"רציתי לדעת אם היא סולחת לי": ליעד רוזנווסר על אובדן בתה התינוקת

ראיתי תוצר עם העיניים התכלת שלה כזאת לבנה וטהורה וא לא מאכלת לאפים מה שעברתי באותם רגעים ומה שאני עוברת ומה שאני יודע ואני יודעת אמרו לי לעלות לאמבולנס כלום לא צהלך ראיתי אותה לבנה טהורה הרגליים שלה היו כחולות הצבתיים היו כחולות יפה אין לתאר את היופי

מהשבע לאוקטובר עברנו אירוע מאוד מאוד גדול שהיו לנו חמישה מחבלים בבית א ומאז אני מרגישה ששום מקום ושום דבר לא בטוח

וואי אני צאת אני מסתכלת עלייך ואני חושבת בחורה הצעירה הזאת בסוף את בת 30 הפכה כל כך הרבה בשנתיים האחרונות כל כך הרבה עברת לגמרי

את קולטת את זה לפעמים את כזה מסתכלת על עצמך מבחוץ ואומרת למה עברתי אני משתדלת לא לחשוב על הדברים האלה משתדלת להגיד עברתי כאילו לא להתעמק יותר מדי כי אז זה גורר את המחשבות וז אתה יכול הכי קל זה לשקוע אז אני משתדלת להרים את עצמי

כן את יודעת אני כביכול הסיפור הוא הסיפור של אוצר המתוקה והיפה אבל הסיפור שבעצם את לגמרי קושרת את הסיפור הזה למה שההתחלה היא שביעי באוקטובר אפשר גם בתחקיר אמרת את זה וגם עכשיו אמרת לי את זה כזה רגע לפני שהמצלמה נדלקה ש אוצר זה ההשלכות של השביעי באוקטובר אז בוא נתחיל אז בוא נתחיל מהשביעי באוקטובר שביעי באוקטובר 630 בבוקר צבע אדום א אני בדרך כלל לא קמה בצבע אדוםכ כי אני ישנה בחדר שהוא די ממוגן.

אה וגם כדי לא להעיר את הבנות זה היה 6 :3 בבוקר

שהבנות הם א מה השמות שלהם?

תלעור ואוצר זכרונה לברכה.

כן. א גיסתי בא אלי החדר ליד קומי משהו חריג כאילו שמחת תורה זה כאילו הרגל בסדר זה חגש קבצד לא יודעת למה הרגשתי צורך לקום פשוט קמתי הערתי את הבנות הרמתי את שתיהן א ניגשנו למעמד כמו שצריך ואני לא יכולתי להישאר במעמד היינו משהו כמו 20 נפשות

חג אצל ההורים כולנו

כן

לא יכלתי להישאר במעמד אין לי מושג למה בכללי גם אני לא אוהבת להישאר שם יותר מדי. יצאתי החוצה. אה, עובר הזמן ואני מתחילה לשמוע תק טק טק טק טקט יריות אוטומט. ואני יודעת שבצהל לא משתמשים בירי אוטומט. אז כבר נדלקה לי נורה אדומה. ואז חבר מסדרות הלה תמונה של א מלא מלא א פילי חמס על טנדר ליד התחנת משטרה. זה היה נשמע לי קצת הזוי. אבא שלי אומר לי ליד זה נראה כמו פוטושופ. שהבית שלך מה המרחק שלו מהתחנת משטרה? הוא עוד די רחוק כאילו זה לא ממש קרוב אנחנו באזור אחר לגמרי הקטע שאני יותר קרובה לעזה מהתחנת משטרה אין הרבה הפרדה בינינו לבין אזה זאת אומרת יש את קיבוץ אזור הנר שזה כבר ממש בתוכנו

כן

א ואז לא יודעת למה הרגשתי צורך לא להיכנס לממן לראות מה קורה מה משהו חשוד משהו חשוד חטבתי התקף חרדה די גדול לדעתי כי יש קטע מאוד מאוד מאוד גדול מאותה שבת שאני לא זוכרת.

וואו וואו.

אה הייתי לבד כי הדבתי שכולם יהיו במד ואני כאילו אתפל את האירוע וגם כבר בראש התחלתי להבין שאנחנו באירוע אה שאנחנו עדיין לא מבינים את הסדר גודל שלו אבל אנחנו באירוע.

אה ממש אחרי ההתכף חרדה הזה שקרה עמדתי ליד הדלת. לא יודעת למה. כאילו השעה אני מדבר איתך כבר שעתיים אחרי משהו כזה. כן. ש הייתה שמונה ומשהו נאמדתי ליד הדלת ואמרתי לעצמי כאילו טוב אם הם נכנסים אז אני תחנה ראשונה כאילו לא רוצה לראות מה עושים לא להורים שלי לא לבנות שלי

זאת אני מעדיפה להיות זאת ש

אני תחנה ראשונה כן

אני אומרת לך בחיים לא היו במחשבות כאלה לא חשבתי שאני אגיע למצב כזה שהחיים ממש רצים לי מול העיניים כאילו מה מה הספקתי כלום יש לי תינוקת שאני אני יודעת שהיא רעבה ואני לא יכולה להכין לה אוכל והיא לא בוכה היא בעצם מצילה אותנו יש לי כלב שהוא נבוחן שלא נובח כל הסימנים האלה מראים שהשם רוצה לשמור אותנו אחרי משהו כמו שעה אני תוך כדי כבר חיללנו שבת

כן

שלחתי הודעות למי שאני יכולה מי שאני מכירה שמקורב לקוחות למי שצריך תקשיבו אנחנו משפחה ענקית בבית ואין לנו מה לעשות אנחנו שומעים את היריות מתקרבות ואז קרה גרוע מכל אני רואה את המחבלים מול העיניים שלי במצלמות מה שמפריד ביני לבינם זה דלת א ניגשתי לממד אמרתי להם תקשיבו הם פה וואי

לא יודעת מה יהיה הם פה ופשוט יצאתי גם לא ידעתי איך לא הרגש כבר לא פועל לי כאילו אני

רגע שנייה צריכה לטפל פה את האירוע עכשיו לפני א לפני ששמנו את האינטרקום בבית היה לנו שער שהידית שלו מאוד מאוד מאוד קלה לפתיחה. זאת אומרת את מניחת היד השער נפתח ואני רואה את המחבל שלוש פעמים מנסה לפתוח את השער אני עושה שמע ישראל שמע ישראל ממש שלוש פעמים ברוך שם כבוד מלכותו ואני השער לא נפתח

