"הייתה לי עוד הפלה – ואז הבנתי": חני גולד על השליחות של חייה

ואז אמרתי לה, זה מתאים לך שנבקש מהנשמה של העובר לחזור לרכם. היא אמרה לי בסדר. אז אמרתי, "אז תדמייני שהוא שם." ופתאום היא יכלה לנשום. והיא אמרה לי, "הוא עוזר לי וכל הפצעים מחלימים והכל מגליד והוא ווא אומר לי תודה והיא אומרת לי וואו תהיה לי לידה מדהימה". ופתאום היא הרגישה את העוברית. ואז אמרתי לה, אז את יכולה לבקש ממנו שהוא ישתחרר וללדת אותו ולראות שהוא עולה לאור? ואמרה לי, "כן. והיא הדמיון שלנו הוא כלי שמחובר באופן ישיר לבורא בסופו של דבר שבסוף הכל הכל הכל זה כוח המחשבה והדמיון זאת אנרגיה אבל אבל הדמיון הוא לא רק לא רק לדמיין מה יקרה לך זה כלי בורא חניגור טוב, שיחקתי מקודם שאנחנו קוראות על שם

אותה אישה. אני חני ואת חני. אז זהו. אה, מה אני רוצה שאת תציגי את עצמך כי את כל כך הרבה דברים וך היית רוצה שכזה יכירו אותך? א שאלה טובה. אז אני מתלבטת בה הרבה. אה בגדול אני חושבת שבאמת העיסוק שלי זה משהו יש בו משהו של מהות. אז א כן אנחנו בסופו של דבר נשמה בגוף אנחנו לא פה גלגול ראשון אז להציג אותנו רק בתור איזה מעטפת זה כזה חסר א אז בעיסוק שלי אני מטפלת בנשים אני עובדת עם נשים א סביב א פריון בדגש על עובדני הריון לידות שקטות הפלות אני פוגשת את הרכם ואת האישה בשלב הזה ו כמו מהרגע שהתחלתי להבין שזה מה שאני עושה אז א פיתחתי תכנים בשדה הזה ואחרי כ-10 שנים שליוויתי נשים והיה לי כבר יציבות במקום הזה

מכל הרבדים גוף נפש רוח נשמה כי גם יש לי איזה טיפול ש שפיתחתי לאורך השנים אה התחלתי ללמד את זה ולאט לאט נהינו שבט של נשים שמ מטפלות ומלמדות נשים איך לטפל בעצמן בשער הזה. את יודעת אני את מדברת ואת כזאת שנטי את כזאת צ'יל. אתה יודע מי שבאזור המזרח שממנו אני מגיעה יש בך איזה שקט כזה פנימי. אומרים תמיד שנתי. שנתי זה אנשים שהם ככה את באנרגיה מאוד א שקטה נעימה. אפילו הדיבור שלך בא לי שאת קליטי פודקאסט כן לפני השינה. יש משהו שהוא גם נורא מתחבר לי למקצוע שלך כי העיסוק שלך אני רואה שאת פחות אוהבת את המילה מקצוע נכון יותר העיסוק שלי אני קלטתי את זה תוך רגע ראית מה זה אה כי יש משהו שאת את פוגשת נשים בדרך

כלל בעובדה ניריון או לידות שקטות עובדה ניריון ושם אישה כל כך צריכה את האנרגיה הזאת שלה נכון לנשום ולהירגע להתחבר לעצמך מה תמיד היית כזאת ספרי לי עלייך כזהן כן אה לפני בת כמה את מותר לישון? אה אני בת 46, עוד מעט 47. א גדלתי על הים לפני הייתי שייתת הייתי אפילו אלופת הארץ פעם בתור נערה. די. כן. וואי לא מפתיע אותי בכלל. הייתי במקום מאוד א פחות דווקא נקבי ועוסק ברחם יותר כאילו הייתי קצינה בתותחנים. היה לי שער קצוץ, היה לי אופנוע כזה ראשון על משאית, הייתי מאוד בזכרי א ניעלתי מפעל שמחזר 7בע טון חומר גלם ביום והלכתי מאוד בדרך של אבא שלי א בגדול א עד ההפלות ובהפלות א הבנתי משהו מאוד עמוק לגבי ה המהות

