"ואז אתה שומע את הדפיקות שמשנות לך את החיים" משה חיו מספר על הרגעים הקשיים שאחרי נפילת בנו

היום יצאתי לפגוש את משה חיו אביב של ליאל גיבור ישראל שנפל בקרב בסגה שלום שלום שלום ברוך הבא על כל אחד מאיתנו עוברים משברים מי יותר ומי פחות אבל שבר שאין לו מרפה נמצא לרוב אצלנו משפחות השקולות איך אתה ברוך השם מנסים להתרגל לסיטואציה אתה היה קצת יותר ותיק שברים של תקווה הם התרופה לריפוי שלנו המשפחות השקולות אבל לא פחות ההסתכלות האמונית שמחד מחזקת אותנו ונותנת לנו לאסוף את השברים על ובדן הבנים שלנו אני מאוד מתרגש ומאוד שמח שה כאן יחד איתי זה לא מפגש פשוט לא לי ובטח לא לך א הזמנתי אותך לכאן כדי לדבר קודם כל על הילד שלך על הילד הטהור שלך ש המכנה המשותף לי ולך זה שלוש תפיקות בדלת והייתי רוצה קודם

כל לשמוע מי זה ליאל ליאל הוא הילד השלישי במשפחה יש לי ארבע ילדים שתי בנות גדולות נשואות א הוא הגיע הוא השלישי ועוד ילדה אחת יותר קטנה ממנו היא היום בת 16 ליאל א גדל בבית האמת אפשר להגיד כביכול בלי חינוך זאת אומרת אני ואשתי בעצם לא עשנו לו גבולות הוא פשוט נולד עם ילד שידע את הגבולות בעצמו מאז שהוא קטן היה ילד ממש א מקסים קשה לי להגיד היה כי הוא כל הזמן איתנו אבל לצערנו הוא לא נמצא איתנו היה ילד מאוד מיוחד שבכל משהו נגע פשוט הצליח אתה יודע מעניין אותי לדעת איך הבן שלך החליט לבוא לחטיבה בעיניי חטיבה מספר אחת גולני למה דווקא גולני האמת אני שירתי בגולני אני הייתי בגדוד 51 גם כן אה ונראה לי שברוב

הדברים כשהיינו בבית אז הוא שמע סיפורים על החטיבה עצמה איך היה מה עושים סיפורים ונראה לי שזה קצת שאב אותו לדבר הזה למרות שהוא החליט ללכת לכיוון אחר וקצת יותר גבוה מ מהגדודים למרות שהוא נהרג בסוף בטור ממ בגדוד 51 אבל זה היה התפקיד הראשון שלו אחרי שהוא סיים קורס קצינים אבל הוא הלך א לסיר גולני גם באותו יום שהוא היה בגיבוש שהוא עבר את הגיבוש אז הוא יצר קשר איתנו אחרי הגיבוש טלפוני ואמר אני רוצה להעלות את כולם בשיחת ועידה העלה את שתי האחיות שלו ופשוט אמר להם אני לא התקבלתי לגולני אז האמת אני קצת נשמתי לרווחה כי חשבתי שבאמת הוא לא א הלך לגולני אז הוא אמר לו אני התקבלתי לסייר את גולני שמה הבנתי לאן

הוא שואף ולאן הוא הולך והאמת ידעתי שהוא יגיע לכיוונים מאוד גבוהים כי כי כזה ככה זה ליאל אתה יודע שאמית התקשר אליי וסיפר לי שהוא הקם התקבל לסיירת הוא שמח אבא התקבלתי לסיירת אבא אני בסיירת כן וכל כך אני זוכר את את הקול שלו איזה שמחה היייתה לו אתה יודע אני היייתה לי הזכות לראות את אליאל ביום הכי מרגש שלו אני חושב בסיום מסע קומטה כן שאפילו חיבקתי אותו ולא ידעתי מי הוא ומה הוא חיבקתי את כל החיילים ואחד מהם גם זה הילד שלך ומי היה מאמין שיש את אפילו את הסרטון הזה שאני מחבק את הילד שלך והטמפרטורה מאמין שהילד הקטנצ'יק הזה הלוחם שרק עכשיו מתחיל את הדרך שלו בחטיבת גולני בסיירת גולני אני ילך ויהיה מפקד

