"לבכות זה חלק מהריפוי שלי": אורית מרק אטינגר על החיים לצד השכול

עכשיו שתביני זה הספד הרביעי שלי כי אני גם הספדת את אל חנן כי הוא הה בן דוד שמאוד קרוב אליי זאת אומרת שוב כולנו פשוט אמרנו די לא רוצים להספיד יותר כבר אין לך מילים אין לך דמעות כאילו כולם פש מגיעים כאילו אין מילים אין מה להגיד מה אפשר להגיד מה אפשר לעשות אורית היקרה ואהובה קודם כל תודה רבה שהגעת לכאן זה לא ברור מאליו ואני חייבת לצין שבשב שנים מעגל המוות נכנס לתוך החיים שלך ארבע פעמים שזה המון את בחורה כל כך צעירה בת 24 כו גם ביחס למה שאת עושה וגם ביחס למה שעברת בחיים אני אומרת וואו אין פה פרופורציה זה משהו שאי אפשר להכיל אותו בכלל בעצם אבא של שלך נרצח בפיגוע אח שלך בתאונה מהמוסד אחרי ממש

שנתיים וחצי מהרצח של אבא שלך נכון כן אחרי זה בן דוד שלך ממש עכשיו לפני חודש זה היה בשמחה תורה ועכשיו ממש אח שלך נפל בעזה בלוחמה בעזה כן אחיה קטן איך איך את מתמודדת עם המקרי מוות הלה שזה ארבע פעמים זה לא פשוט איך א קודם כל אנחנו באמת לא מאמינים כאילו יש כאן מקום שזה פשוט מרגיש לא הגיוני וכששמע על בדייה כאילו אני זוכרת שהחיילים הודיעו לי הייתי בכלל אני מעבירה הרצאות בכל הארץ והייתי בהרצאה בצלים לחזק את החיילים טובתי כל השבועות האחרונים ואני יוצאת מצאלים אחרי שאני אומרת להם גם בהרצאה אני הרי צעלים זה ממש קרוב לעזה ואני מצביעה להם על עזה ואני אומרת להם אתם רואים שם החי עכשיו האלוף החי הקטן נלחם

שם ואז הקורה להם את הצורה ואזה בעזרת השם שיחזור בריא בנפש בריא בגוף ה יצאת משם וכבר הג'יפ מחכה לי ואז הם שני החיילים שם מודיעים לי וואו כן כאילו כולנו יושבים ש לכתוב הספדים אמ שלי כזה מת לכו תכתבו הספדים עכשיו שתביני זה הספד הרביעי שלי כי אני גם אספתי את אל חנן כי הוא היה בן דוד שמאוד קרוב אליי זת אומרת שו כולנו פשוט אמרנו די לא רוצים להספיד יותר ומצד שני אנחנו אומרים כאילו רגע זה כאילו בסוף מגיע לו שהוא ימות בכבוד וניפרד ממנו אבל כבר אין לך מילים אין לך דמעות כאילו כולם שכשמגיעים כאילו אין מילים אין מה להגיד מה אפשר להגיד מה אפשר לעשות זה ממש ממש לא פשוט מה שעברת לחזור א ברשותך אחורה בזמן

שהיית בגיל 16 על הרצח של אבא שלך מה היה שם בעצם איך זה קרה אז ככה אז אני הייתי בת 16 זה היום הראשון של חופש גדול גם זה יום כזה מאוד שמח לבת נוער מתבגרת א ובאמת ההורים שלי נסו לירושלים כדי להיות עם סבתא שלי כדי שהיא לא תהיה לבד כי סבא שלי נפטר הם נסו אבא אמא פדה ותהילה פדה אז בן 15 תהילה בת 14 ו בעצם רכב שמחבלים ירע להם ואב אבא שלי נרצח במקום אמא שלי קיבלה כדור בראש ונפגעה ממש ענוש כאילו פצועה ענוש אף אחד לא המין שהיא תחייה בכלל ובדעה גם קיבל רסיסים של זכוכיות בידיים וברגליים ותהילה קיבלה כדור בבטן א ובאמת אחרי הפיגוע כאילו היה הרבה זמן עד עד שלמדנו כל אחד איך הוא חי ואיך לקום בבוקר ואיך לחייך

