"הוא נשם את הנשימות האחרונות שלו בידיים שלי". נירו רובין בריאיון מטלטל ועוצמתי

יום הזיכרון תשפד ואנחנו פה בנופי נחמייה בשומרון השומרון שספג עשרות חללים בחרבות ברזל השומרון ששילם בדם של החברה הכי טובים ואנחנו פה הולכים לדבר עם נירו רובין שניר הוא לוחם בגולני שחזר עכשיו מעזה שהיה גם בקרב וינטג' בל גם בעזה עכשיו והכי חשוב מדובר באיש נשמה מוזיקאי בלב ברוח בנשמה בכל גופו מוזיקאי ולוחם נירו רובין מי יודע כל כאב מי רופה לישבור אלי יוצא רוב החושך עושה שלום ומלחמה מי יושב על כיסא דין מתכסה ברחמים מוכל וסולח ויודע ומי ירב ליבי אני געגע כמו ים שאין לו כו רק תגיד לי מי מך מקוי פתיח שלי לא הגנה בסוף איזה ימים אה לירן נירו מי יבטיח לנו שלא ניקנה בסוף כולם רואים בנו אחד זה לא משנה איך

אנחנו רואים את עצמנו זה משנה איך הם תופסים אותנו ואז מתוך הנקודה הזו שאני מבין שזה לא משנה אם אני ואתה חושבים שונה הם חושבים שאנחנו אותו דבר אז מה נשאר לנו בעצם שרק אנחנו נבין שאנחנו אותו דבר זהו ואז יש מי שיבטיח שלא נקנה בסוף אתה נלחמת מלחמת לבנון השנייה ונלחמת עכשיו פה בחרבות ברזל יום הזיכרון השנה שונה מימי הזיכרון שלפני כי אני יודע שגם ימי זיכרון שלפני היו לך לא קלים מורכבים המון חברים שאיבדת והשנה אני חושב שהשנה א המשהו השונה הזה שקורה הוא שלפחות אני פעם ראשונה בשביעי לאוקטובר חוויתי את המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות נכון אנחנו עכשיו ביום הזיכרון בסדר אבל אנחנו יודעים מה הולך לקרות

בעוד פחות מ-24 שעות וכל שנה מחדש אנחנו לא מצליחים להבין אולי את המעבר הזה ופתאום בש לאוקטובר כולנו הרגשנו את המעבר הזה והמעבר הזה מש לאוקטובר המכה הגדולה אם אפשר להשליך את זה על הרגע הזה יום הזיכרון לבין השמיני לאוקטובר שבו עם ישראל התגלה במלא פרתו וכולנו התרגשנו מהאחד מהשני שהוא בבחינת יום העצמאות אני ואני יודע שרבים כמוני הנשימה נעתקה פיזית לא משהו שמדברים עליו כביטוי פיזית נשימה נתקה ופעם ראשונה אני מצליח להבין פיזית את המשמעות של יום הזיכרון אתה יודע בסוף כשיש לנו ילדים שגדלים והאירועים הם רחוקים מהם יותר ויותר קשה להתחבר והנה פה קיבלנו אולי את אחת המכות הכי גדולות בהיסטוריה של העם היהודי

ואין ולא היה כמעט בית שלא היה מישהו שמכיר מישהו ש לא היה בית שאין בו מת אבל זה מדים לשמוע אותך אבל לא אומר כאילו שדווקא עכשיו אנחנו יודעים מה המשמעות של יום הזיכרון כי אתה חווית ימי זיכרון קשים כתוצאה גם מחברים שהב לי יש יתרון בסדר היתרון אני אומר את זה כמובן בצחוק בגלל שאני כבר חוויתי את החוויות האלה כמו שדיברנו ואולי תכף נרחיב על זה ב-2006 מלחמת לבון השנייה בבנ שבל שכבר איבדתי את החברים הקרובים אז אני יודע שבסוף יהיה טוב לפעמים משבה על מה יקרה עד שהיא מבאסת והיא קשה קשה לנו להבין אותה ולקלוט אותה אבל אני יודע שבסוף יהיה טור אולי אנשים עכשיו קשה להם להבין את זה כי המכה היא קשה המכה היא כואבת