נערץ ו אני הייתי רוצה לשמוע אה ע ליאל המפקד א ספר על ליאל מהתחלה כשהוא בכלל הגיע לסיירת א הוא היה נגביסט חוד והאמת כל החברים שלו בצוות כל הזמן אומרים אליאל לא השאיר לנו תעודה אחת פנויה כל התעודות הצטיינות שלאורך כל המסלול הוא קיבל אותם ואחרי שהם סיימו את המסלול אז היו צריכים סמל מחלקה והחליטו שלי יהיה סמל מחלקה על החברים שלו שגדל איתם ביחד ועבר איתם את כל המסלול הקשה והמפרך והוא עכשיו צריך לפקד עליהם אבל הוא היה ילד מיוחד שהוא ידע להפריד בין פיקוד לבין חברים אחרי שהוא סיים לפקד עליהם בתור סמל מחלקה היייתה לו שייחה עם מפקד הסיירת ורצה להוציא אותו לקורס קצינים אליאל לא הסכים לצאת לקורס קצינים

בהקצאה הראשונה אמר לו אני צריך לעבור אימון וקו להשתפשף עם החברים להבין מה זה כדי שאני אוכל לפקד אחרי זה על חיילים אם אני יוצא עכשיו לקורס קצינים אין לי שום התנסות בשום דבר ואני לא מוכן לצאת א מבחינתו מפקד הסרת אמר לו אני לא בטוח שתהייה הקצאה בעוד חצי שנה ואתה תהיה שם אמר לו אם זה הזמן שלי לצאת לקצין אז אני אצא ואם לא אז אני לא אצא עברה חצי שנה שהם עשו אימון וקו החזיקו קו בג'נין ומשם יצא לקורס קצינים וכשהוא סיים קורס קצינים הגיע לרעיון לחטיבה התפקיד הראשוני שלו שהציעו לו ואמרו לו אתה הולך לפקד על טירונים ואז הוא אמר להם אם אני הולך לפקד על טירונים בגדודים אז רק גדוד 51 שאל אותו מחת מה מיוחד

בגדוד 51 אמר לו אבא שלי שיר ב-51 אני רוצה לשרת שמה ב-51 סגירת מעגל אז הוא סגר את המעגל א קיבל פלוגת א מחלקת עירונים מרץ 23 ובסוף המסלול הבטיחו לו שהוא חוזר לסיירת לקבל צוות בסיירת התפקיד השני שלו וזה מה שהיה א הוא בעצם התחיל לפקד על החיילים שלו היו לו 4 חיילים ובאמת היה לו א לא קל אבל הוא לא ויתר על אף חייל הוא התחיל עם 40 חיילים בטירונות וסיים עם 40 חיילים בסוף המסלול שלהם מדהים הריצו אותו הוא היה מפקד לא הוא לא פיקד עליהם מתוך איזשהו אני קצין ואתם תקשיבו לי אלא הוא היה חבר שלהם וכולם היו למען מטרה אחת תגיד איפה תופס אותך השביעי לאוקטובר ה7 לאוקטובר ליאל בדיוק הגיע הביתה בשישי לאוקטובר ביום

שישי הוא הגיע הביתה לחופשה ובשביעי באוקטובר היינו בבית הכנסת והגיע איזשהו חבר שלו ואמר לו ליאל מחפשים אותך מתקשרים לטלפון ואתה לא עונה אבל אנחנו דתיים טלפונים נשארו בבית האמת שאשתי ראתה הרבה שיחות טלפון גם אליי וגם אליו לפלאפון ולא ענתה הוא רץ הביתה וחזר הביא לי את האקדח אמר לי אבא תקשיב יש קטסטרופה רצינית אני חייב צאת כנראה שזה מלחמה רצינית אמרתי לו אתה לא יוצא לשום מקום עד שאתה לא עולה לספר תורה באותה שבת הוא היה חתן תורה והוא עלה להיות חתן תורה עלה את העלייה שלו בספר תורה אפילו לא הספיקו לברך אותו ליציאה אבל תפסו אותו בכוח בירכו אותו החליף מדהים עלל מדהים וטס בגבי ש לבך גולני שמה כבר כולם

