"אני חי עם זה עד היום": אביו של בן שמעוני הי''ד בריאיון מלא געגוע

רפי שמעוני היקר בוקר טוב רפי

בוקר טוב

רפי מי שלא מכיר עדיין זה אבא של בן שמעוני בן שנהרג על קדושת העם והארץ כשהציל למעלה מ-12 יהודים ותכף אתה תתקן אותי בטח

13 כולל רומי

פש כולל רומי גונן נכון א ובעצם א בסוף נהרג

עצורות אם לא מאות

שבן צעק להם זה נשק של מחבלים תברחו בגלל שהוא ילד גוש כתיב הוא ידע לזהות

ידע לזהות בין כלת שניקוב

אתיל של הנשק שיורה והשוטרים והשוטרות חשבו שזה רק טילים ניסו להשיב אותם ב

וואו

על הרצפה ראינו את הקטע הזה בשידור בערוץ 12 אם אפשר להגיד

כן

איך שהם משיבים אותם על הרצפה ובן היה עומד והולך בין כל אלו שיושבים עד שבה השוטרת לחצה עליו שהוא ישב גם אבל הוא קרא הוא לא ישב

כן

ושהוזיע ת הירי קפץ באוויר ועשה לכולם את התנועה הזאת לברוח בשיבה ובלוויה הגיעו המונים האלו שהוא הציל אותם וכל אחד סיפר לנו את הסיפור הזה

שראינו את השידור בערוץ 12 נוכחנו לדעת שיהיה הכל אמיתי

אז זהו רפי ספר לנו על בן קצת פוגדל ממה מה הובילא אותו ככה להיות גיבור

מה שהוביל אותו להיות גיבור זה ילדי גוש כתף אמנם אנחנו היינו בחלק החילוני של הגוש היינו שלושה ישובים בצפון החבל ועוד שתיים בדרום הרצועה שהיינו מעורבים חופשי כיפות או אבל הרוב חילוני כזה כל אחד שמר על איכות חיים של החבר שלו בלי להפריע בן בא לנו אחרי תשע שנות נישואים בן בכור שלי תכף אחריו אחרי שנה וחודש נולדו לי תאומים שאחד מהם נפגע בלידה והוא עם פיגוע מוכי עד היום חי בדי נגב שהשאלה היחידה שהוא יודע לשאול אותי איפה בן יקח אותי לים זה מה שהוא שואל אותי ואני באתי עם האידיאולוגיה אחרת לגוש ים אני איש ים. הרשנו את הגנים האלו מאבא שלי שחי בטוניס על הים. האבא שלו היה גם רב גדול בטוניס ואני על שמו. ו

שמעתי על הישוב הזה שמקימים אותו דוגית. רצתי איתם במשך כמעט עשור. לא נתנו לנו אף בארץ להקים את היישוב הזה. אחד החבר'ה שהקים מהמייסדים היה דייג מקצועי שעבד על הספינות הגדולות ראה את פלמחים שמה את נחל רובין החליט להקים משהו בסגנון חדש כבר דיגים ספרדי יווני אבל לצערנו אף אחד לא נתן לנו מראש אני אקרא עד יד מרדכי לא נתנו לנו להקים את היישוב הגענו בלי בלי שום דרך לגוש כטיף אבל מה רצו לתת לנו זה עמוד לשעתי להקים את הכפר. עכשיו הוא התנגדו והתחלנו לחפש שטח אלופי. אחר כך נתנו לנו בתוך החבה אמריקאית בבית לא. אמרתי אין ים שמה איפה נקים נעשה לנו בריכה.

ואחר כך התחלנו לחפש. יום אחד באה פי אלבק זכרונה לברכה. הייתה יוצאת ראש הממשלה להתיישבות. עלה על הג'יפ ורצתה להראות לנו את השטח של בית לא וכל זה ואני מצאתי מפה ישנה בתוך הארגז מפות שהביאה איתה מוציא את המפה השטח שאנחנו עומדים עליו שטח ישראלי היה מפורש זה עד 66 הפסדנו אותו במלחמת השחרור

