"מדינת ישראל יורה לעצמה ברגל": יהונתן קונריקוס על אתגרי ההסברה והדיפלומטיה

‏אני מנסה להבין איך ארגון כמו חמאס‏ ‏עושה בית ספר הסברתי למדינת ישראל.‏ ‏כי הוא עובד בזה, אנחנו יוצאים ידי חובה,‏ ‏בין אם זה הרשות הפלסטינית,‏ ‏בין אם זה חמאס,‏ ‏האיראנים, הקטארים,‏ ‏הם עובדים בזה.‏ ‏אני גדלתי בשוודיה,‏ ‏במאלמו, דרום שוודיה,‏ ‏עיר שהייתה שוודית‏ ‏והיום היא כבר לא שוודית.‏ ‏היא הרבה דברים‏ ‏אבל שוודית היא לא.‏ ‏אתה רק מחזק אותי.‏ ‏אז אולי כל הגישה היא‏ ‏הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב,‏ ‏יש כמה פירושים לדבר הזה.‏ -‏אתה לא יכול, אין לך את הלוקסוס הזה.‏ ‏זה מפתה להגיד "טוסו לי מהעיניים,‏ ‏אתם לא מעניינים אותי", ‏אבל אתה לא יכול.‏ ‏אתה לא בפוזיציה הזאת.‏ ‏אתה לא רוסיה,‏ ‏אתה לא

ארצות הברית ואתה לא סין.‏ ‏מה שחשוב לך, בסוף אתה עושה.‏ ‏אני חושב שאתה עושה הנחה‏ ‏לפוליטיקאים שלנו,‏ ‏שמרבים לדבר ומעטים לעשות,‏ ‏שמדינה, כדי להתקיים,‏ ‏צריכה לקיים ולהשקיע‏ ‏במאמץ דוברות ודיפלומטיה.‏ ‏אם מדינה לא עושה את זה‏ ‏היא יורה לעצמה ברגל.‏ ‏יונתן קונריקוס,‏ ‏לשעבר נציג צה״ל הראשון באו״ם‏ ‏ודובר צה״ל‏ ‏לתקשורת הזרה הבינלאומית.‏ ‏עוד הרבה דברים,‏ ‏חברת תקשורת שיש לך כיום‏ ‏ועמית מחקר בכיר.‏ ‏בואו נתחיל, אתה יודע מה? מהסוף.‏ ‏זה בכלל מאבק שיש דרך לנצח בו?‏ ‏כי תבוא ותגיד,‏ ‏תשמע, לא שומעים‏ ‏את האמת שלנו בעולם,‏ ‏צריך להעביר את האמת‏ ‏כדי שידעו את הסיפור.‏ ‏אבל אתה רואה‏ ‏שגם כשמביאים

את האמת‏ ‏היא לא משנה כלום.‏ ‏יותר מזה שב-7 באוקטובר חמאס בעצמו‏ ‏תיעד את עצמו עושה את הטבח.‏ ‏אם זה לא שינה את דעת העולם,‏ ‏מה יעזור עוד 30 ראיונות כמו שעשית‏ ‏כל יום מאז ה-7 באוקטובר?‏ ‏זה מאוד תלוי איזו מטרה אתה מגדיר.‏ ‏אם אתה מגדיר את היעד הנדרש שלך‏ ‏בתור הפצת האמת שלך‏ ‏ואמירת האמת‏ ‏אז אפשר להתווכח,‏ ‏כן נשיג את היעד, לא נשיג את היעד.‏ ‏אני טוען שזה לא הדבר העיקרי.‏ ‏בתור מדינה,‏ ‏מה שחשוב לנו זה לעמוד ביעדים שלנו.‏ ‏במקרה הזה של עזה‏ ‏זה לנצח את חמאס,‏ ‏להשיב את החטופים שלנו,‏ ‏להרתיע אויב נוכחי ועתידי‏ ‏מלעשות מה שחמאס עשה לנו,‏ ‏ובגדול לממש את היעדים‏ ‏שהצבנו לעצמנו.‏ ‏זאת אומרת,