הדבר הפשוט הזה פתאום נהייה בלתי אפשרי וממש ככה לאט לאט אוספים את השברים ואתה אומר אוקיי חייבים להמשיך כאילו במותם ציבו לנו חיים אוקיי הוא נרצח אבל חיייבים להמשיך ובמ שנתיים ותשה חודשים אחר כך שלומי נהרג א עבד במשרד ראש הממשלה וגם זה היה ז שוא היה שלומי זה הכי הבכור כן שהוא גם לבע אותי בחתונה שלי כשהתחתנתי זוא היה לדלי בחופה זה שהחליף את אבא הוא קח ב כןן ה כאילו הוא היה המקום הבטוח לנו אחרי הפיגוע ואז כשהיתה תאונה אז היה לו גם יומיים שיה בין חיים ומוות כאילו מורדה מונשם זה היה ממש כאילו ימים שפשוט תפילות ני ממש זוכר את עצמי כזה ממש מלטפת אותו בכתף ואני אומרת לו שלומי אתה יודע שאתה לא יכול

לעזוב אותנו כאילו אתה אתה משענת לטישה אחיים הם צריכים אותך פה ואז אני אומרת לאבא שלי כאילו אבא אתה שם למעלה כל הזמן אני צוחקת שיש לי פרוטקציות של ממה כי הוא שם ליד מי שמנהל את העולם אז אז זה הזמן שלך לשמור על הילדים שלך אתה לא יכול להילחם עלינו כאן אז לפחות שם תתחנן שישאירו את שלומי הוא הוא לא באמת יכול למות כאילו זה לא יכול להיות בשבילנו אנחנו לא נצליח להקל את זה ואז אני ובדת לריבונו שלם אתה שמנהל את העולם הזה כאילו אני כל הזמן אמ שיש דברים שבידיים שלי ויש דברים שללא ומה שבידיים שלי אני אעשה הכל כאילו אני כל הזמן רק מתנדבת וחייכת לאנשים ומפרגן לאנשים אומרת מילים טובות עושה הכל רק כדי שיהיה

כאן טוב יותר באמת זה כל השתדלות שאני קמה בבוקר איך אני יכול לעשות טוב בעולם זה זה כל המטרה שלי באמת אין לי ידים גדולים זה מה שאני רוצה וכל מה שבידיים שלי אני אעשה הכל אבל עכשיו אם שלומי יחיו ימות זה בידיים שלך אז אני מתחננת אליך ריבונו של עולם שתשאיר לנו אותו ובאמת ככה זה היה במוצאי שבת ובראשון בבוקר הודיעו לנו שברוך דן אמת וזה היה לנו זה היה זה היה מוות שזה יגמר אותנו כי כאילו אתה מרגיש אוקיי הצלחת איכשהו להשתקם מהפיגוע ששוב זה גם אבא נרצח אבל זה גם אמא שלא נמצאת בבית בהתחלה כי ה פגיעת ראש וכל ההשלכות של זה ואז אתה מצליח ואתה חוזר איכשהו לחיים ולשגרה ואז שוב ושוב מישהו שהוא מקום בטוח שהוא ה

הוא משהו מאוד משמעותי למשפחה זה ה זה היה קשה לקח לי כמה שבועות עד שהצלחתי לקום מהמיטה לצאת החוצה כי הוא באמת לקח זמן ואז גם באמת כאילו כזה הרגשנו ש ששוב הצלחנו להגיע ע ממקום שוקיי המשכנו בחיים א וגם כאילו בתקופה אחרונה אני מרגישה שני פורחת מסגסגת ברוך השם כאלו אני מגשימה את החלומות שלי ופתאום המלחמה הזאת המלחמה הזאת פגע בכולם אני שוב אני מספרת כרגע את הסיפור שלי אבל יש כל כך הרבה משפחות ש שחוו בשבת הזאת את ה את הרוע והאכזריות שלה לא יודעת מה להגיד עליהם אפילו כי הם לא אנושיים זה לא אנושי מה שקרה בשבת הזאת וגם בשבת הזאת בן דוד שלי אלחנן באמת נסע מאוט ניאל שזה מאוד רחוק אגב בכלל היה אמור להיות

