"הפכו את יום הזיכרון בדיוק למה שלא צריך להיות": ריאיון מטלטל עם הרב יצחק שרביט

הם דפקו בדלת חזק מאוד ממש א עם עם האגרופים אני יורד מה המחשבה שעוברת ברגעים האלה איזה תסרית עובר לך בראש שזה זה שזה זה שזה זה ותוך כדי ירידה מדרגות התחלתי להגיד נוגה נוגה אראל היה עם מסירות נפש וגבורה גם בחייו אני מוכן למות בשביל מטרת קבע שתממש חזון של חתיכה מגאולה זה מה שמנחם אותי הוא כתב שם אני מרגיש זכות עצומה מה להילחם על הארץ הזאת? כשלאדם יש קושי בחיים, הקדוש ברוך הוא באותו זמן שולח לו את הכוחות. ניסיון זה עניין של נס, עניין של הרמה. הוא נותן לו את הכוחות להתמודד. העם שלנו הוא עם כוחות בלתי רגילים. הקדוש ברוך הוא מוליך אותנו קומיות, קומה על קומה. קומה על קומה. זה מה שקורה עכשיו בעם

ישראל. ויהיו לנו עוד כמה קומות לעלות. ארץ הקדושה יקח מודה לתורה תודה תיקר דרוש קצת קשה לקמט את הרל במילים ולסכם אותו בכמה משפטים היה היה בו כל כך הרבה צדדים הרי לא זכה להתחתן שזה סוג של כאב גדול הוא היה בחור יפה תואר, באמת יפה תואר ויפה מראה. רוצה 10ה ילדים, זה תמיד לומר לא פחות משרה ילדים, כבר היה לו שמות לילדים. היה לו שמות שם לבן, שם לבת, אף אחד לא לוקח לי. אני הבן הראשון זה יוסף, הבת כנרת. והוא כל פעם אסף את עצמו כמו אריה, גיבור. א לספר על אראל זה באמת אפשר לשבת ולא לסיים לספר עליו. הוא היה תאב חיים, אהב את החיים וכל הזמן פעל. הוא כל ערב ראש חודש בשנתיים שלוש האחרונות עלה לכיו צדיקים

בצפון וזה תוך כדי עבודה. בכלל כל הקריירה הצבאית שלו הייתה רצופת מכשולים בגלל שזה אראל, לא בגלל שהיו בעיות אחרות כי אראל תמיד אמר את דעתו, עמד עליה, לא ויטר כשהם היו לפני פעילות נמצאית כבר במילואים, כשהוא במילואים והם היו 300 חיילים קצינים חיילים מכינים אותם לקראת פילות בודה ושמרון כחלק מהפילות הביאו להם א תיאטרון הכלשהו אה א והציגו בפניהם כל מיני סיטואציות ממה שיראו מחבל שפצע מישהו בצורה קשה ואז שניים שומרים עליו ואחד הם מתלבטים איך להתייחס אליו בזמן שהם מחכים שיבואו לקחת אותו והם נגעו בנקודות מאוד ספציפיות שהם מראות שאתה אתה בעצם הופך להיות יחד עם המחבל במקום להיות עם החייל הגיבור שלנו שאומר

לא לא לוותר לו נעמד באמצע התיאטרון עצר את ההצגה ואמר סליחה אני לא מסכים לזה אתם מכניסים אותנו פה לנקודה לא נכונה לראות את החייל הזה בצורה זה חייל גיבור עצר את ההצגה ואז אחת אמר לו א אתה מוכן להפסיק או שאתה יוצא או שאתה מודח אמר לו אני לא יוצא אני לא מודח הסתובב אחורה לחיילים אמר להם חבר'ה כל מי שחושב כמוני שיקום אני יודע שכולם פה חושבים כמוני אף אחד לא קם הסתובב אחורה אומר להם חבר'ה להיות גיבור גבורה זה לא רק בקרם זה גם לאמר את האמת ולשלם עליה מחירים צריך אחד קם פה, אחד קם שם. בסוף כולם נעמדו על הרגליים פשוט 300 חיילים עמדו על הרגליים אבל הוא שילם מחירים. אבל גם במלחמה הזאת הוא שילם מחירים.

