרי זה הוא היה המון פעמים בסכנת חיים אז מה זה עזר לי להגיד לפחות אז בואי תספרי למי שבאמת לא מבין את יודעת כי אתת אומרת אין לזה ממש שם מה מה בעצם אני לא רוצה לשאול ממה סובל ר אבל ם מה הוא מתמודד כי אני רואה התמונות שלו הוא לא נראה ילד סובל בכלל סובל הוא לא מי שסובל עם כבר זה אמא שצריכה לקום

אליו בשלו בלילה רב ובחמש אז בואי תספרי בעצם מה יש לו לישראל אומ אזה שם השם נקרא תסמונת גולדן הר שזה בעצם שם כמו שם משפחה לאוסף של הרבה מומים מולדים כן הבדיקות שלו הן תקינות הבדיקות שלי הן תקינות זאת אומרת מצד העניין לפי הספר הוא תקין אה אז מה כל מה שהוא שם זה השם נתנו לנו שם משפחה שיש עוד ילדים עם השם משפחה הזה בארץ עם כמה יש באמת סמלת נדירה א נדירה נדירה זה בוודאות מעל אחד ל100 אל אבל הרופאים לא מספקים אך מספיק א זה ח גם חיסון רפואי לא יפנו אותך את כאילו מגלה לבד מחפסת לבד אני זוכרת שכש שעליתי את התמונה שלו קיבלתי עשרות הודעות על תסמונת דומה שנקראת ריצרד קולינס שהיא תסמונת שכן אפשר למצוא

גנטית מלא מלא מלא משפחות מכל העולם הנה הנה גם אנחנו לא א דבר ש חודי יותר אנחנו בני דודים אנחנו לא אחים כאילו אז בעצם אין אוזניים י יש איזשהי שמיעה מסוימת הוא שומע 40% ומכשירי שמיעה עוזרים לו לשמוע כבר כמעט 90% המכשירי שמיעה שבעצם מורכבים עם סרט כי אין לו מבנה של זה נכון ובהמשך נקראת כיתה א' בעזרת השם אמורים לנתח ובעצם לייצר אוזניים פלסטיות ולהרכיב שטל כן אבל זה מין זה ילד שיש פה אפרופו יותר חוסר וודאות מוודאות זה זה כאילו הוא נולד אשל הוא ישמע לא יודעים הוא יראה אנחנו לא יודעים הוא ילך יש גם לק ר הוא נולד חסר ברשתית באחת העיניים ושאלנו אז מה זה אומר אנחנו לא יודעים כמה קשה החוסר ודאות הזו זה

טלטל אותי זה נורא אני לא חולת שליטה אבל אני אני מאוד נעזרת בשליטה לד מה רק תענה לי זוכרת שנכנסנו למר הוא היה בן שבועיים נכנסנו למר כדי לדעת אם יש לו תעלות שמע למה כי תעלות שמע מעידות על היכולת לשמוע כן ואני רק רוצה לשמועה אם יש או אין ויוצר רופא ואומר לי ככל נראה אין לו תעלות שמע זה ילד שיש לו יותר סימני שאלה מסימני קריאה וואו א אם זה ב מהרגע שהוא נולד שאנחנו שואלים אוקיי אז הוא יראה אז הוא שומע אז הוא אז הוא יכול לדבר אז הוא יכול ללכת כי שוב הוא נולד עם הרבה מומים הוא נולד מומים בעמוד השדרה ד מומם בעין ובלי אוזניים אבל הרופאים מחזירים אלינו בחזרת השאלות וכשאנחנו יוצאים מהמר כשההוא בן שבועיים

ואומרים לנו ככל הנראה אין לו תעלות שמע ני מה זאת אומרת ככל הנראה יש תעלות שמע או אין תעלות שמע והרופא אומר לי ככל הנראה ואני רוצה לנהר אותו ולהגיד לו תגיד לי אם יש או אין אומר לי ככל הנראה אין ואז אני בראש מבינה שזאת זה כנראה המונח ככה הם אומרים את זה כנראה כדי לכסות את עצמם שאם פתאום יש משהו אז הם חסים את עצמו שאני לא אבוא ואגיד למה אמרת שאין אני כזה אוקיי בסדר אבל הוא שומע או לא שומע אמר לי אנחנו לא יודעים אז מה עשית עכשיו אני כאילו רוצה לצוק אז למה עשית את הבדיקה אם אתה לא יודע כלום אז למה אתה עושה את הבדיקות אבל זה היה ניצנים שלימדו אותי והיום בחיים כולנו חובבים את זה יש לנו יותר חוסר

