אחדות - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

כשבני ישראל הגיעו למעמד הר סיני, כתוב שם ככה: "ויסעו מרפידים, ויבואו מדבר סיני, ויחן שם ישראל כנגד ההר." מה זה "ויחן"? למה לא כתוב "ויחנו?" אומרים חז"ל: "ויחן" - כאיש אחד בלב אחד. ברגע שעם ישראל התאחד להיות אחד - נפתחו השמיים, ראינו מראות אלוקים וקיבלנו את התורה. יוצא שברגע שמגיעים לאחדות בעם ישראל, זה מכיל את הכול, זה פותח לך את כל השערים. עם ישראל צריכים להיות באחדות, כאיש אחד בלב אחד. לצערנו הרב היום אנחנו נמצאים בדור אחרית הימים, אין כל כך אחדות. אין הרבה אחדות, ותכף אני אתן לכם כמה דוגמאות. צריכים להתאחד. בתקופה הקשה הזאת צריכים להתאחד, ולמה? ההיסטוריה הוכיחה שכשעם ישראל היה מאוחד ומלוכד

- אף אחד לא פגע בנו. התחלנו לריב - כל אבן פוגעת. היינו מאוחדים - שערה מראשנו לא נפלה ארצה. התחלנו להתקוטט אחד עם השני... בן אדם מחליק על בננה, שובר את הראש. אין אחדות. אין אחדות - אין שמירה. ונא לדעת, אנחנו נמצאים בסוף תקופת גוג ומגוג, אחרית הימים. גוג ומגוג מערכה שלישית. מי זה גוג ומי זה מגוג? כותב הגאון המלבי"ם על ספר יחזקאל ל"ח: "הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל," אומר המלבי"ם: "ועתה גוג וארץ המגוג לא ידענו מיהם." מי זה גוג? מי זה מגוג? תביא את הגלובוס, כתוב שם 'גוג ומגוג?' לא כתוב כלום. אין לנו מילים כאלה. אומר: "אלא, "גוג אלו בני אדום שאינם נימולים," לא עושים ברית מילה, "ומגוג הם בני

ישמעאל הנימולים שעושים ברית מילה. "באחרית הימים יעורר ה' מלחמות ביניהם מפני שאמונתם מפורדת." היום זו מלחמת דת, זו לא מלחמת שטחים. הנה אדום, אדום - אמריקה, רוסיה, אירופה - מול ישמעאל, קרבות, מערכות של קרבות אדירים. גוג ומגוג. והמערכה האחרונה תהיה על ירושלים. "הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל." ומי ששומע היום טוב את החדשות, שם לב שהשאלה העיקרית היא שאלת ירושלים. כולם שמים את זכוכית המגדלת על ירושלים. הנה הנשיא האמריקאי אומר שהוא מעביר את השגרירות מתל אביב לירושלים, וכל העולם "וואי"... מה קרה? שיעביר, מה הבעיה? אתם יודעים מה הבעיה? מה זה אומר? שהוא מעביר את זה מתל אביב לירושלים, זאת אומרת

שמעכשיו אמריקה מכירה בזה שירושלים היא עיר הבירה. זאת אומרת שעד היום הם לא הכירו. זה בסוגריים אני אומר. עכשיו, או-קיי, ומה זה אומר אם ירושלים היא עיר הבירה? עיר ריבונית, עיר בירה ריבונית אי-אפשר לחלק אותה. וכל אלה עם התוכניות לחלק, זה נדחה הצידה. כל העולם... לכן זכוכית מגדלת על ירושלים. שימו לב, זכוכית מגדלת, כל העולם... סיני בסין. אתם יודעים כמה סינים יש? מיליארד וחצי סינים. סוף השידור, ייוולדו עוד 7,000. קנה קילו אורז ועיתון. נכנס לפגודה, פתח את העיתון: "למה בונים בהר חומה"? תגיד לי, מה אכפת לך? בוא תאכל אורז, תלך לישון. מה אתה מודאג מה?... איפה זה הר חומה, אתה יודע? איפה זה ישראל, אתה בכלל

יודע? אסקימוסי באלסקה הלך קנה ארטיק ועיתון. נכנס לאיגלו, פתח את העיתון: "איי איי איי, ממשיכים לבנות ביהודה ושומרון." מה אכפת לך? מה אתה מוטרד? כל העולם, העין שלהם עלינו. זה משהו נורא. ובייחוד בייחוד ירושלים. בייחוד בייחוד מה קורה בירושלים. עכשיו מה עשה הנשיא? הכניס את העולם להילוך שלישי, הקרב השלישי על ירושלים. תראו מה שקורה פה. עכשיו, מה כיפת הברזל שתגן עלינו? אנחנו בליל הסדר שרים את השיר הבא: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו, "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו," מה ההמשך? "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם." נכון? מה כיפת הברזל? "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם." יפה.

