"איימו על החיים שלי": ריאיון עם אריאל עידן

אנחנו רואים משן עצום באזור העוטף ואנחנו בטוחים שמפוצצים את העזה ויש שםשן כן של ורק במוצאי החג אתה מבין שזה העשן מבערי ומכפר עזה ומ

זאת אומרת רק במוצאי החג אתה ככתב הדרום מדליק את הטלפון לצד עבודתך א ככתב הדרום של ערוץ 14 מתעסק המון גם בעולם הפלילי בסוף מהר מאוד זה יכול לפגוש אותך בחיים הפר פרטים שלך.

זו השאלה שכולם שואלים אותי. איך אתה עושה את זה בכלל? מה זה לא מפחיד?

יותר מכולם. אשתך.

אני אגיד לך משהו. אשתף אותך. אני אני לא פוחד. לא מפחיד אותי ברמה האישית. למה? כי אני חושב שאני כמו ש

מה זה לא מפחיד? היו איומים על החיים שלך?

היו.

אשתך יודעת מזה?

כן.

היא לא אומרת לך די עוד אייטם לא שווה לי להיות לבד. אני לא מסוגל לדעת שראש ארגון פשע עשה מהלך הקץ המדינה באיזה מכרז 30 מיליון או שבר לאנשים את העצמות כי הם לא כי הם לא שימו לו פרוטקשן ואני שותק לא מסוגל

אריאל עידן כתבה דרום של ערוץ 14 גילוי נעות קולג לערוץ מה המצב

בסדר טוב יהיה עוד יותר טוב

בעזרת השם איך אתה מרגיש בימים האלה

תראה תחושה

פוגשים אותך צריך להגיד בנתיבות אזור שלפני שנתיים בדיוק היה עבר את אחת הטלטלות הגדלות הגדולות מאזקום המדינה

כן תראה אנחנו שנתיים אחרי עכשיו מתחילים להתאושש לאט לאט ובטח שהחטופים חזרו הביתה והחללים חוזרים לאט לאט אנחנו מבינים שאיפהו אנחנו יכולים לחזור לשגרה זה הפריע לנו בכל השנתיים האלו אתה לא משתחרר מזה שאתה לך יש לך אחים שנמצאים שם ונמקים במנהרות אתה לא יכול להשתחר מזה אתה לא יכול לחיות את החיים שלך בצורה שגרתית וכשהם חזרו הביתה בחיים ושהחללים חוזרים לקבורה כאן בישראל התחושה הרבה יותר טובה עם בעבר ומקווים שנדע רקים טובים

איך א בחור חרדי א שלמד גם בישיבה א מגיע לעולם התקשורת

תראה זה סיפור ארוך מאוד אבל אם אני אמלק אותו

תנסה אותנו

יש לנו זמן האורח הסתבך עם זה אבל אנחנו יש לנו זמן אני גדל גדלתי בעולם הישיבות אני גדלתי בישיבה קטנה ישיבה גדולה הייתי במסגרת של כל בחור חרדי הרדקור ולאחר החתונה עברתי לגור בבת ים שם התחלתי לחפש את עצמי קצת נכנסתי לאיזה כולל שם התחלתי ללמוד בכולל איזה חודשיים שלושה ולא מצאתי את עצמי היה לי קוצים רציתי לעשות משהו אחר משהו משהו דינמי משהו שאני יכול להסתובב ולראות ולפגוש אנשים לא יכולתי לשבת בכיסא

בן כמה היית אז

הייתי בגיל 20

משהו כזה זה ועברתי לגור בנתיבות חודשיים וחצי אחרי בת ים לא התחברתי למקום עברתי לגור לנתיבות בנתיבות אין לי פה משפחה

זאת אומרת את הישיבה עזבת הבנת שאתה לא יכול להישאר בישיבה

לא יכול לשבת לא יכול לשב

שירות צבאי שירות לאומי היה במחשבות ב

כולם שואלים כולם שואלים אותי אם עשיתי צבא התשובה היא שלא עשיתי צבא ואני מצר על כך הייתי שמח להחזיר את הגלחורה ולעשות צבא אבל היום מתי שהבנתי את זה מה שנקרא

מאוחר אומרים לא מאוחר, אין אין מאוחר, אבל שאני מסביר להם, חברים, אני תכף בן 28 נשו עם שלושה ילדים בעבודה יבוא מישהו יעמוד מולי ויגיד לי בוא תעזוב הכל וילך לשלוש שנות קבע. זה לא מילויים של חודש, חודשיים או שיש מלחמה ואתה מוסר את הכל. זה שגרה עכשיו לעזוב הכל עם את כל המשפחה והילדים והקריירה שלך ולעשות את זה. הלוואי והיה לי את הכוח לעשות. אני חושב שאין בן אדם שיכול א לעשות את זה בשלב כזה של החיים. לא מדבר איתך על פיקוח נפש ומילוים ש שאם עכשיו אתה שואל אותי שצריכים אותי בעזה אני צריך לה אני נכנס אם צריך

כן אבל אתה יודע כדי להיות לוחם צריך לעבור את כל ההכשרה הזו שלוקחת כמה שנים טירונות צבא קבע

וזה בשלב כזה של החיים לא מסתדר עכשיו אומרים לי בוא תעשה את כל הדברים האלו של החודש אני לא או שתעשה או שלא תעשה

אז בגיל 20 אתה מבין שאתה כבר לא יכול לשבת בישיבה אבא משהו התייצות מה הוא אומר לך לעשות מה חברים רבנים

המשפחה תומכת חישערות בישיבה. זה הדבר הכי טוב, זה הדבר הנכון, זה הדבר הראוי. גדלנו שם, גדלנו לתוך זה אבא שלי תלמיד חכם גדול וכל האחים שלי ילמדו בישיבות ואתה אומר לעצמך אולי אני שוגה, אני צריך להישאר במסלול. אבל א הלב הולך הצידה ואומר, "תשמע, אתה צריך לעשות משהו אחר. אתה יש לך יכולות אחרות, אתה צריך לעשות משהו שהוא מעבר לשבת. אתה אתה אני כל השנים האלו שאני מתמודד בין לעזוב או לא לעזוב את הישיבה אני חושב שאני יכול להשפיע על משהו אחר.