מוודאות מוודאות אנחנו יודעים כולם אומרים מתי תתחיל המלחמה לא אנחנו בתוך מלחמה אנחנו אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר בבוקר וזה הדבר היחיד שאנחנו יודעים אנחנו לא יודעים מתי יחזרו מי יחזור אנחנו כולנו בתוך חוסר הודאות אחד גדול אבל שם התחיל לצרב בי התודעה של את לא יודעת מה יהיה וזה הדבר היחיד שאת יודעת את לא יודעת ולתוך זה הילד הזה גדל וכל פעם שאנחנו מגלים עווד משהו אז אז אנחנו חוגגים אותו ואז כאילו טוב ידענו למה כי אני מתחילה לדבר אליו ה פגיע מתחילה לשיר אליו וכל מסתכלות עלי כמו משוגעת אבל אין לו אוזניים הוא לא שומע זה הוא שומע ואני שרה לו ואני אומרת להם תקשיבו הוא מגיב לי אני אומרת לכם שהוא מגיב לי

עכשיו בטח היא וזה זה כמו חנה חנה שאומרת מתפללת מול מול מול הקדוש ברוך הוא ושמואל הנביא אומר לא שמואל אלי אומר ה ה היא שקורה והקדוש ברוך הוא אומר ה אישה כשרה היא כשרה למה כי היא יודעת ה הי ואני הרגשתי שמין שיח כזה של היא שקורה או קשרה כי כי אני אומרת הוא שומע ואני אומרת הוא רואה ואני אומרת הוא מדבר עכשיו הוא בן שבועיים על צמך מה החלטת את זה ואני אומרת זה יקרה וכל פעם אנחנו כאילו מקבלים אישור לאמונות שלנו בעצם אם אני רואה אותו היום ישראל הוא היום בן כמה היום הוא בן בןן אב תתארי לי אותו היום היום א הוא ילד שרץ והולך ושומע ומתחיל מילים ראשונות הוא עדיין לא מדבר אה לפני בערך שנה ה הובחן עם אוטיזם

בתפקוד נמוך א ש שזה קשור אגב ל ל ש לא בעיקרון לא אבל אפרופו שמנ שאלה כן זה כאילו עוד שורה אחת בתיק הרפואי אבל אני כן אגיד בסוגריים שגם את זה הם לא יודעים זאת אומרת אמרתי אבל זה באמת אוטיזם ואז אני זוכרת שהמבחן אמר מה זה משנה לך למה כי הוא גם לא שומע טוב וגם הראש שלו נוטה לכיוון מסוים וגם הוא לא רואה בצד אחד יכול להיות שבגלל זה הוא לא מתקשר מה זה משנה לך למה הוא לא מתקשר א אבל התשובה היא כרגע האובייקטיבית שהוא מרוכז יותר בעצמו והוא מתנהג באופן חזרתי אז את בעצם מתמודדת עם שמואל עם סליחה עם ישראל שהוא עם כל המורכבות שלו ובאמת זה יכול תיק קטן אז פה זה תיק גדול כן זה ממש א ואז לפני כמה זמן את

מבינה שגם לאח השני לשמואל יש איזשהו קושי א זה היה בערך כשישראל היה בן חצי שנה אוים שהוא מתחיל לזייף דברים שהוא כבר ידע לעשות הוא לא עושה א כבר כבר התחיל מילים ופתאום הוא כבר לא מדבר כבר היה קשר עין ופתאום האחות בטיפת חלב אומרת לי תגידי איך הקשר עין כזה אבל יש לו קשר עין אבל פתאום אני אומרת רגע יש איזה נסיגה כזאת יש איזה נסיגה ו יכול להיות שאת גם צת טולה את זה בזה שאת מקדישה את כל הזמן שלך לקטן שהוא כל כך מורכב הסיפור שלו והוא גם כועס והוא גם מקנה וזה הגיוני ואחים צמודים תמיד יש קינאה אחד בשני ו ניסתי להסביר את זה במלא דרכים אבל אבא שלי יום אחד מתקשר אלי ואני לא עונה לו הבטן יודעת ואני לא ונה

