״כל דבר אני לוקח ללב": צבי פפר על ההתמודדות עם רגישות גבוהה

ואווו, תודה שהעלתם את הנושא, שגם לא ככ מדברים עליו

איזה יופי של ראיון, נושא חשוב ונפוץ שדורש שיח. המראיין והמרואיין רהוטים, נעימים ומקיפים את הנושא בצורה מקצועית ואנושית. תענוג!
ד.א. בעניין ההתעוררות והחיזוק- ר' נתן מברסלב כבר דיבר על מינוני ההתחזקות וההתעוררות ביחס של "על כל כף התעוררות- צריך קערה של התחזקות", לכולם, לא רק לרגישים מאוד:) הלוואי שנזכה באמת לשים את הדעת על זה. לצערנו במחוזותינו זה הפוך, אם בכלל מזכירים התחזקות, הנושא הוא התעוררות בלבד. דחיפה לשאיפות גבוהות ולא מושגות שזה כלל לא רצון השם וחסר בשמחה הפשוטה בעבודת השם היומיומית, ראיית הטוב ואהבת השם, התורה והמצוות. שנזכה לאיזון הנכון ולחיים יהודיים כשרים ושמחים!
למאמר התעוררות או התחזקות:
https://www.breslev.org/breslev-articles/%D7%94%D7%AA%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%95%D7%AA/

אני גם רגישה בטוח ב100% אבל חלק מהדברים קצת היו מוגזמים יש דברים שהוא חווה ולא בהכרח כולם
למשל אף פעם לא היתה לי בעיה לצאת לטבע מפחד מנחשים וזה לא נשמע לי קשור לרגישות
וגם הבעיה היא שכאשר מגלים את ההבחנה הזו ואז לא מפסיקים לחשוב עליה
לא צריך לחשוב על זה מראש
אם מגיעים למקום ואז עמוס כבר אינסטקטיבית זה קורה שהולכים למצוא איזה פינה
אבל לא צריך לחיות את כל החיים אם התנהלות מראש של "אז אני לא ילך לשם ולא ילך לשם כי זה המוני ואז היה לי קשה.."אפשר פשוט לשכוח מזה ולתת לאינסטיקנט להזיז אותנו והוא כבר עובד לבד
את הכתיבה שעוזרת לי באופן מדהים ! לפרוק עשיתי עוד לפני שגילתי שלמה שחשבתי שהוא "אופי" יש הבחנה .
אבל זה אכן הרבה יותר קשה לגברים כי הם חיים בפנימיה , אם תחרותיות , 3 פעמים ביום הם במניין . וגם אמפתיה ורגישות נראות הרבה יותר "נורמליות" אצל נשים אז לכן יכול להיות שלהם זה הרבה יותר קשה ומסובך להתמודד עם זה .
וזה 20 אחוז מהאוכלוסיה איך הדבר הזה לא מוכר?
ולדעתי הקושי האמיתי (כי אחרי ארועים המוניים ושאר הצפות אנחנו כבר יודעים איך להרגיע את עצמנו )
זה הקושי של המעשי,להץמודד אם כל המטלות שיש לנו על הראש , שהולכים ומצטברים ושהיה מספיק זמן ומקום ומקום בטוח (בפועל ובראש)להירגע
כי יש מלא שאיפות ורוצנות וחלומות אבל בפועל אי אפשר להשיג הכול ביום אחד ואז כשיש יותר יותר מדי עומס פשוט נשברים ולא מצליחים לזוז

ממש מעניין...אני מאד רגישה אבל אין לי בעיה עם חתונות והמוניות...דווקא אוהבת חגיגות...אבל שאר הדברים מאד מדברים אלי

ואוווו ראיון מאוד חשוב!!!! בתור אדם רגיש מאוד שתמיד הרגישה מוזר אני פתאום מגלה המון דברים שחשבתי שמשהו איתי לא בסדר ואני רואה שזה הכי בסדר בעולם!!!!
ונכון, יש בזה צדדים חיוביים מאוד לכן זה מתנה מאתגרת ולא מוגבלות... כמו אמפתיה והבנה עמוקה לסביבה והנאה גם מהדברים הכי קטנים כמו פרח...
וחייבת להדגיש שהכבוד לאנשים וילדים כאלו הוא הכרחי וחשוב לאין ערוך!!!!!
תודה להשם על המתנה המהממת הזאת ועל הכוחות שהוא נותן לי לנתב אותה למקומות הנכונים!!

