"התייאשו ממני. קראו לי מקולקלת": פרי כהן משתפת במסע חייה המאתגר

שב שם האבא שלי החסיד גור עם ההדרת פנים עם הפאות והזקן עם הבגד העליון והוא בועה ואת מחכה רק לתובה אפילו לא משנה מה התגובה כן אני מחכה למשהו והוא לא אומר כלום יואו ואני אומר אתה לא רוצה להגיד משהו רק בוא בי אבל זה קשה זה קצת יאוש כבר כל כך מיועש שאפילו תגובה אין בדיוק וזה נורא נכון מסתכלת על עיניים חדלות אוף ואז בשלב מסוים נראה לי שהוא כבר ממש חדל כי הוא לא מצליח להחזיק את עצמו יוא ואז נתתי צעקה אמרתי לו אבא ואז הוא אז הוא התחיל לבכות הוא מסכן פשוט ישב שם ובכה ובכה ובכה והוא התחנן הוא אמר אני רק מבקש ממך את הילדה הגדולה שלי אל תלכי תישארי אני מבקש ממך תישארי אני לא שומעת אותו פרי כהן, אמרתי לך

קודם שאני לא חיה בארץ רוב השנה ואני לא לא יוצא לי להכיר אותך ואז כשנכנס אומר מה את לא מכירה את פרי אז אמרתי יואו לא זכיתי להכיר אבל הכי כיף לי ככה שאת יושבת מולי ועכשיו כזה ממש בא לי להכיר אותך כזה יש בך משהו בעיניים שלך במבט שלך בפנים היפות שלך שכזה בא לי להכיר אותך ממש מרגיש לי שתהיה לנו שיחה ממש מעניינת נראה לי נכון גם לך נראה זה נגמר איזה כיף אז תספרי לי עכשיו אני מבינה גם שיש סיפור של כזה חזרה בתשובה וחזרה את יודעת וכזה מין רצוב השוב כזה מעניין כזה שקרה לך בחיים ותנודות וגלים ולמי אין תנודות וגלים בחיים שלו אה אז אני ממש אשמח לשמוע אה קודם כל פרי זה פרל נכון פרל פרל נכון אז א איפה נולדת

איפה גדלת אז אני נולדתי בירושלים א בבית חרדי למעדרין מה זה אומר חרדי למדרין מה זה אומר טוב זה זה את יודעת זה קצת מצחיק כזה שאני מתחילה עוד הפעם לספר אבל אנחנו באמת ניקח את זה למקומות אה למקומות שנראה לי שבשיחה שלנו הם הם יגיעו זה באמת יגיע למקום אחר א מה זה בית חרדי אני בע של א א אבא שלי קוראים לו הרב דובלנד ראש ישיבה בגור כן אפילו שאני שאני לא יש לי דוד מגור אבל אפילו אני שאני לא מגור אני זו אני השם שלו מוכר לי כן אז א אז זה הבית שגדלתי בו כאילו היית בת של רב כן לא פשוט להיות בת של רב לא סופר מחייב ממש אתה בת של כל הזמן ממש אתה צריך כל הזמן להיות בפוקוס כל הזמן לכבד את הפירמה כן סקופת קומה

במין כזהכ אני יכולה להגיד שבאמת אבא שלי הלך וצמח וצמח עם השנים עוד יותר עוד יותר הרבה אבל הוא תמיד א היה נחשב כמשהו ואחר כך זה הלך עוד יותר והתבתח אז בכלל כבר זה היה מחייב כן כן מה היו תלמידים שמגיעים הביתה היו אה כן בתחילה אבא שלי היה מגיד שיעור בישיבה הוא לא היה בתפקיד שלו היום הוא ממש מאוד מאוד מאוד נחשב בגור כשאנחנו הינו ילדים קטנים הוא היה מגיד שיעור בשיבה צפת אמת והיו מגיעים בפורים היו מגיעים תלמידים היה רעש ו בלאגן אז אני זוכרת אה מה מדברים ידיש בבית לא עברית בגור לא דיברו ידיש נכון נכון לא מדברים מעניין למה מה אה קטעי לא יודעת צריך לבדוק את זה בטוח מישהו יכתוב בתגובות למה לא מדברים

אידיש בגור ואני אני זוכר אף על פי שאני יודעת אני יודעת כי אצל הסבתא השנייה אמא של אבא שלי ירושלמית במקור אז היא כן הייתה מדברת אז אז יש כזה מעניין אוקיי אוקיי אז בית של דורסים חרדי למהדרין הכל כמה ילדים וילדות ש אנחנו שישה שישה אה ארבע בנות ושתי בנים איזה מספר את ראשונה וואי זה מחייב גם הבת של הרב גם הבכורה וואי וואי מה עשו לך טוב בסדר בדיוק אז זהו זה המקום זה הבית שאני גדלתי א בית מהמם שלא תמיד ידעתי להעריך אותו הייתי ילדה שמחה לא יא יש חשבתי לשאול אותך את יודעת שאת מדברת על הילדות כאילו את מחייכת אבל העיניים שלך לא מחייכות כשאת מחייכת לא הייתי לא הייתי ילדה שמחה אני חושבת שלהיות שמחה למדתי

אמא שנים א יש ילדות כאלה שהם יש בהם איזשהו חוסר. את יודעת שאחרי שנים כן אנחנו מקדימים את המאוחר אבל אחרי שנים שנים שנים עשיתי איזשהו מחקר שיסביר למה ילדים עושים את התהליך שאני עשיתי והם יהיו ילדים שיחפשו ויצטרכו משמעות ולא יהיו לא יהיו לגמרי שמחים ועוד כאלה וכאלה אבל אני לא הייתי ילדה שמחה בכלל. איזה ילדה היית? אז היית ילדה מחפשת. הייתי ילדה מחפשת. א אמרת קודם שאת את יש לך חושים לזהות צביעות. כאילו לא יכולתי לסבול אה לא יכולתי לסבול חוסר אמיתות עם כל זה שהייתי בתקופות מסוימות בחיים הייתי שקרנית כי הייתי ח אני היום אומרת את זה הרבה להורים שהילדים שלכם הם לא באמת שקרנים. הם משקרים כדי לשרוד.

הייתי חייבת את זה כדי לשרוד. אבל השתמשתי בשקר. אבל במהות אני בן אדם ששוחר אמת. אני אני מחפשת אותה ואני חיה אותה. ממש אמת זה מושג שהוא וואו מושג צרוף בשבילי. וזה היה לך חסר איפה איפה הייתה חסרה לך האמת בילדות? א כאילו קשה לך כי זה כאילו קצת לבקר את החברה שלנו אבל אני חושב ש אף על פי שאני חושבת שזה כן מחטא אני באמת מאמינה שגם אגב גם בחברה שלי החברה החבדית שאני מגיעה ממנה אני הרבה פעמים אומרת זה בסדר זאת אומרת לא הכל מושלם שמים שאנחנו מושלמים ב לא שום דבר לא מושלם לי וזה בסדר לדעת את הדברים שאנחנו לא אז מה מה אני מנסה לדייק באמת את ה באמת כדי שזה יהיה לתועלת הרבה פעמים בתור מחנכים אנחנו א מבקשים

מהילדים לעשות דברים מסוימים. אנחנו דורשים מהם דברים שאנחנו לא דורשים אותם מעצמנו. א אנחנו יכולים לבקש א אני יכולה להגיד לך דברים שאני נתקלת בהם בקליניקה שלי א שבנות מספרות לי שיש להם כאב מאוד מאוד גדול כי א איש חינוך כזה או אחר ביקש מהם לבוא ולספר משהו על תלמידה אחרת ואנחנו דוגלים בלא לדבר לשון אחר ואנחנו דוגלים א א בלהיות נאמן ועוד ופתאום זה נעלם כשזה כן אהבת ישראל הזאת שמדברים עליה כל כך פתאום היא נעלמת כן והיו שם עוד היו שם עוד כל מיני דברים שהם הרגשתי שהם לא הם לא מדויקים יואו זה קשה לך עכשיו מה זה אומר ילדה שקרנית ולעומת זאת את אומרת שזה מדהים מה שאת אומרת כי לפעמים דווקא הקושי הרבה מה