שלי, הכיוון שלי. אם אני רוצה פריון אז מה הדרך שככה יותר מתאים לי לצעוד בה? אז רגע בוא בוא נחזור. ז את זאת אומרת התחתנת ואת רוצה ילד? התחתנתי. התחתנתי ורציתי ילד וה נולד לי ילד. אורי נולד ילדתי אותו בבית אה ואז רציתי עוד ילד. רציתי אח לאוריקי. אה ואז א ניעלתי את המפעל. באמת הרבה חומר גלם, הרבה כימיקלים. אמ ונכנסתי להריון די בפשטות ובאיזשהו שלב בתחילת ההריון אז א ראיתי החתמות והלכתי לרופה והיא אמרה לי שאני שהריון אסתיים ושאני חייבת גרדה או הוצית עותק ואמרתי לה בואי איך גרדה אוצותק אני ילדתי בבית אחרי תשעה חודשים זה לא יכול להיות שהרכם א לא תשחרר את העירן בצורה טבעית הרי נפלאות הבריאה זה לא אין

אין טעות טעויות זה יהיה איזה שיעור והיא אמרה לי לא זה לא הרכם לרוב זה לא זה לא מתאפשר אמרתי לה בסדר אני אני רוצה לבדוק את זה ואז חטרתי הביתה וקראתי מלא מלא תכנים בכל מיני א פורומים של נשים שחוו חוויות א של הפלות וגיליתי שזה מאוד נפוץ אמ ובאמת עברתי את ההפלה בבית וחלק מהתהליך של ההפלה היה כמו הרגשתי א בגלל זה שההורמונים א מ מעלים איזשהו סף של רגישות נכון אפשר ממש לפגוש את התדר שלך והבנתי שהמפעל זה לא התדר שלי ואמרתי מה אני רוצה לעשות אמרתי אוקיי יש לי תעודת הוראה אני רוצה ילד אני רוצה דברים שהם יותר קשורים לפריון אני אעבוד בבית ספר הנה יש פה בית ספר ליד הבית אני אבדוק אולי הם צריכים מחנכת וזה

זה היה אמצע שנת הלימודים ולמחרת פגשתי חברה שעבדה באותו בית ספר אמרתי לה תגידי הם צריכים אצלכם מורה בדיוק מי שיצא לחופשת לידה בואי תחנכי כיתה ו' אז חינכתי כיתה ו' ובאיזשהו שלב נכנסתי שוב להריון והייתה לי עוד הפלה ואז ברגע שראיתי את ההחתמות בפעם השנייה כבר קודם כל זה פחות הסעיר אותי כבר ציפיתי שזה אפשרות שיכולה לקרות. ויחד עם זה גם הבנתי שאני הולכת לעשות את זה. אני הולכת ללוות נשים בהפלות. זה היה לי מאוד ברור. אמרתי בלידה שלי הייתי עטופה. גם הייתה לי מיילדת בבית, גם הייתה לי דולה בבית. היה לי מלא מידע, ידעתי איך לעבוד עם הגוף שלי או גם אם לא ידעתי, אז למדתי תוך כדי התהליך. ובהפלה הייתי מאוד

בודדה. לא היה לי הכוונה, לא היה מישהי שידע. זה לא רק בודדה, זה גם לא כל כך מספרים כשיש הפלה. כאילו בשקט את אומרת זה הייתה לי הפלה. אפילו אנימה שבה את אומרת הדברים יש משהו כן אן לא אין אין ידע ואין אין כאילו את לבד את לבד ולמה לדעת איך יש את הבושה הזאת? כי כאילו נכשלתי במילים אחרות להחזיק את הילד כאילו אז אני אגיד שהיום יש לי כבר המון ידע בנושא ואני פוגשת א לאורך השנים אלפי נשים בתהליכים האלה והרבה פעמים מה שעולה זה א בושה ואשמה כן א כי בעצם יש בלבול יש בלבול ב במהות במהות של התפקיד תפקיד של הרכם והתפקיד של האישה. יש הרבה ידע שחסר לנשים ויש גם אין שמה חניכה. בעצם אין מישהי שאמרנו חני חני חני

אחרי זה בעצם זה חניכה נכון וזה חסר חסר לנו את השבט את הסבתא את הדודה שתלמד אותנו על השער הזה ברובד רחב נכון בגדול היום אני יודעת להגיד שהפלה זאת רפואה זאת רפואה של הרכם רפואה ברובד נשמתי כן את יכולה להגיד את זה גם אחרי הקושי שעברת עם עוד הפלה ועוד הפלה ואת יודעת להגיד על זה זאת רפואה אני יודעת להגיד את זה כי אני מלווה המון נשים ולאורך השנים הידע הצטבר אצלי ואני רואה איזה דברים נשים פורקות כשעובדות עם הרכם בשער של הפלה אני א פורקת עם זה טראומות מיניות טראומות מילדותיות א אלימות א זה עבודה עם הרכם זה עבודה לפריקה לשחרור לרכם יש תפקיד אנרגטי משמעותי אמ בחיבור של האישה לאור של הנשמה שלה, לנתיב

