פתיחת המזל - חלק א: יום הלידה - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

צופים יקרים, בשיעורים הקודמים למדנו על הנושא של מזל – גורל או בחירה. אסטרולוגיה ומזל – גורל או בחירה. ואז דנו בשאלה האם המזל משנה את האדם או לא משנה. איך זה קובע? איך זה עובד? והבאנו את המחלוקת בין רבי חנינא לרבי יוחנן בתלמוד: האם יש מזל לישראל או אין מזל לישראל. הגמרא הביאה ראיות לכאן ולכאן ולא הוכרע הדבר. ואז הבאנו את הפירוש. מה הפירוש? מה הכוונה שהם נחלקים, התנאים הקדושים, האמוראים הקדושים, האם יש מזל לישראל או לא. ולמדנו שאלו ואלו דברי אלוהים חיים. השאלה מאיזה מבט אתה מסתכל. יש מזל עליון ויש מזל תחתון. מזל עליון הוא שלוש הספירות הראשונות, ששמה נקבע הדבר. זה גורל, אי אפשר לשנות. מזל תחתון,

למדנו שזה שבע הספירות התחתונות, שאפשר לשנות שמה וזה נקרא "אין מזל לישראל." אבל לכל הדעות, בין לרבי חנינא, בין לרבי יוחנן, לעולם המזל שולט. השאלה היא אם אפשר לצאת מזה או אי אפשר. לדעת רבי חנינא, אי אפשר לצאת. המזל שולט לגמרי, אין "אקסיט", אין יציאה החוצה. לעומת זאת, כרבי יוחנן, המזל שולט, אבל יש אפשרות לעקוף אותו. זה פירוש המילים "אין מזל לישראל." לא שאין מזל בכלל וזה אמונות טפלות. לא. המזל כן משפיע, אבל אפשר לצאת מזה החוצה. אפשר לצאת מזה לגמרי. אם כן, ציבור יקר, זה למדנו ואני רוצה היום להתקדם איתכם עוד שלב. אני רוצה כעת לדבר איתכם על ארבעה מיקודים שיש על האדם שקובעים מראש – את התכונות

הטרומיות שלו עם אילו תכונות אופי הוא יצא לשטח למשך חייו. ארבעה מיקודים קובעים את תכונות האדם: אחד – שם האדם, איזה שם נתנו לילד, שתיים – חודש הלידה: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט... שלוש – דבר שלישי: יום הלידה. ארבע – שעת הלידה. כשיש את ארבעת המיקודים האלה זה נותן פחות או יותר לאדם את יריית החץ הראשונה שאיתה הוא יוצא לחיים, יוצא לאוויר העולם ואיתה הוא יתקדם. שם האדם – נניח לזה עכשיו. אני רוצה לדבר היום על חודש הלידה, יום הלידה ושעת הלידה. מה זה חודש הלידה? חודש הלידה, אני מדבר על התאריכים העבריים בלבד, הוא מ-א' עד כ"ט או עד ל' בכל חודש. תשרי – מזל מאזניים, שבט – דלי, טבת – גדי, כל המזלות כולם...

אדר – דגים, – אדר, חודש אדר, פורים – דגים קובעים את התכונות. ובאמת יש ספרים אין-ספור ביהדות שאומרים כל חודש, מה תכונות הילד שייוולד שמה באותו חודש. יש ספר שנקרא "צידה לדרך," ספר קדמון. בספר הזה כתוב כל חודש איך האופק נפתח, מה יהיו התכונות של אותו אדם, גם מבחינה נפשית וגם מבחינה חיצונית. שמה מתאר בעל ה"צידה לדרך." אבל אנחנו לא נדבר עכשיו על כל החודשים, ניקח אולי חודש אחד או שניים, נלמד אותם ונראה לכם, וכל מי שעכשיו מזוהה עם החודשים האלה, ישים לב אם זה מדבר לגביו. בואו נראה. בואו ניקח... אנחנו שבט, אדר, ניסן... בואו ניקח את שבט. מה זה שבט? שבט מזלו דלי. מה זה דלי? כלי. בני מזל דלי הם כלים. דרך

