עונג שבת: עונה 3 - פרשת יתרו (עם כתוביות בעברית)

שלום לכם ותודה שאתם שוב איתנו. אנחנו השבת בפרשת יתרו. אנחנו התבשמנו מהשירה של אחד מגדולי זמרי תוניס, שלום בוחניק. עוד נחזור ונשמע אותו. אפשר לתת לו בהחלט מחיאות כפיים, יחד עם להקת הבית שלנו. אנחנו בשבת מיוחדת. נכון שכל שבת וכל פרשה היא מיוחדת בפני עצמה, אבל דווקא השבת הזאת, התוניסאים ייחסו אותה לעצמם. ואנחנו לא צריכים הרבה סיבות כדי לחגוג, אז אנחנו - עיניכם הרואות - אנחנו עוד מעט נתבשם מהבקיילה ומהפריקסה ומהיויו ומהדבלה. בקיצור, מכל הקלוריות הנהדרות הללו. אנחנו נגיע אליהם בהמשך. אבל ברוכים הבאים ושוב תודה שאתם איתנו. הפרשה פותחת במילים: "וישמע יתרו כהן מדיין "חותן משה את אשר עשה אלוקים למשה

ולישראל עמו." מה הקשר של יתרו לפרשה שלנו? ומה הוא יעץ למשה? מלבד יתרו, מתרחש גם אירוע דרמטי במיוחד - מעמד הר סיני. שימו לב אילו מילים בורא עולם מרעיף על עם ישראל לפני המעמד הזה: "אתם ראיתם את אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים "ואביא אתכם אליי והייתם לי סגולה מכל העמים, "ממלכת כוהנים וגוי קדוש." תקראו לי אולי סנטימנטלי, רגיש אבל אני חושב שהטקסט הזה הוא חזק מאוד, ובכל פעם שאני קורא אותו - ואני קורא אותו הרבה פעמים, אני מתרגש כולי לפעמים עד דמעות. הבטחה כזאת מהשם יתברך לנצח נצחים לעם ישראל. מה יותר מזה? בנימה מרגשת זאת, אני רוצה לפנות לרב היקר שלנו הרב אסוס. שלום עליכם. -רב התוכנית, שלום

בוחניק, כמו שכבר הצגנו אותו. -תהיה בריא. הרב אייל ישראל שטרנליב, הסטנדאפיסט יעקב חמו וד"ר שמעוני היקר. ברוך הבא. -נעים מאוד, תודה. הרב אסוס, עצה מהפכנית נותן יתרו למשה. מה הייתה העצה הזו? מה הייתה העצה, וגם מה חשוב לומר אותה לפני מתן תורה? הרי זו מחלוקת תנאים: האם יתרו הגיע לפני מתן תורה או לאחר מתן תורה. והראשונים מתחבטים בזה. הרמב"ן, לדוגמה, מביא ראיות שבאמת הוא הגיע לפני מתן תורה. האבן עזרא לעומתו אומר שלא, מה פתאום, הוא הגיע שנה אחרי מתן תורה. חשוב לנו להודיע מה היה עם יתרו ומה קרה איתו ומה הוא הציע, וחייבים להגיד את זה לפני מתן תורה. אז כמו ששאלת שאלה טובה מאוד: מה מציע דבר ראשון יתרו

למשה רבנו? משה רבנו יושב מהבוקר עד הלילה ודן את עם ישראל. כל הדינים, כל ההלכות, כל דיני ההונאה, דיני שכנים, כל הדינים - הכול, משה רבנו הוא הדיין, הוא השופט, הוא המלך, הכול נסגר אצל משה רבנו. ויתרו רואה את המצב הזה ואומר לו: "נבול תיבול "אתה וכל העם אשר עומד"... מה אתה עומד מהבוקר עד הלילה? בוא תיקח עצה: תעשה שרי עשרות, שרי חמישים, שרי מאות, שרי אלפים, ותסדר ככה את הדיינים כמו שצריך. אז מה הוא עשה שמה בעצם? הוא נתן עצה שיהיו 600 דיינים, הרי היו 600 אלף מעם ישראל גברים, לבד מנשים וטף, והוא חילק את זה בצורה כזאת שיהיו 600 דיינים לכל אלף אנשים, ויהיו 6,000 דיינים לכל 100 אנשים, ויהיה 12 אלף - אחד