כן

עשיתי לה כמו שהיהודים נוהגים במתאבד זורקים את התאוריה איפה שהוא נופל קוברים אותו ככה עשיתי באותו חלק זרקתי על הגבעת הטורי אמרתי פה שוב הזמן יהיה ולשמחתי אחרי כמה זמן באמת אישו לנו לעלות היישוב שם שלא האמנו שזה הביאו לנו חמישה קרבונים היה בינינו היינו מלא משפחות גרעין מי יעלה אבל ביום העלייה לקרקע הגעתי לבד אני ואשתי שהייתה אפילו עברתי דרך מישהו בבאר שבע חבר שהיה רואה אותם רואים טלוויזיה יום שישי א יום בערב אני מלמ יאללה יאללה להרוס את הכל אתם באים לגור איתי מהמוי בוא אתה אוהב את הים בוא ולקחתי אותם איתי לדוגית נהנו שני זוגות כמה ימים עד שהתחילו להצטרף אלינו עוד אנשים שלא באו באידיאולוגיה שלנו

כבר הם היו לאיכות חיים לבנות בית ובילה ושמה היה קצת קשה בהתחלה עד שכולם למדו שהים זה כיף התחלנו לעסוק בדייג אני והוא ובמשך הזמן מאחרי הסכם מאוס שסגרו לנו את הים האלה היינו בלי עבודה כמעט שנה הצלחנו לשכנע להקים ח דגים חטיבה להתיישבות אמרו לנו רק אם תביא רעיון משוגע ניתן לך היום יש לנו מלא בריכות דגים בארץ מים מתוקים יצא לי למצוא איזה צינור מיוחד ששמים בערבה שמה לאגור את המי תאום הגבוהים נקזים והתחלתי לעשות נישואים בחוף גיליתי שאפשר להביא את המים בקרביטציה עד הבריכות ולא צריך להיכנס לעומק חוף הים שלנו מזוהם מאוד ואי אפשר לגדל דגים ב ב

בחוף מזורם

במקום מים מזורמים בבריכות

כן ברור

ויכול זה הפילטר הכי טוב שמתי את קברתי את הצינור מטר וחצי מתחת לאדמה המים חלחלו היה בת גטכניה על הצינור הסתננו פעמיים המים בלי במשך הזמן עשינו מפלים בצינור עד לבריכות נוצר לנו חמצן יותר וליד הבריכות רק שבנו את המים היה לנו הצלחה אדירה אבל חטיבה להתיישבות בגלל שהפרויקט הוא יקר והם לא יכלו מצאתי משהו רעיון זה בריכה חווה יחידה בעולם אז היא צרפה הייתי עוד שותפים לפרויקט היינו שישה חלק מדוגית חלק מאלה סיני אבל אנחנו היהודים לא יכולים לחיות ביחד ושמה היה לנו התפלגות שאני החלטתי אפילו שאני אחד מהבייבי שלי זה החוה ואחד מהמיזדים של החווה אני מוכן לצאת מזה לתת להם להמשיך ואני לקחתי את המסעדה שהייתה לנו שמה כבר והמשכתי לנהל את המסדה לבד וחוץ מזה היו לי את הסירות דייק שעבדו בים.

בוא בוא בוא תאר לי את השבר הגדול הזה של גירוש גוש כתיב.

השבר הגדול אה עבר כמה שלבים. קודם כל שמו אותנו באימות מול חיילי צהל שאנחנו לא היינו מוכנים לשמוע על זה בכלל. העברנו החלטה במליאת המועצה. הייתי חבר מלית מועצה כל השנים האלו. לא מתנגדים לחייל צהל, לא מתאמטים איתם. הדבר היחידי שעושים זה שוכבים על הרצפה או לא הורזים את הבית, הם יהרזו את הבית וירימו את האנשים לאוטובוס. אנחנו ניעוד קבוצה התארגלנו כבר לעבור לצפון. חיפשתי חיפשתי מצאתי מקום בגליל מערבי בבוסטן הגליל אבל שמה גם שיקרו אותנו. הם לא סיפרו לנו שהשטח הוא שמורת טבע, אי אפשר לעשות כלום שמה על החוף, לא דגים ולא דייג ולא כלום. ואז נשיתי אז שמעון פרץ אמר צריך ליישב את הגליל לייעד אותו. לקחתי עוד

25 משפחות מהגוש והכנסנו גם לשמה דתיים וחילונים מבוסטן הגליל על הפעם וחמתם של הבוסטנים והתחלנו חיי קהילה אבל מה שהבטיחו לנו במה שנעשה במקום

זהו איך היה הטיפול של המדינה במפלים במגורשים

פנים על הפנים

כל אחד הוא

מי שהיה חקלאי והיה לו שטחים גדולים של חקלאות ובתים קיבל הרבה יותר פיצוי מהישובים העירוניים. אנחנו בודאי לא נחשבנו לחקלאים שאף על פי שהיינו חקלאים. אז א פה היינו צריכים להוכיח כל דבר כדי לקבל את הפיצוי שלנו. קיבלנו כמו כל אחד שהיה לו בית. רק אחרי איזה ארבע שנים קיבלתי על הנגריה ואיך קוראים לזה? א נתנו לי כסף כאילו למען א תשתוק. תגיד רפי, אתה משייך את הגירוש לשבעה באוקטובר? זאת אומרת, אתה מוצא קשר ביניהם?