מוקפץ למלים במקום אחר והוא פשוט נסע ישר לברי כי הוא הרגיש ששם צריך אותו עכשיו שתביני הוא בן 42 כן כאילו זה לא איזה גבר בן 20 שסבבה קופץ חמישה ילדים בבית והוא נסע עם בן דוד שלי אחר מנחם התחילו לחלץ אנשים בבארי וחילצו שם יותר מ-100 איש בניהם תינוקות ש שזה באמת מטורף תקשיבי זה מה שהלך שם זה אזה פסיכי והרבה אנשים לא הו יכולים בכלל להעיז להיכנס לשם הוא פשוט נכנס לתופת נכנס יצא נכנס יצא כמה וכמה פעמים וכל פעם שהוא יצא הוא אמר אני לא יכול להיכנס לשם יותר אני לא מסוגל וכל פעם פתאום מגיעה אליו איזה אישה אומרת הילדים שלי שם בפנים קלוים במעמד מה אני יכולה כאילו הוא לא יכול לעמוד מול זה והוא פשט נכנס שוב

ככה נכנסים ויוצאים וגם עוד בן דוד הצטרף אליהם אז הם היו שלושה מהמשפחה שלנו עד שבבוקר של יום ראשון ה הוא מכבל תחבה בבית ופשוט יראה להם כשהוא נכנס א וזה כה באמת בשבילי זה הה עוד כאילו גם עוד הספד לכתוב עוד בצם זה שהחליף את שה את הבה אחרי זה את אח הגדול ואחרי זה הוא שהוא לקח וגם הוא הוא זה שהודיע לי על אבא שלי כשבא נרצח וא זה שהיה איתנו כש שלומי נהרג הוא אנחה את ההלוויות שלהם כאילו וגם ההלוויה של חנן הבן דוד עכשיו היה ההלוויה הייתה בדיוק במקום שהלווה של אבא שלי הייתה ויש לי תמונה של ההלוויה שאני מספידה שרואים את שלומי עומד בצד אחד את אל חנן בצד השני ואני מספידה את אבא שלי וכאילו אני קולטת שגם

שלומי כבר לא נמצא וגם אל חנן לא נמצא כאילו תמונה מטלטלת מה נתן לך כל פעם את הכוח לקום מחדש וכמו שאמרת מקודם אתהה כל פעם מחכה כאילו רגע אז מתי זה יקרה עוד פעם זה לא זה החיים מספיק בטוחים הם לא ממש ממש אני חושבת שני כת שאחרי שלום באמת היה לי היה לי מאוד קשה לקום כי באמת אמרתי כאילו הרגשתי קצת איבדתי אמון בריבונו של עולם כי אני כל כך מאמינה בך שכל מה שאתה עושה זה לטובתי ואני אומרת אני לא תמיד מבינה למה אתה עושה את הדברים אבל שמחתי ליך שתו יודע מה אתה עושה אצל שלומי היה לי באמת כאילו היה לי באמת קשה באמת קשה לקום ואז יום אחד אני תופסת את עצמי ואני אומרת רגע כאילו בסוף כשאנשים מתים הרי הם שיימו את

השליחות שלהם בעולם אם הוא לא כאן יותר כנראה הוא גמר את השליחות שלו בעולם ואיזה זכות מטורפת יש לי שאחי בן 29 גמר את השליחות שלו בעולם בגיל כל כך מוקדם וא אמרת אוקיי אז הם שם והם במקום טוב ככה אנחנו מאמינים ולנו קשה ואנחנו אלה שסובלים אבל אם אני נשארתי כאן כנראה יש לייש סיבה לזה כנראה יש לי שליחות או משהו לעשות בעולם ם הזה ופתאום הידיעה הזאת שיש לי מטרה ושיש לי סיבה ושיש לי למה להשאר פה אז פתאום זה נותן לי כוח לקום בבוקר ואני קם בבוקר ואני באמת כל יום שני כזה באינסטגרם ברשתות והכל ואני כל בוקר כזה קמה איזה כיף לעוד יום מורכב ובעולם הקסום והיפה הזה א ואני באמת מ כל יום אני קמה בכזה אוקיי אני