לכל 50 אנשים, ויהיו 60 אלף לכל עשרה, לכל עשרה מעם ישראל. וככה הוא מחלק את זה: יהיו בתי דינים של עשרה אנשים ושל 100 אנשים ושל 50, ככה זה יהיה מסודר יותר, וככה יוכלו לטפל בעניין הרבה יותר טוב. וזו באמת עצה טובה. השאלה הראשונה שצריך לשאול: מה, משה רבנו לא ידע את העצה הזאת? מה, משה רבנו יש לו עניין לשבת מהבוקר עד הלילה לעבוד? אז בעצם יש פה יסוד גדול כהקדמה למתן תורה. לפני שאתה בא לקבל תורה, בוא תראה מה קורה עם יתרו. דבר ראשון, יתרו מודה על האמת. היחיד מכל אומות העולם. כולם שמעו את מתן תורה, כולם שמעו את מלחמת עמלק, כולם שמעו את קריעת ים סוף, כולם שמעו את יציאת מצרים, אבל היחיד שמגיע זה יתרו. תדע

לך, שמעת משהו אמת? תודה על האמת. תגיד: זה נכון, אני מהיום מתחיל להתנהג לפי האמת. זה יתרו מלמד אותנו, דבר ראשון. אז לפני שאתה מקבל מתן תורה, תדע לך, כשאתה מברר ומגיע לאמת, תודה על האמת. דבר שני שיתרו בא מלמד אותנו: נראה מה זה אורח שמגיע מאומות העולם ומתקרב לעם ישראל, כבר מקבלים ממנו עצה ותושייה. משה רבנו שומע בקול יתרו, בהוראת השם יתברך, כמובן. אבל הוא כבר... אפשר לקבל ממנו עצה. נתאר לעצמנו, מה אנחנו, שאנחנו בני אברהם, יצחק ויעקב, יכולים לתת עצות טובות ויקבלו מאיתנו. ודבר שלישי שאמרנו, שמשה רבנו בעצם ידע את העצה הזאת, רק הוא ייסד לנו יסוד אחד גדול: אם אתה מקבל משרה כלשהי, לא משנה מה, זה יכול

להיות מאבא שמקבל ילדים או מרב של ישיבה קטנה או מרב של ישיבה גדולה או מהרב הראשי לישראל. אתה מקבל משרה - יש לך את הכוח לעמוד במשרה הזאת. אין תעודה להורות. לא לומדים את זה בשום מקום. איך אני אהיה אבא? 10 ילדים, 12 ילדים, איך אני אסתדר? אם קיבלת אותם, הקב"ה ייתן לך את הכוח לעמוד בזה. היה צדיק גדול, קראו לו רבי ירוחם ממיר. הוא היה משגיח בישיבת "מיר," הוא אמר: אני הראיה שאם הקב"ה רוצה - גם מטאטא יכול לירות. אמרו לו: מה? הוא אומר: אני אמסור שיחות? אני לא יודע לדבר מול ציבור. אבל מאז שאמרו לי: כבוד הרב, אתה המשגיח, באתי - ונפתחו מעיינות החוכמה. אם אתה מקבל משרה מן השמיים, הקב"ה ייתן לך את הכוח. זו

הקדמה למתן תורה. שלושת הדברים האלו העיקריים: להודות על האמת, וכמובן שמתי שאתה מגיע כבר מקבלים ממך את העצה, והדבר השלישי והחשוב ביותר: כשאתה מקבל דבר, הקב"ה נותן לך את הכוח לעמוד בזה. ואפשר לעמוד בכל המצוות שבתורה. אם קיבלנו את זה, אפשר לעמוד בזה. -אמן. חזק מאוד. אז אם ככה, עצה להאציל סמכויות הייתה מסתבר, במבט לאחור, לא רק מצוינת, אלא חיונית ביותר. למה באמת חשוב להאציל סמכויות? איך מנהלים נכון חברה או ארגון? איתנו ד"ר ברוך שמעוני, מייסד וראש התוכנית לייעוץ ארגוני ב"בר אילן." -שלום, נעים מאוד. תודה שהסכמת לבוא אלינו. אתה יודע, אני שמח להיות פה. אני חושב שגם שמעתי דברי חוכמה עד עכשיו. ואני חושב

שהכוח בדברים שלך זה שבעצם ניתן הכוח לאדם, ומתוך האמונה ניתן לו כוח גדול יותר. אני רוצה אבל להסתכל על זה מזווית אחרת, מזווית יותר סוציולוגית, יותר חברתית, וכמובן לא לשכוח את עם ישראל ולשכוח אותנו. אני חושב שהרעיון של האצלת סמכויות, של חלוקה לשרי אלפים, מאות, עשרות, חמישים, עשרות, יש בה מן הורדת העומס על האדם "המסכן" הזה, במירכאות, שהיה צריך להוציא את כל הדברים אל הפועל. אבל יש גם איזה מסר דמוקרטי ששייך לעם הזה שאנחנו שייכים אליו, עם של ויכוח, עם של 70 פנים לתורה, עם של 70 פנים לכל דבר, עם של פרשנות, ואני חושב... אם אני חושב על יתרו, אני חושב שזה היועץ הארגוני היהודי הראשון שבעצם הפיץ את