שאלו כאן על דרכי התמודדות.
יכולה לשתף במה שעובד לי:
- לפרוק חוויות רגשיות עם חברה טובה או עם אחות- מאוד מאוד עוזר
- לפרוק רגשות ע"י כתיבה אינטואיטיבית (לכתוב בצורה זורמת כל מה שעולה, ואח"כ לקרוע ולזרוק, ללא קריאה. ויש שממליצים לומר משפט המביע שחרור בזמן קריעת הדף, כמו : "אני משחרר/ת את הרגשות שהעיקו עלי/ את העומס הרגשי")
- לעשות משהו שעושה לך טוב- מועיל להצפה רגשית נעימה או לא נעימה- לשמוע מוזיקה שעושה טוב או משהו אחר
- לפני מצב של גירויים רבים (כמו חתונה וכד')- לדמיין שאני נמצא/ת בתוך בועה שקופה, והיא הולכת איתי. והבועה הזו היא כמגן עבורי. ואני מחליט/ה אילו גירויים יכנסו דרכה ואילו לא. אפשר ממש לדמיין שגירויים לא רצויים מגיעים עד לבועה, נתקלים בה ונופלים ארצה....
- כאשר חווים סערה רגשית- לשבת עם עצמי ולתת מקום לקושי או לכאב. לדעת שכל רגש, כל רגש, הוא כמו גל. יש לו נקודת פתיחה, הוא עולה ומגיע לשיא, ואז יורד. ממש לשים לב איך הרגש עולה, לזהות את נקודת השיא, ולעקוב אחריו איך הוא יורד. אפשר לעשות נשימות עמוקות תוך כדי, למי שמתחבר לנשימות.
- ברגעים קשים להיות בחמלה ובסבלנות עם עצמי, כמו יחס לתינוק. "מותר לי להרגיש....", "זה בסדר שאני מרגיש/ה ...." ההכלה העצמית מאוד מרגיעה ונותן מעטפת רגשית טובה, ביחוד כשאין מישהו אחר בסביבה שיכול להכיל אותנו.
- כשמאוד קשה והדמעות עולות- למצוא מקום שקט שאף אחד לא יפריע, ולתת לדמעות לצאת בחופשיות ובזרימה... לא לעצור. עד שהן נגמרות. זה מאוד מאוד משחרר לאנשים בעלי רגישות (אולי לנשים... ;)
בהצלחה, ותזכרו להנות גם מהיופי של הרגישות, להנות מדברים קטנים, להנות מדברים של אומנות ועוד : )

כל הכבוד שאתם מעלים את הנושא.
חשוב לציין שהעומק הרגשי נמצא גם בחיובי. לדוגמא הנאה ממוזיקה טובה היא מאוד גבוהה. ממש תענוג.

אמת ויציב. אנשים רגישים מאד מבחינים בפרטים רבים ומוצאים עצמם מנתבים זאת ליצירה
ואמנות. והייתי מוסיפה אמנות בכל תחום עניין. גם במקצועות התורה.
בגלל שוניים ויחודם הם נעים בין התומדדות קשה מול חברה שיפוטית שרואה בהם מוזרים ,קושי תמידי מהצפה לבין שמחה מעושר פנימי והנאה רוחנית גם מהדברים הטובים הכי קטנים שיש.

שאדם רגיש מאד מעבר לאיכות
זה גם אדם שכיוון שהוא יודע להבחין בפרטים שאחרים לא רןאים והם מעוררים בו רגשות

הוא אדם שיותר יוצר
הןא אמן יותר

יתכן שכותב, מציירי או כל אומנות אחרת
הןא יהיה גם טוב בהכלה , בלהבין יותר את השני

והוא גם אדם מחפש יותר משמעות

כאדם רגיש בעצמי , הקושי הוא בעיקר בעיקר הילדות

אתה ממש מרגיש מוזר , לא בסדר ולבד

תודה על הצפת הנושא והבאת היידע והיכרות.
גם אני מזוהה 'בתכונה' זו, ולעיתים לא מקבל הכלה
לאור זה שהנושא לא כ'כ מדובר
יישר כוח!
ל-מ. מתגובה 23 יש המון ספרים בנושא לזיהוי, קבלה ודרכי התמודדות.
כדאי לחקור בעניין. בהצלחה!