התחילו להגיע כל החיילים שלו ו וזהו ביום שני או בראשון בלילה אני יודע שהוא ירד לכיסופים אחרי ש היה את כל הטווח שמה בחיילי גולני הוא לא אמר לי שהוא בכיסופים למרות שהוא קצין והיה לו טלפון ו יכל להתקן אבל ביום רביעי ראיתי שהוא לא מגיב ולא עונה לנו לטלפונים או לא אומר לנו איפה הוא נמצא אמרתי לו ליאל אני שלחתי לו וואטסאפ כתבתי לו ליאל אני באזור הצפון להיכנס ל שבח איזה דברים להביא לך ואז אחרי 20 שניות טלפון אמר לי אבא אני לא בבך אני נמצא בכיסופים אני פה הבנתי ש כבר הם ירדו לעזה ו הרגשת משהו שאתה הולך להיפרד מהבן שלך תחושה משהו כי לי כלום אני לא הרגשתי כלום אצלנו אנחנו לא היייתה לנו תחושה שני האחיות

שלו אביה ונוי הם האמת כשהוא יצא ל לפני שהוא נהרג באיזה שבועיים שלוש הם כל הזמן בחו ולא הבנו כנראה שלהם היייתה איזשהי תחושה או דברים כאלו אני מכל לא חשבתי על זה זה לא היה בכיוון שלי גם לא אשתי אנחנו בטוחים ושמחנו וסומכים על בורא עולם שהכל זה לטובה וכל מה שקרה אז זה ממנו התברך לא חששנו לא פחדנו גם כשהוא היה בלחימה פגשתי אותו שלושה שבועות אחרי הלחימה בבד אחד שהם יצאו להפוגה היינו ברך איזה שעתיים אוכל שתייה הבאנו קצת לחיילים א ואחרי זה הוא חזר לחיילים שלו אנחנו חזרנו הביתה פעם השנייה שפגשתי איתו זה היה 12 יום לפני שהוא נהרג ייצאו כל הפלוגה פוגה ל-24 שעות לטל הרד החלטנו שאנחנו מארגנים לכל הפלוגה

על האש האמת זאת הייתה הסעודה והארוחה האחרונה שראיינו אותו ואת החיילים כי נהרגו עוד א אחיד דסקל נהרג איתו א מושה ברון הממפה נהרג איתו ארן אלוני נהרג איתו גם כן אז גם אותם פגשנו באותו עלש שעשינו לכולם זה היה 12 יום לפני שהוא נהרג נפגשנו אכלנו שתינו ראינו אותו ממש היה תענוג לפגוש אותו ושעתיים לפני שהוא נהרג הוא דיבר איתי בטלפון וואו כן הוא התקשר אליי שאל אותי כמה עניינים שהציעו לו כבר הפלוגה סיימה את המסלול ללכת ל סמפ וקורס מפ עם מזורז אמרתי לו ליאל בוא תחזור קודם כל הביתה הצבא יכול לחכות בינתיים נישב בבית ונדבר ביקשתי ממנו לפני שהוא מסיים את השיחה איתי שיתקשר לאחיות שלו ולאמא על מנת שידבר איתם

זה מה שהוא עשה את אשתי הוא לא הצליח לתפוס את אמא שלו אבל עם האחיות הוא דיבר וגם עם האחיינים ובב ו 17 דקות אני חושב שזה היה האירוע הוא נהרג יודיעו ב-12 בלילה כשחזרתי מאירוע של חבר של חתונה נכנסתי הביתה ואז אתה שומע את ה דפיקות שמשנים את החיים לכולם מקצה לקצה אני לא שמעתי את הדפיקה הבת שלי הקטנה אבייה אמרה לי אבא דופקים בדלת מסתכל על השעון אני רואה 12 ו1 בערך מי בשעה כזאתי לנו בדלת אבל א נכנסתי לשירותים בחדר שנ שלנו משמה יש חלון שצופה לכניסה של הדלת פתחתי את החלון ראיתי שלושה קצינים הבנתי איזה בשורה אני הולך לקבל אשתי גם ירדה איתי ביחד במדרגות פתחתי להם את הדלת ואז א הם מבשרים את מה ש אף אחד לא

