הרב בועז שלום - פרשת ניצבים HD

שלום לכל הצופים בבית. פרשת השבוע, פרשת ניצבים. אתם ניצבים היום לפני השם אלוהיכם. אחרי שבפרשה הקודמת ראינו את הקללות ואת האזהרה, מה קורה כאשר סותים מן הדרך, התורה באה כעת ומזהירה שוב ואומרת, ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם, עץ ואבן, כסף וזהב אשר עמהם. אתם עלולים להימשך אחרי העבודה זרה של הגויים, אחרי היופי של צורת עבודתם. אומרת התורה, תיזהרו, פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מאמיכה ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם. מזהירה התורה, אולי יש אצלכם מישהו שחס ושלום מתכנן, יש לו איזשהיא כוונה ללכת לעבוד את אלוהי הגויים ההם. פן יש בכם שורש פורי ראש ולענה. אולי יש בכם מישהו שהוא

שורש שממנו פורא ראש ולענה. ראש זה רעל, לענה זה עסב מר ביותר. ומה הוא יגיד האדם הזה? והיה בשומעו את דברי העלה הזאת, הוא ישמע את דברי הקללה למי שסותא מן הדרך ויתברך בלבבו לאמור, שלום יהיה לי. אני לא מוטרד, אני לא דואג, שלום יהיה לי. הכל יהיה בסדר. כי בשרירות ליבי אלך למען שפות הרבה את הצמאה. מה זה שפות הרבה את הצמאה? משפט די סתום שנצטרך להבין אותו. ועל זה אומרת התורה, לא יובע השם סלוח לו, כי אז יהיה עשן אף השם וקינתו באיש ההוא וכולי וכולי וכולי. דברים מאוד קשים. באמת. ננסה להבין את מה שכתוב כאן. דבר ראשון אומרת התורה יש בכם מישהו אשר לבבו פונה מאלכת לעבוד אלוהים אחרים למה אריכו דברים אשר לבבו

פונה ללכת לעבוד לא יותר פשוט לומר אשר הולך לעבוד אלוהים אחרים מה זה מתחיל מלבבו פונה מה הרעיון של הדברים ואן יש בכם שורש פורא ראש ולענה גם פה זה ביטוי מאוד פיוטי אבל מה הרעיון שלו יש בכם יש בכם עובד עבודה זרה מה מה צריך להגיד שורש פורא ראש ולענה זה שורש של ראש של רעל של לענה ויתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי הוא האדם הזה יגיד בלב שלו שלום יהיה לי כי בשרירות לי בילך באמת יש הגיון למה שהוא אומר על מי מדבר מדברים פה, מדברים פה על בן אדם שותה, חסר דעה, שמע דברים קשים, הוא שמע איומים נוראים, הוא יודע שזה הקדוש ברוך הוא, הוא יודע שמדובר במישהו שלא סתם מאיים, יש בכוחו ליישם. אז תגידו לי על מה הוא

מסתמך? שלום יהיה לי, כי בשרירות ליבי אלך לא יקרה לי כלום. אל תדאג, לי זה לא יקרה. איפה ההיגיון? על מה הוא מתבסס? ובכלל הסיום לגמרי לא ברור למען שפות הרבה את הצמאה זה לרגע לא הבנו מה זה שפות הרבה את הצמאה מה זה שפות מה זה רבה ומה היא צמאה הזכיתו ושמעו את דברי הרמבן כי דברי הרמבן הם דברים נפלאים מאוד שניצריך להסביר אותם ולראות כיצד יש בהם הבנה והכרה בכוח מכוחות נפש האדם אומר הרמבן שפות הרבה עם הצמאה שפות הרבה את הצמאה להוסיף הסבואה עם המתאווה רבה כמו אדם שרו שתה הרבה הוא רבוי שבע צמאה זה אדם שצמא אדם שמבקש לשתות אדם שרעב אומר הרמבן הנפש השבואה תיקר רבה לעומת זאת הנפש המתאווה תיקר צמעה כל הזמן

יש לו תאוות, יש לו רצונות, הוא חפץ להשיג עוד ועוד. אומר הרמ"בן, כיוון שהנפש שהיא רבה לא מתאוה לדברים רעים, היא רבה, היא לא מחפשת דברים שליליים, היא לא מחפשת תאוות, אבל כאשר יהיה לה קצת צמה, קצת היא תחפש איזה תאווה, אז נראה לנו שזאת תאווה קטנה. זה לא משהו כל כך משמעותי. שפות הרבה על הצמאה אומרת התורה תדע לך אז זה הדבר יוסיף בנפש שלו תאווה אומר הרמבן והוא יהפוך את הנפש שלו שקודם הייתה רבה הוא לא איש בעל תאווה הוא לא נמשך אחר התענוגות הוא לא מחפש ייסורים שפות הרבה את הצמאה מה שהיה קודם רבה כעת הופך להיות צמא ודברים שעשה או אכל או נהנה או עבירות שאליהם נמשך. הדברים הללו יוסיפו לו עוד תאווה, עוד

