"החיים הם לא תוכנית כבקשתך": איריס חיים בריאיון מלא אמונה

הוא נותן איזשהו פרספקטיבה למה שאני עברתי כי אני אמרתי אוקיי זה המציאות שלנו עכשיו את הגלגל אני לא יכולה להזיז לאחור השביעי לאוקטובר קרה יותם לא איתנו כרגע מה נשאר לי לעשות לראות איך אני עושה את זה הכי טוב שאפשר מהרגע הראשון שפגשתי את איריס חיים היא שותה את ליבי עוד בתחילת המלחמה כשבני אותם זכרונו לברכה היה חטוף בעזה אני זוכרת איך התפעלתי מת העצומות הנפש שלה כעת אחרי חודשים של טלטלות במהלכה מפגינה כיצד היא דוגלת בעין טובה התעורר בי שוב הרצון להיפגש עם האישיות שמלמדת אותי כל רגע ורגע על הצורך להודות ועל אמונה אדירה גם בלי קשר לתוצאות ולנסיבות החיים וואי איריס יקר וא איריס אהובה יקרה שלי באמת

אני אומרת אהובה ה יקרה לא לכל אחת אני מכנה ככה את התואר הזה אבל אני חייבת להגיד לך שכל כך הרבה זמן חיכיתי לרגע הזה להיפגש איתך שוב וכל פעם שאני רואה אותך הלב שלי פשוט מתרחב על על 200 קמש אמיתי וואוו כן ממש מ גם ממש ממש ממש שמחה לראות אותך ברוך השם ממש חיכיתי לרגע הזה ברוך השם מה המפגש האחרון שלנו כני כל פעם יצאה לי לראות אותך בכל מיני צמתים אבל אני זוכרת את הרעיון הראשון שלנו שזה היה ממש כמה ימים בודדים מאז שהודיעו מה שהודיעו שהבן שלך חטוף ומאז כל כך הרבה דברים עברת מלא מלא מלא תונות של דברים נכון כל רגע את יודעת אני מצד אחד אני רואה לי בן אדם רגיל מצד שני המחשבה שלך היא כל כך לא רגילה ובאמת

אני שואלת אותך מאיפה הכוח להגיע למקום שלך שהמקום מצד אחד זה לא בעד האשמות את לא מאשימה אף פעם למרות שאת יכולה להשים בינינו זה הכי קל בעולם להשים ויש כל כך הרבה אנשים שכן משנים כי זה את יודעת זה משהו מאוד מאוד טבעי של בן אדם מצד שני העין טובה שאת מסגלת לעצמך האימון הבחירה כל רגע ורגע מה לחשוב איך את עושה את זה באמת אני שואלת אותך אה אז א אני חושבת שקודם כל באמת כמו שהא כל הזמן אומרת אני הגעתי לאירוע הזה של החטיפה של יותם ושל השביעי לעשירי אני חושבת עם איזשהיא כבר מודעות מסויימת לזה ש החיים הם לא תוכנית כבקשתך אני אשתף אני בדרך כלל לא מדברת על זה אב אני כן מרשה ל עצמי דווקא בנוכחותך לשתף משהו

שאני שוב לא מדברת עליו אבל אני א גדלתי בבית שלא היה יותר מדי אפשרות לסמוך או להישען על מישהו אחר גד את זה ככה בעדינות שני ההורים שלי כל אחד כבודו במקומו מונח אמא שלי כבר לא חיה זכרונה לברכה אבא שלי כן חי אבל אני עזבתי את הבית בגיל מאוד מאוד צעיר ולמדתי אני חושבת מתוך קושי שבסוף אם אן אני לי מי לי גם אם קשה לי וגם אם עצוב לי ראה לי אני צריכה למצוא את הכוח בתוכי לצו את הסיבה בתוכי ולא להשים מישהו אחר כי באמת בטבעי זה ללכת להורים להגיד בגללך אתה בגללך אבל ההורים לא היו כתובת אז אם השנים לקח הרבה שנים אבל אם השנים בתהליך מאוד ארוך כי שוב לא בגיל 20 אם היה קורה לי משהו אז כן הייתי כועסת ומאשימה