איך מפעילים את כיפת הברזל? מה לחצן המצוקה? מה לחצן החירום? אמרנו: אחדות. כשעם ישראל "ויחן נגד ההר," "ויחן כאיש אחד בלב אחד- " שערה לא נפלה מראשנו ארצה. תבדקו את זה לדורות. מרדכי ואסתר: המן אמר "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים "מנער ועד זקן, טף ונשים ביום אחד." גזירה נוראה. אסתר לקחה פיקוד, אמרה למרדכי: "לך כנוס את כל היהודים." "לך כנוס" - תגיד להם שיהיה ביניהם מה? אחדות. התחילו להתכנס, הייתה אחדות, צמו שלושה ימים, תראו מה קרה להמן: עלה, עלה, עלה - נתלה. התנדנד על החבל, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו. הנה חנוכה, היוונים. היוונים שלטו עלינו ללא חת. שלטו על כל העולם. קם איזה זקן אחד, קראו לו מתתיהו.

"בימי מתתיה בן יוחנן כוהן גדול חשמונאי ובניו," הניף את החרב ואמר: "מי לה' אליי." יצר אחדות. יצר אחדות - ניצחנו את האימפריה היוונית. איך זה? אתם רואים? הנה. מלחמת המפרץ. לפני 26 שנים הייתה מלחמת המפרץ. אולי חלק מהצופים לא היו בעולם בכלל. עשרים ושש שנים למלחמת המפרץ. אני לא אשכח, על מדינת ישראל נפלו 39 טילי סקאד. טיל סקאד פירושו מהרצפה עד קומה שנייה. יש לו 250 ק"ג חומר נפץ, ועוד 100 קילו חומר נפץ הודף. אתם יודעים מה זה 'הודף'? מזיז בניינים. שלושים ותשעה טילים נפלו, חמישה עשר אלף בתים ניזוקו קשה. אין הרוג אחד. אחד מת מהתקפת לב. כל הזמן יש את זה. מהפגיעה הישירה של הטיל אין הרוג אחד. אין הרוג. יש

לכם הסבר לזה? בתים קרסו בתל אביב. אין הרוג אחד. איך זה? יש אחדות. אני זוכר, הייתה אחדות שם. אני לא אשכח, חבר'ה, הייתה כזאת אחדות בעם ישראל. עדיין לא היה ערוצי הקודש ולא כלום. ברשת ב' אמרו פרקי תהילים. ברשת ב.' היה סטיקר שעד היום אתם זוכרים אותו: "תהילים נגד טילים." זה מאז יצא, מאז, ממלחמת המפרץ. היו אומרים תהילים, התהילים מנצחים את הטילים, אבל כולם ביחד. אתם רואים? נופלים לך טילים ברחוב, מרסקים את הבית, והבן אדם נשאר בחיים. אני לא אשכח הייתה תמונה, התפרסמה בכל העיתונים ברחבי הארץ, יהודי בסביון אני חושב, נפל עליו הבית. נפל עליו הבית! אני זוכר את התמונה, כל הבטונדות עליו, רק הראש יוצא. הראש

בחוץ, התחיל לצעוק: "הצילו! הצילו"! באו הדחפורים של מע"צ, הרימו מעליו את השכבות, הבן אדם קם, התרומם, אמר: "פשש... איזה בלגן היה פה, והלך." בן אדם נופל עליו בניין, הבית קרס, ולא קורה לו כלום. הראש בחוץ, כולו מכוסה עפר, חי. איך זה? אתם יודעים איך זה? יש אחדות. כשאנחנו באחדות, חבר'ה, אין כמונו. אין, אי-אפשר לפגוע בנו. וזה ההיסטוריה הוכיחה לדורי דורות. לצערנו הרב, היום אין אחדות. לכן אני באתי לדבר איתכם היום. ראיתם מה חשיבות האחדות? כל הזמן זה משתלם להיות מאוחדים. היום מה אני אגיד לכם, חבר'ה? בואו נגיד, אין כל כך אחדות. לא לגמרי, אבל אין כל כך אחדות. אתם רואים אנשים מתקוטטים, משפחות מתפרקות, על

