המנהג שאימצתי מאימי ע"ה 👆 | הרבנית צילה אלחנתי
רוצים עוד קצרים מרתקים? עקבו אחרינו
@TVhidabroot
אמא שלי לא איתי עליה השלום ויש משהו שתמיד רוצה לשמר את מה שהיה ולא ממקום רע לא ממקום של כל פעם לחוות עובדן שזה המקום השלילי של הגעגוע אלא ממקום שלהמשיך שלחיות כל פעם שאני מצליחה לטבל איזה תבשיל כמוה ליצור אווירה בבית של הכל כזה קדוש ונקי ויפה ומחכים לשבת שתבוא ומסכן אז אני אני אני מתחברת אליה ואני נזכרת בה במה שהיא הנחילה לנו בבית וזה מחבר אותי הכי הכי גבוה לקדוש ברוך הוא כי זה מה שהיא הייתה היא כל הזמן הייתה מחוברת גם בתבשילים וגם במירוץ וגם ביום יום המרוץ שלה היה חלק מהחיבור שלה גם כשהייתה מבשלת היא הייתה מתפללת לא הייתה מחכה לאיזה רגע מושלם כדי להתפלל התפילה הייתה תמיד חלק מהעניין אנחנו מה
קורה הרבה פעמים אנחנו אומרים אוקיי טוב שאני אני אסיים את הכל ככה ואני אשב עם הנס קפה והכל יהיה רגוע ונקי ויפה אז יהיה לי ישוב הדעת אנחנו מחפשים ישוב הדעת אני אשב אני אתפלל וזה לא קורה כי את מדבר לדבר וכמובן יש טלפון ויש עוד מה לעשות ויש עוד איזה הסכה דעת ו זה לא מגיע ואז מתפספס לנו No.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, כ״ח בחשון התשפ״ו (19.11.2025). משך: 1:17
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.