אני רואה את זה אצל באמת אצל ילדים אצל כולם שהקושי בעצם התוצאה שלו היא ה אתה בעצם פועל את מה שהכי קשה לך זאת אומרת ואז אתה חי בקונפליקט תראי למשל כשאני מגיעה לתת הדנאות לאמהות שהם מתמודדות או הרצאות למניעת נשירה וכאלה זה סדנאות תמיד את את המפגש הראשון אני אקדיש לאמת או שקר ותמיד אני מתחילה ואני שואלת מה למה לא לשקר אז נשים אומרות לי תראי כי תפסו אותנו אוי נו באמת זה בגלל זה את לא משקרת יש אנשים שלא תופסים אותם בחיים ובשבילם לא לשקר זה ממש באל תשחית כי יש להם כישרון מולד ללשקר שלא יתפסו אותם אז אוקיי אז הם נתקעות אז הם אומרות אוקיי אז למה אני לא משקרת כי אסור אז את כל המצוות בתורה את מקיימת

שהחלטת שאת לא תשקר אנחנו צריכים שיהיה משהו מאוד מבוסס כדי שאנחנו נפעל לפי למה את לא משקרת? בגדול למה אנחנו לא אמורים לשקר? כי אנחנו אמורים להיות מחוברים לקדוש ברוך הוא שהוא כולו אמתכ וכשהוא מוביל אותנו לתהליכים בעצם בכל הרעיון של כל כל התורה יש בה המון פסיכולוגיה כי אני תמיד נותנת דוגמה שאחת המטופלות שלי נערה חמודה ששאלתי אותה מה הדבר שאת הכי רוצה בעולם אז היא אמרה הכי בעולם הייתי רוצה שתהיה לי אמא שתחבק אותי טוב אחרי כמה זמן אני מדברת עם האמא ואני שואלת אותה מה היית הכי רוצה בעולם אז אם הייתי כל כך רוצה לחבק את הילדה שלי ואמרתי איזה יופי אני הופכת להיות שתחנית של חיבוקים אני אגרום להם להתחבק

ונגמר ממש אוי פתאום יש לי דמעות שאת אומרת לזה כאילו הבקשה הזאתי כן הפשוטה ואז אני אומרת לילדה את יודעת דיברתי עם אמא ואמא כל כך רוצה לחבק אותך היא אומרת לי שלא תעיז תך קשנה כאילו תרי לא סובלת מפיצול אישיות אין לך שום הופעת אישיות אזה מהכ היא אומרת לי אני לא מוכנה שהיא תחבק אותי כי היא שקרנית ואז אני אומרת לאמא למה את רוצה לחבק את הילדה שלך אז היא אומרת כי אמרו לי שאם אני אתן לה חום ואהבה היא תחזור בתשובה ו היכולת הזאתי ואלה החיישנים של אותם ילד ילדים שהולכים לחפש, הם מחפשים משהו מאוד מאוד מאוד מאוד נקי. מאוד מאוד מאוד נקי. ובדרך הם גם ישקו. נכון? אז כשאני מתחילה את הדיבור הזה על אמת בסדנאות

שלי אז אני אומרת לאמות בגדול הקדוש ברוך הוא רוצה שלא יהיה לנו הפתעות. כשנגיע למעלה לגן עדן ואנחנו נבוא ואנחנו נחכה שיפתחו לנו את השער בכל הרשצלים ואנחנו מחכים ואז כשאין שם אף אחד שמחכה לנו אז אנחנו נצטרך לשאול א לא הודיעו לכם שהגעתי בעזרת השם אחר כן לגן עדן ואז יגידו א לא עוד כנראה לא ברשימות של גן עדן ואז יהיה נורא לא נעים זה תופס אותנו בחיים כשפתאום תראי שמשהו לא טוב עם הילד ותשלחי אותו לטיפול ואז הוא יגיד נורא קשה לי עם אמא שלי איתי קשה לו אני מושת מה פתאום בדיוק על זה להיות מחובר לאמתכ כן זה זה המקום הזה של לעבוד כל הזמן אנחנו כל הזמן עובדים כדי למצוא את ה את דרך האמת בחיים שלנו והיא

פוגשת אותנו בהמון המון המון מקומות נכון אז מתי התחלת לחפש אני מבינה שאת חיפשת כשהיית ילדה הרבה כן כן כן א מתי התחלתי לחפש אני יכולה לומר שכבר בגיל 12 לא מצאתי את מקומי בחברה וזה אני אני לא יכולה לומר שזה היה בגלל חיפוש. כן. כי שם עדיין לא היה חיפוש. הייתי מאוד בוסרית בהב של מה אני רוצה. היה לי המון המון בלאגן, המון חוסר שקט, המון חוסר התאמה. לא ידעתי לדייק אני כך או כך או כך או כך או כך. כן. מה זה חוסר אתה? מה היית נגיד מגיעה וחבורה של בנות שהם קבוצת השבות כביכול בעוכן וו ומה? ואת אומרת אבל אני לא שם. אני אני לא כן. לא הייתי מתאימה כי תראי קודם כל לאט לאט עם הזמן אני תמיד אומרת שאני לא באמת

רציתי לפזול החוצה אבל אני משהו הריח להם שהוא לא תקין איתי עכשיו באותם ימים לא היה כלים לעזור לבנות שהם הם לא תתלך בוא נקרא מדברות על באמת לפני 30 שנה ביותר נכון נכון כן אז לא היה הכלים לעזור לבנות האלה נורא נבעלו מהם אז ברגע שנבעלו ברגע שאנחנו נבעלים בכלל אנחנו פועלים בצורה מאוד רקציונית אז אנחנו יוצרים שם איזה ואז הילד נעטה מולנו וזה גם מה שקרה לי נורא לא הבינו אני זוכרת שמורה התקשרה לאמא שלי ואמרה לה תראי אני מלמדת כל מיני נושאים בחומש ואני רואה שהעיניים של פרי לא תמימות אני יכולה לומר שהייתי מאוד תמימה עד גיל מסוים שמזה כן אבל כך ה היא ואז כבר התחילו לחפש את יודעת אנחנו פועלים מפחד מאוד

גדול כל הזמן ואז רגע שנייה מה מסתתר מתחת לשטיח מה יש שם מה מה זה העיניים הלא תמימות האלה גם כואב לי על הפרי הקטנה הזאת שמדברים עליה ככה בא לי לחבק אותה כאילו מה זה העיניים שלה לא תמימות אז כן אז אז את רואה זה אלה דברים שהיו לי מאוד א ובאמת בתחילה בתחילה הייתי מאוד תמימה מאוד מאוד תמימה אחר כך אפשר היה לגמור עליי את ההלל מחוסר התמימות אבל אה מה שקרה שבאמת אמאות נורא רצו שהילדות שלהם תמשכנ לגדול כתמימות ו ואז אי אפשר כבר להתחבר לאותה פרי שהעיניים שלה לא תמימות בום שמו עליך כותרת יודע גם המון פעמים אנחנו הולכים בגלל הכותרת שש זה בכלל זה בכלל לא אנחנו אבל כבר חות אחרי הכותרתון נכון נכון וזה באמת

באמת מצא אותי עם הזמן עם כל הכותרות ועם כל הטייטלים שהדביקו לד מץ בודדה מן הסתם זה מבודד אותך בוודאי וילד בגיל ההתבגרות כשהוא לבד ים של שטויות כי בעצם מה שקורה זה או לי מצרי או לי מיצרי אז לא פשוט כי אתה לא מצא את מקומך בחברה ואז ואת הספר מתקשרים להורים ואז ההורים שבעצם רוצים נחת מה שקורה שאין נחת אז הם לא יודעים מה לעשות עם זה קשה להם שוב לא היו אז כלים אז מה ההורים עושים נגיד מה אבא ואמא עושים שומעים שאין לה ילדה שלהם עיניים תמימות ושהיא מחפשת ושהיא זה משם באמת היה להם היה להם לא פשוט הם לא ידעו הם ניסו בכל דרך אפשרית אני אגיד לך יותר מזה ממני מנאו את החברה אבל ההורים שלי הייתה המון חברה

שרצתה מאוד לעזור להם אנשים כל מנוע היו מתקשרים לספר להם היא עשתה ככה היא לך ככה כן עד היום עד היום יש כל כך הרבה אנשים טובים העולם הלא בנשמות הטובות האלה כן כן דואגים מעומק ליבם הכל מתוך דאגה כנלא ספק בואי לא נפקפק בזה כן כן א ושוב זה מתחבר לי למקום של האמת כאילו אני לא להגיד את זה כאילו זה לגמרי לגמרי ו אז לשינו עליך ראינו את פרי הולכת באזור חנה מרכז הורים שלי באמת לא ידעו הם באמת באמת באמת לא ידעו מה לעשות עם זה אז הם ניסו מפה והם ניסו משם אז הם ניסו לקרב אז אמרו להם אתם הם קרבים יותר מדי אותה, אז הם ניסו לרחק, אז הם ניסו לסגור, אז אתם סוגרים מדי, אז הם ניסו לפתוח, אתם פותחים מדי, אז זה ממש