רצון, יגררו אותו לעוד ייסורים. מה שקודם נפשו באופן באופן טבעי הייתה רבה, באופן טבעי לא נמשכה לדברים הללו. וזה מה שחז"ל אומרים, יצר עבר קטן יש בו באדם, משביעו רעב ומראיבו שבע. עד כאן דברי הרמ"בן שאלה הם דברים נפלאים בהכרת נפש האדם. מציאות היא שאם בן אדם רוצה להרגיע את עצמו ואומר לעצמו אני לא אמשך אחר התאווה אלא רק מעט קצת לא הרבה. אחרי דומה הדבר אומרים בעלי המוסר לאדם שהוא מאוד שמא והוא לוקח קצת ממי הים כדי להרוות צמעונו. לכולנו ברור מי מלח לא מרבים את הצימאון לרגע זה נותן מן איזשהי תחושה אה קרירות משהו רטוב בגרון אבל מיד המלח צורב ואז מה עושים לוקחים עוד ועוד פעם זה לרגע נותן איזשהיא רגיעה

קור המים הרטיבות אבל אחרי זה עוד פעם זה צורב ואז עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם מה שברור זה שרבוי הוא לא יצא מזה הוא ישאר צמא ועוד יוסיף צמעונו הקודם. וזה מה שאומרת התורה. כי בשרירות ליבי אלך. למען שפות הרבה הצמאה הזאת אומרת האדם חושב לעצמו אני אלך בשרירות ליבי אבל מעט. אני אלך בשרירות ליבי כדי שלא אוסיף עוד תאווה אלא אקח מעט וגמרנו ואעצור. אומרים לך אדוני זה לא עוזר. זה לא עוזר. תדע לך שמעט אתה תימשך להרבה. המשל שכולנו מכירים זה סמים. הרי תמיד וכל מי שהתחיל עם סמים יאמר לך לא התחלתי עם סמים קשים. תמיד משהו קליל, משהו כזה, קצת עם החבר'ה, קצת לתפוס ראש. לא, הוא לא לוקח דברים שמפילים. מה פתאום? תגיד

לי מה אני מטורף? אתה יודע מה זה נרקומן? אתה יודע לאן האנשים האלה מגיעים? אתה יודע לאיזה מחוזות השם ירחם האנשים מסוגלים לרצוח את ההורים שלהם בשביל מנת שם תגיד נראה לך שאני הולך להיכנס לדברים האלה רגע אז מה אתה עושה עכשיו לא בקטנה איזה סיגריה קטנה זה קצת זה רק תפוס ראש חביבי אנחנו יודעים איך זה עובד בקטנה הופך להיות בגדולה כיוון שעוד קצת ועוד משהו קטן ועוד שלב מסוים אתה מרגיש ששמע חביבי זה לא משפיע אתה מגדיל מינונים ועוד קצת ועוד קצת ועוד קצת עד שאנחנו רואים אנשים שהשם ירחם מגיעים למחוזות שבחיים הם לא האמינו שהם יגיעו לשם ואם תרצו אין לך משל נפלא מזה לשיטות היצר היצר מחתיא את האדם בתאווה קלה

במה שהוא מועט אבל אצע אומר אני רק צריך חדירה אני רק צריך לחדור אותך את המחסום הזה לחדור חדרתי מדרך כף רגל יש לי אני כבר אגיע אני כבר אפיל אותך בג גדול, אבל צריך רק את הסדק הקל. זיהום לא נכנס, אלא אם כן יש לאדם איזשהו פצע, איזשהו מקום שמשם יכול הוא לחדור. אם אין פצע, אין אפשרות שהזיהום יחדור. וזה מה שחז"ל אומרים. אמר רבי עקיבא, יצר הרע בתחילה דומה לחוט של הכביש ולבסוף כקלע של ספינה. אתם יודעים מה זה קע של ספינה? זה חבל כזה כזה עוה ספינה הוא אמור להחזיק מאיפה זה הגיע איך אתה חושב את החבל הזה הרגו הוא לא נולד כך חוט דק של פשתן ועוד חוט דק ועוד חוט דק ועוד חוט דק ומזה קלעו חיבל קטן את החבלים