בסדר עוד לא סיימנו לספור את המתים כיף לראות אותך מסתכל אבלל חצי המלאה אין ברירה אחרת אתה חושב שלי אין רגעי שבר אין יום שאני לא בוכה אין יום שאני לא בוכה הנה נמצא פה איתנו עדי שגם עליו נדבר עוד מעט בוא בוא נדבר עליו עכשיו בוא נתחיל באדי בוא נתחיל מהסוף דבר איתי על אדי אני יכ אני יכול לקבל את זה אני יכול לראות את זה בטח בטח ב קרוב זה עדי עם הדיסקית שלו ספר לי עליו אדי ש די שאני חבר מהצוות שחבר מהצוות המשמעות של חבר מהצוות זה אח זה כמו אח זה כמו זה משפחה כן זה משפחה ואנחנו צמודים אחד לשני שנינו מתייצבים בשביעי לאוקטובר ביחד א עובר זמן אנחנו מתחילים לקבל משימות ו מכמה ימים לפני השביעי לאוקטובר

בשבת שלפני השביעי לאוקטובר מקפיצים אותנו אני באחד מהדברים שאני עושה בחיים אני מנחה שבתות בר מצווה ממש אז אני עם קבוצה במלון ומנחי את השבת וממש תענוג ובאמצע ברכת כהנים אני מקבל טלפון והמפקד על הטלפון מפקד צוות אומר לי רובין תגיע לדרום ואני אומר לו תקשיב אני לא בבית אם משחק עם הילדים אני באמצע לעבוד עם קבוצה זה לא אני רוצה לדעת שאתה לא עושה סתם מקפיץ אותי ואומר לי רובין תגיע לדרום א ואני עוזב את הקבוצה ובאמת באמצע שבת ברמצווה מגיע לדרום וכבר בחמש אחרי הצהריים אנחנו נכנסים פנימה למשימה שאנחנו מבינים שתיקח הרבה זמן וממש כל יום מגיעה ידיעה מודי ת אחרת על משהו שהולך לקרות בלילה פעם אחת זה על פצמרים

פעם אחת זה על פשיטה פעם אחת ואדי צמוד אליי ואומר לי רובין אני סומך עליך אני שמח שאתה פה א ובעצם בשישי לדצמבר א בשעה 2 וחי בלילה מגיע אלינו מחבל לגנן שבו אנחנו נמצאים אנחנו מתפקדים כמו חיילים מעולים ומורידים אותו והאירוע מסתיים באופן מוחלט אי אפשר לגשת אל המחבל שירינו בו כי יש חשש שוא ממולכד מחלקים לסאפ יחידה של סילוק פצצות שהגיעו אבל עד 5 בבוקר האירוע מסתיים כשאנחנו גיבורים אנחנו עכשיו תפקדנו כמו חיילים טובים והורדנו מחבל מה שלא ידענו שחצי שעה לאחר מכן יגיעו עוד שלושה והפעם האדיה המודעת שאנחנו מקלים תעלו עעל הסוללות ותנו אש כי המחבלים פה עדי אבא לשלוש בנות נשוי בן אדם חזק טריאטלון איש שהספורט

