
הרב מרדכי מלכא - פרשת שמיני - למה פרופסור בכיר למטמטיקה לא מבין דף גמרא?
פרקים בסרטון:
שבת שלום ומברך לכל הצופים המאזינים היקרים שלנו. השבוע נקרא פרשת שמיני ואני רוצה לעמוד על הסוד שעומד מאחורי המוח היהודי. התורה כותבת לנו ב בתחילת הפרשה, אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ השורץ ולא תטמאו בהם ונתמתם בם כי אני השם אלוקיכם והתקדשתם והיתם קדושים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומס על הארץ והפסוק האחרון של הפרשה כותבת לנו התורה להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. יש פה כמה שאלות להבין בלשונות המקרא. דבר ראשון, התורה כותבת ולא תטמאו בהם ונתמתם בם. יש פה כפל הלשון. לא תטמאו ונתמתם. או לא תטמאו בהם, מספיק לנו, או ונתמתם בם. אבל למה לא תטמאו
ונתמתם בם? שאלה ראשונה. שאלה שנייה. התורה ממשיכה בפסוק הבא ומנמקת את הדרישה של בורא עולם מאיתנו, כי אני השם אלוקיכם והתקדשתם והתם קדושים כי קדוש אני ולא תתמו את נפשותיכם. מה מה הקשר? בורא עולם מי יכול להשתוות להידמות לו? בגלל שהקדוש ברוך הוא קדוש אז הוא מבקש שאנחנו גם נגיע לאותה דרגה. זה לא כל כך פשוט. אדם ייצור עפר מן האדמה נוצר. שאלה שלישית. בפסוק השני כתוב ולא תטמאו את נפשותכם כי בפסוק הקודם כתוב ולא תטמאו בהם. למה שינתה התורה את הנוסח? בתחילה כתבה ולא תטמאו בהם ואחר כך ולא תטמאו את נפשותיכם ולא תטמאו בהם. והשאלה האחרונה שואל הרב עקיבא איגר על הפסוק האחרון של הפרשה תשימו לב לסדר להבדיל בין
הטמא ובין הטהור. התורה מתחילה בטמא וממשיכה בטהור. אבל חצי הפסוק השני ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. חיה נאכלת מה זה? הטהורה. חיה לא נאכלת? הטמאה. אז שואל הרב עקיבא עגר למה הוא התחיל בטמא ואחר כך טהור? ובהמשך הוא חזר הפוך. החיה הנאכלת זה הטהור ואחר כך חיה הלא נאכלת שזה הטמא. למה לא המשיך באותו סדר על אותו משקל טמא וטמא? טהור וטהור. ישנה אחת הטעויות שמושרשות בציבור שלוקחים את כל ענייני הכשרות כשאלה של הידור וחסידות. ככה לוקחים שאלה של איסור, אסור, לא אסור, יש לי על מי לסמוך. לוקחים את הכשרות כאלמנט של איזה אלה החסידים שרוצים להתחסד, אז מדקדקים, מחפשים להם הכשרים מיוחדים, אבל אפשר לסמוך
על זה ואפשר לסמוך על ההוא. הטעות השורשית שיש בדבר הזה. התורה מלמדת אותנו כאן שמלבד האיסור שבדבר שזה הוא דבר חמור בפני עצמו, יש דבר הרבה יותר חמור. זהו טומאת הנפש של האדם. שכאשר האדם נכשל בדבר איסור, המוח והלב נסתמים. ככה חז"ל מלמדים אותנו כמו שנסביר בהמשך. ולכן הרבה יותר חמור ההשלכה, התוצאה של וההשפעה של האכילה של דבר שאינו כשר, שיש בו גם בכשרות שלו, הרבה יותר מעצם מעשה האיסור שעשית. וכותב המאר להבדיל אם נרצה לנסות לדמיין לעצמנו אם יש איזה חשש של חס וחלילה סיכון לגוף שאולי יש איזה הרעלה או איזה חיידק כמה בן אדם בורח מזה כבורח מן האש ולא מוכן להסתמך על שום דבר עד שלא ברור לו במעט האחוזים ולא
