"קיבלתי מלא הודעות 'בא לי להתחיל לשמור שבת'": איתי אריכא על השליחות בתוך המטבח

ואני עומד בחלון ואני אומר השם בבקשה שאני אקום לתפילה ידעתי שיש תפילה ליד הבית בש זכות אבות אני מאוד נלחץ אני זוכר היה לי לחץ מבוכה מטורפת ללכת לבד שבת בבוקר פעם ראשונה בחיים לבית כנסת אני שומע תפיקות על החלון ואז ואז אני קם אני זוכר ואני רואה ציפור על החלון מנקרת ככה ככה על החלון אני קם תקשיב אני קם צמרמורת בגוף אני קם מהשמיכה כמו באיזה סרט שלק ככה זורק את הצמיכה אני מסתכל עליה והיא הולכת אני רץ למטה לא היה לי שעון בחדר היה שעון כזה למטה במטבח למטה אני רץ למטה מסתכל שנו ר 7 בבוקר אמרתי לא משנה מה אני הולך לבית כנסת אין אני הולך ואמר אז באמת הכל היסטוריה ואז אמרתי אני לא סופר אף אחד לא מתייחס לאף אחד עד הסוף כאילו

‏Ah. טוב אז מה בא לך סרדינים או אנשובי תגיד אנשובי

בא לי סרדיין סתם בא לי את האמת שאני שונא את שניהם אבל אבל אני אגיד לך משהו שגיל איתי אני לא

אני לא אוהב דגים נעים בכלל

אוקיי זה כבוש כבוש

אבל היה לך מתכון שממש התגר ממנו ועל שזה דגים נעים

אוקיי

עשיתי אותו והיה לי פצצה

אתה יודע להגיד לי איזה פרק זה

לא אבל אני יכול להגיד לך שאני משליך את ידיי על איתי עריכה והוא יכללני זהו

זה זה הרעיון הכי טוב אז לדעתי אנחנו נלך על א רגע כזה אתה יודע נעשה בוא נעשה כזה קצת אנשובי כזה עם שמן דייט שום סבבה משהו ככה איזה טפס כזה אפשר גם אחרי זה להשתמש בסרדינים פה החמודים דרך אגב פרק א פרק 85 זה היה עם סרדינים מאושנים עם תטרוזיל זה תקע למטה שזה היה פרק מדהים

אה יפה אוקיי, אנחנו ניקח את הבצל שקצנו פה ופרון. אני חולה על המשוב דרך אגב, נשים מעט מלח וניתן לו כזה קצת ככה.

לא יודע להסביר מה בזה מגרה אותי. לא יודע להסביר. בא לי עכשיו לאכול את הבצל עם המלח. זהו.

בדיוק זה הגישמק. אתה מבין? לא קצת ככה. בסדר? תגיד, אנשים לא אומרים לך מה אתה משתקנה זה? איך הגעת לגישמק? וואלה מלא מלא שואלים אותי אתזה מלא מלא מלא אנשים אתה יודע אומרים לי מה לך וזה ו לא הרבה הרבה גם כזה אתה יודע מתעצבנים למה אתה לא עושה משהו מזרחי

ומה אתה עונה להם

אני אומר למה יש מלא בדף נגיד תונה טונה מאושנת עם שעת החריפה או נגיד א עשיתי פעם אחת כזה את הסרדינים כזה או עשיתי כזה פעם כזה כמו מזוז'ים כאלה המטוגן כזה מלא דברים כל מיני כאלה אתה מבין

אבל את זה לא הפכת לעסק נכון כאילו

לא עדיין שיבה על קרקרים לכבוד שבת עם משקה

עדיין לא עדיין לא אני יכול

לא הרבה חריף זה אני לא אצליח לעשות עם כל הכבוד גם לך

את זה אני לא אצליח לעי אוקיי נתחשב בך נשים לך קצת

ממש קצת

נלך על הקצה וזה לא יהיה חריף זהו מספיק לך

זה יותר מדי

כן

אחי אבל זה יותר מדי בשבילי אז תירגע הכל טוב

אוקיי אז אני יכול להחת איתך על השני בוא נלך על השני

כן בוא נלך על השני מעודן

יאללה יותר מאוד ווא אחי נגעתי בזה אני עומד למות

לא אל תגזים טוב אז חכה חכה חכה נלך נחליף את השלבים בסדר נפתח לנו את האנשובי בסדר ואנחנו ננסה

עם השמן עם הכל

עם הכל ככה שו טיפה זה שמן סוער ואז אחנו נוסיף שמן די

תגיד יש דבר כזה אוכל יהודי או שבסוף הכל למדנו מ איזה

לא בטוח יש בטח

איזה מקום בפולין למדנו איזה משהו

לא לא יש בטוח יש יש אני לא אכנס איתך עכשיו לזה כי זה דיון בפני עצמו פה חתכתי אותם כזה לשליש בסדר עכשיו אני אוהב לרענן רגע אני אקח מפית פה רגע לא לקחנו איתנו מפית בסדר טוב אני אוהב לרענן טיפה כזה נשים לך קצת כזה ככה קצת זסט כזה של לימון רגע יש לי שערה חכה

לימון זה טוב פרים בסרה מה שרואים מכאן לא רואים משם

טיפה כזה ככה טיפה יתן לנו כזה כיפי

יופי זה מספיק מספיק בסדר פלפל שחור נשים קצת זירי קוסברה

ונוסיף טיפה א צ'ילי קרוס יבש זה לא יהיה לך חריף בסדר ונפנק בשמן זית

ועכשיו אני מערבב

אתה מערבב בדיוק אתה מערבב בדיוק אתה יכול להיות בסרטון הבא מעולה. עכשיו אתה רואה איך שזה ככה?

כן.

יופי. עכשיו זה כמו זה כמו אתה מכיר את זה כמו שומש גבינה שמתיישנת. נהיית יותר טובה.

תמיד זה השאלה המפורסמתי להכין את הגשגמת? בתכלס ארבעה חמישה ימים לפני זה פצצה.

זאת אומרת בשני אם אתם רוצים לההנות ממנו בשני שלישי אם אתם רוצים לההנות משבת בבוקר.

אבל גם אם אני אגלה סוד במאמר מוסגר אני תמיד מכין ב50.

זאת אומרת זה הכל תגן. עכשיו שמנו את זה פה.

טוב. למה? כי אתה משרה את זה בשמן.