הם לא ידעו מה לעשות, מה לעשות ומה מה הילדה פרי בעצם עושה? ספרי מה מה קורה איתך? מה אני עושה? אז קודם כל אני רק באמת רוצה היום אני מסוגלת לבוא ולספר, להגיד, אוקיי, חבר'ה, גם אני הייתי חלק ממה שעוברות בנות היום ברחוב. היה לי מאוד קשה כי בנות שעוברות כל מיני תהליכים ברחוב הם הם מאוד עם הזמן כשהם תופסות את עצמם והם מבינות מה היה שם אז בתחילה יש המון שלבים אז בתחילה יש עלב של בושה מאוד גדולה ורצון להסתיר קודם כל יש את ה את החוסר היכולת להודות במה שהיה שם כי וואו זה נורא לא נעים זה נורא משביל היום שאני מטפלת בבנות ואני אומרת להם הם מגיעות לפגישה שתיים ואחר כך נורא קשה להם מתחיל להיות קצת יותר עמוק

ואז אני אומרת לה, "ל למה את לא רוצה להגיע?" אז היא אומרת, "קשה לי." ואז אני שואלת, "מה כל כך קשה לך?" אז היא אמרה, "אני מתביישת." ואני שואלת אותה, "מי את מתביישת? את מתביישת ממני או את מתביישת ממך? או ששתךן ביחד?" בדיוק. כן. וואני זוכרת שהייתה לי אחת הבנות המהמות שהייתה אצלי, עברה, שאלתי אותה מה היה הדבר הכי הכי מבייש? היא סיפרה לי סיפור ממש לא נעים. ממש ממש ממש ממש לא נעים והיא שאלה אותי אחר כך מאיפה את יודעת להגיע איתי לנקודה הזאתי כי ובואי כי כי אני כי אני מכירה כן שם זהו אני חושבת שזה שאת את מטפלת בבנות ואת יכולה להגיד להם להסתכל עליהם בעיניים ולהגיד גם אני הייתי שם אין לכם כאן מה להתבייש

אני אני שם אני איתכם בביביל ובבורות ובשוכים ובחוב והאג'נדה המקצועית בכל השפסיכולוגי זה לא לערבב ואני ואני כן כן כן, הולכת עם זה כי ברגע שהיא סגורה והיא לא מוכנה לדבר והיא לא מוכנה לשתף אז אני באה ואומרת לה אוקיי תקשיבי אני רוצה לספר לך עליי עזבי אותך בואי אני אספר לך למה אני פה פם אני רואה אותו נושמת עמוק והיא באה ווואו כי את גם את לא תשפטי אותה את לא תחשבי מקולקלת כמו שהרבה קוראים כאילו זה חשמ זה היה הטייטול שלי לי קראו מקולקלת אני זוכרת שהלכתי ממש לפני כמה שנים הלכתי לאיזשהו טיפול והייתי צריכה להוציא עוד איזה עוד איזה משהו שם והיא אמרה לי טוב תגידי מה השם שלך ואמרתי פרי כהן אז היא אמרה ו

ואז אמרתי פרי לנדו ואני לא יכולה זה שם ידוע לשמצא באמת וזה ככה היה זה ככה היה מה אמרו פרי לנדו ואז מה אמרו עליה על אותה פריל לנדו הייתה מקולקלת ופרייל לנדו הייתה עגבניה רקובה ופריילנדו הייתה בעייתית ופרייל לנדו ופריילנדו ואפילו אפילו היום עד היום ואני היום כבר באמת הפכתי והפכתי ואני כל כך תודה לקדוש ברוך הוא מאוד מאוד שלמה למה עם עצמי? עדיין פרייל לנדו זה פרייל לנדו זה שם קשה אתה אומרת כן כן כן כן וולמה אני למה אני מעלה את זה כי יודעת אני יכולה לשים את זה כבר אחריי אני עוד נשארו לי שעריות שאני עובדת עם עצמי מאוד לדעתי עד 120 נשארות לנו שריות נכן נכון אבל דווקא אני מעלה את זה כי אני רוצה

שאנשים ידעו כי היום כשאני עומדת אלבומות ואני ואני אני צועקת בכל מקום אפשרי חבר'ה כל מילה שאנחנו אומרים יש לה משמעות לא סתם הקדוש ברוך הוא נתן כל כך הרבה כל כך הרבה גדרים בנושא של לשון הרע ואהבת לרעך כמוך וכל מה שקשור בין אנשים בין חברים כי כל דבר קטן מותל את יודעת אנחנו מערכים אני בבית חבד בקטמנדו מגיעים המון דתלשים קוראים לזה כן זאת אומרת דתיים לשעבר אני תמיד אומרת אין דבר כזה דתלש זה לא מסת אין דבר כזה אבל ובאמת אתה אתה לאט לאט לומד באמת זה שנים שאני גם אני גם מתעסקת עם החבר'ה האלה גם הבנות שהיו פעם חרדיות וזה זה רק אהבה, רק לתת אהבה כי זה כל כך אני כל כך יודעת על מה את מדברת, את מבינה את

זה כל כך ולא משנה מה הם יספרו לך על עצמם, את מבינה שהיה שם חסר משהו שמה הנקודה שהייתה חסרה זה את יודעת מה שקורה שכשואים איזשהיא פזילה החוצה ישר אנחנו נמלים אנחנו נכנסים ללחץ ואנחנו וואי ואז מאמיסים עליהם עוד דת ועוד דעת ועוד דעת עשיתי פעם ניסוי מאוד יפה באחת המקומות שהגעתי הייתה לי שמה איזשהי סדנה ארוכה טווח והיו שמה גם נשים חרדיות מבית וגם נשים חוזרות בתשובה וכולם היו בעניין הילדים שנושרים. כן. וביקשתי ככה. האמאות ישבו במעגל וביקשתי מכולן לעצום עיניים. אמרתי, "אני רוצה להראות לכם מה החוויה הפנימית של הילד שלכם. אם זו הייתה חוויה פנימית טובה, הוא יוציא אותה מתי שהוא החוצה. אם לא הייתה חוויה

פנימית לא טובה, הוא זה הוא יוציא אותה בדרך אחרת. וכולן עצמו עיניים. אני ידעתי, הם גילו לי בשודי סודות מי מי חוזרת בתשובה. ם כולם היו פרומריות כאילו חוסותם ממש באריזות המקוריות שאפשר לקלג אותם ישר כחזות מקוריות אני מאבצת את זה זה מעולה אני לא יודעת אני באריזה מקורית אני אף פעם לא הייתי באריזה המקורית אוקיי את רואה למה אנחנו מסתדר מהתחלה שאנחנו נסתדר שאני אני מקורית אני לא חוזרת ב אני דוסית מהמקור גם אני מקורית חיפשתי בקיצור ואז ביקשתי מכולנון לעצום עיניים ונתתי איזשהו משהו מאוד שמלצי שמי שגדלה בבית חרדי יכולה להבין את זה. אני אפילו לא זוכרת מה זה היה. דוקה מעניין אותי לשמוע מה אני לא זוכרת לא

זוכרת מה זה היה. טוב ומי שחרדית מבית אמרה וואי אוקיי תורידו אותו ראש את עצמו עיניים ואז אמרתי פתוח מי מי לא מנגן את השיר אחר כך? דה דה דם כן כן תד זה כן יפהכן מי כמה החרדיות מבית לא הכירו את זה? כן זה המנהימת פיחה של קרובים קרובים רק למיש אין מי שלא הכיר את זה בתור בדיוק זה את יודעת מהיום אפילו יש כאלה ש שהם מהבתים שלנו שמכירים שכן ופתאום הם מראים אותה וואי וישר הם יגנו את השיר מה קרה פתאום אתם כבר לא שומרות על ה כי זה זה שפתאים שלנו זאת החוויה שקיבלנו בבסיס כי ילד שינק חלב חרדי לעולם יהיה שם אני מזהר אותו מקילומטרים. אוקיי אם את נפגשת איתם את יכולה לזהות זה כל כך מציק לגושגים קעקועים זה לא