ברור, ברור, ברור, ברור. אנחנו עד הסכם אוס לא חיינו בהרמוניה איתם. הם עבדו אצלנו, יכלו לפתח את המשפחה, את הבית, בנו בתים. אצלי הדייגים לא היו עובדים שלי, היו שותפים שלי. עבדו איתי במסעדה, נאמנים מאוד בבית ליה, בכל מיני מקומות. אני לא יכול להזכיר שמות. שלא יפגעו שמה ושהגיעו שמה המשטרה הפלסטינאית בהסכמי אוסלו הרורים האלו כבר סגרו להם את הגבולות גם לנו סגרו את שטח הים עשו שטח ג שהיה אסור לנוכנס בהתחלה ואז ההתמרדות שלהם התחילה הילדים במיוחד העשות המשטרה פלסטינאית זה לא פלסטינאים לפי מה שאני הכרתי זה כמו בדרום אפריקה ואוסטרליה שהאנגלים עשו שמה בתי כלאב והביאו עשירים לשמה ואז התפתחו המדינות האלו.

אותו דבר פה עם מצב המשטרה פלסטינאית. רובם זה עשירים שבאו מטוניס, מתימן, מכל מיני מקומות הביאו אותם לפה. תהיו שוטר. ואתה יודע מה זה הבריין לעשות אותו שוטר? אחר כך מה הוא

הכי גרוע שיש? שהתחלנו לעבוד בדיאיג הייתי שולח דגים לסוחר מעזה שהוא בשנה הזאת שלא היה לנו עבודה ממנו אותי כל הזמן שלח לי כספים בלי סוף אבל אני רואה אני שולח כמות של דגים פתאום אני לא מקבל 5% מזה הכסף ואז לא היה יקרז אני אומר להם אני איפה זה הם התבישו להגיד לי שבוזזים אותם בדרך אמרתי להם אני לא לא שולח ח יותר לעזת הדגים אני לוקח לא אשדוד ויפו ההוא ראה שאני שבוע לא שולח לו דגים משמע שאנחנו מוציאים קשר להגיד לי רפי למה לא אמרתי לו לא יכול להיות שאני שולח לך 100 קילו אני מקבל כסף על 5 קילו בלך בדק ראה את השוטרים הפלסטינאים לוקחים להם ביחסות בדרך בגלל זה נגמרו הדגים העובדים שלי התביישו לספר לנו את זה שהם רגלו בהתחלה על הסירות הנה הרא מגיע אחר כך התחילו לבכות על הסירות שהרא

זאת אומרת זה היה טעות כל המהלך הזה של להכניס את הרשות הפלסני ואחר כך לגרש את את כל היהודים

מי זה מי בנה את הגוש מי בנה ש מי שכנע לגור בגוש

שרון

ואחר כך למה הוא עשה את זה הוא הבטיח לנו שת שלושת היישובים ניסנית אליי סיני ב

למה אתה חושב באמת שזה קרה בסוף

למה איפה היה דודי פל בבית סו ולגלד היה בבית סו

אתה אומר הכל היה אינטרס

הכל אינטרס גם מרטח שהחליף אותו רואים את זה היום על הולמרט גם עדיין מדבר את השטויות כדי לנקות את עצמו מהמעטות

חושב שצריך להקים מחדש את היישובים שמה

אנחנו הזרנו כל התקופה שלפני הפינוי שהיא נודה לנו על הפינוי מה עלול לקרות היה קטע שראיתי אותם בג'בליה עושים חפירות חשבתי שזה זה לבניינים הגבוהים אבל ראיתי כל מיני כוחים בתוך הקירות של החפירות האלו ואמרתי לא אחד הקצינים הבחירים זה לא חפירה לבנות בעניין רב קומות מה זה החפירות הקטנות האלו אומר לי רפי אתה עוד פעם מדמיין אמרתי לו ואני שמתי קללה באותו רגע איך כל השנים לא דמיינתי עכשיו העובדים שלי לא ידעו שאני מבין ערבית

והבנתי כל מילה שהם דיברו אני הבאתי את אוניברסיטה האמריקאית שירו משמה את הקסמים בכיוון שדרות באשקלון הראיתי להם איך המחבלים היו מתחפשים לנשים ומביאים על החמור בעגלה את הטילים מכסים את זה עם קש אמרתי לו גם שמה דמיינתי כל האמלך שתפסתי לך זה דמיינתי כל הנשק כל הסמים שתפסתי