רוצה לשמוע את זה ואנחנו לא מכלים לאף אחד לא לראות אותם ולא הם אנשים טובים אבל הם עושים את העבודה שלהם אבל בסך הכל אתה יודע כשלי דפקו בדלת אני שאלתי אותם אם המית נפצע הוא אמר לי לא אז אמרתי לו אז מה אתם עושים פה תראה כמה כמה באותו רגע היה לי תמימות כזאתי שאמרתי להם רגע אם הוא לא אם הוא לא נפצע למה אתם פה לא לקחתי בחשבון שיש דבר שנקרא מוות לי זה לא היה בכלל בתוך הלקסיקון שלי כן כבן יחיד שלי לא היה לי כלום חוץ ממנו אתה יודע השלוש דפיקות בדלת האלה לי דפקו בש ו30 בבוקר בדיוק היה מפזק חדשות זה זאת לי הייתה ממש טראומה מהדלת אני הרבה זמן לא יכולתי לגע בדלת לא ואגב עד היום ארבע שנים אני לא מסוגל לשבת

בשפה בכיסא שאני שהודיעו לי כי לי אמרו תשב ואני ישבתי והם אמרו לי אנחנו את ההודעה אני מצטער להודיע לך שהבן שלך אמית נפל בפלות מבצעית בצפון השומרון בכפר יאבד ואני הקמתי לא הבנתי עלמה על מה הוא מדבר היתי הלכתי למטבח ושתיתי 20 כוסות מים 20 כוסות ושאלתי אותו את אותה שאלה שלוש פעמים ו האינסטינקט הראשון שלי היה שנכנסתי לחדר של עמית ואמרתי מה עמית לא יהיה פה יותר לא בכיתי כלום הייתי לבד אני ושניהם שני הקצינים האלה כן לכן שאתה מדבר על זה אתם הייתם בעצם כל המשפחה שמעה את זה ביחד את את ההודעה כן אני אשתי והבת הקטנה שתי הבנות הגדולות נשואות א הייתי צריך להתק ששר להודיע להם אחת מהבנות א בהריון חודש תשיעי

ו קשרתי לבעלה אמרתי לו תקשיב תתקשר להורים שלך שיבואו לשמור על ה על הילדים הקטנים כי ליאל נהרג ותגיעו אלינו פה זה כבר מספידים נפרט ממנו באותו יום שעשינו על האש לכל הפלוגה תשמע זה היה משהו באמת יום למחרת היה לו יום משפחות עם ההורים של החיילים שלו ואז אמרתי לו ליאל נבוא מחר אומר לי אבא ש מה תבוא לא יהיה לי זמן אני צריך לדבר עם כל ההורים אז ויתרנו על זה בדיעבד עשינו טעות שלא הלכנו להיות איתו עוד יום אחד להנות כי אף אחד לא חשב אף אחד לא מדמיין לא גם אצלי הוא הוא בן יחיד בן שלוש בנות אבל א אם הייתי אומר לך התכונה הכי בולטת בליאל מה התכונה הכי בולטת בו ל היה אדם מאוד ישר מאוד ישר היה לו כיבוד הורים

הוא ידע לכבד כל אחד באשר הוא מקטן ועד גדול הוא פשוט היה ילד אתה יודע שאני דיברתי עם כמה מהלוחמים שלו מהפקודות והם אמרו זה משהו שחזר על זה כל הזמן הם אמרו היה כיף לקבל ממנו פקודות היה כיף תסביר לי את המושג הזה היה כיף לקבל ממנו פו תראה אליאל היה אדם שכמה שהוא צעיר אבל היה לו ניסיון של אדם בוגר שעברו עליו הרבה שנים א הוא ידע לתת את הוא הוריד את ההנחיות לחיילים שלו ואת ההוראות ביצוע בצורה כזאתי שחברה צריכים לעשות את העבודה הזאת צריכים לעשות וככה הם היו עושים זה לא איזשהו משהו אתה יודע יש קצינים כשלא עושים את מה שהם רוצים אז הם ישר עונשים ו כ הוא ממש לא הוא אפילו שבתות היה מתייסר איך לא לתת לאותו