הקטנים הללו שקלעו עשו מזה חבל קצת יותר גדול את החבל היותר גדול קלעו עם עוד כמה חבלים נהיה מזה חבל עוד יותר גדול את החבל היותר גדול קלעו עם עוד כמה חבלים עד שנהיה אבות העגלה, עד שנהיה כלע של ספינה. יצר הרע לעולם מתחיל בקטן. הוא מתחיל בתאווה קטנה, בתאווה משהו לא משמעותי, לא משהו שאתה רואה צורך להיזהר ממנו. ועל זה נאמר הוי מושכי ה העוון בחבלי השו. בהתחלה זה חבל שו. קורה הכביש משיכה אני גומר אותו. אבל בסוף כאוות העגלה חטאה. בסוף זה כבר כמו אבות העגלה ולך תתנתק ולך תצא מזה אם בהתחלה היית מתנתק בקלות היית יוצא מזה אבל עכשיו אחרי שהבן אדם מחובר כבר קשה מאוד הוא כבר בידיים של היצר הוא כבר מלופף הוא

כבר קשור הוא כבר לא יכול נראה בהתחלה זה בשליטה ולכן האדם אומר בשרירות ליבי אליך אל תפחיד אותי אל תדאג יש לי שליטה בעניינים זה בסדר אני יודע לאן לא להגיע אני יודע איך לא ליפול, אבל זה רק בהתחלה. זה רק בהתחלה. בסופו של דבר היצר הרע יחטי אותך שוב ושוב ושוב עד שאתה תראה איך כבר אין לך אפשרות לצאת, אין לך אפשרות להשתחרר. אבל המדרש לא עוצר כאן. והמדרש ממשיך ואומר, אמר רבי יצחק, בתחילה היצר הרע דומה כאורח ואחר כך נעשה בעל הבית. את זה לומדים מהסיפור שהיה עם דוד והתוכחה שהוכיח אותו נתן על מעשה בת שבע שבהתחלה הוא קורא לו הלך ולאחר מכן הוא קורא לו אורח ולאחר מכן הוא נקרא איש מה הוא הוסיף לנו למה מה

שאמרו חז"ל קודם על חוט שהופך להיות אבות העגלה לא מספיק צריך לתת משל נוסף לאורח ובעל הבית מה בא כאן המדרש לבטא שימו לב, המדרש כאן מגדיר לנו בצורה נפלאה ומדויקת איך בדיוק העסק נעשה. הרי אנחנו יודעים מה קורה כשמגיע אורח. הוא לא מתערב במה שקורה בבית. שמו את הצלחת פה, שמו את השולחן שם, אגישו מנה זאת לפני מנה אחרת. תשמע חביבי, אני אורח פה, אני לא מאיר הערות, אני לא אומר שום דבר, אני אורח. מה שעשו מצוין, הוא לא מביע הדעה, הוא לא מנסה להתערב, הוא אורח. והוא צודק. כל זה בהתחלה. לאחר מכן, כשהוא כבר קצת דעתו נהיית מקורבת לדעת בעל הבית, הוא כבר מתחיל להאיר הארות. אבל רק כאוהב וכיד, אולי היה כדאי את המנה

הזאת להקדים ואז את המנה השנייה. ואז אתה יודע בן אדם שהוא בא עם תאבון בוא מסביר לו בסדר שומע שומע בסדר שומע מקבל הוא כבר מתחיל להביע דעות אתה אתה עורח פה נכון אבל תשמע אני כבר ידית של בעל הבית אני כבר חבר שלו הוא גם מקבל ממני ו זה בסדר לאחר מכן שהוא כבר רואה שהעצות שלו גם מתחילות להתקבל והוא נהיה מנדא אמר כבר מתחיל להעיר הערוד תשמע אני רוצה להגיד לך מה שעשו אתמול ובאיזה שעה הגישו את האוכל ולמה עכשיו עשו ככה ומי זה שפה הוזיזי את המיטה ומי זה שסידר לי את זה כבר יש לו הוא כבר נהיה בעל הבית הבחורצ'יק הוא כבר מאיר הערות הוא כבר משהו הוא לא מרוצה הוא הוא כבר יש לו מה לומר ספרים שפעם היו איזה זוג