אגב, מי שלא יודע, משה רבנו היה מזל דלי. אה, אבל הרב, כתוב שמשה נולד ב-ז' באדר. נכון. מה שכתוב: דלי, גדי, מאזניים, עקרב, כל זה - מדובר על אמצע החודש, על ט"ו בו. זה שיא השיאים. אבל בשוליים של החודש יש השפעה מחודש קודם ומפה לחודש הבא. כשאני אומר: גדי, דלי, כל המזלות כולם, התאומים - מדובר על אמצע החודש. ילד שנולד קרוב לאמצע או ממש באמצע – יש לו את התכונות האלה. ילדים שנולדים בתחילת חודש או בסוף חודש, יכולים לקבל תכונות של החודש הבא. בואו נראה. משה נולד ב-ז' באדר. אדר זה דגים, כידוע, תכף נדבר על דגים, אבל אומרים חז"ל שמשה רבנו לא היה דגים, היה מזל דלי. איפה זה כתוב? כשמשה רבנו ברח אחרי שהכה את

המצרי, הוא ישב על הבאר. היה נסיך מצרי. באו בנות יתרו לרעות, "ויבואו הרועים ויגרשום, "וירא משה ויושיען." בנות יתרו באות לדלות מים, באו הרועים, גירשו אותן. עמד משה, אמר: תעצרו. זה התור שלהן. הן דלו, חזרו הביתה. באו ליתרו הביתה, "ויאמר להן רעואל אביהן," רעואל זה יתרו, "מדוע מיהרתן בוא היום?" "ויאמרו לו איש מצרים הצילנו מיד הרועים "וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן." שימו לב, "דלה דלה." למה לא אמרו "דלה"? "דלה דלה." "דלה". מה זה "דלה דלה?" מכאן רמז שהוא מזל דלי. עכשיו, למה הן אמרו "איש מצרי?" כי הוא היה לבוש כנסיך מצרי. הוא עוד לא הספיק להחליף את הבגדים כשהוא ברח מפרעה, לכן היה נדמה להן כמצרי. "איש

מצרי וגם דלה דלה לנו." מכאן למדנו שמשה רבנו היה מזל דלי. עכשיו, בואו נראה, למה משה היה צריך מזל דלי? הרי בתחילת אדר, נכון? תחילת אדר נושק לסוף שבט, נכון? נושק לדלי. הוא קיבל את התכונה של הדלי. למה? משה רבנו, תכליתו להוריד תורה לישראל. כדי להוריד תורה אתה חייב להיות כלי. איך נמלא בך אם אתה לא כלי? לכן מזל דלי הוא כלי. עכשיו, שימו לב דבר פלא, הכלי מתמלא וכשהוא מתמלא הוא שופך החוצה. את מה שהוא מכיל, את זה הוא שופך. תשים בתוכו חצץ - הוא ישפוך חצץ, ערק – ערק, בירה – בירה. מה שתשים בדלי – את זה הוא ישפוך. הוא לא משנה את התכולה, לא מוסיף עליה ולא גורע ממנה. זה מזל דלי. משה רבנו צריך לקבל תורה. "משה

קיבל תורה מסיני," הנה הדלי מתמלא, "ומסרה ליהושע." יהושע העביר את זה לזקנים. אבל משה קיבל תורה ומסרה. מה למדת? הוא מתמלא ומתרוקן, מתמלא ומתרוקן. עכשיו, תראו, הוא לא משפיע על התכולה שלו. יוצא שמשה, מה שמקבל מהאורגינל, מהגבורה – את זה הוא מעביר. הוא לא משנה את התכולה. מצד שני, הוא גם לא מוסיף מדעתו וגם הוא לא גורע מדעתו, כמו שהדלי לא מוסיף על התכולה ולא גורע ממנה. התורה אמרה: "לא תוסיף על התורה הזאת ולא תגרע ממנה." יש איסור להמציא מצוות חדשות ויש איסור לגרוע מהמצוות שקיימות. יוצא, רבותיי, שמשה רבנו מזל דלי לגמרי, כי הוא צריך לקבל תורה, לא לשנות את התכולה, לא להוסיף ולא לגרוע. הנה משה מזל דלי.

