הרב ברוך רוזנבלום - פרשיות מטות מסעי התשפ"ה - Rabbi Baruch Rozenblum Parashat Matot Mashey 2025

פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו פרשת מתות מסאי שנת תשפה נגיש את השיעור לרפואת מורי ורבי רבי שלומיר בן אליזה מר דבורה בשנדל בתקה רבי אברהם יעקב אלעזר בן זלדה, אבשלום בן חנה מינדה ולהבדיל לילון נשמת מרדכי בן שאול זכרו לברכה. פרשת השבוע שנקרא בעזרת השם שבת זו היא פרשת מטות מסאי שמסיימת את חומש במדבר, חומש הפקודים. אני רק רוצה לעתכן בנקודה אחת שלא בכל העדות קוראים השבת פרשת מטות משאי. אצל בני עדות תימן הבלדים, השבת קוראים פרשת משאי בלבד. לא פרשת מטות משאי, אלא פרשת משאי בלבד. וזאת למה? בגלל שהם נוהגים שלא לקרוא בשלושת השבתות, בשלושת השבועות פרשת פנחס, כי פנחס צריך לקרוא לפני שלושת השבועות. ואחד

הסיבות כי הפרשה כולה מדברת בענייני קורבנות וקורבנות היות ואין לנו בית מקדש אז דווקא בתוך שלושת השבועות תקרא עניין קורבנות אז הם לא קוראים פרשת פנחס בתוך שלושת השבועות והיות וצריכים לקרוא שלוש פרשיות מטות משאי ופרשת דברים אז מה שהם נוהגים לחבר את חוקת ובלק ביחד מחברים חוקת בלק ואז מחברים חוקת ת בלק אז פרשת פרשת מטות משאי מפרידים אותה אז אנחנו השבת נקרא פרשת מטות מסי ובני עדות תימן הבלדים הם קוראים השבת פרשת משאי אם ככה גם יש שינוי נוסף השינוי הנוסף שאנחנו בני עדות אשכנז חלק יקראו השבת את ההפטרה של שמעו דבר השם ההפטרה השנייה מתלוך תלטה דפורנותאה בני עדותן יקראו הבלדים יקראו השבת את ההפטרה של

חזון זאת ההפטרה הם קראו בשבוע שעבר דברי ירמיהו השבת תקראו חזון בשבוע הבא הם חוצים את חזון לשתיים ובאמצע חזון מתחילה הייתה לזונה וזה הקריאה שהם קוראים בהפטרה לשבוע הבא אנחנו רק הבאנו את זה כדי שלהשאיר את הידע דע

מה

אנחנו לא קוראים ראש חודש קוראים שמעו בני עדות ספרד נוהגים להוסיף מעבר לשמו שני פסוקים השמיים כיסאי והארץ אדום רגליי זה ההתחלה של הפטרה של ראש חודש ואת הפסוק האחרון הפסוק האחרון הוא ויה מדי חודש וחודשו מדי שבת ושבתו יבוא כל בשר אז בני עדות ספרד מוסיפים מעבר לשמעו שני פסוקים מראש חודש אלה הדברים בני עדות אשכנז מי שפוסק כמו המשנה ברורה והגאון מוילנה השבת מפטירים שמעו בלי שום תוספת אבל אם תיכנסו לבתי מדרש של חסידים יש הרבה בתי מדרש שהשבת יפטירו את ההפטרה של השמיים כיסיא וארץ אדום רגליי ולא יקראו בכלל שמעו ולא יקראו למרות למרות שהמשנה ברורה פוסק לקרוא הפטרת שימור וכך אומר גם הגאון מונלה יש להקה

שלמה של פוסקים שאומרים שהשבת הזאת קוראים את ההפטרה של ראש חודש ולא את ההפטרה של שמעור זה מופיע בתרומת הדשן זה מופיע בשער תשובה בשם הדגול מרבה זה מופיע בהרבה הרבה מפרשים ולכן גם הרמו כותב שיש קומרים במקום שאין מנהג קוראים את ההפת מטרה של השמיים כיסי כך מופיע טוב הבאנו את זה רק כדי להשאיר את הידע שלנו אני רוצה לקחת נקודה מעניינת מאוד שמצאתי בספר של האדמור מקלויזנבורג זכר צדיק לברכה בשאלות ותשובות דברי יציב כותב האדמור מקלויזנבורג בסימן קפג בא להצדיק את אלה שיקראו השבת את ההפטרה של השמיים כיסאי ולא שימו ראשית יש ראיה היה מתוספות מפורש במסכת פסחים בדף מ עמוד ב אומר שם תוספות שהשבת הזאת אנחנו

קוראים השמיים כיסאי ולא שמעו כך אומר תוספות למרות שיש מחלוקת אבל אני אומר מה שאומר תוספות במסכת פסחים הגאון מוילנה יש לו ביאור אחר לא ניכנס לכל הסוגיה ההלכתית בכל אופן יש מקור מתוספות למרות שמופיע בהלכה בפסיקטא שכל ההפטרות מתחיל תחילת השנה ההפטרה דומה לפרשה כל ההפטרות אומרת הפסיקטא דומה בדומה חוץ מתלטא דפורנותא ושיבה דנחמתא חוץ משלושת ההפטרות של הפורנות שזה דברי ירמיהו ושמעו וחזון ואחרי זה שבע דנחמתא שזה נוע הרקש נחמו בתומר ציון ואחרי זה עניה סוהרה אלה ההפטרות שבאות לאחר מכן שבע ולאחר מכן הפטרה של תשובה שזה שו תשובה ישראל עד השם אלוקיך. זה הפטרה של שבת תשובה שהיא לא דומה לפרשה עצמה. השבת

אנחנו קוראים שמעו. אז אני חוזר שוב. המשנה ברורה פוסק שמעו כשיטת הגאון מפילה. הספרדים קוראים שמו עם שני פסוקים ראשון ואחרון של שבת ראש חודש וישנם במקלות החסידים כאלה שקוראים השבת את ההפטרה של השמיים כיסאי מבלי להוסיף שום דבר. רק זאת ההפטרה מהתחלה ועד הסוף. אומר הרב דרי יציב אומר על זה דבר נפלא אומר בוא ותראה בוא ותראה כאן יסוד מעניין מאוד והיסוד אומר הרב מקלוויזנבורג שהיות וראש חודש נחשב כיום טוב היות ראש חודש נחשב כחג למה ראש חודש נחשב כחגדע לכולם שראש חודש אסור בהספד ובתענית ויות אסור בהספד ובתענית יש לו מימד של חג חוץ מזה הוא כותב שמ מטור בסימן תיט כתב שמצווה להרבות בסעודה בראש חודש יש

עניין להוסיף בסעודה של ראש חודש להוסיף מאכל לכבוד ראש חודש אם ככה אתה רואה שיש איזה מימד של מועד יש איזה מימד של חג ליום הזה חוץ מזה כתוב בפסיקטא אמנם בגמרא זה לא מופיע בגרסה הזאת אבל בפסיקטא כתוב כל מזונותיו של אדם כצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאות שבת ויום טוב וראש חודש. כך כתוב בפסיקטא. בגמרא במסכת ביצה לא מופיע ראש חודש. מזונותיו של אדם כצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה חוץ מהוצאות שבת ויום טוב בלי ראש חודש. אבל בפסיקטה כן מוזכר ראש חודש. אם ככה אומר האדמור מקלויזנבורג דבר יפה מאוד. אם אתה אומר שיש איזה דין של חג ולא מספידים ולא מטענים בראש חודש זה סימן שהראש חודש יש לו מימד

מסוים של יום טוב. יש לו מימד של חג. אם יש לו מימד של חג ואסור בהספד ובתענית, אז איך אתה קורא בתוך השבת הזאת? איך אתה קורא תלתה דפורענותא כשהימים האלה אסורים בהספד? לכן אומר צודקים אלה שאומרים שהשבת הזאת מפטירים את ההפטרה של של השמיים כיסי וארץ אדום רגליי ולא קוראים את ההפטרה של שימוד דבר השם. עד כאן הדברים שמופיע בספר דברי יציבנו ספר על ההפטרות שנקרא מה שהיה שיהיה. זה שם הספר, ספר מאוד יפה על ההפטרות. ושם הוא כותב דבר מאוד מאוד מעניין. הוא אומר שגם אלה שהשבת יקראו את ההפטרה של השמיים כיסיא, הרי צריכים להזכיר את זה שאנחנו נמצאים בתלתא דפורנותא. אז הוא אומר כן יש בתוך ההפטרה שנקרא בעזרת השם מי

שקורא את ההפטרה של השמיים כיסי יש כמה וכמה דברים שמזכירים את ימי האבלות על החורבן איך יש שם פסוק אחד אומר שממנו לומדת הגמרא אומרת הגמרא בכמה וכמה מקומות בש"ס אומרת הגמרא שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה מה המקור אומרת הגמרא בתענית דל ל בבבטר ס ואומרת הגמרא בגיטין נז שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה סיסו איתם מסוס כל המתבלים עליה אומרת הגמרא מכאן שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה רואה בשמחתה חוץ מזה הוא מביא חתם סופר שהחתם סופר אומר ישנו פסוק אחד קודם פסוק ח מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוכל ארץ ביום אחד אם יוולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את

בניה אומר החתם סופר הנה יש לך ביום אחד גם חלה וגם ילדה ציון את בניה לנו יכול להיות שיש לך ביום אחד שזה תשעה באב מצד אחד נחרב הבית יש לך חורבן הבית בתשעה באב ומצד שני כידוע לכולם יום תשעה באב זה גם יום מולדתו של המשיח אז יש לך גם היוכל ארץ ביום אחד היא מיוולדת גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציונת בניה ביום אחד גםות על החורבן וביום אחד גם יש לנו שמחה על הולדת משיח אלה הדברים שהוא אומר דבר נוסף הוא אומר בשם החתם סופר על הפסוק האחרון שנקרא שקוראים בהפטרה בהפטרת ראש חודש והיה מדי חודש בחודשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר אומר החתם סופר ישנם חודשים שבתוך החודש משתנה החודש. איזה חודש בתוך החודש משתנה

החודש? אומר הרב, דבר יפה מאוד. בחודש אב שבעזרת השם יחול בשבת קודש, מה יש לנו בחודש אב? חודש אב עד טו באב הוא נקרא בשם אב. מתו באב אומר הירושלמי, משתנה השם שלו ואיך קוראים לו? מנחם אביו. אז הוא אומר והיה מדי חודש בחודשו. בתוך החודש משתנה השם שלו. ומה נהיה השם שלו? השם שלו נהיה מנחמיו מדי שבת בשבתו. שבת אחת אנחנו בדיכאון זה שבת חזון ושבת אחת אנחנו בשמחה זה השבת של שבת לחמור והיה מדי חודש בחודשו מידי שבת בשבתו יש לך כאן ראיה למה לעניין של ראש חודש ביחד עם שבת והדברים נפלאים ומהירים כדברי החתם סופר טוב לאחר שראינו את זה אנחנו בעזרת השם רוצים להתחיל לעסוק בפרשת השבוע הבא עלינו לטובה פרשת מטות מסאי

והיינו רוצים לעמוד על נקוד נקודה אחת בפרשת מטות ולחבר אותה אל הימים האלה שאנחנו נמצאים בהם ימי בין המצרים ולחבר אותם גם לענייני האבלות על חורבן הבית פותחת הפרשה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה השם איש כיור נדר להשם אוישבה שבועה לאסור יסר על נפשו לא יכל דברו ככל היוצא מפי יעשה אומרת לנו התורה אדם שנותר נדר אונשבע שבועה לאיסור יסר הנפשו לא יחד דברו ככל היוצא מפי ויעשה צריך לדעת שאדם שגם אם הוא לא נודר נדר אדם צריך לשמור על הפה שלו הפה של האדם הוא כלי שרת ואדם שמוציא מילה מהפה צריך לעמוד מאחורי המילה שלו ולכן גם אם זה לא נדר אמר את המילה תשמור אותה ראיתי באחד הספרים

