"ככה זה כשיש שניים??" על שוויון זכויות בזוגיות | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום וברכה. ברוכים הבאים לו תוכנית של משיבת נפש. התוכנית שעוסקת בכל ענייני הנפש. ואנחנו נמצאים כאן בשבילכם, גם בשביל השאלות שלכם, בכל שבוע אנחנו עוסקים בנושא אחר שקשור לעולמות הנפש, להתמודדויות, לקשיים, לאתגרים, לדברים שהנפש שלנו עוברת ולא תמיד רואים את זה כלפי חוץ, אלא עמוק בפנים, מתחת לפני השטח. במהלך התוכנית אתם תראו את המספר שמופיע לכם על המסך. לשם תוכלו לשלוח הודעת וואטסאפ עם השאלות שלכם על כל מה שאתם עוברים ואנחנו נהיה כאן ונענה ביחד עם הרבנית פרי כהן שנמצאת כאן לצידי והערב יש לנו נושא מיוחד וחשוב ונדמה שהוא כבר נהיה בנאלי אבל הוא כל כך לא וזה הנושא של הזוגיות הלב של כולנו בין אם יש לנו

זוגיות בין אם אין לנו זוגיות בין אם אנחנו רוצים בלדיה או בין אם אנחנו רוצים אותה הזוגיות מעסיקה את כולנו ברמה כזו או אחרת. השאלה היא בתוך הזוגיות אנחנו לא מאבדים את עצמנו. האם אנחנו יכולים בתוך הזוגיות לדעת גם לראות את השני, להיות שווים. יש הרבה פעמים את המושג הזה של שוויון זכויות. האם באמת אפשר להיות שווים בזוגיות? האם זוגיות עם משהו שכל אחד מביא את החלק שלו 50%? מה קורה במקרים שאנחנו מרגישים שאנחנו אלה שנותנים יותר מדי והצד השני איך לומר מעט מדי. אז על כל הקונפליקטים האלה ועוד ביחד עם השאלות שלכם אנחנו נדון ונדבר כאן. בעזרת השם גם ניתן פתרונות פרקטיים ומעשיים ואנחנו נברך את הרבנית פרי כהן. מה שלומך?

ברוך השם.

איזה כיף להיות כאן שוב כל פעם מחדש. וזה נראה שבכל תוכנית אנחנו בונים עוד קומה ועוד קומה. אנחנו רואים את זה גם בתגובות א ככה באופן ספונטני את מביאה ומספרת לי וזה זה הכל מתנקז לכאן והיום בחרנו לעסוק בזוגיות שזה נושא איך נגדיר אותו טעון מורכב חשוב חשוב טעון מורכב תוסיפי כל מה שתוסיפי מתלבש על עניין הזוגיות הכל נמצא שם

א באמת זה כמו שאת אמרת בפתיח מאז שילדים ילדים מתחילים להכיר את עצמם, להבין. הם כבר חושבים על אתחתן, ילד קטן, אני אתחתן עם זאת וזאת, אני אתחתן עם זה וזה. כן, לא באמת, אבל כי יש משהו בנו שמחפש את החצי השני ורוצה ושואף לשלמות. ומעבר לזה שילד בעצם רואה למול העיניים שלו את אבא ואמא והוא רואה את זה כמשהו שהוא ימשיך את הוא גם כן יגיע לשם וגם הוא רוצה. א נערות צעירות כבר חולמות גם כן על זה שיהיה להם את ה את האחד שלהם ובחורות כבר מגיעות לשלב שהם כבר מחפשות את האחד שלהם וכולי וכולי וכולי ובאמת א א הקדוש ברוך הוא כשברא את האדם אמר לא טוביות האדם לבדו ולכן הוא ברא לו מישהי שתהיה איתו כדי שתהיה מישהי

מישהי שתשלים אותו ומאז ועד היום אנחנו מתמודדים עם לא טוביות האדם לבדו ואנחנו מתמודדים בשתיים ולעתים יש אנשים שהיו רוצים להיות לבד כי השתיים כל כך כבד להם ויש אנשים שחיים לבד וכל כך רוצים את השתיים אז היום אנחנו בעזרת השם נעשה קצת סדר בכל הסיפור הזה במה יש כאן וכולי אז היית רוצה שנפתח בשאלה כי באמת קיבלנו המון המון שאלות אני ככה בשיעור השבועי שלי תמיד משתדלת להציג איזה נושא אנחנו הולכות לעסוק בו כדי לקבל את השאלות אפילו עוד לפני ובאמת לא ציפיתי לכזאת הצפה של שאלות א כשרק אמרתי את המילה זוגיות כי יש כל כך הרבה היבטים וכל כך הרבה התמודדויות כמו שאמרנו גם לאלה שמחכות לזוגיות זה התמודדות אחת שאולי

שווה לעסוק בנושא הזה בצורה בפני עצמה בתוכנית נפרדת אבל כשאנחנו בתוך זוגיות כשזה הופך להיות באמת ה הסיטואציה של החיים שלנו ביחד יש כל כך כל כך הרבה מורכבויות וכל כך הרבה שאלות שקיבלנו אז אולי באמת אנחנו נפתח בשאלה וככה נצלול לתוך הנושא אני מרגישה שאני עושה בבית כמעט הכל כולל הכל מטפלת בילדים את הכביסות אוכל קניות ובעלי טוען שהוא עובד קשה ולכן זה מתכזז הוא העובד בחוץ ואני בבית איך יודעים אם באמת יש חוסר שוויון או שפשוט כל אחד תורם בצורה שלו

ראשית שאלת השאלות זה א האם יש שוויון בכלל במערכת זוגית, האם יש שוויון בין גברים לנשים?

זאת אומרת, האם דבר כזה הוא בכלל ייתכן? אם אנחנו בכלל מצפים למשהו שהוא בר השגה, אם שוויון זה משהו שבתוך מערכת שנקראת זוגיות, זה שייך בכלל לדבר על שוויון?

ועוד יותר מזה, למה אנחנו רוצים שוויון? לפני שנדבר על האם יש שוויון, למה אנחנו רוצים שוויון? ולמה שוויון הפך להיות מוסע כזה אמ שכולנו א שואפים אליו. אם נסתכל, בני אדם באמת הם רוטפים אחר התענוג. בני אדם רוצים לההנות מהחיים. הם לא רוצים שיהיה להם שום דבר שרוס להם את התענוג בחיים. בואי נעזוב לרגע את הזוגיות. נלך על מחלות. למה אנשים נבהלים כל כך כשפתאום הם מגלים איזה משהו על עצמם שיהיה המשהו הפשוט? פתאום הדבר הזה עוצר אותם. הם צריכים לקחת את עצמם לרופא. זה גוזל להם זמן. זה יכול להיות שבאמת יש שמה משהו ואז הם לא יוכלו להמשיך לרוץ. כשפתאום יש לך בלתם הילד שלך לא מרגיש טוב ואת לא יכולה ללכת לעבודה. אז מה?

שיבוש של התוכניות זה

בדיוק. כן. כן כן תשימי לב שאנחנו רוצים שהחיים ימשיכו. אנחנו רוצים שהחיים יזרמו. שלא יהיה שום דבר שיעצור לנו את ההמשכיות, את התענוג, את ה אפילו רגילות זה חלק מתעג אני רגילה לזה וזה חלק ממה שאני יודעת ומכירה. אז זה דבר אחד, זה פרמטר אחד. אנחנו שואפים שלא יהיה שום דבר שיעצור אותנו. ברגע שיש משהו שעוצר אותנו אנחנו מתנגדים לו. שוויון זה משהו שמאפשר לנו לחוות תענוג. למה? אם את מסתכלת על השכנה שלך ואת רואה שהשכנה שלך כרגע משפצת את הבית ואת לא יכולה לשפץ את הבית, זאת אומרת שהיא חיה בתענוג גבוה משלך ולכן את רוצה להיות בדיוק כמוה. את מחפשת שיהיה לך את האפשרויות בדיוק כמו שלה.

אז מה שאת מתארת כאן בעצם זה במילים אחרות תחרותיות. והתחרותיות הזאת מגיעה לנו לזוגיות.

