רווקות מאוחרת: מי נתן לכם את הזכות לשפוט אותנו? | פודקאסט מאוחרים

כל זמן שאתה לא חי את הסיפור הנורמטיבי של החיים ושל אנשים כן ושל החברה

אתה שייך לאנשים הלא שייכים אתה שייך ל לא לאזורים ה הפחות א נורמליים כן הפחות מתפקדים הפחות טובים ואני גם חושבת שיש אפילו איזה התניה כזאת שאם את רווקה בגיל מתקדם זה אומר שאת ברירנית אין אין מצב לתרחיש אחר שם. אין מצב. זה התרחיש שלך. את לא מצאת. את את נפגשת. יש בחורים טובים. מה יכול להיות כבר הסיפור שלך? אנחנו פוגשים אותם כל הזמן סביבנו. האנשים שעדיין מחפשים את החצי השני שלהם. זה מסע משמעותי, מלא בקמייה, בכאב, אבל גם בצמיכה מיוחדת ובמפגש הכי פנימי ואישי שלנו עם עצמנו. אני אפרט עליה כהן. ברוכים הבאים למאוחרים. פודקאסט על רווקות מאוחרת. שלום חברים. א הנה אנחנו נפגשים שוב ובפרק הזה אני רוצה להארח

שוב חברה יקרה שככה כבר אנחנו מכירות שנים ושתנו ככה בעסקי טיפול מה שנקרא. וכבר הקלטנו פרק קודם ביחד. אה שלום לציפי ילר. ציפי היא פסיכולוגית קלינית ולא סתם פסיכולוגית קלינית אלא היא פסיכולוגית קלינית מומחית שהיא גם מטפלת זוגית בגישה שלט שאגב רק על הגישה הזאת יש כל כך הרבה מה להגיד למרות שלא ניכנס לזה עכשיו אבל

אולי יום אחד אה אבל כל כך מחוברת לעולם של זוגיות כמו שאמרנו אה אנחנו רוצים להקדיש היום פרק לנושא שהוא באמת באמת א אולי עוד התמודדות מאוד משמעותית בהקשר של רווקות מאוחרת והיא קשורה גם אלינו וגם ל לחברה שסביבנו א אני אתחיל רגע ממחשבה שיש לי אה אני חושבת כשאני חושבת על על רווקות מאוחרת כאילו בסדר יש הרבה אזורים של התמודדות שם במקום הזה יש אזור אחד ש אותי באופן אישי הוא מלווה הרבה ואני חושבת משיחות שהיו לי עם אה בנות אה

חברות גם שמתמודדות

כן שהם גם התמודדות עם רווקות מאוחרת אני חושבת שזה פוגש גם אותם וזה עצם ה השאלה הזאת

של אני ברווקות מאוחרת אז מה לא בסדר איתי כאילו אנחנו כל הזמן עסוקים בניסיון להבין את הסיפור שלנו שם בתוך המקום מקום הזה

כי אם אני רווקה ולא התחתנתי ולא עשיתי את מה שאני אמורה לעשות אז כנראה יש לי איזשהו כאילו בעייתיות זה החוויה

כן כן זאת החוויה ואני גם חושבת

שהיא לא חוויה רק היא לא רק חוויה עצמית

זה לא מגיע רק מיני עצמי יש אני חושבת שגם לחברה לנו

חברחברה יש את המקומות שלנו ועל זה אולי נוכל לדבר ולחשוב ביחד איך אפשר

אולי קצת אנחנו לא נשנה את העולם ואת החברה אבל אולי קצת כל אחד ואיפה החלק שלו ואיך אפשר אפשר שההתמודדות הזאתי תהיה אולי טיפ טיפה פחות קשה או אפילו אולי יכולת לנו לעזור ולקדם

נכון אמ אני אני חושבת שזה גם א את יודעת כשאת אה מבררת על א על מישהו על בחור אחר שהוא גם ככה מחכה הרבה שנים הרבה פעמים השאלה הראשונה ששואלים

זה מה מה הסיפור שלו למה בעצם הוא לא הוא לא התחתן עד עכשיו כאילו מה אתם מחביעים בתוך בתוך הכובע איזה שפן

כי חייב להיות איזשהו סיפור אם מגיעים לגיל מבוגר

כן כן כן אני חושבת שזה יש לנו איזה משהו כזה שנרשם ככה שאין אין מצב שאת

סתם פשוט לא מצאת

ואני גם שומעת כאלה מילים אין אין אין אבל את צריכה להבין לא ברור איך היא הגיע לגיל הזה אבל היא הגיע לגיל הזה כמשהו שצריך להסביר שאין איזה משהו פתולוגי כאילו אה אני בחורה מדהימה מדהימה מדהימה

אין לי מושג איך היא פתאום מצאת את עצמה בגיל הזה

נכון וזה גם

שזה גם מקפל זה אמירה של אין לה שום קושי או בעיה היה ורק פשוט אגיל.

נכון? וזה גם לוקח אותי למקום כואב מאוד שאני בטוחה שהרבה יזדהו איתי של סטיגמה,

נכון?

של כאילו יכול להיות שאת פשוט ברירנית,

אוקיי?

שזה קצת זה השמה ככה עצמית עלייך,כן

שאת הבאת את המצב הזה לעצמך. וואו.

כן. שאת לא יודעת אה את לא מבינה את החיים. את לא מבינה שתמיד, זהמשפט שאני שומעת המון

ש שתמיד יהיו חסרונות. אוקיי א

את לא יכולה להמשיך לחפש מישהו מושלם

כאילו החיפוש שלך הוא משהו שהוא לא קיים ואז לכן אמירת כאלה אמירות שאנשים מרשים לעצמם להגיד

כן

במטרה ממקום טוב לקדם אבל יכול להיות שזה לא בדיוק מה שיקדם אותך

נכון ואני גם חושבת שיש אפילו איזה התניה כזאת שאם את רווקה בגיל מתקדם זה אומר שאת ברירנית אין מצב לתרחיש אחר שם אין מצב זה התרחיש שלך את לא מצאת את את נפגשת, מה יכול להיות כבר הסיפור שלך? את נפגשת, את ברוך השם בסדר, יש בחורים טובים. אז אני חושבת על זה שמה שאת אומרת זה אולי נובע מזה שמי ששימה סמינר התחתנה בגיל 20 תוך שנה שנתיים ילדה כאילו הלכה למסלול הבטוח היא עשתה כביכול משהו טוב אבל אולי אפשר לשאול הפוך זה שאנשים מצאו בקלות את השידוך שלהם את האחד אולי דווקא כי הם היו צעירים ואולי א כי אלוקים החליט לא לנסות אותם בוא נגיד את זה ככה אם אנחנו אנשים מאמינים אז כנראה כל אחד והניסיונות שלו והפקלח

שלו אבל ההבנה היא שזה כאילו מישהי שהתחתנה מוקדם היא עשתה משהו נכון ומי שלא לא. אז אולי זה נקודה שאפשר לחשוב עליה כנקודת מוצא שאנחנו מנסות להבין מה שתבשם.