ואז אני חוזרת אליו כשאני מול הים מרגישה צורך להיות באיזשהו מפלט בטוח ואומר לי מושקי אני רוצה שתיקו את שמואל חון ואני אפילו לא שואלת אותו איזה אבחון ואני לא אומרת לו למה כי הלב יודע הלב יודע ואמרתי לו בסדר וניתקתי וידעתי בדיוק ולא הייתי תחה את האבחון א יום למחרת קמתי עם זיהום בחצי פנים חצי פנים נפוחות אותה מושקי שאחרי הלידה מלאת אדרנלין והוא שלי ואני אוהבת אותו ואנחנו יכולים והוא אתה יפה אותה מושקי כאילו לא מתפקדת ומביאים אותי לבדיקות ו ואין להם תשובות אבל אני יודעת למה גוף ונפש ועד שלא רפאתי לא הצלחתי לחבק אותו כאילו חיבקתי אבל לא הצלחתי לקבל אותו עד שלא הפתי ואמרתי מה את יודעת מושקי מה את

יודעת מה באמת נכון לילד הזה אולי נכון לו לגדול כמו שהוא גדל ואולי נכון לו לראות את העולם באופן שהוא רואה אותו אז בעצם מבחינים את את שמואל מאבחנים שישראל בן שנה וחצי ושמואל כמעט ש אנחנו חים את התהליך זה תהליך אבל סביב גיל שנתיים וחצי מאבחנים את שמואל א שמה האבחון בעצם אוטיזם תפקוד נמוך הוא לא מדבר באותה תקופה הוא כבר לקראת גיל שלוש הוא לא מדבר הוא לא יוצר קשר עין הוא לא מסתובב כשאני קוראת את השם שלו א הוא זז איתי ברמה של הופך את החדר שלו ארבע פעמים בלילה ואני אומרת לילה כי הוא לא ישן בלילה ולא ישן ביום ומן אני רצה עם הקטן עם ישראל לבדיקות וניתוחים וטיפולים חוזרת הביתה כדי שהוא ימשיך לתזז בכל

הבית ובעלי אך שמו תפקד בסיטואציה הזאת ומנסה להמשיך לעבוד אני זוכרת שבאותה תקופה גם הוצאנו המון כספים המון כספים גם על רופא פרטי וגם על נסיעות וגם על בייבי סיטר שתעזור להחזיק את ה את הילדה בזמן שבעלי עובד ואני נוסעת ובלילה כדי שמישהו מאיתנו יוכל לישון ו אין כוח אין כוח איך אשר יואו אן כס אין איזשהי תקווה י את לא יודעת מה יהיה אף אחד לא יכול להבטיח לך כאילו אוקיי אז מתי שהוא הילד שלי ידבר אז מתי שהוא יהיה גמול אז הילד הקטן סרל אז הוא ילך הוא אז בן שנה הוא עוד לא זוחל אין אין שום וודאות ואין שם איזשהיא תקווה והתקווה היחידה שהתאמצתי להחזיק באותם רגעים כי באותם רגעים אני זוכרת שהרגשתי כמו רפסודה

שמטלטלת אבל לא מתנדנד מטלטלת ואני כאילו מנסה לחבק כאילו פשוט דמיינתי את צ מחבקת מנסה לגונן עליהם בכל מחיר מלתבוע וא אני לא מצליחה לא מצליחה להחזיק ומה שהחזיק אותי זה שחייב להיות אור מתי שהוא אני אמצא מתי שהו דברים סדרו מי שהו אני אקום על הרגליים אז לא הייתי קרובה לי לקום על הרגליים אי מתי שהוא מתי שהוא הסתדר זוכרת שבעלי אמר אנחנו חבקים ואנחנו מחזיקים תמיד את זה שמשיח צריך להגיע בכל רגע אנחנו מחזיקים את זה ואז נולד לך ילד שהוא הה הפך מכל סממן של גאולה נכון כביכול כלכל כביכול חזותית באותו רגע זה השטן והמלאך לכל אחד יש כזה יצר טוב ויצר רע ישר אומר לך כאילו מה יש לך מול העיניים ובעלי אומר זה