זה לאו דווקא תחרותיות. זה הרצון בעונג. אני רוצה שיהיה לי אם עכשיו אני ראיתי שהשכנה שלי יש את העונג שלי ולשכנה שלי יש את העונג שלה לך בבריאות אבל אם תסתכלי על זה שאת נוסעת במכונית מקרטעת אוקיי והשכנה שלך קנתה אוטו חדש ואת מגיעה להניע את האוטו שלך בבוקר כשאת נמצאת עם הילדים ואת חייבת להגיע לעבודה ואת כולך מזיעה וחמלךילדים וכולי והאוטו שלך לא מניע והשכנה מניעה את הרכב החשמלי שלה וטסה למרחקים את זה יבוא לך היי למה לי אין כסף כמו שלה וואי ל זה לא כי אכפת לך שיש לה כסף זה כי את רוצה שהתענוג שלך לא יפסק גם כן שיהיה לך את האפשרות שגם לך יהיה את התענוג שגם לך יהיו את החיים שאת בוחרת שאת רוצה שהחיים

שלך יזרמו כן אנחנו לא באמת אנשים ישנם ישנם אנשים שהם צרי עין אבל אצל רובנו מה שקורה זה שאנחנו בעצם מבקשים לעצמנו את את הזרימה של החיים שיהיה לנו את האפשרויות ולכן אנחנו מבקשים שוויון אגב יש כל כך הרבה עמותות שקמו כדי לאפשר שוויון כי נגיד בבתי הספר יש ילד שאין לו כסף לספרי לימוד כן ויש ילד שיש לו כסף לספרי לימוד זה שאין לו כסף לספרי לימוד הוא מסכן יצטרכו לצלם לו דפים הוא כן יביא ספר לא יביא ספר יחסר לו עד שהוא יתחיל בא באו עמותות כאלה ואחרות ואמרו לו יהיה שוויון אפשרויות לכל הילדים ארוחת צור

השאלה המתבקשת כאן היא אם אנחנו מדברים כאן בתוך הזוגיות על הרצון להרגיש אה א מה שווה ערך שווה מאמר יופי אז

כי לי זה פשוט נשמע כמו תיאור של קנאה של תחרותי

אין פה קנאה ואין פה תחרות יש פה רצון שיהיה לי את מה שלי יש לי יש לי רצון שיהיה לי את מה ש את מה שיהיה לי את את הנוחות שלי שיהיה לי את הטוב שלי עכשיו אין לי טוב אני רואה אצל השכנה אני לא מקנה בה אני לא רוצה שלא יהיה לה אני רוצה שיהיה לי את האפשרות גם כן

אוקיי אז מדה לא הייתי קוראת כן אבל לא הייתי קוראת לזה קנאה הייתי הייתי אומרת שכולנו מבקשים שיהיה לנו אפשרויות שוות להצליח בחיים להתמודד עם החיים לזרום עם החיים וליההנות מהחיים עכשיו ברגע שהיא יש לה יותר אפשרויות מך אז אז אז קשה לך היא וזה הוקינה אין אין דרך אחרת לקרוא לזה כי ברגע שלי טוב לי עם התענוג שלי ועם מה שיש לי אני יכולה להסתכל עליה ולהגיד יופי נהדר

לבריאות איזה כיף כיף לי כיף יופי מה שאני והכל טוב אבל ברגע שאני מסתכלת עליה

ואני אומרת לעצמי מה זאת אומרת לה יש גם לי צריך להיות אבל את לא מסתכלת לה יש גם לי צריך להיות את אומרת זה חוסר פריות של החיים

חוסר פריות הנה יש לה אני לא לא לוקחת את זה מתוך קנאה כ כי אצלי קנאה היא מידה מאוד רעה כשאני מסתגלת על קינה זאת מידה מאוד רעה זאת אומרת שאני רוצה לשלול אותה לא רוצה לשלול אותה אין לי בעיה שיש לה משהו אבל גם אני רוצה שיהיה לי כדי שגם אני אוכל להתנהל עם החיים כדי שגם אני אוכל לההנות עם החיים כי כשאני רואה אותה טסה לה מרחקים עם עם האוטו החשמלי שלה ואני נתקעת עם האוטו שלי אז בעצם אני רואה שאצלה חיים לא נעצרים אבל אצלי הם נעצרים לא אכפת לי ששלה לא יעצרו אבל אני רוצה שגם שלי ימשיכו

אוקיי ובתוך הזוגיות איפה זה פוגש

בתוך הזוגיות איפה זה פוגש אותנו בעצם אם אנחנו מבקשים שוויון בזוגיות אנחנו מבקשים שיהיה לנו אפשרויות שוות כשאת רואה בן הזוג שלך מגיע מהעבודה עם סיפוק מאוד גדול ואת רק קיפלת כביסה, אין לך אפשרות שווה לסיפוק.

למה? יכול להיות שאני מאוד מספקת מיקפל.

יפה מאוד, יפה מאוד. אבל פה יש שאלה ואנחנו עכשיו מתחילים לענות לשאלה הזאתי שבשאלה יש הצגה של מרכיב מסוים בתוך השאלה שבא ואומר א ש האם יש שוויון בתוך הזוגיות? האם האם אפשר באמת ואנחנו רוצות לפתח באמת קודם כל את ההבנה של למה אנחנו מבקשים שוויון? השוויון שאנחנו מבקשים הוא כדי שכולנו נוכל נוכל להיות אותו דבר מבחינת ה מבחינת האפשרויות. אז השאלה באמת אם זה נכון. כי אם שוויון זכויות אומר שאנחנו צריכים לעשות אותו דבר וובעלה של השואלת הוא מוסחניק ואת עם כל הכבוד יכול להיות שאם תפתחי את היכולות שלך אז את גם יכולה להיות טובה בזה אבל אולי תקפלי כביסה ועדיף לך. זאת אומרת, מי אמר שאנחנו צריכים לעשות את אותו הדבר כדי להרגיש שוויון זכויות ולהיות מאושרים?

יפה. אז אנחנו לא צריכים את אותו הדבר, אבל אנחנו בכוונה מקדיימות את זה כדי שנבין למה למה כל כך יש לנו קושי. אנחנו בעצם מבקשים את השוויון הזה בשאלות, כל הזמן שאלות שעולות על שוויון, על מעמד האישה ביהדות, עלם יש שוויון ביהדות וכולי וכולי וכולי. אז הבסיס לרצון בשוויון זה הרצון בתענוג, הרצון שנוכל לההנות כולנו אותו דבר. כן? ועכשיו אנחנו הולכים אל השאלה של האישה הזאתי. היא באה ומספרת שהיא עושה כביסות, נקיונות, בישולים, עושה עושה עושה עושה ובעלה אומר, "אצלי זה מתקז כי אני זה שמפרנס את הבית." אוקיי? אבל אם נסתכל יכול להיות שיש פה באמת שוויון. הוא הולך דואג יוצא בטח ב7: בבוקר חוזר בחר הצהריים שש 7 ש

כשהיא סימה להשקיב את הילדים תלוי כמה הוא אוהב לראות איך משכיבים את הילדים והוא חוזר מאוחר והוא עייף והיא בתמורה הוא עושה את כל השעות האלה כדי להביא כסף הביתה והיא בתמורה מנקה ומבשלת ומסדרת את הבית אז זאת אומרת שיחסית כל אחד תורם את שלו לתוך הבית האם אנחנו יכולים לבקש שיהיה פה שוויון יכול להיות שיש לו הרבה סיפוק ולה אין סיפוק יכול להיות שהוא מתלכלך והיא לא מתלכלכת. יכול להיות שהוא עובד עם בחברה של אנשים בלתי נסבלים והיא בחברת הכביסה שלו עונה לה כשהיא צועקת. אז לא יהיה פה שוויון. ולמה בכל אופן אני שואלת האם יש פה שוויון? אנחנו שואלים שאלות כשלא טוב לנו. אם טוב לנו אנחנו לא שואלים שאלות. שאלות

מתחילות להתעורר כשממש ממש לא טוב לנו ולא כיף לנו. וזה אומר שלא טוב לה ולא כיף לה. השאלה שלה היא לא האם זה בסדר שבעלי לא עוזר בבית. היא האם זה בסדר שאני עושה כל כך הרבה כי אני מוצאת הרבה פעמים נשים שאומרות לי תשמעי אני לא צריכה שום דבר תני לי לנקות לבשל לסדר אני אוהבת את זה כל כך