שלה. אז בעצם את באיזשהו מקום את אומרת שבן השער הפלה היא לא רק משהו גופני. יש פה משהו א א נפשי. זאת אומרת יכול להיות שאישה עוברת הפלה גם בגלל משהו נפשי שהיא עוברת למעשה. הרבה פעמים. קודם כל נפש זה רובד אחד וברור. אבל לרוב א אני מסתכלת על זה ברבדים נשמתיים כי בסופו של דבר אנחנו קודם כל נשמה בגוף והפריון שלנו או מה שאנחנו מבקשות בהריון זה לא רק את הגוף של הילד או הילדה אנחנו מבקשות את התדר של הנשמה שלהם ומגיעות נשמות אלינו א ועוזרות לנו להתפתח ולפעמים ההתפתחות הזאתי היא דרך כאב היא דרך עבודה של הרחם ושל החיבור של האישה קודם כל לעוצמות שלה, לכוח שלה. והרבה פעמים מה שנפגוש בשער הזה זה לא רק מה

שהאישה מציגה כרגע, זה את כל השושלת שלה. זה את ה אנחנו לא התחלה של שושלת, נכון? גם דיברנו על חנה, על יש יש לנו אנרגיות שתומכות בהתפתחות שלנו ואנחנו יורשות בין היתר גם תודעה. וברחם קשה לעשות לה הנדסה של תודעה, נכון? היא שומרת על תדר והפלה זה חיבור לתדר הזה בין היתר. אם האישה א מקשיבה על הפריקה שמתאפשרת שם, זה לא עניין של אשמ. זה לא שבגלל א שהאישה עשתה ככה או לא עשתה ככה, אז זה קרה. זה כמו הזדמנות לפגוש תכנים שיכולים לאפשר התפתחות. עכשיו בעצם את את אומרת את מחליטה להיכנס אני חייבת רגע לסדר לך בעין שלי לא לא תסדרי ככה לא חייבים לערוך את זה סידרתי את אישה לאישה לגמרי בזה ככה זה עובד נכון אנחנו

האחדות היא בזה קודם כל את יודעת אם את אומרת אישה לאישה אני אני מגיעה ממקום שעכשיו אני כאן בארץ בחודש הזה אבל אני מגיעה ממקום שהוא נורא שבט נשי לפעמים אני מסתכלת ב על הנשים הנפליות ואני אני יכולה לבכות שאני אסתכלת עליהם. הם כולם ביחד באוועלים והם עוזרות אחת לשנייה והולכות יחד עם הקדים לראש. עכשיו אנחנו כולנו במסע להביא מים הביתה והולכות ויפעמ יש לי אפילו איזשהיא קינה. אני נכון שהעונש שם הוא נורא והתשתיות לקויות ואין מים רוב הזמן ואין חשמל. לא הייתי רוצה. זאת אומרת אני חיה שם בשליחות. אני מרגישה קצת שונה מה מהאוכלוסיה המקומית שח אבל מצד שני יש לי תמיד איזשהיא קנאה כזאת. עכשיו אני יודעת שככה

אנחנו היינו גם פעם הרי כשתמיד מדברים של היו אוהלים ל כשהיה אורך כנשים כן כשהנשים היו הולכות ופשות להועל נשים וכולם זאת אומרת האישה הנפלים בגלל שהם עדיין חיים כמו לפני אלפי שנותו אז הם עדיין משמרים את זה השבט הנשי זה דבר כל כך חזק מאוד חזק מ אתת כל פעמים עושה את זה נכנסת ויושבת בתוך האוהל שלהם פשוט מתבוננת בהם אומרת חוכמה חוכמה נשית כזאתי שפולות את הקינים אחת שי חברתה וזורעות את השדה ואת את זאת אומרת את מנסה בעצם לשמר את מה שאני רואה שם כל הזמן כן אני אגיד שאני לא מנסה א לעשות שום דבר זה פשוט קורה באופן טבעי ברגע שאישה א פונה לקבל תמיכה במקום כל כך עמוק ואני תומכת אותה היא אחרי זה תשתף אותי

היא אומרת לי את יודעת את הראשונה שאני מגלה לה שאני בהריון את יודעת אני צריכה עזרה עם הענקה או עכשיו בכלל שאנחנו כבר באות ללמוד ממני אז אני כבר מפנה למקומות אורגניים לה אה הנה פנית יופי מאיפה את את משם ושם אז הנה יש לי תלמידה בירושלים היא תטפל בך יש לי תלמידה באילת היא תטפל בך אנחנו יוצרות ביחד רשת שכמו מערך של ליווי וימי לימוד וכל מיני תקסים שעושות אחת לשנייה הנה היא ילדה אז בואי נעשה לה טקס של הודיה כי זה הגיע אחרי חמישה עובדנים. זה זה קורה באופן טבעי. אני חושב שאנחנו זוכרות את זה. ואז זה פשוט א רוצות להיות במקומות האלה. אז איך את מתחילה עם זה בעצם? נגיד אם אני רוצה לעסוק במקצוע שאת עוסקת או

