"הבנתי שהחיים חזקים מהמוות" | רויטל שמיר מספרת על בעלה הי"ד ועל החיים שאחרי האובדן

היום אני הולכת לפגוש מישהי שלדעתי בכל מצב ובכל מקרה אני ארצה אותה לידי קוראים לה רביט אשתו של מוי שמיר באמת מקרוב תודה איזה כיף שאת פה רביטל ילדה את ביתה השנייה אחרי שמוטי נהרג ואני מאוד מאוד מתרגשת לפגוש אותה אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע ומאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד קפה או ת צמחת תה של של רגילים כן תה של רגילים או אפשר זה מענין אפשר אפשר אז מה תספרי לי מה את עובדת אצל מותי מה אני עובדת אצל מותי האמת שבדיוק אני מסתכלת על זה אנחנו גם בכזה סדנת קרמיקה של א אני רציתי לבוא איפה אני לא מגיע לירושלים איפה איפה לא אנחנו עושות את זה בגבעת הרל קצת להוציא

כזה א וואי מפגש ממש ממש מדהים תודה רבה ו זהו מעבר לזה זה כזה כל ש רעיונות ונה נהנה ו הרבה נחומי אבלים כל הכבוד את וצביקה בעלי ממש אני רואה כל פעם אני רואה את הפוסטים שלו ואני אומרת לעצמי כאילו הנה היה איזה אז הוא עשה ממש נכון היה שבוע שהיה מלא מלא נ והוא ממש עשה סדר שוא צך זה עזר לי וואי אני לא מאמינה שסוף סוף התיישבנו נורא מרגש אותי שאת פה לגמרי גם לי תודה אשאל שאלה שאני לא יודעת אם את מרשה לשאול אני מרשה לשאול כי זת העברית א מה שלומך אני תמיד ששואלים אותי אז אני אומרת שזה שאלה שהתשובה עליה היא מורכבת א א ואני חושבת שזה גם באמת תמיד משתנה ביום שאתה שאתה באמת נמצא בו א אז אך היום זה כזה כל

בוקר אתה קם כ בהפתעה מה שנקרא א האמת שהיום אנחנו אחרי ערב שעשינו עם הצוות של מוטי אתמול כן עם הצוות שהוא היה בעצם המפקד שלהם צוות מותי א זה היה ערב של הרבה הרבה זכרונות את יודעת אני אומרת לכולם ש הנופלים של השבי באוקטובר ובכלל גם אז לא היה שיבה כמו שהייתי מצפה שתהיה שיבה מה מה זאת אומרת לא היה לא היה לנו אנשי צבא בשיבה של מוי לא היה בכלל אנשי צבא לא היה כל מוטי כל השנים שלו זה הצבא היינו בכל החתונות שלהם לא היה חתונה שפספסנו לא היה אירוע באמת אנחנו ב בקשר כזה מיוחד זה תמיד ככה במקץ עם החיילים שלו או שזה הה מיוחד למותי אני חושבת שזה זה היה מיוחד היה פה איזה והם לא היו ביחד במלחמה עם מוטי לא

מוטי בעצם בבוקר שמחת תורה מקבל התראה בכלל של כיתת כוננות השעה 8:30 בבוקר אין אצלנו זקות והוא מקבל הקפצה לכיתת כוננות ומיד אחרי ההקפצה של כיתת כוננות שיחת טלפון מהשכן והוא עונה לטלפון ובכלל מדבר את אשתו של השכן ואז באיזה שלב היא אומרת לו מותי אתה מודה לזה שיש מלחמה בחוץ והזינוק שלו מהמיטה היה כל כך מהיר הוא הוא עוד קולט שתוך שתי דקות הוא צריך להיות בבית כנסת בהקפצה של כיתת כוננות כשאנחנו פותחים את הדלת אז יש מולנו חיילת שהיא במקרה בדודה שלי שהיא עושה הגנת יישובים בישוב וואו שלנו והיא אומרת לי היא אומרת לנו יש טילים מטורפים לדרום המשפחה שלה מהדרום כבר דיברתי עם המשפחה ויש חייל חטוף ככה מוטי