עכשיו, בואו נראה, בני מזל דלי היקרים, ילידי חודש שבט, בואו נראה מה התכונות. כתוב בספרים, וגם בספר "צידה לדרך:" בני מזל דלי, היות והם דלי, הם כלי – הם שואפים להתמלא, לכן הם מאוד סקרנים. מה קרה פה? מה יש שם? מה הוא אמר? מה? למה זה הסתכל ככה? מה כתוב פה? תדעו לכם, הם מתמלאים, הם צמאים להתמלא. למה? כי הדלי, הכלי, שואף להתמלא, להתמלא, להתמלא. בני מזל דלי מתמלאים. זה הכלי אז הם סקרנים. דבר שני: בני מזל דלי אוהבים להתמלא ולשפוך החוצה. חוויות שאתם עוברים, בני מזל דלי, אתם רוצים שכולם יעברו אותן. אכלת מרק - ציפי, בואי, תטעמי, ציפי... אשתי, בואי... -מה, תעזוב. נהנית? מה אכפת לך? שהעולם יתפוצץ. -לא.

היית באיזה מקום? -בואו, תראו, תראו איזה נוף יפה, תראו... בואו תראו. למה? מה אכפת לך אם לא יראו? אז לא יראו. -לא, לא, לא, אני רוצה שמה שאני חוויתי - אנשים אחרים יחוו. זה בני מזל דלי. יותר מזה, קח דלי, שים בו עקרבים - הוא סובל אותם, שים בו יהלומים – הוא סובל אותם, שים בו מים – סובל, חומצה – סובל. מה שתשים בדלי הוא סובל. מה זה אומר? שבני מזל דלי מסתדרים עם כל הסוגים. הם זורמים, לא רבים עם אף אחד. אין להם אינטריגות, לא יכולים להיות ברוגז הרבה זמן, אם בכלל. לא יכולים, לא מסוגלים. ישר מתפייס, ישר... לכן אוהבים אותו. למה? כי הוא משתלב עם כולם. הוא מסוגל לסבול את העקרבים, את הנחשים, את הצדיקים, את

הרשעים, את הנודניקים, את הטרחנים. ובאמת משה רבנו צריך להיות מנהיג. הוא צריך להסתדר עם כל סוגי הטיפוסים בעם ישראל. מה זה מנהיג? מנהיג זה לא שהוא מתעצבן: איזה נודניק זה, איזה כבד הבן אדם הזה, לא סובל אותו. זה לא מנהיג. אל תהיה מנהיג, לך הביתה. מנהיג זה אחד שיודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. משה רבנו הוא מהלך נגד רוחם של כולם. זה בני מזל דלי, נא לדעת. בני מזל דלי יש להם את הסגולה ואת הכוח להסתדר עם כולם כי מה שאתה ממלא בדלי - זה מה שנשאר בפנים. הוא מסתדר עם זה, הוא לא רב עם התכולה שלו. הנה, אתם רואים, שבני מזל דלי הם אנשים, לפני התכונות שאמרנו, סקרנים, חווים חוויות, אוהבים להפנות את זה לצד