יש רב שאתה מתייעץ איתו בשלב הזה?

האמת היא שאין. היה רב אחד שהייתי סומך עליו בעיניים עצומות זה מרן זכרונו לבחר עובד יוסף ומאז שהוא הלך אני לא מצליח להתחבר לרב. יש לי יום רב שאני מתייעץ איתו גר פה בנטיבות אבל לא הכרתי אותו בעבר. רבנחם מדרי הנכד של בבא סלי הכרתי אותו בעבר ולכן לא היה לי

קפצת לנתיבות לנתיבות הגעת בשלב מאוחר יותר

כן אני מגיע בגיל 20 וחצי לנתיבות ולא יודע מה לעשות אני נכנס לאיזה

אבל למה נתיבות

האמת היא חיפשתי מקום לקנות בו דירה במחיר סביר מחיר נורמלי שאפשר לעמוד בו שלא צריך שבון עצמי של 400 500 אלף שק משהו כמה הלוואות מפה הלוואה משם קצת עזרה מההורים ולקנות אותה ואמרתי נתיבות אין לי פה משפחה אין לי פה, לא היה לי באותו זמן חברים פה, אולי איזה מישהו שלמדתי פעם בישיבה, כלום אני מגיע לכאן כמו נבד, מחפש מה לעשות ומתחיל להבין שזו עיר שאני רוצה לחיות בה. אני בהתחלה סוחר דירה ב-2000 ש₪, דירה מפח כזה, ואני גר שם ונכנס לאיזה כולל פה מקומי ושוב יודע שאני צריך לעשות משהו אחר. אז תוך כדי אני מתחיל לעשות מילוי מקום בתלמודי תורה ובתי ספר בו באזור משתלב שעה בשעתיים בשבוע יום בשבוע לאט לאט נכנס

לנעליים האלו של החינוך ותוך כדי אני גם רוכש פה דירה ומתחיל להרגיש שאני חלק מהעיר אבל אז אני עדיין לא מכיר פה אף אחד בוא נגיד

מה מה קונה אותך בעיר מה אתה כל כך אוהב בעיר

מי שנמצא בעיר נתיבות יותר משעה מבין את זה החמימות האנשים המשפחתיות אתה יכול הנה אנחנו יושבים פה עכשיו בבית של חבר שהצאנו לו אמרתי לו אני צריך מקום נורמלי שנוכל לשבת בו צריך להגיד כי ברוך השם בשעה טובה אשתך ילדה ילדה אז אנחנו לא תינוקת תינוקת בת שבוע וחצי אני לא רוצה עכשיו לפתוח שם מצלמות והיא תבכה וזה אז באנו לפה

זאת אומרת החמימות הזאת הזה זה קורה בנטיבות

זה קורה בנתיבות המשפחתיות החיבור המסורת ההרמוניה בין המגזרים והמגדרים אין פה סכסוכים אין פה מחלוקות כולם פה ביחד בכל מקום יש לך אתה מריבות הקטנות אבל ברמת העיקרון העיר הזו יש לך פה חילונים לצד חרדים דתיים לצד כאלו שאינם כולם ביחד כולם מכבדים את כולם אין פה חנות אחת שפתוחה בשבת ואף אחד גם לא יאיר לך אם תיסא ברכב ושבת אתה תעשה מה שאתה רוצה חייבת אין לחיות ואני אוהב את זה

ברוך השם ועד שאתה מגיע לתקשורת אתה עובר עוד כמה עבודות מעניינות

כן אני נכנס למערכת החינוך עושה תואר בחינוך מיוחד מתחיל להבין שאולי זה מה שאני עושה בחיים ובזמן הקורונה לא הסתדרתי לימדנו בקירת גת והיה לי מידה מרחוק ומשהו לא הסתדר בתלמוד תורה והחלתי לעזוב שזו החלטה ששינתה לי את החיים עזבתי את התלמוד תורה ועכשיו

מבלי שיש לך משהו אחר בעיה

בדיוק אגב זה טעות אני לא ממליץ לאף אחד לעשות את זה אבל אתה יודע ההחלטה הזו התקבלה וזה שינה לי את החיים אני מגיע לבית ואין לי עבודה והאישה באותו זמן עובדת חצי מסרה באיזשהו מעון עדיין לא השלימה את התואר שלה בצורה יסודית ולכן היא קיבלה משכורת אולי שלוש 3 או 4,000 שק זה לא מספיק חייב קושי לשכירות איפה חזקת רכב איפה משהו בסיסי ואני שבוע שבועיים שלושה מבין שאני חייב לעשות משהו לעבוד אין לי מה לעשות אני חייב לעבוד ואני כותב הודעה בקבוצה של הנתיבות יש לי חבר שמוכן לעבוד בכל עבודה מי שיש לו הצעה שיפנה אליי וזה אני בעצם אבל התביישתי לכתוב ואז פה אלי איזה אינסטלטור פה מנתיבות ואומר לי תשמע אני יש לי אני

עובד בביו אינסטלציה תשתויות תביא אותו אליי. אמרתי לו כמה הוא משלם? הוא אומר לי 30 לשעה אם הוא יכול מחר בשתייצב ואנחנו עובדים. אמרתי לו זה אני. אני מגיע. עושה לי מט. כן אני מגיע. הגעתי התחלתי לעבוד לתור חודשיים שלושה ארבעה חודשים ובזמן הזה

עבודה בביוב.