צריכה לעשות כל מה שאני יכולה בצורה הכי טובה ולהיות הכי 100% אני כי אני לא דעת מה יקרה מחר זה מה שבידיים שלנו כם לא מחליטים את הנתוני חיים שלנו אוא אנחנו אלה שבוחרים אייזה אנשים אנחנו נהייה בעולם הזה ובזה אנ אנחנו צריכים להתמקד כי את המלחמה כנראה שאני ואת לא נוכל לגרום שננצח או משהו כזה זה לא שלנו אבל מה שכן איך איך איך הסביבה הזאת תחווה את הדבר הזה אני חושבת שזה זה בתוך התקופה הזאת לכל אחד יש את הצו שמונה שלו להביא את מישהוא כאילו בדרך שלו אבל אל להקל על אחרים וואו זה נראה לי פשוט טירוף לגדול מהמקום הזה ואחרי זה לעבור את זה שוב עם הבן דוד ולעבור את זה שוב עם אח כן שלפני כמה זמן זה היה ממש

שבועיים אחרי שבועים שים אחריי הלחימה גם שהמלחמה התחילה ככן מה קרה שם זהו הוא נכנס עם החיילים גם נכנסו 4000 חיילים ביחד והוא היה ראשון כי זה פדייה ככה הוא תמיד ראשון א הוא פיקד אלי והם התקדמו לתוך אזה ושלושה ימים של לחימה משמעותית והם התקדמו באמת גם בתוך עזה עבר עלד החולות של גוש קטיף א ואז באמת אחרי לילה שהם התבצרו באיזה מקום התחילו להתקדם ור rpg כאילו פגע בנמר ש הם היו והם נגו שם 11 לוחמים ואחי ביניהם מה קורה בעצם שאת שומעת את זה בפעם הרביעית א כאילו אתה אתה כבר יודע למה אתה בא באיזשהו אופן זה לא כמו שכשאתה מבד בפעם הראשונה אז אתה כאילו אומר אוקיי אתה לא יודע הכל טוב בבו אתה לא יודע מאיפה

להתחיל אתה לא יודע זה וגם יש שיתרון שאתה לא יודע מה הולך להיות כי אתה באמת לא מכיר את זה אתה אומר אוקיי בוא נראה איך החיים יראו אחרי פה בתוך העובדה יש עוד כל כך הרבה מסביב שאתה כבר מבין מה זה אומר אתה יודע כמה קשה יהיה לקום ואתה יודע השבתות הולכות להיות דיכאון ואתה יודע ש שאנחנו לא יודעים איך תהיה החתונה הראשונה אחרי זה ולכן זה גם יש בזה משהו מאוד שובר כי אתה יודע כמה כאב אתה הולך עוד לעבור לא שתעלה לא נודע נראה איך יהיה נראה איך נתמודד אנחנו יודעים מה יהיה אנחנו יודעים איך נתמודד וואי איזה כאב לב אני רק לישמוע את זה אני לא יודעת איך מתרוממים מזה כאילו איך איך עובים את הסיפור הזה כן הרבה

אמונה הרבה את יוצאת ספר ברוך השם ששמת מספרת בעצם על ההתאוששות שלך אחרי כל מה שעבר דרך ה זה שאבא שלך נרצח בפיגוע בדרך הזה גם ש שאח שלך נרה רק בתאונת מסד ועכשיו לצערנו הרב אני חושבת שאת צריכה להוציא חלק ב על ההתמודדות שלך שאת לא יודעת שאת הולכת לעבור את זה בחודש אחד שני אנשים שמאוד מאוד קרובים לליבך זאת אומרת בן דוד שוא היה כמו אבא ואח הבן דוד הזה אגב כל הספר זה אל חנן קיבלתי באמת כמויות של הודעות של הורית כל הספר הוא גיבור הספר כאילו כי מה כי הוא ממש היה דמ משמעותית בשבילי הייתי בדיכאון בבית אני הולכת לשלומית ואלחנן כאילו הוא בן דוד שבאמת הה היה מקום מאוד משמעותי בחיים שלי גם בדה אגב יש להם