לא ככה זה יושב. הטעמים נפתחים. הבטל טיפה נקבש. הוא טיפה מתרכך. בוא נעשה רגע עוד איזה אחד. בסדר? נלך רגע על א סרדינים קצת סגנון כזה קצת יותר ים תיכוני. בסדר? ככה אני משאיר אותם שלמים. סרדינים בשמן די. נוסיף את הפלפל חריף.

יש לך אותו פה.

עוד טיפה. עוד. עוד. אתה תאכל רק מהצד של האשכנזי. רגע, מה אתה? מרוקאי מלא משני הצדדים.

איך מרוקאי לא אוכל חריף?

אני הכבסה הלבנה של הבית.

אי א איי אי

אני הבושה של הבית.

עכשיו אני לוקח פטרוזיליה.

או

בסדר. פטרוזיליה קצת.

פטרוזיליה אני אוהב. תביא רק א

כן. ככה.

כן. כן. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם בורא פרי האדמה.

כן. אוקיי

אני מת על זה ככה.

כן.

כן. וואו.

אוקיי. ניתן לה קצת קיצוץ כזה ככה. חופן טרי פתח להתעמים כן תשמע נראה נראה מדהים כאילו רק הגוונים נראים מדהים

כן ולימון

לימון תמיד טוב

סחת זה חצי לימון פה

פה לא רלוונטי לימוןלא פה לא פה שמנו את הגרידה שלו

למה הוא הוא גם דג מאוד עדין גם קטן וגם אנחנו לא רוצים שזה יהיה חמוץ רוצים רק ארומה כזאת ואני מוסיף גם פלפל שחור הוסיף פנק פנק אותנו לנו

אן על שמן זית

אתה כבר מרגיש את הגשמק

חבל על הזמן אחי בא לי לקבל שבת

הנה עכשיו תראה אנחנו נותנים לו ערגוב אפילו גס כזה אתה רואה פה שב אותם שלמים

כי הם מתפרקים בסדר עכשיו כל דבר ממש יש לו אתה יודע הרבה שואלים אותי כזה אתה מעתיק מפרקים קודמים תעבור על כל הדף לא תמצא פרק

מה מופטיח לך אבל שישאר לך פרקים לעוד 100 פרקים

אני אגיד לך את האמת אתה תצחק עליי אני מתפלל על זה ש

שיהיה לך רעיונות אני מתפלל לפעמים אני מגיע לח לרביעי בלילה אני ממש מתפלל אני אומר השם תן לי מתכון תן לי מתכון פרק 85 אני לא יודע מה לצלם שתבוא איזה יונה תיתן לך מתכון

ממש ממש ואז אני יכול באמת נגיד קם חמישי בבוקר אני כאן יש לי מתכון רץ רץ למחברות כותב אותו ישר אני תופס את אשתי אומר לה שמעת מי רגע אתה מתקן כ טוב עכשיו אין לי זמן אבל רק תשמעי תגידי לי ששמעת בזה

גם לך כאילו זה עושה חשק לשבת או שרק לנו כי בסוף זה המקצוע שלך

לא ממש אני

כמו אומן שעולה לבמהניק כנראה מתרגש מהשירים שלו יותר ממנו כי הוא עושה את זה כל הופעה כל שבוע

אז אני אגיד לך אני אגיד לך באמת אני אני נגיד מה שנותן לי מוטיבציה וחשק לקום בבוקר לבית כנסת לנץ יש לנו מניין בנץ זה רק הגשמק יום אחד הגעתי למניין באיחור יש לנו מניין פה בנץ בכללי הגעתי באיחור לנץ ואז הם מחכים כאילו מ איפה הדגים איפה הייתיך ואז ואז איזה יהודי אחד תופס אותי אומר אומר לי, אומר לי, "תשמע, אתה לא מבין, אני אני הייתי בתוך ככה זה היה מצחיק." אומר לי, "אני הייתי בטוח שבאתי להתפלל לחינם." אמרתי לו, "לא, חס ושלום, אל תגיד לי זה שלא יהיה לי, שלא יהיה לי על המצפון." הוא אומר לי, "תשמע, שאני ראיתי אותך, אומר, "אתה לא יודע כמה נרגעתי?" זה מה שהוא אמר לי, ואני אני אני אומר לך שאני אני מרגיש את זה ממש.

זה כמו אהרון הכהן שה בעיר מקלט הם היו כל העסירים היו מתפללים עליו,

נכון?

אז מתפללים עליך שכל שבת תעמוד על הרגליים. אני אומר לך יש לי זכות בגלל זה אני מצליח לך כמו לא יודע איך ככה אתה רואה וואי איזה ריח את באמת ר אני מרגיש שאני רוצה להיות בשבס

ממש אחי באמת בא לנו להכניס שבת

ככה עוד קצת שמן זית שיעטוף אותו יפה וימר

גش כבס

זה הרגע

זה הרגע

זה הרגע זה הרגע

הופה

כל מי שטרך ביום לא נסגיר את היום

יוכל

עכשיו אתה רואה

זה האירוע ככה מתחיל האירוע

קודם כל אנחנו ממלאים את הכוסלחמ

או נפשגול אוי אוי אוי על יד בני שי וסר כלל נמשיגול עם המריכות והקו ביחד אתה כבר הוצאת לחיים אתה מבין וזה הגשמין זה אי אפשר לזייף את זה אתה מבין הנה הוא שם לו עוד אחד אתה מבין הוא לא אכל דגים

אה אהבת אותו שח

יום ראשון בעד שישי לקראת שבת כספה נפשי

איתי ריחה

לחיים לחיים

לחיים לחיים

לחיים ברוכים הבאים

ברוכים הנמצאים תשמע בוא בוא נגיד איך אני הגעתי אליך בסדר פשוט קפצת לי באיזה סרטון

כן

ש

אני רואה אותך מכין כאילו דברים לקראת שבת כזה כאילו כמו קידוש כזה של שבת בבוקר כזה

וואי וואי כן

וזה אוכל בסוף זה אוכל אוכל זה דגים זה אבל משהו באווירה עשה לי חשק לקבל שבת כבר ביום שני

וואי איזה כיף זה התגובה שאני הכי נהנה לקבל

עכשיו אני מנסה להבין רגע מה היה פה אני רואה תוכניות של שפים לא עושה לי חשק לשבת לא עושה לי חשק לקדושה בכלל אוכל טוב