שהרכו אחד כזה בבית אחד כזה שהם לא מבינים לא יודעים מתי מתי הבן אדם מחליט להתפנות הוא כבר נמצא פה כמה שבועות והבן אדם לא עושה רושם שהוא מבין שזה רק אירוח לזמן קצר מצד שני לא נעים להעיר לו מה מה עושים אמרו בעל הבית ואשת אשתו בוא אנחנו נריב בינינו והוא התערב לטובת אחד מהצדדים והצד השני יגיד אה אתה נגדי אז תצא מכאן טוב ציל להתווכח ומתווכחים והיא אומרת לו ככה והוא עונה לה ככה והאישה אומרת ככה והבעל עונה והבן אדם מהאום ניטרלי הוא לא מתערב שלום מסוים אומר לו הבעל תגיד לי חביבי אין לך מה להגיד מה מה אתה יושב ככה שותה כמו דג אין לך מה להגיד אומר לו תשמע חביבי בעל הבית מה אגיד לך נשאר לי פה עוד שלושה

חודשים. למה לי להסתכסך איתכם? שלושה חודשים. אתם מבינים? בן אדם מגיע אורח, אבל בסוף נהיה בעל הבית. כך דרכו של יצר הרע. יצר הרע לאט לאט לאט לאט מחלחל עד שנהיה בעל הבית. וזה מה שהגמרא אומרת. אמר רבי יהושע בן פרחיה, בתחילה כל האומר לי עלה לגדולה, אני קופתו ונותנו לפני הרי. מי שיגיד לי בוא נמנה אותך להיות רב גדול, להיות ראש ישיבה. הייתי קושר אותו, שם אותו במקום שבו אמור להגיע אריה שיאכל אותו. טוב, בסופו של תהליך הוא באמת עלה לגדולה. אומר עכשיו רבי יהושע בן פרחיה, תראו כמה נורא. אמר רבי יהושע בן פרחיה, והאומר לי לרד ממנה, אני מטיל עליו קומקום של חמין. שופך לו על הראש קומקום מים רותחים. אתה ניסית

להוריד אותי מגדולתי. אוי ואבוי לך. הוא מביא דוגמה. אתה חושב שזה רק עליי? בוא תראה. הרי שאול ברח מהגדולה. כשרצו למנות אותו למלך, מה הוא עשה? נכבא אל הכלים. איפה שאול? הכנו. צנוע, ענותן. לא בשבילו כל העניין הזה של הגדולה. אבל לאחר מכן, כשהוא הבין שמישהו עומד לרשת אותו, אחרי שהוא כבר נהיה מלך, כשהוא חשש שדוד אולי חוטר כנגדו, ביקש להרוג אותו, שאף אחד לא ינסה להוריד אותי. אתם מבינים איך מהלך הדברים? בהתחלה זה עוד בשליטה שלנו. בהתחלה אני כבר, אני אומר מהמינונים, זה בידיים שלי. אומר היצר הרע, זה בסדר, זה בסדר. תרגיש טוב עם עצמך. תתחיל רק תתחיל תרגיש שליטה תרגיש זה בידיים שלך אל תדאג אני אביא אותך

מהר מאוד למצב שהעסק יצא משליטה אני אביא אותך מהר מאוד למצב שאז גם כשתרצה להשתחרר אתה כבר בידיים שלי אומר המרשה תשים לב שבהתחלה הוא אמר מי שאומר לי עלה לי גדולה אני קופתו ונותנו לפני הרי זה אומר אני לא פוגע בו פיזית אני רק קופט אותו הארי יטפל בו אבל אחרי שהוא עלה לי גדולה פה אני באופן פיזי שהופך עליו קומקום מים רחמים אפילו להרוג אותו. אני באופן פיזי. תראה מה זה. עד כמה יצר הרע יכול להשתלט על האדם. כמה יצר הרע יכול להביא את האדם למצב כזה שהוא חושב שהעסק בשליטה ופתאום מתברר לו כן הוא באמת בשליטה אבל של היצר הרע. לא שלך. כך גם כן בכל תאווה. כך גם כן בכל עניין. אלכוהול זה לא כך. בן אדם חושב לעצמו

רק עוד כוסית אחת ודי. לא, תשמע, זה משהו. החוכמה היא לדעת לשלוט. החוכמה היא לדעת כמה צריך לקחת. החוכמה היא לדעת לא להסחף. זה החוכמה. השאלה לאן אתה מגיע בסוף. כל האלכוהוליסטים התחילו בקטן. בלגימה פה, לגימה שם. מזה. זה כבר כבר אתה מסרת את המושכות ליד היצר הרע. מספרים שפעם איזה אבא לקח את הבן שלו כדי ללמד אותו לשתות. עוד סוג של חינוך. יושב איתו בבר ואומר לו, "תשמע חביבי, העיקר זה בשתייה זה לדעת מתי להפסיק." הם יושבים שמה אחרי כמה כוסות, אומר לו, "החוכמה זה בשתייה לדעת מתי להפסיק, לא לצאת משליטה שבן אדם כבר הולך מקי את הנשמה שלו, מתגולל בכי זה לא זה לא צורה. חוכמה זה לדעת מתי להפסיק שאתה יודע. זהו