הדמוקרטיזציה. מעבר לרעיון הפרקטי שבוא נוריד מעליך את העומס, שים לב, הכוח הוא כבר לא אצל המנהיג הדגול. והמנהיג הוא דגול, הוא המנהיג הראשון, הוא המנהיג של העם היהודי, הוא הוציא את העם היהודי מעבדות לחירות, ועכשיו שים לב איזו עצה הוא מקבל - בוא תבזר את הכוח שלך. תגידו לי, כמה מנהיגים היום מוכנים לבזר את הכוח שלהם? ואני חושב שזה הכוח. ואם אני חושב על דמוקרטיזציה ועל פלורליזם ועל הנכונות לשמוע דעות אחרות בעם היהודי, צריך ללכת לשם. אני חושב ששם זה התחיל, אני חושב ששם עבר מסר, ואני רואה יותר את הפילוסופיה הרעיונית, לא פחות, נקרא לזה יותר, מאשר את האמת הביצועית. ואני חושב שבאמת יתרו פה עשה מעשה נפלא

שהוא התיר. נקודה אחת נוספת, אם אתה מרשה. -יכול להיות שאם היו לנו מנהיגים כמו משה רבנו אז הם לא היו מפחדים להאציל סמכויות. אני גם חושב. אני לא רוצה להגיד שום דבר... מנהיג כמו משה רבנו, מנהיג ללא חטא, מה... מושלם. -אני מסכים לחלוטין, אבל העולם היום הולך דווקא לפחות דמוקרטיזציה ויותר אוטוקרטיה, יותר מנהיגים חזקים וכו.' אולי צריכים את זה, אבל בוא נחזור רגע. יתרו הרי יכול היה לבוא ולהגיד לו: תשמע, תראה איזה עומס, תתחיל להרביץ בהם עונשים, תתחיל להרביץ בהם... הוא יכול היה ללמד אותו להיות מנהיג אוטוקרטי. אחמדינג'אד. -לא יודע, יכול להיות. מנהיג אוטוקרטי. ואני חושב שהרוח שמנחה אותנו מקדמת דנא, ואולי

יתרו בא איתה ואולי זה קשור למתן תורה, היא רוח דמוקרטית, וזאת העצה שהוא נתן, ולא נתן עצות אחרות. ואני כיועץ ארגוני אומר לכם שאלה הדברים העדכניים ביותר במחקר ובפרקטיקה הייעוצית היום. אנחנו מלמדים דמוקרטיזציה, אנחנו מלמדים ביזור וכדומה, וזה באמת הופך ארגונים ליותר טובים, וארגונים מצביעים על זה. יש לנו זכות על זה. -כל זמן שנמצאים בתוך הקו. בהחלט. -זאת אומרת, יש 70 פנים לתורה, אבל זה בתורה. זה כמו שבצבא, יש בצבא רמטכ"ל ותחתיו יש מלא מלא, הוא לא יכול להיות מפקד על כולם בבת אחת. -נכון. -יהיה בלגן. נכון, אבל אם אני חושב על המשכיות... אתה מרשה לי? אם אני חושב על המשכיות של העם היהודי, אחד הדברים, אני

חושב, שמחזיקים את העם היהודי זה הוויכוח. כלומר.... -אני לא מסכים. אני לא מסכים איתך בדבר הזה. -לא? זה כבר ויכוח. -זה בכוונה אמרתי... זהו. -לך עם זה. אוקיי, אנחנו עוד נחזור ונדבר על זה. זה מעניין מאוד, זה באמת נושא מעניין מאוד ומרתק מאוד, אבל אני עדיין... אנחנו דיברנו בהתחלה על סעודת יתרו, והאמת, קצת קשה לתפקד עם הריח הנהדר הזה של הבקיילה פה. אני רוצה לפנות שוב פעם לשלום בוחניק, להגיד לך תודה רבה שהגעת אלינו, כבוד גדול. כבוד גדול לאולפן, כבוד גדול לעדה התוניסאית, לעם ישראל בכלל. אחד מגדולי זמרי תוניסיה. -תודה. תודה רבה. ממש. -אני אדם כמו כולם. בגלל זה אתה מיוחד. -אין לי שום... תראה, הענווה...