הוא כותב שהרב מפונביץ' זכר צדיק לברכה הרב יוסף שלמה קהנמן זכר צדיק לברכה היה בלוס אנג'לס הגיע ללוס אנג'לס ולא הסליח לחזור לארץ לראש השנה אז הוא שהה בלוס אנג'לס בראש השנה היה מטעם הישיבה נסה לגייס לך תשווה להיות בישיבת פונביץ שמה תירה בראש השנה לבין להיות בבית הכנסת בלוצנזל נו אבל לא מה שנזקרה למען הישיבה מקריבים הרבה למען החזקת התורה ולמען הפסת דבר השם שם בעולם. אז הוא שאה שמה, הוא נשאר שמה. אז אחד מעשירי לוס אנג'לס, מהתורמים של הישיבה, הזמין אותו לבוא להתארח אצלו בראש השנה. אומר, כבוד הרב, יהיה לי לכבוד ולעונג אם כבוד הרב התארח אצלי בראש השנה. הרב מפונביץ' לא רצה להתארח אצלו. א' כנראה בגלל

כשרות וב' הוא גם לא ידע איך האווירה שם. לא אווירה כמו אצל הרב מפונביץ' כמו בבית שהאווירה טובה ועיקר החגה שלהם זה לאכול את הסימנים יש מה שנקרא אימת הדין עליהם אתה רואה את אימת הדין על גדולי ישראל אז הוא לא רצה ללכת אליו אז מה הוא רצה כדי לפתור את עצמו אמר לו סליחה אומר הייתי בא ברצון אבל יש לי הנהגה שאני בראש השנה יושב לבד ואוכל לבד בראש השנה אני צריך להתכונן ליום הדין אז אני אוכל לבד הוא חזר לארץ ומאז בכל ימי ראש השנה הוא ישב לבד בלי המשפחה אמרתי שאני יושב לבד בראש השנה אין דבר כזה הוא לא אמר לא נדר ולא שום דבר הוציא מהפה שלו אני יושב לבד בראש השנה זה נגמר ללמד אותך כמה האדם צריך להיזהר מה

שהוא מוציא מהלשון שלו למרות שהוא לא נתן כאן לא נדר לא יחד דברו אמר את המילה תעמוד אחריה קראתי שפעם אחד בא לך החזוניש זכותו תגן עלינו ואמר לו כבוד הרב יבוא אליי לחתונה וניסה לעורר רחמים אצל החזונית שיבוא לכבד אותו גדול הדור בא אליו לחתונה ואמר לו שהוא אלמן והוא יתום והוא נבך והוא קיצור הוא וכדאי שיבוא לחתונה וזה יסדר אותו וישדרג אותו ויהיה לו מצווה גדולה ועוד יותר גדולה ועוד יותר גדולה והחזון איש אמר לו לא אני לא בא אמר לו כבוד הרב אני אביא לך מונית יחכה לך פה הלו חזור צ'יק צ'ק רבע שעה לא חזור זור הרב שמחה גדולה חתן וקלה וגם שמחת חתנים וגם שמחת יתומים הכל ביחד מכה אחת אמר לו אני לא בא לחתונה

הרב תבוא אני אתה הרב יבוא עם המונית עד העולם רק יגידו לנו אנחנו נצא החוצה החתן והכלה הרב אפילו לא צטליך לעלות במדרגות אני לא בא לחתונה זהו שעזר עוד פעם היה שמה אחד הבחורים מהבית של החזון איש אמר לו כבוד הרב תגיד לו בלי נדר אני אבוא זהו מה תרד ממנו תגיד לו בלי נדר וזה זה עוד שלח אותו. אמר לך זה נשמע אם אני לא מתכוון לבוא אני אגיד לו בלי נדר אני בא אני לא בא אז אני לא בא מתי אתה אומר בלי נדר שאני הולך לתת הולך לתת אז אתה אומר אני בא בלי נדר אני אבוא אבל אם אתה לא מתכוון בכלל לבוא אז מה שייך לומר בלי אני בא בלי נדר אומר זה שקר אדם מוציא מהפה שלו מה שהוא מוציא צריך לקיים את זה אלה הדברים שמופיע

בדברי רבותינו גם בלי קשר לנדרים עוסק את התורה כאן בפרשת נדרים בהרחבה גדולה. השאלה ששואלים כל רבותינו הראשונים, רש"ב"ם, רמבן, בעל התורים, כולם אותה שאלה. זו הפרשה היחידה בכל התורה כולה שנפתחת בצורה הזאת. וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל מור. קודם כל צריך שהקדוש ברוך הוא יגיד לו להגיד לראשי המטות. איך היה צריך להיות כתוב? וידבר השם אל משה לאמור. דבר אל ראשי המטות, לבני ישראל לאמור. קודם כל צריך לומר שהקדוש ברוך הוא יגיד לו דבר אל בני את ראשי המטות לאמור לא וידבר משה אל ראשי המטות איפה הוא אמר לו כך שואלים כולם הרשבם הרמבן ובעל התורים וכולם אותה תשובה בפרשה הקודמת שקראנו פרשת פנחס שקראנו בשבת

שעברה נאמר אלה תעשו להשם במועדכם לבד מנדריכם ונדוותיכם לעולותיכם ולמנחותיכם ולנזככם ולשלמכם. אז כבר בפרשה הקודמת עסקה התורה בפרשת נדרים. אז הוא אומר, אומרים כולם אז הפרשה הזאת נשמחה לכאן. למה? כותב הרשב"ם, אולי נקרא קודם את הרמ"בן אומר הרמ"בן ובא הפרשה הזאת בקל פני שהזכיר נדרי גבוה לבד מנדריכם ונדוותיכם, לעולותיכם ולמנחותכם ולנזקם ולשלמכם. אמר עוד מלבד אלה הנדרים הנזכרים יש עוד נדרי הדיות וכל היוצא מפיו של אדם חייב לקיים ולעשות כל אשר עשר על נפשו חוץ מהנדרים האלה שאדם מביא קורבנות ומבטיח כל מיני דברים יש דבר נוסף שהוא צריך לעשות מה הדבר הנוסף שהוא צריך לעשות גם אם הוא נדר נדרים אז הוא צריך

לקיים אותם אותו דבר כותב כאן הרשבם אומר הרשבם נשאלתי באוניור בקרף לוון לפי הפשט איך לכן מצינו שום פרשה שמתחילת בצורה הזאת. איפה מצאנו פרשה שכך מתחילה? שלא נאמר למעלה וידבר השם אל משה לאמור איש כידור. ואיך מתחילת הפרשה בדיבורו של משה שאין מפורש לו מפי הגבורה? וזו תשובתי. למעלה כתוב אלה תעשו לשם במועדכם לבד מנדרכם ונדוותיכם שאתם צריכים להביא באחד משלושת הרגלים משום איסור בעל תאחר. אומר הי בן זרק המפורש במסכת ראש השנה בדף ד הלך משה ודיבר אל ראשי המטות שהם שופטים לאורות ישראל הלכות נדרים ואמר להם הקדוש ברוך הוא ציווה שיקריבו שיקריבו נדריהם ונדבוותם ברגל ואין יאכרו נדריהם לפתיקח איש כידור נדר לשם

אלה הדברים שמופיע בדברי החשבם בעל התורים אומר את אותם דברים חק הוא מוסיף עוד תוספת אחת אומר בעל התורים נשמחה כאן פרשת נדרים כיוון שמיד אחרי פרשתים התורה מדברת על היציאה למלחמת מדיין כתוב בתורה וידבר השם אל משה לאמור נקום נקמד בני ישראל מאת המדיינים אחר תעשה אלמך אומר הרב בעל התורים אדם שיוצא למלחמה אדם שנמצא בעץ שרה צריך שידור נדרים זה הכלל איפה מצאנו את זה יפתח נדר נדרים יעקב אבינו נדר נדרים כתוב וידר יעקב נדר לאמור אם יהיה אלוקים ממדי ושמרני בדרך הזה זה אשר אנוכי הולך ונתן לי לחם לאכול ובגל ללבוש אז הראשון שנדר נדרים בשעת שרה היה יעקב אבינו והיות והכאן יוצאים למלחמת מדיין צריך לתור נדרים

כותב בעל התורים ובאמת הם הביאו את הנדרים שלהם באותו פרק בסוף אומרת התורה שכל אלה שחזרו מהמלחמה הביאו איתם את מה שהם מצאו במלחמה אומרת התורה ונקרב את קורבן השם איש אשר מצא כלי זהב עץ עדה וצמי טבעת תגיל וחומד לכפר על נפשות לפני השם. אז מה שהם נדרו הם הביאו עד כאן הדברים שכותב כותב הרשב"ם, כותב בעל התורים וכותב הרמבן. אלה הדברים. לאחר שלמדנו את זה אני רוצה ברשותכם להיכנס לתוך סוגיה בעזרת השם יתברך וללמוד אותה עד כמה שהיא ידנו משגת. אגב, הבעל התורים במקום כותב שנדרים בגימטריה רוצח. אדם שנותר נדרים ולא משלם את הנדר גורם לכך כמו שאומרת הגמרא במסכת במסכת שבת דף לב אומרת הגמרא בעוון נדרים אשתו של אדם

מתה לא עלינו ובעוון נדרים בניו של אדם מתים קטנים כך אומרת הגמרא מסכת שבת לכן כותב בעל התורים נדרים גימטריה רוצח לומר לך שאדם שנודר נדרים רחמנא ליצן מביא את המשפחה שלו לגדי רצח לא פחות ולא יותר. טוב, עם אלה הדברים הייתי רוצה רק לעמוד עד כמה אדם צריך להיזהר בנדרים. ואנחנו נכנסים לתוך סוגיה שעליה אומרת, אומרים חז"ל באיכה בפרק ב' על הפסוק, ישבו לארץ ידמו זקני בציון. אומרים חז"ל, אמר רבי אלעזר, אל תהי פרשת נדרים קלה בעיניך. אל תזלזל בעוון נדרים. עוון נדרים הוא עוון חמור ואל תזלזל בו. ישנה גמרא במסכת נדרים בדף סו עמוד ב אומרת הגמרא אדם אחד אמר לאשתו בלשון נדר שהוא עוסר על עצמו להנות ממנה עד שהיא לא

תיתן מהאוכל שלה לאכול לרבי יהודה ולרבי שמעון בר יוחאי עד שהוא תיתן להם לאכול והם יאכלו מהאוכל שלה הוא לא יהיה ממנה זהו חל נגמר הסיפור מה הוא רצה להרוויח אני לא יודע כנראה ללכת לאכול במסעדות מה יכל להרוויח הוא לא אוכל ממנה אז הוא אוכל שוארמה וכל מיני דברים כנראה שהאוכל שלה לא היה מי יודע מה אז הוא אמר עד שלא תתני להם לאכול אני לא יהנה ממך טוב נפלא ביותר האישה רצתה שבעלה יחזור ויקיימו חיים נורמטיביים אז היא הלכה עם המרק שהיא עשתה אני יודע הבשר הלכה ונתה לרבי מאיר לאכול רבי יהודה סליחה נתה לרבי יהודה לאכול רבי יהודה לא ידע מצד אחד זה בדיון התורה אישה מביאה גיע לו אוכל למה שאמלה אמר שהוא נוח בעלה