מטרות של הורדת האנטישמיות,‏ ‏תמיכה במלחמה.‏.. ‏תכף נגיע לזה.‏ ‏-זה לא בשולחן. -לא.‏ ‏ומאמץ הדוברות,‏ ‏גם כלפי הקהל הישראלי ובוודאי כלפי‏ ‏התקשורת הבינלאומית והעולם,‏ ‏וכשאנחנו אומרים עולם אנחנו מתכוונים‏ ‏בעיקר לארצות הברית והמערב,‏ ‏המדינות שיש להן עוצמה והשפעה,‏ ‏באו״ם, בכלכלה, בפוליטיקה,‏ ‏יחסי המסחר שלנו.‏ ‏בסוף המטרה, בעיניי,‏ ‏היא לא הנושא הזה של שיאהבו אותנו,‏ ‏המטרה היא לאפשר לנו לעשות‏ ‏את מה שאנחנו צריכים לעשות בתור מדינה,‏ ‏קודם כל להגן על עצמנו,‏ ‏ולהמשיך לפרוח, לשגשג,‏ ‏ליצור בריתות, לאפשר לעצמנו להתקיים,‏ ‏לאפשר לצבא שלנו לפעול,‏ ‏להתכלכל במובן הכלכלי.‏ ‏אם אתה לא עושה דוברות

בינלאומית,‏ ‏אם אתה לא מקיים‏ ‏מאמץ דיפלומטי יעיל‏ ‏שמאפשר לך לעשות‏ ‏את מה שאתה רוצה לעשות,‏ ‏אז אתה נתקע במקום שסוגרים עליך‏ ‏ומצרים את חופש הפעולה שלך.‏ ‏השאלה אם זה באמת משפיע,‏ ‏כי אתה רואה את ההתנהלות‏ ‏של צרפת במלחמה,‏ ‏בריטניה, שממש הטילה עלינו‏ ‏אמברגו במהלך המלחמה,‏ ‏ועוד אתה אומר,‏ ‏אלה האזורים שאתה משקיע בהם.‏ ‏לא השקענו. לא השקענו.‏ ‏מדינת ישראל לא משקיעה בדוברות,‏ ‏לא משקיעה בדיפלומטיה‏ ‏ולא משקיעה ביחסי חוץ.‏ ‏אם היינו משקיעים‏ ‏ואם היינו מפעילים את השכל היהודי,‏ ‏את היצירתיות,‏ ‏אם היינו רותמים את הכישרון האנושי האדיר‏ ‏שיש לנו במדינת ישראל,‏ ‏ואם היינו באמת באמת עובדים בזה,‏

‏אגב, כמו שהאויבים שלנו עובדים בזה,‏ ‏בין אם זה הרשות הפלסטינית,‏ ‏בין אם זה חמאס,‏ ‏האיראנים, הקטארים,‏ ‏הם עובדים בזה,‏ ‏עובדים בזה בהקשר של‏ ‏הגדרת סדרי עדיפויות,‏ ‏השקעת משאבים‏ ‏והפניית קשב של בכירים,‏ ‏עובדים בזה כי הם יודעים שזה חשוב.‏ ‏ואם נאמר את האמת,‏ ‏אנחנו לא כל כך עובדים בזה,‏ ‏אנחנו יוצאים ידי חובה.‏ ‏אני מנסה להבין איך ארגון כמו חמאס‏ ‏עושה בית ספר הסברתי למדינת ישראל.‏ -‏כי הוא עובד בזה.‏ ‏הוא עובד בזה, וצריך לומר‏ ‏שהוא גם מקבל הרבה מאוד תמיכה,‏ ‏מה שנקרא ארוחות חינם,‏ ‏בתקשורת הבינלאומית.‏ ‏הסוגיה הפלסטינית היא הסוגיה או העימות‏ ‏המסוקר ביותר בעולם,‏ ‏בוודאי לאורך 77 שנות