וואו

אין לטאר

וואו

אין לטאר ואם לא אמונה לא חושבת שהייתי לא יודעת איפה הייתי היום והשער פשוט לא נפתח הקרבות התנהלו במשך אולי אולי אולי חמש שעות שהיו נראות כמו נצח א היה איזשהו חלק אמרתי לך אני זוכרת את האירועים אני לא זוכרת את הסדר שלהם היה איזשהו חלק שהחזקתי את שתי הבנות ונפלתי פשו איתם ביחד הם ברוך השם לא קרה להם כלום אבל קרסתי א שמנו ספה על הדלת ומה שאפשר לחסור אבל הבנו שהם כאילו הם עם RPג את רואה את הrPג אין לך מה לעשות כאילו אם הוא רוצה הוא גם את הספה מעב

היו שכנים שכן הצליחו להיכנס אליהם מחבלים לא להיכנס. הייתה שכנה אחת כן שמחבל אחד ממש כבר יר ב בחלון הגדולה של הסלון. א הוא כבר ירא. זה התנפץ וכוח ימם שהיה שהם שכנים שלנו ברוך השם הם הגיעו ופשוט הצילו שכונה שלמה יחד עם בן רובינשט רובינשטיין החייל שנפל בשכונה א חייל לותר. ויחד עם גיס של השכנה שלנו, משפחת תולדנו שגם נרצח בדרך לבית כנסת. א המחבל ממש חדר להם לתוך הבית ופכוח ימם חיסל אותו עם ירייה בראש. א שלושה מחבלים נמצאו נרצחו בחצר של השכן שלנו. א ואחד לדעתי אני לא טועה ראיתי אותו שהוא חי ולקחו אותו כאילו רוקנו מהם את כל הכל מול העיניים שלך.

הכל מול העיניים של

יואו. כל מלמות

איזה טראומה לא נורמלית

א

בבית צעקות צרחות מה קורה בבית באותו

לא שום דבר הילדים התנהלו באמת לא משהו שציפינו עם ילדים בני ארבע שלוש חמש כזה טווחי גילאים וברוך השם צלחנו את זה השם היה איתנו אין שום הסבר אחר חוץ מאשמע ישראל שנהל להם את השער אה היו מחמלים שבאו לחטוף אצלנו הם באו לרצוח ראו את זה בעיניים שלהם הקרב רבות התנהלו. אמרתי לך זה היה כמה שעות אבל זה היה כמו נצח. אתה לא יודע מה אתה בחוסר עונים? מה אני עושה? איפה אני עומד? מה יקרה? כן.

מישהו יחלץ אותנו? יום למחרת ביום ראשון ב-12 בצרים כשיצאנו הבנו שיש לנו ארבעה רכבים מושבטים אין לנו איך לנסוע. אה אבא שלי פשוט נסע עם רכב אחר שהיה מחורר אבל לא היו פנצ'רים. אז הוא נסע. עבר אמר עוד שהוא ראה אין לתאר אותם. הביא את הרכב שלו ותסנו מסדרות.

בעצם מפנים אותכם?

לא, אנחנו נסענו לדימונה לשבוע

אה עד שהיו את ההקצאות מהמדינה.

אה נסעתי לחברה טובה טובה בדימונה. היינו אצלה שבוע עד מוצאי שבת ומוצאי שבת נסענו לאילת כשכבר היו הקצאות מהמדינה.

כן.

והיינו בבתי מלון.

כמה זמן הייתם בבתי מלון?

חמישה חודשים.

עכשיו באותו זמן בעצם מה את עושה בחיים? מה את עוסקת בחיים? מהמקצוע שלך? אני עבדתי במאון

בתינוקיה אחר כך א בכיתת פירותים עבודה שממש אהבתי רק שהיה לי קושי מבחינה רפואית להמשיך בה לכן מיד כשחזרנו במרץ 24 אז כבר עזבתי שם מבחינה בריאותית חודשיים אחר כך עבדתי בסוכנות ביטוח א ששם קרה לי המקראי מוצר א

אז בעצם בואי בואי עכשיו נחזור ככה שנה וחצי אחורה ליום הזה שהלוואי שיכלנו למחוק אותו אמרת שזה היה בכ"ט באייר

נכון

נכון לפני שנה וחצי בואי תספרי לנו מה קרה

בוקר רגיל בוקר אפילו נחת יותר מהרגיל אפשר לומר א

בעצם בסדרות כבר חזרתם לסדרות אחרי שהייתם תקופה באלת

נכון נכון כן, הדברים לאט לאט חוזרים למסלולם כביכול. כן,

נכון. א

חמה לא נגמרה, אבל

לגמרי הבומים המשיכו כרגיל, אפילו היו גרועים יותר. כמו שאמרתי, עזבתי את העבודה במאון והתחלתי עבודה במאי, בחמישי לחמישי, בסוכנות ביטוח, מוקד כזה של סוכנות ביטוח. א שישי לשי 24. בוקר רגיל לחלוטין. הגעתי אפילו מוקדם מהרגיל. הגעתי במשהו כמו 751 משהו כזה ראיתי בשעון שמתי את הלור במאון בגן את אוצר במאון או שחשבתי ככה ניגשתי לחניה רגיל חניתי את הרכב הלכתי למאפיה היה בא לי קורהסוני וגם היה לי מלא זמן כאילו עוד לשבת עד שמתחיל יום העבודה ב83 צאתי מהרכב הכל כרגיל

ני נוחה רגועה לא חושבת לרגע שאולי שכח חת ילד באות כלום

שום דבר שום סימן שאלה שעלה בדעתי מבחינתי אוצר אמרה גם שלום יש לנו חייל בכל כניסה למאון אז מבחינתי גם אוצר אמרה שלום רגיל החייל והמשכתי את היום שככה חשבתי עליתי למעלה למוקד אחרי שלקחתי את הקורסונים וגם עברתי מהאוטו שוב לא הסתכלתי על הרכב עליתי לעבודה כרגיל עוד גם דיברתי עם אבא שלי באיזשהי שיחה ב10 בבוקר קבענו שעושים איזשהו סידור והוא ישמור על אוצר ואני ואמא שלי אה ניסה לאן שצריך הוא שומר על אוצר ואני

שוצר בת כמה באותו זמן

הייתה בת שנה ושלוש

שנה ושלוש כן

אמ היום הולך רגיל הלך ליום באמת בעבודה אין דברים כאלה מבחינת מכירות הכל היה כזה מבורך וסבבה וגם לילה לפני ישנתי לילה שלם משהו שלא היה אופי אני לא רוצה רוצה ראיתה כמה שלוש פעמים בלילה לבקבוק. באותו לילה היא כאילו אמרה לי, "אמא, תנוכי, יש לך הולך להיות לך יום תורה אף מחר." ואני כאילו מסתכלת מהחלון, ראיתי את כל המוקד, מסתכלים מהחלון, קרה משהו, קרה משהו, ואני כאילו עסוקה בשיחות עם לקוחות וסתם כזה מציצה לחלון, אני מסתכלת, אני עדיין מדברת עם הלקוח ואני רואה את החלון של הרכב שלי מנופץ,

