מרוסיה לעזה: מסע השיקום של אדם

אנחנו מערכים כאן באולפן את אדם אברמוב כן שלום לך מה שלומך ס גון נעים מאוד אז כיף לנו להרח אותך כאן א שהצופים שלנו יכירו אתה גדלת עד גיל תשע בישראל א זה מורכב כאילו נולדתי פה אוקיי בגיל ארבע א היינו במעברים בין רוסיה לפה א חלקית היינו גם בסיביר וכן סתם ככה אגב מעניין אותי סיביר סיביר ככה זאת מדינה שאני ממש מתעניין בה לא סתם כי אני מאוד אוהב שלג כן בטוח ששלג כבר לא מרגש אותך א פה דווקא כן כן אה לא פה בוודאי כן אבל אבל סיביר זה כמה הסטנדרט שם ביום חורף רגיל א תלוי זה בן כזה 36 32 אבל יש שכאילו זה מגיע י איך חיים במציאות כזאת זאת אומרת אתה חייב להיות ממש מוגן הרמטית מבחינת מבחינת א אתה יודע כל מה

שקשור ללבוש לא זה תשמע אתה מסתב כמו ודובון אכפת לי כן אתה לובש איזה כמה מעילים עליך כאילו כמה לובש מ בגדים א סוגי מכנסיים כאילו יש לך גיד טיץ יש לך מכנס חם עוד מכנס כאילו אתים בבית ספר רגיל זאת אומרת הולכים כל יום יש יש פעמים שופות שלגים וכאלה ואי אפשר ללכת תשמע גם אי ש סופות שלגים אז הולכים כאילו זה רוסים הם לא לא אכפת להם כאילו כוח ההתמדה ראיתי יום אחד נראה לי זה היה מינוס 36 היה בן אדם כאילו הולך לבית ספר עם חולצה קצרה כאילו אני לא מאמין לך איש גם זבים כאלה אבל כן כאילו זה זה אגב ככה בסוגריים כי סיביר לא זה גם לא איך שאתה מתל כאילו אנחנו לא חיים בעי גלוים כאילו דו ותם לא מסתובבים לידינו כ

פ ודא שלא לא אבל אתה יודע לנהל חיים תקינים במינוס 30 מינוס 40 מעלות זה זה לא פשוט לא כר טוב ואז בגיל ארבע בעצם א אתה עובר ל א פה א מהיית אמה היינו גרנו רמתגן א למדתי התחלתי יסודי עד כיתה ה שזה הה בערך גיל תשע ואז עזבנו א ופעם הבאה אני כבר חזרתי בלעדיה בגיל 16 חזרתם לסיביר אול עד גיל תע היינו פה ואז מתע עד בערך 16 הייתי גר שם לומד א ואז החלטתי לחזור לפה לקרת גיל 16 כן מגיל 16 קצת יותר מאוחר אתה מתגייס לצבא לאיזה חיל לחידת אגוז וואו איך מאיפה בא בא התעוזה הזאת ללכת לקרבי בכל זאת באת עם אחים אחים לכאן או ש לא באתי לבד א הרצון הגיע מתוך מקום של אהבה לארץ וציונות א גדלתי פה ביסודי אז גם למדתי על

המדינה וכל מה ש על כל החווייה שלה בכללי ומה שעברו גם זה השואה וגם אם זה כל האנטישמיות והשנאה שיש וביני זה הכי לא מוצדק כי העם הזה באמת הוא מדהים יש פה אנשים באמת הכי מושלמים שיש ו א יש למקום הזה קסם מיוחד שהוא מורגש ן את זה במקומות אחרים תגיד דווקא אתה שהיית גם שם וגם בארץ וחזרת לשם ואתה יודע אנשים יודעים אנשים מכירים א ברוסיה איך איך מתנהגים לישראל לישראלים יהודים סלאש אתה יודע זה לא משנה בכל זאת נמצאים שם איך איך מתייחסים אלינו איך רואים אותנו יש אנטישמיות אין אנטישמיות איך זה עובד א מסתכלים עלי אח בעין כאילו מוזרה כזאת א אבל אני לא חוויתי איזה משהו כאילו קיצ לא חוית אישה משהו קיצוני וחברים

