איך אפשר לדעת מי אנחנו באמת?
תחשבו על צוללן שיורד עמוק על תוך הים. ככל שהוא יורד נהיה יותר חשוך, הלחץ הגדיל וקשה יותר לראות, אבל הוא לא הופך להיות חלק מכלתים. הוא ירד לשם כדי לבצע משימה ואז לעלות. וזה בדיוק הסיפור שלנו. פרשת כי תצא נפתחת במילים כי תצא למלחמה אלבך. התורה לא כותבת כי תילחם אלא כי תצא למלחמה. זאת אומרת הנשמה שלנו ירדה לשדה קרב. אנחנו פוגשים פחד, כעס, קנאה, הרגל שאנחנו כבר שנים מנסים לשנות, מחשבה שמקטינה אותנו.
ולפעמים אנחנו מתחילים להאמין זה מי שאנחנו. ואז החסידות מזכירה לנו שזה המקום שאליו ירדנו. זה לא המקום שממנו באנו. כי אנחנו הגענו למקום הרבה יותר גבוה. לכן התורה אומרת על אויך, לא מול אויביך. עוד לפני שניצחנו בפועל, הנשמה שלנו נמצאת בעמדה גבוהה
יותר מהדבר שנלחם בה. ואז מגיע ההמשך ונתנו השם אלוקיך בידך. לא כתוב שננצח לבד. התפקיד שלנו הוא לצאת, לעשות את הצעד הראשון, להפסיק לברוח מהנקודה שדורשת מאיתנו עבודה. אבל הניצחון אנחנו לא מייצרים לבד. הקדוש ברוך הוא נותן אותו בידינו. השאלה שהפרשה רוצה לשאול אותנו היא האם אנחנו זוכרים מי אנחנו עוד לפני שנכנסנו אליה? כי כשאנחנו זוכרים שהחושך הוא מקום שנשלחנו אליו כדי לעבוד בו ולהאיר אותו ואנחנו לא מתבלבלים ממנו ולא חושבים שזה הזהות שלנו אז אנחנו כבר יוצאים למלחמה בנחת שברור לנו שאנחנו המנצחים כי לא המנצח שמח אלא השמח המי שפועל בנחת ובביטחון הוא מנצח. 嗯
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום שבת, ט׳ באלול התשפ״ו (22.8.2026). משך: 1:27
0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.