המבחן אתה הר אתה באמת מאמין כמה אתה מאמין שמשיח יבוא עכשיו את עכשיו אתה מאמין ולתוך זה גדלה ילדה זהו רציתי לשאול אותך איך שייני מתמודדת עם שני אחים צרכים מיוחדים לא פשוטים לא פשוטים איך היא איך היא מתמודדת איך א זה קצת על הכתפיים שלה גם באיזשהו מקום שלא באשמתה יש המון על הכתפיים שלה א המון שאלות שהיא שואלת ושואלים אותה אין פעם כמעט שאני באה לאסוף אותה מהגן או מאיזשהו מקום או מחברות ולא תשאל איזשהי שאלה על אוויר שהיא שומעת יאו איזה שאלות למשל שואלים אות למה לאח שלך אין אוזניים למה האח שלך נראה ככה למה האח שלך היה ללא ניתוח למה אמא שלך ב לא הגיעה היום כי הרבה פעמים אני לא מגיעה לקחת אותה זה

שאלות שהם הן כואבות גם אם הם רק תופעת לוואי של ההתמודדות כי אם המון ימים לא הגעתי לקחת אותם מהגן זו תופעת לוואי של זה שאני מאושפזת עם אח שלה אבל היא צריכה להתמודד עם הכאב ולענות את התשובות איזה מתוקה והיא קסם ויש לה אינטליגנציה רגשית מטורפת נת הרבה יותר מאשר בנות מנות גילה בפע בפעם ממני כשאני לא ידעתי איך לתקשר עם האחים שלה נכנסים מתחת לשמיכה עם עצמם היא התה נכנסת איתם מתחת לשמיכה ומגיעה לגובה העיניים שלהם אין אף אף פסיכולוג לא לימד ילדה בת שנתיים וחצי לעשות את זה או ילדה בת שלוש לעשות את זה אבל היא מצאה את הדרך והיום כשאני מסתכלת על זה אני חושבת שהאמונה שלה הרבה יותר חזקה מאמא שלי הה בגיל

שלה היא כולה בת ש וחצי אבל היא מחכה כל יום שמשיח יבוא ולא מזמן א נפטר ילד עם צרכים מיוחדים ש שחן שלנו מתוק ברמות אני עדיין מתאבלת אני עדיין כואבת בן של חברים מאוד מאוד טובים שלנו וכל הזמן היא חיקתה שמשיח יבוא כדי שהוא כבר ייקום מכיסא גלגלים חייתה שמשיח יבוא משלוש סיבות אחד לישראל יהיה אוזניים ושמואל יוכל לדבר זה בעצם סיבה אחת שזה האחים שלה השנייה שאמא של בן דוד שלה תחזור לחיים אמא של אמא של בן דוד שלה שנפטרה מהמחלה והשלישית שאברהם יקום מכיסה גלגלים יוכל ללכת והוא נפטרו ואני אומרת אלוקים איך אתה אומר לילדה הזאת שהילד הזה הוא כבר לא חי ואני אני באותו לילה לא אומרת לה כלום אני הולכת לישון בוחה

מפורקת ואני אומרת השם יתן לי את המילים בבוקר הזהרתי אף אחד שלא מספר לה הזהרתי את בעלי שגם הוא לא מספר אני רוצה להגיד לה ואמרתי השם תן לי את המילים הנכונות ואני בבוקר מחבקת אותה ואני אומרת לה שני את יודעת נכון אנחנו מתפללים שמשיח יבוא למה אנחנו מתפללים אומרת לי אמא מה קרה עכשיו הייש האינטליגנציה שי כאילו זועקת אמא ואני אומרת לה תקשיבי רגע למה אנחנו מתפעלים שמשיח יבו ואז היא אומרת לי כן שישראל יהיה לו אוזניים נכון ושמואל נכון ואז היא אומרת לי ש שאברהם הוא יוכל ללכת אמתי נכון עד עכשיו התפללנו שאברהם יוכל ללכת עכשיו אנחנו מתפללים שאברהם הוא הוא יחייה כי הוא נפטר ואני עשיתי כל כך הרבה עבודה בלילה