מעניין אני אומרת לו אתה דוסך את יודעת חני מה יש לך כן כן כן כן כן ואם אנחנו נהיה מאוד בטוחים בחוויה שאנחנו נותנים להם זה יהיה אחרת אני זוכר שמעתי פעם את הרב דוד ברברמן אמר רעיון כל כך יפה אומר שכתוב שמור וזכור כן למה שמור וזכור התורה מאוד מדייקת אז אם שמרת שבת בוודאי אתה זוכר ששמרת ואם זכרת לשמור שבת אז שמרת למה ה הוא אמר משהו מאוד יפה אמר שנעשה מחקר לדעת כמה זמן אנחנו זוכרים א משהו שלמדנו אוקיי יש איזשהו מבחן כמה זמן בגדול כ-48 שעות אחרי המבחן אנחנו כבר מה שלא דחוף היה לנו זה ילך מה מה אנחנו כן נזכור אז תכף נראה איזה יופי אז הוא אומר כמה מספרי טלפונים אנחנו יכולים לזכור בו זמנית לא היום

כשאנחנו זה אבל אזכן חוץ מאלה שהם פריקים אמא שלי פריקית למספרי כל היום היא מאתגרת את עצמה ויש לה זיכרון מטורף כן אבל בגדול חמישה מספר רציתי להגיד לך חמישה יופי כמה לחנים של מוזיקה אותו בן אדם כמה לחנים של מוזיקה אלפים די למה כיוון שהמוזיקה מספקת לנו חוויה וחוויות אנחנו אנחנו זוכרים וכשהקדוש ברוך הוא אומר לנו תשמרו שבת בדרך שתזכרו אותה שהיא תהיה חוויתית וכשאני רואה את הילדים האלה ואני שואלת אותם מה זה שבת בשבילך חוויה מאוד לא נעימה מה זה תפילה בשבילך חוויה מאוד לא נעימה מה ז צניעות בשבילך צריך לייצר חיה. אתה יודעת זה בדיוק מה שאני אומרת כל הזמן. צריך לייצר חוויה נכון חוויה. הלל הסדרישי יש לנו

2000 איש בנפלת לא לכל מי שעוזר ועזבו אתכם אוכל יהיה הכל יהיה בסדר חוויה בוא נעיף את ה בוא נקום על הכיסאות בוא נחשוב מה לחלק פה שיהיה להם הצבעים פתאום באמצע מש דברים חוויה זה נקרא להעביר יהדות זה נקרא להעביר יהדות כי במעמד הר סיני הייתה חוויה מטורפת שאותה אנחנו חווים מנסים לשחזר אז כל פרי הקטנה הייתה חסרה את החוויה הזאתי ואת יודעת מה ולא בגלל תמיד אני אני חייבת לדייק את לא כי ההורים שלי לא נ חוויות חיים היום אני יודעת כן כן לא את יודעת אנשים שומעים היום אני יודעת לראות את החוויות הקטנות אמא שלי ידעה ליצור חוויות מדברים כל כך קטנים כן אבל לא הייתי פתוחה כי משהו בי היה כל כך כואב הרמבם אומר שמי

שלא יודע להבדיל בין מר למתוק הוא חולה נפש הנפש שלו חולה לא כי הוא צריך ללכת עכשיו להתשפל אבל פשוט הנפש שלו כהובה וחולה והוא לא מצליח לראות את הדברים נכון כן במחקר שאני עושה אני מחפשת מה היא הנקודה החולה הזאתי אבל אה טוב אני לא יודעת את כל זה וכולי ואני לא מתחברת ומאוד קשה לי ותה טה ומקבלת המון טייטלים ואין חברות להורים שלי יש חברים לא רק להורים שלי גם לסבא וסבתא שלי היו המון חברים סבבה וסבתא שלי אנשים שהם ליצולי שואה מלו איבדו את המשפחות שלהם חלקם אז גם החברים של סבא וסבתא באים ולוחשים על אוזניהם על פרייל לנדו סבא וסבתא כן אני הנחדה הבכורה הם אהבו אותי אהבת נפש וכל כך כל כך קשה להם פתאום את

מרגישה גם שאת אכזבה גם ללכת בעולם לאבא לא מכיר שכת ואז מה את מחפשת את עצמך בכל מיני מקומות אני מחפשת אני מחפשת עכשיו מה הבעיה גם עם בנות כאלה כי מיד מי תופס אותם גברים שכל דים הרי ישר מחפשים מי מחפשת יש להם רדרים לגברים האלה יותר מזה אני תמיד נותנת את הדוגמה כן יש להם נפש חולה לילדים האלה יש נפש חולה כשאנחנו אנחנו רואים ילד שעובר לא ילד כל בן אדם שיעבור ניתוח לב פתוח כן אחרי הניתוח ישר הכניסו אותו למחלקה שתטפל בו בצורה לטיפול נמרץ שזאת תהיה מחלקת לטפל בו בצורה נמרצת עכשיו האחות שתיכנס היא תחתה את הידיים שלה היא תשים את המסכה היא תתכסה כן הם יהיו בחדר מבודד למה כי הם חדרים לחיידקים אותם ילדים

הנפש שלהם פתוחה הם חדירים לחי ויש להם יכולת לאותם חיידקים לזהות חבל זמן זה תמיד זה מטורף תמידכן כן כן וואי אז מזהים אותך כל הל ומזהים ומזעים ואם ואת בטח ילדה יפה, כי את עכשיו אישה יפה. את בטח ברור. מה את לא יודעת את זה? א תגידי כן. תגידי כן. כן. אנחנו אפשר להגיד על עצמנו שאנחנו יודעות מה אנחנו זה בסדר. התורה זה עוד משהו שככה קצ לא כי זה משהו נורא חרדי גם כזה נכון שאתה צריך להיות בסדר. מותר לנו לחייך, מותר להגיד שאנחנו מתוקות וחמודות, הכל בסדר, שום דבר היה לא יקרה. זהו. אז אז את נורא יפה. אז אז בעצם את גם ילדה יפה ואת מסתובבת בעולם הזה חשופה כל כך יש את האלה את הקולטנים בדיוק. את יודעת, אני

רוצה להגיד עוד משהו לפני שאני ממשיכה את הסיפור הזה. אמאות שולחות לי הודעים בדיוק ממש לפני שנכנסתי לפה, שולחת לי עם ההודעה, מישהי שאני לא מכירה עוד, תקשיבי ככה וככה. והילדה שלי א התחברו התחברו אלי חברות לא טובות וגם א נתנו לה לראות סרטים. בגלל זה היא ככה. אחותי לא בגלל זה היא ככה. ואני תמיד אומרת להורים שאם עכשיו אנחנו נפגשות, נגיד את ואני נפגשות ולזכר הפגישה המעניינת הזאת, אני לוקחת רימון ואני אניח אותו כאן על השולחן. זה רעיון ששמעתי מהרב יובלשורב בהקשר אחר אבל אני חושבת שהוא כל כך מתאים לנו לכאן ומה אנחנו נשאיר את הרימון ואנחנו נקבע שעוד שנה את חוזרת מכתמנדו ואני לא יודעת תעשה את מה שעשה

ואנחנו ניפגש כאן ונבדוק מה קרה עם הרימון מה יהיה עם הרימון אז כולם אומרים הוא יהיה רקוב לא לא למה הרימון מחסיק מעמד המון זמן מצ הוא מקסימום הצטמק כי המה שנה כן והגרעינים שלו אם נפתח זה יהיה אותו מספר גרעינים רק יהיו מצומקים תלך מהם עלכלוכית אבל אם דקה לפני שאני אלך מכאן אני רק ארצה להשאיר על הרימון מזכרת אני ארשום היינו כאן מה יקרה לו עוד שלושה ימים נכון כי פתחת אותו בדיוק צילת אותו בדיוק בדיוק אז מה קרה הגיעו חיידקים שהתפקיד שלהם זה לקחת רקמה חולה או מתה זה התפקיד שלהם בעולם ולהחזיר אותה לאדמה כי לשם היא שיייכת הרקמה הזאתי וזה תפקידם של חיידקים ברחוב הם לא נתפלים לרקמה שלמה אם אנחנו רואים

מישהו שנתפלו עליו דברים זה כי הרקמה שלו הייתה חולה או מתה נכון נכון וופה אנחנו צריכים ללמוד לזה אז אז אז באמת אין כלים ולהפך אני הופכת להיות אשמה כי אני לא בסדר כי אני לא גורמת נחת כי תראי מה עושים בשבילך כי תראי כי תראי כי תראי ואני לא מייצרת את הנחת המצופה כמה עומס הזה על כתפיים שלי עד כמה את בשלב הזה זה התחיל בגיל 12 אבל זה הלך והסלים לקראת גיל 17 כן ולקראת גיל 17 אז זה כבר ממש זה ואז אני את עדיין במסגרת עד את במסגרת קיבדו את ה קיבדו את ההורים שלי אף על פי ש חדשים לא לבקרים זה היו קוראים לי וזה הוצמדה לי אישה כבודה שהיא הייתה אמורה ללמוד איתי אחר הצהריים לא מסילת ישרים או לא יודעת מהני