השני שגם אנשים אחרים ייהנו וגם מסתדרים עם כולם. תבדקו את זה ותראו איך זה פועל. דגים. סתם דוגמה, דגים. אם כבר דיברנו על אדר, נגיד דגים. דגים הם בים. מה זה בים? הדג הוא מים, יסוד המים. מה זה מים? חמקמק. הרבה פעמים הם פזיזים. בני מזל דגים הם פזיזים. הוא עושה דבר, אחר כך מתחרט. לכן זה כמו... חמקמק. יותר מזה, הם כל כך טובים. מים הם חסדים, דרך אגב. כולו חסד, כולו נתינה. נתינה עד שדורכים עליו והוא לא מרגיש. אין לו גבולות לחסד שלו, אין גבולות לנתינה שלו. נותן ונותן ונותן וכשרומסים אותו, הוא ממשיך לתת. לתת, לתת. אין לו גבולות, ויש אנשים שמנצלים את זה. אה, הוא טוב? טוב, נראה עד כמה טוב אפשר להוציא

ממנו. אנשים מנצלים את התכונה הזו של דגים. עוד דבר: הם גם הרבה בוכים. כשיורד להם דמעות, לא נגמר: דמעות, דמעות. מים, מים... "מים מים משמיים"... בוכים, נעלבים... ישר נוטים לבכי ול... לרגשנות. זה בני מזל דגים. עכשיו, וכן כל אחד מהזה. אני לא דן עכשיו על החודשים, את זה תקראו בספרים, אני כעת רוצה לדון איתכם על מה שלא כתוב בספרים. אני רוצה לדבר איתכם עכשיו על יום הלידה ושעת הלידה. יום הלידה ושעת הלידה - איך משפיעים על האדם. אני אוחז כעת את מסכת שבת. הגמרא במסכת שבת, הגמרא היא תלמוד, זה התורה שבעל פה שקיבלנו בהר סיני. כך בדרך כלל, בדרך כלל, על פי רוב, נראה הדף של הגמרא התלמודי. אנחנו נתמקד בקטע הזה,

בדף קנו עמוד א. הגמרא פה ובדף השני דנה על נושא המזלות ומה שנוגע אלינו עם הרבה דוגמאות, ובואו נבדוק. אומרת הגמרא: "אמר רבי יהושע בן לוי"... יהושע בן לוי היה מגדולי האמוראים, צדיק, אדם מיוחד במינו, גם בעל חסד אדיר. "אמר רבי יהושע בן לוי "מזל יום גורם." תלוי באיזה יום נולד האדם, לפי היום יהיו התכונות שלו. למשל, אני רוצה להסביר הקדמה לפני כן, הקדמה קצרה. ביהדות, כידוע, היום לא מתחיל מהחצות, מה"ביג בן" של אנגליה. לא. תראו בחדשות: חצות לילה – התחלף יום. לא, אלה הגויים. אנחנו, היהודים, לא מחליפים את היום בחצות – בשקיעה. – שקעה השמש של אותו יום נכנס יום חדש, שנאמר: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד," "ויהי

ערב ויהי בוקר יום שני." אצלנו היום מתחיל מהערב, אצלנו היום מתחיל מהלילה לכן כתוב "ויהי ערב ויהי בוקר" והתחלף היום. זאת אומרת, אם עכשיו לילה, נגיד, אתם עכשיו נמצאים ביום שלישי בלילה, איזה יום עכשיו? רביעי. זה ליל רביעי. זאת אומרת, ילד שייוולד ביום שלישי בלילה הוא יליד יום רביעי, הוא לא יליד יום שלישי. יליד יום רביעי. ילד שנולד ביום שישי בערב, הוא יליד יום שבת, הוא לא יליד יום שישי כי יום שישי בלילה זה כבר נקרא ליל שבת. – ילד שנולד במוצ"ש איזה יליד יום הוא? יום ראשון. כי במוצאי שבת כבר התחיל היום הראשון. "ויהי ערב ויהי בוקר." יפה. אז הבנו מה זה יום ראשון, שני. אומר רבי יהושע בן לוי, נקרא את זה

