״בעקבות ההפטרה״ - פרשת בלק

שלום לכם. הגענו להפטרת פרשת בלק. ההפטרה שלנו מתוך דברי הנביא מיכה מדברת אל עם ישראל בשפה חזקה וברורה. מצד אחד יש בה דברי נחמה ועידוד על כוחו של עם ישראל בן העמים ומצד שני יש בה קריאה פנימית לחשבון נפש. לזכור את חסדי השם, להתרחק מכל דבר זר ולדעת מה באמת השם דורש מן האדם. בתחילת הדברים הנביא מתאר את שערית יעקב, כלומר עם ישראל שנשאר נאמן וקיים בנמים רבים ומדמה אותו לטל מאת השם ולרביבים היורדים על העשב. הטל אינו תלוי באדם, אינו מחכה לרשות מבני אדם ואינו צריך את כוחם. כך גם עם ישראל, קיומו וברכתו באים מאת השם. הוא נמצא בעולם מכוח ההשגחה האלוקית ולא מפני שמישהו מבני האדם נתן לו רשות להתקיים. לאחר

מכן בא דימוי נוסף חזק יותר, שרית יעקב תהיה בין הגויים כאריה בין בהמות היער וככפיר בתוך צון. כלומר, תהיה לעם ישראל עוצמה פנימית, גבורה ויכולת לעמוד מול האויב. ידו תתרומם על צריו וכל אויביו יעבדו. זהו תיאור של מצב שבו עם ישראל אינו חלש ואינו נרדף, אלא עומד בגבורה כאשר השם מסייע לו ומכריע את אוביו. אבל מיד אחרי תיאור הגבורה, הנבואה עוברת לתיקון פנימי. ביום ההוא אומר השם יקרתו הסוסים והמרכבות הערים המוצרות והמפצרים כלומר