אומר אוקיי אבל באופן כללי זה לא אז לא נורא, אפשר לסמוך. אומר המאר אם הגוף שלו הוא כל כך חס והוא בורח מכל נד סכנה. אלף פעמים צריך האדם לברוח מכל דבר שיש בו אפילו נדנד קטן של איסור. כיוון שזה מוות של הנפש, של הנשמה, שזה הרבה יותר קשה. כי הזוהר כותב דבר מדהים. הזוהר הרי כותב בפרשתנו, כשאדם נכשל בדבר איסור, כותב הזוהר, הרי כתוב בתורה ונתמתם בם בלי א'. למה? התורה רוצה לרמז שלא נמצאת רפואה לתבתו ולא יוצא מטומאתו לעולמים אוי להם אוי לנפשם שלא ידבקו בצור החיים לעולמים אנחנו רואים את המציאות הזאת כשיש חשש של איזה בעיה כמה ריקול עושים היצרנים משרד הבריאות משמידים הונד של תועפות יש חשש של סכנה לגוף. כל
חשש ולו הקטן ביותר. נו, מה עם הנפש? ואני אפתח לכם בסיפור שהיה אצל הרב חיים קנבסקי, זכרונו צדיק לברכה. מעניין לפרופסור גדול למתמטיקה, בכיר מאוד. למה הוא לא הצליח להבין דף גמרא? הוא הזדמן פעם לרב חיים קנייבסקי ומספר את זה הרב זילברשטיין שיבדל לחיים טובים וארוכים והוא מספר הוא היה בגיל 85 90 הפרופסור הזה אחד מהמוכים הגדולים במתמטיקה זה דורש ראש הוא אומר אני לא מבין למה לא מצליח ללמוד דף גמרא לא מצליח מסבירים לו, מפשטים לו, לא נקלט לו בראש. ועודו עומד ככה ומדבר, כנראה העיר לו הרב חיים קנבסקי, אולי נכשלת במשהו של איסור, התחיל לשחזר את החיים שלו. ממתי זה קרה לך? אומר לו הרב חיים קנבסקי. אומר לו,
מעודו בתלמוד תורה זה קרה לו. יש לו ראש מבריק. עובדה שהוא פרופסור בכיר מאוד למתמטיקה והיה ילד מוצלח. אז מה קרה? ואז לאט לאט התחיל לשחזר שפעם אחד הרי הם לומדים בבית ספר עם גויים באירופה ואחרי הצהריים עושים לימודי קודש. והנה פעם אחת עשה אחד הגויים מהכיתה עשה חנגה והביא בשר לבן לכיתה ועשו על האש והוא נכנס גם הוא היה חלק מהכיתה והשפיעו עליו תטעם תראה איזה טעים והוא נכשל ומאז שהוא נכשל וטעם את הבשר הלבן הזה לא יכל להבין יותר גמרא אמר לו הרב חיים קנבסקי, זה הסיבה ונתמתם בם כשאתה אוכל דבר מאכל שהוא אסור, זה אותם את הלב ואת המוח של האדם לא יכול להתחבר לקדושה ולכן אמר לו תצום אמר לו קשה תעשה מאמץ על כל
פנים תבינו יכול להיות לך אQ גבוה ולא תוכל להתחבר לגמרא, לתורה הקדושה, כי יש איזה חציצה, יש איזה יש איזה סתימה במערכות, שזה הפעולה והתוצאה של דבר שיש בו חשש איסור. ואת זה חז"ל מלמדים אותנו במסכת יומה בדף לט עמוד א'. תנא דבר רבי ישמעאל עבירה מטמטמת ליבו של אדם שנאמר ולא תטמאו בהם ונתמם בם אל תקרא ונתמתם אלא ונתמתם מה פירוש החכמים רוצים ללמד אותנו שכף אל הלשון שהתורה כפלה היא מתייחסת לשני חלקים ולא תטמאו בהם זה הגוף של אדם שלוכל דבר שקץ הוא נטמע פעם היו שומרים על טומא וטהרה וזה האיסור מצד עצמו אבל ונתמתם בם אל תקרא ונתמתם אלא ונתמתם נעשה ליבו ומוחו אטום סתום לא מבין הוא מתנתק יש לו ניתוק לא