נכון

כשהיא מבקשת שבעלה יקום לעזור לה זאת אומרת היא רואה משהו אחר ספר לך סיפור השבוע הייתה לנו סדנה הסדנה אה הסדנה עסקה אני חושבת שדיברתי על זה כבר היא עסקה במוגנות אבל לא דיברנו על מוגנות בכלל כיוון שההגדרה הבסיסית של מוגנות היא תקשורת מיטבית ואחרי חשוב לי באמת להביא את הרעיון של תקשורת מיתבית. במפגש האחרון דיברנו על כל מיני סוגויות שאנחנו מתנהלות איתם ביום יום ואמרתי שכשילד מטריף אותנו הרבה אנחנו מדברות על זה כאן כשילד מטריף אותנו בעצם הוא מעורר לנו איזשהו טריגר שנמצא בתוכנו אז קמה אישה אחת והיא אמרה מה פתאום יש הרבה סוגיות בחינוך שהם בעייתיות וצריך לחנך את הילדים זה שאני כועסת על דברים מסוימים

זה כי אני אמונה על החינוך והתפקיד הוא עליי ואני צריכה לעמוד על דברים מסוימים אמרתי אוקיי תני דוגמה היא אומרת, "תקשיבי, אני נכנסת הביתה. א ה מכניסה את הילדים ככה מבית הספר הביתה ואני קולטת את הבנות זורקות את התיקים בכניסה לבית וזהו. וככה הם נשארו. הם מדלגות מעל התיקים והולכות קדימה. ענתה לה מישהי אחרת, אוי איזה מזל זה. כי יש בעלים שמנגבים את הידיים, זורקים את המגבת ומדלגים מעליה. ואז נתה לה מישהי אחרת. א אצלך זה טוב. אצלי הם עושים שיעורי בית על הרצפה בכניסה בפתח של הבית אחרי שקניתי להם שידה ב-2000 ש₪ היא חזרה ל2000 ש₪ כמה פעמים אמרתי שהיה יהיה מעניין לדבר איתה על על ה-2000 ש₪ האלה מאיפה היא

גוותה אותם מאיפה מאיזה הלוואה היא לקחה אבל לא באה סקינן דיברנו עם אותה אישה שהלתה את הילדות שלה ששמות את התיקים בכניסה לבית ואז אמרתי לה מה לא בסדר שילדות זורקות את התיקים בכניסה לבית היא הסתכלה עליי בעיניים חבל שנרשב שמתי לסדנה שלך, את כנראה לא יודעת על מה את מדברת. אמר, לא, בסדר שהילדות שמות את התיקים בכניסה לבית. מה את לא מבינה? היא הסתכלה עליי בעיניים של כאילו כנראה את לא מהעדה הנכונה, לא מהעדות שמסדרים כל הזמן את הבית, אצלכם זה משהו אחר. מה לא בסדר? שאלתי אותה. ואז היא אומרת, א מה לא בסדר? שם שמות את התיקים בכניסה לבית ומה לא בסדר בזה? היא ממש התרגזה. אבל אני המשכתי ומה לא בסדר? ומה לא

בסדר? ומה לא בסדר? את יודעת מה היה מדהים? אחרי כחמש דקות שאני שואלת אותה, אוקיי, בכל אופן, מה את מרגישה, מה לא בסדר? פתאום זה יצא לה, היא התיישבה, היא בכתה נורא. ואז היא אמרה, אני אגיד לך מה לא בסדר? אני נזכרת בדיוק שאני הייתי ילדה בת שבע. איך אני הייתי באה הביתה ומנסה לדבר? אני חושבת ש מרה שהיא הייתה ילדה עשירית ואני מנסה לספר דברים ואני מנסה להגיד דברים ואף אחד לא מתייחס אליי. כולם מתעלמים ממני. זה מה שזה מזכיר לי. כשהילדות שלי סורקות את התיקים ואני אומרת להם לשים את התיקים במקום זה מה שזה מזכיר לי איך הייתי ילדה קטנה ואף אחד לא התייחס למה שאני אומרת ואת יודעת היא אומרת לי אני חושבת שהרגש

הזה עולה לי בכל פעם גם כשאני מדברת עם בעלי והוא לא מתייחס וגם כשאני מדברת עם הילדות והן לא מתייחסות בעצם מה היא שמה היא באה עם תלונה של תיקים שנמצאים בכניסה לבית מה יש שם קושי אחר שיושב מאחורי התיקים אין פה בכלל בעיה של תיק תיקים. אגב, אין לי ספק שכשהיא היא בכתה ואז ה היא פתאום אחרי שהיא בכתה אז היא אמרה וואי תודה רבה יש לי הכלה גדולה. למה? כי היא מנסה להעביר איזשהו מסר. אבל היא מעבירה מסר לא נכון. היא מעבירה תדר לא נכון בכלל. היא לא מדברת על תיקים, היא מדברת על זה שמתעלמים ממנה. היא לא מדברת על סדר וניקיון. פתאום היא גלתה שכולנו שבות מכל העדות.

אוקיי. תגידי וזה תמיד ככה או שבאמת יכול להיות שפשוט באמת זה מפריע שזורקים תיקים בבית ומי שיכול להתעקל וליפול נכון אבל אמא שזורקים ל תיקים בבית והיא תיגש אל הבנות שלה ו תגיד להם תקשיבו יש כאן תיקים מכניסה לבית ואני לא רוצה שזה יהיה יותר כל אחת לוקחת את התיק שלה ושמה אותו במקום ואז הילדים אם אמא העבירה תדר נכון מסר שיושב על תדר נכון הילדים יקחו את התיקים למקום אז יקחו עוד פעם עוד פעמיים אבל פה יש וערעה שהאישה מאותגרת מהסיפור הזה ואת מבינה שמה שיושב שמה זה לא אין אין שם התנהלות של תיקים, יש שם התנהלות של חוסר הקשבה, של התעלמות. זה מה שמנהל. עכשיו שאת רוצה לדבר, שאת רוצה להבהיר שמפריע לך שיש חוסר

הקשבה, שאת רוצה להבהיר שמתעלמים ממך, אבל את לא באמת מבינה שזה מה שיש שם. את לא יכולה להגיד תקחו את התיק למקום כשבעצם את רוצה להגיד חבר'ה תסתכלו אמא כאן הם יקחו את התיק אבל את עדיין לא מרוצה כי עדיין הבעיה שלך היא לא התיק עדיין הבעיה שלך היא היא החוסר היא ההתעלמות ממך ולכן כשאת באה ואת אומרת א חבר'ה תיקחו את התיקים אבל הכוונה היא לא עיקים אז את לא קיבלת את מה שרצית וזה נכון לגבי כל אנשים שישבו שם שם והאם משידה

זאתי 2000 שק היה שמה משהו אחר היה תדר אחר אבל זה תמיד לא לא באמת מה שצף על פני השטח זה היה רק א קצה הקרחון ויש שמה בעצם עוד א

אני אתן עוד דוגמה הייתה שם אישה שדיברה על זה על בישולים לשבת והיא ממש היא התחרפנה אני לא יכולה לבשל שבת פתאום וכל הסיפור הזה של בישולים והגזמות וכולי וכולי וכולי וכולי וכולי והיא לא הפסיקה להגיד עד כמה זה הגזמות והגזמות והגזמות ואז אה א מישהי אחרת ניסתה לנח חם אותה ואמרה לה וואי אבל אני זוכרת שאת שלחת לי א א היית שולחת לי את הסלט הזה והזה ואמרתי אל תנחמי אותה תני לה שנייה להוציא את כל ה זה מהבפנים והיא המשיכה והמשיכה טובה סך הכל נסתח והיא המשיכה וזה ואז היא אומרת א ואז הכנסנו אותה פנימה ואני אני תמיד קוראת להם קורבן ציבור הם מוכנות לספר לחסוף את הדברים שלהם כדי שהציבור א מצד אחד יהנה בכל אופן חמודה כולם ב8 בערב שרצן הילדים עם הבעל שיהיה קצת הנאה בסיפור

זה שמע קצת כמו קבוצת תמיכה די א

זאת קבוצת למידה מדהימה

אה אני חושבת שבכל מפגש נשים באמת בין אם זה בבית קפה בין אם זה בשיעור תורה בין אם זה בסדנה יש את המקום הזה של הקרחצן של הוונטילציה

את מתחילה לעשות את זה

של להתאוורר אני קצונית וזה כבר שנים בואי ווזה נותן המון זה נותן את ה קודם כל יש לך מקום לכאב שלך למה שאת עוברת זה מתפרץ בתיקים וזה מתפרץ בצורה כזו או אחרת אבל

אבל קודם כל ה הדבר הזה שיושב לחצף ואז יש לזה מקום ואז אפשר לטפל כי זה כבר לא הקצה של הקרחון חספנו את הכל