רפי איבדת בן אתה כועס על מדינת ישראל

אני לא כועס על מדינת ישראל אני כועס על אנשים במדינת ישראל ועדיין ממשיך ההתפלגות בעם שלנו. זהו אתה כל הזמן קורא אתה מצד אחד כועס מצד שני אתה כל הזמן קורא לאחדות אתה כועס אחד אני קורא על כל אלו שמפגינים בקפלן כל אלו שמדברים שטויות כמו סגן הרמתקל ועוד כאלו ועושים את עצמם גיבורים הלכו להציל אנשים ובמקום הנשיא שלנו שנתן לנו פעם ראשונה את אות הגבורה לבן פעם ראשונה נתנו לאזרח אות גבורה בארץ וזה הרצרוג החליט הוא המסית הכי גדול בארץ כל יום אתה רואה אותו מסית מה אתה אכפת לך מהאוצת המשפטית מה אכפת לך מזה מה אתה מתערב אתה צריך להיות ניטרלי אתה נשיא

זהו הנשיא אותו נשיא הניק לכם א

הוא הניק לנו הכל טוב ויפה אבל הוא מתנהג אחרת הוא עושה הסטה ביני לבין הזה פייסבוק באו חסמו אותי בפייסבוק בגלל שכתבתי כמה מילים לאלא לא לא לטעמם הבנתי, אני רוצה שנדבר על בן. בוא תספר לי קצת. הבנתי שבן באמת הציל ספר אותנו בסיפור ה אם אנחנו דברים על גיבורים, סתף אותי בסיפורי הגבורה.

כמו שסיפרתי מקודם, הוא זיעית הירי צעק לכולם לברוח.

כן.

ברגע שהוא ברח וראינו את זה בסרטון הזה, הוא הלך שמאלה, החבר שלו הלך ימינה, הלך לכיוון הרכב,

כן? בדרך לרכב קלט ארבעה חבר'ה שלא היה להם איך לברוח העלה אותם לרכב שלו והתחילו לנסוע לכיוון היציאה מנובה שמה נוצר פקק אדיר אבל בדיעבד התברר לנו שהפקק לא נוצר מ שכולם רצו לברוח המשטרה החליטה לעשות שמה מחסום

כן

בעקבת האנשים אבל בן באהבה שלו למכוניות הייתה שונה מכולם הקופרה שהוא קנה זה רכב על ארבע על ארבע רכב שטח ירד השדות והתחיל להרביץ נסיעה לכיוון באר שבע. הוא הגיע לבאר שבע, התקשר אליי אבא, איפה אתה? הגיע לבאר שבע.

כן. הוא היה בכניסה לבאר שבע. אבא

להינצל, לגמור הסיפור, לברוח וזהו.

אומר לי, "אבא, איפה אתה?" אמרתי לו, "אני בעבודה, אני הייתי מאבטח את הגיל השלישי ביישוב עומר, בגנה עומר. אומר לי, "לא טוב." ואז המוח שלי התחיל. רגע, מה פתאום הוא מתקשר אליי? שבת בבוקר, אף פעם הוא לא עשה את זה בחיים שלו? ואומר לי לו טוב אני אומר לו בן תגיד לי מי זרק אותך מהמיטה אתה בדרך כלל מבל כל הלילה בבוקר הולך לישון אומר לי אבא יש לי ינצולים באוטו אמרתי לו ספונטנית בוא אליי קח מפתח ותעלה לדירה שלי אמר לי אין לי זמן ונתק את השיחה כל בחורה שמה בכניסה לבאר שבע שכונה חדשה קלניות קרא לה אמר לה שאלו ניצולי ניצולים בנובה לא מכירים אף אחד בבאר שבע. תשי לי טובה, תמציא אותם ליום אחד, תשי להם ביבי

סיטר ואני בערב חוזר לקחת אותם. גם את הקטע הזה ראינו בטלוויזיה בא אצל הנשיא שקיבלנו את אוט הגבורה, רואים את הניצולים, יורדים מהאווטו של בן, נכנסים לבית של הבחורה והוא עושה פרסה ונוסע. איך שהוא התחיל לנסוע חקרא את הניצולים מי זה? אמרו להם נהג של נהג שודים. שנסע במהירות עצומה בשטח כאילו נולד וגדל בשטח ועדיש ומחייך כל הדרך נתן להם מים לשתות ואפילו סיפר להם בדיחות קרש כדאי להצחיק אותם בסוף אמרו לה קוראים לו בן שמעוני האישי אמר שמעוני התקשרה לאח שלי בהרד אומר לו אמלון אתה מקיד בן שמעוני אומר לה תלוי איזה תראה לו את האוטו אמר לה זה הבן של אח שלי הגדול ודע לך שעכשיו הוא חוזר לטופת ולגיהנום אחי לא