אבל אםא השנים הבנתי יותר ויותר שהאשמה הזאתי היא לא תעזור לי בסוף אני צריכה למצוא איזשהו מקום בתוכי שיטפל בצער הזה בכאב ולא על ידי זה שמישהו אחר יפתור לי את הבעיה ואני חושבת שזה מדמה הוא נותן איזשהו פרספקטיבה למה שאני עברתי כי אני אמרתי אוקיי זה המציאות שלנו עכשיו את הגלגל אני לא יכולה להזיז לאחורה השביע לאוקטובר קרה יותם לא איתנו כרגע מה נשאר לי לעשות לראות איך אני עושה את זה הכי טוב שאפשר את מרגישה שכל מה שעברת עד עכשיו בכל החיים שלך הוא הכין אותך ברגע הזה כן אני מרגישה את זה אני לא הבנתי את זה כשאת היית אצלי בפעם הראשונה אני לא יודעת אם מה אמרתי לך אבל לא זוכרת אבל אז בהתחלה אמרתי שאין שום

דבר שמכין אמא ליום שהילד שלה יחטף או יעלם ובאמת בשבועות הראשונים זה היה אירוע שאי אפשר היה להבין אותו ולא הרגשתי שהכינו אותי זאת אומרת אם השאלה הזאת כבר נשחת ששאלת אותי אני לא לא זוכרת באמת מה אמרתי אבל היום ב פרספקטיבה של תשעה חודשים עשרה חודשים עוד מעט אחורנית אני יודעת שכן החיים הכינו אותי את מדברת עמון על התחושה של היציבות בחיים אבל היו לך רגעים מאז שלא היייתה יציבות רגעים שכן הי צריכה משהו אחר לאחז בו אולי באמונה אולי בדברים אחרים אז קודם כל מתחילת האירוע ממש בשלושה שבועות הראשונים אנחנו הרגשנו שאנחנו צריכים מש לאחז בו ברור עכשיו בחרנו כמו שני לא יודעת שוב אז כבר זה היה הכל התחלתי מאוד

בבחירה מאוד מאוד שכלתנית ומודעת לא להצטרף למקום שבו צועקים ובו מאשימים פשוט החלטנו שאת האנרגיה הזאת אנחנו לא מעוניינים בה אנחנו נישאר באנרגיה ואני הרבה מדברת על אמונה ואמון אמונה בכוחו של יותם שוב מהמקום ש שאני לא דתיה אבל אני כן מדברת על אמונה מהמקום שייש סדר יותם הגיע לעולם הזה ומה שקורה לו כרגע קורה לו הוא צריך להתמודד עם זה אנחנו צריכים להתמודד עם זה אנחנו לא נשתגע מזה אנחנו נאמין שהמדינה עושה הכל כדי להחזיר את יותם ואם ומה שקורה זה מה שצריך לקרות אבל עדיין נאמין ונעשה הכל זה לא היה להאמין ולהגיד טוב בואו ננוח ו נלך לישון לילה טוב וכולם יעבדו ואנחנו דואגים אנחנו מצפים אנחנו מתפללים יחד עם

כל עם ישראל בדרך שלנו ונאחז הרבה בכוח של המוזיקה אין לנו את הכוח של המוזיקה שזה בעצם תדר של תפילה והבאנו הרבה מוזיקאים ומאוד חיזקו אותנו המקום הזה מאוד חיזק אותנו והיה לי גם אמון אמון בצהל אמון במדינה אפילו שלא אפילו שלא בחרתי בממשלה הזאתי ועד היום אני תמיד אומרת גם היום עם כל מה שקורה כל הזמן יש לי בבסיס ה בבסיסי יש אמון תסבירי לי איך לא יודעת זה מדהים כי אני שואל אך שאלה עכשיו יותר מורכבת מצד אחד זה המון אמון בהנהגה ודרג הצבאי הביטחוני כן מה שזה לא יהיה ועכשיו קורים המון דברים שהם לא פשוטים על פני השטח כמו לדוגמה שמכניסים כל מני חיילים שלנו למעצר וזה משהו שאני חושבת שכל בר דעת מבין שזה לא

הגיוני מה שקורה ו לעומת זאת משחררים מחבלים אחרים עם דם על הידיים כי אין מקום אז רגע שניה אז איך לחיילים האלה יש מקום ולאלה לא את יוד המון המון שאלות והאמון צך הוא משהו מאוד מאוד חזק גם במקום הזה וגם בכלל בכל התהליך באנשים המון אמון באנשים כי קיבלת המון תגובות לא פשוטות כמו התגובה הידועה החיוך והבייביסיטר שכל בן אדם היה נפגע ם סליחה איך אתה יכול לדבר מה אתה יודע שמה אני עברתי מאוד מאוד לא פשוט מה שאת עוברת איך עדיין את ממשיכה להגיב בצורה כמו שאת מגיבה זה ממש מעניין א אז אני אגיד לך יש לי תשובה דווקא באמת יש לי תשובה על זה כי גם אני כל הזמן חושבת על הדברים ומנתחת אותם ו מנסה להבין את עצמי בעצמי