פה אני עוצר. חוזר הביתה, אומר לו, "ואני אגיד לך כלל, כלל שיעזור לך לדעת מתי להפסיק. אתה רואה שמה, אתה רואה את שני האנשים שמה, שאתה מרגיש ששתית כבר ואתה פתאום רואה אותם ארבע, תדע לך, זה אומר אתה גמרנו, יצאת משליטה, תחזור הביתה." הילד אומר לאבא, אבא, בוא נלך הביתה, אין שם שניים, יש שם רק אחד. אתם מבינים? הוא חושב שהוא יודע מתי להפסיק. הוא חושב, אתה בהתחלה עוד שולט בעניינים, בהתחלה זה בידיים שלך, אבל מגיע שלב שזה כבר יוצא משליטה. זה היצר הרע. בהתחלה זה חוט, אתה תנתק אותו, אבל לאחר מכן אבות העגלה. אי אפשר לצאת מזה. עישון זה לא כך. כמה התחילו בקטן? סיגריה פה, סיגריה שם, משליטה, אל תדאג, אני רק

אחרי האוכל קצת. רק ככה על הבוקר. לא, אל תדאג. זה בשליטה. איך אמר לי פעם מישהו? אמר לי תאמין לי. אלה שאומרים לא יכול להפסיק לעשן תאמין לי. זה הכל שטויות הם אנשים חסרי חוץ שדרה. אני אם אני רוצה להפסיק לעשן על המקום אני מפסיק. ומה איתו עכשיו? הוא פשוט עדיין לא החליט שהוא צריך להפסיק. אבל אם הוא רוצה, אם הוא רק רוצה, אם הוא רק רוצה, רק רוצה, אז אני יכול להגיד לכם שאם הוא רק רוצה, הוא חושב שהוא יכול להפסיק. וכל מי שהפסיק פעם לעשן יודע מה זה קריאת ים סוף, יודע מה זה מאבק, יודע מה זה קושי. כך זה היצר הרע. מתחיל בקטן. בהתחלה עוד אתה חושב שאתה שולט בעסק, אבל לאט לאט הוא מוציא אותך משליטה ואז המושכות

נמסרות בידיים שלו ואין לך כוח להפסיק ואין לך כוח לומר לו. ואתה בעצם הופך להיות שבוי באותה תאווה שמביאה אותך למחוזות שלא חשבת ולא האמנת שתגיע עליהם. וכך גם כן בתחום הצניעות. ברור שאני לא יכול להרחיב בתחום הזה, אבל אני אדבר ברמזים ואני מבין שהציבור מבין. איפה שמענו פעם כל כך הרבה אנשים יוצאים מהארון. איפה שמענו פעם מצעדי גאווה? תאמרו תמיד היה אבל לא היה פרסום. אני מקבל. אבל לא בצורה הזאת. כיוון שבשלב מסוים אתה נמשך אחר התאווה והתאווה כמו שהיא לא מספקת ואז אתה מחפש ריגושים חדשים ואז אתה מחפש דברים אחרים ואז אתה מגיע לדברים שלא יעלה על הדעת שאדם יגיע עליהם ולכן אנחנו אומרים כאשר אנחנו מקיימים

מצווה אשר קידשנו במצוותיו וציונו כל מצווה שאתה עושה מקדשת אותך וכל מעשה שלילי שאתה עושה זה מטמא אותך, פוגם בך, מקלקל אותך. ואז מה הוא בעצם עושה? מה הוא בעצם גורם? אומר רב חיים אבולוז'ין, הוא מביא על זה את דברי הזוהר. אומר רב חיים אבולוז'ין, תדע לך שכשבן אדם עובר עבירה, אומר הזוהר הקדוש, הוא מושך עליו רוחה דמסאבותא, רוח טומאה. והרוח טומאה הזה מושך אותו לעבירה הבאה. ואז מה הוא בעצם עושה? מוסיף עליו רוח טומאה. ואותו רוח טומאה נוסף גורר אותו לעבירה נוספת וזה עבירה גוררת עבירה עבירה גוררת עבירה ואדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה אומרת הגמרא מטמא עצמו מלמטה בעולם הזה מטמעין אותו מלמעלה לא חס ושלום