מחר יגיד אני לא אנה ממיחד מתי שלא הרב הזה לא יעשה קפיצות על הראש שמונה פעמים נו אז מה צריך לעשות מה כל מה שהבעלה אומר אני צריך לעשות זה ביזיון כבוד התורה רבי יהודה חשב רגע ואמר לו כן בשמחה תביא אני אכל למה אומרת הגמרא אמר רבי יהודה הקדוש ברוך הוא ציווה לקחת פרשת סותטה ולכתוב אותה על קלף ומה לעשות איתה למחוק אותה על המים למה אמר הקדוש ברוך הוא הגדול השלום שמה? שהקדוש ברוך הוא התיר למחוק שם השם על המים כדי מה לעשות אהבה ואחווה ושלום וראות בין בעל לאשתו. אמר רבי יהודה אם הבעל הזה לא חי טוב עם אשתו ועל ידי שאני אוכל את המרק הזה הם יחזרו לחיות ביחד אז למה לא? בסדר גמור. לקח את המרק ברר שהבד האכשר

הוא איכשר טוב ואפשר לסמוך על הכשרות ואכל מזה. אורך השם. נו עבירות מסוחה ראשונה עברו. עברו לרבי שמעון בר יוחאי, אמרו לו, "כבוד הרב, זה מה שקרה, הוא לא יהנה מאשתו עד שהרב לא יאכל מהמרק. בסדר גמור." הוא אומר, "היא יכולה להיות פרודה מבעלה, אני מהמרק לא אוכל." זה הכל. לא אוכל, לא נוגע בזה. למה? ראשית הוא אומר, זה לא כבוד התורה. בגלל שהוא אמר לה לאכול, אני צריך לאכול את האוכל שלה. זה פיזיון התורה ואני לא אוכל. זה אמר שניים. הוא אומר דבר נוסף אני לא רוצה לאכול כדי שלא יתרגלו בני אדם לעשות נדרים ותוך כדי זה גם הוא הבטיר לו קללה על הדרך ואמר לו שימות הבעל וימותו גם הילדים שלו ככה אמר רבי שמעון בר

יוחאי על הדרך מה שנקרא נתן לו בונוס על חשבון הזלזול בכבוד התורה ועל מה שהוא אמר הוציא מפיב כך מביאה הגמרא במסכת נדרים בדף סו ללמד אותנו כמה הדבר הזה נדרים חמור מאוד כמובן שאני אומר את זה פה צריך לדעת שבני עדות המזרח נוהגים אני לא יודע להגיד בכל המקומות הייתי בכמה מקומות שעושים מטרת נדרים ביום שישי ביום שישי אומרים הכל מותרים לכם הכל מחולים לכם יש איזה נוסח קצר כזה אחרי התפילה נשארים שם ועושים מטרת נדרים כמנהג בית אל עושים את זה כל שבוע ושבוע ביום שישי טוב רבותיי אומר אומר המדרש אמר רבי אלעזר אל תהיי פרשת נדרים קלה בעיניך שעל ידי פרשת נדרים נהרגו סנהדרין גדולה של צדקיהו על ידי זה הסנהדרין של

צדקיהו נהרגה והסוף היה שלבסוף גם נחרב בית המקדש מה קרה מסופר במדרש בהרחבה גדולה אנחנו לא נביא את הכל לפני שנים דיברנו על זה אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר דיברנו רק כדי להיכנס לתוך הסוגיה נבוכת נצר שלט בכיפה היה מלך ששלט בכיפה טיפה והיו מינם מלכים או מה שנקרא ומינה ממונים בכל מיני מקומות בירושלים הוא מינה את צדקיה צדקיה היה הממונה מטעם נבוכת נצר על ירושלים צדקיה היה אדם גדול מאוד וצדקיה היה בן בית אצל נבוכת נצר היה נכנס בלי לדפוק בדלת נכנס בפנים פותח נכנס יפה מאוד מדהים בדרך כלל לפני שאתה נכנס אדם בעל מסרה אז יש לו לו מנהל שקה ויש מסכירות יש תקס שלם עד שאתה נכנס אתה הולך להיכנס לראש עיר אז

יש ראש לשקה ושלוש מזכירות הוא יושב בפנים בבונקר יש חדר לפנים מחדר הוא יושב בפנים עם אפשרות לברוח במקרה ויגיע איזה עבריין יש לו כיסא מילות מה שנקרא איזה כניסה אחורית שמשם הוא יוצא דרך המנהרות החוצה בסיעתא דשמיא זכורני לפני איזה אולי 30 שנה אולי יותר אפילו הגעתי פעם לראש העיר והיה צריך לחתום על איזה טופס מסוים טוב הזמנתי אמרו לי תבוא בשעה 12 עמד לפני איזה יהודי נשו פנים עם ילד אברך בן תורה עם ילד בקיצור הוא היה לפניי הוא נכנס הוא יוצא ראש הגנראה צריך להחתים את ראש העיר על משהו יוצא החוצה אז אני שומע את הילד שואל את האבא אבא היינו מקודם אצל הרב עוזנר דפקנו בדלת, הוא פתח את הדלת, אין לו משקירות,

פתח, הכניס אותנו, שאלנו את השאלה, יצאת החוצה, אין לו שום קטן. אומר, תראה מה זה ראש העיר. עוד אחד, עוד מזכירה ועוד מזכירה ועוד מזכיר ועוד רלש עד שמכניסים בפנים. אומר, מה זה? ככה הילד הקטן שואל את אבא שלו. אני שומע את האבא, אומר לו תשובה. תשמעו איזה תשובה יפה. אמר לו, "למדת החומש בראשית?" אומר לו, "כן, בטח." אומר לו, מה כתוב בחומש בראשית? השמש אין לה שום עזרה, היא זורחת לבד, נכון? הירח כשהקטינו אותה שמו משקירות מסביב, נכון? שמו לה מלא כוכבים. מה זה אומר? ככל שיש לו יותר מזכירות, זה סימן שהוא יותר קטן. זהו. אז הוא אומר, הרב זר הוא גדול, הוא לא צריך מסכירות. הוא שמש, הוא לא מאיר לבד, הוא לא צריך

מזכירות. ככל שאתה רואה יותר מזכירות סימן שהוא יותר קטן. איזה תשובה יפה שנתן את זה. ברוך השם גם חינוך, גם פסוק למו סוגיה כמו שצריך. טוב, בסיעתא דשמיא בוא נלך הלאה. תדקיה היה בן בית אצל נבוכת נצר. הוא פתח וברגע שהוא פתח הוא נכנס פנימה בלי שום הודעה מוקדמת. יום אחד הוא נכנס אומרת הגמרא הוא מצא את נבוכת נצר אוכל ארנבת חיה. לא ארנבת מבושלת אלא חיה. חיה מפרקסת מה שנקרא על השולחן. תפסת באוזניים תפסת ברגליים אחוריות והכניס ביסים. ככה ביסים בתוך הארנבת. זה אימונים כדי להיות אכזרים. זה אימוני כושר להיות אכזרים. נו בסיעתא דשמיא הוא נבעט מהמראה ואז אמר לו נבוכת נצח תישה לי במזבח שאתה לא מגלה את זה. נותן

לך להיכנס. אתה נכנס את זה. לא נכנסים פה אנשים ככה אתה נכנסת ראית זה תשבע לי במזבח נשבע לו טוב היות והוא נשבע לו אז אחרי זה מה שנקרא זה ישב לו בבטן אתה יושב לבן אדם משהו בבטן יש לו בעיה עם זה למה הוא כל הזמן חושב על זה אדם חושב על זה כל הזמן וואו ראיתי תערנבת ואסור לי להסתפר ככה אתה מוציא את זה זה נגמר נכון לפעמים אדם מחזיק בבטן דברים הוא חושב שהוא ישמין בגלל זה לא תשחרר תרזה הכל בסדר תוציא את זה תוציא הכל יהיה טוב לא יהיה לך חלחת נו נפלאה ביותר ברגע שאתה אומר לו אל תספר אז הוא כל הזמן חושב על זה היה פעם איזה צר אחד מלי צר ברוציה יצא למלחמה הוא אמר לרב מהעיר שהיה לו תשמע זאת המלחמה של החיים

שלי אם אני מנצח יהיה ליהודים טוב אם אני לא מנצח ליהודים יהיה רב אמר אני אהרוג את כולם אומר לו אומר לו למה אומר מה עשינו לך אומר אתם יש לכם כוח של תפילה תתפללו שאני אנצח נו הרב חשב מסלול מחדש אומר מה הוא חוזר הוא לא מנצח אני גמור הוא אמר לו אין שום בעיה אנחנו כולנו נתפלל ואתה תצליח בתנאי אחד אבל זה תנאי בעל יעבור תשמע מה אני אומר לך אם אתה תחשוב במהלך המלחמה על דובים לבנים התפילה לא תעזור זהו הוא אומר מה אתה חושב כל המלחמה במקום לחשוב איפה לראות את הקדבם הוא חשב אם יש דובים לבנים או לא זהו נגמר הסיפור אומר ככה הוא סינדל אותו אמר אני אתפל ל אבל התפילה לא תעבור אם אתה תחשוב על דובים לבנים נו

להבדיל צדקיה המלך מה עשה צדקיה המלך היה לו כל הזמן בבטן אתזה שהוא לא יכול לספר לאף אחד אז הוא הלך וסיפר לכולם הוא סיפר לדיין שהוא נשבע הלכה שאם אתה נשבע למישהו ואתה רוצה לצאת מהשבואה אתה חייב להביא את אותו אחד שנשבעת לו שיהיה שם שישמע שאתה רוצה לחזור בך מהשבועה כי נשבעת למישהו את זה הוא לא סיפר לרב, לא סיפר לדיין המומחה והתירו לו את הנדר, התירו לו את השבוע. יום אחד נערכה ישיבת קבינט של כל השרים של נבוכת שהיו כאן בסביבה וכולם עודדו את צדקיה. אמרו לו אה אתה ראוי להיות מלך, אתה אישיות, אתה איזה נבוכת נצר, זה גם בן אדם. בקיצור, מה שנקרא, הרימו אותו ודיברו בשבחו. ועל ידי כך גם השפילו את נבוכת נצר.

ואז יצא החוצה ואמר להם אה אתם יודעים איזה נבוכת נצח אני ראיתי אותו אוכל ארנבת חיה נותן לה ביס תארו לעצמכם זה אני ראיתי מה קורה כשאני לא נמצא שם לא רוצה להגיד מה יש שם בגן חיות שהוא אוכל בן פורת יוסף נו היה שמה אחד עם טלפון חכם הקליט מיד את השיחה והריץ אותה מיד ברוך השם מארבע כנפות הארץ אה שמע מזה נבוכת נצח יצא לכיוון ארץ ישראל למלחמה חמה כתוב שהסנהדרין יצאו לקראתו. אמר נבוכת נצר, לא יכול להיות שהוא יעשה משהו נגד התורה. לא יכול להיות. תזקיה אדם צדיק. אם הוא הלך וסיפר סימן שיש אילה לספר. האם אדם יכול לחזור בו משבועה? האם אדם יכול לחזור בו מנדר? שהוא בא לסנהדרין, הסנהדרין באו לקראתו, הושיב אותם

ואמר, "בקשה, תספרו לי את מצוות התורה." עברו על כל התורה, הגיעו למצוות נדרים. שאל אותם נבוכ נצר, מה קורה לבן אדם שנודר ורוצה לחזור בו? אמרו לו, ילך אצל חכם. והחכם ימצא לו פתח ויתיר לו את הנדר. אמר להם, כמדומני שאתם אלה שהתרתם לצדקיה את השבועה שנשבע לי, שלא לגלות את זה שאכלתי ארנבת. מה עשה? אומר המדרש, מיד ציווה לקשור את כל חברי הסנהדרין, קשר אותם לזנבות הסוסים והסוסים גררו אותם מירושלים ועד לוד, עדיר לוד וכולם מתו. כך מופיע המדרש בהרחבה גדולה. והיות וכולם מתו עד מה אומרים חז"ל? זה הסיבה עד כמה אדם צריך להיזהר בעוון נדרים. וזה מה שנאמר הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלים. זה מה שקרה עם הסנהדרין. לכן