בפנים, דבר נפלא. מי שנולד ביום ראשון יתפוס כיוון אחד. מה זה "יתפוס כיוון אחד?" ביום הראשון כתוב: "וירא אלוקים כי טוב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד." מעניין. לא כתוב "יום ראשון." בשני, שלישי כתוב. למה כתוב "יום אחד?" מלמד שיהיה לו כיוון אחד. רמז לאחדות, אחד. – פירוש: ילד שנולד ביום ראשון – ממוצ"ש עד שקיעת יום ראשון אם הוא נולד ביום הזה, תהיה לו תכונה טובה אלסטית, – כלומר, איפה שנשים אותו שם הוא ילך עד הסוף. תשימו אותו עם הצדיקים – עד הסוף, עם הרשעים – עד הסוף, עם ה... חוצפנים – עד הסוף. איפה שתשימו אתו לשם הוא ילך. זה דבר פלא. זאת אומרת שילד שנולד ביום ראשון ניתן לעיצוב, הוא פלסטלינה. אבל תבינו

שהוא גם מושפע. כלומר, אם הוא יהיה בהשפעה שלילית, – בכיוון שלילי הוא ילך עם זה עד הסוף, אבל עד הסוף כי זה אחד. הוא יתפוס כיוון אחד בחיים וזהו. לכן יליד יום ראשון תהיה לו תכונה שאנחנו מעצבים אותו, אותה תכונה שנשים אותו - לשם הוא ירוץ. אומרת הגמרא: "יליד יום שני," מי שנולד ביום שני, "יהיה אדם רגזן." מה זה רגזן? רגזן, פירושו של דבר, בעל מחלוקת, בעל כעס. למה? משום שביום השני נפלגו המים אשר מעל הרקיע לבין המים אשר מתחת לרקיע. ביום שני, תפתחו את ספר בראשית, כתוב שהקב"ה חילק בין המים שמתחת הרקיע, חילק, עשה מחלוקת בין מים עליונים למים תחתונים. למים שלנו קרא ימים, ולרקיע קרא שמיים. מה זה "שמיים?"

שם-מים. כיוון שהייתה מחלוקת בין המים התחתונים לעליונים, יליד יום שני יהיה בעל מחלוקת, תהיה לו נטייה להיות מחלוקתן. רב, כל דבר דוחף את האף שלו: לא נכון, הוא צודק. -מה אתה מתערב? לא, לא, הוא צודק. -מי קרא לך בכלל? תהיה לו נטייה לכיוונים האלה. מה תגידו? וואי, מסכן, אבוד? לא. כל התכונות שנאמר עכשיו, אם הן שליליות – זה ניתן לשינוי. איך אמר רבי ישראל מסלנט? "כל זמן שהנר דולק "אפשר עוד לתקן." שום דבר לא אבוד ביהדות. כל זמן שאדם נמצא בעולם הזה, יכול לשנות. איך משנים? "בראתי לו יצר הרע בראתי לו תורה תבלין." יש ספר שמוריד חסימות, מעלה מוטיבציה. אתם יודעים איך קוראים לספר הזה? תורה. "בראתי לו יצר הרע,

בראתי לו תורה תבלין." התורה מתבלת את הדחפים, ממננת את המידות, זה הכול, ואז בן אדם משפר את זה. אז אם הוא נולד עם סטייה למידה לא טובה, על ידי הלימוד הוא חוזר חזרה לקו הנכון. אז זה לא אבוד. אלו המידות הטרומיות הראשונות שירוצו איתו. אז יליד יום שני יהיה ילד רגזן ובעל מחלוקת. אומרת הגמרא: "ומי שנולד ביום שלישי יהיה אדם עשיר". למה? כי ביום שלישי נבראו העשבים. רבותיי, ספרתם כמה דשא יש בעולם? כמה עלי דשא? כמה צמחים יש? אין מספר, ביליארדים, לכן עשבים מראים על עושר אין-סופי. "הנולד ביום שלישי יהיה עשיר," "אבל", אומרת הגמרא, "ייטה קצת לזנות, לניאוף." למה? מסביר רש"י, שימו לב איך העשבים גדלים. העשבים לא