חייל שבת כדי להרים אותו למעלה הוא ידע שזה מה שישבור אותם והעובדה שהוא התחיל עם 40 וסיים עעם 40 זה הרבה מוכיח מה הוא היה אם הייתי אומר לך מהתה הכי החמצת עם הילד מה החמצת או מה פספסת לפי דעתך אם היה לך אפשרות לחזור חזרה טיפה אחורה לא היית מוותר על זה היית לפחות את זה עושה איתו תראה אני עשיתי איתו הרבה דברים בתור בשתי אותו הרבה דברים אפילו כדור פורח לקחתי אותו כשההוא היה קטן מה שפספסתי זה קטע שהוא לא הספיק להקים משפחה במת כל פעם שהיית שואל אותו מה איתך אז תמיד הוא היה אומר החיילים ואני בסדר תמיד החיילים ואני לא אני והחיילים החיילים ואני כולם בסדר כולם בסדר גם בסבב יציאות שהיה לו שהוא היה אמור

לצאת הוא עדיף לא לצאת הוא העדיף שחיילים שלו יצאו הביתה להתאווררות לחזור העננים גם בהחלפה בין הקצינים שהם יכלו לצאת להפוגה של איזה שבועיים להיות בקו אחורי והוא הוא לא היה מוכן הוא נשאר תמיד קדימה בחזית תגיד לי בכל זאת מדובר על מפקד קצין מאוד מובחר שהקריב את החיים שלו בשביל שאנחנו נוכל לשבת פה ונוכל לטייל בתוך מדינת ישראל כן ספר על הסיפור ממה שאתה יודע על הנפילה שלו א במהלך השיבה אתה שומע הרבה חברים פיקודים חיילים שלו שמגיע ומספרים מי זה ליאל היה אז חלק מהדברים אנחנו יודעים מכירים אותו שמי זה ליאל אבל חלק אתה שומע פשוט דברים שאתה אומר תשמע בחור צעיר בן 22 איזה אומץ היה לו לעשות דברים כאלו אחד

הדברים ש שמדובר זה שהוא היה הם היו בתוך שיירה בתוך סג'עיה והתחילו לראות ע להם rpg מכל הכיוונים הם היו שערה של איזה קרוב לאיזה 12 נמרים הנמר האחרון שבו היו רופאים ו ועוד כמה קצינים הם בעצם קיבלו את כל ה rpg והנמר התחיל לבעור אותו קצין בדרגת סרן או רב סרן עלה בקשר מול כולם שיבואו לחלץ אותו אף אחד לא הגיע לחלץ אותו ככל שהזמן עובר אז הוא רואה את הלהבות והכלי נשק שנמצאים על הנמר למעלה כל התחמושת מתחילה להתפוצץ מתחיל להיכנס אשן לתוך הנמר ולי עוד פעם בקשר ובכל זאת הוא קצין הוא חייב להראות שהוא שולט במצב כדי שלא יכנסו ללחץ ואז מגיע נמר אחר ברוורס מתוך כל השיירה חוזר חזרה נצמד לנמר שלו ליאל יוצא החוצה

מהנמר למרות שהייתה הנחיה של מחת גולני לא לפתוח ולא לצאת מנמרים 48 שעות בגלל כל הירי נט שרו על כולם והוא הוא אומר לאחד החיילים שייתן לו את כל השישיות מים שהיה להם בתוך הנמר שהם אחסנו את זה לשתייה שיהיה להם במהלך הלחימה ליאל עומד על הנמר חסוף מתחיל לזרוק שישיות של מים על הנמר הבוער ואחרי שהוא רואה שלהבות ירדו נכנס לנמר חזרה ממשיך עם השיירה חוזר לשיירה ואחרי שלושה ימים הם נפגשים אותו קצין וליאל מישהו מחבר ביניהם ואומר לו בוא תראה מי יציל אותך אז הוא רואה ש זה ליל מסתבר שאותו קצין ושהיה עם כל החיילים זה החתן של הרב של היישוב שלנו הרב סטב הרב דוד תב וכשהם באו לנחם אז אומרים תשמע אנחנו פשוט לא