הוא הגיע לאזה הוא לא היה צריך להיות שם בכלל לא היה צריך להיות. הוא היה בחתמר בנימין הוא פשוט היה חדור מטרה להגיע לעזה. והוא כתב, אני מרגיש שיש לו מחברת לחימה. הוא כתב שם אני מרגיש זכות עצומה להילחם על הארץ הזאת אני ממש זכות שאני לא יכול להפסיד אותה ארץ הקדושה יקרה חמודה לתורה ותודה תיקרי דרוש ובעזרת השם שנזכה להתאחד לשמוח כל עם ישראל ביחס ולהפיר את אחנו לחלום בגדול ושכל אחד פה גם ברמה יש וגם ברמה הלאומית פשוט יחלום יחלום על החיים שלו שיש לנו זמן במלחמה לחלום על החיים שלנו לתחלם חלומות אני בעצמי מתכנן תחומה אני צה לכם מלחמה אני ממליץ לכל אחד לעשות את זה וגם ברמה הלאומית לחלום ולא להתבייש לחלום

כי המחם של חלומות והחלום יוצא חלום הנה כל כוכבי השמות שחינו לו אנחנו לא רוצים כמובן לפג בין הארב שו שכולנו נהיה אחד שלא יהיה קינה ולא יהיה פתו נכסים ובעזרת השם נחזור כולנו ממצרים ממצרים האחרית והלאומי זיר אתכם אם נחזור לארץ ישראל נחשבת שלויות לאבדך עד יקים רחורותייך אדוני מתנשאות יעשה בריאה חדשה תתאר לי את אותו יום ברשותך דיברנו על התפיקה חששת ממנה ודאי כל פעם שהייתי יושב פה ללמוד מסתכל על הדלת והייתי מקיים דוסיח עם הדלת הייתי מאיים עליה על הדלת. הדלת והחלון של ידה שכל מי שנכנס אז רואים אותו עובר. אה ודאי בטח אנחנו בני אדם אנחנו אוהבים את הילדים שלנו אנחנו דואגים להם ואנחנו רוצים שיחיו עוד

120 שנה ויותר. זה הרצון הטבעי שלנו. אנחנו חפצי חיים. בסוף נקשו עליה. נקשו. כן. זה הפתיעקש. זה לא הפתיע. זו טראומה. זה לא הפתיע. זה היה בשעה 4, 4 בבוקר, לפנות בוקר. הם דפקו בדלת חזק מאוד, ממש עם האגרופים. אז אחרי זה שאלתי אותם אצל יש משפחה אחרת שהם חיקו כמה שעות כי לא ענו, כי זה היה בלילה וכולי. אז הוא אמר, זה שיטות, אנחנו חוששים שמה תשמע את זה מפה ומשם. אז דפקנו חזק כי זה ממש זה יזהע אותנו התפיקות הללו. אני יורד מה מה המחשבה שעוברת ברגעים האלה? איזה תסריט עובר לך בראש? שזה זה, שזה זה, שזה זה. ותוך כדי ירידה ומדרגות התחלתי להגיד נוגה נוגע דופקים בדלת או משהו כזה וכשפתחתי זה זה היה ברור שזה זה

כן חד משמעית ואז עמד הקצין ביחד עם הקצינה ועוד מישהו רק אתה פותח את הדלת נוגע לא לידך לא נוגע למעלה והיא גם כן אה אני מסתכל עליו והוא מסתכל עליי כזה בדממה ואז הוא אומר את המשפט ה הקבוע של א של הצבא בצורה מאוד רשמית. אתה אומר לעצמך, תשמע, יש כונו עולמו בשנה בשעה אחת. המסירות נפש של הקדושים האלה, הם קנו את עולמם. לפי מה שאנחנו לא מאמינים, יודעים, אצי זה ידיעה ברורה. נמצאים המקום הכי גבוה. זאת אומרת בתכלית של החיים. בין אם חיית 200 שנה, בין אם חיית 20 שנה, הם הגיעו לתכלית לחל רבי עקיבא כל מוסרי הנפש מסביבית לכיסא הכבוד. אראל היה עם מסירות נפש וגבורה גם בחייו. המון דברים הוא עשה. הוא הלך לשכם