ילדה בגיל 16 מעניין אותה מסילת ישרים כמו שמעניין אותה השלג דשתקן באמת כאילו השלג מעניין יותר דשתקן הם במסילת ישרים בגיל 16 זה ממש לא זה ממש לא אני אפילו לא זוכרת מהחת מהמה אמה הייתה באה אליך הביתה רגע לא היית צריכה ללכת אליה הביתה לכתה אישה היא גרה בשכנות אלייך אה לא זאת הייתה היה פה אפילו מאמץ כן כן כן כן ואני זוכרת שכל פעם שהייתי הייתי נכנסת אליי הייתי כאילו מרגישה באמת שלוקחים אותי מהגרון ומושכים אותי לשם זאת אומרת היא קיבלה היא קיבלה כסף זאת אומרת אישה במת ששילמו לה כן כן כדי שהיא תחזיר אותי למותב הרגשת הוכחה כזאת ממנה בוודאי בלי שהיא תדבר אבל מעבר לזה זה לא היה לא היה מתאים למה שהייתי

צריכה באותם ימים סיטואציה ממש לא היה מתאים. היום אני אומרת לבנות שנכנסות אליי ואת יודעת הם בוחנות אותי אני אומרת להם קודם כל למה את כאן אני צוחקת איתם אני אומרת כי אמא אמרה וזה ואז אני אומרת להם שאני מרשה להם רק פעמיים להגיע כי אמא אמרה מעבר לזה הם יגיעו כי אין רוצות ואם אתן לא רוצות אתם לא תבואו ודבר שני אני חייבת להגיד לכם שאני לא הולכת להחזיר אכם בתשובה כי זה לא מעניין אותי כן זה לא וזה אומץ להגיד דבר כזה זאת אומרת זה יפה מה ש יש שאלה אליך את ואני חזרנו בתשובה לא מה זה נקרא לך אנחנו כל היום מחפשים את הקדוש ברו כל יום מחפשת אותו. אני ברגע זה מחפשת אותו כל דקה ודקה. והיא אותה ילדה מחפשת את

הקדוש ברוך הוא הרבה יותר ממה שאת ואני ביחד מחפשות. ספק כי כל החיפוש שלה זה כאילו להגיע לאיזשהו מקום של אמת. האמת היא היא החיבור עליו. נכון נכון. וזה היה כל כך לא זה היה כל כך לא זה ואז אז הילדה יוצאת מישהי יורה מסילת ישרים ולאן היא הולכת בעצם? אדו אז אני הולכת לחפש משהו שכן יבין אותי. אז אז בעצם מה בנות כאלה עושות? הם מחפשות שסתכלו עליהם ש אגב בלבוש סתם את עדיין בלבוש חרדי כן כן לא שיניתי א אבל כן הייתי מחפש אינטרפרטציה בשבילי לכל דבר נגיד היה אסור לו שתיק גב אז היה לי מין תיק שהיה בצורה כאילו אני אני הרי אני באהיה מחבד ואז באה מיגור זאת הדברים שלנו המרחקים בין הדברים שמותר ואסור הם כל כך

אחרים את זאת אומרת תיגב זה כאילו הון הג'ינס של החרדים של ממש ממש יוא את קונתי גב לא ארוב לא להגזים לך אני אומרת אבל כן היה איזשהו תיק שהיה לו צורת משולש כזאתי ואני זוכרת שיום אחד היה לי ויכוח עם אחת המורות היא אומרת יש לך תיק גב אז אמרתי לה תראי יש לו רצועה אחת לא יש לך תיק גב אני זוכרת שהיא לקחה את התיק והיא הלכה בחדר מורות יחד איתי ואני נסחבת אחריה באמת אני סולחת באמת לא יודעת אם יגיעה אלי איכשהו הרעיון הזה שאף אחד לא תחשוב שיש לי בליבה בליבי בדיוק אני גם תמיד אומרת יש פה דגם כל כך יפה שאומר שלא אני השם לא אתה הוא השם הוא היה השם בסיפור הזה והוא באמת רק שם שם תוכנית מטורפת נכון אבל אה זה

היה נורא כואב אני הולכת אחרה אני סחבת מחדה מאוד ושואלת שזה תיגע או לא תיגע תיגע או לאגב נו באמת יואו בא לי להציל אותך כאילו מה מה זה ואז אני זוכרת אני לא זוכרת אני לא זוכרת אבל דוד שלי הייתה מורה שם בבית הספר והיא לקחה בסוף היא לקחה את התיק והיא זה מה שדוד שלי מספרת היא פשוט הפילה אותו והיה לי בקבוק זכוכית של בקבוק קולה בפנים וזה נשבר ואני באותם ימים החלטתי שאני אהיה התלמידה הכי טובה באמת אני אתחיל לעשות נחת והוא נשבר לי על כל המחברות שכן טרחתי שיש שמה משהו באמת שאני לא זוכרת דודה שלי אומרת שאני ממש ישבתי איזה משהו שממש נמחק לי היו שם כנראה כמה זכרונות שאת יודעת בשביל לשרוד אנחנו נחקים אז היא

ישבה והיא היא אומרת עזרתי לך לנקות את השברים ככה מהמחברות א אני לא יודעת אם כבר הבנתי אז שזה לא ילך אבל לאט לאט אני מבינה שזה לא זה לא יקרה זה לא ילךכן כן ואחד הדברים שאני ממש הכי זוכר זוכרת זה באמת כאילו גרם לי כבר. זה היה כשמורה פעם זרקה לי באוטובוס בהשעה של הסמינר, בנו המון המון המון בנות שם בהשאה. והיא אמרה לי פרייל לנדו ככה היא ציצה מבין הבנות. והיא אמרה פרי לנדו אמרו לנו שאם רואים אותך עומדת קדימה באוטובוס להגיד לך להיכנס מיד פנימה. לך לה אסור לעמוד קדימה באוטובוסים. כי זוכרת שנורא התביישתי כי לבנות ישראל הקשרות באותם ימים לא היה מספיק שבבניקים להתעסק איתם ונהגי אוטובוס היו מאוד זמינים

וזהו אז כשפרי עומדת זה כי היא רוצה להתחיל עם נהג האוטובוס עם נהג אוטובוס עכשיו איך שלי אז אני אגיד לך איך הגבתי אני זוכרת שנכנסתי פנימה ואני גם יכולה לומר שהמורה הזאתי אחר כך התקשרה וממש התנצלה אחרי שנים ארוכות מאוד אבל א אני אני נכנסת פנימה ואני מסתכלת לראות מי ראה כי זה נורא בייש אותי ביש ומה שאני עושה אני ניגשת למורה הכבודה שהייתה אחראית עליי ואני נוקשת בדלת כי הם היו באמצע תפילה והיא רואה של המסילת שלמסילת שלם היא נורא שמחה שבאתי כנראה ש היא אמרה לעצמה או אז היא מרגישה איזשהו חיבור אליי אני ניגשת ואני אומרת לה תראי אני לא יודעת מה לעשות ככה וככה היה אני בעצם רוצה להסביר לה למה אני כל כך

קרובה לימים אני מבינה שזה היה זה היה זה למה הגעתי אליה אני רוצה צה להסביר לה, תביני, יש משמעות לכאב שלי, אני לא סתם כהובה והיא עונה לי, אז בואי תציעי לנו מה לעשות איתך כי אנחנו לא יודעים כבר מה די לי. ואני חושבת שזה היה רגע של שבר מאוד גדול כי זהו כבר כולם מיועשים ממ תכלס די אפילו המורה שלו מסילת ישרים כבר בעצם ישרה אין לי אין לי תקנה ואז מה את עושה ואז אני מחליטה לעשות את מה שעושות הרבה בנות הם עושות משהו מאוד פתטי הם מחליטות לנקום בכל המערכת אז אני אומרת אה ככה אין בעיה עכשיו המון אני נתקלת בזה בבנות ואני אומרת להם נשמה שלי אל תתני להם כלים כי את לא צריכה לצו לב מהם הם ימשיכו לדבר זה לא