שאתה מכיר שמשפחות יהודיות שהיו שמה כן חוו דברים מסויימים או ש חיו רגיל התרגלו לסביבה מה שנקרא גם חיו רגיל אבל כן פותחים עיניים כאילו כל עוד אתה עוד נמצא בפרופיל הנמוך הזה שאתה לא עושה יותר מידי אז אנשים לא יעשו הבנתי ואתה מתגייס לאגוז אני מניח שהיו מבחנים לא פשוטים כן יש מונים נכנסת לאגוז א ואז אתה שלוש שנים כן שלוש שנים מלאות של ח שלוש וחצי שנים עד שפתאום תופס אותך אירועי שמחה תורה שבעה באוקטובר זה היה קצת אחרי כי זה היה לא בסדיר א אני השתחררתי לפני שלוש שנים א ואז היייתה תקופה שהתחלתי לעבוד טיפה לעשות קורסים א ואז אחרי שנתיים בעצם בערך הגיע השביעי א שם קפצנו ביחד עם כל היחידה ומילואים

התחלנו בצפון היינו שם חודשיים ואז ילדנו לעזה א בשבעה באוקטובר עצמו איפה הייתם א בשביעי וקפצנו לבסיס שנמצא בצפון לא זה היה בנחשונים ששם בעצם תפסנו על כל הציוד קיבלנו את כל הדברים חתמנו על הכל א ועלינו צפונה אגב מה אמרו לכם כשאתם מגיעים שם לנחשונים כדי לקחת ציוד מה אמרו לכם שמדובר בחדירת מחבלים סטנדרטית או או משהו שהוא אירוע מגה אירוע לא ברור שזה כבר כולם ידעו שזה מגה אירוע ושזה יקח המון זמן ו כולם מבינ שזה בעיה מאוד גדולה אבל היו כבר כוחות כאילו היה כבר לקראת אחר הצהריים אתה גם רואה את כל הסרטונים ומה קורה במדינה א כולם רצו ישר לרוץ וללכת לעזור בדרך כל אבל זה לא היה מצב א מה היה היעד הראשון

שלכם שאליו נסעתם א ב בעצם התחיל הקרב הראשון אולי בניסיון העדיפה של המחבלים א אני לא זוכר בדיוק מה הה עד הראשון אבל היינו בכמה אזורים זה היה בסגה ג'בליה א ובסוף ופה בעוטף זאת אומרת כ שיצאתם לכיוון העוטף כדי להתחיל מה שנקרא להדוף את המחבלים שחדרו ליישובים לאן לקחו אתכם בארי קיבוץ הלאומים לאן איפה לאן איפה נלחמת לא אבל ביום הראשון אנחנו לא ירדנו ישר לאוות אה לא ירדת אזה אר התקופה זה רק אחר כך לקחו אתכם כדי להיכנס כבר ישירות היו כבר כוחות שם ויש את כל היחידות שהיו כבר באזורים שם גם חשבו שזוג של הטיה שהתה בדום וההתקפה אמתית תבוא בכלל מהצפון והיינו שם בכוננות שזה לא היה מופרח ראינו שגם הצפון הצטרפו

ג לחגיגה מה שנקרא א אתה חווית חוויה לא פשוטה פציעה וניצלת בנס ספר לנו מה קרה שם א זה היה באל מועזי זה היה ב-12 לינואר א היינו צריכים א אה להיכנס לאיתור א שזה בית איתור מ אה אייטור אוקיי א ששם בעצם סרקנו אותו כלומר ראשונה שנייה שלישית לא היו מחבלים א בסוף אחרי זמן לפני הקיפול ממש איזה כמה דקות אז הזיו של מכבלים א זה היה בערך טווח של 150 מטר איפה הם היו הם היו על מרפסת הם פתחו שם בנין שרתם או ש לא זה ה בבניין בית אחר א טווח 150 מטר בערך הם יפתחו שם איזה משהו כאילו הם היו חמושים על ציוד עם קלאצ'ים עשו סוג של פטרולים כאלה עלו חזור בעצם התחלנו לראות לכיוון שלהם א למטה אתם ראיתם אותם הם לא ראו אתכם