שזה כמה שעות בעצם אחרי שעלית. ב1

12 משהו כמו ארבע שעות כן

רואה את החלון של הרכב שלי מנופץ ממשיכה כרגיל כי אמרו לנו ש בהתחלה אמרו שיש מחבל

אז אמרתי טוב מה זה רכב זה הכל בסדר אחר כך נסדר אם זה מחבל ש שיתפלו את האירוע סדרות כמו בסדרות כאילו לא שיש לנו אכללים מחבלים אבל אחרי השביל לאוקטובר מבחינתי הכל אפשרי א המנהל שלי ירד, הוא נושא נשק ונעל עלינו את המוקד. ירד למטה אה תוך כדי שהוא יורד למטה כבר החליפו את האמירה הזאת בקטטה. זו קטטה. אמרתי עדיין זה רכב, הכל בסדר. כאילו שיתנפץ מה שיתנפץ. אני אסדר את זה אחר כך שכוחות הביטחון יחלפו. אבל היה שם כמות של כוחות איחוד הצלה ומדה ואנשי ידידים. ומשטרות ואכיפה עירונית ומשהו מטורף שבאמת את אומרת יש מצב שבאמת אוקטתה או מחבל המנהל שלי עולה אחרי זה לדעתי זה היה עניין של דקות אני לא זוכרת בדיוק הוא

עולה למעלה ואומר א טוב אל תדאגו זה לא קטטה ולא מחבל שכחו תינוק ברכב עכשיו המקום מאוד מאוד מרכזי מאוד מאוד מרכזי ואני כזה תינוק בסדר ואז אני אומרתי לו הסף החלון שלי של הרכב מנופץ יכול להיות שילד עלה אליי לאוטו כאילו תוך כדי שאני מדברת אני כבר יורדת למטה במטרה לנחם מאמא אחרת ש

אין לך רגע שאת חושבת שזה שלך

זאת לא קשור אליי יואו

לא קשור אליי יורדת למטה במדרגות כשלו רגליי כבר התחלתי להבין שיכול להיות שזה שלי אבל אני ירדתי במטרה לנחם אמא אחרת שאולי לא רק לנחם אולי לעזור אולי לא מדובר במוות אולי ילד נשכח ברכב אין בעיה פותחים חלון כמו ברוך השם רוב המקרים שקורים שמחלצים ילד בריא ושלם קשלו רגליי אמרתי לך ירדתי למטה כבר ראיתי את אוצר בעיצו של פעולות אחיה אין לתאר מה עברתי תוך כדי כאילו גם אמרתי למנהל שלי למעלה עוד אמרתי לו זה תינוק כאילו נסה אולי להרגיע אותי איךשהו אולי רק להסיר את אולי יש לי כן ספק בתתמודה לא יודעת ראיתי תוצר עם העיניים התכלת שלה כזאת לבנה וטהורה וא לא מאחלת לאפים מה שעברתי באותם רגעים במה שאני עוברת ומה

שאני יודע ואני יודעת אמרו לי לעלות לאמבולנס כלום לא צהלך ראיתי אותה לבנה טהורה הרגליים שלה היו כחולות הצבתיים היו כחולות יפה אין לטאר את היופי. אמרו לי לעלות לאמבולנס, לגשת לבית חולים. עליתי ואז אמרו לי לרדת. עכשיו הייתי במדה וכשהיינו אומרים להם מלווה שאי אפשר לעלות, התשובה הייתה דועה מראש. כן.

אבל עדיין הייתה בי אמונה שאולי אולי אה אפשר להציל. למרות שבראש אמרתי לעצמי ארבע שעות. כאילו גם אם היא תהיה הכי חזקה בעולם, אדם מבוגר לא יכול לשרוד. זה

גם יום חם. זאת אומרת באסוף אייר

התקשרתי לאבא שלי התקשרתי לאמא שלי נסעתי עם החברות מהעבודה כולם באו איתי ממש לבית חולים כאילו הלכתי רק א כזה זה נשמע רע אבל לסמן ו ידעתי כבר מה מה תהיה התשובה אבל עדיין הייתה באמונה שאולי יגידו לי ליד זרקנו איזשהו חומר יש דופק יש נש משהו כזה זה

נותנים לך להחזיק אותה בזמן שאני נוס לא

לא רציתי לא רציתי שאלו אותי אם אני רוצה להתבודד איתה אמרתי להם שלא כאילו הילדה שלי לא תענה לי אין קשה כזה אין קשה כזה

ובטח כל הדרך את אומרת לעצמך אבל אני שמתי אותה בגן אני בפרט היא אמרה שלום לחייל

כל הדרך כל השיבה המשכתי להגיד את זה המשכתי הייתי בטוחה ש שאני יכולה לסמוך על עצמי ומאז אני יכולה להגיד לך שאני מטעדת כל דבר כי באמת יש לי מסר חד וחלק כל מי שצופה בנו

כן

שאם זה קרה לי אף אחד לא חסין

נכון

אני לא אעזתי להגיד את המשפט הזה לפני כן כי זה היה נשמע לי די משפט של יהירות כאילו

שאני מדברת על עצמי, אבל שמעתי את המשפט הזה כל כך הרבה בשבעה שישבתי ואמרתי לעצמי כאילו מיליון אנשים לא יכולים לטעות אם הם אומרים דבר כזה זה אנשים שמכירים אותי אני כל כך אובססיבית לבנות שלי כל כך אחראית ויש לי המון דברים על הראש ואני דואגת לעשות את הכל בזמן וכמו שצריך ובאמת אם קרה לי דבר כזה באמת שאף אחד לא חסין כאילו אל תטעדו כל דבר כבר

את יודעת מספרים לי עלייך דברים שלא את מדברת על עצמך אבל שאת באמת אמא לביאה ואת הילדים שלך את מגדלת לבד ו ובאמת אני גם שמעתי את זה אומרים לליעיד קרה דבר כזה שהאמת כל מי שראה אותך עם הבנות שלך אומר זה התמודדות שאי אפשר לתאר ועדיין האמא הכי הכי חזקה שיש והכי נותנת שיש והכי והת יש איזשהיא היה לי גם חשוב מאוד הרעיון הזה כי המון פעמים אנחנו אנחנו שופטים אנשים אומרים איזה אבא חסר אחריות ואיזה אמא חסרת אחריות ויש איזה הסכת דעת מסוימת שאנחנו כאילו הקדוש ברוך הוא לפעמים משמא את עינינו זאת אומרת צד אחד אולי תהיה לזה איזה התנגדות כאילו רגע הבן אדם צריך לקחת אחריות הוא הביא ילד לעולם אבל לפעמים הנה את