אמר רבי אלעזר, אל תהיי פרשת נדרים קלה בעיניך. ועסוף מה היה? הסוף היה שבאמת ירושלים נחרבה. כמו שאתה אומר על קמצו ברקס חרבה ירושלים. אותו דבר במכלול הדברים שחרב בית ראשון היה בגלל מה? בגלל העוון הזה של נדרים. טוב אז לא בכדי קוראים תמיד פרשת נדרים בתוך ימי בין המצרים כי היא קשורה לענייני החורבן. אנחנו בעזרת השם רוצים ללכת לכיוון אחר לגמרי ולעמוד על רש"י בפרשת השבוע היום ההילולה של רש"י הקדוש זכותו תגן עלינו ועל כל עם ישראל ובזכות הלימוד בתורתו של רש"י ימליץ עלינו בפני אדון כל ויסיר מעלינו את הגזרות הנוראות על לומדי התורה שזור רש"י הקדוש יעמוד ויסנגר עלינו בפני כיסא הכבוד. אומר רש"י הקדוש כאן

בפרשת השבוע וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור זה הדבר אשר ציווה השם כותב רש"י משה נתנבא בכה כה אמר השם כך צות הלילה והנתנינביאים התנבו בכה משה רבינו התנבא בכו והנביאים בכו מוסף עליהם משה משה רבינו יש לו תוספת שנתנבא בלשון זה הדבר הנה כאן בפרשה שלנו וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל מור זה הדבר אשר ציווה השם אז משה רבינו התרבה בזה הדבר זה פירוש אחד ברשי פירוש השני אומר רש"י דבר אחר זה הדבר מאוטו לומר שהחכם בלשון התרה והבעל בלשון הפרה כלשון הכתוב כאן ואם חלפו אם הבעל אמר לאשתו מותר לך מותר לך מותר לך והרב אמר לאותו אדם שהוא התיר לו את הנדר מופר לך מופר מופר לך מופר לך אינו מופר לא אמר

שום דבר כך מופיע כאן ברשי הקדוש בשם חז"ל עד כאן הדברים בסיעתא דשמיא אומר השפתי חכמים במקום למה אומרים לאדם שנודר נדרים למה אומרים ילך אצל רב וייר לו את הנדר כותב הרב צפטי חכמים לפי שהחכם אינו מתיר אלא בחרתה צריכה לשון הטרה אבל הבעל מפר בלא חרתה ובלא נתינה טעם שייך חבל לשון הפרה. אומרים לנו השפתי חכמים כלל נפלא. הבעל לא שואל את אשתו למה נדר. הוא אומר לה מופר לך מופר לך מופר לך. אומרת האישה אני נודרת אני לא הופה יותר עוגות. אומר לו אומר לה מופר לך מופר לך מופר לך לא מעניין שום דבר אין דבר כזה. אז הוא יכול להפר לה את הנדר. הוא לא צריך סיבה למה את לא רוצה להפות עוגות? מה עובר עלייך? מה מונח? שום

דבר. מופר לו הרב לפני שהרב מתיר את הנדר הוא צריך למצוא פתח הוא צריך למה ש אתה תגיד אם היית יודע שכך יקרה כתוצאה מהנדר שלך היית נודר אומר לו לא אז ממילא זה סיבה יש פתח להתיר את הנדר עד כאן הדברים שכותב הרב צפתי חכמים מוסיף כאן השפתי חכמים עוד דבר אצל חכם כתיב איש כידור נדר לאסור איסר על נפשו לא יחל ברושמע הוא לא יכל דברו אבל אחר מחל לו הוא לא אבל רב כן מחלו וכתיב לאסור ומשמע שעשר עליו דבר פלוני הוא עשר עליו דבר פלוני ואחר כן בא אחר הוא מתיר לו הדבר שעסר לו כן אמר אסור נופל לשון מתיר אם יש דבר שהוא אסור קשור אז אם קשור יש לשון מתיר נכנס עליו כי איסור הוא מלשון קשר לגבי קשר שייך לשון הטרה שמתיר

הקשר שמ מינה זה בחכם כתוב לשון התרה אלה הדברים שכותב השפתי חכמים בקטע הראשון טוב נפלא בקטע השני אומר השפתי חכמים מה זה המושג הזה של זה הדבר אומר השפתי חכמים וזה מעלה יתרה וזה הדבר משמע הדבר עצמו ברור ששמע מהקדוש ברוך הוא ונקרא אספקלריה המאירה מה שאין כן בשאר נביאים דלא היה מדבר דבר להם אלא בחידות או על ידי חלומות ונקרא אספקלריה שאינה מהירה אבל למשה היה מדבר על דבר עצמו שיאמר לבני ישראל עניין שנאמר פה אל פה הדבר בו ומראה ולא בחידות ומה שנתנבא משה בכו אמר השם כדי בפרשת ורה תכתיב בפרשת בוא יש לומר זה קודם עמידתו בהר סיני היה והיה מתנבא בלשון של קור אבל אחר מתן תורה היה מתנבא בזה הדבר אומר כאן

הכלי יקר, דבר נפלא. משה רבנו לפני שהיה בהר סיני, הנבואה שלו הייתה בכו. רק בחומש בשמות לבד מופיע 10 פעמים המילה כה אצל משה רבנו. 10 פעמים. הפעם הראשונה כה אמר השם בני בכורי ישראל. אחרי זה מופיע כמר השם שלח את עמי ויחוקים במדבר. אחרי זה במכת דם, ספרדע, ערוב, דבר, ברד, הרבה ובכורות. בכל אחד מופיע את המילה כה כה אמר השם בזו תדע כי אני השם כה אמר השם שלח אמי ויעבדוני כה אמר השם שלח את עמי ויעבדוני כה אמר השם אלוקי העברים שלח את עמי ויעבדוני כה אמר השם שלח את עמי ויעבדוני כה אמר השם שלח אמי ויעבדוני כה אמר השם כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים מכת בכורות אומר הצב אומרים חז"ל יש לנו עוד פעם אחת כה

אחרי מתן תורה איפה בחטא העגל כתוב כה אמר השם שימו איש חרבו על ירכו ועברו כותב הרב כותב המלבים הסיבה כיוון שאחרי חטא העגל עם ישראל היו נזופים ומיו נזופים אז משה רבינו התנבא בכוה ולא בזה אבל מעד מתן תורה משה רבינו התנבא בזה אלה הדברים שכותב הטבטי חכמים דבר נפלא המלבין כותב את אותו רעיון כמו שמופיע פה בספר סוכת דוד הוא בא להסביר מה זה המושג הזה זה אומר הספר סוכת דוד זה מורה באצבע איפה החודש הזה לכם ראש חודשים הרא לו באצבע במנורה מה כתוב וזה מעשה המנורה איפה מצאנו עוד במחצית השקל התקשה משה רבינו מה נאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים מורה באצבע כל דבר שיש לך ברור מול העיניים זה מורה באצבע זה בא

בלשון זה שער הנביאים נמצא בכ איפה נמצא הנה עוד מקום בקריאת ים סוף כשכולם ראו את הקדוש ברוך הוא על ים סוף מה כתוב כולם הרו באצבע ואמרו

זה אלי וענוהו אז כל אחד ואחד הורה באצבע אלא הדברים שיש לנו כאן אומר הרב בוא ותראה בהפטרה הקודמת אם אתם זוכרים מה מה אמרנו בהפטרה הקודמת שואל הקדוש ברוך הוא את הנביא ישעיהו מה אתה רואה מה הוא אמר לו מקל שקד אני רואה אמר לו הטבת לראות מה הוא רואה מקל שקד הוא צריך צריך לפרש מה הוא רואה. סיר נפוח אני רואה הוא צריך לפרש את מה שהוא רואה מה הוא רואה במקל שקד חז"ל הוא ראה מקל שקד כותב רש"י שם כותב תוספות במסכת בכורות דף ח שהכוונה שיבוא פורנות על ישראל שתימשך כמה זמן? שלושה שבועות למה? כי הזמן שמייש פרח עד הזמן שיש שקדים כמה זמן זה? שלושה שבועות זה שקד זה מה שמונח כאן אז הוא רואה מה חזה הוא צריך לפרש

מה הוא רואה זה כו זה בחלום זה במראות במשה רבינו זה בזה זה פירוש דבר הוא רואה את זה מול העיניים שלו אל הוא אומר אומר הרב שוקת דוד ואיך הגיע לזה משה רבנו משה רבינו אומר נתבקש על ידי הקדוש ברוך הוא להתנתק מהגוף שלו זה מה שהקדוש ברוך הוא אמר לו תתנתק מהגוף איפה הוא אמר לו של נעליך מעל רגליך אומר רבי חיים מבל ולוזין מה זה שעל נעליך מעל רגליך נעל זה התושבת של הגוף נכון הגוף נמצא בתוך הנעל אתה הולך עם נעליים אותו דבר הגוף הנשמה נמצאת בתוך גוף שהקדוש ברוך הוא אומר לו שלנ עליך תתנתק מהגוף שלך תתנתק מהגוף זה מה שהוא התכוון לומר לו זה מבואר על פי גמרא לא אכנס לזה עכשיו אבל הגמרא בברכות אומרת שמי שרואה

בחלום מת שהגיע אליו הביתה לא מפחד מזה הכל בסדר גמור אם לקח משהו מהבית גם לא לפחד. הכל בסדר גמור. אבל אומרת הגמרא, אם הוא לקח נעליים מהבית, אומרת הגמרא, סימן שמישהו מבני הבית הולך למות. זהו. למה דווקא נעליים? דרך אגב, זאת הסיבה שמה שזורקים את כל הנעליים של המת מיד אחרי שהוא נפטר משליכים החוצה. אלא אם כן יש לכם איזה ערבי שאתם יכולים לתרום לו את זה באופן עקרוני. את זה מהבית שלא יישאר מזה זכר. כל נעליים יש מחלוקת בפוסקים אם זה רק נעליים שהוא לבש אותם או זה גם נעליים שהוא הזמין אותם מלא מלא שיטות בדבר הזה בכל אופן זה המושג אם ככה הקדוש ברוך הוא אומר לו שלנ עליך תתנתק מהגוף שלך ולכן נקרא משה רבינו

איש אלוקים אומרים חז"ל מחציו ומעלה אלוקים מחציו במטא איש שמשה רבינו התנתק חוץ מזה גם התנתק מהבית שלו שנאמר ואתה פה עמוד עם הדין מעניין שבבני סוסכור במאמר אחרי תמוז אב מאמר ב סוף בפות טז כותב הבני סוסכו בהפטרה שנקרא בשבוע הבא אומר הנביא חזון ישעיהו בן אמות אשר חז יהודה וירושלים שואל בניסוסכו למה כתוב בנוסח הזה אם אתה אומר חזון אז זה ודאי שהוא חזר למה צריך לומר חזון ישעיהו בן המוות אשר חז על יהודה תגיד חזון ישעיהו בן המוות על יהודה בירושלים כך שואל הבניס השסכר או בני שסכר אומר תשובה, תשובה נפלאה ביותר. אומר הרב, כשהקדוש ברוך הוא אומר למישהו משהו באחד הנביאים הוא לא חוזר בו. למה? אומר הנביא, כן

יהיה דברי אשר יצא מפי ישוב ריקם. מה שהקדוש ברוך הוא אומר לא חוזרקם. אבל נבואה אומר הבני סוסכור, זה תלוי בדרגה של הנביא. למה? יש דרגה של חיזיון ויש דרגה של נבואה. יכול להיות באותו דור, אומר רבניסכר, אחד נביא ואחד חוזה. איפה? בדור אחד היה נתן הנביא וגד החוזה. בדור אחד נתן הנביא וגד החוזה. מה ההבדל ביניהם? נביא הוא אומר זה מלשון ניף שפתיים. זה דיבור. הוא שומע ישירות מפי הקדוש ברוך הוא. זה ניף שפתיים. חוזה רואה תמונה. תמונה. הוא צריך לפרש את התמונה. הוא מפרש את התמונה בכיוון אחד. יכול להיות שהפירוש הוא אחר לגמרי. שהקדוש ברוך הוא אומר לו הוא לא יכול לחזור אבל שהקדוש ברוך הוא מראה לו מראה והנביא