בעצם יוצא להקפצה של כיתת כוננות אני עוד ככה ממשיכה לדבר איתה ומוטי תוך שנייה חוזר ואומר לי אני אומרת לו מה מה חזרת כזה מהר אני לא רגילה שהוא חוזר ככה מהר קפצה הוא אומר לי יש לנו שני גדודים של גולני בדרום אני לא נשאר פה ולא יודעת למה עברה בי כזאת מחשבה שהיה לי חשוב שהוא יקח את התפילין אז יצאתי למחסן להביא מהמחסן את ה תפידנית כי תחשבי ששנתיים הוא כבר בבית לא הלכתי להביא לו את התפייד ת עוד הכנסתי לו ככה את התפילין ואניני כ כזה מסתבכת עם זה אני לא באמת יודעת אפילו איך כזה שמים את זה אבל כן היה לי חשוב לשים לו את זה וסידור והוא עוד ככה ככה אנחנו אני עוד מביאה לו סכין ים חטיפים הוא אומר לי אתם

תצטרכו את זה יותר מאיתנו מטורף להבין שהוא הוא יודיע שברגעי מלחמה עם ישראל הביא כמויות של חטיפים וככה אני עוד נפרדת ממנו בפתח הדלת והוא יוצא לרומא בנסיעה מטורפת והוא נוסע ואני אני ברגעים האלה ברור לי שהוא מוכוון משימה גם שתי מתקשרת אליי ו אומרת לי דיברת עם אותי ושאלת אותה אני אומרת לה אני לא מתכוונת להפריע לו זה הרגעים שאני חושבת שכל מי שבתוך עולם הצבא ובכלל וזה יודע שזה הרגעים שלא להפריע אני יודעת שהוא יודע מה שהוא עושה את מאוד רגועה ואני עושה קפיצה לרגע שאת בעצם מבינה שקורה משהו סביבך וכבר החברות שלך דיברו עם הבעלים שלהם ואת תגידי לי את לוקחת את הטלפון של וקנת אותו איך מה איך את יודעת לעשות

את זה האמת שלא רציתי לעשות את זה א כל הזמן שכזה אמרו לי תעשי ו ודת שלחו לי אפילו טופס למילוי נהדרים אנחנו בעצם מדברים כבר על יום שני שעברו יומיים ואת לא שלושה ואז לא יודעת שאני לא שומעת ממנו השיחה האחרונה שלנו היייתה ב-1 בבוקר של 20 שניות ואני בוקר של שבת בוקר של שבת כן יש אצנו איזה חשש לחדירת מחבלים הוא קולט את זה כי הוא חלק מכיתת כוננות הוא מקבל את ההתראה בפלאפון תוך כדי שהוא בלחימה מתקשר אלינו ואומר לי לעלות לבית כנסת שזה גם לדעת שהשיחה האחרונה שלו זה שיחה שהוא דואג לנו דואג לכם א וזה בוודאות בלחימה אבל באמת מאז אני לא לא בקשר איתו ואני מאוד מאוד מאוד אופטימית מאוד גם שאטי מתקשרת אליי

ובנצי ובאמת הרבה אנשים סביבי אני אופטימית אני אומרת להם תקשיבו יש עדין לחימה ההורים שלו לא היו אופטימים כמוך ובאמת מגיע יום שני ואז מתחילים ללחוץ עליי לעשות עיקון לטלפון ובאמת אני דוחה את זה אני כן מנסה איכשהו דרך הפלפון שלי ואני לא מצליחה ואז אני נזכרת שיש לו בעצם אייפד בבית של הלימודים ויש שם אופציה לעשות מצע את האייפון בעצם ובשעה 4 בצהריים אני עשה עיקון לטלפון שלו והוא נמצא באזור סטריה בילו וכתוב שהוא נראה כאילו הפעם האחרונה זה היה ביום ראשון בשעה 5 בצהריים א חמש אחרי הצהריים ואני שולחת את זה בקבוצה המשפחתית וישר אבא שלו כותב לי זה טעות ואני אומרת טוב בוא נעשה בדיקה ואני מתקשרת לאבא שלי