ולא התפרקתי מולה אבל הלב מתפרק וזכוכיות על הרצפה והיא מסתכלת עליי אמא למה הוא נפטר ואני רוצה לצעוק להשם ולהגיד לו למה הוא נפטר למהר והרגשתי שכאילו היא שואלת את השאלה של עם ישראל הרגשתי שכאילו המלאכים בשמיים צועקים קדוש ברוך הוא ואומרים לו למה דיי ואני מחבקת אותה ואני אומרת לה אני לא יודעת כ נראה השם יודע שזה מה שהכי טוב אבל עכשיו אנחנו בטוח צריכים משיח וזה עוד מבחן ואני מרגישה שאנחנו כעם ישראל עכשיו במבחן לגמרי אנחנו בתקופה כל כך אבל אין לפעמים שאת מרימה עיניים למעלה ואומרת לקדוש ברוך הוא אבל למה אותי בוחנים כל כך הרבה חד משמעית זה קרה אמר היום זה כבר לא קורה היום זה כבר לא קורה כאילו זה

תהליכי הבל אני אני אומרת תהליך הבל שוב בהסתייגות כי אני לא משווה חס וחלילה בן לקבל איזשהו מצב נתון בחיים שלא לא רצית לקבל לביין חס וחלילה לאבד מישהו כן אבל א כשאתה צריך להכיל איזשהו משהו שלא ציפית אליו ואיז שהי בועה שמתנפח תהליך הבל לכל דבר אתה עוברת בהתחלה את ההכחשה ואת ההדחקה ואז אתה עובר את הכעס ואז אתה עובר את ה איזשהו מיקוח טוב עשיו אבל אטו אז את אתז חלק בס אז אותי זם בתפקוד בסדר אבל לפחות שידבר את לפחות כאילו את נצה לעשות איזשהו חשבון עם השם ו והיום אני אני כן באיזשהו מקום כבר של קבלה והשפעה עלה אבל בתוך זה היה כל הזמן מעגלים וכל פעם עוד אבחון ועוד זה ועוד ועוד ועוד היום אני כבר לא

שואלת למה דווקא אני כי אני מרגישה שהילדים הלה הם פרופה סבל הם לא הם הם לא עול היום אני כבר חובה את כל האהבה שהם מחזירים ואת כל האושר ואת כל הצחוק ושמחת חיים שלהם ואנחנו צוחקים אפשר לקום אליהם בשלוש בלילה עייפים גמורים אש אחרי שהיינו שבוע בשניידר ועדיין הילד כל כך מצחיק מגיע ממשק אותך בתוך האוזן את לא תך היחי את לא אי אפשר אז מה אז הוא עיר אותי בשלוש ב אז לא בא לי לקום ועוף ממני אבל הוא מצחיק והוא חמוד וזה כל כך מתגמל אז אני כבר לא שואלת למה אני כי אני יודעת למה אני כן אבל אני אני כן שואל את הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא כמה עוד לא ממקום ש לשאול כדי לשאול אני ביד לשאול כדי למצוא תשובות ואת

מוצאת תשובות כן כן לפעמים לקח לי חצי שנה למצוא תשובה האבחון של שמואל הייתי מרוסקת הרבה יותר גב כשישראל נולד הייתי מרוסקת בקרשים ולקח לי המון זמן למצוא תשובות למה אני ולמה עכשיו ולמה ככה ולמה דווקא הוא ולמה ולמה למה עם המעטפת הזאת לפחות הייתי גרה קרוב למשפחה לפחות בזמן אחר לפחות בטיימינג אחרס למה ככה ואחר כך הבנתי למה ככה התשובות שלי כל אחד יש לו את התשובות שלו אין לי תשובות שאני אהפוך לחזקה יותר המרו של גיל 18 ששאלה למה לחיות ואם לחיות וה הרגישה כל כך בודדה והרגישה שקופה אבה מקבלת כל כך הרבה אהבה וכל כך הרבה עזרה וכל כך הרבה הכלה ומוקי של גיל 17 שאמרה מי בכלל מסתכל עליי יושבת עכשיו מולך