יעבור ואם איך אמרה לי בת אחת היא אומרת לי כל הזמן אומרים לי שאני לא לבושת צנוע אני אלבש חצאית קצרה ואני אלך ליד שר בית הספר אני אומרת לה ומה תשיגי מאכילה אותם עוד יותר כן בדיוק אבל אני אבל הנה זה מה שגם את עשיתי יש משהו כנראה ש כן ואני אגיד לך גם משהו זו הייתה זה מה שיכולתי לעשות גם זה לא זה גם ההרגשה הזאת שכבר התייאשו ממני כן ויותר מזה שמה לא התייאשו ממני אז אני הולכת אז אני הולכת לעבוד קדימה באוטובוס ואני פוגן פוגשת נהג אוטובוס אה והוא מציע לי לצאת איתו ואני לא יודעת את פוגשת נהג אוטובוס אגב סתם מעניין אותי בפרקטיקה שלך את שומרת שבת כשרות כל הדברים האלה הכל הכל הכל הפרקטיקה ה מול בורא עולם

כל הדברים שאנחנו שומרים עליהם את שומרת עליהם לגמרי לגמרי לגמרי לגמריכ וב בלבוש שאת עדיין בחצאית חולצה ואת יודעת מה היום כשאני מסתכלת על זה אני אומרת מה גרם לי שבפרקטיקה אני כן כן שם כי היום כשאני נתקלת בבנות תזכרי איפ איפה שהיינו אבל אני כן רוצה רגע לשכוח נהג אוטובוס אני כן רוצה לפתוח הגעתי לתת א אני מגיעה לסמינריונים לכל מיני שבתות והגעתי פעם לאיזשהו סמינריון ומנהל הסמינר הכין אותי ואמר לי תקשיבי אבל השבת יש כאן 250 בנות טובות אני אני אני רק בגלל ש החלטתי שאני קצת שומרת את הפה שלי אז לא עניתי בדיוק את מה שחשבתי ואמרתי בנות טובות אם היית יודע כמה הם טובות ובליל שבת נתתי את ההרצאה הראשונה

ושתלתי מסרים שמי שצריכה עזרה היא תדע שזה כאן כן כן אחרי ההרצאה בליל שבת הגיעו אליי הרבה בנות לדבר והם כולם היו נראות ממש צדיקות ילדות טובות אחרי כמה דקות הבנתי כמה הם טובות אבל שיחה אחת שממש ממש הדיימה אותי ניגשה אליי בחורה והיא אמרה לי נכון שאת מקבלת בכל שבת בצהריים הודעת וואטסאפ עכשיו לי עצמי לקח המון זמן להבין שזה בשבת בצהריים כי במצאי שבת את יודעת את פותחת ואת בודקת מה היה. לא שמתי לב אפילו שזה נכנס כל שבת בשתיים בצהריים. אוקיי. אחר כך עם הזמן פתאום אמרתי רגע שנייה היא שולחת את זה בצהריים הסתכלת על ההודעה וראית שעה כן כן ואני אומרת לה איך את יודעת אז אמרתי בוא נעשה אחד ועוד אחד את מקבלת

הודעה בשבת בצהריים רק את יודעת על זה נכון ואולי מי ששולח לך גם יודע על זה היא הייתה כל כך ממורמרת אז דיברה מאוד בעוקצונות אז אמרתי לה אוקיי הסתכלתי אז היא חייכה היא אמרה כן כן היא הייתה לבושה לחלוטין ביזו ששולחת מי זו ששולחת לי ואז אמרתי וואי איזה בנות טובות יש פה בסמינר הזה איזה בנות טובות כי אני זוכרת את ההודעות שלה היה שמה הודעות של חיפוש ורצון ששבת תהיה שבת וחיפוש שלה את הקדוש ברוך הוא זה היה מדהים אבל את מבינה כמה זה מחמיש עד זאת שהיא בחרה לשלוח לה את ההודעה כי ידעה לא גם כי ידעה שאת לא תשפטי אותה נכון לא כל אחד לא לכל אחד אתה יכול לשלוח הודעה בשתיים בצהריים בשבת זה מראה המון עלייך זה

משמח אותי כי זה בעצם מראה לי כן כש אבל אה אבל זה בנות טובות ואני מסתכלת אז כל כך הרבה כעס וכל כך הרבה רקציה יצרתי אבל בעצם אם מישהו יודע להסתכל לעומק יורה ילדה כל כך טובה כן בסך הכל בסך הכל כן חיפשתי קצת משהו אחר אולי חיפשתי להרגיש האמת שאני יודעת היום להגיד שבאמת חיפשתי משהו שממש יגע בי ממש ממש יגע בי וכשאת נערה ואת מחפש ת משהו שיגע בך ואת פתאום חווה איזשהו רגש כזה עצום של אהבה אז יופי זה נגע בך איפה את מוצאת נהג אוטובוס אז נהג אוטובוס בשכונה שלנו איזה שכונה גרת גם בארנוף בארנוף אוקיי כן זהו אני מתחילה להיפגש איתו בסתר אף אחד לא יודע שאנחנו נפגשים חשבתי אגב שזה בסתר הנשמות אין בסתר כפרה דבר

כזה אצל החרדים כאילו את יודעת אנחנו בסוף זה שכונות יודעת צפופות קטנות כולם רואים את כולם וכן רגע את אז בת 17 הייתי כבר בת 18 בת 18 ואותו נהג בן כמה? 26. אז את בעצם בת 18 הוא בן 26 גדול ממך בשמונה שנים כן וזהו הוא מציע לי לצאת איתו ואני לא כל כך יודעת מה עושים עם ההצעה הזאתי את יודעת בנות גוריות בשעות אחר הצהריים זה לא הפייבורית שלהם לצאת עם נהגי אוטובוס פחות כן נראה לי אני לא יודעת אבל אפשר לדעת הם לא באמת כן אה ואני לא יודעת מה עונים עם ההצעה אז רגע אותו נהג אוטובוס הוא נהג מאיפה הוא מגיע הוא מה בית הגידות בחור חילוני בן 26 וא אנחנו נפגשים אה אחרי שאני באמת עוברת טלטלות עם עצמי. אני יודעת

שזה ממש לא בסדר. ברור לי שזה ממש לא בסדר. כאילו את מצד אחד את מרגישה פתאום נההבת. מצד שני את מרגישה שאת בוגדת בכל מה שרק היה עד היום לגמרי. אבל אני יכולה להגיד לך, אני יכולה להגיד לך שבאמת לקח לי המון המון זמן לבוא ולשים את זה ולשתף ולומר עברתי במהלך הזמן כל מיני א כל מיני דברים לא פשוטים ברחוב ותמיד שאלתי את עצמי באמת רוצה לפרט על זה? אני לא יודעת עד כמה, תכף נראה לא יודעת, זה מתבשל אצלי, אבל כי זה באמת פעם ראשונה שאני שמה את זה אולי במדיה, אני בהרצאות שלי כן מדברת ואני באחד על אחד כן יודעת זה כן סליחה ש כן עלה לי בראש לשאול אותך כי בסוף הדעת כמו שאמרנו הקולטנים שקולטים את הילדה היפה הזאת

שמחפשת אהבה הם לא שומרים את הידיים שלהם אחרי הכיסים אני אגיד לך הילדה הזאת בעצם מתפרשת אצל עצמה ואצל הקולטנים כי הילדה גם אצל עצמה כן כן שאלתי את עצמי אבל רגע מה הולך שם מה הולך שם אני מסתכלת על בנות אוקיי יכולה לספר לי בחורה שהיא במהלך שבוע אחד עברה בלי עין רעה כאילו אפשר לסדר מניין תפילה א ואני אומרת אבל מה מה ועד שיום אחד הבנתי אני קוראת לזה תסמונת החתול המתה זאת אומרת אנחנו הולכים ברחוב אנחנו רואים חתול המטה מה אנחנו עושים דבר ראשון אויש תמיד או נרחרך את האוויר או נבדוק שמה יש לנו איזשהו משהו במוח שרוצה לסדר את החוויה. זה לא היה כזה נורא. ואני מוצאת בנות ששוב ושוב חוזרות לאותו מקום.