הדוגמה החיה את יושבת פה מולי אישה נורמטיבית טובה אמא לביה ואת אומרת לי חני נעלם מעיניי אני אין אין שום הסבר ואנחנו קושרים ים את זה לשבע לא באוקטובר כי את כן אומרת לי ש יכול להיות שהפוסט טראומה וכל מה שקרה לך בשביעי באוקטובר בעצם גרם לאיזשהו בלבול או איזשהו תספרי לי קצת מה מה התחושה שלך ב

לגמרי א אני יכולה לומר לך שאי אפשר להגיד בלבול אבל אפשר להגיד שיש המון המון ניתוקים מאז המון המון ניתוקים גם אם זה בשיחה שאני מדברת עם בן אדם פתאום אני מתנתקת לשנייה ואפילו לא זוכרת על מה דיברנו זה השלכות ש השביעי באוקטובר העצים אותם אבל אנחנו חיים ככה משנת 2001 עם זה קסמים א כל הרקטות שאנחנו סובלים ההרוגים שהיו לנו בתור ילדים אני מכיתה א' עם הדברים האלה ופתאום שהמצב הביטחוני מחריף מחמיר אז זאת אומרת כאילו אני במדינה שלי לא בטוחה אני לא מרגישה שכבר יש על מי לסמוך מלבד כוחות הביטחון שלא יכולים להיות סביבי 24/7 אבל כאילו יש והשלכה הכי קשה זה זה לך איזשהו ניתוק כזה באותו בוקר

לא דווקא לא באותו בוקר יכול להיות בתת מודע זה מה שאני מדברת בתת מודע יכול להיות שהיה ניתוק אבל מבחינתי בוקר רגיל לחלוטין הייתי מאוד מרוכזת לא מוסכת דעת בשום צורה הכל היה רגיל איך נראית לוויה של ילדה שנשכחה באוטו?

להגיד לך את האמת.

כן,

אני לא זוכרת כלום מהלוויה. אני רק זוכרת שנתנו לי מלא מלא מלא סתירות על הגב. לא הייתי תחת השפעה של שום דבר. אני לא נוגעת חלילה לא בסמים, לא בשום דבר. הייתי פשוט ככה. אני זוכרת שהיו מלא אנשים. זה היה לוויה כמו של ראש ממשלה ממש ככה זאת ילדה ש שגם הכירו אנשים בפינוי גם אנשים שלא היו מפונים ופגשו אותנו במלון וזאת ההורים שלי מאוד מוכרים בעיר אני מאוד מוכרת בעיר זה ילדה שכולם הכירו הייתה לה לביה מטורפת להגיד לך שאני זוכרת משהו שוב

לא זוכרת

שום דבר גם בזיהוי לא הייתי חושבת שאבא שלי נכנס הוא אחי אבל אה אני לא זוכרת שום דבר.

ואז יושבים שיבה בעצם יפה בבית של ההורים כמו שאת גרה

ומגיעים המון אנשים לנחם.

אנשים כאילו התחלפו כמו קפסולות. זה היה משהו מטורף. הם עשו שם תחלופה מטורפת. 10ה קמו, 10ה באים. 20 קמים 20 באים. זה היה א אוצרי גם כל התוהר שלה. מרוב שהיא צדיקה. אני ישבתי שלושה ימים בסך הכל בגלל חג מתן תורה. אבלות שלא נדע של אמא או אבא על ילד זה חודש גם את האבלות הזאתי ביטלה לי עזבי שם בלי קשר הייתי שנה בבית לא יצאתי לא שום דבר אבל גם את האבלות של החודש היא ביטלה לי בגלל חג מתן תורה

א ומי שיודע ככה כט באייר זה היום שבו מתפללים את תפילת השלה תפילה לילדים וזה יום הפטירה שלה אין לי אין לי כל כך הרבה דברים שנראים כמו צירופי מקרים, אבל זה הכל בורא עולם. הוא סידר הכל. פשוט סידר הכל הוא רצה אותה לידו. העולם הזה כנראה לא מספיק טוב בשבילה. אתה ילדה טהורה של נחת כזאת שלא בגלל שאני אמא שלה, אני מדברת ככה. היא באמת הייתה ילדה טהורה ויפה. אני לא צריכה להסביר אפילו והייתה מבינה סיטואציות ברמה של ילדה בת 10 אולי הייתה מורידה בגדים לפני מקלחת לבד ילדה בגיל שנה וחודשיים היא הייתה אז מורידה בגדים לבד ו אין לתאר את היכולות שהיו לה ואת האושר שהיא נתנה לי באה לי מתוך כל החושך עברתי הריון לבד לידה לבד יחד עם ההורים שלי כמובן אחים שלי כן

אבל אה בלי פרטנר

כן בסוף א לא פשוט

נכון

וצלחנו את זה ו אפשר לומר שגם על ההריון של אוצר אני גיליתי רק בחודש חמישי

וואו

שגם שם היא נתנה לי המון המון נחת אה לא ידעתי שאני בהריון אני סבלתי בעבר מבעיה רפואית מסוימת שאי אפשר לדעת אם זה הריון או או הבעיה הרפואית

לכן לא שיערתי ואמרתי אני אטפל בזה אחר כך א דחיתי

התכנה כזאת שהגיעה אליך

בגלל זה קראתי לאוצר הייתה כמו מטמון חבויה בי.

יואו באמת זה שם מאוד לא סטנדרטי

נכון

מאוד. ואמרת לי מקודם לא למצלמה ש

אם הייתי

אם הייתי יודעת

אם הייתי מתעמקת בפסוקים שאוצר כתובה לא הייתי קוראת לאוצר.

למה תסבירי לי?

כל פסוק שתקראי עם המילה אוצר עם השם אוצר מסתיים באוצר יבוא אל השם. א נגיד היה את הפסוק וכל כלי נחושת וזהב א אני לא אומרת את הפסוק עצמו אני רק אומרת לך את המשמעות שלו פחות יקרים מהאוצר להשם מבינה זה כאילו גם גם על המצבה שלה שתראו בהמשך את התמונה גם שם שמנו פסוק וגם יש פסוק מאוד מאוד מיוחד א שקשור לחג השבועות לחג מתן תורה אה שדווקא מדובר בו באוצר יוצרו. ככה הפסוק נגמר. אה, אנחנו חכמים תמיד אחרי שקורה דבר, אבל אה זה היה צריך לקרות ואת יודעת, את אומרת, זה ממש מעניין, כי אני מדמיינת אותך נגיד יושבת בלוויה ויושבת שיבה ואחר כך מספרת לאנשים ו את מרגישה שאנשים מסתכלים עליך ושופטים אותך?