מפרש את המראה בצורה הזאת יכול להיות שאומר לקדוש ברוך הוא לא פירשת את זה נכון לכן נאמר כאן חזון ישעיהו בן אמות שלא תחשוב שהרא לו את זה בדיבור אשר חז יהודה וירושלים הוא רק הרא לו את זה בחיזיון ואז מה אם בסוף עם ישראל יעשה תשובה אז הקדוש ברוך הוא יכול לחזור בו לכן זה מופיע רק בנושא של חיזיון ולא בנושא של דיבור ככה כותב הבני סוסכור במאמרי חודש תמוז מאמר ב אותומר החתם סופר בוא ותראה את הדגדרות שהייתה בנבואה הנבואה הראשונה מה יש לנו דברי ירמיהו הקדוש ברוך הוא דיבר איתו בהפטרה השנייה מה זה שמעו מה זה שמעו זה בת קול זה כבר ירידה זה כבר לא מה שהיה קודם מה היה לנו קודם מקודם היה לנו דברי רמיה ובדיבור

עכשיו מה יש לנו רק בשמיעה זה שמיעה של בת קול. מה יהיה בשבוע הבא? בשבוע הבא רק יהיה חזון. זה נקרא בחלומות לילה. זה רק מראה. זה מראה לך את הדרדרות. ככל שחלף הזמן ידרדר הקשר של הקדוש ברוך הוא עם הנביאים. בהתחלה דיבור, אחרי זה שמיעה של בת קול ובסוף רק חיזיון. טוב, אלה הדברים בסיעתא דשמיא. נוכל ללכת הלאה. בא הספר שמן ראש ואולי נקדים קודם את הדברים של האישמח מוישה. כותב האישמח מושה תשובה דבר יפה מאוד כמדומני שהיום היה היורסד שלו אומר האישמח מושה מה כתוב כאן ברשי הקדוש שהיום ההילולה שלו אומר רש"י כל הנביאים התנבו בכור ומשה רבינו בזה מה זה מה הפירוש אז אמרנו לפני רגע זה פירוש דבר שאתה רואה מול

העיניים שלך זה פירוש הדבר הזה אומר הרב ישמח מוישה אתה יודע מה זה זה שכינה מדברת מתוך גרונו שכינה הקדוש ברוך הוא מדבר מתוך גרונו של משה רבנו. זה פירוש הדבר זה. זה זה שכינה מדברת מתוך גרונו. פירוש הדבר שהקדוש ברוך הוא דיבר מפני גרונו של משה רבנו. אז כל הנביאים לא זכו לזה. מי זכה לזה? מי שזכה לזה זה הוא. מי שזכה לזה זה רק משה רבינו. הוא זכה לזה. וזה המעלה הגדולה של משה רבינו. שנאמר זה מה זה שמשה רבינו זכה לשכינה מדברת מתור גונו. אלה הדברים שכותב הרב ישמח מוישה. בא הספר שמן ראש ואומר על זה דבר נפלא. אומר, "אתה יודע איפה זה רמוז?" כשהגמרא במסכת חולין בדף קלט שואלת הגמרא, משה מן התורה מנין? איפה

משה רבינו כתוב בתורה? מה אומרת הגמרא? איפה מצנו את משה רבינו בתורה? עוד לפני חומשמות ששם נולד משה רבינו.

אומרת הגמרא, מתנו בפסוק בשגם הוא בשר והוא ימיו 120 שנה. בשגם גימטריה משה 345 זה בשגם והוא אמר 120 שנה שמשה רבינו חי 120 שנה אלה הדברים שנאמר בדברי בדברי הגמרא אומר הרב שמן ראש אם אומר האמח מושה שמה שמשה רבינו הייתה המעלה שלו שהוא בזה מה זה זה שכינה מדברת בתוך גרונו זה הגימטריה של רמילה בשגם שכינה מדברת בתוך גרונו. זה מה שהוא אומר. אז זה משה רבינו. משה רבינו השכינה מדברת ממנו. אם ככה בוא נראה דבר נפלא ביותר. בעזרת השם אני מקווה שכבר הוצאתם מחזורים של הימים הנועים. צריכים להתחיל להתכונן בעזרת השם שלא ייפול עליכם בבת אחת. חודש אב ראשי תיבות אלול בה. ואלו זה ראשי תיבות. אני לדודי ודודי לי ותשרי

זה כבר ראשי תיבות שכבר נגמר החגים. אז לכן עכשיו זה הזמן לקחת את המחזורים, להתחיל ללמוד אותם. קודם צריך ללמוד את הכינות אבל אחרי זה ללמוד את המחזורים, יש לכם שלושה שבועות חופש, מה תעשו? ללמוד את המחזור ראש השנה יום כיפור. רבותיי, בתפילת יום הכיפורים לבת בערזת השם אולי נזכה השנה כבר יהיה בבית המקדש.

והכהנים והעם העומדים באזהרה שהיו שומים היו שומעים את מה? את השם הנכבד והנורא. מפורש יוצא מפי כהן גדול בקדושה ובטהרה. היו קוראים ומשתחווים ונופלים על פניהם ואומרים ברוך השם כבוד מלכותו לעולם ועל. בא הארי הקדוש שואל שאלה מאוד יפה בפרי עץ חיים שער יום הכיפורים. מה זה מפורש יוצא מפי כהן גדול? מה זה יוצא מפי כהן גדול? צ להיות כתוב מה מפורש אומר כהן גדול מה זה יוצא שהיו שומעים את השם נופלים על פניהם ויוצא ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד מה כתוב ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אז מה זה כתוב יוצא מפי כהן גדול היה צריך לומר ואומר שיושב מהפורש אומר מפי כהן גדול מה זה יוצא אומר הארי הקדוש הוא לא היה

אומר מה הוא היה עושה היה עושה אה והשם היה יוצא החוצה יוצא מפי כהן גדול הוא לא היה יכול להגיד את זה הוא אמר אה ויצא החוצה יש ספר נפלא שנקרא אביד סיום הכיפורים של הרב אהרון לוי שליטא ספר נפלא על אבודס יום הכיפורים יש לו המון ספרים מאוד מאוד יפים בספרים שלו הוא מדבר בהרחבה גדולה על הנושא הזה שהכהן הגדול היה פותח את הפה ויוצא ממנו השם כותב הרב ובסידור אוצר התפילות יום הכיפורים אומר אומר בשם ספר חמדת הימים אומר הטעם מה מונח הרי השם המפורש יהיה באיזה אופן שיהיה באיזה אופן שתרצה את השם המפורש ומן הנמנע שאשר פה של בשר ודם יכול להזכירו אין מציאות שבן אדם יכול להזכיר את השם הזה אין מציאות ולכן מה ולבטא

שם זה בשפתיים אין מציאות ואין לשון אשר יכילנו אין שום לשון שיכולה להכיל אותה. למה? כי הוא שתום מכל שתום, דק מכל דק ונעלם מכל נעלם. ולטוב כקבורתו אי אפשר להזכירו בפה. אז מה היה עושה הכהן? היה אומר אה ויוצא החוצה. השם המפורש היה מבליע אותו בנעימה וככה יוצא החוצה. איך יוצא? מפורש יוצא מפי כהן גדול. מה למדנו מכאן? משה רבנו כשהוא מדבר, הוא לא היה מדבר. מה היה עושה? אה וידבר השם אל משה לאמור מי מהפה של משה רבינו משה רבינו היה כבוד פה וכבד לשון איך הוא מדבר הוא הרי מגמגם מתי הפסיק משה רבנו להיות מגמגם בראש חודש שבט שהוא התחיל לדבר את התורה ספר דברים הוא דיבר עצוב 37 ימים איך הוא דיבר קודם מה התשובה

משה רבינו פתח ושכינה מדברת מתוך גרונו והיות ושכינה מדברת מתוך גרונו לכן מובן טוב מאוד בשגם ובש צר אלא הדברים שאומר הרב ישמח מוישה עם התוספת הזאת. אם ככה אומר הספר שמן ראש, בואו ניתן עוד תוספת לשאלת השאלות שכולם שואלים. איך משה רבנו דיבר? רבותיי, יש כאן עצרת שמתוכננים להגיע 10,000 איש, נכון? עושים במה, מביאים רמקולים ובוקסות ושמחה ושסון וטנדרים ומלא ותוקעים על כל עמוד חשמל בוקסה עם אנטנות שעוברת מאחד לשני. נכון? שמע ישראל שמע ישראל שומעים אחד אחד מי שומע אחד מי יודע אחד אני יודע נכון אתה צועק ברמקולים יופי ברבו הכן שומע לא שומע כן שומע חזרה הד לא הד משה רבנו לא דיבר ל10,000 איש וגם לא ל-20,000

לכמה הוא דיבר לח מיליון אנשים איך שמעו את משה רבינו איפה היה רםקולים מאיפה שמעו אומר הרב דבר נפלא מעמד הר סיני הקדוש ברוך הוא אמר אנוכי ולא יהיה לך קולו של הקדוש ברוך הוא הלך מסוף העולם ועד סופו ופרחה נשמתם של כולם בבת אחת ואז מה קרה כל אומות העולם רצו לבילם אומרת הגמרא ושאלו אותו מה זה מה קורה בעולם מה זה מה מתרחש אמר שום דבר הקדוש ברוך הוא נותן תורה לעם ישראל כיוון ששמעו שהקדוש ברוך הוא נותן תורה שנאמר אין תורה שהתורה נקראת עוד שנאמר השם עוד לעמו יתן פתחו כולם ואמרו השם יברך את עמו בשלום הכל בסדר עד קולו של הקדוש ברוך הוא נשמע מסוף העולם ועד סופו. איך בעזרת השם עוד כמה שעות נגיד כל השם בכוח

כל השם בהדר כל השם שובר ארזים פירוש דבר שהקדוש ברוך הוא בקול שלו הולך מסוף העולם שמשה רבינו דיבר לא משה רבינו דיבר מי דיבר הקדוש ברוך הוא דיבר אז הוא פתח את הפה וכולו היה שובר ארזים כולה היה בכוח אז שמעו אותו מסוף העולם ועד סופו זה מה שכתוב חוץ מזה שכתוב בירושה מי בפסוכים שגם במצרים שמשה רבינו אמר לכולם לבוא להתאסף לרעמס היה קולו הולך במרחק של 40 פרסאות לא פחות ולא יותר זה מה שנאמר על משה רבנו אומר הרב אומר הרב דבר נפלא ביותר כתוב בספר כנסת יחזקאל הוא אומר דבר נפלא בכנסת יחזקאל הוא מביא פרשה סיטרוי משה רבנו מדבר הקדוש ברוך הוא מדבר בהר שיניאי ועם ישראל פונה אליו אומר לו דבר דבר אתה עמנו ואל

לדבר עמנו אלוקים פנמות אנחנו לא יכולים מפחדים מהקדוש ברוך הוא שמענו אנוכי ולא יהיה לך פרה נשמתם דבר אתה עמנו ואל נדבר עמנו אלוקים אומרת התורה בפרשת סיטרוי ויאמר השם אל משה הנה אנוכי בא אליך באה וענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לו לעולם אומר מה קרה שתי דיברות אומר הספר כנסת ישראל שתי דברות אמר הקדוש ברוך הוא. אחרי ששתי דיברות אמר הקדוש ברוך הוא אחד דיבר אלוקים שתיים זו שמעתי מה אנוכי ולא יהיה לך אחרי אנוכי ולא יהך אומר די די די ריבונו של עולם די לא יכול להיות יותר אנחנו לא יכולים לעמוד בזה משה אתה תדבר משה דיבר כן משה דיבר אומר הקדוש ברוך הוא הנה אנוכי בא אליך באב ענן וגם בך יאמינו

