בסופו של דבר יש לי עסק עם בורא עולם
אין בגדים. גם שאני מושפל, מוכה, מורעב ועל סף מוות, אני מסתכל למחבל ואני אומר לו, אנחנו לא לבד פה. אלוהים רואה את מה שאתה עושה. רק אתה מתעקש. אני לא מבין למה יהיה לך חיים טובים. ניתן לך אוכל ונקבל אותך בברכה אל הדת שלנו. אמרתי לו שאין מצב שזה יקרה ואפילו לא חשבתי על זה בצחוק. החלטתי שאני לא הולך לעשות שום הצגות לשום אדם. כי אני לא מפחד מהבן אדם שמולי. העניין שלי אם השוה יגמר בעוד שנה, שנתיים, שלוש, ארבע, בוא נגיד 10, בוא נגיד אני אמות אצלו בידיים, אבל יש לי עסק פה עם בורא עולם שהוא זה שיתן לי את הדין בעולם הזה ובעולם הבא. ואני יותר מפחד ממנו מאשר מאיזה מחבל עלוב מחוסי פנים. אני זוכר שהאוכל היה
ממש ממש טיפה ברמה של פיטה וחצי ואיזה צלחת אורז ביום בעוד שאני רואה כמה אוכל יש להם ותמיד אמרתי אתם צריכים להביא לי עוד אוכל תמיד דרשתי את מה שמגיע לי כבן אדם ולא כחיה והיום אחרי שהשתחרתי מהשבי אני יכול להגיד שאני לא מצטער כמעט על כלום אני לא מתחרט כמעט על כלום על כל המילים שעשיתי הרי אם הייתי שותק ולא אומר את המילים שאמרתי. ברגע שהוא אמר לי תצטרף.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום חמישי, כ״ד בתמוז התשפ״ו (9.7.2026). משך: 1:27
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.