אבא שלי הוא מבין בצבא הוא ואני מתקשרת אלי ואני אומרת לו אבה תגיד מה יש באזור סתריה בילו אז הוא הוא אומר לי למה את שואלת אז אני אומרת לו כי עשיתי עיקון לטלפון של מוי והוא ממש צועק עליי הוא אומר לי למה עשית עיקון לטלפון של מוטי למה עשית אני אומרת לו אבא תקשיב כאילו ביקשו ממני גם אני את יודעת אני כולי נכנסת לאיזה מגננה ואז הוא אומר לי אוקיי אז יש שם בסיס של צנחנים ואני צוחקת עוזה זה אני אומרת לו אבא מה קשור צנחנים וגולני זה לא הולך ביחד את מבינה גם ברגעים האלה זה מה שאני עונה לו עוד והוא באמת מתקשר לרבנות לשור ובן הוא מבין שהטלפון בשורה א במתקן הזה הוא יהייה חללים והוא הוא מתקשר גם לרבנות א והוא

אומר להם תגידו א יכול להיות משהו מתחיל בשש והם קצת מנפנפים אותו ואז אמא שלי מתעצבנת עליו ואומרת לו תתקשר שוב ותגיד שזה החתן שלך והוא באמת מתקשר שוב ואז הם אומרים לו הגיע האוטובוס עכשיו עם מלא ציוד זה לא אומר כלום אבל ההורים שלי כבר מכינים מזוודה עם ציוד עזתי עם בטן חודש שישי אחרי שבעה מאוד מאוד מאוד מאוד עמוסה ו בעצם אנחנו אחרי שנה וקצת אני מנסה ככה לקפוץ כדי להספיק את הכל ואני רואה אותך בכל השנה הזאת אבל עוד קודם את מסיימת שיבעה עם בתן חודש שישי שאני מבינה שהריון האלה לא באו לכם בקלות נכון א ריונה של ivf א שההריון האחרון זה היה הרעיון שבאמת חיכינו לו הרבה שנים וככה ודעת והשעון דופק אתה אומר

אותו טומ אתי חוזרת לתפקיד סמגד ו אני רוצה שה יספיק משהו משהו הוא מהילד כאילו להיות איתו בחופשת לידה ו ואז באמת ברוך השם אני מתבשרת א ממש ביום נישואים שלנו וואו על ההריון א ואנחנו מאושרים כי בעצם אני צריכה ללדת בפברואר ומותי חוזר לצבא ביולי אוגוסט וככה בימים האלה ש שאני עוד לא יודעת מה קורה עם מותי אז ביום שלישי היה אמור להיות ביום רביעי סליחה היה אמור להיות לי סקירה וביום שני אני מרימה טלפון למכון ואני אומרת להם תקשיבו בעלי לא עונה לי משבת ואני אשמח שני אדחה את הסקירה כי והם אומרים לי זה בתל אביב מה את יודעת אם לא יהה טילים בתל אביב אל תדחי הכל מצולם תשלחי לו תמונות וביום שלישי כבר אמא שלי

מתקשרת אליהם לבקש א לבקש שישנו את התאריך ואנחנו קמים מהשבה ויום למחרת אני הולכת לעשות סקירה יחד עם אמא שלי וזה מטורף שכבר בסקירה רואים כמה היא דומה למוי אנחנו ממש מסתכלים ואני ואמא שלי מסתכלות ואומרות היא דומה היא דומה למוטי וזה היה רגע מאוד מאוד עוצמתי ויחד עם זה זה גם רגע כזה שאת יודעת את פתאום יוצאת את מסיימת את השיבה את הולכת לסקירה את פוגשת אנשים ב מסביבך חים חיים ואת את את כאילו בדיסוננס הזה ש שבא לך שאנשים יסתכלו ויראו תקשיבו אני אני קיבלתי סטטוס חדש אני מב אתם לא מביים א וזה ממש ככה ואת יולדת את אור אורי אורי המהממת ששמעתי מחמר שהיא מש משהו וזה לא פשוט יש הרבה שמחה והרבה לבד ומה קורה