תודה רבה על העלת נושא כזה רגיש הזדהתי ככ ואשמח לתגובות על דרכי התמודדות

שנים ממש כעסתי עליו ,אני כאדם מאד מעשי וישיר פרשתי לחובה ולגנאי את ההתכנסות והקושי שלו מכל כעס קטן שלי מכל תסכול אפילו קטן של הילדים מכל ארוע משפחתי גדול מכל שהיה בציבור -בית כנסת כנסים וכ . כמעט והתגרשתי ממנו. הייתי בטוחה שהוא OCD וחרדתי . אפילו אגואיסט . למרות שהיו הרבה סתירות ישירות לזה כי למשל חשבתי שבהוא אגואסט כי נראה שחייב להתחשב בקושי שלו על פני לזרום עם הנורמה . או מנגד ידעתי שכל הזמן הוא מרגיש את הסביבה ברמה של הזדהות רגשית -צער של משהו הוא לכמרי שלו -על כל המשתמע , שכל זה ההפך מאגואסטיות . קיצר עד שחברה הכירה לי את הנושא של HSP מאז גם הוא למד פחות להיות מתוסכל ולא פחות חשוב -למדתי לראות אותו באור נכון ולהעריך מאד את הבעל שזכיתי בו כי באמת האיכות של אנשים כאלו היא שיא של אנושיות של עומק והתרגשות תמידית מעולמו של הקב"ה . לימים נודע לי שהרבה טועים בטעות שלי ,אפילו אנשי מקצוע שלא ממש מכירים HSP כי פשוט לא ידעו על זה מספיק (זה עדיין לא בDSM) מאבחנים אותם כCOD או חרדתיים -כי באמת יש ל הם ביטויים כאלו מהנסיון להתמודד עם החישה הגבוהה מאד שלהם שמציפה אותם כל הזמן. אבל זה לגמרי לא המחלה של טרדנות כפיתית או חרדיות קלאסית. ויש אפילו מי שמאבחן אותם כנרקססטים -שאין אבסורד גדול מזה שכן לא רק שמבטלים את עובדת הרגישות הגבוהה מאד שלהם אלא הופכים אותה לאטימות וחוסר רגישות . וזה לאדם רגיש נחווה כחוסר אונים שמציף אותם עוד יותר מכל התמודדות -כי הם כואבים שהאדם שמולם חווה סבל כל כך נוראה של קרבן אפילו שברור להם שבהוא דמיוני ואין להם איך לשנות את זה . דרך אגב האנשים הכי מקוריים ויחודיים בכל תחום חוץ מהמעשי -זה הרגישים מאד. אם התמזל מזלם והם למדו להבין ולאזן עצמם או ו להיות בחברת אנשים מעשיים שמבינים ומשלימים אותם- העולם מרויח בגדול. מנסיון. :-)

נושא כל כך חשוב!!!!
לצערינו לא מדובר מספיק.תודהה

הוא הסביר בדיוק מזה רגישות יתר ועד על פי היהדות
אני מרגישה שיש לי נס וזכות שזה יצא עוד בגיל הנערות לפני שאני אתחתן שאני אלמד לפתח את עצמי ואת היכולות שלי ולהיות אמא טובה לילדים ולעצמי
עכשיו אני חושבת על להתחתן עם אדם רגיש....

וואו ראיון כנה מדהים

אני רגישה מאוד, בעלי לא רגיש מאוד, אבל הוא כן אדם רגיש לזולת. זה מדהים להיות עם עוגן שלא נסער מכל דבר, אבל כן מקבל ומבין. זכות עצומה.