הוא חלק משמעותי בחיים שלו ספורט ומשפחה אולי הדבר שהכי לא נמצא בחיים שלו זה הוא עצמו תמיד האחר באופן מוחלט בטל מבוטל רק בסוגריים בחלק מהספורט שלו הוא אוכל רק שמונה שעות ביום מי ש עד 10 מה שלא מפריע לו כל יום לקום בתוך הזה ולהכין חביתות לכל הצוות למרות שהוא לא אוכל אז אף אחד לא מ לא מופתע לא לכתחילה ולא בדיעבד שאדי ועוד גיבור אילון רוזנפלד שניהם הראשונים לוקחים את המג רצים אל הסוללה שם הם מקבלים את המכת אש הילל מקבל כדור לעקב ונפצע א אדי מקבל כדור לרגל א מגיע אליי לטיפול כשהוא כבר על אלונקה וכשהוא מגיע אליי א א אני מתחיל טיפול ביחד עם שני רופאים של ש ש9 ו אתה יודע כמו ב כמו בספרים נשם את

הנשימות האחרונות שלו בידיים שלי אה ועד לא שורדת הפגיעה שבדיעבד גורמת לו דימון פנימי ועדי נהרג א וזה שעות קשות זה שעות באמת קשות שממשיכות א אני רואה שהוא מלווה אותך אבל ממש צמוד זה זה לא עוד חבר מה מהיחידה אמרת כמו אח אמרת משפחה זה זה ואייך זה לעבור איתו את השעות האלה האחרונות שלו הדקות האחרונות אני יודע שאני נוגע פה ככה בפצ א זה קשה מכמה כיוונים זה קשה מהכיוון של איבדנו חבר זה קשה מהצד של אני יודע מה איבדנו כעם לא פחות כעם באמת כמה טוב נכבה קצת בעולם זה קשה כי יש לו בסוף אישה שלושה ילדים אמא אבא אחים זה זה לא פשוט מהצד הזה וזה קשה כי יש מחשבה של בואנה זה יכל להיות אני באותה מידה שיש פחד כזה

גם שתמיד נמצא תמיד וגם אני אבא לארבעה וגם אני נשוי וזה מחשבות קשות אז שאלת אם עדי איתי עדי איתי כל הזמן א בין במחשבה של מה אדי היה חושב בסיטואציה הזו ואיך הוא היה מגיב כי בדרך כלל אני מאוד שלם עם העובדה שכשהוא נהרג הוא ידע כי שיפנו לו את זה כל הזמן בצורת מרה של יש את כולם ויש את עדי באופן מוחלט כאילו יושב לבד במגדל השן של האנשים הטובים אז עם זה אני שלם הוא היה מוח מזה הוא לא אהב את המולה א אבל זה היה כל כך כאילו בולט באופן טבעי הוא הוא לא ניסה להבליט את זה א ובין באופן פיזי הרבה פעמים אני זה נשמע קצת מוזר אני יודע הרבה פעמים אני יכול לשמוע את הקול שלו ממש אני פשוט שומע אותו אז אדי נוכח אדי

ואדי נוכח זה בא תמיד עם משהו טוב כי אדי מביא איתו תמיד משהו טוב אז אם אדי נוכח אז אז הטוב נוכח והטוב ינצח ואחרי יום הזיכרון יגיע יום עצמאות ואנחנו נרים את הראש הנשימה תעתק שוב ונחזור להיות עם אחד אתה יודע אתה מספר על אדי ואני לא יכול שלא לחשוב על השיר של מיכא שטרית ואמיר בן עיון יהללוך מלאכים יאללה ב לך לשיר בוא נשאיר את זה יאללה בוא נעשה אותו יוא את המילים של הבית אני פחות מכיר אתה תשית איתך ביחד קדים אני גם פחות מכיר סומ אז אנחנו נזרוק לחיה לחיי התמימים ודוברי האמת לכל מי שחי את חייו מתוך אמת שתזכור את השמש ותיגע באור שנדע אהבה שנ בת חלוף שנזכור את השמש יחדיו נגע באור שנדע אהבה שנ בת חלו