מה? האבא הלך לעולמו, בגלל 10,000 שקל ירושה, לא מדבר עם אחיו, פסל אותו, אחיו השני שונא אותו. כל אחד יושב שבעה בבית אחר. זה לא בא לשמחות שלו, ההוא לא בא לשמחות שלו. שני האחים מול האחיות. בשביל מה? בשביל 10,000 שקל? בשביל כמה גרושים? אחי, קח מיליון, תישאר אח שלי. קח את הבית, קח הכול, בוא נשאר אחים. אומר לי אחד על סכסוך ירושה: "כבוד הרב, אני לא מוחל לו לא בעולם הזה, ולא בעולם הבא." איי, איי, איי... על מה? על כמה גרושים? "אני אתבע אותך"! מה זה "אני אתבע אותך?" זה אח שלך. תחשוב שאבא חי. אם אבא חי, אין ירושה, נכון? היה בסדר כשהאבא היה חי. מה קרה? אתה רואה אחיות, אחים, משפחות נפרדות. חבר'ה, בואו נהיה

מאוחדים. מספיק. שימו את כל השטויות האלה בצד. בואו נתאחד. מה קרה לנו? בשביל כמה לירות? "כאיש אחד בלב אחד." לפעמים אדם, אתה עכשיו שומע את זה בשידור, אתה אומר: "אני לא מאמין, זה נכון. "בוא'נה..." "לא, אבל האח הזה יש לו טבע"... תעזוב את השיעור טבע, תוותר לו - אתה רק תאריך ימים יותר, ותהיה לכם אהבה ואחווה. "הוא צודק", "הוא לא צודק..." משפטים, עורכי דין. בסוף מי מקבל את הכסף? העורכי דין. אתם רואים איזה קטע? מכל הירושה, מי ספר? העורך דין. הוא לוקח אחוזים על חלוקת רכוש... מה אני אגיד לכם? ועל מה אנשים מאבדים את הראש, על מה? על כמה לירות. לא. חבר'ה, זו לא בושה. בואו נתאחד. דוגמה נוספת: שוקי התחתן.

חמיו לפני החתונה אמר לו: "שוקי, אתה חתן טוב. אני אוהב אותך. אתה גם לומד. "אני אתן לך חצי דירה עליי, עליי. חצי דירה." שוקי מההתרגשות באותו יום רקד עם המטפחת מההתלהבות. טוב, התחתנו. חצי שנה עברה. בא שוקי לחמיו, אומר לו: "חמי, נו, מה בנוגע לחצי דירה"? אמר לו: "תשמע, תפסת אותי במצב כלכלי קשה. "את האמת, אני"... אמר לו: "מה קשה? אתה אמרת ש"... -"נכון, אני אמרתי." "נו"? -"לא יכול." "אבל אתה הבטחת". אמר לו: "כן, אבל לא הבטחתי לקיים." מה אתה עושה, תגיד לי? קפץ, "מה זה? אין לך מילה"! אתם יודעים מי הכי אומללה? אשתו. "אבא שלך הנוכל הבטיח חצי דירה! "מי יודע אם את לא כמוהו"! מרמר לה את החיים. "אני לא...

הוא לא יראה את הנכדים! "הסבא הזה לא יראה את הנכדים! "הוא לא נתן. ישלם - יראה נכדים. לא ישלם - לא יראה." לא בא לחתונות... לא בא... עשה ברית מילה, לא הזמין את חמיו. חמיך לא חייב לך כלום. אתה איתי? חתן יקר, כלום! כלום לא חייב. הבטיח, הבטיח. אמר, אמר. מה אמר - אמר. נו, אז מה? מה נעשה? ניקח אותו לבית משפט? מה תעשה? עזוב אותו! חז"ל אמרו: "פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות." חוץ מכבודכם, אדם מצא נבלה ברחוב של כלב מת, אומרים חז"ל: תוריד לו את העור, את הפרווה, תמכור את זה בשוק, נכון שזה מבזה? יותר מבזה לעשות ככה. אין הבדל בין אדם שעושה ככה בתחנה מרכזית לעושה ככה לחמיו. אתם איתי? אין הבדל. מה ההבדל? מה