נכון? מה השתבשם? וזה לא רק מה היא עשתה, זה אולי ממש ללכת עמוק יותר למה יש בה, מה לא בסדר שם. ואני אומרת לך זה מקום מאוד קשה ללכת איתו כי כאילו כל זמן שאתה לא חי את הסיפור הנורמטיבי של החיים ושל אנשים כן ושל החברה

אתה שייך לאנשים הלא שייכים אתה שייך ל לא לאזורים ה הפחות א נורמליים כן הפחות מתפקדים הפחות טובים אני

אפילו אגיד שיש לי לא מעט חברות שהם מטפלות וחלק מהם הם אה הם רווקות והם יכולות להיות מטפלות מדהימות שנים בתחום ולפעמים

זה לא סופר כמובן

כן ולפעמים מספרות לי שאנשים מגיעים וכשהם רואים שהם רווקות

הם מופטעים והם לא ממשיכים לבוא

וואו

כאילו יש בך משהו אני לא יודע מה זה אבל אין מצב שאת גם מטפלת ואת גם עושה את מה שאת עושה ואת אמורה לעזור לי ולך יש בעיה כזאת גדולה שאת מתמודדת איתה יש משהו בתפיסה שלנו

שהוא קשור גם נדבר על זה גם על המקום שלו והצנמות אני רק חושבת ככה אם נלך למקום שאנחנו מנסים להעצים ולחשוב איך ביחד אנחנו הולכות למקום טוב יותר בא לי ככה להגיד שזה נראה לי נובע עם מקום שנורא רוצה לעשות טוב להיות בסדר לפתור בעיות כאילו איזה משהו שיש פה בעיה בוא נמצא לאיזה פתרון בואי נעזור לך גם להיות נשואה בואי נעזור לך גם כבר להיות אמא כאילו זה חוויה כזאתי שאנחנו כחברה נורא רוצים דווקא עם מקום טוב להיות בסדר אז בואי בוא נמצא לך כבר שידוך מה איך את עדיין רווקה את כזו מהממת לא יכול להיות איזה אמא טובה תי כאילו איזה מקום כזה שנובע ממקום בעיניי א יכול להיות נורא נורא חיובי

הבעיה היא כשזה פוגש א את הרווקה שמתמודדת יום יום עם זה יכול להיות במקום כואב ואולי נדבר על איך אפשר גם שהמקומות האלה יהיו באמת איך אנחנו כחברה יכולים להציע בצורה שתהיה מכבדת ותורמת ועוזרת איך אתן כרווקות הייתן רוצות או לא רוצות שאנשים יתערבו או לא יתערבו ויכבדו את ההחלטות שלכם

נכון לגמרי

ואני חושבת על זה שזה חלק מהערבות האדית שאנחנו כל כך מדברים של איפה אנחנו אז לפעמים הערבות הדדית יכולה לפגוש דווקא כשזה נושא כל כך רגיש וכל כך כואב במקומות האלה שתייערת וממש הפכו לי את הבטן כי הם כואבים

ממש ואני אני אגיד שאני גם חושבת שהרבה פעמים הצורך של אנשים להסביר לעצמם כשהם רואים א משהו שהוא כביכול לא פועל לפי הנורמה החברתית זה זה מקום של שליטה

זה אני חושבת שיש הרבה חרדה סביב התופעה הזאת שהולכת וצוברת תאוצה של עוד ועוד ועוד רווקים

לגמרי

זה כואב לראות את זה ואתה חייב למצוא איזה דרך להסביר לעצמך מה קורה שם

אז יותר קל לחשוב

אז יותר קל לחשוב טוב היא בררנית אני אעזור לה רגע להבין מבין שהעולם הוא לא כזה שחור ולבן

ושאין מושלם

ובטוח שכאילו

אז את אומרת שאולי זה חלק ממשהו שעוזר לבן אדם עצמו ופחות משרט את המטרה העצמה של לעזור להתחתן ו

וזה לוקח אותי שוב פעם למקומות שאיך אנחנו יכולים כן להיות שמה ואני חושבת שזה נקודה שגם הייתי רוצה פה למרות שקראת לי והזמנת אותי כקולגה וכפסיכולוגית אבל אני חברה ויש הרבה חברות ואני הרבה מחשבות איך אנחנו כחברה מה החלק שלנו איך אנחנו יכולים לעזור איך אנחנו יכולים יותר להציע כי נורא נורא כואב כשאין הצעות ונורא נורא כואב כשמציאים משהו שהוא לא מדויק מה את מציעה לי גרוש מה את מציעה לי זה ובצדק אני מבינה את הכאב הזה לא חלמתי בחיים שאני אצטרך להתמודד עם מורכבות משפחתית פתאום שלא שהוא מגיע איתה מצד שני זה שלא מצאים זה זה נראה לי אחד הדברים הכואבים ביותר ואיך אפשר איך אנחנו כחברה חולים דווקא כי היום יש

כל כך הרבה טכנולוגיה, כל כך הרבה רשתות, כל כך הרבה א קבוצות. פעם איפה היה קבוצה של 100 150 חברות שאת זה? אולי התפוגשת מישהי בגינה, אולי התפוגשת פה ושם חברות. איך אפשר למנף את זה שאנחנו כנראה לצערי אני אגיד עליי הרבה די הרבה בטלפון למקומות טובים, למקומות חיוביים. איך אני יכולה להציע, איך אני יכולה להמנף, איך אני יכולה לגרום לתנועה? אני חושבת שדויקת לך.

כן. אני חושבת שאת מדברת על שני מעגלים שהם מאוד משפיעים ומאוד מושפעים אחד מהשני. זה קודם כל המעגל האישי של רווקים ורוקות בתוך ה

אז בוא נתחיל מהמקום של ההפנמות שאנחנו מגיל אפס כנראה אה יונקים, גדלים, פשוט מה שאנחנו רואים.