הענווה זה דבר שזה נותן קדושה לאדם עצמו, הוא מרחיק אותו מאויב, מרחיק אותו מדברים רעים, מרחיק אותו מעניות, מרחיק אותו... הענווה עושה את האדם אהוב על כולם. אפילו שאני, למשל, או אתה או הוא, יש לנו מיליארד דולר בבנק, אני, אסור לי להראות שאני עשיר. כשלוקח את העניות, לא יהיה לו אף אויב. כי אם אתה אומר "אני עשיר ויש לי- " יש לך אויבים, כל אחד מחכה מתי שתקבל מכה, מתי שיהיה לך... לא. הענווה היא עושה אותך כאדם רגיל ופשוט, ולכן בגלל זה, לפי דעתי, למען זה, משה רבנו הוא הרי... הוא שקיבל את התורה... -העניו מכל אדם. כי הוא איש עניו. ואומרים, לפי מה שלמדתי פעם ב"אור תורה" אצל הרב... רבי אליהו אלגיז, הוא אומר

ש"ההרים רקדו כאילים וגבעות כבני צאן." אמרתי: בסדר, ההרים רקדו כולם וזה - הר סיני לא זז. אמרו לו: למה אתה לא רוקד? התורה מגיעה! למה אני ארקוד? אני הכי נמוך. אני יודע שהתורה לא תבוא עליי. היא תבוא על ה... הקב"ה אמר לו: בגלל זה שאתה עניו שבהרים, תרקוד ועליך תבוא התורה. ולכן זה נוצר. בגלל זה יתרו נתן למשה רבנו את הבת שלו, כי הוא ראה אותו איש עניו, הוא היה הרי... הרי אומרים שהוא היה רועה את הצאן של... יתרו. -של יתרו. ולכן הענווה היא שווה את הכול. תגיד רק בן אדם שהוא הולך בדרך ואומר: אני פשוט... אומרים לי לא רק... בכל מקום, גם בתוניס - כשאני נכנס לאיזשהו מקום של זמרים או של... כל הנגנים עומדים.

"למע'לם ז'ה" אומרים בערבית, "למע'לם ז'ה" - המאסטרו הגיע. אני אומר: רבותיי, אני כמוכם, כמו כולכם. והם אומרים: איך יהודי כזה אומר ככה, ואנחנו יודעים עליו שהוא חזק? אני אומר להם: אין יותר טוב ממה שזה. הענווה היא הכול בכול. אני רוצה ברשותך, שלום, לחזור... קודם כול, יישר כוח. דבר שני, אני רוצה ברשותך לחזור דווקא לתוניס בתור ילד. כן. -אתה למדת בתלמוד תורה ב"אור תורה", כן? כן, כן. -בתוניס עצמה. -כן. אתה זוכר לדוגמה את סעודת יתרו בתור ילד בתוניס? אני זוכר. -איך הייתה שבת נראית שם? ההורים שלי עושים, כולם, רובם. קודם כול, בתוניס בסעודת יתרו, כל מי שיש לו ילדים, הולך קונה יונים. יונים. ח'מם. יונים, כן?

ושוחטים יונים. הרב שוחט יונים ועושים להם את הסעודה של סעודת יתרו. יונים על האש, כמו שאתם אומרים. והילדים, הילדים חייבים להגיד להם: אבא, אימא, למה אנחנו אוכלים בשר, אוכלים עוף, אוכלים דגים. מה פתאום יונה עכשיו? ילדים קטנים היינו אומרים. זו סעודת יתרו. מי זה יתרו? אז מספרים, אבא מספר. אבא שלי הרי היה רב, מספר לנו, אומר מה היה עם יתרו, עם... ואני אומר דבר חשוב, לפעמים המנהג הוא נותן בכלל, ועושים שמחה, אומרים: למה עושים שמחה? הרי יתרו לא היה יהודי, לא... אומרים: יש בו קדושה, ניצוץ קדושה, כמו שאמר כבודו. לכן עושים לו את הסעודה שלו שהוא אמר את האמת על עם ישראל שהוא עם קדוש, עם... עושים את היונים

האלה לילדים על מנת לשנות להם, ועל ידי זה נזכרים שזה היה ערב סעודת יתרו. כמו שבפסח "על מצות ומרורים יאכלוהו." למה אוכלים רק מצות? למה אוכלים... - בשביל לזכור את עם ישראל איך שיצא ממצרים. והגדת לבנך. -כן. אפשר לשמוע משהו, שלום? איזה פיוט ככה מתוניס של שלום הילד? פיוט? -איזה פיוט ככה, כן, משהו תוניסאי. אפשר? -בעצם, אני רוצה לומר לכם דבר אחד, אני למדתי אצל אשר מזרחי, זה היה המורה שלי. אני חיכיתי שתספר את זה. -כן. אשר מזרחי היה המורה שלי. הייתי בגיל 9, אבא שלי אומר לי: תיכנס לכיתה הזאת, היינו לומדים עברית, ערבית, תלמוד תורה וצרפתית, ואני הייתי לומד עוד פיוטים. כשאמר לי אשר מזרחי "תשיר," אז היה