חוזרות לאותו מקום. ואני אומרת מה קרה? היא רוצה להגיד לעצמה לא אולי זה כן יהיה טוב אולי אני כן אסדר לעצמי זה. אז אם זה עם חברות שניסיתי להתחבר איתם, אולי שוב, אולי לנסות, אולי אולי זה שדיברו עלייך או זה שכתבו עלייך מאחורי הדלת של השירותים או לא, אז אז אולי תנסי בכל אופן או או לנסות לסמוך על איזשהו איש חינוך כזה או אחר. אולי בכל אופן א הם הפעם כן א יהיו אותנטים אליי ולא לאיזה משהו שלא לא קיים כי מבחינתי זה היה שקר או ואז אתה חוזר עוד הפעם ושוב פעם וחווה שוב את ה את האיכסע הזה ומנסה להגיד לעצמך לא זה הפעם יהיה כן יותר טוב וכן בסדר ופה כשהכרתי את הנהג אוטובוס משהו עצר את החוויה הזאת זאת אומרת כבר

אין כל מיני גברים יש גבר אחד. אני אני תראי אני כן חייבת לסייג ולומר לא היו שמה יותר מדי בלאגנים אצלי. אני כן מדברת על בנות שחובות את זה. כן. אני לא לא מדברת על עצמי דווקא בסיפור הזה. היו לי חוויות שאני אוכל לצייר אותם כן כמינוריות יותר. אבל אני מדברת עכשיו על בנות שהם הולכות לרחוב והם עוברות את מה שהם עוברות ומנסות לייצר לעצמם חוויות, עוד חוויות ועוד חוויות. כי מה שהם בסך הכל רוצות זה שמישהו יגע בהם ברגש. כן. שמישהו יגע שם ברגש שלהם. שמישהו יבוא ויגיד את חשובה לי. נכון? אה אני מוכן לראות את המקום הכל כך מיוחד שלך. כן אני רואה אותך בדיוק. בדיוק. אני לא רואה איזשהם ערכים עליונים ואת לא כלולה

בהם. כן. את שקופה לגבי הערכים האלה. ואני אומרת היום המון פעמים לאמהות. מאוד מספרות לי שילד שלהם צריך אותם אבל אם את אבל לא יכולת להתייחס אליו הייתי באמצע תפילת מנחה ואני תמיד שואלת תפילת מנחה זה דבר גדול בעיניי באמת דבר גדול יש בה איזה משהו מאוד פולקלורי הזמן השעה השקיעה הסיפור עם יצחק שיצר את התפילה הזאתי הקדוש ברוך הוא שיושב ומחכה לתפילה שלנו ככה באמצע היום אבל הילד שלך עכשיו קורה לך מה התפקיד שלך בתור אמא כי הוא מסתכל והחוויה שנוצרת אצלו מול תפילה מול הקדוש ברוך הוא היא חוויה לא נכונה אם אנחנו מדברים על שמע בני מוסר אביך ואל תשכוח ואל תיטוש תורת אמך איזה תורה הוא לא נוטש פה את המוסר בסדר

הוא יקבל הרבה מוסר בחיים הוא לא יאהב את זה גם אגב כן רובנו לא אוהבים מוסר התורה שאת מעבירה היא תורה חוויית של כשאני תמיד מספרת שאחד הילדים שלי אני מאוד אוהב לעשות התבודדות ואני עושה את זה כן אני עושה את זה בבוקר מוקדם ואחד הילדים שלי שהיה ממש קטן בן ארבע אה הגדולים ידעו לו להפריע לי הקטן א ירד אחד במדרגות מוקדם בבוקר לש בבוקר ואני מסתובבת אליו אני רוצה שיאפשר לי את הזמן שלי מועדון 5 בבוקר עם הקדוש ברוך הוא ואני מבקשת ממנו אני אומרת לו אל תתקרב והוא ניגש אליי הוא אומר לי אמא אני אהיה בשקט והוא מתיישב אליי עכשיו אתה יודעת הילד שלך ניגש אז את מחבקת באוטומט והוא אומר לי אמא אני אהיה בשקט הוא באמת

בשקט גמור סיפר לי שהסנדוויץ ממש לא היה טעים אתמול ובשקט הוא אמר שממש כאילו הגננת מתנהגת לא כל כך יפה נורא נורא שקט זה היה ואני רוצה להמשיך את השיחה שלי עם הקדוש ברוך הוא כי היו כמה דברים בוערים על הפרק ואז אני אומרת לתוק שלי תראה אמא כל כך כל כך אוהבת אותך כל כך כל כך אוהבת אותך ואני מחבקת אותו חזק ואני אומרת לו אבל עכשיו אני מדברת עם השם והוא עונה לי אם את כל כך אוהבת אותי ואני אני מחכה שוא יגיד אוהב אותך הוא אמר לי משהו כל כך מעניין אמא את כל כך אוהבת אותי ואני אוהב את השם כיוון שאנחנו מעבירים לילדים שלנו את הידע של איך לאהוב את הקדוש ברוך הוא את הידע של מי זה הקדוש ברוך הוא דרך מה שאנחנו

נהיה בשבילם כי ילדים עושים מהענשה גם אנחנו הגדולים עושים מהנשה כולנו עושים מהענשה ואותו זמן נגיד של פרי הבחורה את אוהבת את הקדוש ברוך הוא או את כועסת עליו אני חושבת שהייתה לנו מערכת יחסים מאוד מעניינת אני מהתחלה הבנתי שאני יכולה להגיד לו הכל כן זה מאוד מוזר לא כי בעצם באיזשהו מקום הדוברים שלו הם אלה שמתקשרים איתך והם מתקשרים איתך לא טוב נכון והייתי הייתי אבל כל הזמן כל הזמן דיברתי איתו וזה זה מעניין זה מעניין כי אני מוצאת היום בנות שמתנתקות לגמרי לגמרי אני כל זמן אומרת לחבר'ה שאנחנו מטפלים בהם שתנתקו זה יש קדוש ברוך הוא ויש את אלה שמדברים מדבררים אותו לא תמיד נכון משליחים שלו והם בדרך כלל

שליחים א שליחים נפלאים ממש לא יש כאלה באמת עם כוונות טובות אבל הדרך שבה אנחנו מדברים על א כן כן אז לא אז אז ניעלתי איתו מערכת יחסים מאוד מעניינת הייתי ממש אומרת לו גם כשכעס סתי וגם שאכפת לי וגם שלא הבנתי למה והייתי לפעמים צועקת אבל זה היה תמיד איתו וזה היה המזל שלי אוקיי ואותו נהג אוטובוס לא מכיר בכלל את הקדוש ברוך הוא זאת אומרת הוא הוא לא מכיר בצורה אז מזרחים מכירים יותר סבא הולך לבית כנסת הולך ומחים לאחד אודי אני יודעת אז אצלם סבא לא הלך לבית כנסת זה היה רחוק משמה אבל כן כן היה שם משהו יותר חם כן א אנשים מגלים את זה בסו אז הם מגלים אה א באמת אחרי שבוע ואחרי חצי היה איזשהו מקרה שבגללו א א

אני מחליטה שאני אצטרך לספר להורים שלי אני נפגשת עם איזשהו לפני שמישהו אחר יספר כן אני נפגשתי עם איזשה חברה שלי והיא מספרת לי שקורה לה משהו מאוד מוזר מגיע אליה בחלום אדם והוא אומר לה שהיא חייבת לעזור לי והיא שואלת אותו מה מה אני אמורה לעשות אוקיי להגיד להגיד לה לה להיות איתו להגיד לה לעזוב אותו והוא אומר לעתידי לבד והיא אומרת אני לא יודעת אז היא מסבירה לי שאנחנו לא יכולות יותר לדבר כי יש כלל מאוד פשוט שלום שלום ואל תבוא לי בחלום אני אומרת לה שלום ואתה לא מגיע אליי ובזה אנחנו מסיימות את הסגה אני לא צריכה לדאוג לך יותר ואני אבל אני מאוד מבינה אותה ואני גם מאוד מבינה את עצמי כי אני נכנסת להיסטריה

כי יש מישהו שיודע והוא גם יכול לבוא להורים שלי בחלום בדיב שאת זו שתלכי ותדברי אית אבל לפני שאני לפני שאני רוצה ללכת אני עדיין לא חושבת שאני מדברת איתם אני כן מבקשת ממנה שנלך לכותל ואז שפת האם שלי יוצאת החוצה התפילה כן ואני הולכת לכותל ואני יושבת שמה ואני אומרת לו תראה ריבונו של עולם רק אתה יודע איך אני מרגישה אפילו אני לא יודעת זה כל כך כבד המסע הזה שאני סוחבת עם עצמי שאני לא לא יכולה להרגיש יותר כן איזה כבד זאת אבן כבדה מכל הרבה פעמים שהייתי לא טובה ניסיתי באמת ניסיתי ולא לא הצלחתי ואני מספרת לו ואני אומרת לו ריבונו של עולם תראה בערב ראש השנה האחרון כשעמדנו כל הנחדות מאחורי סבתא סבתא שלי