יונקים דווקא ישירות מהאדמה. לפעמים הם יונקים אחד מהשני. אחד מושך מהשני. היניקה הזאת של אחד מהשני רומזת על התחברות לא נכונה בנושא הניאוף, העריות וכו,' לכן העשבים יונקים אחד מהשני - מצד אחד הוא יהיה עשיר, זה נקרא נולד במזל של עושר, אבל יהיה לו יצר הרע חזק לכיוון התאוות, העריות. אז נשים לב על ילד כזה שנולד ביום שלישי, לכוון אותו לקו הנכון. שיישאר עם הכסף, לא אכפת לנו, אבל שלא ייטה לדברים הלא טובים. יליד יום שלשי... אשאל אתכם: מה נברא ביום ה... סליחה, יליד יום רביעי. מה נברא, ציבור יקר, ביום הרביעי? המאורות. בואו נראה, "מי שנולד ביום רביעי יהיה אדם חכם ונהיר." למה? "משום שנטלו בו המאורות." נסביר.

ביום רביעי נבראו השמש, הירח והכוכבים. השמש מאירה. ילד שנולד ביום רביעי יהיה נהיר. מה זה נהיר? פניו מאירות או מחשבתו בהירה, נהירה. כשהייתם בבית ספר והייתם תלמידים, התרגיל הכי מסובך – טק, טק, טק... איך פתרת את זה? -מה, זה קל. את רואה, הראש שלו בהיר, אין לו שום בלבולים. לא חושב... הולך, טק, טק, טק, מחשבתו נהירה, מחשבתו בהירה. זה נקרא נהיר, חכם. מה זה חכם? תהיה לו חוכמה. כיוון שהשמש והירח והכוכבים מסמלים על הארה, הילד הזה יהיה חכם ונהיר. או נהיר בפנים, יוצא לו אור, הארת פנים או נהיר במחשבה. על כל פנים, זה קשור למאורות. "יליד יום חמישי," אומרת הגמרא, "יליד יום חמישי יהיה אדם גומל חסדים." למה? משום

שנבראו בו הדגים והעופות. שמתם לב? ביום חמישי נבראו דגים ועופות. כדי לזון את כל הדגים בים, להאכיל את כל העופות בעולם, אנחנו אומרים את הפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון." אתם יודעים מה זה לזון ביליארדים דגים? לדאוג לביליארדים עופות? זה חסד עצום יורד מהשמיים לזון ולפרנס אותם. רבותיי, בני האדם יחסית לדגים ולעופות זה אפס אפסים. כמה בני אדם יש? שבעה מיליארד? אתם יודעים כמה דגים יש? כמה עופות יש? הם לא רואים אותנו בכלל בכמויות שלהם. אלא מה? לזון אותם צריכים שירדו טונות של חסד. לכן ילידי יום חמישי הם גומלי חסדים. יפתח גמ"ח: "יד שרה", "יד עזרא," "יד אליעזר," "רגל אהרון", "אוזן המן" או מכולת, משהו

שהוא רוצה לעזור לאנשים. גמ"ח עגלות, גמ"ח מוצצים, גמ"ח... הכול. אנשים כאלו אוהבים לתת, לתת, לעשות גמילות חסדים. אלה ילידי יום חמישי. תכונה טובה. "מי שנולד ביום שישי," אומרת הגמרא, "יהא אדם מחזר אחרי המצוות." למה? יום שישי, מה כולם?... לאן כולם מחזרים? מה כולם רוצים? מתי שבת? תכף תגיע שבת, עוד מעט תהיה שבת. אתה רואה את כולם בהכנות לשבת, שבת, שבת... זאת אומרת שיום שישי מכניס את האדם למהלך של לחזר אחרי משהו. גם כאן, ילידי יום שישי יהיו חזרנים במצוות. רוצים לקיים מצוות: עוד מצווה, עוד זה, עוד זה, עוד זה. יש כאלה אפאתיים: אז לא עשיתי, אז מה. יש 70 שנה לפנינו לעשות מצוות. לא עשיתי, ביג דיל. לא. יש