בעיסוק שאת עוסקת בו אז מה מה עשית? מה עשיתי? אז קודם כל אה מהניסיון האישי שלי הבנתי מה חסר והבנתי שאני רוצה ללמוד ואז א הגיע אליי לימוד א שנקרא גנקוסופיה גנקולוגיה הוליסטית של מיילדת א שנקראת מרבה זוהר ונרשמתי ללימודים כי יש מיילדת שקוראים לה סרל שנפס שהיא א לבטה היא זאתי שהיו לה תכנים שמדברים על הפלות כשאני הייתי צריכה ונרשמתי ללימודים כי היא הייתה צריכה להעביר שם שיעור והיא לא הגיעה לשיעור הזה ובמקומה הגיע שרה סואל אובז שהיא מרפה אתיופית מסורת אני יודעת מי זו כן ושרה לימדה שיעור על הפלות ואחרי השיעור הזה התחלתי לפתח תכנים חילקתי את התהליך של ההפלה לשבע שלבים א זאת גישה אני קוראת לה גישת

ההפלה הפעילה ולכל שלב התאמתי מה האישה צריכה בשלב הזה ואחרי באמת עשור של א טיפול א גם מגיע אליי שיטה שאני קוראת לה שיטת ההשלה שהיא בעצם עובדת עם האור כמו עם האור הגנוז א שפורקת אנרגיה פורקת רגשות ומחברת את האישה לתדר שלה לא רק לנשים גם לגברים אפשר לעשות את הטיפול הזה ובאיזשהו יום ליוויתי אישה חרדית מירושלים שלא רצתה ללכת לבית חולים והריון הסתיים בשבוע 20 ומשהו זו כבר הייתה לדשקטה וחיברתי אותה הייתה לה מיילדת מהקהילה חרדית ותמכתי את המיילדת לתמוך את האישה בדרך כלל אני עובדת בשבט אורגני אני לא נוסעת לאישה אני מחברת את הקהילה שהיא נמצאת בה לאופן תמיכה מטיבה את מסוכחת איתה לפני כן בטלפון אומרת לה

מה כדאי לעשות תוך כדי תוך כדי שתשלח לי תמונות שתראה לי מה יצא ואני מסבירה לה מה עוד צריך לקרות ולראות שאין בין דיימום יתר ואם יש מפנה אותה למיון ואז במיון מסבירה מה לבקש כאילו מלווה אותם בתהליך ואז אחרי כמה כמה חודשים הם הזמינו אותי להעביר להם א קורס עם גמח של דולות בפלג מאוד הדוק חרדי כן א ופשוט מצאתי את עצמי א הגיעו תלמידות שלי שהם יותר א פלגים של דתיות לאומיות מדפחות קשורות בכל מיני אני לא לא מבינה בזה והם הגיעו לתוך מאוז של חרדים מאוד מאוד מאוד קיצוניים נגיד הייתה ילדה בת תשע בקהל שכזה אמרתי וואי יותר יופי שהילדה שומעת את התכנים האלה אז אמא שלה אמרה לי היא לא מבינה שום מילה היא מדברת רק

ידיש ואז א לימדתי אותן את הידע שאספתי ואז אז התחלתי ללמד אבל מעניין את את אני חושבת תוך כדי שאת מדברת שאני כבר נחספתי לנושא הזה של טיפול דרך הרכם וכל כי אולי אני קצת יותר את יודעת בגלל שאני מגיעה קצת לעולם הרוח ואני חיה בתוך זה אבל אני חושבת שזה ממש מעניין אותי לשאול למה זה לא מספיק אמא שלי מן הסתם לא נחספה לזה ואחותי הג לא בטוח אתמנת יש ה הריפוי הזה של הרכם והדברים האלה הוא לא מספיק חזק יש איזה פחד מזו אני חושבת שעכשיו זה לאט לאט א חוזר אני מרגישה שכל העולם שלנו הוא לא כל כך מאוזן. הרבה מהקול של אנשים חסר. הרבה מהיחס של הרכם באופן כללי הוא א הם מתייחסים לזה שרחם היא רק עבור פריון וקודם כל