הייתה סבתא שלי היא היא דמות אלוקית כאילו היא מדהימה וכשהיא הייתה עומדת מאחורי הנרות בראש השנה אנחנו היינו עומדות כי הייתה שם הערה מיוחדת הייתה לבושה עם התייחלה מטפחת הלבנה על הפאה וסינור לבן והיא הייתה בוכה אנחנו בחיינים מטבעינו כל המשפחה ואנחנו חיכינו שהיא תסיים לבכות כדי שאני הבחורה אני הייתי ככה תופכת לה לחייה עם השמנמנות שלה והיא הייתה מברכת אותנו חצי ביידיש חצי בעברית אני זוכרת שהיא אמרה לנו גית יום טב גיטור חג שמח שנה טובה זוכרת שהיא לחשה לי באוזן פרייל הלוואי והשנה כבר תצליחי לעשות לנו נחת ואני כל כך רוצה לעשות נחת ובאמת יש בזה ברכה כי הלבביב תצליחי אני יודעת שאת רוצה אבל את לא מצליחה

אבל אז אני לא מבינה מבחינתי זה עוד זהו לי גם ישר היה לי כזה קצת מר כששמעתי את זה כי הולכת עם זה לכותל ואני אומרת אמרת ריבונו שלהם אבל אתה יודע שאני כל כך רוצה ואני לא מצליחה ותראה יש כאן עכשיו מישהו שמוכן לקבל אותי ככה כמו שאני כן אם אני אמורה להיות איתו שיציע לי גם להתחתן ואם לא אני מבטיחה שאני אנסה יותר והוא מציע לך להתחתן איתו זאת אומרת ואני מציעה את העצה המטופשת הזאתי כי אני לא מבינה את אומרת לא כן אני אומרת את זה לא אני אומרת את זה בכותל הקדוש ברוך הוא ברוך הוא אוקי אני לא מבינה ששום בחור חילוני לא מציע לבחורה להתחתן אחרי שבוע וחצי זהו זהו נראה לי מוזר גיל שהוא את גם היא ילדה בת 18

בשבילו מי מציע להתחתן בגיל כזה וזהו אני באותו ערב נפגשתי איתו ואני אמרתי לו תשמע אני כבר שבוע וחצי חיה בשקר מה אתה אומר אומר לי תראי מה הבעיה לכי הביתה ותספרי להורים שלך אם זה מתאים להם טוב אם לא שרק יבאו לחתונה מבחינתי זה הסימן שהקדוש ברוך הוא שולח לי אני הולכת להתחתן כן ובשבילו זה חוסר הבנה בכלל של העולם החרדי אה כן זהו אז אני הולכת להתחתן ואני הולכת הביתה לספר להורים שלי עכשיו נכנסת הביתה אבא שלי יושב עם הילדים סעודת מלווה מלכה אני לא יכולה לא לא יוצא לי לא יודעת איך איך מספרים לאבא חרדי גורי רב מגור שיש לי נהג אוטובוס בן 26 כן ואני הולכת להביא אותו אליך במיוחד שאבא שלי כל כך החזיק ממני

היה הוא ידע שמשהו לא תקין הם לא הסכימו אף פעם להודות עד כמה לא תקין כי ה אף אחד באמת גם לא יכל לשים את היד על הדופק באמת מה מה פה כל כך לא בסדר כי זה היה דברים שולייםכן כן כן זה לא היה באמת דברים מהותיים כן אחר כך זה היה מאוד מהותי אבל מתחילה אז ו ואבא שלי עדיין עדיין האמין שאני הולכת להיות ה לקבל אתה ההיילייט של גור כי כי הוא קודם הוא אמר את כל כך חכמה ואת כל כך א יודעת להתפלפל בדינים ובהלכות אז וואו הוא היה בטוח בראש שלו זה הבחור ישיבה הכי כאילו הטופ של הטופ של גוף כן כן כאילו מה לא וכן ו אני לא יודעת איך לבוא להגיד ולמחרת בבוקר אני אמרתי לעצמי תקשיבי אם החלטת שזאת הדרך שלך אז את הולכת לספר

להם אני גש לספר להם צת את אמא שלי אמא שלי בחדר האמבטיה היא מצחצחת שיניים ואני אומרת א אמא אני הכרתי מישהו קודם כל צמד המילים הכרתי מישהו זה כן לא מקובל בכלל במחוזות שלנו פשוט נעלמה יואו ואז אני הולכת לספר לאבא שלי ואני עוברת את הדרך מחדר האמבטיה עד לחדר העבודה של אבא שלי מסדרון ארוך שהלב שלי דופק בפרות ואני רק שואלת אף אחד לא שומע שהלב שלי דופק ככה זה לא יכול להיות אני שומעת אותו אני מגיעה לחדר העבודה אני פותחת את הדלת ממש ככה ואני רואה את אבא שלי יושב בקצה חדר העבודה רחון מעל הרמה של ספרים והוא אני משם קוראת לו אני אומרת לו אבא הוא מרים את הראש והוא מבין שזה אה אומר לי מה קרה? אמרתי לו,

"אבא, תראה א אני רוצה לספר לך משהו. אני אני קודם רוצה לבקש סליחה, אבל תראה אבא, אתה יודע, חברות כל הזמן אמרו לי, מי התחתן איתך? איזה שידוך כבר תקבלי?" ווא אז הנה. אז כן, אין לי יותר מידי ברירות. אבא, תבין, כאילו, אין לי יותר מידי מה להפסיד. אז אני עושה מין קדימון כזה ואז אני אומרת לו, "אבא, ותראה, אני הכרתי מישהו ואני רוצה להתחתן איתו. ותראי, מה שקרה שם, זה משהו שמלווה אותי עד היום. כי בשביל זה אני עושה כל כך הרבה. בשביל זה אני אני עומדת עלבמות ואני נחרצת מול אנשי חינוך ואני אומרת חבר'ה כאילו שלא יקרה. האבא הבא שיושב בפינה של החדר ובואה בילדה שלו ואין לו מה לומר. הוא לא יודע מה לומר. הוא גם

לא מצליח לגייס את הכוח כדי להגיב. ואני אומרת לעצמי הוא חייב להגיד משהו. הוא הוא הייתי בטוחה שהוא ממש יחס, שהוא יצעק עליי, שיש שם משהו. כן. יושב שם האבא שלי, החסיד גור עם ההדרת פנים, עם הפאות והזקן, עם הבגד העליון והוא בועה ואת מחכה רק לתגובה. אפילו לא משנה מה התגובה. כן, אני מחכה למשהו והוא לא אומר כלום. יואו ואני אומר, אתה לא רוצה להגיד משהו? הוא רק אוהב בי. אבל זה קשה. כאילו כבר כל כך מיושפילו תגובה אין בדיוק וזה נורא מסתכלת על עיניים חדלות אוף ואז בשלב מסוים נראה לי שהוא כבר ממש חדל כי הוא לא מצליח להחזיק את עצמו יוא ואז נתתי צעקה אמרתי לו אבא ואז הוא אז הוא התחיל לבכות הוא מסכן פשוט ישב

שם ובכה ובכה ובכה והוא התחנן הוא אמר אני רק מבקש ממך את הילדה הגדולה שלי אל תלכי תישארי אני מבקש שמך תישארי. אני לא שומעת אותו. אני לא יכולה לשמוע אותו. אני גם פתאום מרגישה ששנייה הם נכנסו למעגל שלי. אף אחד לא שמע אותי עד עכשיו ועכשיו גם אותם לא שומעים. אנחנו די ביחד. כן. כמה משתי צידי צדדים של מטרא שונה אבל המשותף שלנו זה שאף אחד לא שומע אותנו. כן. ואז אני מחליטה שאנחנו מתחתנים אבל אף אחד לא מוכן לחתן אותנו. יואו. כולם מכירים את אבא שלי. אף אחד לא יעשה לו את זה. אבל אבא שלו נהג מונית, יש לו נושא השורה ואומר, מה הבעיה? עליי. אנחנו פה מסיימות את הפרק הראשון שלנו, כי יש עוד כל כך הרבה סיפורים

וטובנות שאני רוצה לשמוע ממך. כולנו רוצים לשמוע ממך. אז סיימנו כאן את הפרק הראשון והמשך יבוא והמשך יהיה לא פחות מרתק ממה שראיתם עכשיו. ‏M.