את הם לא ראו א ואז הם א כבר הבינו ו מלמטה רצו עוד אחרי בדיוק חצי דקה בערך א ירו עלינו נוטת הזירו אותנו גם אני אה מיכאל שז את חבר מעצבת היינו עלה מרפסת היינו חשופים א כי לא בעצם לא הייתה עוד זווית אחת לירי אז הנו צריכים להתפשר על זה והיו עוד שתיים שהיו מאחורינו א ועוד אחד שגם היה מאחורי הקיר א ירו לנו נוטת הוא פגע בקיר מחתי אותנו בערך מטר וחצי וואו הטיל פגע בקיר נט שמתפוצץ מטר וחצי לידך זה זה משמעותי מאוד מבחינת הפציעה כן אתה באותו רגע אתה לא שומע כלום כאילו צפצוף ממש חזק כמו שאתה משחק בפורטנייט זורקים עליך רימון אלם אז משהו כזה רק זהה זה הה תקופה ממושכת כאילו שאתה לא שומע א הכל פשוט אבק

ואבנים וא אתה לא מרגיש את הגוף כאילו הכל פשוט שרפה ו אתה מרגיש ש חלק מהדברים אתה בכלל לא יכול להוזיז והיד בכלל מושבתת אה אתה מבין לאזה זהרו נכנסת בשלב הזה יש עליכם חיפוי א תשמע היינו חשופים כאילו כלכל השר בתוך האיתור בתוך הבית אז לא בדיוק אבל כן יש צטים והיו מסוקים וכאילו יש לטובתך עוד כוח אבל זה עניין מורכב כאילו זה היה משהו פתאומי אתה יודע אתה אומר מטר וחצי לידכם ואני עושה חשבון מספיק הרי כשני ן לכיוון מסוים מספיק שאני מזיז את היד טיפה ככה אני כבר מטר וחצי ליד אני אומר הקדוש ברוך הוא הזיז להם את ה זה דיוק על הסנטימטר שתיים האלה ש חס וחלילה עוד זוזה קטנה זה זה זה זה פשוט מוות בטוח חד משמעת

אבל ביותר רועה גם שהיינו אז אבדנו אחלה צוות שזה דן ויידן בעום הוא היה מאחורי הקיר שהוא בעצם קיבל רסיס גדול תוך הראש והוא נרג מקומית היי א זאת העבדה והקושי הכי גדול שהיה לי בחיים אני לא חשבתי בחיים שאני אגיע למצב כזה גילנו את זה רק גם אחרי שהגענו על בית חולים אנחנו לא ראינו אותו בכלל א א בשלב הזה שהגיע נט אתם בעצם נפצעתם מה שלא פשר לכם גם להמשיך אפילו להילחם או להגן על עצמכם זה היה מציאות ש שפשוט להמתין לפינוי הייתם בהכרה אגב היינו בהכרה אבל זה הקרה שהיא מאוד מעורפלת כאילו אתה מרגיש שעוד אם טלה הה כאילו יותר קרוב או הדף היה טיפה יותר חזק כאילו אתה אתה מתנתק כאילו אתה ממש הייתה חולשה מטורפת

בחיים לא הרגשתי ככה כאילו זאת הייתה לא הרגשתי ככה בחיים את הגוף אבל אתה גם יודע שאתה נמצא באדרנלין מאוד מאוד גבוה וזה מה שנותן לך את היכולות להמשיך לתפקד בגלל שהבנת את מצבך פחות או יותר כן יש תחושה כזאת שאתה באותו רגע המחשבות שעוברות בראש ם עם מצליחות לעבור מחשבות בראש זה זה זהו לוותר כאילו אני את שלי עשיתי וזהו או ש או שאתה מה שנקרא אתה יודע אמרת אדרנלין אני נלחם בכל הכוח בכוחות שנותרו בי אני אני אני עושה הכל כדי להציל את חיי ואת חיי חבריי שנמצאים כאן עליך עלי כאילו עליך פחות אכפת לך כאילו אתה עושה אבל אתה יותר חושב על חרנ שלך כי זה מה שבסוף מחזיק אותך ו אתה יודע שאתה צריך להילחם ו ולהמשיך