איתך בשנה הזאת האמת שאני מהרגע של שאני קמה מהשבה אני אני בוחרת לחיות את החיים אני חושבת שברגע שהודיעו לי שהייתי בטוחה שאני אפיל בטוחה א אז הבנתי שהחיים חזקים מהמוות וזה רגע שאני ממש סוחבת איתי א ואני יכולה להגיד לך שאני אני לא נמצאת בבית אני נגמרת השיבה אבל אני רק הולכת ומדברת על מותי ומספרת על מותי והולכת לנחם וממש לא עסוקה בהריון הזה ובאמת כמה שיותר לספר ולדבר על מותי ולנסות איפשהו שאפשר לחזק גם את העם א מאיפה היה לך ממה לתת האמת זה שאלה שאני שואלת גם את עצמי זה לא רק שאלה ש וזה כאילו בא לנו טבעי אבל עכשיו שמותר לי לש אז אני אשאל אותך מאיפה יש לנו לתת מה מה זה המנגנון הזה שהוא בסוף גם שומר

עלינו נכון אני ממש הרגשתי שזה שזה מוטי שדוחף אותי דת אני אומרת את זה הרבה ב נחומי הבלים לדוגמה שאני מרגישה שכמו שהם נדרשו למעלה ככה אנחנו נדרשנו למטה גם לנו למשפחות השקולות יש פה איזה משימה המשימה שלהם היא למעלה אבל המשימה שלנו היא פה ועכשיו זה הבחירה שלנו איך א איך להתנהל בתוך המשימה הזאתי אה אני מופתעת מעצמי בכל מיני דברים קטנים אפי דברנים הדברים הגדולים אני יודעת בכל אני רוכה להגיח שהלידה לדוגמה היייתה מאוד אישו א גם דחקתי אותה דחקתי אותה ואז בסוף ברגע האחרון ככה לא יודעת עם מי הייתי בלדה ז היייתה שאלה שמאוד העסיקה אותי א אני יכולה ממש להבין ואז א שבוע לפני ככה בשבוע 38 עברתי תאונת דרכים

או כן הרכב נכנס בי ות חברה דווקא חברה אפילו מגולני חברות מגולני לקחו אותי לבוקר כאילו רגוע כזה לפני הלידה וואטסאפ וכל זה ובדרך הזו נכנס בנו רכב פלסטינאי וזה כבר הה את יודעת זה גם היה עוד יותר ככה עוד בהתחלה פחדנו שזה אפילו פיגוע ואז ברגע הזה הכריחו אותי לסוע כמובן לבית חולים ונסעתי לבית חולים עם חברה והחברה הייתה הרבה בחוץ כזה נתנה לי הרבה להיות לבד ופתאום אמרתי עצמי וואי אולי זה מה שמתאים לי אולי זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות זה מה שמתאים לי וכאילו הרגשתי איך הנה באמת גם בדברים האלה שאתה כל כך מעסיק את עצמך והלכתי עם זה הרבה הלבטים האלה של מי הייתי מי לצידי אמא שלי שהיא מאוד מאוד אני מאוד

מאוד קשורה אלי והחיות שלי והיה בי אפילו מחשבה להביא חמותי כאילו אני חושבת שהרבה פעמים אולי בדרך זה מפתיע אותי ש ש שפתאום אני מקבלת כל מיני סימנים על דברים שאני כל כך עסוקה בהם והראש שלי כל כך ואז פתאום אתה מקבל את הנקודת טוב הזאת שאמרת כזה בואי הכל בסדר כאילו זה נורא מעניין שאת מסכימה לראות אותם כי נראית לי אחת שמה זה שולטת במצב כ ויודעת מה את רוצה ולראות סימנים אתה צריך להיות מאוד מאוד עדין עם ה לקרוא אזה רגעים קטנים כאלה ש שבסוף א כשאתה מתבונן אז אתה אתה מוצא אותם א וזה תמיד א בדיוק לבי אפילו אמר לי את זה אתמול אמרתי לו הוא שאל אותי א אמר לי היינו בקבר אז הוא אמר לי הגוף של אבא פה והנשמה