יהללו יהללוך מלאכים שמחות קטנות ים כצ הכוכבים ללו ללוך מלאכים שמחות קטנות יעירו כ ניצנוץ הכוכבים וואו עיגולים של שמחה אין ברירה נכון אנחנו ביום הזיכרון זה לפעמים קשה להפנים את זה אבל חשוב תמי לכ עבור מה אתה יוד דיברנו על אדי אני יוצא מעזה ולך לשבעה של די יושבת שם אמא שקולה יושבת שם אישה שאיבד את בע לירן אני הבסה נכנס לבית שאמור להיות הכי עצוב בעולם ואני הבסה זאת אומרת כולם שם ב כולם הבינו משהו שאני הבנתי אותו אולי רק באותו זמן שאח של עדי ארן בא אליי ושם לי את היד על הכתף ואומר לי רובין תתפס על עצמך תחזור לדרום ולך ו צימו את העבודה כי אם אדי נפל השו ואם זה לא ייגמר כמו שצריך להיגמר אך ורק

בניצחון ו בתקומה דרך וביחד עם הזיכרון לא עשינו כלום זאת אומרת הזיכרון הוכח יש לו מקום אבל הזיכרון מוביל לתקומה הוא חייב להוביל לשמחה הוא לא יכול להישאר בגדר זיכרון הוא לא יכול הוא חייב להיות ביחד ולהרים אותנו להתרוממות רוח שוב וזה החיבור שוב בין יום הזיכרון למיד אחרי יום העצמות אתה יודע אני חושב שאצלך במקרה שלך הניצחון יש את הניצחון בקרב ויש את הניצחון ברוח ואני יודע ש ש אתה יום יום עוסק ברוח זאת אומרת מעבר למוזיקה כולם מכירים אותך גם כמוזיקאי בחסד עליון סקסופוניסט נגן ברוח בנושא החינוך אתה עומד מול אלפי בני נוח אני יודע שהבן שלי היה בהופעה שלך והוא פשוט הוא היה כולו נפעם הקרב של חיי ספר ליקב

שחיי זה מופע שבעצם באמת א אולי אני אני אתחיל דווקא סוף זה מעניין דווקא כי אני מסיים את המופע במופע עצמו אני מספר אני מצביע ואומר אתם רואים את הקרב של חיי זה לא הקרב של חיי זה הקרב של חיינו זה הקרב של כולנו וזה קרב קשה וזה קרב קשוח וזה קרב שאנחנו צריכים להתמודד איתו יום יום אז הקו שלך ה זה בעצם הופע יחיד שאני מעלה אותו כבר משהו כמו שמונה שנים א באזור ה 700 הופעות בעברית באנגלית בארץ ובעולם ו לא רק בארץ גם בכל כל העולם מזים אותך באנגלית לספר זה נושא לרעיון בפני עצמו גולנצ'יק שעושה מופעה באנגלית אבל בהזדמנות מופע שמספר את הסיפור על הילד הנורמטיבי שעף מכל מסגרת אפשרית אני בכוונה משתמש בדיסוננס

להבין שגם ילדים שלא מסתדרים הם נורמטיביים דרך השירות הצבאי שבו שבוע לפני החתונה שלי הייתי בבינג' בל בלבנון מלחמת לבנון השנייה 2006 כולם מכירים מהסיפור הזה את הסיפור המפורסם על רועי קליין שקפץ על הרימון שמע ישראל והציל את החיילים שלו אז גם אני זכייתי להיות שם עם הצוות שלי אז כחייל בסדיר אנחנו בעצם הצטרפנו לקרב כדי לחלץ גדוד 51 שנתקל ובלילה לפני שאנחנו יוצאים ע המסע לומקו עם החברים שכבר לא איתנו מבקשים ממני כחובש קרבי לעבור ולבדוק שאין להם שום דבר ר כיסים שהוא ציוד חיוני כמו מפות או דברים כאלה ובזמן שאני בודק אותם אז אחד מהאנשים שאני מזהה שם זה את שמעון דהן שהוא חבר טוב אבל גם השדכן ואורח הכבוד