ואני חושבת שהרבה באמת הרבה בזכות הטט ה הילינג הבנתי שגם האדם האדם שאמר עליי הוא לא אומר את זה עליי זה לא על איריס חיים הוא לא מכיר אותי הוא לא באמת יודע מי אני הוא לא באמת מבין מה אני עוברת הוא זורק משהו שהוא מכוון איזשהו אישו יש לו אישו בחיים שלו אני מייצגת מולו משהו שנורא נורא מעצבן אותו בתוכו ולא קשור אליי ויש איזה ספרון קטן שנקרא ארבע ההסכמות א לא יודעת אם את מכירה אותו ושם ישע א הסכמה אחת שאומרת שום דבר הוא לא אישי אז אז אני מאוד מאוד מאוד מאוד אוהבת את ההסכמה הזאת ששום דבר הוא לא אישי אתה אמרת על אבל בעצם זה לא עליי זה על משהו שאתה מאוד סובל ממנו בתוכך אני מייצגת לך את המשהו שמעצבן אותך

בחיים שלך ואתה זורק את זה עליי אבל אני לא זה לא קשור אליי ככה אני חיה עוד הסבר שאני נותנת על כל המחלוקות לכל ה נגיד עכשיו שנכנסו שרים למחנה צבאי ואז יש המון המון רעש מסביב לזה אז יש פה כל אחד שהוא חלק בהצגה אני קוראת לזה הצגה אני כאילו מסתכלת על חיים כהצגה כמשחק במשחק הזה בתיאטרון הזה לכל אחד יש תפקיד וכל אחד בתפקיד הזה הוא לומד משהו הוא מלמד משהו כל אחד צריך להיות במקום הזה זה ככה צריך להיות ההוא שנכנס ל לתוך הבסיס הוא המראה של אותו אחד שזה עצבן אותו כי זה מעצבן אותו ממקום שלו עוד פעם זה הכל חוזר לאותו סיפור שאני אומרת אותו הכל מה שצריך לקרות קורה אני מאוד מאמינה בזה כל המריבות צריכות לקרות

למה הם צריכות לקרות כדי שאנחנו נבין מזה משהו כדי שאנחנו נתעורר למשהו וזה עושה את החיים באיזשהו מקום הרבה יותר פשוטים כן הרבה יותר רגועים ושלבים כן ואנחנו נעבור באמת לשאלה השנייה ששאלתי אך גם על הקטע של האנשים ועכשיו זה ההנהגה עצמה כאילו להישאר שלוות נפש מו כל מיני הנהגות שאת רואה והם והם לא קלות לעיכול מה שנקרא כל יש המון דברים שלומדים היום מתוך מתוך מה שיש בהנהגה יש לנו צורך להרבה שינויים פה בחברה הישראלית בעם ישראל במדינה וזה השיעור שלנו אני רואה את זה אומרת קודם כל אני בביטחון מלא שכל מי שפועל היום לא משנה מאיזה כיוון הוא בטוח ב100 שהוא עושה את הדבר הכי טוב לעם ישראל זאת אומרת זה הנקודת

מוצא שלי אם מישהו אומר שביבי לא רוצה להביא את החטופים בגלל שהוא רוצה לשמור על הכיסא שלו אז אני אומרת זה לא נכון ביבי רוצה להביא את החטופים כי הוא פטריוטי למדינת ישראל אני ככה מהרגע הראשון אמרתי לגלנט באירוע שהיה לנו מול מול מול גלנט כל 15 משפחות שהתוסף מל שמה וכולם דיברו וכל אחד הוא שאל מי כל אחד מי אתה ומה אתה רוצה להגיד לי וכל החבורה כולם חוץ ממני ומעוד א צבי כמור שהמרחק ביני לבין צבי כמור אז לפחות היה בערך כמו המרחק ביני לבינך הוא מתנחל מקריאת ארבע עם נשק ובעצב ואני חילונית בכלל לא מבינה כלום בצבא ופוליטיקה ונפגשנו באותו מעמד ובמעמד הזה אחד אחד אמרו לגלנט אתה תשלם את המחיר אתה השם ביזיון