לא ואז את בעצם מעבירה תדרים נכונים הביתה בקיצור אותה אחת שמספרת שנורא קשה לה עם האוכל אז א אז אנחנו מחזירים אותה גם כן לילדה קטנה מה קורה וזה אומרת אני לא סבלתי אתה שאלתי אותה מה איך את רואה בישולים לשבת? אז היא אמרה המון המון המון המון המון המון פרוטוקטים על השיש המון המון המון המון המון מלא מלא מרכיבים אוקיי ואיך את עם כל המרכיבים האלה אני לא יכולה אני לא יכולה אני לא יכולה איך היה אצלי אמא שלך אז היא אמרה כל רגע אמא שלי הייתה שוכחת והינו צריכים ללכת למכולת להביא עוד משהו לכת למכולת להביא עוד משהו לכת למכולת להביא עוד משהו אוקיי ו איך את הרגשת שאת נכנסת הביתה ביום חמישי ואמא באטרף שלה

בישולים וזה אז היא אמרה א מה שהיה קורה לי זה שהייתי כל כך כל כך כל כך רעבה אבל אין אוכל אז אמרתי ו ואז היא סיפרה שהיא הייתה צריכה, היא עושה את זה ממש בדרמטיות, ראית שזה כואב לה. אז לקחתי, הייתי לוקחת פרוסה ומורחת או גבינה או חומוס ואוכלת. נו, ומה היית מרגישה? שאני רוצה שידאגו לי וכשלא דואגים לך מה בסוף בסוף הגיע לזה שכשלא דואגים לה היא נורא לבד והיא חסרת ביטחון. מה קורה? היא מגיעה ביום חמישי לבשל מלא מלא מלא מלא פרודוקטים, מלא פרודוקטים כדי שלא יווצר מצב שכל רגע הולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים, אבל בעיקר מה שקשה לה שהיא לבד בסיטואציה. כשהיא הבינה פתאום הייתה לה ואז היא אמרה לא לא אבל אני לא

רוצה להגיע למצב שאני אצטרך להיכנס למטבח עוד הפעם כי שוב היא הייתה צריכה להיכנס פנימה ויהיה שמה עוד משהו שהתגר אותה מאוד בעצם אנחנו פועלים מתוך המקום הפנימי הזה ומשם אנחנו מבקשים אבל התדר הוא בעייתי כי האישה הזאתי שואלת האם זה בסדר שאני מנקה מבשלת מסדרת ועושה וזה וזה והוא בעבודה על פניו כן, הוא מפרנס את הבית ואת מנקה, מבשלת, מסדרת. או שתלוי תשאלי את עצמך אם את בסדר עם זה, טוב לך בתפקיד הזה, במקום שלך. אז זאת התשובה.

יפה. אבל את נתת בתחילה, את אמרת כן, יכול להיות שיש נשים שטוב להם, יש להם סיפוק מלהיות בבית, יופי. אז אם לא טוב לך, אז תשים זה משהו. אבל אם זה מה שאת אוהבת וזה מה שאת רוצה, אז כן, זה שווה. קודם כל, אם אנחנו מתייחסים לשוויונות, כן, הוא מפרנס. כזאת היא היא בכלל לא מתחילה מהזוגיות, היא מתחילה אצלה. זה כביכול פי מה שאת אומרת זה לא קשור אליו.

אם אם את מרגישה שאת בתפקיד הנכון שלך, לא משנה אם את יוצאת לעבוד או את בבית לצורך העניין, אז אז את במקום שלך. אבל אם את מציפה את זה ממקום של להשוות ביניך לבינו,

אז זה אומר שאת יושבת בו,

אז את מתוסכלת וזה ממקום אחר. זה זה לא קשור אפילו לזוגיות. בדיוק כי אם אנחנו נסתכל אחד ועוד אחד פשטות

שאלה על זוגיות שלא קשורה לזוגיות

כ כי נכון נכון אבל אבל אם אנחנו נסתכל לכל אורך הדרך אנחנו נראה שיש לנו בקשה יש לנו קריאה אבל אנחנו אנחנו לא יודעים לספר את ה את הסיפור הנכון בקריאה אנחנו פונים לעזרה ואנחנו מחיגים את המספר הלא נכון אז כשאת מחייגת 100 ואת מתכוונת ל למחביבה אש לצורך העניין הם יקראו למחבי אש מחייגת לבית ספר של הילדה ועונה לך טיפת חלב זה כחיה מספר לא נכון. כשאת באה ואת אומרת משהו ואת לא נענית ואת מרגישה שלא מבינים אותך, את לא מסבירה את הדבר הנכון. את לא על התדר הנכון. תחפשי מה יש שם מתחת. וזה תמיד זה תמיד יהיה מקום כזה של לשאול את השאלות ולחפש עומק. לא יכול להיות שפשוט באמת אני בן אדם שאוהב סדר ואני לא יכולה לראות את התיקים באמצע הבית.

אז תבקשי שהתיקים יגיעו למקום.

וזהו. שלום על ישראל. אבל את אומרת אם זה מתמשך וזה משהו שהוא כבר נהיה תופעה

ואת מוטרפת את מוטרפת

הריאקטיביות הזאת שדיברנו עליה זאת אומרת זה משהו שמצבנים ו

כשא תבי תביני כשאת מתקשרת מחייגת את המספר לאמא שלך ועונה לך חמותך אז חייגת מספר לא נכון תנסי להבין מה אני אומרת כשאת מבקשת שישימו את התיקים כי את חייבת סדר אבל אף אחד לא מקשיב לך את מעבירה תדר לא נכון

יש פה משהו יש פה טריגר אחר שצריך א

ואני ומתיבות לכת כן שנמצאות איתנו ועוקבות אחרינו הם גם יכולות לבוא אחרי שהם הבינו את הרעיון לבוא לשבת עם הילדות ולומר אני רוצה לספר לכם מה קרה כשאמא הייתה במפגש וסיפרתי שנורא קשה לי שמשאירים תיקים על רצפה ופתאום הבנתי מה יהיה שם ואני אספר לכם אני הייתי ילדה קטנה ואת ועכשיו יש נשים שאומרות אותנו מתפלצות איך אני אספר לילדות שלי שהייתי ילדה קטנה ואף אחד לא הקשיב לי איך אני אספר שלא הקשיבו לי קודם כל אני לא יכולה להודות בפני עצמי שיש שמה משהו שלא אני לא יכולת לא אי אפשר יש בזה דבר כל כך מיוחד הפשטות אני זוכרת שבפעם הראשונה שדיברנו על זה אני ממש זוכרת את זה ש שאמרת פשוט צריך לשבת ולדבר על זה ואני

אמרתי לי לא יכול להיות שזה כזה פשוט באמת שהייתי בהלם וזה באמת כזה פשוט זה פשוט כמו להגיד את את זה אבל לא אצל כולם זה פשוט להגיד את זה כי את לא יכולה לבוא ולדבר עם ילדים

שילדים בכל גיל אני חושבת האותנטיות זה הרדר הכי חזק שלהם ואם את לא שלמה עם מה שאת אומרת הם ירגישו את זה

אז אז קודם כל תוציא את זה מה שנקרא עם עצמך בסדנה או באיזה דרך שאת יכולה באמת להציף את הדברים ולפתור את זה מול עצמך ולעמוד מול עצמך אחר כך את תוכלי לבוא ולדבר על זה

מסוגלת אבל קודם כל בפני עצמך להודות שאת לא מושלמת. תהיי מסוגלת לבוא ולומר אני לא מושלמת. זה בסדר. יש נשים שמאוד מאוד מפחדות ברגע שהם מבינות שיש להם מה לעבוד. ושוב זה נובע מתוך אותו מקום ששואף לתענוג. אם אני יש לי מה לעבוד עם עצמי ואני צריכה עכשיו לעשות שינוי. זאת אומרת שהחיים לא ממשיכים. אני צריכה לעצור לחפש מטפלת. אני צריכה להשקיע בזה זמן, אני צריכה לעבוד, לגלות דברים שהם יהיו לי לעתים לא פשוטים, לעתים אני אהיה בהצפות רגשיות וכולי. אולי עדיף שלא. איך אמרה לי אחת אנשים שאני מלווה? היא אמרה, "תקשיבי, חוויתי הערות מטורפות. אני לא יכולה לחזור אחורה, אבל אני שואלת את עצמי אולי לא היה כדאי שנתחיל