שלו בשמיים אז אמרתי לו הנשמה לא בשמיים היא היא פה איתנו אז הוא אמר לי היא לא איתנו היא בתוכנו וואו וואו וזה באמת זה באמת להסתכל ולראות נכון אני בתוכנו ובסוף הנה שזה בתוכי אז אז אני שנייה מקשיבה לתוך הפנימיות שלי וה א כי בסוף באמת מוטי ואני אנחנו אנחנו איש אחד א שהתקדמנו אז הפכנו להיות כאדם אחד ו וגם כשהוא לא פה אז הוא פה הוא איתנו והוא בתוכנו א זה מאוד חזק להסתכל על זה ככה ממש ממש וזה הילדים שלנו מלמדים אותנו זה אז בואי נדבר רגע על הילדים אם יש התמודדות מעבר ללבד ש להיכנס בלילה לבד למיטה שזה אישו בפני עצמו הלבד הזה איך שהכל הכל הכל עלייך איך זה איך זה עובד זה קשה אין ספק א באמת אני חושבת ש את

יודעת הרבה פעמים אני תופסת את עצמי ואני אומרת מוטי היה איש צבה הנה הילדים היו חולים עכשיו הייתי מלא עם לבי שהוא היה חולה מלא למה עכשיו הרבה יותר קשה לי למה את באמת שואלת או שאת שמה את זה כשאלה אני שמה את זה לפעמים כשאלה ואני אומרת אני רגילה רוב שנותי אני רגילה לזה שמותי לא בבית גיד תי את לוי בשנתיים הראשונות לחייו כשמי לא היה בבית ו ופתאום עכשיו הילדים חולים ואני זה כל כך מכביד עליי והכל א אבל אין ספק שבסוף ה איך אמרתי להרבה אנשים אני זקוקה רק לשיחת טלפון ממ אותי שרק יתקשר ויגיד לי יגיד לי מה שלומה הילדים לקחת אותם לרופאים שילחץ אותי שאני צריכה לקחת אותם לרופאים כי הוא כזה היה תמיד הכיח אותי

לקחת אותם ופתאום הבית הוא גם נהיה את יודעת ישר ההורים חלק מהבית והאחריות שלי וההורים של כאילו בסוף פתאום הרבה סיטואציות שת יודעת שלפני הם לא היו בכלל מודעים אליהם היום הם הם מאוד מאוד נוכחים בתוך הבית כאילו הרבה דילמות כאלה שאתה מכניס תחשבי שלנו פתאום נכנסה תינוקת לתמונה והיא באמת באמת הביאה הרבה אור אבל זה מכניס הרבה הרבה מורכבויות לבית והרבה קשיים שצריך להתמודד איתם זה נשמע משהו שהוא אגוי זה לא אני אפתור את הבעיה הזאת אז זה זה זה פשוט מוליד עוד ועוד ועוד אירועים ואני מסתכלת עליך ואיפה שלא ראיתי אותך יש לך תמיד את החיוך ואת המבט המפוקס ואת לא מרחפת באיזשהו מקום את את מרחמת על עצמך קצת לפעמים

לא אני לא אני לא במקום של מסכנות או או רחמים א זה לא זה לא המקום ש אני נמצאת בו על הלדים אני מאוד מאוד מאוד געה במוטי ובדרך החיים שלנו אה ועל הילדים אני אני לא מרחמת עליהם הרבה פעמים אני מסתכלת ואני אומרת שזה לא מגיע להם א שבסוף אתה מסתכל ויש כמויות של יתומים ואתה אומר זה לא החיים שהייתי מאחלת לילד שלי יחד עם זה אני אני רואה בעוצמות מדהימות בלבי ובאמירת שלו וב דיבור שלו אל מותי מרחוק ומקרוב וגם אפילו גם גם בהורי כמה שהיא תינוקת ואני מדברת איתה ואני מראה לתמונות של מותי וחשוב לי מאוד שהיא תגיד אבא ובאמת זה זה זה פעם אחת לקחתי מלוי תמונות מהחדר ממש בהתחלה ככה שחזרנו הביתה ז הוא אמר לי כזה אמא