פעמיים כדי להוציא אישה לבד. לבד מסירות. הוא הלך לבד. הוא היה חבר ביד לאחים, עשה כל מיני משימות כאלה. פעם הוא הלך לבד. זאת אומרת, זה מסירות נפש לא נורמלית. יש פה השפעה גדולה גם לתודעה של ההוויה הארץ ישראלית כן על על הדברים החיוביים שבה והנפלאים שבה והנפילות שלה יום הזיכרון הרבה הרבה לפני שעלה לגזם מורמים ופה יה שיח משפחה וכולנו תמימי דעים שעשו את יום הזיכרון בדיוק מה שלא צריך להיות כי איך יום הזיכרון צריך להיות יום הזיכרון צריך להיות יומרים בכלל לא נדבר על נופלים אלא עולים בכלל כל המילה הזאת נופלים הם נפלו פעם אחת והם עולים אם יש נופלים זה אנחנו ולא הם הם העולים הם הגיבורים הקדושים הרבה פעמים

אנחנו פוגשים שכצה מציג את התחקיר הן למשפחה אין למשפחות חטופים מתחיל להיכנס אותו ספק שבא ואומר אבל לא למה לא פעלתם ככה אולי לא אולי לא התנהלתם נכון בחיים האלה צריך לעשות את זה אבל זה לא מחשבה אמונית מעל הכל הכל צריכה לשכון האמונה שכל מה שעשה השם עושה הכל לטובה זה מעשה השם הגדול והנורא וגם צהל אם מישהו נהרג בדוץ אם הבן שהיה נהרג בדוץ הייתי בא בטענה למי שירא או לאותה פקודה שאמרו לראות וכולי זאת מלחמה נכון יש מדרגות תשמע אני לא אני לא יכול להמיד את עצמי במקום אלה שמנראוז מבריש באמת א אל תדון אדם עד שתגיע למקומו. אני לא דן אותם. ברור. אבל ברמה הכללית צריך לחיות באמונה שכל מה השם הכל הכל מת השם

יתברך והכל לטובה. לפני מספר חודשים היה פה הכנסת צפותה של אחד החברים היקרים שלנו ואמא שלו הגיעה. אמא מרוקאית זקנה אבל צדיקה מאוד. כשהיא ראתה אותי מרחוק שבאתי להכנסת ספר תורה באה אליי בהרמת קול אשריכם. אשריכם אשריכם מי יכול להרשות לעצמו להגיד לאבא מה שנקרא שקול אשרך היא יכולה הצדיקה הזאת שהבן שלה סיפר לי שכל חייל שנהרג היא הייתה יושבת ומתייפחת בכי אבל היא יודעת מה זה אשרכם מה שמנחם אותנו לשראל ברשותך אקרא משהו שהוא כן שהוא הוא אמר לפני שהוא עלה במעלות קדושים לגנז זה מרומים. הוא אמר את זה כיומיים לפני שהוא עלה. אני מוכן למות. אני אראל שרבית מוכן למות. זה מילה ומילה. וזה נורא להגיד את זה. הוא היה

חפץ חיים. היה מאוד אהב את החיים והיה לו תכנונים גדולים מאוד. אני מוכן למות בשביל מטרת קבע שתממש חזון של חתיכה מגאולה. זה מה שמנחם אותי כשלאדם יש קושי בחיים זה יכול להיות לא עליכם מחלה זה יכול להיות כישלון במשהו זה יכול להיות הרבה דברים הקדוש ברוך הוא באותו זמן שולח לו את הכוחות אנחנו שומעים את זה מהרבה משפחות שכול חדשמית הקדוש ברוך הוא ניסא את אברהם אבינו כי הוא ידע שיש לו את היכולת לעמוד בניסיון והוא השאיר מקום לאברהם אבינו האם הוא עומד בניסיון או לא תשמע אני שומע את המשפט הזה המון בשנה האחרונה תשמע דיברתי עם איזה אמא שלך את התלמידים שהיא לפני איזה חצי שנה היא פתאום מה שנקרא גילו לה את המחלה

איזה כוחות נפש איזה דיבור היא מחזקת אנשים אחרים וכולי אתה אומר עם הניסיון מגיעים גם כוחות להתמודד משמעית זה כמו שאומרים המרוקאים כשנולד הילד הוא נולד עם הלחם ביד שלו אותו דבר הקדוש ברוך הוא נותן לאדם ניסיון זה יכול להיות מחלה זה יכול להיות קושי זה יכול להיות משבר זה יכול להיות כישלון זה יכול להיות פרידה זה יכול להיות הרבה דברים סתם המילה ניסיון היא מלשון נסוד מרים אותו על כן ודאי זה מרים על נס ניסיון זה עניין של נס עניין של הרמה הוא נותן לו את הכוחות להתמודד ארץ הקדושה יקרה חמודה לתורה ותודה תיקר דרוש הראל בא משתי משפחות ההורים שלי לו ב-47 46 ממרוקו הוא ניית מאפילים ויחיה כן קרב בים עם