את זה מההתחלה. למה?" כל אומרת, פתאום אני רואה דברים במהלך הזוגיות שלי שאני לא יכולה להשלים איתם יותר. אני לא יכולה לאפשר בזוגיות שלי יותר את מה שקורה שם. ועד כדי כך הקטע של להודות בדברים ולעשות שינוי להוביל מהלך הוא לא פשוט שהיא שאלה אולי היה עדיף שלא הייתי עושה את זה מראש כאילו הייתי מת כל ה התחילה דרך והיא אמרה לעצמה כאילו הלוואי שלא הייתי מתחילה את זה

עד כדי כך להבין פתאום דברים על הזוגיות ועל הדרך שבה מתנהלים החיים בבית

כי זה מעמיד לנו מרע זה לא תמיד א פשוט לראות יפה. אבל כשאתה חווה בדיוק וכשאתה חווה הערה קרל יוון מדבר על זה שכשאתה חווה הערה והאגו שלך מתקלף המסכה הזאתי ששמת על עצמך מתקלפת ואתה מתחיל להבין מה היה פה הטעם השתנה את האלה שנמצאים סמך לא משתנים ולהם מאוד קשה עם השינוי שלך אז מה זה עושה לזוגיות במקרה כזה שבאמת בן אדם עובר תהליך כמו שאת אומרת האישה שאת מלווה ובעלה לא ביתה נכון הוא לא ביתה ויותר מזה הוא מאוד כועס על התהליך כי עד אז הייתה לו אישה מאוד מר רצה

אז מה מה זה עושה לזוגיות? מה זה עושה לזוגיות? כי בצ זה זה לא תהליך זוגי. ה היא עושה את זה לבד. איך אמרת? מטווה לכת והוא א

נכון אז מה שזה עושה עושה לזוגיות יהיו שמה כמה שלבים. בשלב הראשוני בין הזוג לא מוכן. אם זה בין הזוג בובת הזוג לא מוכנים לשינוי הזה. שנייה איפה נעלם זה שהיה איתי עד עכשיו. אלה איתים שהסכים לקבל את מה שאני רציתי. גם אם זה היה דברים לא נכונים, לא טובים. אה

אמרת שהיה שם ריצוי. היה שם ריצוי גדול ויש יש מצבים של א נשים או גברים כן שאני מוצאת שם מיוחדים אני זוכרת שיום אחד ישבו אצלי זוג שהגיעו בגלל הילדה שלהם ואאישה דיברה אל הבעל בשפה שהשם ישמור ויציל בשלב מסוים הסתכלתי ואמרתי למה אתה מוכן לזה למה אתה מסכים לקבל את כל זה היה באמת ברמה של כאילו יחלה לו בכל רגע נתון שיקרו לו דברים מאוד טובים כולל שהוא יפגוש למעלה את כל אה שוכני עליון

כיצ חיצוני ולא בצד הטוב.

כן. ואז למה? אז כשבן זוג משתנה פתאום זה שהיה רגיל להתיח בו את התסכול שלו, להתיח בו את הדברים של קשה לו, לסמוך עליו שהוא ישמח אותו, ירצה אותו, יהיה בשבילו וכולי. בן הזוג לא יכול לשת. אבל אני תמיד אומרת בין זוג שמשתנה, אני אומרת לזה לנשים תעשי את הדברים בעדינות. בין הזוג שלך שהתחתן איתך וקיבל אישה מרצה הוא לא השם שעכשיו החלטת לו לרצות. כן? אז תמיד אנשים אומרת אבל למה למה מהתחלה הוא לא היה אכפת לו? מאוד קל להגיע למצב שאתה נשאב למקום הנוח הזה שיש מישהו שמרצה אותך, שיש מישהו שמוכן לעשות דברך, שיש מישהו שכל הזמן א נותן לך ומרפד לך. זה הכי קל בעולם. מפנקת. מי רוצה לקום מזה בכלל?

בטח. אז זה מאוד קל. אז מצד אחד את הרגלת לזה, מצד שני נגמר לך עכשיו ואז ב

בו ואז את הולכת קדימה כן כן ואז מה

אז בעצם לפי מה שאת אומרת אי אפשר להשים אותו זה מציאות שאת יצרת

זה זה זה אי אפשר להשים אותו אבל כן הייתי אומרת שבתור בני אדם אנחנו מחוייבים לקודים אנושיים ולא להיות מנצלים

השאלה אם זה קודים אנושיים האם זה קודים אנושיים שהם ברמה שצריך להיות מטפל כדי לזהות אותם. כי את מכירה את המשל עם הצפרדע שאיך מבשלים צפרדיה שהיא לא תקפוץ מהסיר? אנחנו ברוך השם לא מבשלים צפרדים אבל בוא נגיד מטבחים שכן אז הסוד הוא לחמם את המים בהדרגה זאת אומרת אי אפשר להכניס את הצפרדע והיא תתבשל כי היא תקפוץ מהסיר אז עושים לה סוג של השוואת טמפרטורה כמו שמעולמות האפייה ומבשלים אותה לאט לאט למה כי היא מתרגלת למים דברים כאלה

אנחנו נדבר על זה בנפרד רצי אם היא מתרגלת למים ועוד קצת מתרגלת למים ועוד קצת מתרגלת למים כל פעם מעלים לה את הטמפרטורה תוך כדי לא מבר כי התרגלה לחמימות הז והיא הופכת להיות מרק אז זה סוג של אני לא יודעת באמת מאוד מעניין מה שאמר לא מאוד מעניין מה שאמרת זה לשתי הצדדים זה לשתי הצדדים זה לשתי הצדדים אני אגיד לך משהו אצל המרצה שמתי לב שיש משהו מאוד מאוד מעניין הוא מאוד עמוק המרצה מצד אחד כביכול נותן לבן הזוג את כל מה שהוא צריך ורוצה וכולי וכולי אוקיי, אבל הרבה פעמים אני שמה לב שיש נשים שהם מאוד דאגניות ואת יודעת מה אולי לא נקרא להם מרצות כמו שהן דואגות שיהיה לבני הזוג שלהם את הכל ומפנקו אותם מעל ומעבר ויש פה מקום של שליטה

זה נורא סתוב להם בן הזוג לא יכול בלדיהם יותר הילדים שלהם לא יכולים בלדם

אתה יודע במה אני נזכרת שבדיוק בתוכנית הקודמת את נתת את הדוגמה הזאת שמה קורה כשאמא מבשלת אבל הילד שלה רוצה לאכול דווקא את הפרוסה עם השוקולד אצל השכנה. אם היא מקבלת את זה, אני בישלתי כי בישלתי לשם זה חלק מתפקידי ועשיתי את זה באהבה. אני נותקום לבחור מה לאכול, אם שלי או שלה כביכול לא משנה לי. אבל אם זה משנה לה, אני מתחילה לעשות לו רגשות אשמע וכמה טרכתי וכמה בישלתי, אני ממש זוכרת שאת פירטת את זה. אז אז כבר את לא באמת בישלת בשבילו, את בישלת בשבילך. יכול להיות שזה על אותו קו.

כן, זה בדיוק המקום. עכשיו, אז אם אנחנו לוקחים את המרצה או את השולטת, המרצה אולי אולי יש בו יש בו קצת מזה, אבל בואי לא נשים את זה בצד. את שואלת בעצם האם אנחנו יכולים לכעוס על בן הזוג שנתן שירצו אותו כך?

אוקיי?

ואת אמרת מצד האנושיות הוא היה צריך להרים דגל.

נכון? וישנם כאלה שהם נשאבים לשם כי זה נורא טוב להם וכיף להם וכי גם הם חסרים. אדם אדם שבריא עם עצמו לא רוצה שירצו אותו. הוא לא מחפש את זה. הוא רוצה לחיות במערכת זוגית שוויונית

בריאה

בדיוק. אומר

לא לא עכשיו אני נישן עלייך ולא עכשיו א את עושה בשביל

את צריכה לעשות כל כך הרבה דברים בשביל שיהיה לך מקום. יש לך מקום בריא משלך. יש לך מקום יש לך בתוך הבית שלנו יש מרחב שאת יכולה לחיות בו בלי לרצות. אבל כשבן הזוג חסר ויש שמה חולים משלו והיא חסרה ויש לה חולים משלה אז זה נורא כיף לכולם ביחד היא מרצה אותו וככה היא מרגישה טוב והוא מרצה אותה והוא מקבל את הריצוי שלה וזה נותן לכל אחד מהם את המקום היא נמצאת במקום

עד שזה נגמר לה והנה אנחנו כאן

בדיוק וכשזה נגמר לה והיא מתחילה לעשות שינוי אז מה שאומר קרליון אלה שנמצאים סבחה הם נורא נורא מסכנים פתאום קמת ואמרת עד לפה מה עד לפה את לוקחת לו עצם זה שהוא הסכים שתרצי אותו. עצם זה שהוא הוביל אותך למצב שהיית צריכה לרצות אותו. זה אומר שיש שמה חולי.