קיומנו,‏ ‏אבל כמות החשיפה התקשורתית‏ ‏שהעימות הזה מקבל‏ ‏היא לא משתווה לשום עימות אחר.‏ ‏זה משהו שהוא קשה מאוד להסביר אותו‏ ‏במונחים שכלתניים, הגיוניים.‏ ‏מה כל כך מעניין?‏ ‏אתמול בבוקר, מהדורת בוקר,‏ ‏זה בעצם שעות לילה שלנו,‏ ‏אבל מהדורת בוקר באוסטרליה,‏ ‏אייטם ראשון שפותח את המהדורה,‏ ‏התמרון של צה״ל בדיר אל-בלח‏ ‏והמצב ההומניטרי בעזה.‏ ‏אז תעזור לי,‏ ‏למה זה כל כך מעניין את העולם?‏ ‏יש פה מטען דתי מאוד גדול,‏ ‏יש פה התנגשות‏ ‏בין דתות ובין ציוויליזציות,‏ ‏יש פה סיפור של חזק אל מול חלש,‏ ‏לתפיסת העולם,‏ ‏ובהיבט הדוברותי יש פה סביבה בישראל‏ ‏שהיא מאוד נוחה לתקשורת‏ ‏כי כתב בינלאומי של CNN,

של New York Times, של BBC,‏ ‏של סוכנות AP,‏ ‏הוא יכול לגור בירושלים או בתל אביב,‏ ‏הוא יכול להיות "כתב מלחמה‏" ולסקר עימות ‏עם שכפ"ץ וקסדה‏ ‏וכל הרייטינג שמתלווה לזה,‏ ‏ובערב למצוא את עצמו‏ ‏שותה קוקטייל בחוף שרתון‏ ‏ונהנה מהחיים הטובים של ישראל.‏ ‏-יותר מזה שאל ג'זירה משדרת מכאן.‏ ‏שידרה.‏ -‏כן, כן.‏ ‏אם תעשה סקר בקרב חברי הכנסת,‏ ‏קרי המחוקק,‏ ‏אני חושב שיהיה לך רוב מוחלט‏ ‏לזה שזה איוולת‏ ‏שאל-ג'זירה פעלו מתוך שטח המדינה,‏ ‏אבל בסוף זה הגיע לבית המשפט‏ ‏ובית המשפט לא אישר לסגור את זה.‏ ‏אני חושב שאתה עושה הנחה‏ ‏לפוליטיקאים שלנו,‏ ‏שמרבים לדבר ומעטים לעשות.‏ ‏אני חושב שברגע שרוצים‏

‏ועובדים בצורה מסודרת‏ ‏ומנמקים את הדברים,‏ ‏אפשר גם אפשר.‏ ‏חאן אל אחמר,‏ ‏בית המשפט לא אמר לא לפנות.‏ ‏-נכון.‏ ‏בית המשפט אמר תפנה,‏ ‏אדמת מדינה, תפנו אותם,‏ ‏הם שם שלא כחוק,‏ ‏וממשלות ישראל,‏ ‏ראש הממשלה הזה,‏ ‏ארבע ממשלות,‏ ‏משום מה הדבר הזה לא מפונה.‏ ‏זה לא בית משפט,‏ ‏קל ללכת לבית המשפט,‏ ‏קל ללכת להטיל אחריות על אחרים.‏ ‏מחוקקים אצלנו מתעסקים לטעמי‏ ‏הרבה יותר מדי בטקטיקה ובתקשורת‏ ‏ובלהיבחר מחר מאשר באסטרטגיה.‏ ‏אבל אני חושב שאם אנחנו‏ ‏חוזרים לנושא הזה של דוברות,‏ ‏תראה, אם היינו מדינה גדולה,‏ ‏מעצמה כמו רוסיה,‏ ‏אז היינו יכולים להרשות לעצמנו להגיד,‏ ‏לא אכפת לי.‏ ‏יגידו מה שיגידו,‏