למה לקחת לי את התמונות מהחדר אז אמרתי לו לוי אתה גם ככה לא ישן בחדר הוא ישן איתי תקופה ארוכה ישן איתי במיטה ואז הוא אמר לי לא א אני רוצה שאבא יסתכל כל עלי מכל פינה כשאני משחק בחדר הוא לקח את התמונות ושם בכל פינה בחדר תמונה של מוטי שיסתכל עליו זה חשוב לי את יודעת אני שומעת אותך ואני אומרת וואי לצערי אף אחד לא יכול לקחת לך את המסע הזה ואת הדרך הזאת אבל נשמע שאת עושה מסע מחושב מאוד עוצמתי בדרך שלך יש איזה רגע שאת עוצרת ואומרת את מרשה לעצמך לשאול מה מה מה הדבר הבא מה העתיד אני כבר ב בשיבה היה לי ברור שאני לא אשאר לבד וזה היה לי מאוד מאוד ברור אני אני זוכרת אפילו את חמותי ככה עולה במדרגות בשיבה

ואני אומרת לה את מבינה שאתם עכשיו הולכים לישון ביחד ואני אני הולכת לישון לבד כאילו בסוף מה יש לך כאלה קשרים עם חמותך שזה המשפטים שאת אומרת להו זה מדהים יותר מזה חמותי לא מזמן תפסה אותי ואמרה לי רביטל אנחנו אנחנו מחכים שבשר לנו בשורות טובות אין אין אין לי באמת אין עליה היא היא ויותר מזה היא אמרה לי ברוח שמי שיגיע הוא יהיה חלק מהמשפחה ואנחנו נאהב אותו והוא יהיה כמו ילד שלנו וזה אתם נשארים בקשר ו כאילו ממש דחפה אותי לזה שאני עוד אפילו לא שם אני מרגישה שככה את ודת עוד שאז דיברו איתי עעל זה הייתי עוד באריון אמרתי רגע חברים אני פה בהריון כאילו עוד שנייה עוד לא א וגם א וג גם עכשיו אני ככה אני אומרת

רגע אני עוד מנקה אז אז אני עוד לא אני עוד לא שם וברור שזה יהיה מורכב וברור שזה לא יהיה קל אבל אבל לכל אחת מאיתנו מגיע מישהו ש שיאהב אותה ואנחנו כל כך הרבה אנשים גם באמת באמת צעירות כאילו צעירות ובהתחלה בת כמה את אני בת 29 ואני אומרת גם נשים שבנות 40 פלוס עדיין אתם צעירות החיים עוד לפנינו ו וא אני כן ככה זה ברור לי זה משהו שהוא שהוא ברור לי א אבל ככה הולכת על זה לאט לאט זה לא משהו שעוד הספקתי ככה לשבת ולאבד אנחנו לצערנו עוד מאבדים אנשים ש שאנחנו כל כך בזה א את יודעת אני מסתכלת עליך ואני אומרת את מזכירה לי נורא את עצמי את הולכת ובאה וזה בסך הכל בסך הכל מצב רוח טוב גם איפה את אוגרת לעצמך איפה את

מרשה לעצמך א להוריד כי אני לא חושבת שזה בגלל שאני לא חושבת שזה תחפוסת אז אני גם לא חושבת שצריך להוריד אז אני לא משתמשת במילים הנכונות זה אנחנו אנחנו אנשים באמת עם כוחות ועדיין אני שואלת נגיד חברות שלך המשפחה הם יודעות איפה את צריכה אותם או שאת אומרת אני לפעמים חושבת שאני לא אומרת מספיק את אומרת אני אומרת א אני מבקשת הרבה עזרה אה לפעמים אפילו זה זה קשה לי יודעת שוב מהמקום הזה שאני אומרת בואנה הייתי יודעת לשטוף כלים אבל פתאום עכשיו אני לא מצליחה זה זה האנרגיות שלנו הם במש אני מהשבי באוקטובר לא בישלתי לא בישלתי עדיין מבשלים לי זה זה מטורף א אבל ב ככה באמת עד הלידה הייתי ממש מגיעה כמעט כל יום