שיר... אני חושב... משהו כזה. תחזור אחרי מה שאני אגיד. אמרתי לו: אני ילד קטן, אני ילד. אמר לו: זה יצא זמר. אשר מזרחי אמר לו, לאבא שלי, אני זוכר את זה כמו שאני עכשיו יושב איתכם יחד. לכן אשר מזרחי היה חזק. חזק במה? בשינוי מחול לקודש. זאת אומרת, כשהוא לוקח שיר בערבית, כן? משנה אותו למילים של קודש. אבל המילים מותאמות לערבית עצמה. -אותו משקל. "אל מלך נאמן גואליה." זה בערבית. למשל: תראה, המילים שלו... -אותו משקל, אותו משקל. מותאמות, חבל לך על הזמן. אתה לא יורד - לא מהמקאם ולא מהמשקל ולא שום דבר. למה? כי המילים מותאמות ככה. היו ככה בתוניס עושים פיוטים. כל הזמן. אפשר לשמוע פיוט, שלום? -כן, אני יכול

לעשות לך בית, אולי, כן. בוא נשמע משהו. -כי אני עזבתי את הפיוט, הלכתי לשירה ערבית, זו בעיה שלי. מה אפשר לשמוע מאשר מזרחי? -אשר מזרחי? כן, למשל "גואליה," בית אחד מ"גואליה", למשל. -אורכסטרה. כל הכבוד. הרב אליהו, אתה עושה כיף של החיים שלך, אני רואה, אה? -תענוג! סוף סוף הביאו לך זמר תוניסאי, עוד הושבנו אותו לידך. אתה כולך... אני פה עד מחר, חביבי. הרב אייל ישראל, מה אתה אומר? סגנון השירים שלכם עכשיו בשבת השתנה עקב צילומי התוכנית? זה... אמרתי לאשתי... -זהו. זהו, השטיפה מהמערב והמזרח, ככה... כבשו אותנו. כן, זהו. אני הבנתי שצילמת לאשתך את המאכלים וביקשת את זה לשבת הקרובה? יכול להיות או?... בטוח, בטוח.

-הוא שם בשבת גם כאפייה. הרב אייל ישראל, תן לנו סיפור טוב לפרשת יתרו. טוב, אז זה סיפור שסיפר רבי שלמה קרליבך על עצמו שהוא היה בבלגיה פעם אחת, באנטוורפן, ונכנס לאיזה בית מדרש חסידי והוא כמובן, ישר הלך לספרייה, ראה איזה ספר שהוא לא מוכר - הוציא. פותח - פשש... הוא רואה משהו מדהים, הוא רואה שהמחבר לקח איזו משנה אחת במסכת כלים, שזו מסכת מאוד מאוד מאוד קשה, משנה אחת, שואל שאלה אחת, ועונה עליה 137 תירוצים. על שאלה אחת. פשש... הוא אומר: מה זה? תלמיד חכם כזה? מי זה? פתאום ניגש אליו איזה יהודי חסיד מאחוריו, הוא אומר לו: אני אחיין של זה שחיבר את הספר הזה. הוא אומר לו: באמת? מי זה? הוא אמר: זה הדוד שלי,

יהי זכרו ברוך, השם ייקום דמו. מה קרה? הוא אומר: אנחנו... אותו יהודי שחיבר היה חסיד קוז'ניץ והוא היה בקראקוב. כשהתחילה השואה, לקחו אותו ואותי ביחד, אני אחיין שלו, והגענו לאושוויץ. איכשהו הצלחנו ככה לשרוד חודש, חודשיים, שלושה. ערב אחד הוא מגיע אליי לפני שאנחנו הולכים לישון, הוא אומר לי: אחייני הקדוש, אני מרגיש שמחר - זהו, לוקחים אותי לתאי הגזים ואני רוצה למסור לך את הצוואה שלי. הוא אומר: אתה יודע שאני בקי... הוא היה עשיר גדול, מצד שני, הוא היה עובד השם עצום. והוא ידע את כל הש"ס, בבלי וירושלמי בעל פה. פשש... -וואו! הוא אמר: מאז שהגעתי לשואה, לא הפסקתי ללמוד בעל פה כל הזמן. בבלי, ירושלמי - כל