‏יאהבו אותנו, לא יאהבו אותנו,‏ ‏יש לנו מאגרי נפט,‏ ‏יש לנו כסף, יש לנו שטח נרחב,‏ ‏לא מעניין אותנו.‏ ‏אבל אנחנו לא,‏ ‏אנחנו ביום טוב עשרה מיליון,‏ ‏אנחנו מדינת אי,‏ ‏אנחנו תלויים בידידתנו הגדולה‏ ‏והעיקרית והחשובה ביותר, ארה״ב,‏ ‏וכל היכולת שלנו להתקיים‏ ‏ולשגשג ולפרוח‏ ‏היא על בסיס היכולת שלנו להמשיך לשמר‏ ‏קשרים מסחריים עם המערב,‏ ‏להמשיך לפרוח,‏ ‏ואם אנחנו לא נשקיע‏ ‏בדוברות ובדיפלומטיה‏ ‏אנחנו פוגעים ביכולת שלנו להתקיים.‏ ‏-אתה מחר מנהל מערך הדוברות וההסברה‏ ‏של מדינת ישראל,‏ ‏מה השינוי שאתה עושה?‏ ‏קודם כל, דבר כזה יקרה רק אחרי‏ ‏שראש ממשלה,‏ ‏לא משנה מי זה יהיה,‏ ‏יגדיר שמאמץ הדוברות

והדיפלומטיה‏ ‏הוא מאמץ בעדיפות. -הגדיר.‏ ‏הגדיר, אני איתך,‏ ‏אני הולך על החלום הוורוד שלך.‏ ‏הגדיר, אמר, מבחינת קשב של בכירים,‏ ‏מבחינת משמעת של שרים,‏ ‏מבחינת חלוקת תקציבים,‏ ‏מבחינת כוח אדם‏ ‏ומבחינת הנחיות לצה״ל ולגופי הביטחון.‏ ‏-קיבלת. מה אתה עושה כדי לשנות את הדוברות?‏ ‏נתחיל מצה״ל, בסדר?‏ ‏אני, אחד הדברים שמאוד חסרים‏ ‏זה תחמושת דוברותית.‏ ‏בסוף מדינת ישראל,‏ ‏רוב הסיקור של מדינת ישראל‏ ‏היא דרך הזווית של העימות,‏ ‏עימות צבאי ולחימה.‏ ‏וכשאתה נלחם או נאבק מול צד שני‏ ‏אתה צריך תחמושת, תחמושת דוברותית.‏ ‏מדינת ישראל לא מציידת את עצמה‏ ‏ואת הדוברים המעטים שיש לה‏ ‏בתחמושת דוברותית.‏ ‏יש

לנו כמות מודיעין מדהימה,‏ ‏כמות ואיכות, דברים מדהימים,‏ ‏יכולת, ראינו באיראן, ראינו בלבנון,‏ ‏רואים בחלק מהמקומות‏ ‏בפעילות בעזה ובתימן,‏ ‏יודעים להגיע למקומות מאוד רחוקים,‏ ‏אבל אנחנו לא משקיעים‏ ‏בלהפוך מודיעין לתחמושת דוברותית.‏ ‏ואני הייתי מגדיר, אם לי הייתה הסמכות,‏ ‏שני אחוזים, שלושה אחוזים,‏ ‏מיכולות האיסוף של חטיבת המחקר‏ ‏וקהילת המודיעין‏ ‏הם מוקדשים למאמץ הדוברות.‏ ‏אתן דוגמה, אונר״א, בסדר?‏ ‏יצא הדבר שמדינת ישראל חשפה‏ ‏ששבעה עובדים באונר״א‏ ‏השתתפו בטבח של ה-7 באוקטובר.‏ ‏נכנסו, כוחות הקרקע שלנו נכנסו,‏ ‏מצאו מאגר נתונים, עברו על השמות,‏ ‏השוו למאגר השמות של חמאס וראו,‏ ‏וואלה, יש