יש ויש. זאת האמא ששכחה יש פה כאילו איזה משהו פעיל זאת ששכחה את הילדה שלה ברכב או זאת ש

מה תספר על ההודשה יש תגובות מאוד מאוד קשות שאם לא הייתי מספיק חזקה באופי שלי יכול להיות שהם היו גורמות לי ליפול

מה למשל

אנשים שפונים בפרטי בפייסבוק או באינסטגרם ו רוצהחת אה אני במקום איך לא הייתי ממשיכה לחיות אה התגובות היו לי רק מנשים אם לומר את האמת

תגובות הקשות אה אבל זה היה פרט מאוד מאוד שולי שדי שמתי אותו בצד כי רוב התגובות זה אלה היו תגובות של חיזוק של אנשים שכן מבינים

שמה כותבים לך

שכותבים א זה יכול לקרות לכל אחד ושולחת לה חיבוק ואל תשטי את עצמך לרגע ושלא תהיה לה חלקה העצמית אה אה התגובות הן הן מאוד מאוד מחזקות אה א להבדיל מהתגובות ה מהאחוז הקטן הזה של האנשים החלשים שבוחרים לשפוט אותי.

את יודעת למה זה? כי יש להם פחד סמוי את כל אלה ששופטים זה אלה שיש להם פחד סמוי בתוך תוכן שגם להם זה גם להם זה יכול לקרות

תביא את המחשבה הזאת

אני אגיד לך משהו יש למשפט שאני ממש אומרת אותו גם תמיד בשיחות שלי ובהרצאות שלי וביתח כל דבר יכול לקרות לכל אחד וברגע שאתה הולך ככה בעולם אתה מבין שאין לך מה לשפוט כל דבר את חלן אם הייתי מדברת ככה לפני שנתיים והייתי מספרת לך על אמא ששכחה את הילד שלה ברכב את אומרת יואו איזה ממהי שופת לא לא הייתי אומרת הולכת כן היית חושבת גם איזשהו אולי הה פה איזה חוסר אחריות ובאמת ההבנה הזאת שכל דבר יכול לקרות לכל אחד

לגמרי ככה

הקדוש ברוך הוא הבמה אנחנו לא מבינים למה הוא מנהל את עולמו איך שהוא מנהל ולמה לפעמים אנחנו מבינים רק אחרי בהרבה מאוד זמן אבל הוא אבא מה היה גדול זאת אומרת שוב יש איזה איזה דברים אולי שכן צריך לחשוב לא ייתם לקיחת אחריות או מה אפשר לעשות כדי למנוע כדי שזה דברים מדהימים שאת את עושה כיום אבל באמת ההבנה הזאת שת אומרת אני הייתי האמא הכי את עדיין יש לך אתור אני עדיין אני האמא הכי מגוננת הכי

תדלוק הייתי יורדת איתה כאילו

וואו

ברמה כזאת ש זו המחשה הכי גדולה שתביני שאני לא יורדת עם הילדה לשום מקום אפילו באותו בוקר גם הסייעות והגננת של תלור א אומרות שגם ירדתי עם אוצר ומספרות ואומרות שאין סיכוי שהאוצר הייתה נשארת ברכב להבדיל היה עוד מקרה של חברה טובה שלי שהשאירה את הילדה באוטוכי היא ישנה היא רק הורידה את הילד לגן ישבתי לה ליד האוטו לפני שקרה המקרה של אוצר תמיד היה ביטפחד הזה את מבינה לא רק לא רק לצד שלי גם לצד של אחרים למה צריך להשאיר ילד באוטו אז אני פה אני אשמור בינתיים שימי את הילד בגן אני אני פה אני לא ממהר

דווקא לך

דוקא לי

דווקא לך שו איך איך היה לספר את זה לטלור, לאחות הגדולה?

האמת שהשירות הפסיכולוגי ליוו אותי ממש מאותו רגע. אה, אני הלכתי להביא אותה מהגן באותו יום.

וואו.

כן. לא רציתי שאף אחד יעשה את זה במקומי כי כדי שהיא לא תרגישוני כי רק אני אוספת אותה. בדרך כלל כמובן ההורים שלי עוזרים לי אם אני לא מספיקה או לא מצליחה. תמיד הם לרשותי.

איך הצלחת גייס לעמוד על הרגליים ולזרתי מהבית חולים והלכתי להביא את הילדה. תוך כדי מודעת אבל מפרסמת בפייסבוק שאנשים ידעו א מפרסמת המודעת אבל ובמעבר אחד לגן של טלורי שמגיעה עם שקית קורנפלקס וחלב ואומרת לי אמא שמרתי לאוצר א קורנפלקס וחלב שנאכל ביחד לחג השבועות

ומה את אומרת לה

לאנה

לאונה בואי חיים שלי בואי נעלה לאוטו של סבא נסעתי עם אבא שלי אה הגענו הביתה אתה לא כבר ראתה את כל האנשים א מה זה מסיבה זה מה שהייתה בטוחה חג השבועות נכנסנו לחדר השירות הפסיכולוגי הכין אותי מה להגיד לא להגיד נפטרה להגיד מתה כדי שילד כשאומרים לו נפטר אז הוא הוא יש לו איזה ציפייה שזה יחזור או דברים כאלה צריך להגיד זה מילה מאוד קשה להגיד מתה

כן מאוד

אמרתי לה את זה והצרכה שלה לא תצא לי מהראש לעולם כאילו ילדה היא הייתה אז בת 4 וחצי לא הייתה בת חמש, כמעט חמש והיא צרכה כמו אישה שמבינה. זאת אומרת ילד יכול להגיד לך בסדר, כאילו לדלג על זה או להגיד או אמא איזה למה וכאלה, אבל היא כאילו הבינה שאוצר לא תחזור. היא לא תחזור. ובאותם רגעים חברים שלי נרתמו לעזרתי, אחותי, אחים שלי, כולם באמת א אני יכולה להגיד לך שההורים שלי קימו את כל מנהגי ההבלות מלבד לקרוא חולצה. כאילו

מאוד מאוד מחוברים לאוצר ולבנות שלי בכללי כי אנחנו גרים שם.