ומקבלת את הכבוד למיילים שלה ולרגשות שלה ומן הסתם אחרי זה אומרים איזה אישה חזקה לא אני לא תמיד חזקה ואיזה מדהימה לא לפעמים אני על הפנים כשאני עצבנית תשאלו את בעלי אני על הפנים כי לא בא לי לשמוע אף אחד ולא בא לי להרגיש שום דבר אבל כולנו ככה בסוף הפאזל הזה וזה השלים לי את הפאזל גם בצדדים החזקים שלו והיפים שלו והשמחים שלו ו בלי לכאוב באמת אי אפשר להיות מושרים באמת וזה מה שהיה חסר לי שנים אחורה כי ניסיתי לא לכאוב וניסיתי לא לא להרגיש והכאב התהומי הזה הביא לי השלמה ש זה לא בסוף יהיה בסדר עכשיו טוב זה לא שעכשיו הכל בסדר אני לא מנותקת ממה שקורה בעולם אבל אני לא מטולטלת את יודעת שאת נפגשת זאת אומרת

כאלה דברים חשובים באמת שאת נפגשת יודעת לפעמים יש מפגשים חברתיים מהחברות שלך זאת 29 זאת יש שלושה ילדים זאת ישר הנה את כבר מחייכת את יודעת ואת אומרת ת מדברות על הוא שקם בלילה ו את בטח מרגישה פער אינסופי בין הגיל שלך לבינה נכון שכולנו מתמודדות אבל יש איזה משהו כזה ש את חובה חיים כל כך אחרים שאלה ממש חשובה כי אני יכולה להגיד לך ששנים אחורה בתחילת ההתמודדות עם ישראל כעסתי ממש כעסתי זוכרת ש הייתי מדברת עם אמאות שיש להם לד עם שפה ששוה והייתי שומעת שנחרב עליהן ולמן ברמה שהם לא משוגות להסתכל על הילד חודשים והייתי כועסת בקטע של שוב שיסלח לי השם ויסלחו לי האמות אבל איך אתם אבל הוא רה אבל הוא שומע אל

רציתי כאילו לטלטל אותן ו ושאלתי הפופו לשאול שאלות שאלתי למה זה ככה למה הם כל כך מפורקות למה אמא שילד של השלושה ימים עם חום מרגישה יאוש טוטלי ואני מרגישה תקווה אמיתית ואמונה אמיתית שהכל יהיה בסדר כשאני בפער אדיר ממנה ואז הבנתי שהשם נותן לכל אחד את הכי קשה שלו ה קצג מולא יכול הרגע הזה שאת מרגישה די השם הגזמת שם השם נותן לזאתי הדי השם הגזמת זה לידה שקטה ולזאת ידה השם הגזמת זה לעבור 30 בחורים עד שיא מוצאת את הבעל שלה ולזאת ידעה השם הגזמת זה 200 בחורים ולזאת ידה השם הגזמת זה חרם חברתי ולזאת ידה השם הגזמת זה שאין לה כסף להביא אוכל לילדים שלה הביתה וחלק מתמודדות עם ארבעה מהדברים שאמרתי אבל כל אחת זה

הקצה שלה והיום כשאני שומעת את זה ברור שלפעמים אני מרגישה פער ולפעמים באמת לכן אני לא הולכת לכל סיטואציה מאוד קשה לי לפעמים לשמע את ה אופ אני לא אבל לפעמים גם אני מתלוננת את התלונות מה זה מתלוננת גם אני כואבת את הילדה הזאת שאין לה חברות בגן זה כואב אין אין תחרות למי יותר כואב את מקנה בהם לפעמים בחברות האלה שלך א לרגע כן לרגע א אבל אלף אני זוכרת שאיין להם את הכוחות שקיבלתי ביחד עם הילדים האלה כי כאלו ואני גם זוכרת שהם גם מקנות בי וכולנו מקנים אחד בשני כי אנחנו מסתכלים על הטוב אצל האחר ועל הרע אצלנו במקום להפוך את זה ואני חושבת שה פרופורציה הגדולה שאנשים מקבלים כשהם הולכים ללוויות לשיבה לבתי

רפואה למחלקה אונקולוגית פתאום נזכרים כמה הם ברי מזל לא כי יש למישהו משהו יותר גרוע משלך אלא רגע יש לי ילד בריא ישנתי הלילה בבית ישנתי עם הכרית שלי בעצם יש לי המון ולא כי לי אני יותר סובל ממנו הוא יותר סובל ממני אין תחרות אין תחרות לסבל אין אין עוצמות את מגיעה ללידה ושואלת אותך כמה כואב לך מחד עד 10 אני חושבת שכם כרגע כולנו כאובים 200 כולנו אם מישהו היה בא ומודדת מד הכאב כולנו כאובים היא כואבת על ההוא שנרצח והיא כואבת על ההוא שטוף והוא בכלל לא הילד שלה כולנו כאובים ביחד ומצד שני לכולנו יש כוחות ביחד אז אין לי מה לקנא בה כי זה עולה לי רגע לפעמים כשאני רואה אמא עם ילד שרץ והיא מאושרת והיא רודפת