כן. בוא בואי נדבר על זה באמת רגע ציפי. אני אני רוצה להתחיל רגע בי סיפור קטן שקרה לי לא מזמן. מישהו קרוב אליי זה בן משפחה התקשר ותהן לנו איזה שיחה נחמדה ובתוך השיחה הוא אמר לי הוא זרק לי משפט כזה של א איך אני מחכה כבר לראות את הילדים שלך ונוראים מהם לי את הלב והמשפט הבא קצת כיוץ לי אותו בחזרה כשהוא אמר לי אמ אולי אם א תפסיקי להיות כזאת ברירנית וכאילו לברור כל אה

בחור שאת פוגשת אולי יהיה לך יותר קל

וואו

עכשיו זה היה זה אצלי זה התיישב על מקום מאוד כואב כי זה היה ממש ממש אחרי שסיימתי קשר עם א עם אדם שאני מאוד רציתי ודווקא מצידו פחות הייתה

זה התקופה רגישה

נכון כן ופשוט אמרתי את זה לאותו בן משפחה שהתקשר ואמרתי לו אתה יודע כאילו אבל

דווקא לא הסיפור זה דווקא לא הסיפור כי

וואו אבל היכולת לשתף היא יכולת מעיניים מרשימה

אני חושבת שהייתי צריכה לעשות את זה כי הרגשתי שהוא מפנה כלפי משהו כל כך כואב שאני שומעת כל כך הרבה

ש שמגיע לאנשים לדעת שהם טועים שהם א חושבים ככה ואני אגיד שגם אני ב

בימי רווקותי המוקדמות שהייתי פוגשת בנות בגילאים יותר מאוחרים זה זה ממש מין התניה כזאת שפשוט קפצה לי לראש הייתי רואה מישהי בגיל יותר מאוחר והיא לא היא לא מוצאת והיא רווקה והייתי אומרת לעצמי טוב באמת יש כאן סיפור של א

איזשהו איזשהי ברנות כאילו במיוחד שאת פוגשת בחורה טובה וואת אה את ממש שמה את זה שם אז אז זה סיפור קלאסי זה סיפור קלאסי שאנשים פוגשים אותו בכ את פוגשת במלא כל מיני תגובות כאלה ואני חושבת אם דיברנו לפני כן שזה משהו שאנחנו כחברה או כאנשים כפרט אפילו רוצים לתקן ולעשות טוב בוא נדבר רגע על ההפלמות שמגיל צעיר מי שהיא נולד מאז שנולדים אנחנו די מכוונולנים לזה שיש דרך מסוימת שהיא הדרך הנכונה

וב לחופה אולי קצת יותר אבל יש איזה הבניה שזה מה שצריך ואז מתחתנים ואז מביאים ילדים ומגדלים אותם ואז מחתנים אותם כאילו דרך נורא נורא ברורה שככה צריכים ואז יש איזה מחשבה מה קורה כשמישהו זז סותא מהדרך הזאתי ואז אני חושבת ביחד איתך מה קורה לנו כאנשים ש אלוקים לא החליט לנסות אותנו בזה ואנחנו לא עברנו את זה ואני כן אגיד א עליי שלי לא היה את הניסיון הזה ולכן אני פה ביחד לחשוב איתך לא כ אם לא באה בכובע המקצועי שיש לי תשובות ופתרונות הלוואי אין מטה קסם שהיה לוקח את הדבר הזה הכל כך מורכב וזה לא שאני באה להגיד נעשה ככה וככה והנה אופס זה יהיה ככה זה יפתר איך אנחנו כחברה יכולים להיות בעמדה שהיא מטיבה עם הפרט שמתמודד עם זה.

נכון?

איך אנחנו יכולים לעצור את ההפנמות האלה שמשהו לא בסדר איתך כי הגעת לגיל הזה? ואני חושבת שכנראה זה על כל אחד ואחד כי אנחנו לא יודעים כמה השפעה יש לנו אפילו עם גלגול עיניים שמישהיא מספרת לי שהי הורידה מישהו או להגיד וואי עקשנית אני לא מציעה לה למה למה הורדת אותו מה קרה אבל הוא כזה בחור טוב מה באמת הגיל הגובה ישיבה לא יודעת מה לא משנה מה

נכון

המקומות האלה בעיניי יש לנו אנחנו אפילו לא יודעים כמה השפעה יש למשפט או גלגול עיניים או איזה חוויה של שלא לא מתאימה לנו, לא מסתדר לנו כי אולי אנחנו במרומי א גילינו המשפחתיות שלנו, אנחנו חושבים שזה פחות חשוב, אבל המקומות האלה כנראה לאותה בחורה מאוד מאוד חשובים וצריך לכבד אותם, אני חושבת ו ולא להגיע ממקום כנראה שיודע עבורה מה נכון לה ומה טוב לה ועל זה היא צריכה להתפשר ועל זה זה ואיפה הסדרי העדיפויות שלך וזה יותר חשוב בחיים. מה אנחנו יודעים? נכון בוא

עמ מקום אני חושבת נורא נורא צנוע וומקבל אני חושבת שזה הנקודה שאולי אני חושבת עלינו כחברה א יכול נורא לעזור שלפחות ההשמה העצמית הזאתי תהיה קצת לא נראה לי שהיא יכולה להעלם אבל קצת פחות בווליום גבוה

כן אני אני רוצה את את דיברת כאילו הרחבת קצת על ההבת החברתי שעוד נדבר עליו בהרחבה אני רגע רוצה לחזור אחורה וליז לשאול שאלה

אולי באמת משהו לא בסדר. אולי באמת בן אדם

אוקיי

שלא מצליח להתחתן

בגיל צעיר

יש לו איזשהיא בעיה. יש שם איזשהיא מורכבות.

אוקיי

איזשהו מי אמר שזה לא נכון

על התחתן מוקדם כשיש אה

כן מי אמר שזה לא נכון שאם א לא הצלחתי להתחתן בגיל מוקדם? אז אה

פה נראה לי את נכנסת קצת אפרט למקומות שאנחנו כחברה מאוד מאוד מקדשים את הקולקטיביזם עוד כולם צריכים להיות קמט אותו דבר

כן

והמקומות של האינדיבידואל יכול להיות שיש אנשים שצריכים יותר בשלות יותר צריכים יותר את הזמן יותר צריכים את הלבד אנשים יותר סוליסטים ומקומות האלה שלא לכולם נכון בגיל 20 לסיים את הסמינר הוא בגיל 22 ועד חמישי להתחתן לצאת לשידוך חמש פגישות להתחתן בצורה שככה זה הבידבוק הזה

כן ואת אומרת לפעמים משהו צריך להיות אחרת. לא תמיד זה בחירה, לפעמים פשוט לא מצאו את האחד הנכון. אבל את אומרת נקודה שאולי נקבל את זה שהדרך שעובדת אולי לרוב האנשים היא לא נכונה לכולם.

נכון. וגם אני חושבת על נסיבות א חיצוניות, כאילו מה יש בדור הזה

שזה קורה בו יותר ממה שזה קרה פעם בדורות אחרים. אנחנו לא מכירים את התופעה הזאת של רווקות מוחרת מ משנים.

זאת אומרת שזה הרבה יותר נפוץ. כן. מה יש בתקופה הזאת ש שאת אה שאת חושבת על זה שזה קורה יותר?