א. להיות מודע לרגישות יתר ב. לקבל את זה באהבה ג. להכיר במעלות של זה ד. וללמוד איך לאזן והגן על עצמי מפני רגישות יתר במקום ובזמן הלא רצויים

א . להיות מודע לרגישות יתר

ישר כח ,היום גיליתי שאני בעצם רגישה מאוד!!!,ויש לזה שם,תודה רבה זה כזה מדויק לי העניין עם הנחשים ,וכל זה וואו ואני חושבת גם שזה אכותי !!!מאשר אנשים נטולי רגש,וישראל מאיר אתה מקסים ומיוחד ורגיש מאוד!!לא מפספסת שום ראיון שלך ישר כח.מחכה לראיון שלך כשאתה בכסא השני כדי להכיר אותך יותר ,מסקרן,את ידידיה אני כבר מכירה שנים מהתוכנית בוקר,וכאכסוף,ואמא מאיר המקסימה .אולי היה ראיון כזה ופספסתי ,בכ"א זו תוכנית ראיונות מיוחדת.

לתוכנית של אפרת ברזל בנושא רגישות גבוהה מאוד.קוראים מה את עושה ענין מכל דבר.

תיקון לתגובה הקודמת למבוגרים הספר נקרא אדם רגיש מאוד

יש ספרים של ד"ר איליין ארון .ילדים רגישים מאוד.הספר השני נראה לי מבוגרים רגישים מאוד.

למונח רגישות גבוהה מאוד קוראים באנגלית בראשי תיבות Hsp למי שרוצה לחפש עוד ידע בנושא.

תגובה ל5 .יש תוכנית של אפרת ברזל על הנושא של רגישות גבוהה מאוד .
יש גם ספרים של ד "ר מרים אדהאן בנושא של סוגי אופי נפש האדם
ספר נוסף מודעות.
בהצלחה רבה רבה

אשמח אם אפשר לעשות תוכנית על מיסופוניה ורגישות חושית גבוהה
תודה

אני מרגישה שקשה לי בתור רגישה עם ללכת לאירועים משפחתיים ואחרי זה אני צריכה להתפרק אפילו בבכי גם אם לא קרה כלום כל שכן אם יש לחץ או מתח בין גיסות או בנות דודות,
וכן יש לי שאיפות רוחניות מאוד גבוהות כלפי עצמי לפני פסח ראש השנה ופורים אני נכנסת ללחץ שאני אספיק להתפלל את הכלל גם לקרא סיפורי צדיקים קשה לי כי אני כל הזמן משווה אפילו באופן מצחיק גם לדמויות מהתנך ונכנסת ללחץ ולכן הפסקתי לקרא תורה
אור ממש קשה לי אני מעדיפה להיות בלי אור חזק
אחרי כל שבוע אני צריכה להתפרק אני מרגישה שקשה לי המרחק מה' ואני מחפשת קרבה כשאני לא מדברת עם ה' ומשתפת קשה לי ממש ואני מרגישה עצבות
אני מרגישה הרבה פעמים שאין לי משמעות בחיים ואני מחפשת שליחות
זה לא קל לי ואף פעם לא ידעתי שיש לזה שם קשה לי להיות כזאת אני מרגישה לפעמים פחות זורמת ולא קל לי בכלל עם החברה החיצונית והרועשת היום.

תודה!

אהבתי ממש הגדרות קולעות, הוא פשוט גאון
ויותר מזה אהבתי את הרגישות של ישראל מאיר

אשמח לשמוע יותר על דרכי התמודדות מאשר על כמה אנחנו מתקשים עם העולם - ממש מתסכל

כאדם רגיש מאוד אני מאוד מזדהה עם כל מה שהוא אומר, אמאלה פורים סיוט חיי. מחכה שייגמר

ואווווווווווו איזה עומק, מודעות, מובחנות וגדולה!!!!!!!!!!!!!! תודה!

וואווווו ראיון מדהים!!!!

כ---ל ה---כ---ב---ו--ד על האומץ לדבר כדי לעזור לאחרים. זה ממש עבודת המידות וזה קשור לבין אדם לחברו. יש השלכות וזו התמודות. כל הכבוד לו. ממש (ו..אם הרעיון לתוכנית"גבר..." של ישראל מאיר אז כל הכבוד גם לו גם על הרגישות)