היא עבור הפריון של האישה. היא צריכה לחבר קודם כל את האישה לתדר של הנשמה שלה ומשמה האישה מביאה את הילדים שלה. ויש חוליה שחסרה. יש שמה כמו א צריך רגע לחזור ולראות את האישה קודם כל ומשמה א לתמוך אותה להביא ילדים ואני רואה את זה הרבה א שנשים רואות את עצמן כנחות כחלשות כחסרות הרבה טראומות לא רואים אותן בתהליכים של עדות או בכלל בכל מיני מחזיקות הרבה מאוד דברים לא פשוטים ברחם ובעצם בתהליכים האלה אני קודם כל מחזירה את האישה לעצמה נגיד נשים שמגיעות עם דיכאון אחרי לידה שבכלל הדיכאון הזה הוא כי לא ראו אות מאז שהיא ילדה זה עכשיו התפרץ הטריגר הוא הלידה הטריגר הוא ההפלה אבל זה לא שמה הנושא הוא הרבה למה

דווקא אז זה מתפרץ כי ההורמונים היא כבר לא יכולה היא לא יכולה להחזיק את המנגנוני הגנה היא כבר כל כך חלשה שהדיכאון הוא התפרץ ושמה צריך לטפל בה אחרת היא לא תצליח לטפל בילד ויצא לי לטפל באישה חרדית לא מזמן ששוב הגיע עם אחת התלמידות החרדיות שלי ואחרי הטיפול היא שלחה לי א אותה ש שהיא אמרה לי חזרתי להעניק את הילד וחזרתי לבעלי כי היא הלכה לגור אצל אמא שלה כי הייתה בדיכאון ופשוט הם היו במצב לא טוב והיא אמרה לי וואו ראית אותי ראית את הקושי שלי הזה עזרת לי באמת לראות את עצמי. משהו שמה השתנה ויכולתי למצוא את הכוח. וזה כמו שיש פצע מאוד מאוד כואב. אם לא נטפל בפצע היא לא תוכל לטפל בילד. צריך לטפל בה קודם

ואז יש לה את הכוח. וזה שוב בשבטים הם יודעות לעשות את זה. יש את התמיכה. היום יש הרבה בדידות אצל הרבה נשים. ואת אומרת שיצא לך בעצם הטיפול שלך הוא לרוב בלידות שקטות בעובדה ניריון. מה זה עושה לך? בסוף את רואה מולך הרבה צער, הרבה כאב. וואו. א תראי, מבחינתי הכל זה אהבה. גם אה א זה חסד. המוות והחיים זה אותו השער. אני לא רואה את זה במקום א אה זה כואב ויש בזה קושי, אבל זה מעובד אצלי. זה מעובד ואני עוזרת לאישה. לאבד את זה אצל ולהבין שבסופו של דבר אנחנו אנושיות. המוות הוא הוא חלק מהחיים בצורה כל כך טבעית ורחם שמביאה חיים. מן הסתם מוות הוא חלק הוא חלק מהתהליך. אבל עדיין בסוף את רואה תינוק שהוא לא חיים.

אני ואני רואה את הנשמה של התינוק ואני רואה שהיא עולה לאור ואני מבינה מה השיעור שלו פה והאמא יכולה להגיד לו תודה שהוא הגיע ולהבין שזה היה להבין את את ה שוב שום דבר הוא לא סתם להבין מה מה הדבר שיש שמה ולקבל משמה את הכוח חיים שלה זה איזשהיא התמרה של אנרגיה אנחנו צריכות לדעת גם להתאבל זה חלק מהחיים. כן. מעניין. את אומרת בדיוק יצא לי להתקל בשאלה הזאתי. לא מזמן איזה גם מישהי שקצת יצא לי לסייע לה בעובדן הזה ונשאלה השאלה אם עדיף שהיא תראה את התינוק בתח הרי הרי אנחנו יש שאלה זהו זה שאלה שאתמיד כזה שואלים האם כן לראות את התינוק? האם לחבק אותו או או לא? עדיף שכבר לא ומה את ממליצה? אוקיי יש לי הרבה מה

להגיד על זה. ואני גם מסתמכת על קת על הספרים של רופות גינקולוגיות גדולות ממני. יש ספר שנקרא גופה של אישה, תבונתה של אישה. אמ ו זה של דוקור קריסטיא נוסרופ, רופע אמריקאית שהיה לה מרכז לרפואה של נשים. א תראי, אנחנו חיות שוב במקום שהוא כבר כל כך מהונדס, שנשים שכחו את הכוח שלהן ושכחו שהן נשים. ולפעמים שאת לא רוצה לפגוש כאב אז הוא יבוא אלייך אחר כך. את תדחיקי ואז יכול להיות שתחוי חרדות, דיכאונות, כאב. הכאב הוא לא יעלם. הדרך שלנו להתחבר או לאחדות, להבין אחדות היא לפגוש אחדות. לפגוש אותי בחיבור עם הרכם שלי ואותי בחיבור עם הגוף של העובר והיא פרידה מהנשמה וקבורה והתייחסות לרובד הפיזי היא זאתי שמאפשרת