אז אפשר אולי לזרוק השרות. אני לא באמת יודעת וזה מעניין לחשוב על זה ואני בטוחה שיש גם אנשים שבטח קרו את זה בצורה מקצועית יותר.

כן.

אני כן יודעת להגיד שיש את המושג של התפתחות מאוחרת שגיבוש זהות נגיד לפי אריקסון זה בגיל ההתבגרות. ואז אנחנו רואים שקבוצת השבים כית וכאילו משהו בישיבה צריך להיות כמו כולם להתלבש בדיוק אותו דבר ככה אנחנו מגבשים את הזהות יש בלבול תפקידים ואז הגיבוש זהות שלי היא לקראת סוף שנות היום קורים מזמן גיל ההתבגרות עלה

שאגב היום מדברים על זה ש סוף גיל ההתבגרות קורה אפילו עד גיל 30

נכון נכון בחברה מערבית ככה זה אבל אני חושבת בחברה החרדית שיש איזה משהו שמחנכים נורא נורא לקונפורמיות מסוימת שמה שאני פוגשת זה לפעמים שהגיל ההתבוגרות זולג, פתאום אני מסיימת סמינר ואני שואלת רגע מי אני? מה אני רוצה לעשות? איזה מסלול אולי שלא היה ביג יד מתאים יותר לקישורים שלי. פתאום בחורים בגיל יותר מבוגר מתחילים לשאול את עצמם יותר שאלות. יכול להיות אני זורקת פה איזה השרה, יכול להיות שזה גם קשור לזה שלפעמים יש איזה רצון קצת לזמן לעצמך שלא פחות בתוך המסגרת. פתאום בחורים עוברים לישיבות אחרות, פתאום בחורות יוצאות מהסמינר. עוד פעם זה לא גורף אבל יכול להיות שמשהו ביכולת להתפתח בגיל יותר מאוחר ולגבש

זהות שהיא שלי יותר פחות מתאפשרת למסגרות שמעודדות ומאוד מחזיקות ויש בזה גם הרבה יתרונות את ה כמה שיותר את הקולקטיביזם ופחות את האינדיבידואל זה מחשבה שקופצת לי ככה בראש אבל יהיה באמת מעניין לחשוב על זה ולחקור את זה קצת יותר שמה שאת אולי גם בעצם אומרת שאגב הפודקאסט שלנו לא מיועד רק ל לל לאנשים מהחברה החרדית, אבל שאני חושבת על זה שיכול להיות שיש גם משהו עם השנים שהוא קצת יותר נפתח לאינדיבידואליזם. פעם היינו חלק מחברה שה הקודים היו מאוד מאוד מסוימים

וברורים ו

כן ואין יציאה מהריבוע אז היום משהו מתחיל להיות קצת יותר עגול וקצת יותר א א מוטאם כל אחד מאז יותר להביא את עצמו את מה שהוא ומשם אולי גם יש יותר א א רצון לחקור איזה תהליך פנימי כזה של מי אני מה מתאים לי מה נכון לי אני חושבת גם על ה על לעלייה בהשכלה שהיא חלק מהתקופה הזאת שכאילו

אבל זה ביצה בתרנגולת הרצון ללכת לעליה לאקדמיה קשור גם למקום לדייק את עצמי

אבל נכון אני מסכימה את

וגם האקדמיה פותחת משהו שהוא

אבל כנראה שזה חלק וכנראה שיש עוד הרבה אלמנטים שמשפיעים

ואני חושבת אפילו על הרצון שלנו כרגע לנסות למצוא לאזה סיבות כעוד איזה סיבה ככה לנסות להבין יותר אנחנו אנשים שאוהבים היגיון אוהבים להבין דברים רים שהדברים מתיישבים לנו ולפעמים יש דברים שאין הסבר לוגי. אני חושבת שאני בעיקר עסוקה בלהגמיש

את ה את הנוסחה הזאת שרווקות מאוחרת שווה ברירנות, שווה

פתולוגיה

פתולוגיה אני עסוקה שם אני עסוקה בלנסות

א' להגיד את זה לעצמיודרך זה לחבק גם את כל הרווקים והרווקות שמתמודדים עם הדבר הזה וגם קצת לצאת עם האמירה הזאת החוצה כאילו לאנשים להגיד להם פעם הבאה שאתם פוגשים אדם שעוד לא מצא את ה את הזיווג שלו.

יכול להיות שיש שם עוד סיפור. יכול להיות ששווה לעשות איזה חשיבה משנית במקום הזה ולהבין שיכול להיות שאתם פשוט לא מבינים, אתם לא יודעים וזה לא

לקבל את זה של אי אפשר לפעמים לא נידע גם את כל התמונה. נראה לי תמיד, אבל אה

אומרת על היכולת להיות בעמדה הפחות יודעת.

נכון לגמרי. אמ אז באמת אה אז ציפי אני רוצה רגע לשאולך כאילו פתחתי עם זה שיש איזה דיבור פנימי שהוא הרבה פעמים קשה של א שאני לוקח על עצמי אשמ בזה שאני רווק

ואני קודם כל רוצה לשאול אותך איך איך אה איך את מציעה איך את חושבת שאפשר להתמודד עם הדבר הזה כשהוא כל כך אה הוא משחזר את עצמו כל משהו שכל כל מפגע שלא מצליח עם עם א עם מישהו מיועד שאתה שאת נפגשת איתו כל אפילו איזה דודה שמגלגלת לך עיניים ועושה לך כזה ואת שוב מרגישה את התפקיד שלך כרווקה הזאת לא שהעולם הוא מקום רע בוא בוא נגיד את זה כאילו אנחנו גם מקום טוב בוא ניקח את זה שהדודה מגלגלת עיניים כי היא כבר רוצה לראות אותך נשואה ואנשים באמת רוצים לעשות טוב אני רואה את זה לפעמים הכוונה

היא פשוט נסתרת ומה שאנחנו רואים זה את הדבר שכמו חץ בלב אבל אם נפ

אנחנו גם רגישים לזה אז אז זה קצת יותר פוגש אותנו גם אם אנשים מנסים להיות א רוצה להאמין שזה מגיע עם מקום טוב אף אחד לא רוצה להרע לרווקים ורווקות חלילה אני חושבת שזה מגיע עם מקום פשוט לפעמים אנחנו הנה אז התחלת לשאול אותי אני חושבת שמודעות זה השלב הראשון זה השאלה שלך בעיניי זה התחלה של פתרון ההבנה הזאתי ההבנה שאנחנו על ידי דיבור ור פנימי עצמי לא מטיב אנחנו בסופו של דבר מפנימים דברים שהם כל כך לא מקדמים אותנו ולהפך ההבנה היא שאנחנו יכולים מאוד מאוד דרך דיבור גם לייצר מציאות ואני חושבת ממש זה ישמע אולי ככה כלישאי אבל איך אני מחבקת את עצמי בבוקר איך אני מסתכלת במראה ואומרת משהו טוב כמשהו שבעיניי