מצליח ליצור את נקשורת זה התוצאה והשלכה כשאדם נכשל באיסור ככה הגמרא מלמדת אותנו. כך כותב הספר החינוך במצווה עג ובמצווה שסב שכשאדם אוכל דבר כזה זה מחליש את כוח הנפש השכלית ויערבב אותה ופריד בינה ובין השכל העליוני השלם. כל כך הדבר משפיע ואיזה תוצאות הרות אסון שנגרם לאדם. ממילא מובנים כל הפסוקים. הפסוקים מובנים שהתורה לא סתם כופלת ולא תטמאו בהם ונתמתם בם. כי התורה רוצה להדגיש לנו שיש שני חלקים והחלק הראשון זה הוא הקל שלא תטמאו בהם שאתה עושה איסור ונהיה טמא הגוף שלך. אבל אם נתמתם פם זה ונתמתם זה פגיעה בנפש בנשמה במוח בלב הכל נהיה סתום וחתום ואז מובן ההמשך שהקדוש ברוך הוא מנמק למה כיוון כי קדוש אני
אז לא תטמאו את נפשותיכם הוא לא כתב הפסוק ולא תטמאו בהם למה כי הוא מנמק את החלק השני. החלק השני שאדם מטמטם את ליבו ואת מוחו ואת נשמתו, שזה הנפש, שזה חלק אלוקה ממעל. אומר הקדוש ברוך הוא, תחשוב, מלבד האיסור, מלבד טומאת הגוף, יש פה בעיה של טמטום הנפש, תמטום הלב, תמטום המוח, שזה הנפש של האדם, שהיא חלק אלוקה ממעל. כי קדוש אני לא שייך חיבור קדוש עם טומאה כזאת. אז ההשלכה היא הרת אסון. הגמרא בירושלמי מספרת במסכת חגיגה פרק ב' הלכה א' על אלישע בן אבויה. אלישע היה מארבעה שנכנסו לפרדס ויצאו. איך קרה שאלישה עם כל גדולתו פרש ופרא כל עול מעליו? למה? כותב בירושלמי, יש מנמקים את זה. כי אמא שלו כשהייתה מעוברת
איתו, עברה במקום ליד בית עבודה זרה ושמה היו עושים על האש דבר של עבודה זרה, קורבנות של העבודה זרה ובהיות שהיא הייתה בהריון לא יכלה להתאפק וביקשה לטעום. בגלל ההריון. כי הרי כשאישה בהריון, אם היא מתאוה לדבר, זה יש בזה קצת סכנה. לכן היא ביקשה וטעמה. ואותו מאכל שהיא טעמה פיעפע בליבו של העובר עד שיצא לתרבות רעה. עם כל מה שהוא גדל בתורה, לא יצא מזה. כיוון שנכון שמצד הדין מותר לה לאכול. זה לגבי האיסור, אבל לגבי טומאת הנפש, לגבי טמטום ואתימות הלב והמוח, זה מציאות. זה לא שייך לבוא ולהגיד אז שישאר הלב פתוח. לכן פוסק הרמה בשולחן ערוך יור הדעה, סימן פא סעיף ז', שלא לתת לתינוק דברים אסורים כיוון שזה יזיק
לו כשהוא יגדל. לדעת נכון שתינוק אומר השך למרות שמעיקר הדין אתה רואה ילד אוכל נבלה אתה לא חייב להפריש אותו תינוק לא מדברים על גיל חינוך תינוק אבל אומר השך אבל יש בעיה של תמטום הלב וזה ירדוף אותו בשביל זה כן צריך להפריש אותו וממילא מתרץ בזה מתרץ הרב עקיבא העגר את הקושיה שלו אז אומר אומר הרב עקיבא הגר באמת התורה ממשיכה באותו סדר התחילה בין הטמא לטהור ובין החיה הנאכלת לחיה שלא נאכלת מה זה חיה אנחנו מבינים הכוונה בעל חי אומר הרב עקיבא גיר התורה מרמזת על חיה זה יולדת מעוברת שקוראים לה בשם חיה החיה הנאכלת חיה שבגלל העיבור שלה היא אכלה כמו האמא של אלישה ומה התוצאה זה הטומ דומה אכלה טמא אז התוצר התסון