כן אני יש לי סרטונים שאני מוציא טיטולים מתוך סתימות זרו ככה ל

כדי להביא פרנסה הביתה.

כדי להביא פרנסה.

הורים ידעו שזה מה שאתה עושה בשלב הזה או שהתבשת לס? פי שאני לא זוכר בדיוק אם הם ידעו את ה מה בדיוק עשיתי. הם ידעו שאני עובד אצל איזה קבלן מסוים של תשתויות. לא סיפרתי, לא שיתפתי אף אחד שאני מרים אתולים.

כדי לא כי התביישת או כי או כדי לא לצער אותם?

אה, הרגשתי אולי לא מוצלח באותה תקופה הרגשתי לא מוצלח. הרגשתי כזה שאני זרוק. מה מה יצא ממך? עזבת הכל ומה בסוף אתה

מרים טיטול. כל העבודה מכבדת את בעליה.

אבל הנה עזבת את הישיבה ותראה מה אתה עושה.

כן. הרגשתי לא בנוח עם הסיטואציה הזו אז לא שיתפתי אף אחד ואף אחד לא ידע מזה והייתי מתבייש שרואים אותי פתאום ברחוב והיינו נכנסים ללקוחות בנתיבות ואנשים פתאום מזהים את הפרצוף שלי מהעיר ווהעיניים היו מסתכלות אחת על השני והרגשתי לא בנוח בכל הסיטואציה הזאת אבל א בסוף בשביל להביא אוכל הביתה זה כל מחיר אין לזה כל עבודה גם בסוף מכבדת את בעלי אם אתה מסתכל על זה בצורה כזו ובכל הזמן הזה אני מבין שאני צריך לעבוד בתקשורת

למה

ככה אני מרגיש שאני התחלתי לכתוב טור בעיתון מקומי עיתון שופר זה נקרא אגב זה עיתון שקיים 20 שנה אז לפני שערוץ 14 קם ולפני ש שהמונח של שופר קיבל תדמית אחרת ואני פונה לבעלי

מה אתה כותב אבל

אני פונה אליו ואני אומר לו אגב באותו זמן אין לי סמרטפון אין לי סמרטפון יש לי טלפון כשר אני העדכונים שאני מקבל דרך הוואטסאפ פון זה נקרא קבוצות וואטסאפ בטלפון אתה מתקשר ואתה שומע עדכונים ואני פונה לבעל העיתון א רוצה לכתוב טור למה מה מה אני מרגיש שיש לי דברים בוערים אני שומע כל השבוע חדשות בטלפון ואני רוצה לתרגם את זה לטור דעה שאני חושב אומר לי מה אתה מה הקשר שלך אמרתי לו תן לי לכתוב לא תרצה לא תכניס א בלי חס בלי כלום כן כך

אומר לי תכתוב הלכתי לאיזה משרד שהיה שם אפשרות לכתוב במחשב לשלוח מייל אני כותב שם טור במשך חצי שעה ושולח לו את זה הוא התקשר אליי אומר לי אתה כתבת את זה אמרתי לו אני כתבת עושה לי מדהים אני מכניס הכניס וככה שבוע שבוע הבא עוד פעם אני שולח לו אחרי שבועיים היה לי איזה שבוע עמוס ולא הספקתי לשלוח הוא מתקשר אלי אומר לי לא שלחת עדיין ואז הבנתי שאני שווה משהו הוא חיכה לטור שלי הוא רצה את הטור ואותו רגע התששתי לכתוב ואחרי איזה חודשיים שלושה התחלתי לעבוד גם עם עוד עיתון מקומי שרצה את ה את השירות שלי לכתוב פה לכתוב שם וזה היה תהליך שלחתי קורות חיים לכל המדינה

אין כלי תקשורת בישראל אין כלי תקשורת בישראל וידעו על כך רבים שהיום רואים אותי ואומרים איך לא קיבלנו אותו אבל התחננתי להתקבל אמרתי שלחתי להם בלי כסף לא רוצה כסף לא רוצה כלום תן לי שלושה חודשים לעבוד מה אכפת לך אתה שים אותי מה שאתה רוצה עורך מפיק עוזר ב מה שאתה רוצה איזה תפקיד שאתה צריך ש אני פלסטר אף אחד לא רוצה אותך הזמין אותי לפגישות בירושלים

12 13

כולם פניתי 12 13 11 א וואלה ונט אתרים חרדים רדיו עיתונים שרים פניתי לשרים רוצה להיות נהג לא רציתי להידחף לעולם הזה של התקשורת, של הפוליטיקה, של ה ראיתי בעולם הזה כל עולם משפיע ולא משנה באיזה תפקיד ואני זוכר הזמינו אותי לפגישות ואמרו לי לא את לא מתאים כן מתאים וככה אני במשך חודשיים שלושה מתגלגל ממרועיין למרועיין ממראיין למרעיין ואף אחד לא רוצה אותי עד שעות 20 פרסם איזה יום אחד קורס הכתבים זה היה המחזור הראשון בואו בואו להשתלב עולם התקשורת אמרתי הנה פה אני נכנס עכשיו הייתי צריך 2000 שק בשביל לשלם על הקורס פעם זה היה 4 2000 שק זה היה משהו מצומצם ולא היה לי את הכסף הזה. אז פניתי לחבר ואמרתי לו,