יכולים לצאת מהבית הזה אנחנו חיים פה בזכותו למקרה שקרה באותו אירוע שהוא נהרג אז היה להם תוכנית לתאר ארבעה מבנים שתי מבנים ראשונים טיער אותם קצין אחר מהמחלקה מהפלוגה קרבני ואחרי שתם מבנים פשוט הייה צריך להחליף ביניהם את הכוח כי הם יתעייפו ובכל זאת להעלות קומות וכל המתח הזה ליאה ליגם המחלקה שלו לטאר את שאר המבנים הנוספים סיימו לטאר ארבעה מבנים ואתה רואה בתמונות שמצלמים תוך כדי שהם מתארים את הבתים אתה רואה שהמחבלים פשוט השאירו את הדברים כמו שהם וברחו השאירו תפוד השאירו rpg הבינו שהולך להיות שם איזשהו משהו הם סיימו לטאר את הארבעה פנים ובזה נגמרה המשימה ואז קיבלו עוד הנחייה להיכנס לאיזשהו זיג זה

משהו שהוא שמטה כזאתי שהיא בין שני מבנים נוספים לפי מה שאני יודע בזיג החמישי ליאל חזר אחורה ועלה מולם בקשר להיכנס ולזרוק רימון לתוך המקום הזה פשוט אמרו לו שבצד השני יש צנחנים שלא יהיה דוץ אין מה לזרוק רימונים האמת היה צריך להיכנס החייל הראשון שזה הנגביסט הסטת מכת אש ואליאל אמר לו אני נכנס ראשון אני יש לי תחושה לא טובה אם מי שיהרג זה אני ולא אתה והוא נכנס ראשון הוא קיבל חטף אפג והוא עף מהדף א נפצע איתו גם כן א אחד החיילים החובש ארן אלוני ואירן אלוני ניגש אליו ראה שהוא כבר נהרג יצא החוצה באמת זה תושייה של הילד הזה בחור בן 19 יוצא מאירוע תופת כזה מודיע לחיילים שליאל נהרג וחוזר לחלץ את הגופה שלו

זה זה לא נתפס איזה אומץ היה לילד הזה ככה לחלץ ולשמור על ליאל תוך כדי שהוא פצוע הכניס אותו פנימה הם נכנסו הוא משך אותו מתחת לגרם מדרגות שהיה שם והגיע ממפה משה ברון עם עוד חייל נוסף וקצין נוסף קרוני ואחי דסקל ניסו לטפל באירוע זה גם כן קרבני נפצע קשה הממפה מושה בארון נהרג במקום גם כן וגם החיה ניסה ל להשתלט על האירוע שגם הוא בעצם חייל צעיר בפלוגה וגם הוא נהרג עלו מול הגדוד שיש הרוגים חשבו שיש חטיפה של גופה פחדו מפיר של מנהרה ומי שהיה קרוב לאירוע הזה זה היה מגד 13 תומר גרינברג ו רועים מלדסי שהוא גם מפ גם בגדוד 13 הגיעו 69 לחלץ אותם בן שלי ורום אכט וגם הם נהרגו הגיע בן בה יצחק בן בסת אלוף משנה חפק

מחת גולני לראות מה קורה באירוע והוא נהרג באותו אירוע נהרגו תשעה חיילים לר חמישי של חנוכה קשה אתה יודע הזכרת את תומר גרינברג תומר היה גם מפקד של הבן שלי בבית ספר לסייר את גולני בכן בשטח 100א ותומר הוא זה שהציע לימית לחתום קבע הוא הציע לו את כל השירות הצבאי וכש תומר שקרא לו האסון לתומר עם החיילים שלו תומר התקשר אליי ואמר לי ברוך אני צריך אותך אני לא יודע קרה לי אסון גדול ה חיילים נפלו לי אני לא יודע אני לא יודע איך מתחילים אפילו אמרתי לו אני זוכר תומר הבן שלי אמית היה חייל שלך היום אני חייל שלך עזבתי הכל נסעתי נפגשתי איתו עם כל השמות איך הולכים לבתים ואיך הולכים בית בית ולא עוזבים שום בית לצערי