בין החיה שלו נאכלת אבל אם היולדת הזאת מתגברת על עצמה ונמנעת מאכילת האיסור אז יוצא מזה ולד עובר טהור וקדוש כי זה ההשלכות של כל דבר איסור כמו שמסופר על הרמבם מספר את זה הבעל שם טוב הרחי מבריסק מספרים את זה הרבה מאוד שהרמבם פעם הלך לתימן ופגע גש גאוני עולם שמה שהיו ואחד הגאונים ממש התחבר לרמב"ם ותמיד המשיך להתכתב עם הרמב"ם שאלות בהלכה ועונה לו והנה פתאום אחרי תקופה מקבל הרמבם איגרת שאלה של כפירה מנין שיש תחיית המתים בכלל מי אמר זה נכון אומר ריבונו של עולם מה קרה לגאון הזה נטרפה עליו דעתו פתאום פתאום הוא מתחיל כיל שאלות בכלל של כפירה, של אמונה, לא ענה לו, אבל ההוא מנדנד, שולח, עוד פעם גרת, למה
אני לא מקבל תשובה? ועוד היא גרת ועוד היגרת. הרמב"ם ראה שהוא לא נרגע. כתב לו בשתי מילים תשובה. שלח לו איגרת, "תבדקו את השוחטים שלכם." מה הרמב"ם עונה לו? שאל אותו על תחיית המתים, אומר לו, "תבדקו את השוחטים שלכם. אמר, אבל אם הרמב"ם כתב לי, אני אלך לבדוק. הלך לבית המטבחיים, התחיל לעקוב ולבדוק ולחקור אחרי השחיטה והכל. מצא וגילה תגלית שהיו מאכילים אותם נבלות וטרפות. ואז רק הוא הבין את דברי תשובתו של הרמב"ם. מהיכן נובעת השאלה הזאת? בגלל שהוא אכל מאכל של איסור. אז ממילא המוח מתע, הכל משתנה כמו שכותב הפרי חדש. הפרי חדש כותב צריך לדעת נכון שמצד הדין תינוק מותר לו לאכול איסור, אתה לא חייב להפריש אותו,
אבל הוא אומר, "תדע לך שאתה חייב להפריש אותו, כי זה מזיק לזקנותו של האדם. בסופו של דבר זה יגרום לו טבע רעה והוא יצא לתרבות רעה. כמו שראינו אצל אלישה. תשמעו את המילים החריפות שכותב הפרי חדש בתקופתו ולפי שבזמננו זה אין מעניינים אלו רוב הבנים יוצאים לתרבות רעה ורובם הם עזה פנים שבדור ואין יראת השם נוגעת בליבם ואף אם יוכחום על פניהם לא ברכבו למוסרנינו תשמעו איזה מילים חריפות לפני 350 שנה הוא אומר איך איך הנוער נושר בתקופתו של הפרי חדש שהוא טולה את זה בנקודה אחת בלבד חוסר זהירות בכשרות של המאכל זה מה שמביא אותם לנשירה להיות עזה פנים חצופים פורקים כל עול יוצאים לתרבות רעה זה התוצאה זה ההשלכה כמו
שמסופר עוד סיפור סיפר הרב חיים הרב זיל בןשטן עם המעשה אצל הרב חיים קנבסקי היה איזה בחור שלומד אצל אברך קבוע יושב ולומד איתו בתור שהוא עוזר לו בלימודים והיה קב זה היה בא אליו כל יום בצהריים אחרי הצהריים כזה אז ברוך השם היה ילד טוב לומד מבין מה שמסבירים לו מתקדם יפה יום אחד אשתו של האברך הכינה עוגות, עוגות, עוגות גבינה. אתם יודעים כשאופים עוגות גבינה בבית, כל הבית מריח, זה פשוט א משקר הריח של העוגות. ואשתו הביאה לו קפה עם עוגה לבעלה. אז הוא שאל את התלמיד, אתה אתה לא בשרי, זה עוגת גבינה, אפשר להגיש לך גם? אמר לו, כן, אפשר להגיש. והגיש לו גם כן חתיכת עוגה ואכל. ומאותו יום הבחור הזה מלמד אותו, הוא