בסופו של דבר עיבוד ברובד רגשי נשמתי רוחני. הדברים מחוברים זאת אומרת חד משמעית אחרי לידה עובדה ניריון זאת אומרת ולידה שקטה מן הסתם אם לאישה יש את הכוחות מה שקורה הרבה פעמים אנחנו מפחדות לפגוש ואם נשארות עם הפחד אז הפחד נשאר איתנו ואם מעיזות לפגוש את המציאות יש בה הרבה חסד ונשים יכולות להגיד לי הייתי בטוחה שאני לא יכולה לראות אותו ובסוף היה בזה כל כך הרבה רפואה זה משתנה שוב ההורמונים של הלידה ותמיכה נכונה יכולה לאפשר לאישה את הכוחות לעבור את המסע. אם אין לה את התמיכה זה יהיה לה קשה. אם גם לרופאות או לאחיות או למילדות או לתומכות להפדולות מה שאני עושה זה נקרא הפדולה. זה דולה של הפלות. הפדולה.

הפדולה זה שם גם שהגיע אליי אחרי כמה שנים שכבר לימדתי. אז א ככה הבנתי שזה מה שאנחנו עושות. אז אם אם היא יכולה לקבל את התמיכה זה אחר כך זה יהיה לה הרבה יותר פשוט. היא יכולה לשחרר את זה ולא רק להישאר עם איך הוא היה נראה אולי נשים לפעמים את יודעת אני מלווה אותן ופעם מישהי אמרה לי אני נשבעת לך זה היום הכי טוב בחיים שלי כשהיא ראתה את העובר כי היא הבינה הרבה דברים שם זה חלק מהחיים אנחנו לא יכולות א אנחנו יכולות לנסות להדחיק את הכאב את את החצי הזה את השחור אבל השחור הוא חלק חלק מהשלם זה חלק ואז אפשר גם לראות את הלבן זה הכל אותו דבר ביהדות יש כל כך הרבה תבונה זה לא סתם תבדי עם הידיים תפרקי אנרגיה

לאדמה האדמה הרי יודעת להתמיר אנרגיה את הגוף שלנו חוזר להיות דשן שמצמיח פירות הכל הוא אחדות יש פה שורשים שצריך להסכים להתחבר אליהם גם ברובד נשמתי גם העובר שהאמא נפרדת ממנו בשלום ואהבה ולא עם איזשהם מטענים קשים יכול אחרי זה לעשות התפתחות משמעותית ולחזור בגוף בריא או לחזור אנחנו יש לאמהות פה תפקיד וכשאמא מנותקת זה יוצר נתקים בעוד רבדים אפילו עובר חדש שנכנס לרחם אבלה יש על זה השפעה עליו לאורך כל חייו אחר כך אנחנו צ חושבת שיש לזה אפילו שם הריון קשת נכון הריון שחבי לידה שקטה נכון זה לא ילד נכון נכון זה זה מאוד משמעותי פעם הגיע אליי גם מעניין יש לי כמו שאמרתי הרבה מטופלות ותלמידות מעולם א מהעולם

הדתי אמרתי כן שהם כזה מחזיקות אמונה זה דווקא מתחבר לי כי אנחנו נורא החיבור הזה לרוח לרוחניות וזה גם זה זה משהו מאוד מאוד רוחני מה שאת עושה נכון נכון וזה מדהים שזה מחובר כי באמת אני גדלתי בקיבוץ אני לא זה לא השפה שלי כן, את לא אדם דתי. זאת אומרת, את לא אני מאוד מאמינה, אני מאוד מחוברת, אבל אני לא שומרת הלכה, אני לא מכירה הלכה. ונגיד מגיעות אליי יועצות הלכה שעשיתי להם טיפול או תלמידות חרדיות או כי בסופו של דבר שוב זאת האחדות. זה יש איזה משהו שהוא גדול מאיתנו שמחבר אותנו לאיזה מהות, לאיזה אור. אנחנו אותה משפחה, אותו אותו האור. נכון? אז היא הגיע אליי והיא אמרה לי שהיא בחודש שביעי והיא מאוד מפחדת

מהלידה והיא אמרה לי הייתי איתך בקשר לפני בערך שמונה חודשים שילדתי בלידה שקטה בחודש תשיעי ולא באתי לטיפול ואני מאוד מצרה על כך ואני רוצה לבוא עכשיו כי אני לקראת לידה ואני לא יודעת איך אני אעשה את זה אז אמרתי לה בואי והגיע אישה א ושאלתי אותה התעבלת על העובדן של העובר. היא אמרה, "אני עדיין מתאבלת, אני לא מבשלת לילדים שלי, אני לא מתאפרת, אני לא יוצאת מהבית, אני באבל, אני לא מצליחה." אמרתי לה, "אוקיי, אז אז בואי ניתן מקום." ועשיתי לה את הטיפול ש שככה עובד עם נשימה וגלה קול ואור ולהבין איפה איפה איפה יש רגש תקוע ולתת לה רגש מקום ולעבוד כאילו את כל ה מה שאני עושה זה ממש מהקודקוד עד הרכם כל הצינור