מאוד תזכיר ותי שאני לא יכול לתפקד עם יד ימין ולא חוויתי איזה קריטה או משהו אבל המוח שולח פקודה ל הגוף וכאילו הגוף מסר לתפקד זה היה מאוד מוזר אני לא יודע איך זה הגיע למצב הזה א כן מאוד זכר אותי המצב שהייתי בטוח שאני מת אחרי שפשוט הצביעו שישלי רסיס בצוואר א מכאל א עד אז אתה חושב על ללכת לכפות ללכת ל מדרגות אתה מקפץ על רגל אחת אבל אתה ממשיך לתפקד כי אתה יודע שיש לך בסוף א אחריות כלשהי גם על הצוות שלך א והדבר הכי נורא שיכול לקרות זה לא אתה אתה באותו רגע לא מפחד על עצמך אתה לא חושב על עצמך אתה חושב שאתה הולך למות אבל אתה בסדר עם זה אתה מפחד על החברים שלך שלהם יקרה משהו א וזה מה שמניע תשמע אתה אתה

מדהים אותי במה שאתה אומר מאיפה מה מגיעות העצומות הנפש הללו ש שאתה אומר אתה לא מפחד על עצמך אתה אתה חושב על החברים שלך מאיפה האחוות הלוחמים הזאת ה ה אני לא אכפת לי אני עליי אבל הם שלא יקרה להם מאיפה זה בא א זה פשוט אהבה לאנשים מאוד מאוד גדולה ו א אני אמר לך כל אחד ומכבד את כל אחד ואנשים ש מיוחד בצוות או ביחידה או אנשים ש ש נלחם איתך אז אתה יודע שכל אחד הוא ככה כאילו אנשים שתמיד בסוף מה שמחזיק אותם זה כמו שאומרים הצוות במשימה הקטנה אבל בסוף המשימה הא הרבה יותר גדולה וזה המדינה אבל אתה חושב בקטן וזה בסוף גם מה שמניע אותך תגיד אני רוצה לשאול אותך בכל זאת אתם ביחידה אני מניח גם דתיים וגם חילונים

וגם כאלה דעות דעות מצד אחד ודעות מצד שני בשדה הקרב משהו בא לידי ביטוי או ששמים הכל בצד ויש פה גוף אחד אנחנו כמו גוף אחד נלחמים בצבא זה לא כמו בחוץ בצבא אנחנו אין מה לעשות אתה חייב להיות מאוחד ואתה חייב להתמקד במטרה שלך כמובן שכאילו ב יותר ראשות בתש כאלה שאתה פחות עושה דברים אז כן צוחקים על דברים כאלה ויש גם א מתבאסים הרבה פעמים א כי בסוף אתה מבין ש המלחמה הזאתי זה כבר מזמן העניין פוליטי ובסוף יש לוחמים שנכנסים מערכה חמישיית לעז ו אתה מבין שהאזרחים שם הם מפונים ואז הם חוזרים לאותם מקומות שהם היו ואז שוב פעם יוצאים וחוזרים שוב פעם ואו פשוט המשחק ואתה מבין שזה עולה בחיים שלנו ואתה בסוף לא משם אף

אחד אבל אתה רוצה לדעת ולהאמין שעושים את הכל כדי שהדבר הזה כבר יגמר א קח אותנו לרגעים שבהם מפנים אותך ואת חברך שהיה איתך שנפצע גם הוא אתם מפונים במסוק לאן מפונים כן בהתחלה אתה יוצא ב אכזרית שזה אתה עוזב את האזור לחימה כי מסק לא יכול לנחות שם ואז אז מביאים אותך לאזור שהוא בטוח שהמסוק לוקח אותך משם ושם הגענו לבית חולים לאי חילוב איכילוב וכשאתם מגיעים לאי חילוב אתה מגיע לאיכילוב א מה קורה שם מבחינת הגדרת הפציעה שלך ותהליך האחלמה איך איך זה קורה ותוך כמה זמן אתה מצליח ברוך השם לחזור מה שנקרא לעמוד על הרגליים בהתחלה אף אחד לא יודע להגיד כי כולם רק מסתכלים עליך במבט כזה מבוהל ואתה אומר לעצמך כאילו