מנסה ללמד אותו, לא יודע מה קרה לו, לא מבין. חוזר לו עוד פעם, לא מבין. שלוש ארבע פעמים לא מבין. טוב, אולי הוא עייף היום מחר חוזר הסרט על עצמו. מחורתיים, אותו דבר. שבוע שלם מנסה, לא הולך. הוא לא מבין מה מדברים איתו. אמר לו, בוא נלך לרב חיים קנבסקי. הלכו לר חיים קנבסקי. אמר לו, הוא רואה בעיה. מה שהוא רואה כנראה שהוא נכשל באיסור. ואז הילד נשבר, אותו תלמיד, ואמר נכון. ממתי זה קרה? ממתי שאכלת עוגת גבינה הזאת. הוא באמת היה בשרי, אבל כל כך היה קשה לו להתאפק מהריח של העוגה. הוא אמר לו בשר והוא אכל חלב אחרי בשר ומזה נסתם לו המוח ופתאום לא מבין חוזר לו כמה פעמים לא מצליח להבין זה השלכות שכשבן אדם נכשל
באיסור מאבד את המוח הרי הגמרא בחולים ודף בזה נוכל להבין דבר נפלא הגמרא במסכת חולים בדף הה אומרת באמת טעם של צדיקים הקדוש ברוך הוא לא מביא את הכלה כל וחומר לצדיקים לא מביא את הכלה מה פירוש הגמרא מסבירה שמה רבי פנחס בןר היה לו חמור וכשהוא הלך לפדות את השבועים אז הביאו לו אוכל לחמור אבל לא עסרו את זה החמור לא אכל מה רואים שאפילו בהמתם של צדיקים לא נכשלת לאכול בלי מעשר עד שעסרו ואכל אז ממילא גם צדיק לא אומר התוספות שואל התוספות אבל מצינו שצדיקים נכשלו. למה הקדוש ברוך הוא לא הציל אותם? איך ייתכן לומר כזה משפט שהקדוש ברוך הוא לא נותן לצדיק להיקשל? אבל בפועל הרי יש הרבה עובדות מתרצים התוסות כך כותב
רבנו תם ורי שזה רק לגבי מאכלות אסורות לא נותן הקדוש ברוך הוא להיקשל העבירות אדם יכול להיכשל גם צדיק יכול להיכשל אבל באוכל לא עד כדי כך שיחזקאל הנביא כותב ומשתבח בזה שנבלה וטרפה לא אכלתי מנעורה ולא בא לפי בשר פיגול והגמרא במסכת חולים בדף ז מסבירה את זה שהוא באמת הוא כל כך נזהר ממאכלות אסורות ואז כותב על זה הרדבז בתשובה שאין הכוונה על איסור ממש אז זה לא חידוש שהנביא נזהר בייסורים אלא הכוונה בכל דבר שהיה בו אפילו נדנוד חשש של משהו אפילו דבר שרק היה ספק ושאלה לא היה נוגע בזה הגדולה אז השאלה היא עכשיו נשאלת למה למה במאכלות אסורות הקדוש ברוך הוא שומר את הצדיקים שלו יקשלו. מה ההבדל בין זה לכל
העבירות? אבל לפי מה שבארנו בשם הגמרא שהיה בעצם מאכלות הסירות מלבד העבירה, יש פה בעיה של תוצאה ההרת אסון, של תמטום הלב והמוח והנפש, שזה השלכה שלא יעזור, אי אפשר לנצל ממנה. גם אם בן אדם עשה את זה בשוגג, בלי כוונה, לא עוזר כלום. יש מציאות, זה מטמטם, אותם לך את הלב. לכן את זה הקדוש ברוך הוא מציל את הצדיקים שלא יגיעו למצב כזה שישכחו, לא יוכלו להבין את תלמודם. פתאום תחשבו החכם בא, לא יודע להסביר, הוא לא מבין מה כתוב, איזה ביזיונות יהיה. אז הקדוש ברוך הוא שומר לפחות בחלק הזה על הצדיקים. כך כותב האור החיים הקדוש בפרשתנו זכותו יגן עלינו אומר בשם הארי זל בשער הגלגולים יטת כותב תשמעו איזה מילים לפעמים