יכול כל כך לעזור איך אני יכולה לראות את זה אחרת אחרת אם אני רואה את עצמי כזאתי כבררנית אז זה בסוף גם אולי גם עובר החוצה אבל לא אני לא בררנית אני יודעת טוב מאוד מה טוב לי יכול להיות שדברים שאני אומרת זה לא באמת כל מה שאני אומרת לפעמים אנחנו רווקה מורידה לא כי היא לא רוצה ללכלך או להגיד משהו לא טוב אבל אומרים כאילו היא מעדיפה להגיד משהו שהיא שמע פחות א אישי ומה אנחנו תופסים אה היא הורידה אותו כי Q1 2 3

כן

אז אני חושבת שאם את מדברת על המקום האישי אנחנו אנחנו אולי יכולים לעשות איזשהיא עבודה אם אני חושבת על זה ביחד תח הלוואי זה זה עבודת חיים זה לא משהו קל אני חושבת שכולנו נגועים בזה ויכולים לעזור איך אני מתבונן על עצמי בעיניים חומלות יותר מקבלות יותר אם דיברנו על חמלה וקבלה עצמית גם פה איך אני לא הבאתי את זה על עצמי שאני רווקב יחסית יותר מבוגרת בטח ממה שחלמתי שאני אך אני לא מפנימה את הקולות האלה שהם קולות מרעילים מקטינים, פוגעים, לא מגדלים, לא משחררים ובטח לא מקדמים כדבר ראשון של אבין את זה. עצם השאלה שלך בעיניי זה כבר חצי פתרון כי אני מבינה שיש פה בעיה אבל אם אני מושפעת בצדק כ כי אנחנו מושפעים

בטח אם זה אנשים שקרובים אלינו ואכפת לנו מהדעות שלהם אנחנו מושפעים מאנשים שאומרים לנו דברים אם אומרים לנו דברים לא טובים אם מאשימים אותנו גם אם זה עם חיוך זה חודר זה נכנס ובסוף זה גם אנחנו אנחנו מתנהגים את זה אז אולי איך אנחנו בוחרים זה לקח אותנו עכשיו לחברה ואני רוצה שנדבר על זה אבל איך אנחנו בוחרים את אתם אנשים שלא מרעילים, את האנשים שעושים לנו טוב. אולי אני אגיד את זה מילה על אנשים מרעילים.

כן. כן.

נתחיל בחיובי. מה זה אנשים שעושים לנו טוב? אתם מכירים את זה שאת פוגשת מישהי ואת פוגשת אותה כמה דקות ואת יוצאת תחושה נעימה. כאילו את מרגישה טובה? את מרגישה כאילו וואו, איזה כיף היה לפגוש אותה. את מחייכת לעצמך, את מרגישה טוב. לעומת אנשים שעוד פעם כנראה זה נובע ממקום בעיניי או חוסר מודעות או מקום שעצמם מתמודדים שאת מרגישה לא מספיק טובה, לא מספיק יפה, לא מספיק משהו. לא טוב, כאילו איזה תחושה שאת יוצאת ואת מרגישה כמו גז. אין לך יכולת לשים על זה אפילו את האצבע, אבל משהו שמה לא. אני כאילו אוף והוא אולי אני צריכה לעשות ככה והיא ככה והיא מרוויחה ככה והיא חיה ככה והיא נראית ככה. משהו תחרותי, משהו שמה לא מתמלא.

ואני חושבת שבמקומות האלה כמעט תמיד משפחה זה יותר מורכב, אבל יש לנו יכולת לבחור את החברה. ואנשים שלא עושים לנו טוב. אני חושבת שזה אפילו ממש חובה להתרחק כרגע, אולי בהמשך זה שתנה, ולהקיף את עצמנו באנשים שעושים לנו טוב, שאנחנו מרגישים טוב לידם, שמגדלים אותנו, שעוזרים לנו לראות את החלקים הטובים שלנו, שאנחנו לא צריכים להעמיד חלקים מסוימים בתוכנו כדי להיות בחברתם. ובעיניי זה נקודה שיכולה נורא נורא לעזור.

זה מזכיר לי משפט מאוד חזק ש א שיופי הוא כל דבר שמסתכלים עליו באהבה. כאילו

בעני המתבונן.

כן. כן. כשבאמת כשאני כשאני רואה את הטוב במישהו אז הוא מרגיש את זה. ואני חושבת שבסיפור הזה של רווקות הוא באמת א הוא באמת מאוד חזק כי לפעמים שמים עלינו איזשהו תפקיד

ויש לנו כל כך הרבה תזכורות לזה שאנחנו פשוט מתחילים להאמין לזה. זה הופך להיות הסיפור שלנו.

זה בדיוק. אתה הולך לחתונה והיד הזאת ששמים לך על הגב ברחמים וכמו שאמרת גלגולי עיניים האלה והמשפטים האלה שאני אישית אני חייבת להגיד אף פעם לא הבנתי למה מי שאומר אותם חושב שהוא צריך שמפה משהו חכם שבאמת יעזור כאילו אם את תהיי הבן אדם העשירי שאני אפגוש בחתונה ותגידי לי

בקרוב אצלך

בקרוב אצלך או אולי אולי א תנסי קצת פחות אה

אז הפרט אם אנחנו אנחנו גם פונות פה באמת לקהל הרחה והני רוצה להאמין שנורא גם רוצה לדעת אני גם אני אגיד לך את האמת אני לא כל כך יודעת מה להגיד מה מה כן את אומרת מה מה הדברים שלא עוזרים

כן

מה הדברים שכן יכולים לעזור אם אנחנו עכשיו מדברים על אחריות חברתית על א ערבים זה לזה על הדדיות

אני אני חושבת שזאת שאלת מיליון דולר באמת זה שאלה שאני לפעמים עסוקה בלחשוב איך לעשות את זה נכון אבל אף פעם לא קיבלתי שאלה כזאת ממישהו

א

שבאמת מתעניין אז אז תודה על זה

כי לדוגמה חברה טובה חוגגת יום הולדת

אני יודעת שזה יום הולדת נורא נורא כואב בשבילה להתייחס זה כואב לא להתייחס נראה לי יותר כואב

נכון

זה שאלות שאני ממש שואלת את עצמי אז ברור שאני אתייחס אבל אני אתייחס בצורה רגישה ואם היא רוצה להתעלם מהיום הולדת זה אני מביאה את זה לגמרי ואם היא ואם היא רוצה לצאת אז עוד יותר כיף אבל אז גם כשיוצאים לא להתייחס למספר הכל כך כואב ואני לא חושבת שהשאלות האלה הם שאלות שאני עסוקה בהם. זה זה מקסים בעיניי כאילו ה הרצון להתכוונן לטוב של האחר זה באמת זה מרגש אותי