לקבר של מותי ויושבת שם איתו חצי שעה שעה ככה אפילו ככה לפני שאני אוספת את הילדים א אחרי הלידה התחיל חורף פ לאט לאט ככה זה קצת ירד ועכשיו קבוע אני ככה מגיעה בימ שישי אבל באמת לא לא כל יום כמו שהייתי מגיע אבל אין לי הרבה הרבה לעצמי את רוצה שיהיה לך לעצמך א לפעמים אני רוצה ולפעמים לא א ולפעמים אני כן אומרת לעצמי שיש משהו תראה עכשיו שהילדים שלי היו חולים לא מזמן והיתי איזה שבוע וחצי בבית זה היה פעם ראשונה מהשבי באוקטובר שהייתי כל כך הרבה זמן בבית ואני מדברת איתך על זה שהייתי גם גם אחרי לידה כן גם שהייתי בחופש מאוד קשה הבדידות ולהיות במקום סגור א ואנחנו באמת גם גרים בקרבון קטן ולכן עכשיו אני גם

בונה את הבית שלנו שבנינו שתכננו אותו ביחד כ איפה בחבות יאיר אה וואוו כן זה ככה סיימנו את התוכניות ממש שנייה לפני ומותי היה אמור לבנות במו ידה ועכשיו לקחתי קבלן שיבנה ואני אומרת לכולם שאני מאוד מאוד מאוד רוצה לקוות אולי זה גם מתחבר ככה לשאלה הקודמת כשאני אעבור לבית הזה שהוא גדול ורחב ועשינו אותו בית מארח ו אז גם הנפש שלי יותר תיפתח א אבל כן אני גם הרבה כותבת שזה מאוד כזה ככה מוציא ממני אני כותבת באמת את הלב שלי א בפתיחות ומפרסמת מפרסמת א ושוב אני מפרסמת ממקום של א של רצון לחזק אני חושבת שהרבה אנשים מסתכלים עלינו עכשיו על המשפחות השקולות כ א בתקופה הזאת ורוצים לשוב ממנו כוחות ואם יש לי את

היכולות לתת ובאמת זה משהו ש שאני מסוגלת לעשות אז אז אני שם תשמעי זה הלב מתרחב רק מלשמוע אותך ולדעת שיש את כל כך צעירה אני בגיד שרק התחתנתי וואלה כן באחרונות המגזר א ואני מרגישה שאת ממש חיה חיי שליחות אני יודעת ש המון שומעות אותך והמון איך אמרנו אתה מנהלת הלא רשמית של ה אלמנות שסביבך ואני מסתכלת ך ואני אומרת אני קשה לי להגיד את המילה אלמנה לבחורה כל כך צעירה ויישבו אצלי גם בחורות יותר צעירות תכלי להם ולך משהו מהבנים שלך מהמקום שאת עכשיו סיימנו חנוכה ואיזה איזה אור את רוצה את יודעת מה למה אני מכניסה לך מלים לפה תאכלי להם וואו לא מזמן שה תפסה אותי ואמרה לי כזה את יכולה לברך אותי כן אמרתי לה אני

קטונתי מה אני א מה אני יכולה לברך אבל כן אני מאחלת באמת לכל אחת א שתסתכל על הדרך ועל המסע שהיא קיבלה ותקבל אותו קשה להגיד באהבה א כי באמת הלוואי ולא היינו מקבלים את המסע הזה אבל כן שתסתכל עלי באיזשהי דרך אופטימית שתחזק אותה אני מסתכלת כל הזמן על החיים שבחרנו יחד ועל החיים של מוטי על מי היה מוטי וזה מה שמוביל אותי וזה מה שמקדם אותי לדעת איזה בן אדם הוא היה וכמה דברים וכמה ור הוא השאיר פה וכמה עוצמות וכוחות הוא השאיר פה א שאני באמת רוצה שכל אחת ככה תסתכל שנייה על הפנים שלה על המסע שלה ותגיד אוקיי זה המסע שלי ואיתו אני בוחרת לקום בבוקר ולא להישאר במיטה ומה הם אלה שאומרות תשמעי הבדידות והלבד זה