ההבדל? כי הוא חמיך? לא חייב לך כלום. לא חייב לך כלום. לא נתן - לא נתן. 'מעלש' (למה הוא צריך בכלל?) אבל אני אגיד לך סוד, חתן יקר? חמיך נתן לך את הדבר הכי יקר והכי חשוב בעולם. את מי? את אשתך. נתן לך את הבת שלו. לך תנשק לו את היד! "הבטיח לי דירה. אני אתבע אותו." נתן לך את הבת! תסתכל על העיקר. כל השאר שטויות. העיקר זה נתן לי את הבת. יש לי כלה, יש לי אישה, יש לי ילדים. תשמח! אני רוצה, מחר אתה עושה מכתב פיוסים. בואו נתאחד חבר'ה, המצב לא פשוט. אתה שומע מה קורה בעולם? חייבים להתאחד. אתה לוקח דף, כותב מכתב לחמיך. "לחמי היקר והאהוב, 'ימלא פי תהילתך' "אין מילים בפי להביע את תודתי על זה שהסכמת שאני אתחתן

עם הבת שלך. "בתודה ובהערכה רבה, חתנך שוקי." וואי, וואי... הוא נתן את זה לחמיו. אני אומר לכם, אם שוקי יעשה ככה, המשיח יבוא? יבוא אתמול, לא עכשיו, אתמול הוא כבר יבוא. למה? פתר את הבעיה. איזה שלום בית. טוב, אחרי כמה שנים, יום אחד שוקי במסיבה משפחתית, כולם, כל האחים וזה... חמיו קורא לו, "שוקי, בוא רגע." הוא בא. חמיו מסתובב הצידה, הכניס את היד לכיס, מוציא את הארנק, אבל הארנק מרוב שהוא נפוח, לא יוצא לו הארנק. שוקי כבר העלה בעיניים סימנים של דולר, של יורו. הוא אמר: "לך תדע מה"... חמיו הוציא את הארנק, הסתובב, חבר'ה, פתח, הוציא שטר ירוק מניילון, מניילון. זה היה 20 שקל. אמר לו: "קח, עיניים שלי. יאללה,

שיהיה לך לבריאות." נכון שבא לך לשרוף את זה? הוא בא לאשתו, אומר: "אני גוזר את זה. זה כסף של אדם רע! רע! "ראית איזו פוזה? איזו סצנה"? סליחה, אדוני, מה אתה מתעצבן? קיבלת 20 שקל, תשמח. "לא! עשה פוזה! הכניס את היד"... מה אכפת לך? מצאת 20 שקל ברחוב. אני אשאל אתכם שאלה, בדרך הביתה מצאת 20 שקל, אתה רואה 20 שקל, שטר מניילון מתגלגל על המדרכה, אתה לוקח? לוקח או לא? מה זה 'לוקח?' קודם כול הוא שוכב על זה 5 דקות, שאף אחד לא יגיד שהוא ראה את זה לפניו. אחר כך הוציא את השטר, התחיל לנשק: "מי שברך"... "מי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם." מאותה נקודה עד הבית, תראה הראש שלו ב... הוא זוחל על המדרכה, אולי יש פה עוד

משהו... בא לאשתו, אומר לה: "ציפי, מצאתי כסף." אתה... שמת לב איך 20 שקל הפכו אותך להיות שמח? אה? שים לב, נכון זה משמח? ולמה כשחמיך נותן לך 20 שקל אתה כועס? תענה לי רק על זה. הוא חייב לתת לך? לא. "כשנותנים לך - תיקח. כשמרביצים לך - תברח." די. עושה סיפור, "אני לא אראה אותו"... תראו, רבותיי, על מה אנשים רבים. על שטויות. בואו נעזוב את המחלוקת. בואו נתאחד. מספיק עם המתחים האלה. כתוב בתורה: "כי תראה את חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, "עזוב תעזוב עמו." מה זה "כי תראה את חמור שונאך?" יש לי חבר, אדם שונא, שכן שמציק לי, ממרמר לי את החיים. אני רואה אותו ברחוב עם החמור. פתאום החמור עומד לקרוס,