עצם זה ש זאת המערכת יחסים שהתמגנתה לא יודעת את עצמי להשים איזה צעד להשים זה גם אומר משהו. אם דיברנו על תדרים זה נכון נכון נכון. אני מלווה עכשיו א בחורה שחותה בבית קושי ממש גדול. כל הזמן נוצר אצלם בבית ההבנה שהם לא יוכלו להסתדר לשנייה אחת בחוץ ללא מה ללא האבא

שום פנים ואופן אין סיכוי לא יצליחו להסתדר בלי אבא זה לא יקרה זה לא לא ילך ו והסברתי לה שמערכת כזאתי נובעת לא מתוך הוראות של אבא מערכת כזאתי נובעת מתוך חוסר מאוד גדול של האבא עכשיו זה שהיא סבלה מזה בוודאי אי אפשר להתעלם מזה סבל מר אבל בסוף ההתנהלות של האבא הייתה מתוך מקום חולה וגם במערכת זוגית התנהלות של בן זוג שדורש ריצוי יש פה מקום חולה גם דיברנו על זה בעבר על הנרכסיזם הנרכסיסטים הם חולים מאוד יש להם חוסר מאוד גדול הם חייבים ש שיהיה להם שיהיה להם שיהיה להם אז הם כל הזמן יספרו כמה הם דאגו ש שכל זה יקרה בגללם מישהו עשה צה לאישה מסיבה בעבודה אז הם מספרו לשם מה את חושבת איך זה קרה דיברו איתי

ואני לקחו את זה עליהם וכשהשכנה הפתיעה אותה באיזה משהו מה את חושבת אני זרקתי לה מילה הכל זה סביבם הכל הכל הכל סביבם למה כי הם חייבים שיהיה להם איזשהי נוכחות בעולם שיהיה להם איזשהי משמעות אם אין להם משמעות אז מה הם שווים יש עוד זן במערכת זוגית כן שזה בן אדם שהוא פרוברטי

אני רוצה שאנחנו נפתח את זה בצורה באמת מסודרת. אז בוא נזכור את זה שדיברנו על בן אדם שהוא פרורטי וגם אתם תמשיכו לשלוח את השאלות שלכם. זה משמעותי, זה חשוב ואנחנו בעזרת השם מיד אחרי הפסקה מוזיקלית נמשיך ונענה. כי כולם יודעים שזה לא יפה ושנאת חינם זה מגיל כזה אבל לא יודעים איך פתאום הופכים מלאכים לאחהוב אחד את השני אולי רק אני אבל לא משנה אני מבין שאין לי שום מצרג בלב אז אני שוב מרים את העיניים והוא כי אף אחד לא אשם תרחם עליי תראה אני לא יודע איך להפוך את הלב הזה שפתאום הוא יהיה כזה משהו שאוהב. גם אותו אחד שלא בא לי סתם. אבא תן לי כבר אהבת חינם. ויאללה תביא כבר את המשיח. השם אני לא מצליח. ואין לי

שום מושג פה. תביא כבר את המשיח. נפרוס לו את השטיח. נאכל גם הטיח יהיה לנו לו יום. שתגיד לי עד מתי תובחק תיתן מי מתנה אהבת חינם חינבת חינחנו כי כולם יודעים וזה לא יפה ואומרים לי שאני לא יכול ולא עובר את המינסטרים וואלה תחייך כזה בשבילו דוקף תשקע הרבה אם תהיה אתה אז זה לא ילך אתה חייב גם לסתם כי זה הכי הולך ושאלתי איך מה ליובל לזה ותראה לא תעשב בסך הכל רוצה להיות צדיק מהמם אז תהפוך את הלב הזה שפתאום הוא יהיה כזה משהו שאוהב כל אחד ואחד כמו בן ממש אבא תן לי כבר אהבת חינם ויאללה תביא כבר את המשיח השם אני לא מצליח ואין לי שום מושג פה תביא כבר את המשיח נפרוס לו את השטיח נאכל גם הבטיח יהיה לנו יום

שתגיד לי עוד מתחד מתנה בתחינה חינ ותיתן שלום בין אח לאח שלו, בין אחות לאוד אחות, בין אחים לאחיות, בין איש לאשתו, בין אדם לאדם. תן שלום בעולם, תן אהבן כולם בחינם ויאללה, תביא כבר את המשיח השם אני לא מצליח ואין לי שום מושג בו תביא כבר את המשיח נפרוס לו את השטיח נאכל גם הבטיח יהיה לנו יום חגי יהיה לנו יום חג יהיה לנו יום חג יהיה לנו יום חג יהיה לנו יום חגי להלה חזרתם אלינו אז אנחנו היום בתוכנית על זוגיות על המורכבות שבזוגיות ואנחנו בדיוק לפני הפסקה עצרנו ולדבר על בני זוג שהם פרורטים. אמרתי את זה נכון?כן

והנה הרבנית כאן תסביר לנו מה זה אומר. טוב אז אני אומרת את זה מאוד בזהירות ואני גם למה אני אומרת בזהירות כי אחרי שאנשים שומעים משהו אז הם ישר אומרים רגע רגע רגע זה בדיוק כמו שיש אצלי וזה אז נהרגע ומהר

אבל לפניסיסטים לא אמרת את זה

כי

לא הרגעת אותנו ככה

כי הסברתי וגם לא כי דיברנו בעבר הנרקסיסטים ואמרתי שע על דעתי שכולם נובעים מחוסר וגם הפרפרט נובעה מחוסר

בוא בוא נצא מתוך נקודת הנחה שבאמת אנחנו באיזשהיא הנחת יסוד של בורא נפשות רבות וחסרונן כולנו חסרים. השאלה איפה זה מקום שהוא הגיוני בתוך מערכת שהיא בריאה מאפשרת שנותת מקום לכל אחד מבני הזוג. ואיפה זה כבר נהיה משהו חולני, משהו שצריך לטפל בו, משהו שזה שואב מהשני את את החיות, בוא נקרא לזה ככה, או שהקצנתי

בדיוק ממש ככה. אז באמת ב טייפ שעכשיו נדבר עליו זה אנשים שחיים דרך אנשים אחרים. אין להם מי שאלהם שום דבר.

מה מה התרגום למילה הזאת? פריברורטי. זה זה הגדרה שהיא טיפולית. זאת אומרת בעולם הטיפול. כן.

והם חיים על חשבון.

הם לא חיים על חשבון. הם חיים מתוך.

מה מה זה אומר?

זאת אומרת שאין להם מיש עצמם. הם צריכים להשקיע מאוד במישהו אחר. ודרכו הם חיים. הם חווים את הסיפוק שלהם. דרכו הם חווים את מה שיש להם, את השמחה שלהם, את ההישגיות שלהם, כי הם מאמינים שלהם אין שום דבר. הם חוו ילדות לא פשוטה, שבילדות הזאת דיקעו אותם, אמרו להם שהם כלום והם אפס והם שום דבר ולא היה מי שיתקן את החוויה. אז מה שקורה? הם בוחרים להם בן זוג. עכשיו בבן זוג הזה בעצם יהיה השליח שלהם למול העולם כביכול. בהגדרה זה מאוד מאוד עצוב. בהגדרה הם בעצם נחשבים גם כן מהסוג התוקף, מהסוג הדורס כביכול. אבל אני רוצה כן להביא את זה מתוך מקום של הבנה לעומק שחקרתי לעומק לעומק מה יש עם עם הטייפ הזה אז זה בעצם אדם מאוד מסכן אני אני שנייה מחילה אני יכולה לקטע אותך או שאת רוצה להמשיך

לא

כי יש פה נקודה שאת אומרת שמצד אחד זה לא נרכסיסטים נכון ואולי כדאי לעמוד על ההבדל יש פה משהו שהוא עמוק יותר כי את מתארת פה משהו שהוא ריק משהו ש שלבן אדם אדם אין אין עצמיות, אין אישיות, הוא משאיל אותה ממישהו אחר.