לעולם למה כי אחרי שהקדוש ברוך הוא אמר שתי דיברות משה עמד לדבר אבל הכל של משה רבינו כולם זהו של מי זה של הקדוש ברוך הוא הזינו לקול של משה רבנו ואמרו הנה זה אותו קול הנה אנוכי בא אליך באב וענן וגם בך יאמינו לעולם למה שאותו קול שהם שמעו באנוכי ולא יהיה לך עכשיו הם שמעו גם בשער שמונה הדיברות הנוספות ואז ידעו ששכינה מדברת מתוך מתוך גרונו של משה רבנו עד כאן הדברים הנפלאים שאומר הספר כנסת יחזקאל אם ככה רבותיי אחרי שלמדנו את זה נוכל להבין מה כותב רש"י הקדוש זכותו תגן עלינו שמשה רבינו נאמר בזה כי שכינה מדברת מתוך גרונו אומר האיסמח מושה לכן הוא מדבר בזה ושאר הנביאים בכו בא רבי דוד פרדו ושואל שאלה בספר

שלו ספרי דביר שואל רבי דוד פרו איזה יופי בפרשה של אנחנו לומדים את המעלה של משה רבנו שמה שמשה רבנו שכינה מדברת מתוך גרונו וכל הנביאים מתנבים בכור ומשה רבינו בזה שנאמר מה וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל זה הדבר אומר רש"י הקדוש זה הדבר משה רבנו מתנבא בזה ושאר הנביאים בכו יפה שואל רבי דוד טר פרדו למה כאן למה בפרשת נדרים למה בפרשת נדרים זה יכל להיות איפה פרשת מעלותך פה אל פה לדבר בו ומראה בלא בחידות זה הדבר אשר ציווה השם שמשה רבנו יגיד מתבא בזה למה הקדוש ברוך הוא חיכה לגילוי הזה של זה פירוש דבר שמורה לו באצבע ואומר לנו סמחמו שזה כותב השפתי חכמים זה זה התפקלריה מהירה התפקלריה מהירה אומר ממו

שהכוונה זה שכינה מדברת מתוך גרונו למה חיקוי עם הדבר עם הגילוי הנפלא הזה דווקא עד מתי עד רגע שמגיעים לפרשת נדרים זאת השאלה של רבי דוד פרדו טוב כדי ליישב את זה בעזרת השם נתחיל עכשיו ובעזרת השם בתוך זמן קצר יהיה לנו כאן גילוי רבותיי לא להאמין מה שרבותינו מגלים לנו ישנה גמרא שהאמת היא שהיינו צריכים להתחיל כאן אבל הגמרא הזאת היא באמת דבר נפלא ביותר הגמרא נמצאת במסכת בבאב בטרא בדף עד מספרת שם הגמרא על רבא ברב בחנה אומרת הגמרא רבא ברב ברחנה עבר עם ישמעאלי אחד את המדבר מדבר סיני נו יכל ללכת על הגמל ספינת המדבר להפליג עם הספינת המדבר ולעבור מצד אחד של מדבר סיני אלצד השני זה בעצם הייתה התוכנית רק מה

הישמעאלי הזה נאמר בחז"ל היה מומחה גדול ענייני מדבר איפה המומחיות שלו המומחיות שלו הייתה היו מביאים לו אדמה הוא היה מריח אותה והיה אומר מכאן כאן המרחק למים 2 קילומטר. אתה מביא לו עוד אדמה, אומר מכאן המרחק למים קילומטר ורבע. הוא ידע להריח על פי האדמה מה המרחק למים. אומרת הגמרא, היו מחליפים לו את ה את ה חתיכות קרקע הוא מיד יבחן. זאת אומרת, אי אפשרה לבלבל אותו. היה מומחה גדול. אומר הישמעלי הזו מלבא בבא חנה, תגיד, אתה רוצה אולי לבוא לטיילולים לים שנקרא קצת במדבר מעבר לה? אומר לו, כן. מה יש פה? אומר, יש כאן שלושה אתרים שאני יכול להראות לך. מה שלושה אתרים? אחד, מתי מדבר, זה אחד. ידוע לכולם שכל מתה

המדבר נכנסו לקבר בערב ערב תשעה בארב. אותו לילה שהם המרגלים הוציאו דיבה. אמר הקדוש ברוך הוא, אתם בחיתם בחייה של חינם, אני אקבע לכם בחייה לדורות. יפה מאוד. אז כל תשעה באב חפרו בורות ונכנסו בפנים. כל שנה מתו 15,000 איש. אז אם היה במקום אחד היו שנתיים אז כמה כברים היה שמה? 30,000. אם היה מקום אחד שלוש שנים 45,000. מקום אחד שקוראים לו קדש היו שמה 19 שנים. ונשב בקדש ימים רבים. כמה ימים רבים? 19 שנה. 19 שנה כפול 15,000 כמה זה יוצא? 285,000 דברים. נו אומר לו כן בבקשה תראה לי הלך רבא בבחנה עם שמעלי הזה אומר ראיתי את מתי המדבר כולם שוכבים על הגב ותמו כמבסמו כולם נראים טוב לחייים ורודות מבסוטים מתים לא

חיברים נראים מצוין לא פחות ולא יותר פני הם צהובות נפלא ביותר רבותיי רבחנ מדבר זה 1500 שנה איך יכול להיות שהם לא נרכבו איך יכול להיות שהם לא נרכבו מה התשובה? אומר הפרקי דרבי אליעזר, כל מי שעמדה רגלו על הר סיני, לא אחזתו רימה ותולעה. אז זהו, כך הם היו. טוב, מספרת שם הגמרא סיפור. היה שמה הרב אבאברחנא ניסה לקחת ציצית ממישהו, כי באותו זמן היה ויכוח בבית המדרש לגבי ציצית. הוא חתך ציצית. באותו רגע שהוא נגע בציצית הוא קיבל אירוע מוכי ולא יכל לזוז. קיבל שיתוק, לא יכל לזוז. והוא לא יכל לזוז אז הוא היה במה שנקרא במצב לא נעים אומר לו הישמעאלי בוא בוא תעלה על הגמל אומר אני לא יכול לזוז אומר אה תגיד לקחת

פה משהו אומר לקחתי לקחתי ציצית כן אומר תחזיר את זה מהר אחרת אתה לא תזוז זרק את הציצית חזרה אחרי זה שהוא בא לבית המדרש כעסו עליו היה ויכוח היית מסתכל כמה קשרים וכמה חוטים יש ואיך הקשר וגמרנו מה אתה צריך להביא לנו את זה היית אתה בודק את זה טוב התרגש לא בדק אמר לו בוא בוא אני אראה לך את הר סיני. הכנה הבאה. אומר בבחנה, הגעתי להר סיני וראיתי מסביב להר הקרבים בגודל של חמורים לבנים. לא פחות ולא יותר. עקרבים בגודל של חמורים לבנים. כמובן שצריכים להסביר מה זה עקרבים ומה זה חמורים ומה זה לבנים. דווקא בכל אופן אלה הדברים הכל צריך ביאור. בעזרת השם פעם נעסוק בגמרא הזאת. זה קשור לסייגים וגדרים. אז נדבר על

גם על העקרבים ועל הלבנים ועל החמורים. אומר הרב אבאבר חנה כשמעתי שם למרגלות הר סיני, שמעתי בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי. שמעתי בת כל שאומרת אוי לי שנשבעתי. ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? אוי לי שנשבעתי. ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי את הנדר, את השבועה. רבא בבברב חנא לא אמר שום דבר. אומר שם החשבם על מה הקדוש ברוך הוא אמר אוילי על מה הייתה בת קול שהקדוש ברוך הוא הגלה את עם ישראל לגלות אמר הקדוש ברוך הוא אוי לי שהגליתי את עם ישראל לגלות מי יפר לי את השבועה שאני אוכל להחזיר אותה מהגלות רבא בבחנה לא אמר כלום לא אמר כלום חזר בחזרה לישיבה ואמר את זה לחכמים אל תשאלו מה אני שמעתי במעמד הר סיני מקום הזה שהיה הר

סיני שמעתי את בת קול של הקדוש ברוך הוא שאומרת אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי? שואל אותו החכמים ומה אמרת? אומר שום דבר. אמרו לו שותה שקמותך. למה לא אמרת לו מופר לך? מופר לך מופר לך. והיית מתיר לו את הנדר, מתיר לו את השבועה. אומרת הגמרא, ולמה באמת הוא לא הפר לו את השבועה? אומרת הגמרא, רבחנא חשב שאולי הקדוש ברוך הוא רוצה להפר את השואה של המבול. הקדוש ברוך הוא נשבע על המבול שהוא לא יביא יותר מבול העולם. כך אומרים חז"ל בפרקי דרב אליעזר פרק כ"ג. ויח השם את ריח הניכוח. מה עשה הקדוש ברוך הוא? פשט יד ימינו ונשבע לו שלא להביא מי מבול על הארץ. שנאמר כימי זאת כימי נוח זאת לי אשר נשבעתי. ונתן קשת

לא ברית ברית שבועה. בינו לבין הארץ שנאמר את קשתי נתתי בענן והיא הייתה לאות ברית והתקינו חכמים שיהיו מה עושים מזכירים שבועת נח בכל יום כל יום יזכירו את שבואת נוח איפה בפסוק למען ירבו ימי ביניכם על האדמה אשר נשבע השם לאבותיכם איך ירבו אם הקדוש ברוך הוא לא מביא מבול אז ממילא אנשים יכולים לחיות כי אם חד וחלילה אנשים מקלקלים והקדוש ברוך חייבים מבול אז לא יהיה לזה יותר מחיה יפה מאוד אז לכן הוא פחד אמרו לו חכמים אם זה על המבול מה אוילי אם הקדוש ברוך הוא אומר אוילי סימן שמה שהוא בצער מה הוא בצער שהוא לא מביא מבול על העולם זה לא שייך לצער מה זה אוילי אומרים אומר הבן יוידה שאולי באמת הקדוש ברוך הוא היה

בצר גם על המבול כי בגלל שיש מבול הקדוש ברוך הוא הבטיח שהוא לא יביא מבול אז אנשים לא מפחדים לעשות עבירות למה כי הקדוש ברוך הוא הבטיח שלא יעשה מבול אבל אם הקדוש ברוך הוא לא היה נשבע שהוא מביא מבול, שהוא לא היה מביא מבול, אז מה היה? אם חס וחלילה העולם היה משחית, אז אנשים היו פחדים שהקדוש ברוך הוא הביא מבול. לכן היה עול. עד כאן הדברים שכתובים בדברי הגמרא. אנחנו עוד נחזור אל הגמרא הזאת בעתיד בעזרת השם בהחווה גדולה כי הגמרא הזאת היא פתח לכל נושא הגאולה ונעסוק בה בעזרת השם בסיעתא דשמיא. בא תוספות במקום שם במסכת בבאב בטרף עד עשואל בתימא המי אין הקדוש ברוך הוא מפר בעצמו מה הוא צועק מי מפר לי שהקדוש

ברוך הוא יפר בעצמו כדאיתא בגמרא חגיגת דו שנדרים יש להם מטרה או מה רוצה תוספות תוספות מדבר על משנה במסכת חגיגה בדף י אומרת הגמרא במשנה במסכת נדרים יתר נדרים פורחים באוויר ואין להם על מה שישמוכו. זה שרב מתיר את הנדר, אין לו מקור בתורה. לא כתוב בתורה שאם רב מתיר לו את הנדר, הנדר מותר. לכן התר נתרים פורחים באוויר, אין להם אחיזה. מאיפה יש להם? כל המקור שלהם זה דרשת חז"ל. וזה הכל. מאיפה הדרשת חז"ל? מה המקור של זה? המקור של מה? שדיין מומחה אחד יכול להתיר נדר על ידי פתח וחרטה והשלושה אדיוטות יכולים להתיר נדר על ידי פתח וחרטה. מה המקור של זה? מביאה הגמרא כמה מקורות. אחד המקורות מה? פרשת השבוע. איש