אנשים: לא עשיתי – אני אעשה, לא, אני אפעל, אני חייב. זה נקרא ילידי יום שישי. ילידי יום שישי מחזרים אחרי המצוות. ועכשיו הגענו לשבת. אומרת הגמרא: "ומי שנולד בשבת יהיה אדם קדוש." למה? למה הוא ייקרא קדוש גדול? כי שבת נקראת שבת קודש. שבת קודש. קדוש גדול ייקרא. מה זה קדוש? רבותיי, בואו נבין מה זה קדוש. הרבה חושבים קדוש זה אחד עם ג'לבייה, נעלי בורקס, תרבוש וזקן לבן. זה קדוש. לא. אדם יכול להיות מגולח, ללכת עם בגדים ממוצעים והוא מאוד קדוש. מה פירוש המילה קדוש? קדוש זה לא מקובל. אנשים חושבים שמקובל הוא קדוש. לא, לא חייב. קדוש פירושו מופרש, מובדל ומיוחד מכל האנשים. למשל, כולם מתלהבים ממכוניות - לא מלהיב

אותו. איציק, תראה את המרצדס. -כיפופי פח. מה!? בוא תאכל איתנו במסעדה. -יש קרקר? תראה איזה סטייק! -עזוב סטייק, יש לחמנייה פה? כולם... ממה שאנשים מתלהבים, בכלל... אבל תגיד לו חידוש... וואי, מגלגל את העיניים, איזה יופי! איזה עולם! – תגיד לו, תשמיע לו איזו מוזיקה משהו, מתחבר. איזה שיר, איזה מקאם - אתה רואה כולו סרעפים. זה קדוש. קדוש פירושו מופרש מענייני העולם הזה. מופרש, לא מחובר. לכן הנזיר נקרא קדוש. למה נזיר "איש או אישה כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה' "קדוש יהיה גדל פרע שיער ראשו?" ממה שכולם מתלהבים - את זה הוא עצר. תספורת, יין. לא שותה יין, לא מסתפר, הנזיר, לא הולך לבית קברות. זאת אומרת, ממה

שאנשים זורמים – הוא לא. זה נקרא קדוש. קדוש – מופרש, מובדל ומיוחד. ילדים שנולדו בשבת, יש להם תכונה, לא מתחברים לשטויות של האנשים, לא מתחברים. איך אומרים? זה לא מדבר אליו. לא המכונית, לא הכסף, לא האוכל, לא הסטייק, לא היכטה, לא הבוכטה ולא השכטה. לא. מה כן? שיעור טוב, דרשה טובה, רעיון יפה, סטיקר חכם – אה, זה מדליק אותו. זה אדם קדוש. אז יוצא שיליד יום שבת, כיוון ששבת נקראת שבת קודש, הוא יהיה קדוש. "אבל", אומרת הגמרא, "מי שנולד בשבת ייפטר מן העולם בשבת." למה? כי חיללו על אימא שלו את השבת. היות שכשהיא ילדה אותו אמבולנסים, רופאים, עניינים - זה נקרא חילולי שבת - לידה, פיקוח נפש דוחה את השבת, על פי

הדין היה מותר, אבל סוף סף הוא גרם חילול, הוא ייפטר בשבת. לא השבת הקרובה, חס וחלילה, עוד 120 שנה. יש כאלה נלחצים: ווי, מה? איזה יום היום? עזוב, אני מדבר איתך על עוד 120 שנה. ייפטר בשבת. אגב, פטירה בשבת היא מעלה עצומה. הוא ניצל מעונש חיבוט הקבר. הצדיקים נפטרים בשבת, דעו לכם. אני אגיד לכם סוד. אתם יודעים מה? משהו אקסטרה עכשיו. אם שמתם לב, כל העדות בשבת בבוקר אוכלים ביצה קשה. המרוקאים עם הסכינה, האשכנזים עם הצ'ולנט, התימנים עם הקובנה. כל העדות, מעניין, בשבת, יש על זה קונצנזוס, לאכול ביצים קשות. מה אתם אוכלים? תגידו זה טעים מאוד, בייחוד אם זה נשאר בחמין, מקבל את הצבע החום ועם ה... טוב, לא חשוב,