ואבל עדיין הוא נחשב ממשפחת הדרוסים, אני קוראת להם, ממשפחת התוקפים, מאלה שהם לוקחים להם קורבנות. זאת אומרת הוא אין לו משלו והוא חייב מישהו שיממש אותו ואז הוא משקיע בו והוא נותן לו והוא מוביל אותו והוא והוא מביא אותו למצב שהוא יהיה משהו מיוחד כי דרכו הוא חווה המון סיפוק והמון אושר והמון שמחה. אני זה מזכיר לי טיפת מזל קצת. יש פה איזה איזה פוטנציאל לכישרון גדול א לצורך העניין כישרון של שירה, כישרון של משהו שיכול להביא באמת הרבה בשפה של היום לייקים, הרבה א תגובות טובות, הרבה כסף והיא נמצאת מה שנקרא בפרונט והיא היא מספקת את כל מה שבעצם הוא רוצה להשיג והוא שהוא לא יכול ודרכה יש לו את כל את כל הדברים שהוא רוצה להשיג והוא לא יכול להשיג.

יופי. עכשיו אם אני זוכרת נכון את הסרט שאת מדברת עליו כן על אבא מבוגר ש שהוא משיג דרך הילדה. על זה את מדברת? אני מדברת ברמה העקרונית כי באמת אני לא זוכרת את הפרטים גם אז פה אנחנו צריכים להפריד אנחנו צריכים להפריד בין

א שתינו נורא צדיקות כבר שנים שאנחנו לא

באמת

זה רק סכרונות אבל

חשוב לדייק את זה אה

אה צריך להפריד בין הורים שעושים את זה שכביכול על פניו זה נחשב בסדר הם רוצים נחת מהילדים שלהם אבל גם פה באמת יש בעייתיות כי כי אתה אתה רוצה לחוות דרך הילד את מה שאתה לא עשית כשהיית קטן ועדיין זה לא נחשב לפרוורציה.

לא, פה הפרורטי הזה זה נשמע ממש א משהו שאם אנחנו נמצאים עכשיו ביער של החיים זה משהו שאנחנו צריכים להיזהר ממנו כי אחרת לא נשרוד. הוא יתרוף אותנו.

אבל זה הקטע שהוא לא טורף. הוא כביכול נורא מסכן שמממש את עצמו דרך מישהו אחר. איך זה בא לידי דק?

אז יש בהסקולה המקצועית, כולם רואים אותם כתוקפים, כאילו כלוקחים קורבנות, יש מישהי אחת שמדברת על באמת על ה על הקושי שלהם, על זה שהם באמת מאוד מסכנים והיא נותנת את אני נורא אהבתי לראות את זה, היא נותנת את הפן של ההבנה של מה עומד מאחורה, כי על פניו כשאישה כביכול מוצאת את עצמה נשואה לטיפוס לא פשוט, לטיפוס תוקף והיא אומרת לעצמה, אני חייבת לפרק.

אה, רגע, זה בא לידי ביטוי בתוקפנות באמת? לא לא לא לא בהכרח לא בהכרח אלא איזשהיא מערכת שסמויה כזאתי של שליטה שנכנסת לתוכה עכשיו עוד הפעם אני נורא נורא נורא נורא נזהרת כשאנחנו מדברים על דברים כאלה כאן כי אני יודעת שאנשים אחר כך פתאום נהיה להם כאב בטן ונכנסות לחרדה ואומרות רגע שנייה גם אצלי בבית יש לי את כן זה מזעזע וגם אצלי וזה שנייה לעצור רגע לא בהכרח ממש חשוב לי כל כך להבעיר את זה כי כל כך חשוב לי לא לא להכניס עוד נשים להיסטריה כי אני יודעת שחסטריה היום אז איך אנחנו באמת באמת נרגיע היסטריה שעכשיו מישהי באה ואומרת רגע אני אני מזהה פה משהו שקורה בחיים שלי אולי זה זה זאת הבעיה שלו הנה עכשיו עלינו על זה

יופי אז אנחנו רגע נסביר כן אז אנחנו רגע נסביר ואיפה נובעת הבעיה הזאת הבעיה הזאתי

או איך לזהות אותה בכלל אם יש דרך

לא לא צריך לזהות אם את אם זה יש לך את זה בבית את כבר יודעת כן

אוקיי

א ובאמת בואי שנייה לפני שאני אסביר מה מה המניע לזה יש הרבה הורים שרוצים לחבות דרך הילדים שלהם את עצמם.

אוקיי?

שישאלו את עצמם אם זה בסדר או לא. האם זה בסדר שאני לא הצלחתי בחיים? אני שולחת את הילדים שלי לעשות את אותם דברים שלא הצלחתי כדי לחוות דרכם עונג. וואי, היה לי מקרה כזה ממש ממש של ילדה שהיא מיוזמתה הלכה להשתתף באיזשהוא ענף ש שאמא שלה התחילה את הדרך ולא המשיכה והיא פשוט החליטה שהיא לוקחת על עצמה משימה והיא עושה את זה בשביל אמא שלה וזה היה ממש גם מתוך אירוע טראומטי שהיה וזה היה ממש כאילו הילדה הלכה בשליחות והיא מרגישה שזה שליחות והיא אומרת שזה שליחות והיא לא רואה בזה משהו פסול ועכשיו כשאת נותת את הדוגמה הזאת של הורים וילדים זה ממש המקרה שעולה לי

השאלה עד כמה היא שלמה והיא עשתה את זה מתוך החלטה מתוך בחירה שלה

השאלה כמה ילד יכול באמת אדמה היא בדיוק

היא הייתה בגיל א בגיל הנאורים

אז אז אז יש פה שאלה ואת כמה יש לה באמת בחירה והיא יודעת לעמוד על דעתה והיא יודעת לזהות או שיש פה תהליך של של היא רואה את אמא מאוד מאוד מאוד מאוד עצובה והיא רוצה לעשות בשבילה והיא מבטלת את עצמה. לא בהכרח לעתים ילד עושה דבר כזה. עוד הפעם זה מאוד מורכב זה כל עניין לגופו. אם ילד יעשה דבר כזה והוא יהיה מאוד שלם והוא ירגיש עם זה מאוד מאוד טוב הוא מאוד רוצה לשמח את אמא ווהוא יעשה את זה משמה ולא יהיה שם תהליך של ויטור פנימי. כן. א לדוגמה

וואי זה ממש חשוב המשפט הזה. כאילו אני מרגישה שנגענו כאן באיזה שורש שיש לו כל כך הרבה ענפים אבל הנקודה הזאת שאת אמרת עכשיו ש זה יכול להיות מה שנקרא וין situation שגם האמא מרוצה והגיעה בילד שלה וגם הילד מרוצה והוא מרגיש הגשמה ושמחה השאלה אם הוא אם הוא באמת שם אם הוא לא ויטר על איזה חלום אמיתי שיש לו כדי להיות שם בשביל אמא

יופי קחי עוד דוגמה אני זוכרת שראיתי איזשהו אודישן לתוכנית בישול ואחרי שהיה את כל מה שקרה עם עם השביעי באוקטובר אז היו הייתה בחורה שהייתה אמורה להגיע לאותו אודישן והיא נרצחה ואחותה לקחה את כל המתכון שהיא הייתה אמורה לעשות עם כל הפרודוקטים והכל ועם ההקלטה שהיא מספרת על האחות הזאתי מה היא הולכת לעשות ואיך היא הולכת להגיש וזה היא לקחה ממש לפרטי פרטים והיא עשתה מנת אודישן והיא הגיעה לשם והיא סיפרה שהיא הגיעה לפה להיבכן לאודישנים בגלל שאחותה ככה וככה האם היא וטרה על עצמה לא היא לקחה את האחות היא לא עשתה את זה כביכול רק למען אחותה היא הלכה להנציח זיכרון קדוש בתוכה של האחות שלה שוב

וגם דרך כישרון שלה זה זה דרך משהו שהיא מבטאת את עצמה

את עצמה אז פה היא פחות זה פחות היה היא פ היא הייתה אני חושבת עסקה ב ב בשיווק אולי לא יודעת אבל היא אמרה הרגשתי שאני חייבת לבוא לעשות את זה כביכול בשבילה, אבל היא לא עשתה בשבילה, כי האחות ביקשה ממנה. זאת אומרת, אם מישהו ביקש ממך ואז את עושה דברו, אלא הייתה פה בחירה עוצמתית שלה להנציח את אחותה דרך זה. שוב, זה היה פה מקום שלה, הייתה פה בחירה שלה ולכן אנחנו צריכים להיות א א באמת מקשיבים לכל סיפור וסיפור בפני עצמו ולא ישר לבוא ולומר גם אצלי בבית זה ככה, גם בעלי הוא ככה, גם אמא שלי היא כזאת. שנייה