הזמן לומד, לומד, לומד, לומד, לומד. היום בבוקר התחלתי עם מסכת מועד קטן והגעתי לדף ז. ואני מבקש ממך, שאם אתה תצליח לצאת מפה בחיים, בבקשה, הצוואה שלי - תסיים את המסכת בשבילי. זו הצוואה שלי. וכך היה. מספר אותו אחיין, שמי יודע, שבזכות הצוואה הזאת באמת נשארתי בחיים. ואז כשרבי שלמה מסיים ואומר: השישה מיליון שנרצחו השאירו לנו גם צוואה. הרי כל אחד מהם התחיל איזו מסכת, כל אחד מהם התחיל איזה משהו, הצוואה שלהם אלינו: מה שאנחנו התחלנו - תסיימו אתם. המעשה הטוב שהתחלנו ולא הצלחנו לסיים, תסיימו אתם, התפילה שהתחלנו ולא הספקנו לסיים - תסיימו אתם. את הצוואה הזאת תעבירו גם לילדים שלכם. אז זה עם ישראל, עם ישראל

זה המסורת הזאת שעוברת מדור לדור עם כל מה שעברנו בכל הדורות, אבל העיקשות הזאת להמשיך, להמשיך את הלפיד הזה, כמו שאנחנו רואים פה את המסורת שעוברת. זה הכוח שלנו וזה הכוח של התורה הקדושה שניתנה דווקא לעם ישראל. חזק וברוך. חזק מאוד. אני בכלל אוהב את רבי שלמה קרליבך אז כל סיפור... זה מעניין מה שהוא אומר. הרבה שואלים, הרי היה לנו את רבי שמעון בר יוחאי, היה את רבי מאיר בעל הנס, היו הראשונים, היו גדולי האחרונים, היו אנשים ענקיים, אנחנו כאלה אנשים קטנים, מה... בשבילנו יבוא המשיח? אנחנו כאלה פצפונים. -אתה לא יכול לדעת. אתה לא יכול לדעת, אבל לפי מה שהוא אומר: אנחנו באנו רק לסיים. רבי שמעון עשה את הכול,

רבי מאיר עשה המון, כל אחד עשה משהו. אנחנו בסך הכול צריכים לסיים, לא צריכים להיות כאלה גדולים. לתת עוד כמה גרמים בשביל למלא את המכסה. מילה שנסיים, שהוא אמר, כבודו, זה לא עניין - אנחנו צריכים להמשיך ולסיים, הוא... הרי מה זה אסור ומותר? תמיד יש גבול מפורז. לסיים, זאת אומרת, תעשו כמה שאפשר ולסיים את המצב עד שככה הוא אז ייתן לכם - לא נכון. פתאום אתה לא יודע, יום מהימים המשיח יבוא. ולא עליך המלאכה לגמור. נכון. והוא אז ימשיך להגיד לך: אדוני, תסיים, אני פה. אף אחד לא יודע. -אוקיי. ואנחנו כולנו מחכים למלך המשיח. אמן. איזה חיוך לבשת. לא, פעם ראשונה שאני שמעתי בכלל שלתוניסאים יש כזה חג כזה. לא ידעתי

בכלל על החג הזה. -סוף סוף, לא? כן, הגיע הזמן. אבל אני אגיד לך משהו, עוד אחד... שאלה ששואלים, זה יתרו - היו לו גם שבעה שמות, יתרו זה שם אחד מתוך השבעה שמות. אז שואלים, למה היו לו שבעה שמות? גם היו לו שבע בנות וכל פעם הוא היה צריך פשוט לקחת נדוניה לכל בת ולחתן אותה. ואחרי זה לעשות... מכריז על פשיטת רגל ומשנה שם וככה... זה גם מבחינת ארגון זה יכול להתאים מאוד, הדבר הזה. אבל אני אנצל את הדבר הזה של ה... כל פעם אני מנסה לדבר על זה, על העניין של שידוכים וכל האלה שמעוכבי שידוכים ודברים כאלה, כי כל פעם, אני... אין, בסוף נגמר הזמן. אז באמת, עכשיו אני אנצל את זה ששני טיפים אני אתן פה לכל המשודכים, בעזרת