תשמע, אין לי אין לי, אני לא יכול לפרד לך עכשיו מה קורה, אבל אני חייב 2000 ש₪ דחוף. אני האמנתי בזה שפלו ישנו לי את החיים. אמרתי לו, 2000 האלו ישנו לי את החיים, תן לי אותם, אני מבטיח לך שאני אחזיר לך בכפל כפליים וכל ההצלחה שלי תהיה בזכותך. הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו. אומר לי, מה? אמרתי לו, תשמע, אני חייב, אתה אתה מציא לי את החיים. הוא חשב קרה משהו חירום, מישהו בא, לא יודע, מאיים עליי, הביא לי את ה-2000 ש₪ האלו. נחשמתי לקורס, הסתיים הקורס, אף אחד לא פונה אליי. אני עוד פעם שוקע בתסכול וחוזר הקורס

איך הוא חודשיים בערך משהו כזה חוזר לעבוד בביוב ואני מתוסכל, מתוסכל, מתוסכל אחרי זה שבוע מהקורס שבועיים מתקשר אליי חגי סימן טוב. בזמנו היה עורך את הפטריוטים והיה אחראי לקורס גם הוא אומר לי, "אתה גר בדרום, נכון?" אמרתי לו כן עושה לי את אנחנו מחפשים כתב דרום לערוץ 20 אתה יכול להגיע מחל לפגישה זה אני אני אשם בירושלים הולך עכשיו לישון שם ליד המשרדים באף עוד שהיו עד שתמשוך אותי לפגישה אין לי בעיה מחר בשעה 11 תבוא אני מגיע בשעה 11 מחכה שעה שעתיים אף אחד לא פונה אלי שעה 1 יורם כהן

מנהל הערוץ

כן קורא לי אומר לי אתה היית בקורס והבנו שאתה גם מתעסק בתקשורת בדרום אמרתי הייתי כותב את התורים בזמנו ואנחנו רוצים אותך פה השאלה אם אתה בנוי לזה אתה יודע אתה יודע לדבר אתה יודע להתנסח אתה יודע להביא סיפור אתה אתה רוצה בכלל לעשות את זה אמרתי לו בטח אני רוצה תן לי מה שאתה רוצה אני עושה עכשיו עושה לי זה נגמר באותו זמן איזה היו סביבי לחימה כל הסבבים של יומיים שלושה כן

ירסדרות נגמר שגרה ככה התקופה ארוכה אותה תקופה הסתיים איזה סבב מסוים והוא אומר לי מה קורה שם בעיר עכשיו אז אמרתי לו תשמע חוזרים לשיגה לאט לאט בהדרגה אתה יכול עכשיו לקום ולדבר על זה בתוכנית שלי רעזרת עכשיו בשידור חי אמרתי לו כן שלי באמת אמרתי לו כן שלך תתפר הלכתי התפרתי שמתי חליפה נכנס לי הרזר לתוכנית

איך הלב באותו רגע

הרגשתי את הפעמות הרגשת אני מתעלך הבית ההכרה צריך זקה וגם נכנסתי לאולפן אתה יודע מה זה אולפן קר שם ואולפן קר תמיד קר בטח שד פי שת

מה רועד אתה גם פוחד מהסיטואציה גם לא היית מעולם בסיטואציה כזאת אתה גם ברגע מכריע בחיים שלך אתה מרגיש מרגיש באוישן מול מול כל המדינה

בדיוק בשידור חי גם זה לא איזה משהו במשרד שמראינים אותך אתה פה עכשיו עושה טעות כולם רואים אותה

מדהים שהוא זרק אותך ככה למים כי פדיחה זה פדיחה בערוץ

כן אני חושב שהוא שהשיחה של ה-10 דקות שדיברנו הוזיה אותי א ונכנסתי לול פעם וישבתי שם איזה 10 דקות זה ה-10 דקות הכי ארוכות בחיים שלי אני יושב יושב יושב ואני מרגיש שאני ש המבחן מגיע הנה זה בא אסור לי אסור לי לאכזב ואז היא פונה אליי הערה הזאת אומרת לי שלום לכתבנו בדרום אריאל ילידן באותו רגע שהיא אמרה את זה אני כמעט התעלפתי אבל אמרתי אני אני יכול להתעלף אבל פה אני מאבד את התואר שכתב הדרום אני נופל שיגרתי לה שם צרור של מילים חמש דקות אני מדבר מדבר על כל מה שהיא שאלה אותי על הדרום ועל הסדרות ועל הבתי ספר ועל האוכלוסיה ועל החששות ועל המורכבויות ועל האימה ועל האיום ועל הכל מדבר מדבר מדבר מדבר סיימתי

יצאתי החוצה ורב עושה לי זה באמת פעם ראשונה שלך אמרתי לו כן למה לא היה טוב אלי מה זה לא היה טוב תעלה לנטנל זהו מתקדמים עליתי לנטנל סימן טוב בזמנו הכל היה מצומצם שם בערוץ היו היינו 20 30 עובדים אתה היית נתן אלי יושב בחדר מטר מיורם והיה מסתובב בערוץ

כן לצופים זה לא אומר הרבה השמות אבל זה הנציגה בעלילים המנכל עם הסמנכל עם המנקה

בדיוק כולם יושבים ביחד הדרג הבכיר זה כמו שיגיד עכשיו ראש הממשלה נתניהו יושב עם א המזכיר של הקפיטריה והזה אותו דבר

כן

וזהו סגרנו את החוזה אני זוכר בהתחלה אומר לי תשמע אנחנו אין לנו אמצעים עכשיו אנחנו ניתן לך חצי מסרה זה היה משהו כמו 3וח אלף שק בקושי אבל אמרתי אני לוקח בכל מחיר לקחו נתנו לימדת לייבו שזה ערכת צילום שאני יכול לקחת כל מקום אני פותח אותה עם טלפון למי שלא מכיר ומשדר מכל מקום וזהו יצאתי לדרך ומאז הכל היסטוריה ערוץ 20 היום