תהפך האדם והשתנה מטוב לרע בטבעו ומסגו ולא ידע מאיזה סיבה הוא והוא עצמו טמע איך נהפך בדעתו מה קרה פתאום שישתנה ואמר כי זה יסתובב לצעד שלפעים יאכל אדם מאכל רע כשל מאחלות אסורות פתאום משתנה המצב שלו עד כדי כך כותב מרן הרע עובדיה יוסף בשוט יבי העומר חלק ו סימן יג הוא כותב בשם האור זרוע ובשם הנציב חולה שיש בו סכנה שוחטים בשבילו בהמה כדי להכיל אותו אז שואלים למה הרי אפשר להכיל אותו נבלות אוטרופות ולא לחלל שבת למה צריכים לשחוט שחיטה זה מלאכה של שבת חייבים סקילה ולהאכיל אותו נבלה זה רק איסור שליו אז למה הולכים לשחוט בשביל חולה אם אפשר באיסור קל יותר ומשיב על כך האור זרוע והנצים ולוזין כיוון שבמאכלות
אסורות מלבד האיסור זה מטמטם את הנפש בשביל זה מותר לך לעשות אפילו איסור של סקילה עדיף לחלל את השבת כדי להציל את נפשו שלא יהיה לו השפעה שלילית סטייפלר היה כידוע היה הוא לא היה משתמש בחשמל בשבת אפילו גנרטור שלא יחשדו אולי הוא כן משתמש אז כל הזמן רק עם לוקסים הלוקסים מביאים המון המון המון זבובים איתושים מלא פעם אחת כשהסטפילר רצה לשתות הנכד שלו היה שמה הוא ראה שלכוס נכנס איזה איתוש סטיפר לא שם לב ורצה לשתות בא הנכד עצר אותו אמר לו לא תיזהר יש נכנס איתוש לכוס מסתכל הוא רואה הוא כולו רעד בבוקר הוא אומר לנכד שלו תדע לך לא ישנתי כל הלילה כיוון שהייתי כפסע בין מוות לחיים תאר לך שהייתי שותה את זה ככה זה
מוות כל כך היו לוקחים את הדבר בצורה נוראה כי זה כל כך יש לזה השפעה אבל הקדוש ברוך הוא באמת שומר לכן הקדוש ברוך הוא הציל אותו הקדוש ברוך הוא שמר על הצדיקים שלא יקשלו בכזה איסור זה כמו גם מסופר על מרן הרע עובדיה יוסף. פעם אשתו הרבנית הכינה עוגה והגישה לו, אומרת לו ככבוד הרב עוגה טריה חמה מהתנור תאכל. הוא לא שם לב אליה. שמה לו את העוגה ממשיך להלמוד. חוזרת למה אתה לא אוכל את העוגה? זה עוגה חמה, טרייה, טעימה. אומר לה הרובדה, תגיד לי, מי עפה את העוגה הזאת? מה? מה? מה זאת אומרת מי עפה? יש לי פה זאתי נמצאת פה היא בטה אבל מה אתה מפחד היא פתה בתנור שלנו בכלים שלנו מה לא לא את לא צודקת היא מחללת שבת זה
יש אומרים שזה כמו גוי שמבשל אסור לההנות מהאוכל שלו ולא נגע בעוגה איך הקדוש ברוך הוא נתן לו תחושה לא לאכול מהעוגה איך הקדוש ברוך הוא שומר על הצדיקים? היה פעם אחד עם הרב שך היה איזה כנס בספר מעיין השבוע מספר שהיה כנס והיה בהרצאות האלה חיזקו הרבה בעלי תשובה אחד מהם בא אחרי ההרצאות שהשתכנע הוא מוכן לקבל על עצמו רק דבר אחד שיגידו לו איזה דבר הוא מוכן להתחיל בדבר אחד מה יהיה איזה דבר יגידו לו לא יודעים הלכו לרב שך הרב שך אמר להם שישמור כשרות כבוד הרב שבת תפילין טהרה אמר להם אתם צודקים ודאי שיש עבירות פי כמה מזה אבל הקשרות זה המפתח שהלב שלו יפתח שהמוח שלו יקלוט זה הבסיס כדי שיוכל להתחבר לתורה ובלעדי