גרים איתם. זהו. ואוצר היחידה מכל הנכדים שיצא הקופי של אבא שלי ברמה מטורפת העיניים והנהן היא נראית אשכנזיה הונגריה

ממש

כן

ממש אה זהו מאותו יום אני יכולה להגיד עוד פעם אני זוכרת דברים לא זוכרת את הסדר שלהם רק את המשפט שידהד לי שאף אחד לא חסין אם זה קרה לי אה מי היה מי לא היה

לא יודעת

שוב לא תחת השפעה של שום דבר פשוט הייתי בסוג של הי כזה ש אולי אני בחלום אוצר נגלתה אליי בשבוע של השבעה עד שנרדמתי

וואי פרי

נגלתה אליי בחלום היא לא הייתה מדברת אבל היא הסתכלה עליי ועשתה לי בשפתיים בלי קול סולחת

ביי

חבקה אותי שקה אותי ומשהו ש

היא לא הייתה מדברת כאילו הייתה אומרת אמא כזה זה משהו שיכול להיות שהיא גרמה לי לקום יכול להיות שזה מה שגרם לי לקום כי זה מה שרציתי לדעת אם היא סולחת לי באמת שלא הייתה לי כוונה ואני לא יודעת איך אנשים יכולים לחיות עם השמע בחיים

את כועסת על עצמך

מאוד

ספרי לי על זה קצת על הרגיש הזה של הכעס

כועסת על עצמי ש שאיבדתי לכמה הרגעים את החוש האמאי שלי

כן

ש זה אם יש בך אמונה אתה לא יכול להגיד זה יכל גם לא לקרות כי בסוף מה שהשם רוצה זה מה שקורה אבל יש בי רגעים שאני אומרת למה לי מה מה עשיתי רע והרב החידה כשהוא היה אצלנו בהזכרת השיבה הוא אמר לי שהיא הייתה צריכה ללכת בכל מקרה בכ"ט באייר אה בין אם זה בדריסה בין אם זה בבריכה בין אם זה איפה שהו הייתה צריכה ללכת עד השקיעה עוד סיפור על הרב רב החידה אחי התחתן אצל הרב החידה בחודש אפריל לפני הפטירה של אוצר

ממש חודש לפני חודש חודשיים לפני

כן חודש אפריל אה הוא התחתן אצל הרב החידה כי הוא התחתן עם גרושתו אז הם לא רצו לעשות מסיבה גדולה

אז הוא החזיר את גרושתו

נכון שזו מצווה מאוד מאוד גדולה נכון

אה והוא התחתן אצל הרב החידה והרב החידה א נתן שטר של 20 לכל הילדים ולאוצר הוא נתן שטר של 20 שם ליד על הראש ואמר אריכות ימים והלך

עכשיו נאמר דבר כזה לילדה בת שנה וחודשיים זה קצת

לא התייחסנו לזה באותה כאילו לאכך את הילדה אבל

אחר כך אני אומרת לי לא אמא של אמא הוא אמר לה ריכות ימים הוא ידע כאילו מה מה הסיכוי והיום אני מבינה שהרב החידה אחד הרבנים הגדולים שיש ווהוא ידע הוא ראה את אוצר הוא ביר ברך אותה. מאז כל פעם שאני רואה אותו אני אומרת לו, "אל תברך אותי ב אתה יודעת בצחוק כזה כאילו

כן כן כן

תגיד לי אם אתה יודע משהו תגיד לי תכין אותי

הוא פשוט מחייך וממשיך כאילו אז כן העוצמות והחוזקות שלו זה משהו שאי אפשר לתאר גם אה מזגו לו ספרייט בהזכרת השיבה לשתות ו הוא עשה שהכל ולא אמר לי לא נשמת אז אמרתי לו כבוד הרב למה אתה לא עושה לי אנשים? אתה אומר לי אין צורך היא בכיסא הכבוד. אמרתי לו טוב בוא תברך אותי בבקשה ו אומר לי את צריכה לברך אותי. שמה הבנתי שבאמת הוא אמר לי יש לך קומבינה אצל בורא עולם זה רק תזכרי. יש לך קומבינה.

את מרגישה שיש בך יותר עוצמות א מאז

לגמרי? לגמרי.

מה את מרגישה?

תראה אני נולדתי בכח באב. וכח באב, כל מי שקורה זה כוח. וכףח בכללי בחודש זה כוח. ואני חושבת שיש בזה המון כי לא יודעת איך אמא אחרת הייתה לוקחת את המקרה הזה או בכללית השביעי לאוקטובר כמו שאני לקחתי. לא לא בקטע של שחצנות, בקטע של א לא בטוח שאפשר לצלוח דבר כזה. אם כבר מדברים הכי קל לשקוע במקרים האלה, לשבת בחדר ולישון ולהיכנס לדיכאון אפשר לומר, אבל הקמפיינים שאנחנו עושים יחד עם ארגון ידידים, ברוך השם אה הם אלה שמרימים אותי. זה גם מרים אותי וגם זה עוזר להורים אחרים. זה קמפיינים בעצם גם להנצחה של אוצרי וגם להעלות את המודעות של השכחה. בדיוק אמרתי שאני רוצה להראות את זה פשוט כל כך הרבה דברים זה את אומרת זה עוד כלום לא הבאת הכל יש את המדבקות

שידידים הכינו

כן ויש את הסידורי עשתה בשיבה

מוצאה כמה הנצחות לדעת ילדה כל כך צעירה עם כל כך הרבה ויש לה רכב תפילת מזמור לתודה יש כאן ויש את ההבדלה שאת הכל אני לוקחת איתי לבית חבד כזה בדיוק כן

שהכי כן כן הכל הולך להיות אצל

אחים שלי היו איתי ו זאת חברה טובה שלי שהכינה יחד עם בעלה.

וואי איזה קידוש לכל המועדים בתיקון הכללי יש לנו כאן. והראת לי גם משהו באמת מדהים מהגן של אוצר.

מתנת סוף שנה.

מתנת סוף שנה שהיא נשמע. את קוראת אותה והיא הספד. זה לא יאומן.

להבדיל לילדים האחרים.

מה שלל פרחים? קיבלנו מתנך לזמן מוגבל. רק סוף השנה. יום יום שעזרנו הפרחים, טפטפנו עליהם מים חיים, נקשרנו עליהם ברוב אהבה ולפתע התעוררנו מתוך חלום. כבר הגיעת להשיב הפיקדון. מה זה?

מה הסיכוי?

למה שגננת הנסח? זאת אומרת, את חושבת לעצמך, לקחנו בידינו הפרחים, השבנו אותם לבעלים, פעמים מרגישים צורך להוזיל דימה למול השערה המתחוללת בשעת פרידה ואז נחלצת את היד בנועם ואומרת לכולם, "תודה לך בורא עולם שנתת לנו את אוצר לזמן הזה." מה? כאילו נזרעה ברוח הקודש בגננת הזאת.