באמת נגיד על נרכסיסטים נראה לי ששומעים יותר ויותר ממהרים אפילו להשתמש בזה ולטייג אנשים ככאלה והמושג של פריוורטים תקני אותי אם אני טועה הוא יותר נדיר נשמע גם יותר חרי

פחות מדברים עליו פחות מדברים עליו אני לא חושבת שהוא יותר חריף מאשר התסמינים של הנרקסיסט

אלא

פחות שומעים עליו יש לו עוד מסטאפת שעליה לא נדבר כאן באולפן אבל א אני בכוונה לא נכנסת לזה זה כי אני אני גם לא

תקשיבי זה נשמע עמוק ומסועף זאת המעילה באמת כי יש פה כל מקרה שאנחנו נדבר עליו יש מה להעמיק בו ולנתח אותו והוא לא יהיה דומה למקרה אחר כמו שאמרת כל מקרה לגופו

כן אבל אנחנו כן כן כן אני רוצה להסביר את העומק של הפרובציה בשביל שלא תישאר פה מישהי שהיא תגיד לעצמה וואלה יש לי יש אני נשואה לבן אדם או יגיד מישהו אני נשוי לאישה נוראית לא בבסיס הוא כאב מאוד מאוד גדול בבסיס זה חוסר מאוד גדול בבסיס זה מישהו שאמרו לו שהוא לא יוצלח והוא רוצה להיות משהו בעולם כי כולנו רוצים שיהיה לנו משמעות כאן בעולם וכולנו רוצים לחיות כאן בעולם ואם אנחנו כלום ואפס ושום דבר אז לפחות שיהיה מישהו שיגשים אותנו יש אמהות שאומרות אגב רחל אמנו כשהיא מבקשת ילד הגננת בגן הייתה מספרת לנו היא אסף השם את חרפתי בעצם היא אומרת עכשיו כשתשבר לי ככה הגנן סיפרה לנו שהינו ילדות קטנות כשתשבר לי לא יאשימו רק אותי

זה מד מדרש

זה מדרש שכתוב שרחל אמנו לא רצתה שיהיה לה בן כדי שיהיה לה במי לטלוט את הכלים שנשברים לה בבית

וזה נשמע כמו דבר בשביל זה רצית ילד זה התפילות זה הכיסופים זה הדמעות בשביל שכשנשבר לך איזה כלי בעלך יבוא ויגיד מה זה למה זה נשבר תגידי זה הילד שלך שבר הנה אתה רואה זה הילד שרצית הנה הוא זה הוא שבר וזה אמיתי שהמשמעות של להיות אמא והמשמעות של ילד יכולה להיות משהו שנשמע לנו כל כך טרביאלי. כן. כן. כי כולנו בסוף בני אדם. כולנו בסוף בני אדם. ואף אחד לא חושד את רחל עמנו. האישה הכל כך יקרה הזאת שהיה בה משהו רע. חס ושלום. היא הרי התה בגלל שהיא הייתה היא כל כך על אנושית בעינינו. ואנחנו מתפללים אליה ולא אליה חס ושלום זכותה עומדת לנו עד היום

ש שכאילו פתאום לשמוע עליה משהו כל כך אנושי

ולכן יופי ולכן זה כל כך משמח אותי שהבאנו את זה שהקדוש ברוך הוא באמת העלה לי את זה בזיכרון למה

כי לראות את כל התסמינים האלה של האנשים שאנחנו חיים איתם שיש להם כל מיני תסמונות והיום ברוך השם יש כל כך הרבה כל כך הרבה רובליקות להכניס אנשים לתוכם

תזכרי שיש פה בסיס אנושי עצוב כואב שממנו סתעף כל המחלה הזאת זאת אומרת אם אנחנו יכולים לקחת איזה פסוק לסכם את זה זה כי לב האדם רע מנאורב יש פה איזה שורש פורא ראש ולענה והוא יכול להצמיח אלא אם כן הילד זוכה לגדול בצורה בריאה

ותפסקי את המשפט כי יצר לב האדם רע מנוריו. זה לא יצר לב האדם רע מנוריו. מנאוריו הוא כבר רע. אלא יצר לב האדם רע ממתי קרה משהו בנאוריו? וואו. ומשמה זה התחיל להסתבך. וואו. ולכן לא להיבהל. להפך ניתנה לך זכות שאת שומעת ממה התופעה שממנה בין הזוג שלך סובל או בת הזוג שלך סובלת. ניתנה לך את ההזדמנות לעזור להם לתקן, לרפא את הכאב. תקשיבי זה לא יאמן אבל אנחנו עומדים לקראת סיומה שלא תוכנית ואני רוצה להחזיר אותנו למשהו שדיברנו עליו בתחילת התוכנית כשאתה תיארת א מישהי שבעצם גדלה עם אבא מורכב ואת תיארת בעצם מה היא עברה בפניה זה עזר לה זאת אומרת לדעת עכשיו ש שהתופעות לוואי שהיא חובה אותם הם תוצרים של ההורים

יפה אז זה זה שאלה מאוד טובה והיא טובה לסיום שלנו לפה כי על זה אנחנו מדברים בעצם מה מה את שואלת האם זה נתן לה משמעות או לא נתן לה משמעות היא בסוף היא סובלת אבל המילה סובלנות אנחנו רוצים לעבור את מה שיש לנו מתוך סובלנות המילה סובלנות מורכבת מסבל עם משמעות תהיה לך סובלנות כשלסבל שלך יהיה משמעות

חזק

תוכל לעבור את הדברים אז יכול להיות שאותה אותה בחורה עדיין לא לגמרי כי היא עדיין כל כך קרובה וכל כך כואב לה ואותה אישה שתשמע עכשיו את מה שאמרנו עדיין היא תהיה הכל כל כך קרובה, אבל ברגע שה יחלחל בתוכה והיא תמין שבעלה הוא לא אדם כזה רע, הוא אדם שיש לו כאב, תעזור לו לרפא את הכאב. למשל, גבר שהגיע למצב הזה כי הוא אמרו לו שהוא אפס והוא צריך לחיות דרכה ואז היא אומרת לו, "תקשיב לי, אתה אתה לא אתה בכלל לא אני לא יודעת איך אמרו לך דבר כזה, אני לא יודעת איך חשבו עליך דבר כזה ותתחיל לעודד אותו מהכיוון הזה, הוא לא יצטרך לחיות דרכה. הוא יתחיל להאמין שיכול לעשות לבד בעצמו. מדהים, מדהים. תודה רבה לך רבנית פרי

כהן לא תוכנית מעלפת בא' ובכל צורה שהיא אני חושבת שבאמת ענינו כאן ופתחנו כאן גם נושאים וגם תשובות מנגד שהם פשוט מרפאים את הלב זאת בכל אופן התחושה שלי לדעת שעם המורכבות עם הסבל אם דיברנו על סבל סבל היא משמעות זה זה סובלנות נכון חזרתי על הדברים נכון אז אז זה גם סבל, זה גם סבל שנושא את יש לו את הכתפיים לשת את כל הדבר הזה

ו כמה המשמעות היא חשובה והיא משנה לנו את כל התמונה ההכרה ההבנה המודעות הקרחצן תרצו זה המקום באמת לתת מקום לעצמנו ולפרק את הדברים גם ברמה של ידיעה גם ברמה של לדבר כמה לדבר זה מרפא כמה כוח יש לנו לדיבור. אנחנו לפעמים לא שמים לב כמה הדבר הזה שמבדיל אותנו מבעלי החיים. יש דומם, צומח, חי, מדבר. ומדבר זה רק במדרגה שלנו של בני אדם. וכמה כוח וריפוי יש בתוך היכולת הזאת שאנחנו לוקחים אותה כמובן מאליו. שניקח את זה בעזרת השם לא רק לאיך אומרים לרלורים, אלא גם לדברים עם משמעות, עם תועלת, עם ריפוי. כי לכוח של הדיבור יש כוח של ריפוי. כמו שאנחנו באמת חייבים להגיד באמת הרבנית פרק כהן אנחנו מרגישים את זה בכל תוכנית ותוכנית.

תודה רבה לך. תודה רבה לכם צופים יקרים שהייתם איתנו בעוד תוכנית. בעזרת השם להשתמע בשבוע הבא עם תוכנית חדשה ונושא חדש. ברוכים תהיו.