נכון

משהו במה שאתה עושה עושה חשק לקדושה יש לך הסבר

וואו קודם כל נגעת פה בנקודה מאוד עמוקה שקיבלתי עשרות תגובות מהסוג הזה והודעות אישיות ובאמת דברים אני חושב שקודם כל הנקודה המרכזית זה הכוונה תחילה

זאת אומרת כן שאני איך שאני ניגש לסרטון שאני ניגש לסרטון של גשמק של שבס היום אנחנו בפרק 85 אזה שזה 85 פרקים על סלטי דגים ועל דברים שהם רק לשבת

במתכון הראשון של הדגים האמנת שיהיו 85 סרטוני דגים מעולם לא, מעולם לא שאני התחלתי עם זה, שאני התחלתי עם הסרטון הראשון, עשיתי אותו בגלגול אחר והוא לא צלח. למה? כי הוא לא היה בכוונה תחילה. ואז אחרי כמה חודשים אמרתי לאשתי, "תקשיבי, אני הולך לעשות סדרה, אני אקרא לה גשמק של ש"בס, אני הולך לצלם את כל הדברים שאני עושה לבית כנסת.

כי אתה עושה באמת לבית כנסת קידוש? מה?

אני תורם את זה כזה ממני. הבית כנסת שלנו בית כנסת פה בכללי.

אני מתחיל להתפלל איתך? כן, לגמרי הרבה באים בגלל זה אבל זה ממש יהיה קידוש השם שליחות והתחלתי ככה לצלם התחלתי אמרתי אני מצלם ארינג עם פילפל שחור הקלאסי עם מלא דפנה זירי קוסברה זה הפרק הראשון קחתי את המצלמה שמתי את השרייה אחסוף התחלתי לצלם ערכתי אותו בכפידה ממש יום שישי בבוקר אני זוכר הלכתי עם אשתי לבית קפה אומרת לי נו תעזוב את הטלפון תעז אמרתי רגע אני חייב לעלות זה הפרק הראשון בסדרה, כבר עשיתי ספוילר לעוקבים שזה הולך להיות פרק ראשון ואז היה לי נראה לי איזה 30,000 עוקבים 25 זה היה יחסית בתחילת 30 40,000 עוקבים משהו כזה ועליתי עם הסרטון הזה וממש התרגשתי ומוצא מוצא שבת אני מוציא את הטלפון בערבית

של מוצש אני קולט איזה אחד בבית כנסת בנחלאות הייתי שבת בנחלאות ערבית שצ עושה לי איזה אחד שם מבוגר אתה יודע אין קשר עושה לי תשמע ראיתי את הדג מנוח שהכנת פצצה אני כזה מתי ראית מתי הספקת לראות איך יכול להיות ש סטטיסטיקה שאתה פ כנראה הסרטון הזה באמת א קרה לו משהו מוציא את הטלפון מוצא שבת אומר מה מעניין מה קורה פה עם הדג מלוח הזה הרינג אתה יודע סוף זה הרינג חצי מיליון צפיות אמרתי וואו תשמע מה זה מטורף מה זה דג מלוח בסוף כאילו אותו ואז משמה אמרתי זהו זה חייב לעשות פרק שני עשיתי פרק שני תונה מאושנת קוביות תונה מאושנת עם בצל כבוש ושט החריפה שמן זית מוציא את הטבע מוצא שבת שי מיליון צפיות ש

אבל זה לא רק הפרודוקטים

ממש לא

זה לא רק ה כאילו תוציא עכשיו דף שימו קוביות טונה וואי לגמרי

זה משהו בכל האווירה שאתה אומר בא לי מחר שבת מחר בא לי שבת

זה משהו אני חושב שזה משהו בכל המעטפת קודם כל זה המוזיקה קודם כל זה המתכון זה הדמות שזה אני א לא שאני מחמיא לעצמי אבל אבל אני באמת מרגיש שאני מצליח להעביר את החוויה של האכילה והקריקר והלכיים והמלפפון חמוץ והזיתים והבוטנים עם כל המעגע של הגשמק הזה לתוך המצלמה

לא יהודים ירגישו את מה שאנחנו מרגישים בסרטונים האלה

וואו זה שאלה שאלה מעלת עוד לא קיבלתי עוד לא קיבלתי הודעה מ

אני עכשיו לוקח את הסרטון הזה

מראה אותו א גוי הוא ירגיש משהו כי הוא יגיד לי לא הבנתי שמת דג עם ירקות מה אתה מתלהב

א אני חושב שהוא שזה יהיה לו פה איזשהו משהו שהוא ינסה להבין מה קורה פה סביב הדברים האלה שחוזרים על עצמם המנגינה שחוזרת על עצמה המגש עם המשקה והקרקר שזה תמיד סביב קרקר זה תמיד דג זה תמיד משהו שהוא עטוף ברוטב או עטוף בשמן ויש משהו בחוויה הזאתי של ה כמו שאמרת הקדושה הזאתי הזה קיבלתי מלא הודעות כאלה של אנשים שכותבים לי וואי מכניס שבת ביום רביעי כל מיני דברים כאלה באמת מצחיקים או בא לי להתחיל לשמור שבת

זה קרה לי לפני שבועיים לי לי חזרתי יום חמישי מצילומים

מגניב

וקפץ לי אחד הסרטונים אמרתי לאשתי תזמיני את רושמת תזמיני את זה תזמיני את זה תזמיני עירית קצוצה תזמיני אתה תזמיני אומרת לי מה חזרתי חמישי בערב הכנתי את הדבר הזה הזמנתי חברים עשינו קבלת שבת בזכותך איזה איזה כיף.