השם, שבעזרת השם ימצאו זיווג ובית נאמן בישראל. -אמן. אז קודם כול, אחד הדברים, זה צריך להתפשר. אנשים היום לא מתפשרים, אתה מבין? יש אחד, מתקשרת אליו השדכנית, אז הוא מתחיל, אתה יודע, הוא מחפש רק מראה: שתהיה גבוהה, שיער כזה, עיניים כאלה. אומרת לו השדכנית: בסדר, הבנתי. מה לגבי מידות? "שמאל", "מדיום." אתה מבין? צריך שיהיה בו לא רק מראה. עכשיו, אני... יש את אלה המעוכבים שמביאים להם שידוכים וכל מיני... הייתה איזו אחת שכל פעם: לא. מה את אומרת עליו? -לא. מה את מחפשת? -אני מחפשת, היא אומרת, מישהו שאני אוכל להישען עליו. אז בסוף הביאו לה מקל. זה קצת זה... אני אגיד לך גם משהו, דבר אחד, טיפ גם לכל הזוגות

הנשואים: תן לאישה להחליט על הדברים... -בדיוק, כמה שפחות הביתה. לא, חס וחלילה. תן לאישה להחליט על הדברים הקטנים, אתה תחליט על הדברים הגדולים. עכשיו, מה גדול ומה קטן - זה גם אתה מחליט. בסדר? זה ה... אני אספר לך קצת על השידוכים שאני עברתי, אני, איך אומרים? עברתי מסכת שידוכים, אתה יודע, כן. אני לא ידעתי בכלל שנשים מדברות בלשון רבים מטעם צניעות. מאיפה אני אמור לדעת את זה? תחשוב, פעם ראשונה שלחו אותי לשדכנית, אתה מבין? היא אומרת לי כזה, אני בא כזה, היא אומרת לי: בואו, כנסו. היא אומרת לי: אתם רוצים לשתות משהו? אמרתי: לא, אנחנו רעבים. לא ידעתי כלום. הייתה אפילו פעם אחת, שידוך אחד שאני אומר לך, לא

הגעתי לשידוך, הגעתי לריאיון עבודה. אני אומר לך באמת, לא שידוך, תקשיב טוב: ריאיון עבודה. אני נכנס, היא החזיקה עט ביד, אמיתי, סיפור אמיתי, היא אומרת לי כזה: שב. התיישבתי, פחדתי. היא אומרת לי: ספר לי בכמה משפטים על עצמך. לא הגעתי לשידוך, הגעתי לריאיון עבודה. היא אומרת לי כזה: איך אתה רואה את שולחן השבת שלך? אמרתי לה: מעץ מלא. מה זה השאלות האלה? היא אומרת לי: תשאל את השדכנית. אמרתי לה: תגידי לי, מה זה? היא אומרת לי: כן, לא התקבלת. לא יודע, יש כאילו זה... אבל עוד טיפ אחד לכל האלה שבאמת לא התחתנו עדיין. זה כל הדבר הזה שההורים מתערבים. תפסיקו להתערב, תנו להם לבד. תנו להם לבד. היה איזה אחד שמצא סוף

סוף מישהי, כל פעם כשהיה מוצא מישהי, אימא שלו הייתה מבטלת את זה ברגע האחרון: לא רוצה. לא רוצה. אמרו לו: תשמע, תמצא לך מישהי שדומה לאימא שלך. אז הוא מצא. אימא שלו רצתה, אבל אבא שלו לא רצה. יעקב חמו. אני רוצה חזרה אליך, ד"ר שמעוני. אנחנו דיברנו על האצלת סמכויות, דיברנו על יתרו, על העצות החכמות שהוא נותן למשה רבנו. אתה, בתור יועץ ארגוני, אני ניגש לארגון, איך אתה יכול לסדר את זה שלדוגמה בארגון יש 100 עובדים, וכולם יודעים בדיוק את התפקיד שלהם מבלי לטעות? יהיה אפשר לסדר דבר כזה? יש דבר כזה? כן, זה נקרא האצלת סמכויות. -האצלת סמכויות. ואיך עושים את הדבר הזה? -איך אני עושה את זה? אני חושב שגם את זה

יתרו מלמד אותנו. תשימו לב, הוא בא, השיא את עצותיו וחזר למדיין. הוא לא נשאר לעשות לו את זה. ברגע שאנחנו, כשאנחנו עובדים עם הילדים שלנו, לצורך העניין, ואנחנו עושים להם את הדברים, אנחנו לא מחנכים, לא מגדלים, לא מפתחים ולא עושים שום דבר, בוודאי לא מאצילים סמכויות. אני חושב שזה אחד הדברים הגדולים אצל יתרו, כפי שאני לפחות קראתי את הפרשה. זה שהוא בא, אמר את שלו, הלך והשאיר למשה לעשות את העבודה. האצלת סמכויות, המשמעות שלה - לתת לאנשים להתנסות. אני לא מאמין בלזרוק אנשים לבריכה ולעזוב אותם, אבל אני כן מאמין בלזרוק אותם לבריכה ולעזור להם לשחות בתוך הבריכה. ומבחינתי ומבחינת הייעוץ הארגוני ושוב, אני