כידור נדר לשם לא יכל דברו. הוא אינו מכל. אומרת הגמרא אבל אחרים מכילים לו. הוא לא אבל אחרים כן. הנה מכאן למדו חז"ל שהוא לא יכול להפר את הנדר, הוא לא יכול להתיר את הנדר, אבל אחרים מתירים לו. דבר נוסף מביאים חז"ל, איי איי איי בואו תראו דבר נפלא. גם זה קשור לפרשת השבוע. בעוד כמה שעות נגיד מה? נגיד לכו נרננה להשם ושם נאמר מה אשר נשבעתי ביפי אם יבואנו למנחוסי. הקדוש ברוך הוא נשבע באפי. שואלת הגמרא למה הקדוש ברוך הוא אמר נשבעתי באפי אומרת הגמרא שהקדוש ברוך הוא נשבע באפו וחזר בו מה הוא נשבע באפו וחזר בו למה בשביל מה הקדוש ברוך הוא צריך לומר אשר נשבעתי באפיל על מה הקדוש ברוך הוא מדבר שהוא נשבע שכל מי

שדיבר על ארץ ישראל לא יראה את הארץ הזאת נכון כך נקרא בעזרת השם השבת בלתי כלב בן יפונה ויהושע בן רק הם יראו את הארץ הזאת הקדוש ברוך נשבע שהם לא יראו את הארץ הזאת. אז איך יכול להיות שבאמת הם נכנסו לארץ? איך יכול להיות שבסוף 15,000 איש נכנסו לארץ? הרי הקדוש ברוך הוא נשבע שמה? שלא יכנסו לארץ. ולכן אמר הקדוש ברוך הוא הנה וי ויכרף השם ביום ההוא לב וישבע לאמור אם הרו האנשים העולים ממצרים מבן 20 שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מילו אחריי בלתי כלב בן יפונה ויהושע בן כי מילו אחרי השם כתוב כאן בתורה במפורש שהקדוש ברוך הוא נשמע שמה שלא יכנסו לארץ אז איך נכנסו 15,000 אם הקדוש ברוך הוא נשבע סימן שמהלו

שהקדוש ברוך הוא התיר את השבועה איך הוא התיר את השבועה אומרת הגמרא הקדוש ברוך הוא אמר אשר נשבעתי באפי למה אתה צריך להגיד נשבעתי באפי תגיד נשבעתי על ידי זה הוא ניגש לפמליה של מעלה ואומר הנזרתי נשבעתי אתם יודעים למה נשבעתי זה היה מתוך כעס באותו רגע שהוא בא ואמר זה היה מתוך כעס הוא אמר אבל אם לא הייתי כועס. כמובן שהדברים האלה זה רק בשביל להסביר לנו שהקדוש ברוך הוא אין כעס. אבל אומר, עשיתי את זה מתוך כעס. אמרו לו, ריבונו של עולם, אם לא היית כועס היית נשמע. אומר, לא. אז התירו לו את השבועה. למה זה הועיל? זה הועיל ה-15,000 איש האחרונים שנכנסו לארץ. חוץ מזה, למה זה הועיל עוד? שהקדוש ברוך הוא אמר

בהתחלה שגם לא יהיה להם חלק לעולם הבא. ועכשיו יהיה להם חלק לעולם הבא. אם ככה רבותיי למדנו מכאן שהקדוש ברוך הוא מתיר אומר את השבועה שהוא נשבע על ידי מה אומר רש"י בפמליה של מעלה כך כותב רש"י במסכת סנהדרין בדף לח ש בפמליה של מעלה שם הקדוש ברוך הוא נשאל על הנדר ושם עושים לו הפרת הפרת שורה אלה הדברים שיש שם שואל תוספות נו אז למה הקדוש ברוך הוא לא הפר את השבואה שהוא נשבע מה אומר מי יפר לי כך שואל תוספות במקום טוב רבותיי, יש עוד גמרא אחת. אין לנו את הזמן סנהדרין נשאיר אותה למועד אחר. אני רוצה ברשותכם להיכנס לתוך סוגיה נוספת. רבותיי, ישנו ספר שנקרא בשם בשם אהבת איתן. הספר אהבת איתן זה ספר שמופיע בתוך

האין יעקב. בתוך מכלול הפירושים על אין יעקב, יש ביאור שנקרא אהבת איתן. הוא שואל שאלה נפלאה. מה השאלה שהוא שואל? מה כותב רש"י בפרשת השבוע? מה אומר רש"י? הרב מתיר והבעל מפר. ואם החליפו אז מה? לא שווה כלום. למה הבעל מתיר אומר השפתי חכמים? כי אתה עוסר על עצמך איסור. אז אם אתה עוסר איסור אתה קושר את עצמך. אז צריך להתיר. מפר בעל לא שואל את אשתו למה. הרב שואל את את האדם שבא להתיר את הנדר. אם היית יודע שכך וכך היא היית נודר אומר לו לא אז יש לו פתח לצאת מזה הבעל לא מפר לאשתו מתוך הוא שואל אותה למה עשית את זה אומר מופר לך מופר לך מופר לך הוא לא צריך שום דבר אבא אומר לילדה מופר לך זה לא רלוונטי הוא לא

צריך לשאול אותה מה הסיבה לא פתח ולא חרטה שום דבר אומר נגמר שואל הרב שאלה מאוד יפה מה השאלה שהוא שואל שואל הספר אהבת איתן אני לא מבין מה כתוב בגמרא במסכת בבא בטרא שרבא ברבר ברחנה היה איפה בהר סיני מה הוא שמע שהקדוש ברוך הוא אומר מה הוא שמע שהוא אומר מי מפר לי מה זה מי מפר לי מי מפר לי נאמר כשרב אדם הולך אצל דיין מי מפר לי נאמר אצל מי אצל בעל אצל אשתו אז מה הוא שואל מי מפר לי כך הוא שואל דבר נפלא חוץ מזה זה הוא שואל, איך אתה רוצה שיפתור לך את הנדר? שואל הרב, אהבת איתן בשם המשנה למלך, אומר איך אפשר הרי להתיר את השבועה? צריך מה? לפרוט את הנדר צריך להגיד מה הסיבה ואומר צם הוא צועק מי פר לי את

הנדר? צריך להסביר את הנדר מה מונח כאן. טוב, אלה השאלות שלו יש לו עוד כמה וכמה שאלות רבותיי, בוא נתחיל בעזרת השם בסיעתא דשמיא תחזיקו חזק. יש כאן דובור נוירו גילוי עצום מרשי הקדוש ליום פקודת שנתו בהילולה שלו תראו מה שרשי הקדוש הנחיל לנו לדורות מהישה רבינו אולו ושולוים כל הנביאים בכו ומושה רבינו בזה אומרת התורה בפרשת בפרשת כיטיסו ויכל משה את פני השם אלוקיו משה רבינו מתפלל לקדוש ברוך הוא שואלת הגמרא מה זה ויכל משה אומרת הגמרא תירוץ אחד שמשה רבינו הפציר הרבה בתפילה. משה רבינו התפלל חזק והפציר הרבה. פירוד שני אומרת הגמרא ויכל משה אתה יודע מה זה? אומרת הגמרא נהיה חולה. כך אומרת הגמרא. תירוץ שני.

תירוץ שלישי אומרת הגמרא משה רבנו התיר את השבועה שהקדוש ברוך הוא נשבע שהוא יאבד את עם ישראל להכך את העגל. ידוע לכולם. כתוב בחז"ל שמשה רבנו ויכל משה אומר לו הקדוש ברוך הוא כבר נשבעתי מה אני אעשה אמר לו מה נשבעתי נשבעתי שאני אביד אותם מן העולם אמר לו משה רבנו אפשר לקיים שניהם אין בעיה אפשר לסדר את שתיהם איך איך מסדרים את שתיהם אמר לו פשוט מאוד משל לאבא שקע מאוד על הבן שלו והרים אבן גדולה ואמר עכשיו אני זורק את זה על הבן שלי בא מישהו ואמר לו לא אני נשבע שאני זורק אמר לו לא לא לא לא אל תזרוק אל תזרוק אומר כבר נשבעתי אומר אין שום בעיה אתה יכול לזרוק את זה אבל לא גדול נפורר את זה לחתיכות קטנות וכל

פעם גרגיר הקדוש ברוך הוא אומר נשבעת שתזרוק את האבן בסדר לכן ביום פוקדי פק כל פעם קצת בזה תקיים את המצווה לא צריכים לזרוק את כל האבן זרוק קצת יפה מאוד אומרת הגמרא ויכל משה משה התיר את השבועה של הקדוש ברוך הוא נאמר כאן ויכל משה ונאמר בפרשת השבוע מה נאמר? לא יכל דברו ככל היוצא מפיו יעשה. פירוש הדבר שמה לא יכל דברו. משה רבינו מה כתוב? ויכל משה. מה עשה משה רבינו? משה התיר את השבועה שאמר הקדוש ברוך הוא. אלה הדברים. רבותיי בוא נראה דבר נפלא. לקרוא, להתרגש ולבכות ממה שחז"ל הקדושים אומרים במדרש פרשת כיטיסא מדרש רבא ויכל משה מה הוא כן אמר רב רחיה בשם רב חלבו בשם רב יצחק שהתיר נדרו של יוצרו כיצד בשעה

שעשו ישראל העגל עמד משה מפייס האלוקים שמכו להם אמר האלוקים למשה רבינו משה כבר נשבעתי זובח לאלוקים יכורם בלתי להשם לבדו אחד שעובד עבודה זרה בחרם חרם זה שמואל ודבר שואה שיצא מפי אינני מחזירו אומר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו אי אפשר להחזיר נשבעתי אני לא חוזר אמר משה ריבון העולמים ולא נתת לי פרשת הטרת נדרים פרשת נדרים לא נתת לי ומה כתוב בתורה איש כיידור נדר להשם או ישבה שבועה לאסור יצר על נפשו לא יכל דברו הוא אינו מוכל אבל חכם מוכל את נדרו שישאל עליו וכל זקן שמורה הוראה אם ירצה שיקבלו אחרים הוראתו צריכו לקיימה תחילה רב שאומר דבר מסוים אם רוצה שישמעו את מה שהוא אמר הוא צריך לקיים את מה שהוא אמר נכון

ואתה ציווית על הפרת נדרים אתה אמרת איש כידור נדר לא יכל דברו הוא אינו מכל אבל מי אחרים מכילים לו ריבונו של עולם אתה ציונדרים שאחד יכול להתאנדר דינו שתתיר את נדרכך כאשר ציויתני להתיר לאחרים רבותיי מיד נתתף משה רבנו בטליתו וישב לו כזקן והקדוש ברוך הוא עומד ונשאל על נדרו. משה רבנו יושב והקדוש ברוך הוא נשאל על הנדר. מתי זה היה? ב-40 יום השניים שמשה רבינו היה במרום והוא אומר ושב. משה רבינו ישב בהר. שואל המדרש, וכי אפשר שיהיה משה יושב ואלוקים יתברך שמו עומד? יש מציאות כזאת שמשה יושב והקדוש ברוך הוא עומד. יש מושג כזה. איפה? אברהם אבינו. בשעה שאברהם אבינו ישב והקדוש ברוך הוא אמר, אמר לו, כך יהיה