רגע מה היסטוריה מה איך איך זה הולך אני מגיע לבית ואני מתחיל לשאול את עצמי איך עכשיו אני מייצר סיפור איך אני בונה אייטם איך אני מספק את הסחורה בהתחלה ליוו אותי בערוץ הסבירו לי מה לעשות איך לעשות איך לבנות כתבה אני זוכר את יושב עם חגי סימן טוב הוא היה אומר לי פרט אחר פרט איך לעשות איפה איך מכניסים מה זה סינק מה מה זה סינק מה זה מה זה המילה אייטם אין לי מושג כן אבל עדיין בסוף אתה בקורס אתה זה לא מעשי

אתה אתה צריך לעבוד בשביל להבין את האירוע. היום הקורס של ערוץ 14 הוא שונה. בעבר הוא היה קורס מצומצם כזה היום הוא קורס ממש וים אותך עלולפן ואתה נמצא שם ואתה אני מרצה שם דרך אגב גילוי נעות בקורס הזה ושם אתה באמת לומד כלים שם יושבים איתך פרט פרט אבל בזמנו שאני הייתי לפני חמש שש שנים זה לא היה

7 באוקטובר אתה למעשה כתב הדרום של ערוץ 14 באחד הצמטים הדרמטיים במדינה ובטח בחייו של הערוץ שחרט על דקלו להיות ערוץ חדשות אמין אקטואלי לי ויש פה עוד דילמה שבת הערוץ כערוץ א ודי שומר שבת לא משדר בשבת מה קורה עם אריא אלידן בוקר שמחת תורה

זה אחד הבקרים ה אני לא אשכ אני זוכר כל רגע כל רגע בבוקר הזה היינו פה היה לנו אורחים בשמחת תורה ומתחילות הזקות ואנשים צורכים הרפסות אני זוכר את זה מחבלים מחבלים מחבלים ואני בלי טלפון לא פותח טלפון לא ידעתי את גודל האירוע

כולנו

אני אומר אם היית שואלים אותי אם היית יודע היית פותח טלפון כן כי יכולתי להציל חיים

באמת

אני לא פתחתי כי לא ידעתי את גודל האירוע שאנשים נמצאים במקלטים ומחכים לקוחות צהל

כן

ואתה לאט לאט מבין ואנשים באים אליי לבית ומראים לי שיש מחבלים בסדרות אבל אני אומר בסדר יש חמישה ש מחבלים בסדרות חדירה חמורה מאוד לא ברמה של לפתוח טלפון ואני אמשיך את היום הזה אני לא ישן כמובן ואני אנחנו יוצאים מהמד ונכנסים לעמד ומהבית אנחנו רואים את ה את ה את העשן העצום אנחנו רואים עשן עצום ב באזור העוטף ואנחנו בטוחים שמפוצצים את העזה ויש שם עשן כן של

ורק במוצאי החג אתה מבין שזה העשן מבערי ומכפר עזה ומ

זאת אומרת רק במוצאי החג אתה ככתב הדרום מדליק את הטלפון כן לא הבנתי

מישהו כועס עליך למה הוא לא הדלק את הטלפון למה

לא לא כי ערוץ תראה ערוץ באופן כללי א לא פתח במבחן המציאות השידורים בשבוקטובר כבר הוקפצו צבטים המנכל כבר היה עם הטלפון שלחו לנתן אל סימנטוב א אנשים לבית לבית כנסת להתקן אותו מה קורה כי הוא היה בלי הטלפון והיה כאוס גדול אבל הכל כן לפתוח שידורים הורידו לפה כבר צבטים הכינו הכל לפתיחה ואז היה ש שהיו מוכנים היה שלוש ארבע ואמרו עוד שעה שעתיים כבר רוצה החג בוא נחכה כבר ואז המתינו אני פותח טלפון דקה אחריצ אני לא מצ הטלפון קורס לתוך עצמו קורס אני לא מצליח להבין מה קורה אני מתקשר ישר טלפון ראשון לנייר יגנה כתב של וואלה בדרום שהוא אחד החברים הכי טובים שלי בתעשייה הזאת ואני אומר לו יניר בחמש דקות מה קרה

בכל ה24 ש מה קרה עושה לי אריל אל תשאל אותי שאלות אתה לא מבין מה קורה יש אנחנו תבוא תבוא לאופקים את מה יש אופקים עושה לי יש בני הרובה בתוך העיר אופקים אנחנו שם יש שם מחבלים כל האזור מוצף מחבלים צא בזהירות תגיד למערכת שאתה בדרך לאופקים עוד לא אני מסיים איתו את השיחה אני רואה את יורם כבר במתינה יושב יושב על המתינה עונה לו הוא עושה לי אריאל איפה אתה אני עושה לו אני יוצא להופקים שע לשלום שע בזהירות שע בזהירות לאופקים נוסע לאופקים אני לא יודע מה קורה בכלל בחוץ אני תוך כדי נסיעה אנחנו בלי חגורה הכל הזקות החלונות אני פותח את כל החלונות מכל הכיוונים כדי לשמוע מה קורה הזקות ירי ואני עם הטלפון ביד אחת