המרכזי ובסופו של דבר הגענו לרחם והיא ממש ראתה את הרכם בדמיון שלה עם פצעים מאוד גדולים שלא אי אפשר לרפא אותם והבאנו כל מיני את יודעת ושום דבר לא הצליח לסגור את הפצע מבחינתה ואז אמרתי לה זה מתאים לך שנבקש מהנשמה של העובר לחזור לרכם היא אמרה לי בסדר אז אמרתי אז תדמייני שהוא שם ופתאום היא יכלה לנשום והיא אמרה לי הוא עוזר לי וכל הפצעים מחלימים והכל מגליד והוא ווא אומר לי תודה והיא אומרת לי וואו תהיה לי לידה מדהימה ו פתאום היא הרגישה את העוברית יואו ואז אמרתי לה, אז את יכולה לבקש ממנו שהוא ישתחרר וללדת אותו ולראות שהוא עולה לאור? והיא אמרה לי כן והיא הדמיון שלנו הוא כלי שמחובר באופן ישיר לבורא

בסופו של דבר בסוף הכל הכל הכל זה כוח המחשבה והדמיון זאת אנרגיה אבל אבל הדמיון הוא לא רק לא רק לדמיין מה יקרה לך זה כלי בורא זה כלי שמחובר לתדר של נשמה את את לא יכולה לדמיין אור כאילו יש לזה המון יוואנסים ואפשר לרפא דרך זה ה ה את ה את ה את את החיבור של הנשמה לגוף בפרקטיקה של החיים שלך את גם מצליחה להיות כזו אה רוחנית ואנרגיות עכשיו כמה זה מקביל החיים בואי היה מת אמא לכמה ילדים זה 100% מקביל אני אמא לארבעה לארבעה זאת אומרת אחרי השתי הפלות שהיו לך בעצם נולדו עוד שלושה ילדים נכון אוקיי וואו נולד לי עוד בן ועוד שתי בנות איזה כיף וזה מעניין כי שכזה הזמינו אותי לתוכנית אז היא אמרה לי, אבל אני רוצה

שתדברי על החיים שלך, לא רק על מה את עושה כי באמת זה החיים שלי זה אני זה שוב זה הכל אנרגיה אני לא הייתי יכולה לעשות את מה שאני עושה אם זה לא היה זהו זה לכן זאת הייתה שאלה מתבקשת לא אני רואה כאן אמת לאמיתה אני יש לי תדרים מאוד גבוהים לאמת ולזיוף אני יושבת מולך ואני אומרת כל כולה בזה והיא באמת שם ונגיד אז סתם תערי לה איך מתח תרי כזה סר כן איך זה נראה מעניין אותי אז אז זה נראה אחרת ממה שבאמת ככה א קודם כל א אני הבנתי שזה שאני מצליחה שאישה תיכנס להריון גם אם היא ניסתה חמש שנים ועכשיו הגיעה לטיפול פעם הייתה אצלי מישהי ואמרה לי א ממש חודשיים או שבועיים אחרי הטיפול נכנסתי להריון ואז באה עוד חברה

ואמרה לי זוכרת שחברה שלי הייתה אצלך ואמרה שהיא נכנסה אחרי שבועיים לארנו אז גם אני והנה שתינו עם התינוקות שלנו וכאילו זה לא חוכמה להיות בהריון וללדת את התינוק. החוכמה הגדולה זה אחרי שהוא נולד לגדל אותו, להיות האור של הנשמה שלו, לקחת אחריות מלאה על החינוך שלו, על למה את חוספת אותו, על איך את מטפלת בו. את רואה איזשהו הבדל מאז שהתחלת לטפל בנשים בעובדן ריון כזאת ואיזשהי התפתחות ברפואה או בידע או ב לעכשיו? תראי אמ אני אגיד ש לא מזמן שכמו שאמרנו שהדברים פשוט קורים אז לא מזמן א יש רופה שקוראים לה דוקור דליה אדמון שהיא פתחה מרפאה א להפלות בבית חולים שיבה זה נקרא מרכז בדרכך והם עשו כנס מאוד גדול של א