שמשפיעים עליו טומאה אלא בעצם אומרים לו אתה פתחת את הפתח כך בחשבון זה יכול לשטוף אותך אתה חשבת שאתה שולט בברז לא אדוני תיקח יש משהו מהברז זה יכול להיות צונמי. אמרת לו זה בשליטה. כך חשבון שיכול להיות מאוד שמהר מאוד אתה תצא משליטה. זוהי דרכו של היצר הרע. ומי שמבין את הדברים הללו, יש לו דרך, יש לו מסלול שעל ידו הוא יכול באמת לשמור את עצמו. שלא להגיע למחוזות שבהם אין כבר שליטה. לא להגיע למחוזות שבהם הוא כבר לא יכול לומר לא. איך עושים את זה? מראש. מראש מפסיקים כבר בהתחלה. אל תחשוב אני אקח קצת. אל תחשוב אני אתחיל מעט. דע לך מאותו שורש טומאה שהתחלת להשפיע על עצמך תחיל שיקוץ טומאה א רוחדסאבותה שלא

תוכל לעמוד בה ואז זה כבר יצא משליטה ואז אתה כבר זקוק אחרי זה לקאוצ'ינג וכל מיני כאלה שיוציאו אותך מזה. איפה היה דברים כאלה פעם? איפה ראינו אנשים שעל כל צד בשעל זקוקים להדרכה וזקוקים לעזרה ולא יכולים להוציא את עצמם איפה איפה היה דבר כזה בעבר בדור שבו אינסוף לתאוות בן אדם יוצא משליטה ואז הוא זקוק למישהו שיבוא יעזור לו לגמילה מסמים וגמילה מאלכוהול וגמילה מאינטרנט וגמילה מעריות וגמילה למה צריך גמילה למה צריך גמילה פעם בן אדם יכל להגיד לעצמו די דווקא בגלל בגלל האינסוף של האפשרויות, דווקא בגלל שאין גבול והאדם לוקח מהתאוות עד אין קץ, הוא חושב לעצמו זה בשליטה. מהר מאוד הוא יוצא משליטה. לפי זה הסביר

רב שון שבדרון את מה ש אומר רב ליב חסמן וגם הרב מבריסק פסוק שלכאורה בפרשתנו שלכאורה תמוח. פסוק ב פתחנו ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם עץ אבן כסף וזהב אשר עמהם על מה כאן מדברים עבודה זרה אתם רואים את השיקוצים שלהם העבודה זרה שלהם הגילולים שלהם יש עבודה זרה מעץ יש מאבן יש מכסף יש מזהב ואם יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם השם אלוהיכם ללכת לעבוד את אלוהי הגויים הם ו יש בכם שורש פורי ראש ולענה מה אריכות הדברים הזאת תראו את שיקויהם גילוליהם עץ אבן כסף זרב מה את כל זה ותראו את שיקוציהם ואז יש בכם מישהו שפונה ללכת לעבוד אלוהים אחרים מה צריך כל כך הרבה תיאורים לעבודה זרה אומר

רב שולש ודרון אספר לך מעשה שהיה איתי ולפי זה אתה תבין את המהלך כאן מספר שנמש בדרום פעם הפלגתי בספינה כדי להגיע לחוץ לארץ ועברנו ליד ונציה הספינה אומנם לא נכנסה לוונציה אבל עברנו ליד ואז אני שומע כל המולה באוניה ונציה ונציה רואים את ונציה טוב מה מה יש לראות בוונציה מה מה כל כך מ ונציה שמה ברחובות יש מים אין רכב טוב מה נפקמינה אם יש אוטו בחניה או גונדולה. מה זה משנה? לא, אנשים מתפעלים. בסדר, נו, הלכתי, אמרתי נסתכל גם אני. הסתכלתי, ראיתי מה ראיתי? צלמים עבודה זרה. נו, נו, טוב, חזרתי לשבת. כשחזרנו המחזה חזר על עצמו. ועוד פעם אנשים שפעם ראשונה ראו ונעציה ונעציה אומר קמתי. ועוד פעם הלכתי והסתכלתי.