תתבייש לך ככה וכל אחד דיבר והוא הקשיב לכולם שקט ורגוע ואז הגיעו אליי צבי קמור אמר שהוא רוצה לדלג על עצמו הוא יגיד אחרון ואז חטפתי לו את ה עשיתי לו ספוילר אמרתי לו קודם כל רוצה להגיד לך תודה כי אני יודעת כמה זה חשוב לך כי אני יודעת שאתה לא ישן בלילה לא ידעתי פשוט האמנתי שהוא יעשה את הכל ואני יודעת שאתה עושה הכל כל מה שאתה יכול בשביל להחזיר את הבן שלי הביתה זהו וזה מה שאני רוצה להגיד לך כי אני סומכת עליך ואז ה המשיך הסבב באנשים שהיו בשוק אומר לי אם הם יכולים לקום ולהעיף אותי משם אז הם היו מעיפים אותי וכולם באותו סב וואו ואז צביק אמור גם אמר תודה וממש בוושינגטון עכשיו פגשתי אחד מהאנשים שהיו

באותו חדר אגב גם אבא של נוער גם אני היה שם שב לידי אבל היה שם עוד אנשים ואחד מהמהם היה עכשיו בוושינגטון והוא אמר לי אני זוכר את המפגש הזה את היחידה שאמר תודה אבל היום גם אני אומר תודה הוא אמר לקח לו 10ה חודשים והוא למד להגיד תודה הוא הבין שככה זה יעבוד יותר טוב וואי מדהים ריס יקרה חזרת מהקונגרס ואני מתארת לעצמי שהיו המון רשמים תוכלה לספר לנו קצת מתוך המקום שאת עברת מה היה לך שם התובנות שלך מה כן אז אני בעצם מ15 לדצמבר מ שיותם נהרג אנחנו קצת התנתקנו מהאירוע הזה של חטופים משפחות של חטופים שנמצאים שם אני כמובן מדברת על זה מתוך האירוע שלנו בכל ההרצאות שלי אבל מה זה שבי ומה היה ה בשבי אבל יצאנו

מהמאבק של החזרת החטופים לא לא השתת אנו מדי פעם אני הולכת לאיזה סרט מדברת כמה מילים אבל לאט לאט באמת נכנסנו יותר לתוך מסגרת המשפחות השקולות ו א למרות שאני לא אוהבת את ההגדרות האלה ואז כשהציעו לי להצטרף קצת ככה אמרתי אוקיי מה הקטע שאלתי למה למה אני דווקא למה אני כבר לא כל כך באירוע מו אין דבר כזה את לעולם תהי חלק מהעניין הזה של משפחות חטופים לגמרי את באה לייצג את מדינת ישראל בא להצג את מה שהבן שלך עבר שם מה שאתם עברתם מה שאתם עדיין עוברים וזה כמובן נתן לי המון כאילו קודם כל שייכות בסוף אנחנו שייכים אנחנו שייכים לאירוע הזה אין מה לעשות גם לשי לו קטוב אבל גם מעבר לזה ומיד החלטתי שכן אמרתי מיד כן

והצטרפתי ולא נסעתי במטוס א הפרטי אגב שמעתי שהמטוס הזה הוא ממש לא שמדברים עליו מטוס ממש פשוט ומפנים הכי בסיסיים ש נטס טסתי לבד ליומיים והרשמים מה שאני ככה חזרתי קודם כל עם איזשהיא תובנה שאנחנו מאוד מאוד חזקים עוד פעם זה מאוד חיזק לי עמדנו שהמשפחות גם של חטופים גם של משפחות שקולות שהיו וגם חיילים שהיו מעורבים בשביעי לאוקטובר נפצעו במהלך המלחמה בחור אחד בלי רגל אחד בלי יד בלי עין א אנשים באמת סופר גיבורים שמייצגים את הכוח שלנו המשפחות שעומדות משפחת ביבס א משפחת גוילי אנשים שבאמת חווים עד היום את החוויות עדיין המשפחות שמה והרגשתי עוצמה זה דבר ראשון בעצם הנוכחות שלנו בלי אסביר רגע את את הרות