ממש סצנות בספר ואתה קורא את הספר נשים קוראים אומרים בואנה האנשים האלה כבר לא בחיים כאילו זה שורט לגמרי כתבתי את הספר אחרי שאמרתי אוקיי עברנו הרבה דברים קשים אוקיי זהו אני מסכמת את התקופה של האובדן בחיי ואז לא וגם בספר שלי הספר שלי הוא אחד החשופים הוא בא ואומר יש רגעים שהיה לי יום מדהים הייתי בתקשורת הייתי בזה אני מגיעה הביתה פתאום מתחילה להתפרץ בבכי זת אומר מה אב רואים שהיא מסגסגת ואפה אני אומרת אוקיי אבל אני גם בוכה המון ולבכות זה חלק מהשמחה שלי לבכות זה חלק ריפוי שלי ואנשים אומרים כזה שבחיים החיים זה עליות וירידות ואני מחש שהחיים הם הרבה יותר מדרגות כי גם כאילו כל קושי מרגיש כזה קיר שחור

אין סיכוי לעבור אותו אין סיכוי אני אחיה בלי אבא שלי בעולם ואז אני מטפסת על הקיר הזה כי אין בריירה פתאום אני במקום גבוה יותר אנה אני מחילה יותר אני אוהבת יותר אני מעריכה יותר את החיים כי אני מבינה מה זה לאבד ואז אני בשגרה ואני יכולה לבכות ולהישבר ולהיות בדיכאון אבל גם הדיכאון הוא לא ירידה בדיכאון אתהה עושה עבודה של הנפש את אתה שוכב עם עצמך בחדר ובוכה וחושב על הדברים ודברים בתוך הנפש נבנים ואז אתה יכול לקום ולהמשיך ולהמשיך קדימה אבל הדיכאון הוא לא ירידה הוא משהו שגם הוא מלמד אותך כ תמיד אומרת לדעת להיות בכל צריך לבכות צריך לחוב אבל לא להישאב אליו אז יש לנו כאן אחריות גדולה בידיים אז ברוך השם את

באמת את תוצאת ספר ואת קמת ארגון שאני רוצה גם לשמוע עליו כאילו את עושה המון חסד והמון עשייה ברוך השם ברוך השם ואת גם אישת תקשורת ואת מרצה בואי תספרי באמת על כלל הפעילות הענפה שלך על כל העשייה שבעצם אמרת את כל הכאב הזה כאילו אחרי שהיית בכאב אחרי שהיית במקום הזה אמרת אתזה ישר קמת ועשיתם איזה משהו כומת פעלת עשית הבאת את זה לעולם בצורה של אור נכון בואי תספרי באמת על קולסי על הספר כן אז אז אני חושבת שהדבר הכי גדול בעיניי כאילו שעשיתי בחיים שלי זה באמת ה האור מיכאל כאילו זה מיכאל קראו לאבא שלי אז אור מחיל להמשיך את האור שלו היינו עם אמא שלי המנו בבתי חולים ראינו איזה מקום מדקה וקודר זה ויש שם אנשים

ש צים לבד חודשים שלמים התחלתי להח שם בני נוער הראיתי זה בכיתה יב פש גייסתי מתנדבים בני נוער בואו פשוט רק נהים בשביל המושפעים לא צריך לבוא עם הפתעות ממתקים פשוט להיות שם בשבילם לנגן על הגיטרה לנגן על זה וחברה שלם פשוט מתחילים להיכנס לבתי חולים מלא מתנדבים מתחילים להצטרף פשוט קולטת מה זה עושה ואני פתאום שומעת איזה חברה שאמרת לי תקשיבי אח שלי מאושפז כבר שבוע לא מפסיק לצרוח פתאום מתנדים שלור מיכיל הגיעו ה התחיל לצחוק מה שלא ראו אותו שבוע צוחק בכלל ואחת בכלל מישהו שאבא כאילו מישהי שאבא של המורד מונשם לא מתעורר כמה ימים והמתנדבים נכנסים לחדר ומנגנים ואומרים אתם רוצים איזה שיר אתם רוצים שנשיר הילדה

אומרת אין לכם למן לשיר כאילו הוא לא הוא מורדם ומונשם הוא לא מצליחים להעיר אותו אומרים בכל זאת את רוצה להגיד שיר שהוא אוהב וחברה מתחילים לנגן ותוך שלוש דקות פתאום מתחיל להיות זוזות ואת רואה את כל הצדים הרפואים כולם רצים לחד אומרים או מיי גאד מטורף מה שקורה כאן וואו אתה אומר תראי מה זה ומה פשוט הם נמצאים שם וזה מה וזה מה שצריך שזה האור של אבא שלי שם ממש כאלו פשוט איזה מדהים זה תקשיבי זה ממש מרגש לשמע את הסיפורים האלה תקשיבי אתפש מדימה באמת באיזה גיל הקמ רק צינור רק צינור באיזה גיל הקמת העמודה הזאת הייתי בת 17 בת 17 כן וואו זה זה שנה אחרי בעצם שאבא שלך נרצח כן וואו כן זה לא היה רצון של כזה בוא