מתייחס לייעוץ הארגוני המודרני ביותר - היועץ, הוא נותן עזרה. כלומר, אם אני יועץ לך, בדומה לפרקטיקה הפסיכולוגית, לצורך העניין, אני עוזר לך לעזור לעצמך. אני לא עושה בשבילך, אני לא פותר לעצמך את הבעיות, אלא אני יחד איתך על מנת שאתה תפתור את הבעיות שלך. אני יחד איתך על מנת שאתה תתמודד נכון בעולם הזה. ואני חושב שיתרו עשה את זה נפלא, אמר והלך. יפה. -יפה מאוד. השאלה אם הוא יכול היה לעשות משהו. שם הייתה בחירה של אנשי אמת, שונאי בצע, אנשי חיל. זה רק משה רבנו יכול לעשות דבר כזה. כתוב: "ואתה תחזה." בזוהר כתוב: "ואתה תחזה בחוכמת הפרצוף." היה מסתכל לפי צורת העיניים, לפי המצח, לפי הרבה הרבה... חוכמת הפרצוף.

-בהחלט, ואני חושב... אבל אחת הסיבות, אחת הסיבות זה יתרו, מאיפה הוא קיבל פתאום את הדבר הזה? את המחשבה להגיד למשה רבנו מה לעשות? אומרים שבגלל שיתרו חזר בתשובה הוא קיבל סייעתא דשמיא לתת עצה כזאת למשה רבנו. החזרה בתשובה, באותו רגע הוא קיבל סייעתא דשמיא ובאותו רגע הוא הבין משהו חכם. הרי מי מביא לנו את המחשבות? הקב"ה. הדבר הזה ספציפית... אבל שים לב איך החוכמה... -יפה מאוד. יישר כוח. אנחנו נסיים בפסוק שמופיע לקראת סוף הפרשה שתפס לי את העין: "ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלוקים." וקשה להבין לכאורה, למה במקום שהשם נמצא בו יש ערפל? היה הגיוני יותר שככל שמתקרבים אל השם, נראה אור גדול ואינסופי. לא? מכאן

מלמדים אותנו חז"ל יסוד ענק בחיים: שדווקא במקום של ערפל, במקום של קושי, במקום של חוסר בהירות, של חוסר ודאות, דווקא שם נמצא השם. כמו שאומר רבי נחמן מברסלב: "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, "שם נמצא השם יתברך." הקב"ה לא עוזב אותנו. לפעמים נדמה לנו, אולי... אבל הקב"ה לא עוזב אף פעם. הקב"ה נמצא שמה כל הזמן. כל הזמן. רבותיי, הערפל עוד יתפוגג, אנחנו נראה את השם יתברך באור גדול, בעזרת השם, רק עם סבלנות ורק עם תודות. וזה בהחלט הזמן לומר תודה ללהקת הבית שלנו הנהדרת. מחיאות כפיים. הרב אליהו אסוס היקר, שלום בוחניק - תודה רבה שוב פעם שבאת. הרב אייל ישראל שטרנליב, הלוואי עליי פאות יפות כאלה. הרב יעקב חמו,

הסטנדאפיסט שלנו. וד"ר שמעוני, הלוואי שנצליח ליישם כהוא זה ממה שלימדת אותנו. ננסה. תודה רבה ליובל טייב. מספר אחת. תודה רבה. אני, בכוונתי לעזוב את השולחן עם כל האוכל שעליו, אבל לפני כן אני אודה לבת-אל המקסימה. בת-אל, את נהדרת, את באת מצפון הארץ עם כל הכול-טוב הזה. אני מודה לך ממש על הבקיילה ועל היויו, אפילו קיבלתי פה רשימה מפורטת, תקשיבו: בקיילה, עלי תרד ונענע עם בשר, צלי כתף, הו לה לה... ושעועית, מוגש עם קוסקוס, מקרוד, עוגות סולת ותמרים, פריקסה - שאף אחד לא נוגע בו. יויו, עוגות דבש. תקשיבו: כל זה, זה השולחן התוניסאי. זו הייתה פרשת יתרו. תודה רבה לכם. אנחנו נסיים את התוכנית כמו שבעצם נכנסים לשבת - עם מוזיקה טובה. שלום, אפשר סיבוב מוזיקלי יחד? יאללה. -יאללה. תזמורת.