קודם כל זה גן דתי אולשיב הפיקדון אפשר לקחת את זה לכל יודע מקומות. נכון נכון אבל זה פשוט

יש את הבעלים שזה יכול להיות הורים וזה יכול להיות בורא עולם כן זה משהו ששמתי לב אליו רק לאחרונה לא לא הינתי בש

תראי אני מצומררת זה לא

זה מטורף זה מטורף

יש לך יוצא לך להיות בקשר עם עוד הורים הרי יש כל כך הרבה הורים שזה קרה להם את לפעמים לא מדברים על זה לפעמים אומרים שכל מקרה מעודד עוד מ לא יודעת אבל כאילו ידעת בדרך כלל זה מגיע זה באמת מעניין שבדרך כלל שפתאום מתפרסם מקרה כזה פתאום שואלים על עוד מקרה ועל עוד מקרה ואז אומרים אולי לא צריך יותר מדי אולי יש לך יש איזה כמו אגודה כזאת או איזשהיא אתם מחבקים אחד את השני יש קשר אחד

יש קבוצה של שחול אזרחי בגלל שאנחנו לא מקבלים מען כזה ביטוח לאומי או כאלה כן זה לא שחול לאומי אין לנו יותר מדי מענים אז אנשים פרטיים שפותחים עמותות ו כמובן בהשתתפות מאוד מאוד סמלית אנחנו עושים כל מיני פעילויות גם קרן קובי מנדל שמתעסקת בכל העניין של השחול. אמ יש לנו קבוצת וואטסאפ של אמהות שאיבדו ילדים א בכל מיני דרכים.

אה איפה אוצר קבורה?

אוצר קבורה בצדרות א ליד כל נרצחי השביעיל לאוקטובר א בחלקת מבוגרים. רציתי שהיא תהיה בחלקת מבוגרים כי מבחינתי הייתה אישה לכל דבר. היא הייתה גלגול כזה של אישה מבוגרת.

כן הרגשתי. יש לה איזה איזה שתיקה כזאת מהתחלה? שלסבתא שלי גם הייתה דומה לה חיצונית. אני לא הכרתי את סבתא שלי אבל כאילו אבא שלי תמיד היה אומר קופי בהכל וואו בהליכה ב בהכל כאילו אז מבחינתי צריכה להיקברוגרים חלקה של המבוגרים התייחסנו אליה כמו מבוגרת כמובן כמו תינוקת אבל

היא הייתה מבוגרת היא הייתה בוגרת ממש לגיל שלהו

איך שורדים איך קמים בבוקר מתלבשים שמים שרשרת טבעות

מציאות של צביעות עם עצמך שהחיוך שאתה מחייך לא מגיע לי בכלל לחייך אותו, אבל אני מציירת ציור ש יש לי עוד ילדה שאני צריכה להיות שם בשבילה. יש לי הורים, יש לי אחים, יש לי אחיינים, שאני אתן את המענה החזק בכל הזדמנות. א אבל המציאות היא מאוד מאוד קשה. כאילו גם יש רגעים שאני כאילו צוחקת כזה ממש בקולי קולות ואני אומרת ואני נעצרת שנייה איבדת ילדה כאילו אני אני שמה לעצמי את המראה הזאת שלא מגיע לך לצחוק

לא מגיע לך להיות

הזה על עצמך

על קה עצמית ל

מזה כאילו איך נפטרים מזה זה בא לי שבאמת תצחיקי מכל הלב שלא תחסי ספרי לי על האמונה איך א יותר התחזקתי בעניין של האמונה מבחינת א תפילות שצריך לעשות מבחינת דברים שמחזקים לשמוע קו הישועות דברים כאלה זה דברים שכן מחזקים אה ואני חושבת שמסכן האדם שמתהלך פה בארץ ואין בו אמונה כאילו

אי אפשר להתהלך בלי אמונה

אין תכלית אין לך על מה להישאן ואני מרחמת על אנשים כאלה כי יצא לי לראות אנשים שכאילו עושים פרינציפ טיפים ובכוונה ו אתה לא עושה בכוונה לאף אחד רק לעצמך בסוף אתה זה שסובל אז בלי אמונה לא הייתי קמה על עצמי בשום של

איזה איזה קט יודעת פתאום בא לי לשאול אותך כזה על איזה חלק בתפילה שמחזק אותך איזה פסוק מה משהו שבטקסטים של האוצר היהודי שיש לנו שאת אומרת וואי זה נותן לי כוח יש איזה משהו כזה זה פרק

כן באשר יצר

כן

רופא כל בשר הוא מפליל לעשות

מה את מרגישה שאת קוראת את זה,

שאתה יכול לרפא אה כל מי שבראת נפשית ופיזית אה וכל מה שאתה עושה זה פלא. כל הדברים שאנחנו מסתכלים עליהם כמובן מעליו ביום יום הכל זה פלא הבריאה הכל של בורא עולם קודם כל כל החומריות כסף דברים כאלה לא משחק תפקיד אדם ידע מה הוא ואנחנו נבראנו בצלם השם ומבחינתי כל דבר הוא פלא בחיים האלה גם מה שקרה לי הוא פלא שאלות איתי גם מה שקרה לי הוא פלא עם כל זה שזה קשה ויש נפילות, לא ישקר אותך. יש לי רגעים שאני נופלת, יש לי רגעים שבא לי פתאום בלילה לראות איזה סרטון אחד שלה כדי שלא יגמרו לי הסרטונים. אז אני רואה אחד מגבילה את עצמי ויש רגעים שאת את נופלת בלילה פתאום את לא מצליחה להירדם. פתאום את אומרת וואלה הבת שלי ישנה בקור עכשיו

את מתחילה לדמיין לעצמך דברים.

זה לא דברים שאני משתפת בכללי. כאילו אני מדברת איתך עכשיו דברים שאף אדם לא שמע מעולם ממני. נותן תחושה כזאת שאפשר להיפתח אלייך.

תודה.

טיפולים פסיכולוגים. אני הולכת כזה מדי פעם מטופלת בדיבור, בלדבר, לפרוק קצת, אבל גם אני מאוד מאוד סגורה

בדברים האלה. מאוד מאוד סגורה. אני לא מוכנה לדבר על כל דבר. כאילו אני משתדלת להיפתח עם אמא שלי, עם אבא שלי, עם אחותי, עם אחים שלי.