לנו אנשים שהם אותו שם,‏ ‏חשפו את הדבר הזה,‏ ‏ולדבר הזה הייתה השפעה‏ ‏על התקצוב של אונר״א.‏ ‏זה גרם ל-20 מדינות להקפיא את המימון‏ ‏למשך לפחות ארבעה חודשים,‏ ‏וחלקן עד היום לא חזרו.‏ ‏אתה מאמין שיהיה שינוי‏ ‏בקמפוסים בארצות הברית?‏ ‏שמוסלמים בעולם שמניפים דגלי פלסטין‏ ‏יבואו ויגידו "מה אני עושה‏?" ‏אני חושב ש.‏.. ‏יש פה דבר מאתגר, כי מדינת ישראל,‏ ‏אם אתה מסתכל במאקרו, במערב,‏ ‏יש לך מגמות עומק, ממש תרבותיות,‏ ‏שמעצבות את הדור הנוכחי,‏ ‏שהן סוג של שנאה עצמית.‏ ‏אתה עושה הכל כדי לא להגיד פרוגרס?‏ ‏לא, לא,‏ ‏אין לי שום בעיה להגיד פרוגרס.‏ ‏אוקיי.‏ ‏-לא מגן עליהם. -בעיה.‏ ‏לא, יש מגמה ממש של שנאה

עצמית,‏ ‏של הלקאה עצמית,‏ ‏של לבנים ונוצרים שבעצם מכים על חטא‏ ‏על מה שסבא רבא רבא רבא עשה,‏ ‏ועל עצם העובדה שהם היום חיים‏ ‏בעולם חופשי, דמוקרטי, קפיטליסטי.‏ ‏יש לטעמי המון עיוות בחינוך במערב.‏ ‏עצם העובדה שהם אפשרו למיליונים‏ ‏של מוסלמים מהמזרח התיכון‏ ‏להגיע, להתיישב במדינות.‏ ‏אני גדלתי בשוודיה,‏ ‏במאלמו, דרום שוודיה,‏ ‏עיר שהייתה שוודית‏ ‏והיום היא כבר לא שוודית.‏ ‏היא הרבה דברים אבל שוודית היא לא.‏ ‏היא בעיקר מוסלמית, היא בעיקר,‏ ‏יש מקומות, בהם שכונות,‏ ‏שהן ממש אנרכיה,‏ ‏שהמדינה היא לא הריבון,‏ ‏וזה קרה בתהליך ממש, אתה יודע,‏ ‏מול העיניים,‏ ‏ראית חברה ועיר משתנה,‏ ‏כי אפשרו להגירה

מוסלמית להגיע‏ ‏ולא אמרו להם: תשמעו,‏ ‏הגעתם למדינה אחרת,‏ ‏לתרבות אחרת,‏ ‏והתרבות שלנו היא יותר טובה‏ ‏ויותר מתקדמת,‏ ‏ולכן, אם אתם באים לפה,‏ ‏חזקה עליכם שאתם תתאימו‏ ‏את עצמכם לתרבות שלנו.‏ ‏אתם רוצים להיות בתרבות שלכם?‏ ‏תישארו איפה שהייתם,‏ ‏בעיראק, בסוריה, בלבנון, בעזה.‏ ‏סבבה, תרבות שלכם, מכבדים אותה.‏ ‏אתם באים לפה,‏ ‏כאן חלים חוקים אחרים.‏ ‏המערב לא עשה את זה,‏ ‏לא בגרמניה, לא בקנדה,‏ ‏לא בארצות הברית, לא באוסטרליה,‏ ‏והדבר הזה של בעצם‏ ‏כוח מוסלמי שבא ואומר‏: ‏אני אייבא את תפיסת העולם שלי,‏ ‏הימי ביניימית,‏ ‏לעולם המערבי, הפרוגרס,‏ ‏המתקדם, הנאור,‏ ‏מה שאנשים אצלנו קוראים עולם