הרב הוא לא הלך לשום בית כמעט כי הוא נפל בעצמו כן ועל הדסקית שלמית דסקית של עמית חרתי בפנים את השם של תומר גרינברג גם כן אז פה יש שני שמות אמיד בנגל ותומר גרינברג זה ה תגיד לי שאלה שמעניינת אותי כגם כהורי שקול איך שוברים על שפיות ואני אשאל אותך שאלה בתוך שאלה א' איך שוברים על שפיות ב האמונה אני אגיד לך אני אחלק את זה לשני דברים אחד האמונה כי בלי אמונה קשה לחיות קשה קשה לחיות במקרה כזה במיוחד ב בסיטואציה כזאת שאתה אדם מאמין תה אומר לנו זה לא יקרה כי הקדוש ברוך הוא שומר עלינו שומר על כולם כן אבל בכל זאת אדם שמאמין עם כיפה ו והדרך חיים היא כזאת וכשזה קורה אז או שאתה אומר תשמע זה לא הגיוני שזה קרה

לי ואתה הולך צד השני או שאתה אומר זה גזירה מת הקדוש ברוך הוא אבל זה גזירה טובה זאת אומרת אף אחד לא רוצה שי יקרה את הדבר הזה אבל אם קרה משהו אז זה בסך הכל משהו טוב שצריך להיות לעם ישראל וככה אני מסתכל על זה כן האמונה שלנו התחזקה יותר היא היייתה חזקה ואנחנו ממשיכים להמשיך באמונה הזאת ואנחנו רואים גם שכל הנבואות הלא טובות של עם ישראל קרו ויש גם נבואות טובות ואנחנו מחכים ומצפים לגאולה בעזרת השם וגם ליאל כל הדרך שלו היייתה דרך אמונה כש אשתי הייתה אומרת לו ליאל מה קה בצב אמר לה אמה מה שריך לקרות יקרה שריך להרג יהרג זה לא בשליטתנו ילד שעונה תשובה כזאת לאמא שלו בזמן מלחמה צריך להבין כמה כוח אמונה היה

נטוע בתוכו וככ גם אנחנו בבית מה מחזיק אך הגאולה בעזרת השם אנחנו מחכים לגאולה שהיא תגיע במרה מחזיק אותי אשתי וההבנות שלי א הנכדים וכן יש גם עצב אבל זה לא בושה לבכות וזה לא בושה להגיד קשה לי כי זה בסך הכל רק מחזק משפט אחרון משהו אופטימי שהיית רוצה להגיד אנחנו תמיד הולכים לפי מה שליאל כתב ב במחברות שלו והיה אומר אם אתה עושה משהו תעשה אותו הכי טוב וכשאתה שמח תדע לשמח את הסובבים אז אנחנו ככה חיים בדרך הזאתי עושים חסדים למי שאפשר ומה שאפשר מנסים לשמח אנשים אחרים אם זה חיילים שאנחנו הולכים לעשות להם גם כן כשהם יוצאים מהקו מהאימון נפגשים עושים להם פינוקים על האש משכים לחיות אנחנו בחרנו את החיים אבל

אני לא אשכח את ה את המשפט שבאת לינו אה הביתה לנחם בשיבה כן שבת לנו את המזוזה אמרת אנחנו נחים אבל אנחנו ננחים ב-100 א כי איבדנו משהו שהוא שלנו זה לא משהו שאפשר להסתגל אליו אנחנו נחים ב100 א אבל אתם בוחרים כמה אחוזי נכות להיות באותו יום שמעתי את זה אמרתי וואו אם ברוך אומר את זה צריך לקחת את המשפט הזה לכל החיים והאמת זה משפט שאני מעביר אותו גם לאנשים אחרים ואני אומר להם אתה בוחר כמה להיות נכה אתה רוצה להיות 10% נכה תהיה 10 מותר לך אבל אסור לך להיות 100% כי אם אתה 100% נחה אין לנו למה לחיות ולמה לשאוף אז אנחנו אני משתדל בכל אופן בבוקר לקום ולהיות בריא ב-100 א אני רוצה להודות לך שבאת תודה רבה שרכת

אותי וזה מפגש מאוד מאוד חשוב עבורי זה סגירת מעגל שרק יהיו בשורות טובות אמ ויהיה לך נחת בכל וצך לצך אמן תודה רבה תודה תודה רבה