אבל אמרנו פה גשמק של שבס

ממש. אמרנו פה את המילה יידיש אמרנו פה א הרינג אמרנו פה מלא דברים שאתה במקור לא

אה

כאילו אנחנו רואים אותך כרגע

קלאסי לנו האשכנזי הזה וגישמ של שבס ו

לא אריכה זה איזה רבע תימני בכלל

נכון רבע תימני עיראקי קורדי טורקי

אין לך קשר לגשמקס של שבס

אין לי קשר לעולם הפולני בוא נגיד זה ככה אשכנזי מחוזות אשכנז אבל אבל לגמרי בלב במהות שלי אני אני ממש מרגיש שנולדתי לזה

אז רגע אז בוא נדבר איפה נולדת

שחייתי שכאילו אוקיי מאיפה נולדתי זה באמת מעניין גדלתי בבית לא דתי ברמת שרת ירושלים א כן היה מדי פעם קידוש בשבת בשישי בערב כאילו א כן היה איזה אווירה שהיא כן משפחתית אבל לא היה שום קשר ל לכל הדבר הזה של יהדות בוא נגיד את זה ככה כן היהדות כן הבר מצווה התפילין הכותל אני זוכר את זה אבל לאחר מכן שאתה מתבגר וגל לא היה שום דבר משהו סביב זה ש שהיה סביב איזה מסגרת דתית כאילו

כמה אחים

שלושה אני הכי קטן

כאילו הורים מסורתיים אתה נקרא לזה

לא אפילו לא

אפילו לא

אפילו לא ממש לא ממש לא

מה קורה לך בדרך א וואו אזה סיפור מעניין מגיל 16 17 אני עובד במטבחים עובד במטבחים מרגיש שזה זה התשוקה שלי, שזה מה שאני אוהב ורוצה לעבוד ולעסוק בכל חיי. בגיל א 14 15 כבר התחלתי לבשל בבית. בבית למשפחה יש לי ספר מתכונים. אני אראה לך אפילו יש לי מתכונים לא כשרים בארכיון שמה. ממש מתכונים שאני יושב בבית וכותב ומתכנן ועושה טעימות למשפחה ומזמין את המשפחה ועושה ערב טעימות וממש לוקח איזה צעד קדימה. בגיל 16 17 התחלתי לעבוד מאולם אירועים בתור מלצר. מהר מאוד אמרתי לשף של הבעלים של האולם הירועים בן קרם. אמרתי לו תשמע אני רוצה לעבוד במטבח. אומר לי תשמע במטבח שכר מינימום. אמרתי לו אני מוכן גם בחינם רק תכניסתי למטבח. נכנסתי למטבח ומאז באמת הכל היסטוריה. אבל

שזה אולם כאילו לא

אולם בן קרם שהיה שמה מטבח עם איזה שף דרום אמריקאי כזה. וממש שמה התחלתי והבנתי שזה לא לרמתי רציתי משהו קצת יותר עברתי לחבר שלי על המסעדה לאבא שלו זכרונו לברכה מסעדת קרה אם שמעת עלי מטבח כזה אמריקאי אנגלוסקסי כזה צרפתי א שמה התחלתי לעבוד בתור טבח פסקר מהשורה ראשונה

למדת מהחיים הלכת קורס משהו

כלום שום דבר ממש למדתי שמה התחלתי לעבוד שמה עבדתי

אה אני זוכר דרך אגב שהיה שמה שמשגיח חבדי שהיה אתה רוצה להניח תפילין השף תמיד היה אומר עזוב אותו כבר יאללה אתה עם התפילין שלך וזה תמיד ככה לאט לאט ושם ממש התחלתי לעבוד גדלתי חששתי שמה את כל הידע מהשף שהוא היה צמוד אליי א קראו לו אורי רשף שקד היה שף באמת דגול באמת ברמת ידע שלו והמקצועיות שלו

עד כאן ההתפתחות הקולינרית נקרא לזה איך זה מתחבר באיזה שלב זה עולה על מסלול יהודי תורה מצוות חסידות

אז אז לאחר מכן התגייסתי סיימתי את העבודה במטבחים התגייסתי היה לי שירות צבאי יומי פה בפיקוד מרכז בדיוק הרומים שלי התגרשו היה קצת סיטואציה מורכבת שיבצו אותי הייתי עושה יומיות פיקוד מרכז פה מנובהו יעקב היה לי קניתי רכב שמתי נעלי טבחים בבגז' מסיים את הבסיס הולך עובד עד 12 בלילה ככה כל יום למשך איזה שנתיים וחצי הייתי עובד היה לי תפקיד משק תקציבים א שתפקיד שאד היום תרם לי לחיים ואני אוהב אותו הייתי מרה שחייל לקסל חלוקת תשלומים בכספים וביזור שכר ותחמושת כל מיני דברים כאלה בצבא אה חזרתי כזה קצת להניח תפילין

למה

אה אפשר לומר בצורה גלויה שנגיד אה א כל פעם זה היה מאיזשהו בוא נגיד את זה ככה אה לפעמים זה היה אינטרס גם

כמו

כמו נגיד כזה אני זוכר שהיה לי איזה משפט ו חבר שלי אמר תניח תפילין תניח תפילין תבקש שזה יהיה בסדר היה לי איזה משפט והייתי חייב לצאת היה לי איזה אירוע איזה משהו אמר לי תניח תפילין הנחתי תפילין אמרתי וואלה תשמע זה עבד זה עבד ואז ידע כזה לפעמים זה היה אינטרס לפעמים זה היה איזה חיבור כזה איזה הערה כזה ולא היה שום קשר שום דבר לא שבת לא כלום שום דבר צפים לא קשרות גם כלום שום דבר אוכל מה שבא לי עושה מה שבא לי שום דבר

מטורף מטורף

ובמהלך השירות הצבאית שלי הצבאית שלי הכרתי איזה מישהי בבית חולים בהפניה שערי צדק והיא הייתה דתיה אני הייתי חילוני א הצלתי לה לצאת אה החלבנו טלפונים יצאנו זה תקופה יחסית ארוכה לאחר כמעט שנתיים בסוף נפרדו דרכנו. אני השתחרתי מהצבא. היא הייתה חילוניה אני נהייתי דתי. א היא אמרה לי תשמע אם היא אמרה לי תשמע אם אתה לא מתחיל לשמור שבת זה אין לנו מה להמשיך את המערכת יחסים.

זאת אומרת אז כמו התפילין שזה קצת כזה כדי לקבל משהו אז גם פה אמרת אני מוכן לעשות את זה בשביל הקשר הזה.