מתוקן‏ ‏או חברה מפותחת,‏ ‏ובעצם אני אנצל את הבמה‏ ‏שנותנים לי שם ואת החופש‏ ‏כדי לשנות את החברה הזאת מבפנים.‏ ‏-ואת זה אתה חושב שמערך דוברות ‏של מדינה קטנה במזרח התיכון יכול לשנות?‏ ‏את זה אני חושב, שמדינה יכולה להשפיע‏ ‏על קבלת ההחלטות, על הפוליטיקה,‏ ‏ובסוף על המעשים.‏ ‏באנגלית,‏ Hearts and minds. ‏בסוף מאוד מאוד קשה להשפיע‏ ‏על רגשות ומה בן אדם חושב וחש ומרגיש.‏ ‏אתה כן יכול להשפיע‏ ‏על הפעולות שארגון ושמדינה,‏ ‏שחברה ומוסד נוקטים בהן,‏ ‏בהתאם לגם, דוברות ודיפלומטיה.‏ -‏אבל בסוף ברור לך שמדינה פועלת ‏גם על פי העם שלה.‏ ‏כשארצות הברית אפילו,‏ ‏ידידתנו הטובה בעולם,‏ ‏רואה רחובות שלמים תומכים

בפלסטין,‏ ‏עם דגלי פלסטין,‏ ‏קמפוסים, מאמרים שנכתבים,‏ ‏אתה רואה שזה משפיע גם למעלה.‏ ‏הם אומרים "טוב, זה רצון הציבור שלנו".‏ ‏כמה מערך הדוברות הזה לא ישפיע‏ ‏על יחסי ישראל-ארה"ב בקצה,‏ ‏אלא ברחוב?‏ ‏כמה מערך...?‏ -‏זה מאוד משפיע, זה מאוד משפיע.‏ ‏כן? אתה באמת חושב?‏ ‏-בוא נסתכל על זה לחיוב.‏ ‏‏7 באוקטובר, 8 באוקטובר,‏ ‏עוד לפני שצה״ל יצא,‏ ‏עוד לפני שבכלל סגרנו את הפרצות בגדר,‏ ‏עוד לפני שבכלל ידענו‏ ‏כמה מאנשינו נרצחו על ידי חמאס,‏ ‏כבר היו תהלוכות מחאה ותמיכה‏ ‏ב-20 בירות ברחבי העולם‏ ‏נגדנו ובעד הפלסטינים.‏ ‏עוד לפני שנורה כדור אחד.‏ ‏-עוד לפני שעשינו,‏ ‏עוד לפני שעשינו משהו‏ ‏כבר התמונה

הייתה מאוד מאוד ברורה.‏ ‏ויחד עם זאת,‏ ‏אנחנו כבר, לצערי,‏ ‏יותר משנה וחצי נלחמים‏ ‏על אפם ועל חמתם של כל אלה,‏ ‏והם המון,‏ ‏והם ממומנים והם מאורגנים‏ ‏ויש כסף קטארי ויש כסף טורקי‏ ‏ויש ארגון...‏ ‏-אתה רק מחזק אותי.‏ ‏אז אולי כל הגישה היא‏ ‏הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב,‏ ‏יש כמה פירושים לדבר הזה.‏ -‏אתה לא יכול, אתה לא יכול.‏ ‏אבל הנה, תסתכל,‏ ‏עוד לפני שהתחיל המשחק הם היו נגדך.‏ ‏המטוס של העם...‏ ‏-ב-8 באוקטובר תהלוכות נגדך,‏ ‏לא התחלת תמרון בעזה בכלל.‏ ‏-המטוס של העם ששוכן לבדו לא ימריא.‏ ‏לא יהיו לו פצצות‏ ‏להטיל על האויבים שלו.‏ ‏אתה מטיל עליהם פצצות ממטוסים‏ ‏שאתה רוכש או מקבל