והפעם מה הוא אומר לכם? בסדר נחמד. דווקא דבר מעניין העניין הזה של מים וזה ועיר יפה גם כן נחמד אבל עדיין מה שאומרים לא להתפעל. לאחר מספר שנים יצא לי עוד פעם לעבור באותו מקום ועוד פעם עברתי בספינה ועוד פעם ונציה ונציה ואנשים הלכו אומר ופתאום אני שם לב שאני כבר הולך יותר מהר וכולם מסתכלים וגם אני מתחיל להסתכל תשמע באמת יפה סלח לי אתה יכול רגע את המשקפת אפשר רגע אתה מוכן רגע להשאיל לי את המשקפת כבר לקחתי ממנו את המשקפת כדי להסתכל ולראות יותר מקרוב ולהתפעל יותר אומר ואז הבנתי מה בעצם התהליך שעובר על הבן אדם בהתחלה כשאתה רואה את העבודה זרה ותראו את שיקוציהם את גילוליהם בעיניך זה משוקץ זה גללים גללים

זה צועה זה דבר שרוח זה דבר שבן אדם מועס בו דפור זה בהתחלה אבל פעם שנייה עץ באבן זה כבר לא משהו מאוס רבות גם לא משהו שיש להימשך אחריו סך הכל עץ ואבן לאחר מכן כסף, לאחר מכן זהב ולאחר מכן אשר עמהם. כבר לקחת אותו לעצמך פן יש בכם שורש פורי ראש ולענה. אומר אז הבנתי את התהליך. בהתחלה זה נראה לך מאוס ביותר אבל אם אתה לא תציב גדרות אם אתה לא תעצור את עצמך לאט לאט הדבר המאוס והנורא מכל יתקרב אליך. ואפילו אם צחן בעיניך עד שתאמץ אותו אל חקך באהבה גדולה. זוהי דרכו של יצר הרע. עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת. והמרוחק הפך להיות קרוב. לכן התורה כל כך מעריכה כדי לומר לך תשים לב, תשים לב, ההדרידרדרות היא איתית אם לא

תעצור בזמן אתה תגיע לתחתית. אתה תגיע למצב שבו כבר מאוחר מדי והדברים יצאו משליטה ואין לך אפשרות למשול ברוחך. בואו ניזכר מה שאלנו. פתחנו בכך מה זה אשר לבבו פונה היום מאמ השם אלוהיכם. למה הוא לא אומר פן יש בכם מישהו שעובד עבודה זרה? לפי מה שהסברנו הדבר נפלא מכיוון שאיך היצר הרע מתחיל בפנייה. רק תסתכל לשם, רק תסתכל. לאט לאט. אני כבר אדאג שזה ימצחם בעיניך, אבל רק מה זה מעניין אותי? לא, אתה בוא נסתכל, זה באמת לא מדבר אליי. כן, כן, זה מתחיל ככה. זה מתחיל ככה. זה באמת בהתחלה, זה לא מדבר אליך. לאט לאט. אומר יצר הרע, תן לי, תן לי, אני יודע את העבודה, תן לי לאט לאט. זה גם ימצחכם בעיניך בסוף. אל תדאג, אל

תדאג, תן לי. אני עובד על זה. בן. יש בכם שורש פור ראש ולענה. שאלנו מה זה פורר ראש ולענה? הוא אומר לך, תדע לך, בהתחלה זה שורש. מה זה שורש? זה קטן, זה משהו שבקושי רואים אותו, אבל אתה יודע מה פורא מזה? אתה יודע מה יפרה ויגדל מזה? ראש ולענה, רע ודבר מר, הקלקול מתחיל בשורש. השורש הוא קטן, הוא פצפון, אבל הוא פורא. הוא פורא. אתה לא תוכל לעמוד נגד זה. ויתברך בלבבו לאמור, שלום יהיה לי. כי בשרירות ליבי אלך. שאלנו מה פתאום שאדם יגיד כזה דבר, מה הוא לא לוקח ברצינות את הקללות שקראנו קודם? לא, לא, הוא לוקח ברצינות, אבל הוא אומר, "תשמע, אני אני לא עברתי עבירה חמורה, אני אני בקטן." ולכן שלום יהיה לי שם מדברים

על אדם שעובר עבירות, הוא עובד עבודה זרה, על מה אתה מדבר? זה דברים חמורים, לא יעלה על הדת. הוא שודד בנקים, אני לא, אני בקטנה, רק משהו שמישהו שכח את זה אני לוקח. אבל לא, זה זה משהו קטן. אומר דע לך זה שורש פורא ראש ולענה אתה חושב בשרירות ליבי אלך ולא אקשל אומר תדע לך אין אין אין חוכמות אם אתה רק תואם סופך בסוף להתבהם סופך בסוף להימשך סופך בסוף לנטות אחר היצר הרע עד שלב שבו כבר מאוחר יהיה להגיד די מאוחר יהיה לעצור מלמדת אותנו התורה תעצור קודם תעצור בזמן אל תתחיל עם תאווה לא מתחילים אם מתחילים קשה מאוד לעצור אותה לאחר מכן אם עוצרים את זה בהתחלה כשהמושכות עדיין בידיים שלך אתה המושל אתה יכלת להגיד