אה זהו. אז זה בכלל היה אנטי כי אמרתי לה אין מצב בעולם אין מצב אני שבת בלי חברים בים שבת בבוקר אין אין אין סיטואציה כזאתי אין סיטואציה כאילו שחררי את רוצה לשחרר את הקשר אין אין אין סנר כזה שבת חברים בערב יוצאים פאבים מעודנים נסיבות אין דבר כזה כל החברים כאני איתי אריכה לא אלך שבת מאודים בבוקר שבת אנחנו שבת קבוע נוסאים לים בבוקר ובערב נוסאים למסיבות אין מצב שאני מוותר על לא עלה לי אפילו במיין שלי ואז לאט לאט ככה זה אה אני בטוח שהיא הייתה שליחה שם הסיפור הזה לא נפרדנו נחזור רגע טיפה אחורה ברוורס תדייק אותי בשאלות להחבין אותי כי זה כאילו סיפור מורכב במהלך הדרך שלי שאני עובד ולקראת סוף השחרור שלי של הצבא אני רציתי להקים עסק ידעתי שאני רוצה להקים עסק

בתחום הקולינריה

בתחום האוכל כן ואני סיימתי מתי את השירות הצבאי שלי והתחלתי לחפש באמת מקום. התחלתי לחפש חפש חפש חפש ולא מצאתי מקום. במהלך הדרך היה לי איזה חבר שעד היום אנחנו מכירים באמת יאמר לי זכותו קוראים לו משה בנימין היה לו איזה חנות שהיה קונה זהב ומוכר זהב אמר לי תשמע יש איזה רב פה אני מקצר את הסיפור שזה רב פה למעלה הרב רבי אהרון צותיין ישיבת המקובלים בוא תקבל תבקש ברכה שתמצא חנות אמרתי לא טוב אני מה אני ורבנים לא שייך לא אין לי עניין כן עלינו אליו באמת הצליח לשכנע אותי עברו שבועיים שלוש הצליח לשכנע אותי בוא מה אכפת לך בחינה מקבל ברכה ת כן כן לא מה אתה מ באתי נכנסתי אני זוכר עליתי לקחתי לישיבה הייתי

מטלטלים כאלה ככה מכנס קצר כולי אתה יודע מראה כזה זרוקי כזה אחרי צבא נכנס וזה הרב זה חבר שלי איתי זה תברך אותו רוצה למצוא חנות רוצה לפתוח עסק פה בשוק מחניודה אז הוא אומר בעזרת השם תמצא חנות בקלות מאיפה איפה אתה וזה א אומר לו תודה תודה אז אומר לי תענה אמן מה תודה אמר כולם צחקו כזה הסיטואציה מביחה אמר לי תבוא מדי פעם לשיעורים טק התנתק כל אחד הלך לדרכו עוברים שבועיים שלוש החבר שלי הזה עוד פעם תופס אותי הייתי בא עליו תמיד שמחפש חנות בשח את הולך שותה אצל לו קפה ב איך קוראים לזה במקום של הצ'ינג' הזה שש קונה ובוחר זהב אתה יודע הייתי מסתובב עם תיק כזה זה הולך בשוק מחפש חנויות הולך למטה

למה דווקא בשוק

לא יודע למה לא יודע היה לי חלום כזה שלי מקום בשוק

מעניין

שמה כמה כ עברתי גם איזה סיבוב שם עבדתי קצת בפסטה בסטה במסדת טופלינו מסעדה איטלקית מאוד מוצלחת שהייתה שמה ככה להריח את השוק להרגיש זה אחרי שעזבתי את המסעדה ואז אחרי זה אני ככה מדדה ומשוטט ככה בשוק וזה מתחיל להתחבר הוא אומר לי החבר הזה אומר לי תשמע יש היום הלילולה פה של הרב מרדכי שרבי נהר שלום בוא נלך לקפוץ אומר לי לא אמרתי לא עזוב אותי מה אני ומסיבות אומר לי לא לא מסיבה זה הילולה כזה של הצדיק וזה בוא נלך נעבור רק נגיד שלום אמרתי לו לא עזוב אומר לי מה אכפת לך בוא וזה באמת הלכתי איתו לא יודע למה לא יודע למה לא היה לי איזה קשר משהו אמר לך שום דבר לא שבת לא הלכתי איתו שמה וכבר היה לי כזה איזה יותר

איזה במהלך כל החודשים האלה אחרי השחרור ואחרי שנפרדנו וזה היה לי איזה כאילו קצת חיבור כזה קצת כזה מידע מפה קצת מידע מפה קצת החבר הזה שהוא דתי משה פתאום כזה עוד אינפורמציה ועוד אינפורמציה אתה יודע פתאום מתחילים להתחבר נקודות כזה פתאום מתחיל לקבל כמו כזה

כן

כל מיני רמזים כזה נקרא לזה מהיקום בסדר נגיד אתה בתור תחזור אותי רוורסכ

ואז אתה פתאום כזה אוקיי ואז הוא אומר לי בוא נלך לישיבה יש לולה נלך ניכנס נשה לחיים נשתה משהו נוכל טוב, בוא יאללה, בוא אני נכנס לזה נכנס להילולה כולם למטה עם זקנים וישיבת המקובלים ואני אומר איפה נכנסתי מה זה

מבהילה מביל טיפה וזה

ואז אותו אחד הרב זה רבי אהרון אומר לי בוא תעשה איתנו ערבית עכשיו זה עכשיו אז לא הבנתי זה ערבית של מקובלים וואי

זה ערבית של 40 דקות מה הכניסו אותי אני לא יודע אפילו איך להחזיק סידור איפה מי הוא מה אני זוכר את הזה זה היה ככה אני זוכר אני נכנס היה למטה אולם כזה מלא רבנים יושבים דורשים אומר בוא ערבית ההוא נותן לי סידור אני בכלל אני זוכר מחזיק את הסידור לא יודע מה אני קורא איפה אני קורא קורה את האותיות הקטנות הגדולות כולי מסתבך מתפלל בכלל לכיוון השני

גם של החורף גם של הקיץ

ובכלל בכלל אחרי זה הבנתי למה כולם לצד הזה ואני הצד ההפוך אני מתפל בכלל לצד השני ואף אחד לא אומר לי ואני עומד שמה וזה מסיים את התפילה אני כבר מרגיש שאני כאילו ראה כמו פיקים כזה של הקדושה אתה אומר די תוריד את זה מתן לי לצאת מפה סימו את התפילה אומר טוב הנה מסיימים נלך סיימנו יצאנו משם כל טוב להתרות לא ממש ואז ואז מאז כזה היה איזה הרגשה מוזרה בחיים שלי

עליו שלא הייתה לך חוויה חיובית כל כך

לא לא חוויה חיובית בכלל ואז עובר איזה שלושה שבועות ככה אני כזה עדיין בקשר עם משה עם החברים עם הפה עם השם מסתובב עדיין בשוק משוטט ואז ואז מאז התחיל איזשהו כן איזשהי הרגשה מוזרה יותר כזה התעניינות יותר לשאול יותר כזה נכנס ליוטיוב זוכר הייתי רואה גם הרבה את הרב זמיר כהן ואז פתאום זה היה לקראת חנוכה שזה באמת ההילולה של הרב מרדכי שרבי כמה שבועות אחרי ההילולה זה חנוכה. אני חולם כמה שבועות אחרי ההילולה שהייתי שאני בכלל מתפלל הפוך וקורא את כל הסידור ולא יודע מה אני איפה מסיימים אני עושה לו איפה עד איפה אתה יודע זה מביך גם כאילו כן זה מגיע אני חולם בלילה שאותו אותו דמות שאני רואה בהילולה עם התרבוש