מארצות הברית.‏ ‏אבל אולי המשחק הזה שבא,‏ ‏מילה שלך מול מילה שלי,‏ ‏לעומת: חבר'ה, אנחנו לא במשחק הזה.‏ ‏תרצו לשמוע אמת,‏ ‏אתם מוזמנים לבוא.‏ ‏לא? עד אז אנחנו תוקפים.‏ ‏אין לך את הלוקסוס הזה.‏ ‏-אולי מעצם זה שאני נכנס למשחק‏ ‏אז אני כבר מפסיד בו.‏ -‏אין לך את הלוקסוס הזה.‏ ‏זה מפתה להגיד "טוסו לי מהעיניים,‏ ‏אתם לא מעניינים אותי",‏ ‏אבל אתה לא יכול.‏ ‏אתה לא בפוזיציה הזאת.‏ ‏אתה לא רוסיה,‏ ‏אתה לא ארצות הברית ואתה לא סין.‏ ‏אתה מדינה קטנה במזרח התיכון,‏ ‏שאם נרצה ואם לא נרצה,‏ ‏אנחנו תלויים ביחסי מסחר‏ ‏וביחסים הפוליטיים‏ ‏ובאספקה של היכולות הצבאיות שלנו‏ ‏במדינות העולם.‏ ‏עכשיו, ברגע שאנחנו

מבינים שזה נתון‏ ‏ואי אפשר להתווכח עם זה,‏ ‏אנחנו לא אוהבים את זה‏ ‏והיינו רוצים להיות עצמאיים בהכל,‏ ‏פסי ייצור של F-35 ‏או כפיר או לביא,‏ ‏תוצרת הארץ,‏ ‏מהנדסים ישראלים ופצצות וסייבר‏ ‏והכל תוצרת הארץ,‏ ‏ואנחנו לא תלויים בכלום עם ברזל‏ ‏ומתכות יקרות ועם זהב ועם נפט ועם גז,‏ ‏היה נחמד מאוד והיינו יכולים להיות‏ ‏מאוד מאוד עצמאיים ומעצמה,‏ ‏אבל אנחנו לא. -אבל קח את המסביר‏ ‏הטוב ביותר שיש למדינת ישראל כיום,‏ ‏הלוא הוא בנימין נתניהו,‏ ‏גדול הנואמים.‏ ‏אתה רואה שגם כשהוא מגיע לאו"ם‏ ‏ומראה הוכחות חותכות‏ ‏ומראה, באמת,‏ ‏דברים שגם נוגעים לשכל וגם ללב,‏ ‏האו"ם לא משנה מדרכו.‏ ‏מה ערך ההסברה בכלל?‏

‏בעיניי, זה לא שאלה,‏ ‏בעיניי זה נורא נורא ברור שמדינה,‏ ‏כדי להתקיים,‏ ‏צריכה לקיים ולהשקיע‏ ‏במאמץ דוברות ודיפלומטיה.‏ ‏אם מדינה לא עושה את זה‏ ‏היא יורה לעצמה ברגל.‏ ‏מה שחשוב לך, בסוף אתה עושה.‏ ‏ולדעתי הבעיה מתחילה‏ ‏בהגדרת היעדים‏ ‏ובמה חשוב לנו ובהבנת הסביבה,‏ ‏המרחב.‏ ‏ומבינים שהיכולת שלנו להתקיים‏ ‏ולפרוח ולשגשג‏ ‏ולהצמיח את הדבר המדהים הזה שיש לנו כאן,‏ ‏את מדינת ישראל,‏ ‏מה לעשות, צריכים בריתות. -ולכן, בכן ולא,‏ ‏אם מדינת ישראל משקיעה כמו שיונתן חולם. -כן.‏ ‏במלחמה הבאה יש לנו תמיכה בינלאומית?‏ ‏יש לנו יותר תמיכה בינלאומית‏ ‏ויותר חופש פעולה.‏