לא אבל אם אתה תתחיל אפילו ככה בהתחלה רק בטור אורח הרי זה קשה מאוד יהיה להשתחרר מזה סיפר לי יהודי היהודי הזה היה יהודי דתי לייט שומר מצוות כזה ככה מה שנקרא דתי לפי דעתי מתי שמסתדר לו וניסאתי כמה פעמים למשוך אותו לשיעור והוא אמר לי ברגע של גילוי לב אני אגיד לך את האמת כבוד הרב אני חולה סדרות מה זה חולה סדרות אמרתי לו אומר לי יש סדרות בטלוויזיה בערוצים אני לא יודע בדיוק היכן ואני מסוגל לשבת ולראות סדרות במשך שעות ואת האמת זה הורס לי את השלום בית זה לוקח לי את הזמן זה זה בזבוז משו אבל מה אני אגיד לך אני הולך לישון מאוחר אני קם עייף אני חולה סדרות אמרתי לו תדע לך להשתחרר מזה זה קשה אבל אני אגיד לך

משהו אם אתה תגיד לעצמך אני אפסיק עם זה קצת אני במקום לראות א שש סדרות ביום אראה רק אחת אמרתי לו אתה לא תצא מזה לעולם כמו שאתה מבין שאדם שמעשן לא לא יכול להגיד לעצמו אקח רק סיגריה ביום העסק בשליטה אין דבר כזה כי האחת הזאת תלך ותצמך ומחקרים הוכיחו שאנשים שהתחילו עם סיגריה אחת ביום וחשבו שהם יכולים לשלוט בזה מהר מאוד הם מצאו את עצמם מעשנים כרונים אמרתי לו אם אתה רוצה להפסיק עם זה תחליט לעצמך אני זורק את הטלוויזיה תחליט מעצמך אני מתנתק אני רק הידברות שום דבר אחר לא והבן אדם הזה כנראה בעקבות איזשהו מהלך בבית אותו בעקבות. זה מה שהוא עשה. היה לו קשה מאוד. היה לו קשה מאוד. הוא אומר, "אני הייתי כמו

מחור." הוא אומר לי, "אבל תדע לך, אחרי חודש, אחרי חודש פשוט לא הבנתי אחרי מה נמשכתי. לא הבנתי, זה פשוט לא עניין אותי. זה פשוט לא עניין אותי. ככה אני הייתי חייב לדעת, זה נפסק כך. ואיך זה נגמר בסוף ומה היה אז? מה הוא אמר לו? ומה היא אמרה לו? ומה זה? אתה נמצא בתוך זה קשה מאוד לצאת. ויצר הרע מכניס את האדם פנימה כדי שיהיה קשה לו לצאת. אבל אם בן אדם מנתק ברגע אחד, בן אדם יראה, פתאום הוא לא יבין איזה שבוי הייתי. הוא לא יבין עד כמה משועד הייתי. איך היצר הרע משל בצורה אינסופית. אנחנו נמצאים בזמן שבו יש להתנתק. להתנתק מהתאוות, להתנתק מהיצרים, להתנתק מכל העניינים הללו. אנחנו בפתח הגאולה ובפתחם של הימים

הנוראים. זהו הזמן לקראת יום הדין זה מה שאדם יכול לקחת איתו לדעת להגיד די לדעת לעצור לדעת קצת וקצת קצת עולם הזה קצת עולם הבא זה לא ילך היצר הרע יכניס לך את העולם הזה עד הסוף וימחק לך את העולם הבא לא לדעת להגיד לא אני עוצר כאן וכשעוצרים רואים סיעתא דשמיא יסייע לנו הקדוש ברוך הוא באמת לזכות לסיעתא דשמיא ובאמת לכוח רצון להצליח להתגבר על התאוות על הרצונות, על הגשמיות ואז להיות בחינת שלום יהיה לי, אבל באמת לא יתברך בלבבו לאמור, אלא שלום יהיה לי, כי מעשה השם אעשה. יסייע לנו הקדוש ברוך הוא להיכתב כולנו לאלתר, לחיים טובים, לפרנסה, לבריאות, לשפע, לזיווגים אגונים, לזרע של קיימה, להצלחה בכל העניינים, לעלייה בתורה וביראת שמיים. אמן ואמן. אני מאוד מודה לכם על ההקשבה בהמשך צפייה מהנה. ‏am