הלבן א הרב שרבי זכרונו לברכה זה הצל מופיע לי בחלום ומדליק איתי נ חנוכה בחלום אני זוכר קמתי ב קמתי ב בהעלה כזאתי קמתי בהיסטריה כזאתי קמתי ממש בכזה הי מאוד גדול כזה ואני זוכר התלבשתי ממש התארגנתי עם הזה נסעתי לישיבה נסעתי לישיבה נכנסתי לישיבה עליתי למעלה איפה שאני זוכר שרבי אהון נמצא אמרתי לו איפה הוא נמצא אה אמרו לי למעלה נכנסתי אמרתי לו תשמע הרב אני חייב לספר לך מספר אותך חלום תשמע מה אתה אומר וואי מה אתה אומר הוא בא קורא לרבי דוד הכהן גם זקן יותר לבן ראש המקובלים וזה אומר תשמע הוא חנם על הרב שרבי הוא בא לו בחלום לי קיתוני חנוכה וואי מה אתה אומר תברך אותי וזה וההוא בעטרף שם כזה לא מבין מה

קורה לי ומאותו יום אני זוכר כאילו מישהו בשמיים כאילו איזה משהו קורה מישהו תפס לי את הנשמה ועושה לי כמו איזה סקוט כזה אחי וכאילו כל החיים שלי פתאום משתנים.

אתה אתה דוקר את החלום?

אה החלום זה איזשהו תפנית מאוד מאוד מאוד קיצונית. מאוד קיצונית של כזה וואו מה מה קרה פה? ואז מאותו מאותו מאותו חלום, כן, אם ננעץ את החלום, מאותו מועד באמת משהו כאילו קרה כמו איזה הערה לנשמה כזה, כמו איזשהו משהו השתנה, פתאום רצון רגע לשאול, ללמוד, כאילו מישהו תפסתי מלמעלה, הרב ש

ואז אז אתה יוצא למסע

ואז אני יוצא למסע, החנות מתעכבת, אני לא מוצא בכלל חנות ופתאום אני מתבלבל, פתאום אני שוקה להחליף רעיון היה לי איזה רעיון במגירה של איזה שנתיים של לפתוח צ'יפסיה כזאת. הזאתי בכלל לפתוח צ'יפס בלגי. החלום הזה נגנז. הוא מתחלף בחלום אחר בסביך. ובמהלך כל הזמן הזה שאני מתוסכל ולא מוצא חנות, מאותו יום של ההילולה והחלום, אני לאט לאט מתקרב יותר לישיבה, לרבי אהרון ומתחיל ללמוד. מגיע ללמוד שיעור פרשת שבוע. שתבין שאז אני בכלל אומר לך, החבר שלי הזה אומר לי, "בוא לשיעור פרשת שבוע." אומר לו, "עזוב אותי ברבנים." אני אומר אומר לי מה הקשר רבנים אני הייתי בטוח שפרשת שבוע זה רב רב כותב כל שבוע אמיתי זה זה הייתה הרמת ידע שלי אתה מבין

ו

אתה מבין את את השינוי כאילו איזה ניתוק כאילו היה לי

איך נראה המסע הזה מה אתה מתחיל ללכת לישיבה ללמוד איך זה נראה

לא לא ממש לא זה התחיל טפטופים אני זוכר את זה כתקופה מאוד מוארת בחיים שלי מאוד פיצוץ של אור פיצוץ של אור

רווק מפוצץ באור, פתאום איזה שינוי רוחני, פתאום מתחיל להגיע לישיבה, פתאום מתחיל ללמוד פרשת שבוע, פתאום רגע, אז מה זה הספר הזה? ומה זה הספר הזה וכמה ספרים יש פה ומה אתם לומדים ומה אתם לומדים? מתחילה מרגע שחרית מה זה כל הזמן הזה עוד אני לא לומד מתפלל במניין, לא שומר שבת, אוכל או כשר ואז פתאום מתחיל לאט לאט לאבד עוד פיסת מידה ועוד פיסת מידה. ואני זוכר את היום הזה שמאותו יום כזה כבר כזה נחנקתי בגרון אני זוכר הלכתי עם אבא שלי למסעדה לא כשרה בשבת בבוקר ואז אה אני מסתכל על התפריט עכשיו אני בעוונותיי הייתי אוהב פירות ים ואז אני זוכר אני מסתכל על התפריט תקשיב אני כאילו אני לא דתי כן אבל אני מצד שני כזה

בלבטים כזה אבל רגע מה זה לא מוסרי זה כן מה הולך אני זוכר הזמנתי זה א קשה לי להגיד את זה אבל אני זוכר הזמנתי צלחת עם שרימפסים אני מזמין צלחת עם שרימפסים ואני כאילו מצד שני רוצה לאכול את זה בשבת ושרמסים זה לא כשר בכלל זה אסור לאכול שרימסים ואני מסתכל על הקערה ואני כזה מתמלא במלא רגשות אני אוכל 1 2 3 ואני מרגיש שאני עומד להקיא אני לא מצליח

הנשמה שלך כבר לא יכול להכיל אתה הזאת מצליח משהו רוחני לא מצליח לאכול

מזיז את זה לתו אבא לא אני לא בא להזמן.

איך הוא מגיב?

לא,

הוא לא הבין.