זה לא שייך לכן באמת איך סיפר הרב בן ציון קוק הוא סיפר שהוא פעם אחת הלך לרב אלישיב לשאול אותו על אוכל של תינוק שיש יש בו דיונים. אז הוא אמר לו, אם אפשר להתיר את זה לתינוק, כי בכל זאת תינוקות לא תמיד אפשר למצוא את הכל. אמר לו, מעיקר הדין מותר, אבל לא כדאי. אם אתה תשמע, לא כדאי לתת. אם אתה רוצה שהוא יבין את התוספות כשיגדל, אל תיתן לו כזה אוכל, כי יש לזה השלכות. ולכן כשאדם זח וטהור ושומר, המוח שלו צלול. יכול לצלול לעומקה של תורה, להבין את חוכמת התורה, יכול להתחבר לעבודת השם. חזון איש, אני היה פעם אחד אדם שהיה במצב שהיה צריך ניתוח של מוח והרופאים הסתבכו בזה ולא ידעו איך לצאת מזה ובאו לחזון איש,
המשפחה והחזון איש לקח דף וסרט להם איך לעשות את הניתוח. נתן את ההנחיות. כשהביאו את הסרטות של החז מפורסם הסרטות שלו הפרופסורים לא האמינו איך ייתכן בן אדם שיושב לא למד רפואה לא מחקרים לא כלום איך הוא מצליח לבוא לסתר לי איך לנתח את המוח כשבן אדם שומר על קדושה על טהרה עמל בתורה הכל זך טהור וישר לכן מאזינים וצופים יקרים שווה להדר בכשרות כמה יותר לא לסמוך על כל הכשר. לחשוב כל הכשר אפשר לסמוך עליו על הרב זה שנותן הכשר. זה יהיה עליו זה העבירה. אוקיי? נניח שהעבירה יהיה על הרב. אבל הטומאה הטמטום הטמטום של המוח והלב זה עליך. אתה לא תינצל מזה. אז מה אתה רוצה שהרב יעבור עבירה? ואתה תהיה אתם הולכים הרי אם
נפגשים כל בן אדם שנפגש עם גויים אתה רואה שאתה מדבר איתם לא יודעים מחשבה אחת קדימה סתומים חתומים המוח סתום לגמרי המוח של היהודי הוא תמיד שונה וככל תזכך אותו הוא יהיה הרבה יותר כמה שתקפיד יותר ככה תזכה להערת חוכמת התורה ככה הילדים מצליחים בלימודים אם אתה רואה כשלונות תדע שזה ההשלכות של זה אם אתה רואה חוצפה ועזו הרפ זה בגלל המאכלות האסורות. לכן כמה חשוב לכל אחד ואחד לחפש את ההכשרים הכי ודרים שאפשר. לא לחסוך כסף. אומר הרב עזרטיה ראש שיבת פורת ספלון צדיק ברכה מזונותיו של אדם קצובים לו. לא כסף. מזונות מזונות זה לא מעניין אותי כמה עולה. קצבים לך טון הבשר לשנה שיעלה מיליון יעלה חצי מיליון. זה לא
מעניין. לכן כמה שתהדר יותר זה לא על חשבונך אבל דבר אחד נזכה על ידי זה לחוכמת התורה לעבודת השם לחיבור להצלחה של הילדים שלנו לראות זרע השם ברוך השם מצליחים ולימודים ונזכה לראות נחת מכל הצחלצנו אמן ואמן שבת שלום ומבורך
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
12 פרקיםפורסם ביום חמישי, כ״ו בניסן התשפ״ה (24.4.2025). משך: 31:29

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.