חשיבות המחשבה - הרב זמיר כהן (כתוביות)

לפני שנים, כשהתחילו לבנות את ביתר עילית, פגשתי את הקבלן, אחד הקבלנים הגדולים שאז התחיל לבנות, אמרתי לו: תשמע עצה טובה. הרי אתה, ברוך השם, עובד כי זו הפרנסה שלך. בתור קבלן הפרנסה שלו לבנות. בנה שם שכונה ענקית. המשנה ברורה כותב: אדם שכותב תפילין ומזוזות - זו הפרנסה שלו, כותב ספר תורה, כותב תפילין ומזה הוא מתפרנס, האם הוא נחשב שהוא עוסק במצווה או שהוא נחשב כמו ירקן שמוכר ירקות? הרי הוא מתפרנס מזה והוא מתפרנס מזה. האם הוא נחשב עוסק במצווה? מצד חסד, שניהם עושים חסד. גם ירקן עושה חסד לציבור וגם הוא עושה חסד עם התפילין והמזוזות. אבל זה שהוא כותב תפילין ומזוזות זה נקרא שהוא מקיים פה איזו מצווה? הרי

זו הפרנסה שלו, הוא לא עושה את זה בשביל מצווה. משיב המשנה ברורה: הכול תלוי במחשבה שלו. אם הוא כותב תפילין והוא אומר "הנה, עכשיו הרווחתי עוד כמה מאות שקלים, "עוד כמה אלפי שקלים, עשרות אלפי שקלים על ספר התורה", זה לא נקרא עוסק במצווה. אם המחשבה שלו הייתה רק כסף, הוא לא נחשב עוסק במצווה. אבל אם הוא מסיים מזוזה, הוא אומר "עכשיו אני מצליח לזכות עוד יהודי שתהיה לו מזוזה בבית", כתב פרשיות של תפילין: "עוד יהודי יזכה שיהיו לו תפילין מהודרות כמו שצריך "על פי גדרי ההלכה. "אלא מה, אני גם צריך לחיות, מה אפשר לעשות?" אז הוא גם מוכר כדי להתפרנס. אבל לא זה העיקר אצלו, המחשבה שלו: אני עושה את זה לזכות את עם

ישראל. צריך להתפרנס אז אני מקבל כסף. אדם כזה נחשב עוסק במצווה. כמה המחשבה יכולה לשדרג את המעשה של האדם. אמרתי לו: אתה בונה כאן כעת בתים, אם אתה חושב רק על פרנסה אז זו פרנסה, אבל אם אתה אומר לעצמך "אני מקיים את אחת המצוות הגדולות שבתורה, ליישב את ארץ ישראל", כל בית שאדם בונה בארץ ישראל, אפילו אדם שקונה בית בארץ ישראל מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. שוכר דירה וגר בארץ ישראל - מקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. אם הוא בונה בארץ ישראל, ואתה הולך עכשיו לבנות שכונה שלמה עם המון דיירים. כמה המחשבה יכולה לשנות את הכול. זה נקרא לקדש את החומר. לקדש את החומר זה במחשבה, בדיבור, במעשה. שניים אוכלים סעודה חגיגית

בערב שבת, האחד חושב רק על האוכל הטעים, והשני אומר: זה לכבוד שבת קודש. שניהם בעצם כיבדו את השבת ורוממו אותה, אבל המחשבה שדרגה את המעשה לקומה אחרת לחלוטין.