לא, הוא לא הבין. לא הבין. מה שבאמת היה לי עוד איזה סיפור כזה מאוד מרגש נספר אותו כי לדעתי הוא כן מעניין ששם באמת כזה קיבלתי כבר כזה כמו הרגשתי כמו כזה סימן כזה אומר מדברים איתי משמיים אני זוכר אני התחלתי לשמור שבת ואז אמרתי טוב איך אני אקום בבית כנסת וזה איך שם עם שעון מעורר לא ידעתי את החוקים אתה יודע אני כולי בלחץ אטומי רגיל לקום באחת בצהריים מה עושים ואני זוכר שעמדתי מול החלום בבית של אמא שלי בכזאת תמימות אני לא אשכח את התמימות הלוואי והייתי חוזר לתמימות הזאתי ואני עומד בחלון ואני אומר השם בבקשה שאני אקום לתפילה ידעתי שיש תפילה ליד הבית בשב זכות אבות אומר השם בבקשה שאני שאני אקום לתפילה

אני לא יודע איך מתפללים אני לא יודע מה מאוד נלחץ אני זוכר היה לי לחץ מבוכה מטורפת ללכת לבד שבת בבוקר פעם ראשונה בחיים לבית כנסת איך הסתכלו עלי השכנים שרואים אותי מעשן כל שבת ברחוב ויוצא עם האוטו וחוזר ו מביא אני זוכר את אני זוכר בשבוקר אני שומע תפיקות על החלון ואני מנסה להבין מה קורה ואני שומע עוד תפיקות ואז ואז אני קם אני זוכר ואני רואה ציפור על החלון מנקרת ככה ככה על החלון אני קם תקשיב אני קם צמרמורת בגוף אני קם מהשמיכה כמו באיזה סרט שלק ככה זורק את הצמיכה מסתכל אני רואה אות דופק בקת על ה אני מסתכל עליה והיא הולכת אני רץ למטה לא היה לי שעון בחדר היה שעון כזה למטה במטבח למטה אני רץ למטה

מסתכל שנו 7: בבוקר אמרתי לא משנה מה אני הולך לבית כנסת אין אני הולך ומז באמת הכל היסטוריה ואז אמרתי לא סופר אף אחד לא מתייחס לאף אחד עד הסוף כאילו

חלק מהסוף הזה זה באמת זה לא סוף זה רק התחלה אבל חיבור לחבד, לחסידות, איך הוא קורא?

וואו. א לחיים לחיים קודם כל

לחיים לחיים.

סיפור מעניין. מרגש האמת זה כל פעם מרגשתי מחדש. אני חושב שה קודם כל שהמשכתי לשוט ולהסתובב א במהלך קצת שבת וקצת זה, אתה יודע, זה תהליך מי שמכיר חוז מי שמכיר את התהליך של חזרה בתשובה זה לא ביום. אבל במהלך הדרך גם תופס אותי איזה חבדניק במרכז העיר ואומר לי בוא ללמוד איתנו תניה אני אומר לו מה זה תניה אומר לי בוא תבקש ברכה מהרבי אני אומר לו הרבי פה נמצא בפנים אומר לי כן בוא נכתוב לו מכתב אה גם הרבי כותבים לו מכתבים בוא אני נכנס כתוב לו מכתב שאני רוצה לפתוח עסק אתה יודע אתה כולך אינטרסנט נכנס אמר לו איפה הרבי אבל הוא עושה לי לא הוא מתחיל להסביר לי הנה הרבי זה הרבי מלובביץ הנגרות כול כותבים מכתע אותו

אז עבדת עליי לא כותבים מכתב, אין פה רבי יושבים כותבים מכתב באמת כותבים מכתב אני עד היום מחפש את המכתב הזה אני לא מוצא אותו בבית חבל זה היה שם ברחוב יאבץ בירושלים נכנס כותב קיבלתי תשובה באמת מטורפת שלאז לפני 14 שנה אני מדבר איתך מקבל תשובה עשה לי צמר מאוד בכל הגוף כזה התשובה הזאתי שאני מקבל שמה שאני אעשה אני אצליח וכו וכו ואז ואז הרבי כותב לי ויש לך המון כוחות להשפיע על אחרים אתה לא יודע עדיין איך

ואני מסתכל והשליח עבד מתלהב מהתשובה ווא אומר לי תשמע תראה איזה תשובה אני אומר לו מי מה איזה תשובה ואני זוכר עד היום את המכתב הזה אבל אני לא יודע איך למצוא אותו ומה ומה אבל מאותו זמן זה

אתה מבין אז מה זה השליחות הזאת שאתה שמצד אחד אתה מקבל סימן עליו על איך איך היא פועלת איך זה הולך לקרות

אני חושב שזה שאלה שמעסיקה אותי עד היום השאלה הזאתי שזה שאלה מאוד מאוד גדולה א ואני חושב שהרצון הוא תמיד לחזור לילד שהציפור דופקת לו על החלון ל התמימות הזאתי אה ואני חושב שזה דרך צינור החסידות החבד הברסלב התניה הבעל שם טוב כל האוצר הזה אוצר החסידות הזה הרצון לחזור להיות תמים כי במהלך הדרך של התשובה שאתה מטפס במדרגות כביכול ובצון ובקדושה ויש נפילות וירידות ועליות כמו כל דבר הצוב השוב אתה קצת מאבד את התמימות אתה אתה

אתה צובר ניסיון בניסיון יש פחות ממות אתה כאילו מחכים ואתה כאילו חושב שאתה יודע ואז אתה מתחיל להתחכם ואתה מתחיל לזה ואז הרצון הוא תמיד כזה רגע שנייה איפה הייתי בהתחלה אני רוצה את ההרגשות של ההתחלה תן לי את הכיף תן לי את האורות תן לי את ה איפה ציפור שתאיר אותי בבוקר למה כזה קשה לקום אתה מבין ושם אני מתחיל לחפש רגע באמת ולהבין איפה השליחות ומעבר לזה שנפתח הסביך ועוד נפתח סביך בתל אביב ונסגר הסביך בתל אביב אם אחרי זה תרצה נרחיב על זה והר קפה ועסקים ודברים ואכזבות וכישלונות והצלחות א נולד גם הסרטונים והאינסטגרם והדשמק של שבס

כי פתאום פה עכשיו אתה מחבר א שני תהליכים מאוד מאוד מדהימים זאת אומרת המאבק התמידי הזה למצוא את הקולינריה המיוחדת הזאת

המסע שלך ואתה מחבר את שניהם לסרטון אחד. זה לא סרטון עכשיו על פרשת שבוע,

נכון?

וזה לא סרטון רק על קולינריה,

נכון?

זה חיבור של שניים בסרטון אחד.

אה, נכון. וא

בדרך אגב, בהרבה מהסרטונים אתה אפילו לא אומר דבר תורה, אתה לא אומר שום רעיון לפעמים.

נכון.

וזה מלא בקודש.