נעשה עמותה לזכר אבא שלי זה פשוט אני רואה שצריך בבית החולים איפה שחסר אור אני אבי אור כאילו זה היה המקום אתור אך פשוט מהרצון הקטן הזה פשוט נוצרה כאן היום ארגון שהוא הוא באמת עם אלפי מתנדבים בכל הארץ שמשמחים בכל כך הרבה בתי חולים יש לי כבר חמישה זוגות נשואים חמישה נכדים באמת ור מיכאל שהכירו כן את רז גם יש לייש גנדן אני מסדרת את רואה אני צריך קצת חנית שש אות מיכאל אז את מבינה אז תראי כאילו כמה טוב מתוך מקום של כאב שהיתי יכולה להגיד לא אני לא יכולה לקום מהכאב הזה זהו אבא שלי נרצח אני לא יכולה להמשיך לחיות אומרת אוקיי הוא לא כאן בוא ניקח את האור שלו בוא נמשיך את זה הלאה ותראי איזה איזה מטורף מה

שקורה כרגע זה מטורף זה באמת וואי זה ממש מרגש באמת מש אור מיכאל זה האור שלי בחיים כאילו אני בדיכאון אומרים אור מיכאל טק ווואו איזה מיוחד ברוך השם ואת יכולה לספר לי ככה משהו שהיה מיוחד ומאפיין כל אחד מהדמויות החשובות בחיים שלך שהם כבר לא כאן איתנו א כל אחד באמת היה משהו אחר לגמרי ואם מאבא שלי הייתי לוקח את אבא שלי זה משהו שאני מאוד א מה לו ברוך השם ספגתי ממנו המון להתלהב מהדברים הקטנים כאילו אבא שלי חי 28 שנה בערך בניל איפה שאני גרה יש לנו נוף מהמם מהבית וכל שבת וכל יום הוא היה פותח את הזה איזה נוף מהמם תראו שם איזה יפה כאילו ה מתלהב אתה אומר בדם אתה ג כן 28 שנה כאילו כל יום 360 ימים בשנה כאילו

ואני לא חש שזה משהו שאני למתי מ פעם זה היה נראה לי ילדותי להתלהב אזת אמר לא זה אפ זה משהו שמעריך את הכל ושלומי הוא כאילו זה כזה אבא שלי הוא האש אז שלומי הוא המים הוא מאוד כאילו בשקט שלו אני יכולה לחפור שעה והוא בלי לומר מילה פשוט יעביר את אותו דבר כאילו משהו פשוט שלדעת כאילו להיות בשקט פ אחל אנשים רוצים רק לדבר רק להגיד את עצמנו פ להיות שם בשביל מישהו אחר פש להיות להקשיב לתת את החיבוק את המבט וכאילו ומשהו עצמתי כזה כאילו ממש אזה זה שלומי א לחנן הוא כזה כאילו מאוד קשוחי כזה כלפי חוץ מאוד כאילו כזה פסון והוא כזה גבר והוא ציני כזה אבל הלב שלו הכי רחב בעולם א אני חושבת ש את היכולת הזאת גם מצד אחד

לשדר פסון להיות הוא היה ביטחוניסט כזה כ הוא גם היה גם עבד במוסד אגב בשנה האחרונה א וגם הוא היה ביטחוניסט היה חייל הגנת יישובים אז אתה רואה בן אדם שהוא מצד אחד מאוד ביטחוני מאוד כזה חד ברור המשימות המטלות כאילו לגנת מדינת ישראל ומצד שני מהלב הכי רחב שיש ממש כאילו זה מקום מאוד בטוח ומלא באהבה זל חנן אה ובדיה ש וא זה כזה עצוב זה כאל פשוט לא נתפס לי בכל שהוא שהוא ברשימה הזא ז גם אמ שאני מרשה ש שבדה הוא באיזשהו מקום הוא הכי קטן עד עכשיו תמיד זה היה אבא שלי אח שלי בן דוד שלי זה אנשים שאני הם היו בשבילי דמות בטוחה בחיים ופה זה אחי הקטן הוא אחריי כאילו הוא ממש אחרי שנתיים מתחתיי א פשוט היה אח טוב כזה