שממשלה ו רק מתוך היותינו קבוצה עם שייכות עם אמירה עם אמונה שארנו שם ביחד תפילות והה מרגש ממש ממש ממש וזה גם חידד לי את הביחד שלנו לא מש ישבו שם משפחות שקולות מקרת ארבע ויחד איתי ומישהו ממיצר ואחת משלו ודתיים חילוניים ממש רקמה אנושית אחת זה זה מטורף לראות את זה בחוץ לארץ זה עוד יותר מרגש כי בארץ ין אנחנו יושבים ביחד בסדר אבל בחול זה עוד יותר מקבל עוצמה מאוד גדולה ומעבר לזה המעמד אני חושבת המעמד שבארצות הברית שאנחנו יודעים שזאת מדינה דמוקרטית שהיא מחזיקה כ יכול דמוקרטיה בעולם אנחנו מקבלים את המחיות הכפיים אני לקחתי את המחיות כפיים האלה פחות מביבי אלינו למדינת ישראל כי כל רגע אחד כל דבר שאמרו

חיות כפיים כל שנייה חיות כפיים כל פסיפס מחיות כפיים אז זה הבה אני ראיתי בזה הבעת תמיכה ואבל אבל חייבת להגיד שאני הייתי במעמדים האלה לא בקונגרס אבל כן נסעתי לאוסטרליה בשבוע שיותם נהרג חזרנו שבוע קודם מאוסטרליה מנסיעה מאוד מאוד משמעותית שגם היייתה מאוד משמעותית והאמנו וכיוונו בכל מעדנו שהעולם תחשבי זה היה אחרי 60 ימים העולם יעזור לנו ומאז וחזרתי עם בתחושה הזאת שרגע מה בעצם קרה פה מה-6 ימים האלה שאני הייתי באוסטרליה משהו זז כלום ואמרתי את זה אמרתי את זה היה לנו מפגש לחת למחרת המפגש בקונגרס היה לנו מפגש עם ה מישהי שלא יודד איך קוראים לה קונסולית שאחראית על כל נושא האנטישמיות והיא אישה יהודיה בשם

א א ברחה ליבשטיין עוד מישהי שעוסקת בכל נושא השואה שתיהם יהודיות שתיהם מאוד אכפת להם ואמרתי ראיתי כל אחד מאיתנו דיבר בשולחן עגול עם הרבה אנשים כל אחד דיבר סיפר מי זה הבן שלו מי זה הבת שלו ואמר עוד משהו ואני הראתי את התמונה שלי אותם שהוא לפני השבי ראת את התמונה שלו בשבי יש לנו היום סרטון כן יש לנו סרטון שהוא לא הופץ מה ברגעים האחרונים זה לא סרטון של הרגעים האחרים זה סרטון בשבי סרטון שהחמאס צילמו כשהם מדברים שלושתם אלון יותם וסמר ויש לנו אותו לא מכירים אותו רוב האנשים לא לא ראו אותו הוא לא הסרטון שרואים אותו הוא לא מופץ אבל יש לנו תמונה כאילו יש לי את התמונה של יותם איך שהוא נראה בשבי הוא מאוד

רזה מגולח הוא לא נראה כמו יותם בחיים הרגילים שלו והראתי ת שתי התמונות יותם לפני ויותם אחרי כמובן מאוד התרגשתי בכיתי כולם בכו שם איתנו והיא בכתה ואמרתי אז מה אתם עושים בשביל שזה הדבר הזה לא יקרה מה אתם עושים בתור המדינה הכי דמוקרטית הכי בעת זכויות אדם איפה אתם מוציאים משם את העוד 120 אנשים שנמצאים שם בדיוק אז הגיעו ה שמות של החמישה חמש גופות שהצילו זה היה בדיוק אז כן איפה אתם תתעוררו על עצמכם עוד דקה זה פה העולם חייב להבין שאין דבר כזה לחטוף אנשים מהרחובות מהבתים אתם חייבים לתת את המסר הזה קודם כל להחזיר לא משנה את מה תעשו או עדיין את מי שנמצא שם ולהזהיר ברש גלי כל אדם שיש לו איזשהו רעיון