אחריו ואני אומרת הלוואי והיה לי כוח ואז אני אומרת אותו דבר היא מרגישה כלפיי שהיא רואה אותי עם ילד שהוא לא נראה ככה והיא אומרת איך יש לה כוח והלוואי ביה לי כוח כזה כש התמודדתי עם אחד שניים שלוש אנחנו לא רואים אנחנו לא רואים האנשים שרואים את הרעיון הזה לא רואים אותי בוחה בלילה לבד וא אומרת לשמי מושקי יהיה בסדר אז הם רואים אותי עכשיו אבל הם צריכים להשלים לעצמם את הפאזל ולהגיד אוקיי אבל היה חודשים שי לא צי אח לקו מהמיטה וא' אם יש לי משאלה אחת כן זה שאף אחד מאיתנו לא ירגיש לבד כולנו מתמודדים נכון כולנו כואבים וכולנו יש רגעים טובים אז המשאלה השנייה שלי וזה אולי יוביל לאיזשהו סיום כי אנחנו לא יודעים

מה ילד יום אנחנו פחות יודעים יודעים יכול להיות שעכשיו מישהו כרגע והכל בסדר ומרוויח מצוין מישה בהריון מעולה והכל בסדר מחר הכל יכול לקרות יכולות שמישהו כרגע מרגיש בתהום של התהום ופתאום מחר ה מגלה שטיפולי פוריות הצליחו בפעם השבת אלפ יכול להות שפתאום מגיע הבחור שחיקתה לו כל ה אנחנו לא יודעים ואם עכשיו אתם למעלה תנו יעד למישהו שלמטה ולא מצליח לבקש ואם עכשיו אתם למטה תזכרו שיגיע היום יגיע ואתם תשבו ומישהו ישאל אתכם אבל איך אתה מ אתה לא מקנה לפעמים ואתה תגיד לא אני לא מקנה כי גם אני עברתי את זה וגם לי היו רגעים שהכל היה בסדר ונולדו ילדים אחלה בהריון בסדר וגם בי קינאו וזה מין מעגל חיים כזה ותפילה

אמיתית שלמה ששם ישמע את כל מה שאמרתי עכשיו יבין שדי אנחנו עושים את המאמץ לחיות אנחנו עושים את המאמץ לקום על הרגליים אני מחייכת אני מאמינה אני מאמינה בך בלב שלם ובאותה נשימה אני אומרת לך זהו די מספיק די אני לא מצדיקה את הדין שמ טהורה יואו מושקי כל מילה שלך זה מילים ללמוד בבית הספר זה לא סתם וואו וואו אתה יודע אני אני בטוח אזה חר בוד מנ דברים שרציתי להגיד ולא אמרתי תמיד קורה תמיד קורה אבל אני מאמינה שמה ש צריך לקרות קרה מושקי כל מילה שלך כל מילה שלך כאן היא היא עזבי שה נכנסה אליי באופן אישי ואני הולכת להשתמש בזה ולעשות לתת גם כוח למילים האלה שלך באמת היינו צריכים לשמוע היינו צריכים לשמוע את זה

במיוחד בתקופה הזאת ממש ואני מאחלת לך באמת מה זה מאחלת כולנו מאחלים לכם שתהיו המשפחה הכי שמחה ומאושרת ובריאה שיכולה להיות תודה ותודה על ההזדמנות אני אני רוצה להגיד לך תודה על השליחות שלך וד את כאילו בן אדם ש בכל כך הרבה אסייה ובכל כך הרבה הקשבה ו נתינה ותודה שהיית כאן לרגע הזה עם עיניים קשובות ונתת לי כמו שאני להיות ותודה שאת ממשיכה לתת שמה זה לא מובן מאליו להיות אמא ולשאת את כל הקטרים שאת נושאת ועדיין להמשיך לתת באהבה בשמחה באמונה ל הדלת תודה