'הפ... הפ... הפ...' יש עליו משקל. אומרת התורה: "עזוב תעזוב עמו." מה זה "עזוב?" תגיד: "עזור תעזור עמו." מה זה "עזוב תעזוב?" המילה "תעזוב" לא מתאימה פה. תגיד "עזור תעזור עמו." מה זה "תעזוב?" אומר האונקלוס על המקום: "עזוב תעזוב" - תעזוב את כל מה שיש לך בליבך עליו, ותעזור לו. עזוב את כל האינטריגות, הקטטות, השנאה, עזוב את זה - תעזור לו. תשבור את הטבע שלך. כך אומרת לנו התורה, "עזוב תעזוב עמו." תשכח הכול, זרוק הצידה, עכשיו תעזור. תהיה איתו, תעזור לו עם החמור. "אבל הוא השונא, הוא השכן, הוא"... תעזור לו. לאיזו אהבה ואחווה זה יוביל? איזה יופי? לכן "עזוב תעזוב עמו." ככה צריכים לעשות. בואו נעזוב, רבותיי,

את כל מה שיש על הלב, כל האינטריגות, כל השנאה, "הוא הבטיח לי", "היא אמרה לי," "אמר לו"... עזוב. בואו נשמח באישה שלנו, נשמח בבעל שלנו, נשמח בחמי וחמותי, לא לכעוס עליהם כל הזמן, לא להגיד: "אני שמתי על אבא שלך איקס." מי אתה שתשים איקסים על אנשים בכלל? מי אתה שתשים איקסים? מה זה? גמרנו. מהיום מכתבי פיוסים, מהיום קחו את עצמכם בידיים. תמיד להיות מעורבב עם הבריות. ברגע שאדם אוהב את הבריות, "איזהו מכובד המכבד את הבריות- " יכבדו אותך. אתה תכבד אותם - הם יכבדו אותך, אתה תאהב אותם - הם יאהבו אותך. אמר שלמה המלך: "כמים הפנים אל הפנים, כן לב האדם אל האדם." כשאדם מסתכל בבאר למים, הפנים שלו זה הפנים של שם.

אם הוא עכשיו יצחק - הוא יצחק, הוא יכעס - הזה למטה יכעס. ככה זה הציבור, ברגע שאתה מראה להם פנים שוחקות, ויותר מזה, נסיים בדבר מתוק: תדעו לכם שוויתור, חיוך ואמירת שלום - מאריכים ימיו של אדם. רבן יוחנן בן זכאי... עכשיו זה משתלם מהכיוון הזה. רבן יוחנן בן זכאי האריך ימים 120 שנה. שאלו אותו: "רבנו, במה הארכת ימים"? הוא לא אמר: "עשיתי הליכה כל בוקר, "אכלתי לחם חי, לחם גוסס, לחם מת, "אחר כך אכלתי קלוריה בלי דל, "דל בלי קלוריה, "הרמתי משקולות..." לא. שאלו אותו: "במה הארכת ימים"? אמר: "מעולם לא קדמני אדם לשלום בשוק." הרב הראשי עם התלבושת המכובדת, רבן יוחנן בן זכאי, גדול הדור, ידע את כל התורה בעל-פה,

היה מחייה מתים במאמרו, לוקח מת, מקים אותו לתחייה. יש רב ברמות כאלה היום? היה הולך ברחוב, רואה אדם, "שלום עליכם. "שלום עליכם. שלום לך." "מעולם לא קדמני אדם לשלום." יש כאלו הולכים, אווירה, אתה יודע, כולו אומר כבוד. מכובד. מישהו אומר לו שלום, בקושי מסתכל עליו. רץ, "שלום עליכם, שלום אדוני, שלום." מאה ועשרים שנה הוא חי. מישהו פה לא רוצה לחיות 120 שנה? אתם יודעים מה זה? תהיה נחמד, תהיה סימפטי, תחייכי, תחייך, לדבר יפה - זה מביא לאחדות. מביא לאחדות, "ויחן ישראל כנגד ההר- " מתגלים מראות אלוקים, מיד כיפת הברזל עובדת עלינו, והקב"ה מצילנו מידם באחרית הימים לחיים טובים ולשלום.