והיד השני מחזיק פה מתעין את הטלפון השני מנסה להבין מה קורה תוך כדי תנועה וטלפונים לא מפסיקים לא מפסיקים טלפונים טלפונים ואני אוסף מידע ומצליב מידע ורק אחרי איזה חצי שע 40 דקות אני מבין את גודל האירוע פחות בשלב הזה אני מבין שיש 50 בני ארבעה בבריבה חדר אוכל עדיין ואני מבין שבסדרות יש התקלויות ולאורך כל הציר של רעים עדיין יש מחבלים ונרצחים הולכים ונטבחים אחרה של מי שמאות נחטפו ואתה לאט לאט מבין שמאות נרצחו גם ואתה ואז אתה נמצא בתוך האירוע הזה ומאז גלגל שלם אתה

צריך להגיד הוא לא הרבה אחרי תחילת עבודתך בערוץ

זאת אומרת זה נקודת מבחן דרמטית היסטורית שנתיים קצת יותר משנתיים אבל היא נקודה היסטורית בגלל העוצמה שלה היינו רגילים כתב דרום לא היה לו עבודה קשה לפני שיהיה באוקטובר מה היה לנו סביבי לחימה שהיינו עובדים סביב השעון והיה לנו קצת פשייה בדואית קצת א דברים כאלו פעם פעמיים בשבוע פעם איזה כתבה איזה דיווח לא היה לו עבודה קשה וביום אחד ברגע אחד אתה בכותרות אתה אתה אתה המסך אתה כל היום על המסך

איך באמת זה נראה איך נראת השגרה בזמן הזה כי עכשיו כתב הדרום הל המלחמה היא בדרום זהו אתה לא בבית

אני לא בבית אה בוקר אחרי זאת אומרת בוקר של שמיני באוקטובר אני כבר בשעה 5 בבוקר אוסף את האישה והילדים לבת ים אומר קודם כל אני מרחיק אותם מכאן גם בשביל שיהיה בטוחים וגם כדי שאני אוכל לעבוד בשקט אה נוסעים לבתם מוריד אותם שם וחוזר לפה ואז כמעט קרוב לחודשב לבד בבית

חוזר רק פעם בשבוע

לראות את אשתך ואז

פעם בשבוע אני חוזר לשבת

וואו

אני מגיע חמש דקות לפני שבת כשידורים מסתיימים מאוחר ודקה חצת שבת אני מבדיל ועף וככה במשך קרוב לחודשיים אני חוזר לבית כל יום בשעה כל המלחמה ערוץ 14 מקפיד שלא לשדר בזמן המלחמה

לא לשדר היה לנו גל שקט שבו א

שבקרה חירום גרום יש פריצה אבל הקפנו שלא לשדר כי הייתה הבנה ש שזה לא פיקוח נפש לנהל משדר ולספר מה זה אין פה שום עניין אז אנחנו

צריך להגיד עוד משהו שזה מאוד מאפיין את ה את הדור הזה ואת התקופה לצד עבודתך אה ככתב הדרום של ערוץ 14 אתה גם מתחזק רשתות חברתיות מאוד מאוד חזקות עם מאות אלפי עוקבים מתעסק המון גם בעולם הפלילי עוד לפני שניגע קצת קצת בפיקנטריה. מה מושך כל כך בעולם הפלילי שאתה נשאב לתוכו?

אני אגיד לך משהו. אנשים אוהבים קרימינולוגיה. אנשים אוהבים לשמוע דברים הזויים. מה זה אוהבים? לא, הם לא אוהבים כמו שהם מתמכרים לזה. אתה מביא בעולם הפשע זה לא חדשות חינוך או פוליטיקה או דברים שהם ברורים, צבא, ביטחון לכולם. זה משהו ש שהוא שהוא מעבר לחוק. זו אוכלוסייה שהיא מצפצפת על החוק וזה מעניין ומסרן את הצופה הנורמטיבי. מה מה מה זה הדבר הזה? מה הדבר הזה? שאתה מספר על מישהו שחטף מישהו וקשר אותו ושחט אותו כדי שישלם בעבור הבן שלו 300,000 שקלים.

אירוע שקרה.

אירוע שקרה וזה אירוע עוד זותר. אז אתה אתה נמ מה זה הסיפור הזה? ואתה לא מסוגל להפסיק לצפות כי אתה רוצה לשמוע עוד מה עוד קורה?

ועכשיו מגיעה השאלה השנייה. והאם זה לא גבול מסוכן גם לך ככתב כי בסוף גם עולמי עולמות הפשע מכירים את הסיכורים האלה אוהבים את מה שאמרו עליהם לא אוהבים את מה שאמרו עליהם בסוף מהר מאוד זה יכול לפגוש אותך בחיים הפרטיים שלך

זו השאלה שכולם שואלים אותי איך אתה עושה את זה בכלל מה זה לא מפחיד

יותר מכולם אשתך

אני אגיד לך משהו אשתף אותך אני אני לא פוחד לא מפחיד אותי ברמה האישית למה כי אני חושב שאני כמו ש

מה זה לא מפחיד? היו איומים על החיים שלך?

היו.

אשתך יודעת מזה?

כן.

היא לא אומרת לך די

עוד אייטם לא שווה לי להיות לבד.