מה עד כדי כך הכל נורא כאילו וזה טיפה מלחיץ אבל אתה כבר מהתחלה אתה מנסה לשאול את הרופאים כאילו מה מה קורה כי באותו רגע אתה לא יכול להזיז כלום פשוט הכל כבר נהיה מושבת האדרנלין ירעד והגוף פשוט לא מתפקד א אתה לא יודע מה מצבך אתה שואל שאלתי כמה פעמים אני אצליח בכלל ללכת כי לא הבנתי את זה גם אה ובהתחלה גם לא יודעים להגיד ך עד שעושים א בדקות ואז א אומרים שכן יקח זמן אבל יש בפגיות עצב פה ויש ככה ויש רססים פה ו א משקפים לך את הדברים אבל מתי שיתפו את המשפחה מתי התקנו אותם שאתה פצוע א באותו יום ן אמא היייתה פה בישראל או שהיא ברוסיה א אמא לא היא בסיביר לה לא סיפרתי אה לא סיפרת אוקיי זה רק לקח כאילו זמן

אח שלי בסוף סיפר לה כאילו מאוד דואגת ואני יודע שבסוף הכל טוב ואני בחיים וזה השתפר ואני לא רוצה סתם לתת לה את התחושה הזאתי ואח שלה בסוף סיפר לה אחרי איזה שלוש חודש על הפציעה ואמא שלי כאילו היא לא אין לה מושג בדיוק מה הולך פה היא לא כל כך יודעת כם המצב פה חמור כמו עוד הרבה אנשים שהגנו ממנות אחרות היא חזרה אליי ושאלה אותי בטלפון אחרי איזה שלושה ארבעה חודשים שאני בבית חולים היא אמרה שדיברתי עם דימה שזה אח שלי הא אמרה שהוא הוא אמר שקיבלתי מכה או משהו נפלתי ואז אמרתי כן א הכל טוב כאילו בקטנה לא קרה שום נובן אה וזה מה שבסוף אומנם מצד אחד זה לא טוב אבל מצד שני אני לא רוצה שתקבל את הדאגה הזאתי וזה ממש

כיבוד אוהם מדהים זה ממש זה זה כיבוד א אתה יודע בתורה יש מצווה שהיא בעצם כיבוד כיבוד אוהם זה אחד אחת המצוות אחד המרכיבים של המצווה הזאת זה ש לא לגרום להורים דאגה ואתה ממש עשית את זה כי אתה יודע כל כל ילד שיהיה בן 30 40 זה לא משנה הוא רוצה את ה רוצה את האמא לידו שתרגיע אותו ואתה דווקא מעדיף לסחוב את זה לבד על עצמך הכל בסדר ת איך אמרת הוא קיבל מכה ממש ככה ז מצב כזה שהוא גם מטאר אותו שהוא אפילו לא ידע מה יהיה איתו בהמשך בכלל כאילו מצב של חוסר עונים כזה גדול שהה רוצים את החיבוק של אמא את המגע של אמא ש ממש מדהים ואדם לוקח את הכל כדי לא לציר את אמא זה תגיד אדם א כמה זמן לקחת הליך ההחלמה שלך א הייתי

מושפע שבעה חודשים בבית חולים ועוד שלושה חודשים של שיקום יום אבל השתכרתי לפני איזה שלוש שבויים שלוש ואני במצב שהוא ברוך השם טוב יש עדיין רססים בגוף יש לי סביב 30 שהרוב שטחים וקטנים יש גיות שיוציאו אותם או שהם נשארים בינתיים כרגע נשארים כי לא רוצים להוציא אותם זה יכול צריך לחתוך את האור וגידים וזה יכול לגרום להרבה יותר נזק אם בהמשך משהו יפריע לי אז אני מבקש כן יוציאו אבל בינתיים לא תשמע אתה גיבור אמיתי באמת גיבור אמיתי ש ש אהבת העם והארץ מדהימה אגב אתה גם מתנדב אצל חיילים בשיקום מה תספר לי מאיפה כל כוחות הנפש הללו מה אתה עושה בעצם בהתנדבות הזאת ואיפה כל כוחות הנפש אתה עכשיו אתה רק החלמת ברוך

