הרב זמיר כהן - אם תתבוננו תראו איזה חסד השם עושה איתנו!

ילד יתום, כל משפחתו נטבחה בשואה, הגיע לארצות הברית קרוב לגיל בר מצווה והוא לא יודע קרוב לך כתוב אחרי המלחמה הרבה פליטים היה עוני גדול הוא היה ישן על הספסלים ברחובות אין לו איפה להיות והתחיל למכור עיתונים לפחות שיהיה לו איך לחלקל את עצמו גבאי בית הכנסת הסמוך שנודע לו שהילד הזה הוא יתום יהודי קרא לו אמר לו עוד מעט חורף בניו יורק החורף הוא מאוד קשה סכנת חיים אמר לו תבוא לבית הכנסת תעזור קצת לשטוף לסדר את הספרים לארגן ויש חדרון שאתה תקבל את החדרון הזה תוכל לישון שם שמח שמחה גדולה יש לו קורת גג יש לו פרנסה אז אנשים שתורמים בשבת כדי להחזיק את בית הכנסת תורמים פתיחת ההיכל עליות מביאים בימי חול את

הכסף הוא לא יודע לרשום אבל היה לו זיכרון צילומי זוכר שמות, מספרים. כשהגבאי מגיע למנחה וערבית, הוא פולט את הנתונים, ההוא רושם קבלות והוא מחלק. לאחר עשרות שנים שהוא עובד שם, הודיעו לו בהנהלת בית הכנסת שאין מה לעשות יותר. הוא חייב או ללמוד קרוע וכתוב כדי להתחיל לתפקד עוברים למחשבים, למה שהתחיל להתפתח כבר, או שהוא יפותר ויקבל פיצויים על כל השנים שהוא עבד. הוא מאוד כעס. אמר להם, "אני לא הולך ללמוד עכשיו קרוך טוב בגיל שלי ואיך אתם עושים לי את זה? אף אחד לא יקבל אותי לעבודה. יש לי אישה לפרנס, משפחה, ילדים." אמרו לו, "כבר דחינו את ההחלטה הזו כמה פעמים כעת היא סופית. לא הייתה ברירה. נתנו לו מעטפה עם

כספי פיצויים, יצא משם כעוס. כל רב שהיה פוגש היה בא אליו בטענות. איך אלוקים נתן להם לעשות לי את זה? מה אני עשיתי כל החיים? משרט את אלוקים בנאמנות, מנקה את בית הכנסת, מסדר את הספרים, עושה הכל והכל מתוך כל הלב, מתוך אהבה, איך הוא נתן להם שיעשו הם בני אדם, אבל איך הוא עשה? יש לו תלונות על הקדוש ברוך הוא. וכל רב מה יש לו לומר לו? אומר לו, תראה כתוב כל דאביד רחמנא לתו אביד, הכל לטובה, תיקח את זה ברוח טובה. הוא מרגיש אלה מילים, מה טוב כאן. אבל אין ברירה, צריך להמשיך את החיים. לקח את כספי הפיצויים. הוא היה מבריק בחשיבה שלו. עלה בדעתו רעיון לפתוח עסק קטן, למכור ש דברים שאחרים לא חשבו והעסק התחיל

לפרוח. ראה שאנשים אוהבים, פתח עוד סניף. משם עבר לרשת בכל ניו יורק, מתחיל להתעשר, התרחב לרשת בכל ארצות הברית, ראה שיש הרבה כסף, עבר לנדלן. זה היה בתקופה שהנדלן בארצות הברית היה מזנק משנה לשנה, קונה נכסים בהזדמנויות שאנשים לחוצים למכור, קונה את זה בזול. המחיר גם עולה, מוכר ביוקר, הפך להיות מיליארדר. באחד הימים הוא יושב לפגישת עסקים באחד המגדלים שלו במנהטן. עומד לסגור עסקה על רכישה של עוד בניין גדול שעובר לרשותו, עסקה של מאות מיליונים. הוא יושב שם עם העורכי דין שלו, המוכר מגיע עם העורכי דין, דנים על הסעיפים האחרונים, הגיעו לשלב החתימה. העורכי דין מוציאים את החוזים לחתימה. המוכר מוציא מהכיס ע זהב

יוקרתי, גם הוא אדם מאוד עשיר, חתם את שמו, מגיש לקונה שיחתום. הוא הכניס את היד לכיס, הוציא קופסה גם מזהב, אבל קופסה של דיו. פתח את הקופסה בשלווה, הטביל את האגודל והחתים. המוכר מסתכל עליו ולא מאמין למראה עיניו. אומר לו, "תגיד לי, אתה מיליארדר כמוך, אתה לא יודע קרו הוא כתוב?" הרים את העיניים מהמסמך ואמר לו, אם הייתי יודע קרוטוב, עד היום הייתי שוטף בתי כנסת. בזכות שאני לא יודע קרוטוב, הגעתי לאיפה שהגעתי. ואז פתאום הוא קלט איזה חסד עשה איתו אלוקים שפיטרו אותו מהעבודה. היה לו תלונה. למה אלוקים נתן להם לעשות את זה? הפוך. הוא אוהב אותך. הוא רצה שתתקדם אבל אתה תקוע שם. אתה עשית עשרות שנים לכבוד בורא

עולם. הוא רצה לקדם אותך. אז הוא הפיל אותך לתהום לכאורה. אבל הנפילה הזו היא נועדה שתפרוס כנפיים, תגלה את הקישורים, את הכוחות, תעלה, תתרומם, תגיע לאכן שהגעת.