וגם לקבל את זה שכנראה אין אמת אחת אבסולוטית מולדת כי אחת זה טוב לה ואחת זה לא טוב לה

נכון נכון אז אני חייבת להגיד מהצד של הרווקים והרווקות שאנחנו לומדים א כמו שאמרת לבחור את הסביבה הנכונה אז גם בהקשרים אחרים גם בהקשרים של שתחנים ושטחניות אנחנו לאט לאט לומדים אם מי נכון לנו לעבוד אני חושבת שיש היוםסים

כן אני חושבת שיש היום הרבה אנשים שרוצים לעשות טוב הם לא תמיד יודעים איך לעשות את זה והם לפעמים גם יכולים קצת א לגרום נזק אז אני חושבת שהדבר הראשון אולי הכי חשוב זה זה להקשיב באמת

למה שה

למה שהבן אדם אומר לך לפעמים מציאים לי הצאות אני בגיל X ואני ממגזר Y

אז יציאו לי הצעה של מישהו שהוא פשוט מהמגזר הזה וסביב הגיל הזה ווה הציפיים של הצד השני היא שאני קודם כל חייבת לקבל את ההצעה הזאת

כי

כי הנה מצאנו לך מישהו זה גם חייב להתאים כי אתם סביב אותו גיל אתם אותו מגזר מה כבר יכול להיות שונה מה כאילו מה מה יכול להיות אתם

כן מה מה עוד תסתרי אתם ילדים גדולים

אוקיי

את את כבר השעון הביולוגי א מתפ שנכנסים גם קצת לשיקולים שלך ומנסים לחשוב בשבילך אולי מה שאת את אומרת

נכון ויש משפט כזה ש שלימדו אותי ופעם האמנתי בו והיום אני מבינה שהמציאות היא יותר מורכבת

חפשי מידות טובות

שזה דבר יפה

נכון

ואם יש לו מידות טובות זהו ואם יש לו מידות טובות צמניבי ות כן ותצדי איתו לחופה מה מה זאת אומרת

והמציאות

שם היא הרבה יותר מורכבת בואו תקשיבו

נכון

מה הסנרי עדיפויות של אנשים שאתם מנסים להציע להם וגם מה זה מידות טובות בשבילם האם זה אומר שמידות טובות זה מישהו שהוא א אני לא יודעת מאוד מאוד רגיש לזולת אבל יש מישהי שבשבילה זה דווקא היכולת שלו לדאוג לעצמו ולהיות אה

אז אני חושבת פרט שאת מעלה נקודה נורא נורא חשובה שבוא נאמר אף אדם לא יכול להיכנס לנעליים של הזולת ולהגיד לו זה סדר הדיפויות נכון ופה את צריכה להתפשר ופה תוותרי ומה זה בסדר

ואני ויטרתי אז גם את יכולה מה זאת אומרת אני התחתנתי עם מישהו

בגובה כזה או מגזר שונה משלי אם אני הצלחתי גם הם יכולים להעצים אני חושבת ולתת תקווה אבל לפעמים גם הנקודת ההנחה היא לדעתי לא הדוגמאות כמו מאיזה נקודת מפצע היא מגיעה אם זה מגיע עם מקום שנורא רוצה להיות שםכ

את הלב מרגישים זה לא צריך לתת לזה אפילו מילים

נכון נכון

זה נמצא שמה את מרגישה עם מישהי באמת רוצה או שהיא מתחילה להגיד לך מה לעשות כי אם תקשיבי ביקורתי שמצפ

אני חושבת שזה נגיע מאוד מאוד מאיזה נקודה דת מוצא אנחנו מתחילות פה

נכון מסכימה ממש ואני אגיד עוד משהו שהרבה פעמים רואים מישהו תופסים אותו בצורה מסוימת ואז מנסים להציע לו משהו שדומה לו לא תמיד אנשים מחפשים מישהו שהוא כמוהם בחורה שקטה לא תמיד תרצה מישהו שקט כמוה לפעמים היא תרצה דווקא מישהו שישלים אותה במקום הזה וכאן שוב זה זה חוזר למקום של ההקשבה

למה אני מחפשת ובאמת יש גם תנודות ב במקום הזה עם השני, כי אם חשבתי שמשהו חשוב לי ואז אני פוגשת אותו במציאות

ואני מגלה שדווקא לא מה שחשבתי שזה וזה דברים שמשתנים וצריך בעיניי להיות כשובים לזה

הדבר השני שאני רוצה להגיד בהקשר הזה זה איך אני מקבלת את זה שהצאתי

והצד השני אמר והבחורה שהצאתי לה אמרה לי

זה פחות רלוונטי כמה אני קודם כל כמה אני חופרת לה למה למה לא רלוונטי לא תמיד אנשים רוצים לספק לך הסברים. אני אני מכירה סיפורים שבירו על בן אדם והיה שמה משהו ש לא היה בסדר ואתה לא רוצה עכשיו לכן כל כך חשוב לכבד. אני רק אגיד שאולי בכל אופן כמישהי שכן מציעה לחברות

לפעמים אנחנו גם רוצות לדייק לכן אנחנו שואלות לא מגיע עם מקום רק שנכנס ל חישובים שלה

ונורא נורא לכבד

את המקום של למה הורדת אבל לפעמים זה מגיע גם עם מקום שבאמת אני רוצה לדעת אם זה בכלל הכיוון או שאני בכלל סתם מציעה לך בחור שאין קשר

ושוב זה המקום של ההתכווננות כי אם

וזה איך אנחנו ואם אנחנו מכבדים ו ואני חושבת פה שאני אני מרגישה שאנחנו כחברהן יש לנו אחריות וזה שאנחנו התחתנו חלקנו בגיל צעיר ועסוכות נורא עם המשפחה שלנו וזה עסוקות בדבר טוב אבל עסוקות מאוד ואין לנו זמן בין מדי פה ושם בין א בין דבר לדבר אנחנו שולחות איזה רזומה והכל אז יכול להיות שאנחנו עושות את המקסימום שלנו אבל אני חושבת שמדי פעם אני מזכירה את זה לעצמי ואני כן אשתף שאני נגיד נמצאת בקבוצה שנשים בוגרות תוכנית מובילות שזה מטעם כן כן כמח שזה בכלל תעסוקתי אבל ממזמן זה כבר לא תעסוקתי כי הוא הולך לכל מיני נישות ועזרות והרבה דברים טובים יוזמות ויש לנו גם יוזמה של מובילות לחופה ושמה יש נשים מכל הארץ