הבריטים וכולי ציונים מארפוד באבא סלי בעצמו עבר מבית לבית עם שליחי הסוכנות להגיד לאנשים לעלות לארץ לפני כום המדינה הדודה שלי בעלה בציווי הבבא סלי נתן לה גט אני חושב גם כתובה ועלתה לארץ גרושה הכל מעלים לארץ ישראל ממש כמו במשנה וכולי זה הצד של ה של הצד שלי, הצד של אמא של אראל, איזה אהבת ארץ ישראל, איזה אני לא יכול מלא סיפורים ויישוב ארץ והם היו שרים את את השיר את הפיוט ארץ הקדושה בקורדיסן וגם בארץ חמי זכר צדיק לברכה היה כל שבת שר ארסה הקדושה יקרה חמודה והיה מוריד מאוד הרן מאוד אהב את הפיוט הזה זה ואחרי שהסבא הלך הוא היה מאוד קשור לסבא הזה מאוד קשור אליו מאוד מאוד קשור אליו בהזכרה השנייה והשלישית

הוא היה נשאר אחרי כולם ובוכה על הקבר וכולי והוא היה שר כל שבת ארץ הקדושה יש הרבה מה לדבר מזה הראל באיזשהו שלב לפני כחצי שנה לפני שהוא עלה במעלות קדושים והוא הרגן ערב מושכע מאוד אה עם סעודה גדולה והביא אנשים עם מרחקים והרחי תיח אנשים לבוא, תשמע, אם אתה לא בא אני גומר איתך. הוא הריל היה כזה מאוד טוטליסט. והגיעו לערב הזה שם והוא הלך למסגר בבטאל ועשה מונומנט. היום למפריע אנחנו מבינים שזה מונומנט לכבודו. מפלדה בגובה של איזה 3לו וחצי מטר, רוחב של איזה שתי מטר משהו כזה. ארץ הקדושה, הכל. וזה היה המעמד שעשרה טלות, יש לנו סרטונים משם. והוא מדבר על ארץ ישראל וכולי ושרו את ארץ הקדושה והוא מברך את כולם

בדברים. אני רוצה לברך אתכם בברכת ארץ ישראל וכולי וכולי שיהיה לכם ברכה ממנה. הוא היה מאוד מאוד אוהב את הארץ. הוא לא לא יצא מן הארץ לא לטיוב ולא שום דבר. פעם האחים שלו אמרו לו בוא נלך לירדן. הוא אמר להם צריך להוציא ויזה. אומרים לו כן. אומר אני אני על ארץ ישראל לא מוציא ויזה. לא יוצא. ובערב הזה הוא מברך את כולם והוא אמר את המשפט העלמותי שעושים ממנו כבר כמה כמה סטיקרים וכל מיני דברים ואל תעזבו אף פעם את ארץ ישראל כי מי שאוהב לא עוזר זהו זה עד שהם יתחילו אני רוצה לברך את כולם בברכת ארץ ישראל שיהיה לכם ברכה שיהיה לכם אור בעיניים שיהיה לכם שמחה שיהיה לכם אהבה לארץ הזאת ותמיד תרצו להיות בה ולהישאר בה

ולא ללכת לשום מקום כי מי שאוהב לא עוזב בשבת האחרונה שהוא היה כאן שבוע לפני א פחות משבוע לפני שהוא עלה במלות קדושים, אני זוכר אותו שוכב פה ככה בסוף הסעודה מאוד עייף אה ושר את הארץ הקדושה מנרדם ארץ הקדושה יקרה חמודה לתורה תודה תיקר בינילנדה הוא בא ל בשבעה אז אמר שאנחנו מאוד אוהבים אפשר לומר שהוא זמר הבית ביחד עם א עם סיני איתו פלוס מינוס נכון אני אגיד בשבחו של ביניכן שהרבה משפחות אומרות עליו את זה שהוא ממש מגיע למשפחות ומנגן ובהזכרה ראשונה ושנייה תשמע זה היה אירוע בשבעה בלתי רגיל הוא שר פה את רסיסי לילה והתחיל לרדת גשם שם ואז ביקשתי ממנו ביני יש לנו פיוט ארץ הקדושה הרל מודעה וכולי תעשה ביצוע