בחתונה שתהייה שבוע לאחר מכן דיברנו על יום הזיכרון ויום העצמאות הנה עוד פעם המעבר הגדול הזה ובעצם בעצם התובנות שאני מקבל באותו רגע לחיי היום יום והחלטות שאני מקבל על הכרת הטוב ועל לא לחכות לשום דבר כדי להגיד את מה אני מרגיש שתכף נדבר על התובנה הזאת כמה היא עזרה לי בעולם של פוסט טראומה ועל להגיד תודה ולהיות שם בשביל האחר ועוד דברים שמלווים אותי ודרך הסיפור שלי ששוב הוא הסיפור של כולנו אני עובר בהמון מוסדות חינוך בהמון עושים פיקודים אני גם ספק של הצבא וזה חוצה מגזרים וחוצה מוסדות וחוצה דעות בגלל שזה המוזיקה והמוזיקה כי הסיפור משולב עם נגינה ומצגת וסרטונים זה משהו שהוא בסוף הוא משותף לכולנו זה

ערכים אוניברסליים וזה לא משנה אם אתה חרדי אם אתה חילוני אם אתה דתי אם אתה ספרדי אם אתה אשכנזי אם אתה הולך חדש אם אתה צבר אם אתה עדה כזאת עדה זה לא מעניין וזה הכל בסוף מתחבר לזה שאנחנו אחד ביום שאנחנו נבין את זה עזוב את כולם עזוב את כולם ביום שאנחנו נבין את זה שם אנחנו נהייה לעם שם יגמר היום הזיכרון ויהיה רק יום עצמאות כי הגאולה תבוא אני רוצה להחזיר אותך בכל זאת לרגע מכונן בחייך בתוך וינטג' בל בתוך מלחמת לבנון השנייה תשתף אותנו ככה על הגדולה של העם הזה תשתף אותנו על החיילים תשתף אותנו על מה עבר עליך א זה זה זה התשובה תשתנה בין רגעים שחוויתי אותם אז וככה תפסתי אותם אז לבין לא בהכרח שזה אפילו

אותם הרגעים אבל יש גם עוד רגעים שאתה אומר בדיעבד היום שנים אחרי וואוו איזה רגעים מכוננים הרגע המתבקש ואולי הגדול ביותר זה הרגע וגם הרבה שואלים אותי בדיעבד איך אתה ממשיך אחרי אותו רגע זה הרגע שבו אתה רואה את שמעון שאתה מבין שהוא כבר לא איתנו והוא באמת אורח הכבוד בחתונה אתה יודע הוא השדכן בזכותו אני עוד שבוע עומד מתחת לחופה א והרגע הזה באותו רגע אתה רובוט אתה כמו אתה באירוע וא יש לך מעצור אתה מסתכל מעצור ראשון שני שלישי אז אתה אתה מתפקד כמו רובוט מכה דריכה אתה ממשיך ירי אין זמן לחשוב וכש צועקים לך קדימה הסתער אז אתה קם ומסתער אבל רגע מה להסתער יורים לא מפעילים את הראש אין מקום לחשוב קמים

ומצטערים אפרופו מה הוא מצביע ומה הוא חושב יך הוא נראה לא מעניין קמים ומצטערים נכונה אחרי זה מתחילות להעלות המחשבות לא פשוט אה דיברנו על זה על הקשיים מכל מיני כיוונים שמגיעים ואז אתה מתחיל להבין ש שבזכותם ולאורם ויחד איתם הם נוכחים הם פה אנחנו מגיעים למקומות גדולים יותר וטובים יותר אם רק נפנים שזה תלוי בנו א יש את הרגע אולי הקשה מאוד שמגיע כשאתה יוצא אז מבינ בלבנון והנה פה אנחנו חוים את זה ממש עדיין ביים האלה אנחנו יכולים ל ות את זה ביום יו הפר הבלתי נתפס הזה בין המלחמה לבין העולם בחוץ מגיע הביתה פותח דשות ואומר לאשתי מה את רואה אבל יש את הסיפורים לספר תפתח את החדשות עם אותו אחד שהזמין 3000