לחטוף עוד פעם מישהו בעולם הזה איפה אתם רשי באמת אמרתי מאוד בי אמרתי את זה מאוד באסרטיביות בוא נאמר ככה דיברתי בעברית לא באנגלית כי לא הייתי מצליחה גם להוציא את זה מדויק באנגלית וגם להתפרק שמה גם בכיתי תוך כדי הם הבינו אותך הוליך אבל אני חזרתי עם אכזבה להבין עוד פעם שאוקי דיברנו איזה יופי ומה עכשיו ומתוך זה הבנתי דבר אחד אם ישראל לא תהיה חזקה מאוד מאוד מאוד ולא תצטרך את הטובות של העולם אלא שרק יחשבו על ישראל לחטוף פה מישהו לא לא לא אנחנו לא נחטוף אף אחד מישראל יותר וזה המסר שחזרתי איתו מחיות כפיים זה לא מספיק יופי שמחו לנו כפיים יופי שנתנו את הכבוד אבל זה לא מספיק צריכים פעולות בשטח ואין מספיק

אין מספיק פעולות וואו החטופים עדיין שם עדיין החמס חושב שאם חטפו אז יש מסע ומתן אפשר לדבר זה לא המסר שאנחנו צריכים להעביר אני חושבת שצריך לעשות משע ומתן וצריך להחזיר את החטופים חייבים אבל מה שאת שואלת אותי מה חזרת מוושינגטון זה שאנחנו צריכים להיות מאוד אסרטיבים הנה מה שקרה בלבנון מרשים לעצמם לגמרי מרשים לעצמם והנה אבל יחד עם הכל עוד פעם זה לא שאני מעבירה ביקורת אני אומרת גם אני לא יודעת הכל אני לא יודעת למה עכשיו לא עכשיו מכנסים לבנון ומפרקים את לבנון לא יודעת לא יודעת מה עומד בפני המחליטים אז אני כן סומכת שההחלטות הם נכונות שיש עוד דברים שאני לא יודעת הופ thinking שלי זה באמת שיהיה פה איזה

אקט של כל מדינות העולם המדינות העולם החופשי שעשו משהו מאוד מאוד חריף שהפסיקו את ה הספקת האוכל לעזה מבחינתי שהפסיקו את הכל שלא יודעת מה עשו ש שכל פלסטינאי שמפגין יוציאו לו צב רחקה מארצות הברית כאילו ברמה הזאת שתחיו לפחד שלא יעשו פעולות כ אין להם שום הרתעה אז למה ימשיכו אין הרתעה אין מספיק אמירה אמיתית עדיין לא מבינים שפה זה לא שלנו מדינת ישראל זהזה משהו עולמי שאם הטרור הזה לא יופסק אז אנחנו נגיע חזרה ל 1939 וזה מה שייקרה לנו לעולם וא כן מה הכי חשוב לך להעביר לנו כל מי ששומע עכשיו את הראיון ש אנחנו פרק בהיסטוריה של עם ישראל אנחנו בעוד 50 שנה נסתכל על זה ממעוף הציפור היום אנחנו לא יכולים לראות

את זה ממעוף הציפור אנחנו כוללים מאוד להסתכל על זה כי אנחנו ב מש בעין הסערה אנחנו חוים את זה רגשית קשה לכולנו כואב לנו כל אחד איבד פה משהו מישהו לא רק אנשים המון ערכים אנשים שמשנו על על אמונות ותפיסות איבדו אותם איבדו אמון אבל אני אומרת אנחנו חיייבים לאחז בתקווה בתקווה ש אנחנו יוצאים מזה ולהתרומם מתוך המקום הקשה הזה ולתת איזשהו ביטחון שעם ישראל לעולם לא יגמר יהיה לנו קשה ואנחנו נמשיך מפה אנחנו נבנה את עצמנו יותר טובים ממה שהיינו ולהאמין בזה קודם כל להאמין בזה ואם אנחנו נאמין בזה כמו השרשרת שלי להאמין לראות שטוב אז אנחנו נראה את ה טוב אנחנו צריכים ממש לחפור בקושי שלנו ולראות דברים טובים לאחז

בטוב וולשים את הרע בצד רגע ותמיד עוד פעם יהיו אלה שיגידו מה זאת אומרת לשים תרה אבל קרה לנו אסון אנחנו חייבים לזכור את זה חיייבים לזכור את זה צריך לחשוב רגע על המרקם שלנו כחברה איפה זה פוגש את החברה הישראלית וזה לא פשוט כי אנחנו כל כך מגוונים וכל כך חושבים כל אחד שדבר הכי טוב זה משהו דווקא שהוא לא חושב עליו זה מורכב יש פה סייה מאוד מורכבת אין פתרון קסם אז אין לי איזה תשובת קסם רק להמשיך כבות ולהאמין ולסמוך על עצמנו שכולנו באמת פה אוהבים אחד את השני כשאומרים לי יש פה פילוג לא לא אני אומרת לא אין פילוג יש ויכוחים כמו בבית כמו במשפחה אמא ואבא יכולים לריב ולהתווכח וצריך לעשות את זה גם יפה ולדבר