שמעלות הצאות ויש מחשבה איך אפשר לא רק כבוגרות של מובילות אלא בכלל וביניי זה יוזמה מקסימה זה דרך לקחת את הכוח של הרשת

ושל הרבה נשים שיש להם הרבה אחים אחיינים משפחה חברות והם הם רוצות והם מכירות באופן אישי ואז לקחו את היוזמה הזאתי עוד יותר ונפגשו פעמיים ואז כדי להגדיל את התפוצה אנחנו נפגשות בזום כי אז מכל הארץ ויושבים וכל אחת מביאה את זה קרות חיים אחד או שניים ומסבירים גם בעל פה ומצת יותר מה מחפשים ואז עושים חשיבה משותפת ובעיניי זה כל כך חשוב כי גם הראשון זה לשים את זה במודעות כן פעם פעמיים בשבועיים אנחנו יכולות להיפגש שעה וחצי ולחשוב ביחד וגם היא פתאום כשמספרים לי על זה וזה לא רק טיס שידוכים שוב עובר בכל המקומות. אני פתאום מבינה הרבה יותר מה היא מחפשת. אני יכולה הרבה יותר לדייק. אני יכולה להציע. גם אם היא

תגיד לי שזה לא מתאים, לפחות אולי תאים לחברה שלה, אולי פתאום אני מבינה שאולי מישהו אחר יכול לההנות מההצעה הזאתי. וזה שתי דקות באמת. אפילו בדרך לפה כבר כאילו שלחתי כמה לא כי אני מאמינה שזה מה שיעשה, אלא שזה ייצר תנועה.

מדהים.

ומי שגזמה את זה בעיניי זה פשוט גאוני. זה לקחת את הכוח של הרשת ולהפוך אותה למשהו ש שאפשר ואני חושבת שזה יכול להיות בכל כך הרבה פורמטים ולא זה לא צריך להיות מחברת ששטחנית ש כאילו עם כל התפורה ששתחנית זה כל אחת זה כמו שגריר כל אחת יכולה לחשוב על הצעה כמו שאת אומרת לכבד מאוד את ה את מי שמציאים לו ולא להיכנס לשיקולים שלו אבל המקומות האלה שאנחנו יכולים כנראה לעשות קצת יותר אני ממש במחשבות מה עוד אפשר לעשות

זה זה מרגש אותי ממש מה שאת אומרת וזה גם משאיר אותי ב באיזה תפילה שכשהטוב הזה יקרה גם לי שאני לא אשכח את אה שנשארים מאחור ותמיד אזכור אה א לחזור וולפעול בשבילם ואני חושבת שגם הפודקאסט הזה נולד מהמקום הזה

מתוך הרצון רגע להביא איזה קול איזה כל

להיח את התהליך המדהים שאת עוברת נראה לי

לגמרי שלא רק שלי של הרבה רווקים ורוקות שהם בטח שותפים לזה בגדול ו אני חושבת שבאמת מילתה המפתח כאן היא רגישות פשוט להיות קשוב לצד השני ולא רק לצורך שלי

להציע לסגור שידוך לזכות לשליש גן עדן

לגמרי אני חושבת שאולי זה הנקודה אבל המרכזית מה שאמרת עכשיו אם אנחנו מאמינים שזה התהליך אז פחות משנה התוצאה ברור שכיף לסגור שידוך

ויש איזה חוויה כיפית ולא מדברת על בכלל על על הפרס ה אפילו השליש גן עדן שאמרת או החוויה הזאתי אני חושבת שכשאנחנו מכווננים לזה שאנחנו עושים טוב מעצם זה שאנחנו שמים וחושבים זו הנקודה המרכזית וזה גם מה שעובר כשאנחנו מציעים מאיפה זה מגיע

נכון

אם זה מגיע מעמדה אוהבת ולא שיפוטית זה עובר אחרת גם אם זה לא מתאים

נכון זה א מזכיר לי איזה שידוך שחברה ניסתה להציע והיתה כאן כנראה בעמדה היא כל כך רצתה שזה יעבוד וזה פחות עבד. ואז היא אמרה לי אחר כך אה אם את לא רוצה אותו אז א אז אני כבר באמת לא יודעת

את מה את מה את רוצה. וזה היה משפט

שאפרופו סטיגמה עצמית והלכה עצמית ו

הוא היה כואב. הוא היה כואב והוא היה אה אה רגע מספר איזה סיפור של אה של אשמע של השמ במקום הזה. ואני רוצה להגיד ש זה כואב זה כואב גם להיות הצד צריך לזכור את זה גם להיות הצד שהוא אומר את הלו הרבה פעמים גם לבן אדם הזה שהיה שם באינטראקציה הזאת ששוב לא עבדה גם לא זה כואב ותחזיקו את זה גם רגע בראש

לגמרי

אה זה לא שזה תמיד קל להיות עם מיד על העדק וכאילו זה לא זה זה קשה גם המקום הזהג

אני אחזור למה ששאלת אותי לגבי חברות ויום הולדת מאוח אני חושבת אני מעלה את זה כשאלה כללית

כן כן נכון ואוואני רגע גם אחזור עלמקום של היום הולדת המאוחרת ש שאנחנו חוגגים וכמו שאמרת אני חושבת שאין פה תשובה אחת א טובה אבל אני אגיד א מעולם אחר לגמרי כשלמדתי עבודה סוציאלית הייתה לנו מרצה ששאלה מה הדבר הכי גדול שאתה יכול לעשות בשביל ילד

ונשים בכיתה זרקו כל מיני רעיונות גרנדיוזים כאלה של פרויקטים ויוזמות ו

ואז היא אמרה אני אגיד לכם בעיניי ממרומה גילי וניסיוני דבר הכי גדול שאתה יכול לעשות בשביל ילד שאתה עובד איתו בתור עובד סוציאלי זה לזכור את התאריך של היום הולדת שלו

וואו חי שתחיל להגיד מבוגר שמאמין בו דברים גדולים כאלה היא אמרה היא אמרה את זה וזה וזה ככה נרשם אצלי זה נרשם אצלי את רואה אותו וזוכרת אותו וממש

כן ממש והיא אמרה ויש יש לי גם כאלה א ילדים שעבדתי איתם שבפנימיה כזאת או אחרת ושנים אחרי אני כבר לא עובדת שם

מדהים

אבל אני אני אזכור ביום של היום הולדת לכתוב לו איזה הודעה ולהראות לו שאני רואה אותו

לתת אותו

כן

וואו איזה

ואני חושבת על אותו דבר זה זה לגמרי שונה זה עולם אחר לגמרי אבל אבל לי זה מתחבר כאן במקום הזה של איך אדם מרגיש שאתה רואה אותו בתוך המצוקה שלו אה ברגעים ה ה הקטנים האלה.