הבין כלום למה בערד עוד לא היה הזקות. הוא רק התעורר משינה. ביקש ממנה הסבר, אומר לו, אין לי כוח להסביר לך, תדליק טלוויזיה, תראה מה קורה בארץ ותבין. ראה את המחבלים והתקשר להגיד לי מה הוא ראה. ואמר לי שבן חוזר לנובה, אבל אפילו לא ידעתי מה זה עדיין נובה, אבל בכל זאת ניסאתי לעצור אותו. אמרת לו, בן, תעצור רגע בצד, נדבר.

כן.

אומר לי, אבא, אני לא יכול לעצור. חברים שלי שמה ואני צריך להוציא אותם משם. אני אומר לו בן, קח יותר אוויר ותעצור רגע בצד. אתה כבר בחוץ מה אתה רוצה לחזור לשמה? אומר לי אבא, אתה לא מבין עברית? אמרתי לך, חברים שלי שם פה ניסאתי לעבוד עליו כדי לעכב אותו. אמרתי לו, בן, אתה יודע, אני עובד בחברת הבטחה. אני עוד מסיים את העבודה וכולי הייתי רק שעה בעבודה. אני שעה למשרדים, בטוח יש נשק שמה, אני אקח נשק ואני אבוא לתגבר אותך. אומר לי, "אבא, נראה לי אתה לא מבין עברית, אין לי זמן לכל זה. ניתק לי את השיחה ונסע." הגיע לנובה, התקשר לכל החברים שלו, כולם ענו לו אותו דבר, בין תציל את עצמך בתברח. יורים עלינו, אל תגיע

לאזור שלנו. וד פעם לצערי בן לא בורח. זה היה שמונה חבר'ה שלא היה להם איך ללכ לברוח משם. העמיס אותם לתוך הקופרה שלו והאוטו הקופרה זה אוטו קטן. לנו סיפור השיבה שהוא הכניס אותם כמו סרדינים לאוטו אחד על השני ירד לשדות עוד פעם הביא אותם לתחנת המשטרה בנתיבות וחזר חזרה שהוא חזר חזרה הוא הצלח לתפוס ידידה שעבדה איתו באותו רשת מסעדות שהוא עבד גיה חליפה הצליח לשכנע אותה לתת לו את המיקום אחרי שנתנה לו את המיקום התחרתה והתחילה להסביר לו למה לא כדאי לו להגיע לשמה שיורים עליהם וכל כל זה תוך הדיבור איתה בן כבר הגיעה למקום הם היו בתוך מעל 20 איש מסתרים מאחורי שיח שכמובן גי הלתה ראשונה לאוטו שלו אחר כך עלתה

רומי גונן שחזרה מהשבי ראינו אחר כך סרטון בטלוויזיה על שוטר מרעת רמו שמוצא רכב מונה שמה שאל של מי זה אף אחד לא ענה לו לקח את הרכב התחיל לחלץ אנשים בסרטון היו זוג שסיפור פו שהם היו ברכב עם גיה ורומי ברכב של בן וראו שלשוטר יש אקדח ולבן אקדח הם עברו לשוטר ואז ביקש להצטרף אליו בחור נוסף בשם עופיר צרפתי מקריאתה הוא הצליח לשלוח את החברה שלו והחברים שלו עם אחד ממשפחת דודיין הוא לא נשאר לו מקום ביקש לעלות לבן והתחילו בנסיעה אני לא יודע כמה זמן אחרי שהתחיל בן בנסיעה הצלחתי לתפוס אותה עוד פעם אבל כאילו היוצאות התהפחו בן הפך להיות אבא שלי לא אני אבא שלו התחיל לצעוק עליי אמרתי לך לא להתקשר אתה רק מפריע לי

אתה מסיח את דעתי אתה מבלבל אותי אתה זה אתה זה אתה זה אמרתי לו בן אני חושב בטעות אני אבא שלך שמעתי יש הרבה ירי ואני לא יודע מה קורה איתך אז אני דואג אמר לי במילה אחת טוב טוב טוב טוב טוב כאילו תפסיק לבלבל לי את המוח הבתחתי לאבא של גיה להביא אותה לצום עד הלון באשדוד אני אוריד אותם שמה אני אהיה רגוע אני אתקשר אליך