שיודע פשוט להיות שם בשבילך ו ומצד אחד באמת עם כל המורכבויות שהוא עבר בחיים הוא תמיד לא יתר והמשיך א וממש ניסה להיות שם בשבילנו גם גם כאילו אנחנו חמש בנות והוא בינינו באמצע אז בשביל החות שלי הקטנות הוא ממש כמו ששלומי היה בשבילנו אז הוא ממש ניסה גם להיות בשבילם והוא היה ואני חושת שממנו אפשר פשוט באמת ע על המקום הזה של לנצח את הכל שמישהו שראה את אבא שלו נרצח מול העיניים שעבר טראומה פסיכית שאחרי זה הבד גם את שלומי שהיה קריטי בחיים שלו שהוא בחר לקום אני חושבת שאם הוא בחר לקום אחרי כל מה שהוא עבר אז אני מרגישה שזה מסר על כולנו שאנחנו יכולים לקום לא משנה באמת לא משנה מה אנחנו עוברים זה באמת משנה

איזה אנשים אנחנו בוחרים להיות וכל בן אדם צריך לראות איך הוא איך הוא למרות כל מה שהוא עבר הוא ממשיך להיות בן אדם טוב ולהשתדל א באמת כל הזמן להתקדם קדימה ולהיות ב באמת לשוב תמיד קדימה וואי את פשוט מדהימה שכל אחת לקחת את הנקודה ה החדה כאילו לחיים שלנו לשייף אותה לחיים שלנו מדהים היה איזשהו מכתב שהוא כתב נכון המכתב האחרון שלו את יכולה לספר לנו זה בעצם אח של חנן נפטר זה אחר של חנן הרג הוא הוא לא חזר כולם כל כל המילויים ניקים של המשפחה כולם חזרו לאות ניל והוא לא לא אני נשארים עם החיילים שלי מה זאת אומרת יש לי חיילים פקודים שני צריך לפקד עליהם למרות שכן אמרו לי שהוא יכול להיות משוא יכול לגמרי כולם

כל הבני דדים במשפחה כולם חזרו דניאל בעלי חזר כולם חזרו והוא לא אני צריך להיות עם החילים שלי באמת בימים האלה כולנו היינו גם בדאגה והיה באמת שבועות קשים והוא פשוט שלח מכתב גם כתב בקבוצה של הוואטסאפ אבל גם שלח מכתב עם פרחים והוא כתב על זה שכאילו אין לכם מה לפחד אנחנו חזקים עם ישראל חזק אחו לנצח הוא גם כתב שם ארדוף איוי סגם ולא לא אשוב עד כלותם א מקווה שלפחות א כל החיילים שכן נשארו כאן בעזרת השם שיחזרו גם הביתה שלהם בריאים ושלמים שהם ימשיכו את מה שהוא את מה שהוא ביקש כמה כוחות נפש צריך בשביל זה כן כן אבל הוא זה מזל שיש לי אותו שהוא שולח לי כל הזמן זה לא פשוט גם כי עכשיו בעליך הרי הוא לוחם הוא לא

לוים כן חי לי גם לא נמצא אז איך את מתמודדת עם זה כי זה לא פשוט במלחמה הזאתי שניים כן מצד אחד יש את המקום שומר טוב אין סיכוי שייפגש שוב כאילו יש גבול מצד שני כבר מזמן אמרנו יש גבול אז אנחנו לא יודעים אבל מזל באמת אני מודה על זה לריבונו של עולם שאני לא בן אדם דאגן וזה משמעותי כי אני רואה אנשים ש בחרדות ודאגות ופחדים ואני לא נמצאת שם כ אומרת זה לא משנה אם אני אדאג לו יותר או פחות זה לא ישמור ויגן עליו יותר כ זה שאני אדאג לו יותר לא ישמור עליו שם אז אני לא מתעסקת בזה אני מתעסקת במה שאנחנו כרגע שוב מה שבשליטה שלי מה אני יכולה לעשות כרגע שיהיה קל יותר טוב יותר א אז אני כאלו ממש ממש משתלת פשוט רק