מקשי פיצה עם אותו אחד שמחלק שם אייפונים לחיילים עעם אותו אחד שמרים את הרוח לעם ישראל תפתח לי את החדשות עם קובי בוריקה שהולך וושה בוריקות תפתח לי עם ים טובים לא הוא ככה והוא אמר והיא עשתה והוא אמרתי לאשתי תכבי אני מתחנן עכשיו הנה עוד דוגמה מצוינת מי מי הקהל יד של הדבר הזה אני אתה אשתי אנחנו ביד שלנו פחות פחות נגמר הכל הכל חוזר אלינו לידיים דיברנו על זה שכבר חוויתי את זה ולי יש את הייתרון היום בדיעבד הילדים שצחקו באוטובוס כשיצאתי מבינ בל ונסעתי הביתה ו הסתכלתי עליהם ואני אומר לעצמי איך אתם צוחקים כאילו איך אתם מרשים לעצמכם בכלל לצחוק היום אתה רואה את זה אחרת היום אני יודע שהצדק היה איתם יבואו

הקלישאות ויגידו לך החיים חייבים להמשך עבורם זה אתה נלחמת כדי שהם יוכלו לצחוק היום אני יודע שאלה החיים החיים יותר חזקים מהכל והחיים חייבים להמשיך אין מה לעשות אנחנו לא יכולים זה לא אני אמרתי איזה פרקי אבות גזירה על המת שישתכח מן הלב איזה משפט קשה איזה משפט קשה אין מה לעשות זאת האמת אני רוצה אני יודע גזרה על הלב על המת שני שישתכח מן הלב ואני רוצה עדיין ככה אנחנו ביום הזיכרון אז אני רוצה כן שתתן לי איזשהו זיכר משמעון תן לי ככה זיכרון שעושה לך מתיקות דווקא בלב הזיכרון משמעון הוא זיכרון הוא מתחלק לשניים לזיכרון פיזי וזיכרון שאתה מרגיש אותו הזכרון הפיזי זה החיוך אתה יודע אי אפשר להתעלם אי אפשר

להתעלם חיוך של בן אדם שנראה כמו סמיילי הוא הולך כמו ירח אתה יודע זה שיניים בולטות חיוך ענק זה משהו שאתה לא יכול להתעלם וגם זה משו שהמון זוכרים אותו פיזית הדבר השני היא תחושה שאני יכול לפעמים להרגיש אותה היום זה תחושה שכש הוא אומים את זה ל אנשים מסוימים שכשהוא נכנס לחדר הוא נכנס לחדר החדר מתמלא ב זה לא אחד שנכנס נעמד מאחורה את אין אין זה זה משהו קורה באנרגיה של החדר אתה מבין אז אז זה שמעון זה משהו שאני יכול להרגיש אותו גם היום וזה משהו שקורה עם עוד אנשים הוא לא היה אופייני רק לשמעון אבל היום כשזה קורה לי עדיין אני נזכר בשמעון וזה קורה לי גם הרבה א איתו אה ויש את הזיכרון אתה יודע הפיזי בסוף

אנחנו עדיין עובדים על בית כנסת לזכרו רוצים בעצם לגייס עדיין את האנשים להשתתף שם איפה ייקום בית הכ בשדוד ממש ליד המשפחה וואו א כן ביחד עם המשפחה משפחת דן המדהימה וואו אבא יעקב והאח והגיס האחים שעושים עבודה מדהימה ובעזרת אנחנו עוד נצליח לעשות את זה מרו אחרי כל ההבל והשכול גם של עם ישראל הלאומי וגם האישי שלך איך אנחנו איך אתה הולך לחגוג את יום העצמאות ביחד רק ביחד ככה אני הולך לחגוג את יום העצמאות ביחד עם כל עם ישראל על כל הגוונים על כל הדעות רק ביחד אין דרך אחרת ויש מקום לחגיגות ברור ברור חד רק ביחד