כל כולו בתוך זה לא עניין אותו כלום אני מ

מה שאני שמעתי הוא היה בזה ובאדישות שלו וה בן היה כל החיים שלו חברים שלו לפני הכל הוא מסכנים לפני הכל תכף אני אספר על זה גם ו היה לו שיחה ממתינה ניתק אותי ענה לשיחה ממתינה, הייתה חברה שלו, לא הספיקה להגיד הלו ושמע את הצרור יריות על הרכב ושיחה נותקה ביניהם. אז קשר להגיד לי את זה ואני באותו רגע כאילו חפו איזה בור עמוק וקברו אותי בפנים שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי וזה נדיר שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי. הייתי בלחץ סדיר. היה בחור שעזר לי עם הכשישים בגני עומר להכניס אותם לממדים ולהוציא. התעשט מהר מאוד, התקשר לחברה ליור רכב גנוב, הצליח לשכנע אותם, לחפש לנו את האוטו של בן, אפילו שהוא לא מנוי שלהם. תוך

כמה דקות קיבלנו את הידיעה שהאוטו נמצא בקיבוץ מול קיבוץ הלומים בצומת. אחרי שהיה שמה מישהו שאני לא יכול להציג מזה, כבר לא מצא אף אחד, אבל מצא את הפלאפון של בן, הביא לנו אותו במשך הזמן למדנו להכיר את הנסיעה של נתיבות שהוא עשה לא חזור וקצת יותר מאוחר מזה הוא קיבל את הידיעה שעופיר ורומי חטופים גיה העבירו אותה לאחד מהבתי חולים אבל אתן לא העבירו

זאת אומרת כנראה שהוא נהרג בצרור שירו ו

שניהם נהרגו באותו צרור

ורמי פשוט מאוד נחטפה מהר לצערנו אבא של גיה שמע את הנשימה האחרונה שלה בטלפון ורומי המשיך לספר לאמא שלה שגאיה פצועה קשה את השם של בני לא ידע אז היא אמרה נהג שבא לחלץ אותנו גם פצוע קשה הפצוע ביד והופיר בחזה ושמענו את המחבלים נכנסים לרכב רוצים לקחת את הרכב יחד איתם לא הצליחו להניע את הרכב אחרי תקופה מסוימת שקיבלנו את הציוד של בןמשטרה הסתבר שמפתחות היו בקיש שלו הוא היה מחוץ לרכב מפתחות מחוץ לרכב אף אחד לא יכול להניע את הרכב

וואו

שרוב מחזרה קיבלנו אני עוד לא פגשתי אותה אבל הבן השני שלי אבי נועם כן פגש אותה קיבלנו חצי נחמה שגיה ובן נהרגו במקום אז הם לא סבלו חיפשנו אותו במשך שבוע ימים עד יום רביעי בערב יום רביעי בערב מצא אותו מישהו בשורה. אחרי שאני ביקשתי מהחברים של בן שיחפשו לי מישהו בשורה, שאני הכרתי את שורה מהצבא שלי. אז מישהו הלך לחפש את בן, מצא אותו בשורה. בשבות שבע בערב התקשרו להגיד לי שהוא מצא אותו. הגשתי גם בתוך כמה ימים האלו תלונה במשטרה שבן נהדר. אז הצמידו לתובט את הרווחה שתטפל בנו. היא באה עם קצין מפיקוד העורף ואיש חברת קדישה. אבל אם היינו כולנו מבולבלים באותם הימים אלו השלוש שהיו הכי מבולבלים בעולם. אני מספר

לה שמצאתי את בן בשורה היא אומרת לי איך יכול להיות אתה מצאת את בן ואנחנו הגוף המוסמך לא יודעים מזה כלום. אמרתי לה תתקשרי יגידו לך גם. כבר קלטי ככה בזווית עין שאמא מתחילה להבין שקרה משהו לא סיפרנו לה עדיין ביקשתי מהם בעדינות לעזוב את הבית נמשיך לחפש אותו לבד כמו שמצ חיפשנו אותו התקשרתי לחברים שבין קישו אותי עם הבן אדם שמצא אותו אז הוא סיפר לי שבן בתוך קונטיינר כבר מספרו את הקונטינרים שמה ויש רשימה שמית של כל מי שנמצא שם ואומר לי שהוא זיה את גיה יומיים לפני ואת בן הוא היה צריך לעבור סקס ופתח אותו כדי לזהות איך אתה פותח סקס ומזד בן בפנים הם מי אתה שאתה מכיר אותו אומר לי כן אני אחד מהשפים שעובדים ברשת של עבד מה הסיפור