היא מנסה לפעמים להרגיע את הארוחות ואבל לא רק היא גם האנשים הקרובים שלי אבל זה חזק ממני. אני לא מסוגל. אני לא מסוגל לדעת שראש ארגון פשע עשה מהלך הקץ המדינה באיזה מכרז 30 מיליון או שבר לאנשים את העצמות כי הם לא כי הם לא שמי לו פרוטקשן ואני שותק לא מסוגל זה

זה פשע בעיניי אני פושע אני אני שותף לפשע אם אני לא מפרסם את זה אם אני יודע את זה אז אני מפרסם את זה

ויש לפעמים דילמה האם לפרסם שם הזה יפגע בי או שאני מעביר את זה לכתב אחר או משהו כזה

אין דילמה יש סיפור אני מפרסם אותו מי שעוקף אחי יודע שכל השמות של כל ראשי ארגוני הפשע בישראל כולם שגורים הלשוני ללא אין אין מסופנים אין שום דבר

צריכה להיפגש איתם

כן

כי הם זימנו שיחה או כי אתה זירועים שתו מי שמגיע לאשמות

כולם מכבדים

מכבדים

כן אף אחד לא מעולם לא נתקלתי עם מישהו הפנים שאמר לי משהו על משהו שעשיתי תמיד

אז מאיפה מגיעים האיומים

בדרך כלל מהחיילים הזותרים מה שנקרא האלו שרוצים לרצות את הבוס הגדול ואומרים לו תשמע אני הולך לטפל בו

ואז הוא שולח האיום אבל א הוא לא יודע שהבוס הגדול יש לו כבוד ל

זה הגיע רק לרמת אבל לא לפגיעה פיזית

לא

אתה חושב שזה יגיע לפגיעה פיזית

להגיד לך ש אני מתעלם מזה שיכול להיות שיום אחד מישהו ינסה לפגוע בי בטוח שינסו לפגוע אבל א אתה יודע אני עושה את העבודה שלי משטרה עושה את העבודה שלה

אתה סומך על המשטרה

שאלה קשה קשה תלוי במה המשטרה לצערנו היה מתעסקת בעיקר בדברים קטנים בגנבות של רכבים קצת א

הלוואי בגנבות של רכב מסגבו לי את הרכב

אני יודע לא לא לא אני מרח על מרדף על אחרי איזה גנב רכב לנסות לתפוס אותו להביא איזה מישהו שהוא שכר בסמים אבל לא על ראשי ארגוני הפשע הגדולים והפרוטקשן בכלל ממנה בעלה

תגיד אתה רואה בעולמות הפשיעה הבדל בין המגזר היהודי לבדוי בנגב

בוודאי המגזר היהודי בעיקר עוסק בהלוואות בריבית סחר בסמים וטריטוריות כאלו ואחרות. המגזר הבדועי, רוב הפשע שם זה שודים. הם נכנסים לך לתוך העסק, לא אכפת להם, שוברים לך את מה שבנית שנים. זה זה ההבדל הגדול בין סוגי הפשיעה. אני לא מרחם עליו פושע וכולם צריכים להיות בכלא ואני שמח על כל אחד שנדפס. אבל יש הבדל בין הפשיעה הבדועית לפשיעה היהודית.

חשבתי על זה לא מזמן. נראה לי אפילו אמרתי את זה לא מזמן להצלם שלנו ללוגסי תוציא את הפשייה הבדואית הרי כל הזמן אומרים לנו אלימות נשים אלימות נשים בחברה הישראלית נכון תוציא את הפשיעה הבדוית האלימות הנשים צוללת תוציא את הפשייה הבדואית הפרוטקשן בחברה הישראלית צולל זאת אומרת בתכלס אם אתה מוציא את הפשיעה הבדועית מהסטטיסטיקה הישראלית וואלה החברה הישראלית ודית חברת מופת נכון יש דברים בשוליים אבל בסוף החברה הבדוית בנגב לוקחת את הכל הקצה. אני אומר לך את זה כמישהו ששילם פרוטקשן על הבית שלו, כמישהו שגנבו לו את הרכב שלו רק לפני חודשיים, שלושה, מהחניה בלילה, תוך 60 שניות.

מה אתה אומר? תשמע, אתה יודע מה מה המרחבים במשטרה שעובדים הכי קשה? מרחב נגב וכל אזור הצפון. שם זה כבר לא מרחב, זה מחרות צפון. למה? כי המשפחות הבדויות כאן, המשפחות הערביות שם, זה עיקר, זה עיקר הבעיה של הפשייה. אנחנו יכולים לדבר עד מחר על למה זה נובע, אבל זה עובדה מוגמרת ש

הנה, אנחנו מדברים א כמה ימים אחרי שסרטון ברעת א נחסף שרופא מסורוקה ואח מסורוקה יוצאים עם בהררה, סליחה 10 דקות מהבית שלי.

כן. כן.

יוצאים עם נשק עם שלופים וסוגרים חשבונות. רופא. הרי כל הזמן אמרו לנו הפשיעה הזאת קוראת כי הם לא מקבלים חינוך כי הם לא הנה רופא בסורוקה יוצא עם16 ומרסס חברינים הרבה אנשים לא מבינים את ה איך זה קורה אבל התשובה היא פשוטה במגזר הבדועי יש דברים שהם מעל הסטנדרט זאת אומרת יש כבוד המשפחה נקמת דם יש יש ערכים בשבילהם ש שזה לא משנה מה אתה זה לא משנה למעמד שלך בדיוק אתה יכול להיות מולטי

מיליונר להיות בעלים של חברה מצליחה. אבל אם מישהו רצח לך את הבן או את בן המשפחה שלך או שהבת שלך עשתה מעשה שבזה את כבוד המשפחה הם פוגעים בו ולא מעניין מי אתה ומע

סיכוי לנצח את את המלחמה הזאת

תרבות אי אפשר לנצח

ולכן אתה אומר לי כל מי שיגור בנגב זה מה שנגזר עליו לעולם

זהת גורל כן לצערנו אתה יודע ברור שהפשייה כמו פרוטקשן סמים שודים המשטרה חייבת לפעול שו קניינים זה כבר נושא בפני עצמו אבל אי אפשר אפשר להעלים את התרבות, זאת אומרת נקמת דם, שזה אומר א כבוד המשפחה, אני לא מחלייל