השם וללכת ולעודד ולתת א הייתי חיל בודד בעצמי ובצבא א ו אני מכיר את הקשיים גם של החיילים בודדים אה היה לי בשיתוף עם ארגון מסוים שגם ליבתי קמנו בית בבאר שבע לחיילים בודדים שהם מכניסים אחד בחדר אני הכרתי חיילים בודדים שהו נשארים לגור בבסיסים שלהם כי היה להם פשוט את הפרטיות שלהם והם היו לבד יש להם בעיה של קצת דיור שהם קצת כן נותנים שוב פתרון לזה ומחדשים אבל יותר פעם היו מכניסים כמה חיילים בודדים בחדר אחד אם זה בטח חיל או דירות הלך א ויש אנשים שזה פחות מתאים להם וקשה להם למצוא משהו בחוץ כי אין להם רבים שיחתמו עליהם ואז הם צים להיות ב לגור בבסיס א אז קמתי עכשיו זה חלק מהמיזם שלנו אה מכניסים שלושה

חיילים יש כבר כמה מועמדים א ובכללי כל אחל בודד שפונה או שאני מגיע אז אני מנסה לעזור בדרך כל שה בין עם זה לחפש למקומות שהם צריכים לעבוד או לגור א איזה יופי איזה יופי פשוט מדהים זה זה זה מדהים שאתה ממנף את הפציעה שלך ולא מתכנס בתוך עצמך אלא עוזר עלא אחרים מבין מבין ליבם מה הם חווים כי כי אתה אומר גם גם אתה היית גם אתה חייל בודד ואתה יודע מה עובר עליהם אז א זה יפה תגיד איך אתה יודע בכל זת עברת פציעה לא פשוטה והקדוש ברוך הוא הציל אותך ספר לי קצת על האמונה שלך איך היא איך היא מתבטאת בכל התהליך הזה שעברת א אני בן אדם מאמין תמיד האמנתי א גם כשהייתי ברוסיה אז כשהגעתי לפה חלק מהעניין שלי זה היה גם

להשתלב ולהיות חלק מהעם כי אני מאוד מאוד אוהב אותו ואני מאמין בדרך הזאתי אם אני חושב ואני חושב שאם כל העולם היה הולך בדרך היים הזאת אז הוא באמת היה מושלם בעיניי וחלק מעניין זה זה התהליך גיור שאני גם כרגע עובר בתל אביב א ואני בעזרת השם אני אסיים אותו ו מדהים תשמע אדם אני מצדיע לך גם גם אהבה לאהוב את העם וגם את הארץ ולעבור תהליך כזה גם תהליך של גיור לרצות להיות חלק מהעם במלואו זה דבר יפה זה דבר יפה מאוד ואנחנו אתה יודע אני רוצה רק לאחל לך שהקדוש ברוך הוא ייתן לך כוחות לכולם לכולם ודאי לכולם לעמוד על הרגליים ולקום מהמלחמה הזאת מה שנקרא כש ידינו על העליונה שאנחנו אנחנו הייטרים ואנחנו בעזרת השם גם

תשלים את התהליך ואני רוצה להגיד לך תודה בשמי ובשם העם על המסירות שעשית ועושה וגם תמשיך לעשות מה שאתה עושה למען אותם חיילים בודדים זה דבר מדהים לדאוג להם הם צריכים את זה אני בטוח שאתה נותן להם מענה מדהים ואמרתי אני מצדיע לך תודה רבה תודה לכם וגם בכללי לכל האזרחים שאגב זה משהו שמאוד חיזק אותנו בכללי א שאנשים תמיד נרתעים למצב ותמיד מסים לעזור בדרך כלשהי בין אם זה להגיע לבסיסים ולשמח את הלוחמים בין אם זה לעזור בתרומות כל ש אם זה ציוד או אוכל דים כאלה בסיסים אפילו א את מחפסים דרך כלשהי בשביל להיות חלק מהדבר הזה וזה רואים את זה גם בפנים וזה מהדברים שהם גם מניעים אותנו ו רוצי להגיד גם תודה לכם ולכל שר עזר כים כמובן להצדיע לכל הלוחמים וחילי צהל בכללי בהחלט תודה רבה בהצלחה גדולה תודה לכם