הכל בצירוף מקרים וקראתי לאותם חבר'ה שיום לפני זהו איתי עובדת סוציאלית שיקוד העורף אומר לי אשקלון בבאר שבע אמא שלו גרה באשקלון ובן הירשום באשקלון עלתה בבאר שבע אפשר לקבוע אותו רק במקומות האלו אבל מה אפשר להביא רק 12 איש ללוויה הם פחדו מהטילים אמרתי לו רק תספר לי איך אני עושה את זה יש אחרי שבע אחים ואחיות למי מהם אני אגיד לו להגיע יש לך אומץ תגיד לאכינים שלי שהם לא יכולים להגיע ללוויה של הבן דוד שלהם ותראה איזה מאומט יהיה פה בינתיים,

עוד לפני הלבי, אני רוצה לחזור אחורה לרגע הזה שבו, לרגע הזה שבו בעצם אמר לך אותו שף שעבד עם בן שהוא מצא את בן.

מה? זה כמעט שעברתי את הדלתות בבית. אתה לא יודע מה אתה עושה עם עצמך באותו רגע. חמישה ימים היה לי איזה תקווה. למה הכרתי את בן שאולי הוא הצליח לברוח בלי הטלפון הוא מתחבה באיזה מקום הגשתי תלונה במשטרה כדי שיתארגנו ונלך לחפש אותו אבל לא אפשר היה לארגן את אף אחד היינו בבלאגן אדיר שאני עזבתי את העבודה באתי לפגוש את החברים של בן כדי לחפש אותו עברתי דרך סורוקה לכל כיוון של חדר מיון בסורוקה היה 5 קילומטר אמבולנסים שליחוד הצלה לא הבנתי מה קורה אמרתי סקרנות נכנסתי לראות באמת באמת מה קורה שמה ראיתי את העמולה שמה את הכאוס האדיר שהיה שמה קציני משטרה ערבים ציני צעד

לא הבנתי עוד כלום אי אפשר היה להבין כלום רק הבנתי שבעוטף המצב קשה ויש יר בלי הבחנה ולתחזור רגע ללוויה ובאמת כמה בסוף היו בלוויה

1000 איש מעלף איש

וואו

וזה לפי הג'ין טונק שחילקנו לאנשים מה שבן אהב לשתות

להרים לזכרו כוסית בהתחלה לא רצו לתת לי להיכנס לזהות אותו זה

כן

מקובל ב נפגעי צהל ופעולות תיבה שלא נותנים קרבה ראשונית לכנס

הנה אנחנו רואים

רואים את ה את המצבה עם האלכוהולכן וזה התעודת א בצד שמאל שמה זה ה תהודה שהנשיא נתן אני מבין שגם הרכב שלו במגרש התקומה זה המגרש

מגרש המיוחד שהקימו א כאנדרטה עם מאות רכבים ש

לא אנדרטה כאילו הם לא ידעו לא יודעים עד היום מה לעשות עם הרכבים הקימו את זה

הפך

אנחנו הפכנו את זה לאנדרטה אני שמה

שטף אותי מה מה מה מה

אני כבר שנה וחצי ש במקום כל יום בהתנדבות ליד האוטו של בן אני מספר על בן רק על בן מגיעים מלא אנשים רק מאז המלחמה עם איראן ירד קצת הכמות אה הרבה ילדים מיא יב שמגיעים משרד החינוך אישר להם להגיע

חיילים גם כן שגיעים הקדם צבאי שמגיעים ממון בכמויות

כן

ומזכירים כל הזמן את גוש כתיב כל אלו שבאים ורק החופשי כיפות מגיעים

אנחנו לא רואים את אלו מקפלן או הזקנים שבתי אבות שמוציאים אותם לנופש אז הם מגיעים אלינו ועם השאלות הרטוריות שלהם עם ה

תגיד מה עם פינת ההנצחה בנובה יש את האתר ההנצחה עצמו

יש שמה את התמונה של בן יש שם על יד העצים גם התמונה של בן וגיה. ביקשנו מהם לרכז שמה בנובה את בן אופיר וגיה באותו מקום. גם על האוטו של בן יש לי ארבע דגלים אבל היו של הגיה של עופיר ובן ורומי שמתי דגל ישראל. כל עוד שהיא הייתה רק בשבי לא ידענו מה קורה איתה. לא יכלתי לשים תמונה שלה שמה ואנחנו חושבים על הנדרטה הגדולה במקום הרצח ראינו סרטון מקיבוץ הלומים שיש להם בית אריזה על הכביש צילמו המצלמות שלהם את בן עולם בשביל העפר לאספלט איזה 100 מטר ממנו יוצא ביני 100צים שלוש מחבלים יורים על האוטו חזיתית האוטו עשה סיבוב של 180 מעלות בהתחלה לא הבנתי על מה מדובר אחר כך אני אומר מה אני לא מבין? הבן שלי נהג