לעתיד לבוא. הדיינים יושבים ואני עומד עליהם. אמר רב דרוסאי, קטדרה עשה לו כקתדרה של אסטילית סטתקין. זה כיסאות כאלה של מה? כיסאות גבוהים שלמרות שאתה יושב עליהם אתה נראה עומד. יש כאלה כיסאות מטבח כאלה גבוהים כאלה שאתה יושב עליהם אתה נראה כאילו אתה עומד ואינם אלא יושבים. ואף כאן ישיבה שהיא נראית עמידה שנאמר והשב בהר. דבר אחר אומר המדרש וישב בהר וכי ישיבה למעלה. שואל המדרש אין מציאות כזאת שמישהו יושב למעלה רק הקדוש ברוך הוא. למעלה כל המלאכים עומדים שנאמר שרפים עומדים ממעל לא וכן נאמר בספר יחזקל בעומדם תרפנה כנפיהם וכן משה כשעלה למרום הוא היה עומד שנאמר ואנוכי עמדתי בהר וכתיב ואנוכי עומד בין השם

וביניכם ואין יושב שם אלא הקדוש ברוך הוא לבדו שנאמר היתי את השם יושב על כיסאו והוא אומר וישב בהר וכאן נאמר בפסוק שמשה רבנו יושב ומה הוא כן? אלא אמר רבונה ברח שישב משה רבינו להתיר נדרו של יוצרו ומה אמר לו? מה משה רבינו אמר לקדוש ברוך הוא? דבר קשה אומר רבי יוחנון דבר קשה אמר לפניו טהית. הוא שואל את הקדוש ברוך הוא, חזרת בך, אתה מתחרט על מה שעשית? הוא שואל את הקדוש ברוך הוא אם הוא מתחרט על מה שהוא עשה. שמעתם? דבר קשה משה רבנו שואל את הקדוש ברוך הוא, אתה מתחרט? איפה מצאנו? אומר לו הקדוש ברוך הוא, אתה טועה על הרעה אשר דיברת לעשות? אותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא, כן, אני מתחרט. שנאמר וינחם השם על הרעה

אשר דיבר לעשות לעמו. אמר הקדוש ברוך הוא למשה כן אני מתחרט. שאל אותו משה אתה מתחרט על מה שעשית שנשבעת שאתה משמיד את עם ישראל? אמר לו כן שנאמר וינחם השם הקדוש ברוך הוא נחם אני מתחרט לוינחם. באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא משה רבנו לקדוש ברוך הוא מותר לך מותר לך מותר לך אין כאן לא נדר ולא שבועה אבי ויכל משה שאפר נדרו ליוצרו כמו שאת אמרת ולא יכל דברו אמר רבי שמעון בן לקיש לכך נקרא שמו של משה איש האלוקים לומר שהתיר נדר לאלוקים וכן ויח משה שמעתם לקרוא ולא להאמין משה רבנו יושב בהר והקדוש ברוך הוא עושה אצל מושה התורס דורים רבותיי זה לא התורס דורים הקדוש ברוך הוא נשבע ומה צריך לעשות כאן הקדוש ברוך הוא על

השבועה שלו שאל מי מפר לי שואל אהבת יונתן אם אתה אומר מי מפר לי אז זה לא התורסנדורים בנודר צריך צריך להגיד מותרלוך מו טרלוך הקדוש ברוך הוא שאל מי מפר לי מי מפר למי מי

הבעל מפר לאשתו כך שואל הרב אהבת איתן כך שואל הספר תורס חיים במסכת סנהדרין רבותיי בא הספר תורס חיים ואומר יסוד נפלא חז"ל הקדושים במדרש שוחר טוב בתהילים נאמר בעזרת השם שבת בבוקר מזמור צדק בתהילים תפילו למוישה איש האלוקים. שואל המדרש, תפילה למשה איש האלוקים. מה זה תפילה למושה איש האלוקים? אומר רבי סימעון בן רשלוקיש, ולמה נקרוש מאו איש אלוקים? מה האיש מבקש להפר נדרי אשתו? מפר וא מבקש לקיים נדרי אשתו מקיים. שנאמר אישה יפירנו ואישה יקימנו. שמעתם? אתם יודעים למה קוראים למשה רבינו איש האלוקים? למה? כיויאכל. כיויאכל. כמובן במושג מושאל. אתה יודע מי הבעל של הקדוש ברוך הוא? אתה יודע מי האיש של הקדוש ברוך

הוא? פילו למוישה איש האו אלויקים. משה רבנו האיש שעושה הפרת נדרים, הפרת שבועות לקדוש ברוך הוא. לכן קוראים לו איש. זה מה שכתוב כאן. אומר התורס חיים במסכת סנהדרין, אומר התורס חיים שם בבו בבשר, אתה יודע מה כתוב כאן? הקדוש ברוך הוא לא אמר מי מתיר לי. מה הקדוש ברוך הוא אמר? מי מפר לי? למה? אומר התורס חיים, כי בנדר צריך להביא מה? פתח להתיר את הנדר. את הנדר שהקדוש ברוך הוא אמר שלא יבואו לארץ, הקדוש ברוך הוא בעצמו נתן פתח. מה הפתח הוא נתן? מה הוא אמר? מה הוא אמר? אשר נשבעתי באפי. זה היה בתוך כעס. אבל כאן השואה הזאת היא לא בכעס. כאן הקדוש ברוך הוא אמר, אני נשבע שמה שעם ישראל יצא לגלות. אומר התורה חיים,

הקדוש ברוך הוא מרוצה מזה. למה הוא מרוצה מזה? פשוט מאוד. כי כל שעם ישראל נמצאים בגלות אז הם עושים תשובה אומר התירס חיים ולכן כאן שנשבע באפו יש אפשרות להתיר את הנדר אבל כאן על הגלות לקפתח אין מה להגיד ודחרתה נמיה להתירו דבענן שיעקור הנדר מעיקרו ורוצה שלא נדר מעולם וזה לא שייך לגבי גלות למה דוודאי מכל לא יתברך שהגלה אותם בנאקום כדי לכפר עוונותינו ונו לא מתחרט. אלא על מה הוא מתחרט? אלא על אריכות זמן הגלות. אבל הרבברחנא מה שמע שמע שאומר מה? מי מפר לי? הוא לא רצה להפר. למה לא להפר? כי מי מפר? הבעל לאשתו. אמר מה אני יכול להפיר לקדוש ברוך הוא? מה הקדוש ברוך הוא? הוא אשתי לכן הוא לא הפר לו את זה. אומר

אומר התורס חיים אף על פי תלקו פתח בלא חרתה. מכל מקום בעל מפר נדרי אשתו בלא חרטה. מה ביקש הקדוש ברוך הוא? אמר, ריבונו של עולם, בבקשה, אל תתיר לי את הנדר, כי אין לי פתח. אני גם לא מתחרט ששמתי אותם בגלות. יש רק אופציה אחת להתיר לי את השבוע. איך? במה? במפר לו. מופר לוך. מופרלוך. ואז מה? בעל יכול להפר נדרי אשתו. כותב התורס חיים, כל צדיק הוא בחינה מסוימת של מה? כאישה לגבי בעלה. איפה המתנו? וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלוקים. וכן הנביאים והצדיקים נקראים בשם בשם בשם הזה של איש אלוקים. לפי שהוא יתברך גוזר גזירה והצדיק מבטלה בזכותו בתפילתו כמו שהאישה שהבעל מפר נדרה ודבריה. והשתניך שאמר הקדוש ברוך הוא

ועכשיו נשבעתי מי מפר לי? לשון הפרה ולא לשון הטרה. אלה הדברים שאומר התורס חיים. דבר נפלא ביותר. למדנו מכאן רבותיי בקצרה מה גדול כוחו של משה רבנו. אומר הרב אומר רבי דוד פרדו נחזור בחזרה. מה פתאום הגדולה של משה רבינו נמצאת כאן בפרשת נדרים? מה אומר רש"י הקדוש? משה רבינו בהתחלה התנבע בכור אבל אחר כך התנבע בזה. מה זה זה? אתפקלריה המהירה. שאל הרב דוד פרדו, למה דווקא כאן בפרשת נדרים אתה מגלה לי את הגדלות של משה רבינו? יכלת להביא את זה פרשת בעלותך ששם נאמר פה אל פה הדבר בו ומראה בלא בחידות. מה זה נכנס לכאן? מה התשובה? בפרשת נדרים התגלה גדלותו של משה רבינו. שמה שמשה רבינו ויכל משה את פני השם אלוקיו. מה

לומדים חז"ל? מכאן אתה למד שמשה רבינו התיר את נדרו של הקדוש ברוך הוא והפר את שבועתו של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא נשבע שמה זובח לאלוהים יכולם. כל מי שעבד עבודה זרה אומר הקדוש ברוך הוא אני נשבע שלא ישאר חי. מי הפר לו את השבועה? מי הפר לו? משה רבינו. באיזה כוח אומר המדרש בפרשת כי טיסה פרשה מג אתה יודע באיזה כוח? בכוח של מה? שבעל מפר לאשתו. זה הכוח שנאמר בפסוק כמו שנקרא בעזרת השם בשבת קודש תפילה למשה איש האלוקים שמשה רבינו היה בחינה של איש אלוקים שניתן לו הכוח והבחינה הזאת להפר את נדריו של הקדוש ברוך הוא. אם ככה רבותיי רש"י הקדוש רש"י הקדוש בפרשה שלנו דווקא בפרשת נדרים דווקא בפרשה הזאת מגלה

התורה הקדושה את הכוח העצום שהיה למשה רבינו אדון כל הנביאים מעל כל הנביאים כולם שכולם התנבו בכה והוא התנבא בזה מה זה זה אומר האישמח מוישה שכינה מדברת מתוך גרונו זהו בשגם ובשר בשגם ראשי שי תיבות שכינה מדברת מתוך גרונו ולכן קולו של משה רבנו הלך מסוף העולם ועד סופו כי בעצם זה הקולו של השכינה הקרבה הזאת של משה רבינו אל הקדוש ברוך הוא נתן לו להיות במצב כזה שהוא זה שהפר את הנדר לקדוש ברוך הוא ולכן הקדוש ברוך הוא כאן בעניין הזה שהקדוש ברוך הוא נשבע על הגלות הוא אמר אין לי פתח אומר התורס חיים מה פתח אני רציתי שהם יהיו בגלות אבל עכשיו כבר אני לא יכול. הגלות נמשכת. בכל צרתם לא צר. אני סובל ביחד עם

ישראל. אז מי מפר לי? אין לי פתח. מה אני צריך? אני צריך אחד שיפר לי. כמו שבעל מפר נדרי אשתו. בעל מפר נדרי אשתו. זו המעלה הגדולה שיש לנו כאן במעלה של משה רבנו. אומר רש"י הקדוש דווקא בפרשת נדרים מגלה הקדוש ברוך הוא את גדלותו של משה רבנו. כמה משה רבינו היה קרוב לקדוש ברוך הוא וכמה קירצ אלויקים יש כאן רבותיי הקדוש ברוך הוא עדיין מתחנן כבר 1500 שנה מי מפר לי מי יפר לו את השבועה שהוא נשבע שלא יחזיר אותנו מהגלות נכנסים לחודש אב מנכנס אב ממעטים בשמחה ראיתי באחד מספרי החסידות הוא כותב שגם מה שממעטים למעט בשמחה אומר גם מה שאתה ממה. אתה לא אוכל בשר בשמחה. אתה לא מתגלח בשמחה אתה לא מתרחץ בשמחה ושנכנס

ממעטים. כל מה שאתה ממה תעשה בשמחה. נכנסים לחודש אב כבר כמעט 1960 שנה אנחנו בחורבן בית המקדש. רבותיי כוח של ראש חודש כידוע לכולם. אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא להיכבץ נידחנו מי שעשה ניסים לאבותינו וגעל אותם מעבדות לחירות. הוא יגל אותנו בקרוב ויקבש נידחנו מארבע כנפות הארץ. יחדש הקדוש ברוך הוא את החודש הזה עלינו לטובה ולברכה. אמן לצלסון ולשמחה,

לשועה ולנחמה, לפרנסה ולכלה,

לבשורות טובות, לרפואה שלמה, לשידוכים טובים, לפרנסה טובה, יאסוף וקס לכל צרותינו, תחילה וראש לפדיון נפשינו בגאולה שלמה במרה בימינו. אמן ואמן.