הרבה הרבה פעמים זה הרבה פעמים תמיד אומרים לי תכניס, תגיד משהו, אנחנו נהנים שאתה אומר, לפעמים אני נותן זצים כאלה של כזה איזה דבר תורה בסוף וזה. אה, אבל אני מאוד ניזר מזה. תשאל אותי למה רוצה לתת את הבמה לכולם? לא לא להרתיע את זה שיושב שם וזה שזה יהיה לו עכשיו דתי מדי ולא לא את הדתי מדי שעכשיו ירגיש לו כזה טוב מה עכשיו באנו לאכול מה עכשיו

הסקינן בהרטעה

איך ההורים הגיבו לאיתי אריכה של היום שנשוי עם ילדים שעושה אוכל כשר שעושה סרטונים הרבה יותר הרבה יותר גאים הרבה יותר מחוברים הרבה יותר כאילו א רואים אותי ככזה יותר יותר נחת להם הדבר הדבר הזה, הבית היהודי והתפילה והאמונה והביטחון והמקום הזה של היותר תהיו רגועים ותהיו שמחים. לא שאני עכשיו בעם הכי רגוע והכי שמח שיש לכל אחד את הניסיונות שלו ואת הרגעים שלו, אבל יותר יותר שלבים אמא שלי מאוד פחדה שאני כאילו יהפוך כאילו להיות איזה דוס, בוא נקרא לזה ככה, חרדי ונתק איתם קשר. היא פחדה לא מהחרדי יותר מהניתוקת כאילו זה הצטער לה כאיזה ש מה עכשיו לא תאכל פה מה עכשיו אתה שם לי פלטה מה עכשיו המדיח לא טוב עכשיו

המחמט לא טוב ואני מאוד מאוד נזהרתי גם הרב שלי ברוך השם שיהיה בריא באמת היה תמיד כזה לאט לאט אתה יודע לא אתה יודע אתה יכול ליפול על רב קיצוני מה פתאום אל תאכל אצל אמא שלך תתרחק

אל תיכנס לבית יש כאלה אתה יודע זה מסוכן צריך לדעת איפה כאילו

את התהליך הזה

סיעתא דשמיא צריך להיות מאוד זהעיר, מאוד זהעיר, מאוד זהעיר הדבר. היום אחרי כל מה שעברתי עם כל הדברים והסגירת עסקים והכישלונות וההצלחות והדברים, פתאום אני כזה במקום יותר מאוזן כזה. אה אני חושב שקודם כל להגיע למקום של יותר נחת ורווחה נפשית וכלכלית ורגע שנייה לנחוט רגע מכל הטירוף הזה. א ואני חושב שבתוך כל המסע הזה אני עדיין לא יודע את זה אני עדיין לא מדבר על זה אבל למצוא את השליחות שלי כי נכון מה שאני עושה ברשת זה מדהים ואנשים מחמיאים לי ואנשים עפים ואנשים כותבים לי הודעות באמת מטורפות על שזה עשה להם שלום בית על זה שזה הזכיר להם את סבא שלהם מפולין על זה שזה הזכיר לה את סבתא שלה שהייתה מוציאה לסבא

בבוקר את הדג מלוח והויסקי והמשקי וזה מפוצץ אותם זכרונות ואחד אחד כתב לי יודע שבזכות הסרטונים הוא התחיל לשמור שבת דברים כאילו

קולינריה בלי דבר טורף

בלי כלום בלי כלום משהו שמעורר בו אני לא יודע כמו שאמרת משהו פה מתחבר אין פה דבר תורה אין פה מצד אחד זה פתאום איזה משהו כזה מתחבר והופכ הכל כזה פתאום ל עכשיו מצד שני הייתי רוצה לגעת בזה יותר א יש לי עדיין פחד מאוד גדול להעלות את עצמי מדבר מול המצלמה באינסטגרם שלי שזה לא אוכל שזה לא אוכל אוכל כאילו אני אני יודע לדבר, אני יודע להביא את עצמי, שים אותי עכשיו באיזה בית כנסת, באיזה מקום, תקע אותי עכשיו באיזה שבת, אני יכול להפוך לך להיות כאילו בצורה טבעית השליח שמה בכל מקום. שים אותי פה, שים אותי פה. פתאום אנשים מתחברים אליי, מתמזגים אליי, תספר סיפור, פתאום רואים אותי איזה דמות בולטת, פתאום על חיים,

פתאום האוכל מחבר אותך. אני חושב שמה שיפה אבל זה לא להגיד לריבונו של עולם תשמע חזרתי בתשובה תודה על הכישרונות אני שם אותם מאחור כי אני עכשיו א יהודי שאומר תורה ומצוות תלב ולהגיד לריבונו של עולם תודה על הכישרונות בטוח לא הבאת לי אותם סתם

בטוח

אין סיכוי למה שתבזבז עליי כישרון

נכון

ולכן אני חושב שאתה מצליח בדבר הזה כי אתה בין אם אתה אומר את זה בין אם אתה עושה את זה אתה אומר לי ריבונו של עולם אוקיי הכישרון הזה הזה שהכין דברים לא כשרים שאף על כולי הוא עכשיו לוקח את זה הוא לא רק עושה כשר הוא עושה אוכל יהודי הוא נוגע בנשמה הוא מדבר זאת אומרת הוא לוקח את הכישרון ועושה אותו קידוש השם

נכון

ואז אתה באמת יכול להסתכל לשמיים ולהגיד להם להגיד לו לריבונו של עולם תודה על הכישרון אני עובד איתו באמת לא הבאת לי אותו סתם

אני חושב שאני עדיין לא מצליח לראות את זה לבד כי מה שאתה אומר את זה מלא אומרים לי את זה אבל אני לא אני עדיין לא מרגיש שאני רואה את זה אולי זה ממקום שלא יודע קטנות או או לא יודע מקום כזה של כזה צמצום אבל אני מצליח להבין מה אתה אומר אבל אני עדיין לא רואה את זה בקטע שלישנה על הכיסא איי אני עושה כאילו מלא אנשים עוצרים אותי אומרים אתה עושה קידוש השם תורה ואני כזה איזה מה מה באמת איזה לא בקטע מה מה זאת אומרת כאילו למה אתם חושבים שזה קידוש השם מה לשים שיר של א ודים מתפללים לשבסקוידש מה זה מה כאילו מה זה נוגע בכם מה אז כנראה זה נוגע כנראה יש שמה משהו ש שהוא הוא מובא בצורה תמימה ופשוטה כמו שאתה אומר שזה זה

כנראה שזה זה

שזה נוגע באנשים ככה

כנראה שזה זה

לחיים לחיים

לחיים לחיים

שבת שלום

שבת שלום ‏Ja.