משפחה מאוד עוטפת יש לך

מאוד. זה נס זהזה באמת זה לא דבר מובן מיד פ

כן אפילו כאן לראיון הזה הגיע אמא ואחות וכ ודואגים לך מסדרים לך את השיער הם באמת מתוקות

לגמרי. אני הכי קטנה בבית אז כאילו אני הכי קטנה אבל בסוף אני מוצאת את עצמי פותרת לכולם את הבעיות ברוך השם אז אז אז כיף לי אם אני יודעת שבסוף בסוף בסוף יש תוצר למה שאני עושה עשיתי את שלי

איפה את מרגישה שאת משפיעה בעולם זאת אומרת אני מבינה שאת ממש לקחת את זה גייסת את עצמך להשפיע גם

נכון אה משפיעה אמרתי לך בקמפיינים שאנחנו עושים עם ידידים בין אם מה זה בדיוק

שלטי חוצות סטיקרים לרכבים א עכשיו יש לנו גם הכנסת ספר תורה בעזרת השם ש נזכה להגשים את זה א תרם לנו את הכתיבה סופר סתם ונשאר לנו א

כשבעצם בקמפיינים האלה אתם אתם באמת מעלים שוב למודעות עוד ועוד ועוד אתשמרו על האוצר שלכם כן מבט לרכב חונה מצל חיים

לגמרי ככה א להעלות את המודעות אני יכולה להגיד לך שיש כבר בכל רחבי הארץ סטיקרים, שלטי חוצות, בתי חולים אה כן קנובסים ענקיים.

עכשיו זה לא קל כי את לוקחת את הכאב הכי אישי שלך ופורסת אותו בשביל כמו שאמרתי לך זה ההנצחה הזאת

ההנצחה הזאת גם מקימה אותי מבינה? זה נשמע קצת אגואיסטי אבל זה גם עוזר לי מעבר לכך שאנחנו עוזרים לילדים אחרים להורים אחרים זה גם עוזר לי לקום מבינה? כן

ובעזרת השם אנחנו נזכה להקשים את החלום שלי שזה הספר תורה

ומבחינתי משהנסת

בעזרת השם בטח

בעזרת השם א כשזה יקרה אחרי שנסיים עם כל הקמפיין שאנחנו עושים של הגיוונים

כן

א בעזרת השם כל אה

מה את רוצה שאני אחה לך

איזה איזה איחול כזה מהלב היית רוצה שאני

בריאות הנפש והגוף

בריאות הנפש והגוף את אומרת ושאני אמשיך להיות חזקה גם בשביל ההורים שלי וגם בשביל הילדה שלי ולעתיד לבוא בעזרת השם זיווגון משורש נשמתי

להקים בית נאמן במדינת ישראל

אמן אישה מיוחדת יש בך כזאת עוצמה ואת כל כך מיוחדת ואת יודעת מה כשאני לי באופן אישי החשוב גם הרעיון הזה כי באמת ש אם זה אם זה יכל לקרות לך אני אני רואה את העוצמות שלך אני אומרת זה באמת יכול לקרות לכל אחד וכמה צריך עוד יותר מודעות. זאת אומרת אנחנו באמת צריכים לעבור ליד כל רכב, להסתכל, לבדוק, להזכיר גם כל הזמן להזכיר. אתת יש דברים שאולי נשמעים מטופשים לשים נעל אחת מאחורה. את אומרת מה אתה נעל? אני לא אשכח ואת הילד שלי כן, אבל יש לא יודעת זה מין הסחת דעת כזאת שגם יש הרבה את יודעת את הביקורת הזאת את הסולרים לא שכחו, נכון? יש תמיד את שזה כל כך כואב בלב לשמוע את זה בטח בתור אמא הרי מהאוצר מול הסלולרי שלך וכן את הסלולרי לא שכחת אבל זה משהו שבאמת אני אני

במציאות של מדינת ישראל אנחנו עובדים על אוטומט וזה הדבר הגרוע מכל הגרוע מכל לעבוד על אוטומט לסמוך על עצמכם יותר מדי אני לא אומרת שתפסיקו לסמוך על עצמכם אבל אם יש לכם אופציה לטעד את זה זה יהיה פי 10 יותר טוב חברות שלי מאז מה שקרה לי מצלמות לבעלים שלהם את את המושב האחורי של הרכב.

וואו.

אין זה הם אם הצלתי ילדים בעולם בארץ עשיתי את שלי. אף אחד לא צריך לחוות את מה שאני חובה. אני אומרת לך את האמת זה לא כאב שאפשר לחיות איתו. ולי יש את הכוחות אני מרגישה את זה אבל לא בטוח שיש לי אמהות אחרות הכוחות האלה. לא בקטע שחצני בקטע ש בסוף אתה לא יודע איך להתמודד עם דברים. אתה לא יודע איך לקחת אותם ולאן מבינה?

כן.

ואנחנו נמשיך בקמפיינים בעזרת השם ונקווה שמקרים כאלו לא יקרו לעולם. זה

המקרה האחרון. הלוואי הלוואי הלוואי.

זה לא מקרה אחרון.

יודעת שמאז זה כבר קרה אבל שלא יקרו עוד מקרים כאלה. זאת אומרת הסבל שאני עוברת בלילות ובימים זה לא סבל שאפשר לסבול. שהלב כשאומרים לך הלב נשרף רק באותו יום שזה קרה לי הבנתי מה המשמעות ואיך זה בא לידי ביטוי שהלב באמת באמת נשרף

יואו

כאילו זה בא היום בכזה דיבור די קלילי הלב שרוף על באותו יום הבנתי מה זה אומר שהלב נשרף הנשמה שלי זועקת אף אחד לא יודע את זה אבל הנשמה שלי שרופה זה חלק מהלב שיש היא לא השאירה לי חור, השאירה לי בור בלב שלי. וזה נגד הטבע שאמא מאבדת ילד. את יודעת בחיים כמו בחיים. אה טבע. טבע העולם זה לאבד את ההורים שלנו עם כל הקושי.

זה טבע העולם. בסבתא שלי זכרונה לברכה תמיד הייתה אומרת כשאחים של אמא שלי נפטרו, היא הייתה אומרת יזעקו השמיים איך אמא קוברת ילד. והיום אני אומרת את זה. זה בורא עולם ומי אנחנו

וואי ליד ליד אני ממש אוהבת אותך תודה רבה רבה שבאת באמת זה היה

אני מרגישה עליך כבר חיבור כל כך חזק ותודה רבה שבאת ישבת מולי ודיברת ופתחת את הלב ואני אני בטוחה

שהשיחה הזאתי היא היא תביא הרבה תועלת בעולם ממש מרגישה את זה כבר עכשיו

הלוואי

ואת תראי שיכתבו לך בתגובות אנשים שאת חיזקת אותם וש ממש זה לא סתם הישיבה הזאת שלנו ביחד בעזרת השם

יואו זה פשוט

תודה רבה