לחשוב יום קדימה זה הכי רחוק שאני יכולה לחשוב א ולאט לאט אני אמר שאנחנו ממש באמת בלאט לאט צעדים מודדים אני ממש בודקת מה אני מסוגלת מה לא מה כואב מדיי כאילו ממש הולכת עם הלב כי אני יודעת שאנחנו צריכים גם לשמור על הנפש כלו יש את השליחות וא צריך גם לדעת ש שהנפש ה היא חייבת כאן מקום כמו שאמרתי לדעת להיות בכאב אז אני בודקת מה טוב לי ואני לא לא רצה לכל דבר שהייתי בסיטואציה אחרת אולי כן מסתערת כ אני יודעת שרגע כדי שאני אוכל לעשות את השליחות של בעולם אני צריכה גם כוחות את נותן לי כל כך הרבה כוח כוחות וכל כך הרבה ערייה אופטימית וחיובית ולקבל ממך את זה זה אחרת לגמרי מאשר לקבל ממישהי שמרצה ב חשיבה חיובית

וכולי וכולי כי את עברת את זה על בשרך זה לא פשוט להתרומם מהמקומות האלה זה לא פשוט להתרומם ממקום אחד כזה שעוברים מוות אז מרבע פעמים ואני רואה אותך ואיך שאת מדברת עם כל כך הרבה תקווה וכל כך הרבה חיות וכל כך הרבה כאילו יש טוב בעולם ורק תמשיכו לעשות את הטוב זה מעורר השראה ברוך השם תודה יש לך איזה מסר אחרון ככה שחשוב לך להעביר לכולם אני חושבת ש שמה שקורה כאן זה סוג של א מציאות שאנחנו באמת אנחנו באמת לא מכירים רוע כזה והם אנשים שבוחרים בשנאה ואנחנו האפך אנחנו אנשים של אהבה אנחנו אנשים של שלום א ואני חושבת שאנחנו צריכים להזכיר לעצמנו את זה כל הזמן אנחנו אנשים של אהבה ושלום ואנחנו לא צריכים א גם גם

מול עצמנו אנחנו לא צריכים לבוא ולהתעסק כל הזמן בסינה מה הוא לא עושה ללא בסדר ומה היא לא עושה לא בסדר אלא פשוט כל הזמן להתמקד בעצמנו איך אני מביא את עצמי איך אני משתדל להיות בן אדם של אהבה וגם אם עכשיו מישהו בא ומתעצבן עליי ברחוב כנראה עובר עליו משהו על זה אני לא רוצה לשפוט אותו כמו שאני לא רוצה שישפטו אותי ברגעים קשים שלי ושוב אמת יש דברים של כאב שאנחנו לא יכולים לשנות אבל מה שבידיים שלנו זה איך הסביבה שלנו תיראה ואיזה אנשים אנחנו נהייה כאן אנחנו צריכים לבחור כל יום לאהוב ולתת ולאהוב את הילדים שלנו ולהגיד להם כמה אנחנו אוהבים אותם ולהגיד להורים שלנו כמה אנחנו אוהבים אותם ולאנשים סביבנו חברה

טוב תודה שאת נמצאת שם בשבילי כי זה לא ברור מאליו ואני מרש שאם כל אחד פשוט קם משתדל לבחור באהבה הזאת ולבחור בחיים ובפשטות וב ברצון הטוב הזה שיהיה כאן טוב אני באמת מאמינה ש שהעולם שלנו נראה אחרת גם אם הם יבחרו שוב ושוב בשינה ואנחנו נבחר שוב ושוב באהבה אנחנו ננצח כי אהבה מנצחת הכל באמת הכל איזה מיוחלת את יואו הורית את פשוט מדהימה מדהימה מדהימה מדהימה נשמה שתמשיך להעיר את האור הגדול שלך הללה בעולם בח כל כך הרבה טוב להניק הלה בעזרת השם את מוציאה את זה ממך לגמרי מהמקום הכי פנימי שלך וזה מעורר את זה אל אנשים אחרים באמת כי אני בטוחה שכל מי שפוגש אותך לא נשאר אותו דבר מרגשת ברוך השם לגמרי לגמרי השם הרבה כוחות אמן