אז אני חושבת שבסוף זה זה כמובן צריכה להיות מחשבה רחבה של מה אני יכול לעשות. אני יכולה להגיד שלי יש קבוצת וואטסאפ גם כן של שידוכים שאגב מי שרוצה להצטרף אליה אז מוזמן לשלוח לי אימייל ואני אשמח לצרף איזה קבוצה בתפוצה מאוד רחבה של הרבה אנשים טובים שרוצים לעשות טוב ולא כולם דווקא מחפשים לעצמם אפילו מחפשים לאנשים אחרים חושבת שהדברים הקטנים לזכור את ה

את הרווקים האלה בנקודות הרגישות שלהם שזה הרבה פעמים הזמנים המשפחתיים שזה

חגים שבתות ימי הולדת

שזה זמנים שאצ אצלנו בחיים הרגילים הם נכווים כ כזוגיים מאוד יום הולדת מה זה זה זמן שהכי בעל ואישה חוגגים או או חגים וכאילו אם אתה שם רגע זוכר אותו אותה

א וזוכר להזמין אפילו אפילו אם אם זה לא יתאים אבל רק

לגמרי

רק לנסות א להציע או

ביום הולדת רק א לזכור שוואלה יש לכם הולדת היום ונה אם כל הרי הכבים שלזה גיל כבר א

בלי להתייחס למספר להתייחס ליוםכן

ואני חשבתי על זה גם בעוד לגמרי מסכימה איתך נראה לי כולנו רוצים להרח כשהכל מושלם וטוב ובלי ילדים בוכים אבל לא להזמין

לא לא נראה לי ששים מחפשים א מלון של חמישה כוכבים מחפשים את להרגיש את השייכות

החמימות הזאת

שייכות להיות חלק ואני גם חשבתי על זה ממקום שאם דיברנו על פרואקטיביות של איך אני יוצרת תנועה ועוד מעגלים. אז כן, כי אם הבעל יכיר אז יש יותר סיכוי שהוא נגיד בישיבה או בעבודה ימצא חברות או לא יודעת. לחשוב על על זה כמשהו שהוא יוצר תנועה.

נכון?

אם אני אצור יותר יציאות, יותר אכרויות אישיות, אז אני אוריד את הסטיגמה. הרי איך מורידים סטיגמה? בהכרות אישית. אז אם אני אכיר אישית יותר את המשפחה, יש יותר סיכוי ששידוך מתאים יותר יוכל לצאת שמה. אז נקודה גם אני חושבת שאנחנו כחברה יכולים יותר לעשות את ההתכווננות הזאתי להכיר באופן אישי לא רק ארטיס שידוכים שזה גם חשוב

נכון

אני חושבת שזה כל כך משנה אם אני מכירה באופן אישי או שאני רק רואה רזומי פרטים נורא טכניים

נכון לגמרי מסכימה א ואני חושבת שאנחנו באמת רגע כבר לפני סיום אבל דיברנו כאן על א

על הרבה דברים משמעותיים שהם נוגעים גם בהיבת המאוד אישי של מה עם מה אני הולך בתוך הלב בתור רווק מה אני אומר לעצמי מה הסיפור שאני מספר לעצמי

אודותיי כאילו על עצמי

לגמרי

וגם מה הסיפור שאנחנו כחברה מספרים על האנשים האלה שהולכים בינינו

ועדיין לא מצליחים להקים את הטעם משפחתי שלהם ובתוך זה מאיפה אני פועל האם כשאני רוצה לעשות טוב אני אעושה את זה ממקום שבאמת באמת רוצה את הטוב של השני הוא פועל ממקום שהוא פשוט חרד וכבר רוצה שהדבר הזה יגמר ורק לראות את הבדודה ה זאת שבחתונות תמיד מקוות להתעלב רק שתתחתן כבר כאילו ו

זאת אומרת משהו מדהים זה לבדוק את עצמנו קודם ממה מאצמני אנחנו פועלים

ממש

וזה כנראה מה שישנה גם אם נגיש בדיוק אותו דבר את אותו הוצאה אם נגיע ממקום חומל אוהב רוצה בטובתך לביןמקום אולי קצת יותר ביקורתי שיפוטי מאשים מצפה שתתכוונני ותתפשרי.

נכון? ואני אני אגיד גם ש

בעיניי הרבה פעמים כשאנחנו מנסים להיות יותר חכמים ויותר יודעים

מעמדת כוח כזאתי וידע

כן כן אז יש משהו שם שבאמת א מרחיק את הרווקים האלה קצת מעצמם

ודווקא כשאני בא ממקום אוהב ואומר אני מחזירה לך אמון אני אומרת את יודעת הכי טוב

אני אומרת את זה לפעמים לאמה זה וואו מדהים

כאילו תשמחי על ה על ה על הילדה שלך או על החברה שלך או או על הבת משפחה ש

שהיא יודעת ואת רק צריכה להחזיר לה את הזיכרון שהיא טובה

אם דיברנו על אפרופו הפנמותכן

כן

וואי אני כל כך שמיחה שהגעתי אפילו בפן האישי אני חושבת שאת עזרת לי לחדד כמה המקום שאנחנו באים איתו לבוא קצת ממקום נורא נורא פתוח נורא נורא לא יודע לא שיפוטי אבל גם לא מקום באמת מאפשר

כן

זה מה שיכול רשונות אז רק כבר רק בשביל זה היה שווה לבוא בפרט ונהניתי מאוד

תודה שהזמנת אותי

ממש תודה לציפי אלו שאנחנו כחברה אני מדברת על כולנו אה נוכל א להמשיך לחשוב וליצור עוד ועוד מעגלים ועוד ועוד רעיונות ועוד ועוד יזמות אני בטוחה שיכול להיות עוד מלא דברים

והלוואי שלא ניתן לזה כמשהו מצב קשה כואב את אומרת נפו פוץ יותר כמשהו ששלום לשלוש כאילו כסימן קריאה בסוף אלא עם סימן שאלה איך אנחנו כל אחד ואחד בחלקתו הקטנה יכול לעשות משהו גם אם זה קטן שישנה את התופעה הכל כך כואבת הזו למשהו יותר טוב

לגמרי לגמרי א ואני רוצה להגיד לך תודה שהרמת את הכפפה וכל ככה אכפת לך המקום הזה של האחריות החברתית כאילו של רגע לא רק להישאר ב בארבע עמות שלי אלא לצאת לצאת ולראות את האחר בטח בתוך המקום הזה. אז תודה לציפר א מטפלת, מהממת וחברה ואם לכם גם יש איזשהם רעיונות, יוזמות, מחשבות א שאתם רוצים לשתף, אז אתם מה זה מוזמנים לשלוח לי אימייל ואולי עוד נדבר על זה באחד הפרקים הקרובים. תודה גם לכם.