יפה אחד לשני זה גם מסר מאוד חשוב מבחינתי אין מקום למילים כמו נגיד ראיתי מישהו כותב על רוטמן אני לפני ש לאוקטובר שמח רטמן היה מבחינתי בן אדם שעושה לי נזק אבל עכשיו אני לא מסתכלת על שמחה רטמן כמה הוא אומר אלא אני אומרת מי שכותב שהוא החמור של המשיח אני נפגעת מזה אני נעלבת וואו באמת אם מישהו אומר על בן אדם אחר שהוא חמור זה מעליב אותי אני אומרת לא לא להשתמש במילים כאלה אתה חושב שהוא לא בסדר תמצא משהו אחר תבוא תגיד ביקורת ולא חמור לא יפה אני ממש מתענגת לשמוע אותך ואני הולכת לעלות כאם סוגיה לא פשוטה עכשיו כל המקום הזה של הגי ו חרדים הי זה סוגיה שעלתה פתאום על הפרק איך את לגבי זה מה את חושבת אז אני

אחזור רגע לדימוי של המשפחה שהורים צריכים לדבר יפה בפני הילדים אז אני אומרת שאנחנו כחברה בישראל אנחנו כמו משפחה כמו שאני רואה יש משפחה ומשפחה יש בה כאלה שהולכים לשרת בשירות קרבי יכול להיות משפחות שיש להם ארבעה חיילים קרביים בצבא וילד אחד שהוא מוזיקאי והוא לא יכול להתגייס לצבא הוא גם לא רוצה הוא אומר אני לא מסוגל אני לא יכול אני צריך לתת לעם הזה משהו שאני יכול לתת אני יודעת שיש פלא קטן שאומר אנחנו נמות ולא נתגייס יש להם משהו מאוד אידיאולוגי בוא ננסה להבין את זה מה זה האידיאולוגיה שלהם בכוח שום דבר לא מצליח לא אני חושבת שגייס אנשים לצבא שצבא הגנה לישראל בכוח מראש זה מועד לכישלון אז אני הייתי

אומרת בוא נעשה תהליך נבין נחב הרבה הרבה דתיים מתגייסים למען החברה בישראל בדרכים אחרות שאף אחד לא יודע מהמהם בעמותות יש את יד צרה זה ארגון חרדי עזר מציון ארגון חרדי חבד כולל חבד ארגון חרדי כל יום אני פוגשת עוד ועוד ארגונים שהם מבוססים על נתינה של חרדים זקה מי רוצה ללכת לאסוף ציפורניים בוא תני לי מישהו שיגיד אני רוצה לא לשרת בצבא אני אלך לזק נראה בוא נפתח בוא נגיד מי שרוצה זקה ילך לזקא מי שרוצה חייל עם נשק בוא נראה בוא נבדוק באמת אז אני שום דבר לא קורה בסבן וגמרנו והמדינה היא בתהליך אנחנו בסך הכל חיים 76 שנים זה מה זה לעומת 200 400 אל שנים של מדינות אחרות בוא ניתן צ'אנס לא נחפה לא לא בכוח כמו

שאני לא רוצה קפיה דתית אני לא רוצה שתגידי לי שימי פאה על הראש אז מה יהיה אם אנחנו קופים משהו למה שלא יחפו עליי עכשיו פאה זה הפחד שלי הרי כפיה אז אם אני נגד כפיה למה שאני אהייה בעד כפייה לחרדים זה ביחד כפיה היא לא ח צדדית וואו איריס חיים היקרה תודה רבה על רעיון עומק קיבלתי ממך כל כך הרבה ו מתכה שלא רק אני אלא כל מי שישמע את הרעיון הזה תודה תודה לך תודה שהבמה הזאת הי במה מאוד מרגשת אני חושבת באמת הסגירה הזאת שעשינו נכון מה שבוע שבועיים הראשונים ועד עכשיו מה עבר כמה דברים וואוו ווד יו נקבה בהמשך שנה ומשך ברור לי ברור לי שזה יקרה