נתקדם. הביצה, רבותיי, של שבת היא השבת. אבל למה כולם פתאום נדבקו על הביצים? למה לא על גזר? אני יודע מה? למה... שלושה צדיקים נפטרו בשבת: משה רבנו, דוד המלך, מי השלישי? יוסף הצדיק. משה רבנו, דוד המלך ויוסף הצדיק נפטרו ביום השבת. כנגד זה, כמו, כמו, כמו, לא בדיוק, כמו שאבלים אוכלים דברים עגולים ביום הפטירה, גם אנחנו אוכלים דברים עגולים. הביצה היא דבר עגול ומרמזת לנו על האבלות לכן אוכלים את הביצים הקשות בשבת. תשאל מלא דתיים: למה אתה אוכל ביצים קשות? הוא אומר: זה טעים. לא מבינים את המשמעות. חבר'ה, תבינו, יהודי אוכל ביצה - יש לזה משמעות, יהודי עושה אפצ'י – יש לזה משמעות. אין דבר סתם ביהדות, אין דבר

סתם, הכול מדויק. ולכן המשמעות של הביצים הקשות, שאנחנו אוכלים ביצים קשות, למה? בגלל פטירת הצדיקים: יוסף, דוד ומשה. שלושתם נפטרו בשבת וכנגדם. דרך אגב, אם כבר, נעמיק עוד טיפה, במנחה של שבת אומרים אחרי התפילה צידוק הדין שלוש פעמים: "צדקתך כההרי אל משפטיך תהום רבה "אדם ובהמה תושיע ה' וצדקתך... "צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת." שלוש פעמים אומרים צידוק הדין. למה שלושה פסוקים? כנגד שלושת הצדיקים שאמרנו. אז יוצא ש"צדקתך" של מנחה קשור לביצים של שבת, של החמין. יש קשר בין... אין סתם ביהדות, חברי'ה. אין סתם, הכול מדויק. אז מה למדנו? שהצדיקים הגדולים נפטרו בשבת וניצלו מעונש חיבוט הקבר. משה רבנו מת במיטת נשיקה,

שנאמר: "וימות שם משה עבד ה' "על פי ה' ויקבור אותו בגיא." מה זה "על פי ה?"' מיטת נשיקה, לא הרגיש שום צער ו... משה רבנו, זכותו תגן עלינו, אמן. נסכם, יוצא שלפי לידת הילדים בימי השבוע אפשר לדעת מה יהיו תכונותיהם. למדנו את זה עכשיו. עכשיו, כל אחד מהצופים, אם הוא יודע – טוב, אם הוא לא יודע - שיביא את תעודת הלידה, יפתח אותה ויראה באיזה יום בשבוע הוא נולד. ואם אין לו תעודת לידה... למשל, יש איזו עדה שבאה ממרוקו, אוקיי? לא יודע, הם באו לארץ, הם איבדו את תעודת הלידה. בן כמה אתה? בן 70, בחור אולי בן 70, "לא יודע, בן 50, אני חושב." הוא חושב שהוא בן 50. איבד את תעודת הלידה. פרוספר, מתי נולד, סבתא? -אהה...

בחנוכה. אלברט מתי נולד? -אהה... באזור פסח. בערך, אתה יודע. באזור פסח, בראש השנה, זה נולד ב... בקיצור, אבל מי שיודע באיזה יום הוא נולד, באמת יפתח, יסתכל ויראה שאולי מהתכונות שאמרנו נמצא בו. אז ככה, אז אלו תכונות האדם לפי ימי השבוע. עריכת כתוביות: אורטל זגורי