זה לא הולך ונרגע כל הסוגיה הזאת של כבוד המשפחה. הנה אתה רואה עכשיו יש לך נקמות דם בהררה יש לך נקמת דם ברעת יש לך נקמת דם בחורה יש לך כמה נקמות דם פה בנגב עכשיו ש שזה עניין של ימים שבועות או חודשים שמישהו יקבל כדור וזה יכול להיות כל אחד זה יכול להיות אדם נורמטיבי יכול להיות רופא מסורוקה שהוא נורמטיבי משפחה ברט אבל בגלל שבן משפחה של הרופא הזה רצח הם יחפשו לפגוע במישהו מהמשפחה

ואתה לא חושש משיבה באוקטובר בנגב זאת אומרת בסוף יש פה כמויות נשק מטורפות בחברה בדוית א וגם איסלאם קיצוני נכנס לתוך הדבר הזה אחות של ישמעאל ניעה הייתה גרה בטל שבע אולי עדיין עד המלחמה הנוכחית זה עניין של זמן עד שזה מתהפך עלינו לא

אגיד לך מה הבדועים א עוסקים בעיקר ופשע ופש מעסיק הם רוצים כסף הם רוצים אדמות רוצים שליטה רוצים כוח אני נמצא בפזורה הבדות בנגב כל שבוע כמה פעמים רעט יש לי חברים בכל מקום שם ואנחנו יושבים ויש בהם אנשים מדהימים והם באמת רוצים ליחות בשקט אבל הכמות נשק הזו שנמצאת שם בצורה מופקרת ושאתה מוסיף על זה פוליגמיה ואיסלאמיזם ש שמשתלט שם על חלק מהאנשים זה יכול לגרום אני לא אגיד שיהיה באוקטובר אבל כן צריך לשים על זה עין אתה רואה שהשב קצת פה בחורה פה בלקי פה ברעת איזה מישהו שמזוהים דאש וצריך לבדוק את זה בפינצטה ולאסוף אתה חושב שזה בפינצטה אני חושב שזה הרבה יותר מפינצטה אני חושב שזה פני לא חושב שיש תופעה של עכשיו אה אה הבדועים בחורה רוצים לבוא ולהשתלט על מדינת ישראל מבחינה

יודע שבשומר חומות כביש דימונה באר שבע היה סגור

נכון נכון אבל א יש הבדל בין יוזמה שלהם לעשות פשיטה לבין הצטרפות של צעירים המגזר הבדועי הצעירים בעיקר המגזר הצעירים הם עוסקים חלק גדול מהם בפשע אבל זה פשע פלילי ולא לאומני ברגע שיש אירוע לאומני במדינת ישראל אז אתה אני יכול לראות את המצטרפים לאקשן אני אני לא אני לא מוריד מהם לא מסתיר מהם אחריות צריכים לעשות שם בדק בית

דגלי פלסטין לא ראית במגזר הבדועי

מעט מעט אני יכול להגיד לך שכן וזה אבל לא לא נכון אני אני נמצא שם מעט

אריאל עידן נמצא במקום שהוא חלם להיות

האמת היא שלא חשבתי מעולם שאני אהיה במקום הזה אני שמח מאוד על המקום שאני נמצא בו אני חושב שאם אני לוקח את החיים שלי חמש שנים אחורה אני במקום שונה איך שלא תסתכל על זה

ולאן אריאל עידן שואף עכשיו

האמת היא שאין לי אני רוצה במקום שאני נמצא בו להיות ולהתחזק בו זאת אומרת להיות כתב באותו תפקיד באותו מקום בערוץ 14 אבל להגדיל את ה את העוקבים להגדיל את הקהל להגדיל את ההשפעה להגדיל את הסיפורים להגדיל את העומק אני לא רוצה משהו אחר עכשיו הציעו לי כל מיני הצעות א בוא תגיש בוא תעשה בוא תיקח בוא תזה בוא תעבור לפה תעבור לשם אני אוהב את המקום שלי ולאחרונה לידה חדשה, תינוקת בת שפועיים. זה גורם קצת להוריד את הרגל מהגז או הפוך? הבית צריך עוד יותר פרנסה, עוד יותר אותי בחוץ?

האמת היא שאני לא חושב על זה. א אני כבר תקופה כל כך חי אולי לפני שנתיים חלחלה בי הבנה שאני עושה מה שאני יכול והקדוש ברוך הוא ידג לי לכל מה שאני צריך ואני רואה את זה קורה. ואני רואה את זה קורה כשלא הייתי מאמין בזה באמת וכשהייתי מחפש כל היום איך לערבב ולהביא מפה ומשם הייתי מרגיש את הסתירות בפרנסה וכשהורדתי רגל מהגז ועשיתי מה שאני מרגיש שטוב לי אני רואה ששערים נפתחים לי בכל מקום

השלך יעבך על השם וה

שלך על השם יעבך והוא יחלקה לך

בעזרת השם אריאל לידן תודה רבה תמשיך לעשות טוב להביא טוב ומה לאחל שיהיה משעמם

לא זה לא מביא רייטינג

אבל זה מביא ביטחון

אני צוחק שנדע לאהוב אחד את השני, שנחיה בשקט ובביטחון, כי אנחנו צריכים ביטחון אחרי הרבה שנים ושהגופים שצריכים לשמור עלינו ולדאדוג לביטחון האישי שלנו שעשו את זה בצורה הכי טובה.

שבעזרת השם תביא רעיונות עם אנשי פשע שמספרים איך הם החליטו לזנוח את הדרך הזאת. זה יביח לריטי, נכון?

אז הנה, זה גם יעשה טוב וגם רייטים.

ארי לידן, תודה רבה.

תודה רבה. ‏M.