מקצועי בטח לחץ על האמברקס שמה זה אלקטרוני הכל לעשות סיבוב במקום ולנסות לברוח את הסיבוב הצליח לעשות לבריכה הוא לא הצליח לעשות

תגיד א ככה אנחנו חייבים לסיים אני רוצה לשאול אותך שאלה ככה אחרונה אני מקווה שלא תכס עלי שאני בכלל שואל את זה אתה כועס על בן שהוא חזר

לא אין לי מה לכעוס עליו זה לא יביא לי אותו חזרה בגלל זה אני עושה את המעשים שלי אני מספר את העלילות שלו

תגיעה בו על זה אפילו אני גה מאוד בו אבל הוא חסר לי

בן היה עם החיוך ה קבוע עליו באחד התקסים שעשינו בתקומה

כן

אחד הניצולות מבסבע אמרה שהוא היה קול וחייכן אמרתי אני חייב לתקן אותך בן נולד עם החיוך על הפנים

קברתי אותו עם החיוך על הפנים וגם שהוא היה עצבני שהוא היה בחיים אז הוא היה עם חיוך על הפנים החיוך היה מודבע לפרצוף שלו והאדישות שלו תמיד הוא היה ככה תמיד היה במטרה אה

זה מה שעזר לו גם להציל בטח האדישות הזאת

הכל הכל הוא גם גם ההתחברות לילדים של גוש כתיב שהם ביחידות הכי מובחרות של צהל הם מלכי הארץ כולם שמה ואז הם למדו ממנו חלק מהדברים הוא למד מהם את חלק מהדברים

אז זה סיום מה המסר שלך עכשיו לעם ישראל דוקם שקול

אחדות רק אחדות אנחנו אני מרצה עד לפני המלחמה האחרונה עם איראן כל יום בין 400 ל-600 חיילים היו מגיעים לתקומה ואני מדבר איתם על האחדות אתה רואה את החיוך עולה להם על הפרצוף מה שנשאר לי לברך אותם תמשיכו לחייך כל השירות שלכם אל תהיו שעננים תהיו חזקים ותמשיכו במסירות בזה שלכם ותספרו לכל המטומטמים במדינה הזו שאם רוצים אין זו אגדה אפשר לעשות אחדות

זה מתחבר מאוד למה שהרב אמר דיבר פה על אחדות מקודם אנחנו

ולצערי זה רק אנחנו הכיוון הזה שאנחנו מדברים על האחדות הצד השני לא מדבר רק שנאה וכי בקללות והכל

ואנחנו לא נפסיק נמשיך לדבר פה על אחדות

אנחנו נפסיק א לא נפסיק אנחנו נמשיך נמשיך לדבר על אחדות נמשיך לדבר על אחדות

וזה אני עושה כמה פעמים ביום

מדהים מדהים רפי שמעוני תודה רבה לך תודה שהגעת לאולפן ובעזרת השם שמ המקום ינחם אותך בתוך שערב לציון וירושלים שלא תדעו עוד צער ותמשיכו בפעילות המ כל אחד מקבל את זה בדרכו הוא

כן

אני החלטתי ברגע שנכנסתי בסוף לזהות את הגופה

כן

ואני יוצא לחיים ולא לאחדו לאבלות וזה מה שאני מנסה לעשות את ההבל שלי אני עושה לבד

מדהים

אני שומע את השירים שלו בדרך כתבו עליו א איך קוראים לו

כתבו עליו שירים

כתב עליו שירים שירים אד שכתב המון שירים ברחשם שלו

אוקיי

תכף אני אזכור

אוקיי אוקי

ומי האדם הוא שאר את זה בסגנון חרדי להקסת אנרגיה בסגנון רוק השיר נקרא מי האדם שמספר את המעללים של בן באותו יום

מי האדם אנחנו נשמע אותו אני מבטיח לך שבאמת שם הבת של ריטה כתבה שיעור עליו זה לא הזמן שלך ללכת

מדהים

ראתה שהוא חתיך אז היא כתב עלפטשים רפי, תודה רבה.