ב-30 זה כבר היה מוכן וזה פרץ בצורה בלתי רגילה בתחילת המלחמה הייתה ממש תחושה של עם כלבי א' מדינת ישראל שניצלה בזכות אזרחים שבאו בלי שאף אחד יקרא להם חלקם בלי נשק אנחנו מדברים כשנה וחצי לאחר המלחמה רק אתמול ראיתי שלטים מהפגנה של מי שהולך עכשיו למלחמה דם השבועים עליו. אל תתגייסו, אל תלכו, אל תתנו יד בדבר הזה. יש תחושה, אני שואל אותך בכוונה דווקה אותך שההישג הזה מתקרסם לנו, שהרוח הזאת נעלמת לנו? תשמע, זה קומץ. קודם כל ברמה הריאלית מציאותית, זה קומץ. זה לא הרבה אנשים אף על פי שהם כל הזמן אומרים אנחנו הרוב, אנחנו הרוב, הם מדמיינים, זה קומץ. א אם לא קומץ ודאי מיעוט אז אין מה להשקיע אנרגיות יותר מדי

בדבר הזה העם שלנו הוא עם כוחות בלתי רגילים זה פוגע בך אבל האמירות האלה הבן שלי הלך על זה את זה אתם רוצים להרוס לא הבן שלי הלך כי הוא היה צריך ללכת בדיוק אני חוזר לאותה נקודה שדיברנו האמונית אני לא אדם שיגיד וואו אם יקרה ככה וככה אז הרל הלך לחינם הרי הרי לא הלך לחינם. הרי נמצא למעלה הוא פועל ישועות אדירות. הם נמצאים מסביב כיסא הכבוד רבותיי. הם חלק מהיהלומים של של הגלימה של הקדוש ברוך הוא. ומה שלמדנו אתמול עם עם רב א סימחוביץ' כן שהם מוסרי הנפש לא מתנחמים. משיח בן דוד בא ומנחם אותם אז הוא יכול לנחם תינוקות של בית רבן שמתו יותר מזמנם. הוא יכול לנחם לנחם את הנכפים וכולי. הם מוסרי הנפש לא מתחמים.

מש בן דוד מנסה לנחם אותם והם לא מתנחמים והם ממשיכים לבכות על גאולת ישראל כי הם איבדו במובן החיובי את הצד הפרטי שלהם הם הופכים להיות כלליים והם זועקים לקדוש ברוך הוא על הגאולה ואולי זאת הבעיה הרב יצחק כלומר אולי אנחנו במאבק על פרט וכלל תראה אני אגיד לך איך אני רואה את זה הקדוש ברוך הוא מוליך אותנו קומיות קומה על קומה קומה על קומה כל קומה היא מחסיגה טובה לעצמה עכשיו אנחנו קומה על קומה כשמגיע הזמן שלעלות לקומה הבאה, אם אם נפרוט את זה באופן כללי ביותר, אז יש לנו משיח בן יוסף, משיח בן דוד, הקומה החומרית, הקומה הרוחנית וגם בה יש קומות וכולי. כשהגיע הזמן לעלות לקומה הבאה ויש פרטי קומות, הקומה הקודמת

אוחזת בקרני המזבח ולא מוכנה להרפות. היא כאילו אומרת לנו, איזה אל תעזבו, אני אני הקומה, זהו, אני התכלית. הגעתם לתכלית והמציאות אומרת קומה יקרה עשית את תפקידך עשית תפקידיך ותודה רבה לך אבל אנחנו עולים קומה זה מה שקורה עכשיו בעם ישראל ויהיו לנו עוד כמה קומות לעלות יכול להיות שגם אנחנו נהיה באיזה קומה שעכשיו תופיע קומה חדשה שאנחנו נלחוז בקרינה המזבח ונגיד וואו חשבנו שאני יכול לתכלית זאת ההתאחזות האמונית שלי חבר'ה לא יעזור העגלה ממשיכה לנסוע כלפי מעלה אנחנו לים קומה קומה בעזרת השם ‏Ja.