פרשת בוא - הרבנית ימימה מזרחי

איזו התרגשות? המצווה הראשונה בתורה. יוצאי מצרים מצווים להביט למעלה בלבנה המתחדשת ולברך עליה. ברגע שאתם מברכים על חידוש הלבנה, מתחיל זמן חדש. איזה מצווה מוזרה. אין אותה בשום תרבות אחרת. כשעם של שבויים יוצא מהשבי. הדבר הראשון שהוא מצווה לעשות זה להביט בתופעת טבע ולראות את המיעוט הנורא הזה. הלבנה כל כך ממועטת, כל כך קטנה. שימו לב, אתם יכולים להביט בה ולומר איך היא לבנה, איך היא מוקטנת. אתם יכולים להביט באותו דבר ולומר היי זה מולד אתם עתידים להתחדש כמותה האם במיעוט שיש לכם בחיים ויש לכולנו אתם רואים חיסרון וחושך או שאתם מסוגלים לומר זה מולד של משהו חדש של זמן חדש במילים אחרות כעם שיוצא ממלחמה מה

ומי שבי? באיזו כוננות אתם? בכוננות לבשורות לא טובות חלילה או בכוננות של גדילה ולידה מחודשת. שימו לב איך אנחנו מתוכנתים כבר בלי לשים לב. הוא יתקוף, הוא לא יתקוף, יתקוף, לא יתקוף. קוראים לו הוא יתקוף להוא שמתווך את כל האירוע הזה. למה להיות מכווננים לבשורת התמעטות? בואו נהיה מכוונים לבשורת מולד כמו ירח מתמלא ומתרוקן. נזכה כולנו לאהבה כזאת שכבר לא רואים. ‏Ja.