מה באמת הופך מקום ל"בית"? 🏠ישי לפידות מפרשת השבוע כי תבוא
שלום לכם. הפרשה שלנו נפתחת במילים והיה כי תבוא אל הארץ אשר השם אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. הפסוקים מתארים את המפגש שבין אדם למקום. הוא בא אל הארץ שבא מעבר למשמעויות ההיסטוריות הוא חש שייך יורש. הוא מרגיש שהמפגש בינו לבין האדמה אינו ראשוני. אין פה זרות. זה לא רק אדמתו אלא בעיקר נחלתו. או אז חלה עליו החובה להביא ביכורים מראשית כל פרי האדמה למקדש בירושלים. שם במקדש הוא נושא את נוסח הוידוי, וידוי המעשרות. ארמי עובד אבי וירד מצרימה ויה גר שם במתי מעט ויה שם לגוי גדול עצום ברור. למה דווקא בביכורים הראשונים שלו? אירוע משמח בפעם הראשונה שהוא בא להודות הוא אומר וידוי שמדגיש את הזרות את חווית
אי השייכות. אין זאת אלא שאין דבר נורא כמו זרות. בית הוא לא רק מקום פיזי, אלא במידה רבה מקום תודעתי. המקום שבו התודעה שלנו, התחושה והמציאות הפיזיולוגית מתאחדים לכלל תחושה הרמונית של שייכות, של נוכחות, של תביעות. כולנו מבקשים לנו בית, חיבור, שייכות. תחילת הפרשה מלמדת אותנו שלמי שיש כזה צריך להודות ללא סוף ולזכור מהיכן הוא מגיע. y
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שישי, ט״ו באלול התשפ״ו (28.8.2026). משך: 1:21
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.