זה זה מאיפה מאיפה אין לי אני מרגישה שזה פשוט משהו שאתה אתה צריך לחפש לא מזמן ללמדנו על זה של אחרי המעשים נמשכים הלבבות ככה זה היה כזה איזה שיעור שלמדנו עליו דווקא קבוצה של באמת נשים של את רואה אני גם לא אהבת להשתמש במושג על מנות ואני באמת מרגישה שזה ככה בסוף יש לנו את הבחירה איך לקום בבוקר וא אני מרגישה שהמסע שלי ראה לי כמה החיים הם חזקים יותר וכמה האנשים סביבי רוצים שאני אקום ואחיה וכמה מוטי רוצה שאני אחייה כזה מכל מיני מסרים שקיבלתי ממנו מפתקים שהוא פתאום גילינו שהוא ישיר ובאמת עם זה אני קמה ו ובכל הכוח אני יכולה להגיד שככה באמת ממש שנגמרה השיבה אז קיבלנו מכתב שהוא כתב שבועיים לפני שהוא

נהרג וזה מכתב שהוא כתב לעצמו ש סכוי גדול שלא הייתי לא הייתי קוראת אותו הוא לא היה מראה לי אותו אי פעם הוא כתב אני רוצה להיות אדם שלם עם עצמי שמצליח להשפיע על חבריי והכלל גם מחוץ לצבא אני רוצה לעשות טוב לחברה להשמיע את הכל בצורה נכונה ולייצר אחדות ואני כאילו לקחתי את את המשפט הזה ואיתו אני קמה כל בוקר כאילו להסתכל ולהגיד אני רוצה לעשות טוב בחברה אני רוצה להשמיע את הכל אני רוצה להיות אדם שלם עם עצמי ואדם שלם עם עצמי זה אדם ש שקם בבוקר ואומר הקדוש ברוך הוא אני אני פה אני פה במסע הזה ובוחר ללכת אותו צעד צעד עם התיק הכבד ויש לנו תיק כבד עלינו זה נשמע שאת קראת את זה כצוואה אבל גם יש לך את הכוחות

לקיים אותה ומרת זה משני הצדדים נכון לא בכדי הייתם זוג שכל כך רומם את הדבר הזה ואת אומרת תשמעי אני גם מאחלת את זה לכל מי שמסביבי ולזכור ולזכור ולזכור ואת יודעת תמיד היינו אומרים לילדים יש הבחירה שלך והם היו מתעצבנים אלינו וכשאנחנו אומרים זה בחירה שלנו יש הרבה אנשים שלא אוהבים את הדבר הזה ם אומרים זה גדול עליי ואני רוצה להמשיך את דבריך ולהגיד שזה נדמה לנו שאיין לנו בחירה כי בחירה זה עול מאוד גדול ולקחת אחריות על עצמי ממש זא אומרת אם אני אומרת שיש לי בחירה זה טומן בחובו הרבה עומס והרבה אחריות ואם אני זה בידיים שלי אני צריכה להתחיל לעבוד אז א לעבודה עבודה עבוד עבודה יום יומית אבל אבל לכל אחד יש

תיק ומסע בחיים שלו ברור תראי גם שהיינו עם הטיפולים של של ה ivf זה גם היה זה גם היה התיק וזה גם היה טיפול כאילו עבודה יומיומית ובטח שמוטי היה בצבא ובחרנו להסתכל על זה האמת שאפילו מוי יותר ממני בדרך מאוד מאוד חיובית ולהבין ש שכנראה זה משהו ש שיקדם אותנו יותר הלאה ואני לא הלוואי ולא הייתי מקבלת את את התיק הזה באמת שלא הלוואי ומותי היה פה לצידי א אבל אבל הקדוש ברוך הוא בחר בשבילי את המסע הזה ואני אבחר ללכת אותו בחוזקה ולא ולא במקום החלש חושבת שכשאתה מאמין בקדוש ברוך הוא אז אז זה נותן לך עוד כוח ואני זקוקה לכוחות האלה עכשיו אני חושבת ש שאנחנו נס עם זה שהבחירה היא לגמרי לגמרי בידיים שלנו וכמה שזה

לפעמים מעצבן לפעמים מאתגר נכן לפעמים אני בוחרת ליישור במיטה אזה גם בחירה וזה גם בסדר נכון וואו מה זה תודה אני מאוד מאוד מאוד שמחה שבאת שדיברנו וש בררנו משהו כל כך כל כך חשוב גם בשבילנו וגם בשביל הרבה אנשים אחרים אני מקווה אף פם לא לבד אתה אף פעם לא לב