זאת אומרת א מאות אנשים רופאים אנשי רפואה וזה על א על הפלות על עובדני הריון והזמינה אותי לכנס הזה להעביר שם סדנה. עכשיו עצם זה שהיא פתחה בפניי את השער לתוך בית החולים לדבר על המקומות האלה ואז אמרתי לתלמידות שלי הזמינו אותי לארצות בשיבה אז הרוקי אוקיי אז מה עושות ואז ההיא אמרה טוב נעשה מדבקות נעשה רול נעשה זה זה הגענו לשמה אה כאילו אני ועוד ועוד נשים שלומדות איתי ופשוט היה לנו מדבקה של הפדולה והבאנו רולאפ כזה הפדולה והיה שמה בשיבה הם עשו כזה פריסה של מלא אוכל וכאילו הם עשו לנו השקה למקצוע וזה קרה כל כך טבעי ואני מרגישה ששיתופי פעולה של רופאים ואז יש לי גם תלמידה פנסיונרית שהייתה א גננת הרבה

שנים ועכשיו בפנסיה היא באה ללמוד ממני ומסתבר שהיא דוקטור לפסיכולוגיה אז היא כאילו מתחילה לדבר עם רופאים והרופאים כבר מבינים שאי אפשר לשלוח אישה הביתה בהפלה בלי להגיד לה קחי את הטלפון של האישה הזאתי היא תעזור לך ש שלדאוג לה לשבת, לדאוג שיראו אותה, כי אחר כך היא עוברת את ההפלה וההפלה עצמה יכולה לייצר א טראומה שתפגע לה בפריון העתידי. אז אז כדאי שוב להיזכר איך לעשות את זה. ועדיין הרבה ברפואה יש את השאלות ששאלת של האם לראות את העובר, האם לתת לאיפידורל, איך לשכח את הכאב, איך דווקא מקומות שיש בהם מן הניתוק כןצריך להבין את ההשפעות של כל הדברים האלה וואי חיני מה החלום שלך לסיום החלום שלי כרגע הקרוב זה

לטוס עם הילדים לטייל לחזור למשפחה שלי כן כן לחבר את השבט שלי והגיע אליך לנסוע ולראות את השבטים לראות את השבטים זה זה לחבר את האדמה כן א ובעזרת השם שזה תממש לנו פה על האדמה שלנו במציאות שלנו ש ש שהאור יחזור והכל הערג הזה יסתיים יאללה אמן אמן אמן אי אפשר כבר לשמוע דברים רק בסורות טובות צריכות להיות כאן אין אי אפשר כבר כן שניזכר שניזכר זה זהזה שאנחנו נהיה במקום שלנו אז הבשורות יהיו טובות זה עבודה פנימית אני מרגישה וואי נתת לי מלא נקודות למחשבה ממש חל אני שומע את בא לי לשאול אותך מה החלום שלך את נראית לי אישה כל כך חכמה ומורה כי יש לי את החלומות הדעת הפשוטים שלי שכולם יהיו שמחים ויהיה להם טוב

ויהיו בריאים וכזה משפחה של בא שזה הדבר שהכי חשוב בסוף הם כולם בארץ שאת בעל לארץ הם באמת לא תמיד לא לא תמיד אני מגיעה לפעמים רק אני לפעמים רק כמה ילדים אז זה בקטן כן בקטן בשבט שלי הקטן הם לומדים זה אני מראינת אותה אני חייבת לדעת את זה אני מביאה שתי מורות מהארץ שמלמדות אותם את כל המקצועות גם החינוך ביתי בעצם כן כשאני המנהלת של הבית ספר לא משנה שיש בו רק את הילדים שלנו אין קהילה יהודית בנפלכן כן כן אז בגדול באמת אני חושבת ש אז שאני באה אלייך הילדים שלי ילמדו עם הילדים שלך יהיה להם שיעורים כן כן כן אז אז נכון אז בוא נגיד בדבר הכי קטן זה שהמשפחה שלי יהיה לה טוב כי דווקא בגלל שאני כאילו קצת אשת

ציבור מקורח הנסיבות מהשליחות שלי דווקא בגלל זה אני מרגישה שדווקא וכאילו מתבקש אני אגיד עכשיו החלום ששלום עולמי לא כאילו החלום שלי הכי גדול זה באמת שיהיה להם טוב כן כי החיים שאנחנו חיים חיים לא טריביאלים כן כן ומעבר לזה באמת שב שמה מתחיל השלום נכון והערבות הדדית וואי יש לנו כזה עם מתוק ויפה אני כל כך אוהבת את העם הזה ברמות שאי אפשר לתאר בכלל זה מרגש זה באמת החלום שלי שנראה נראה את הטוב שבנו כי יש בנו מלא טוב מלא נכון זהו אז תודה גם שראיית אותי תודה נשמור על האחדות