לראשונה: סיפור יציאת מצרים כפי שמעולם לא ראיתם בהמחשת AI מיוחדת | פסח ב- 60 דקות!

הידברות ותורה טבעי מציגים את סיפור יציאת מצרים.

בני היקר, האם היית רוצה לדעת איך השם הוציא אותנו ממצרים?

כן, אבא, ספר לי סיפור יציאת מצרים. בני ישראל, צצאיהם של אברהם, יצחק ויעקב, חיו בשלום ובסגסוג בארץ המבורכת, ארץ קנן. אך אז הגיע רעב אכזרי כמו צל הבולע הכל. היבולים קמלו, הקנענים סבלו מאוד, האדרים גבעו ברעב ובכל בית נשמעה הקינה השקטה של הילדים שביקשו לחם.

אין אוכל בשום מקום. הבצורת החריבה הכל. איך נוכל לשרוד?

אין מים. מה נעשה? הרעב התפשט בכל הארצות שמסביב ואומרים שבמצרים יש מספיק אוכל שאפשר לבוא ולבקש.

שמועה עוברת בין כל האומות. אומרים שבמצרים יש שפע של תבואה. אדם חכם חזות מראש. עמים רבים ירדו לקנות מזון. אבל היה מי שהתנגד לכך בכל ליבו.

לפני זמן רב גילה השם לסבי אברהם שזרעו יהיה גר בארץ לו להם ויסבול 400 שנה. אבי יצחק כבר נפטר. ואם הרד עכשיו למצרים ייתכן שזאת יהיה תחילתה של אותה גזירה האפלה. איני רוצה ללכת אפילו לא בשביל אוכל. אבל כאשר השם טובה גורל, דבר אינו יכול לעצור אותו. אחו של יוסף גילו שאחיהם האבוד חי ושהוא המשנה למלך מצרים.

יוסף בני איפה?

ראינו אותו במינינו אבא. כך קם יעקב הכין הכל בתקווה וביראה ועם 12 בניו ומשפחותיהם 70 נפש בסך הכל ירדו לארץ גושן אזור פורא אך מופרש מעבודת האלים המצרית שם חיו בשלום נאמנים לתורה ולמסורת במשך שנים רבות אבל הזמן חלף. יעקב ובני דורו נפטרו. הצדיקים הגדולים כבר לא היו שם כדי להדריך אותם. ולאט לאט נמשכו צאצאיהם ליופיה ולמותרותיה של מצרים. הם עזבו את גושן, התערבבו עם המצרים, מצו את אופנתיהם ואת מנהיגיהם. רק שבט אחד נשאר איתן, שבט לוי. הם המשיכו ללמוד תורה ולשמור את המצוות בכל ליבם.

אשתי ילדה, ברוך השם זה בן, איזו שמחה. וחכו שתשמעו את זה. לא נולד לי בן אחד או שניים. נולדו לי שישה תינוקות. היהודים המשיכו להתרבות, המצרים נבהלו. בכל יום ראו יותר יהודים ברחובות, יותר ילדים רצים בחופשיות.

היי אורס, ראית את היהודים האלה? הם מתחילים לפלוש לארצנו.

נכון אנוביס? הם הולכים ומתרבים. אה, תאר לעצמך. אם יחליטו למרוד בנו או אם יתחברו לאולבנו, נאבד הכל בתוך רגעים. הם מתרבים כמו מגפה, הם רבים מדי. ואם הם רדו, מה ישאר לנו?

מה שהתחיל כסקרנות הפך לפניקה. העם המצרי שפעם זכה לישועה בזכות יוסף ראה אתה במיתיו לשעבר איום הולך וגובר. השמועות התרוצו בשווקים ובארמונות. לארמון פרעה החדש. אדם שהאמית בנים כאילו שכח את כל הטוב שעשה יוסף למצרים. הקשיב לשריו ולאסטרולוגים שלו בפנים קשוכות.

יוסף. מי זה יוסף? עוד מלכותך. העברים האלה כבר אינם קטן. הם מתרבים בלי שליטה כמו הרבה.

אם כך נרמה אותם. הציע להם עבודה. הקשיבו אם באמת נרצה להיפטר מהיהודים האלה עלינו לפעול מיד.

מה מציעה אדוני? ובכן מה שנעשה הוא להפוך את כולם לעבדים שלנו.

התרמית יצר הפועל. מה שהתחיל כהבטחה לעבודה מכובדת ולשכר עוגן הפך לכבלים דלתי נראים. בני ישראל שהתמלאו תקווה בהתחלה חפרו, ערבבו תית, יצבו לבנים תחת השמש הכופחת של מצרים. יום אחר יום נשרה הזאה כמו גשם על האדמה היבשה. בעוד הרי פתאום ורעמס נבנות ובו בזמן שוקעות בביצות בוגדניות. כל אבנה שהניחו בבוקר נעלמה ונבלאה בבוץ עם ערב.

יותר מהר, יותר חזק, בלי מנוחה. לעבודה אתם לא יודעים מה חובתכם אתם חייבים לסיים להקים את הערים פתאום ורעמסס. אל תעצרו. זוזו

גברים כפופי גב גררו אבנים ענקיות על חול לאה חבלים חותחים את כתפיהם ילדים קטנים נשאו מים לאבותיהם המותשים עם עיניים שכבר איבדו את תמימותן האוויר הטיף ריח של אפק זעה וכאב היהודים עבדו ללא סוף משחר הדרב בלי שכר ובלי תקווה נראית לעין.

אנחנו לא נהיה עבדים לנצח כי השם ישחר אותנו.

ויזעקו ותל שבעתם אל האלוהים מן העבודה.

אני זועם התוכנית שלי נכשלה. ככל שאני מדכה אותם ומכריח אותם לעבוד, היהודים ממשיכים להתרבות. אני חייב לעשות משהו. יש לי רעיון. שומרים הביאו לפניי את המילדות היהודיות האלה שמסייעות לאמהות היהודיות ללדת. מיד עוד מלכותך.

כעבור זמן קצר, שפרה ופואה או כפי שאנו מכירים אותן, יוכבת וביתה מרים, שהייתה אז רק בת חמש, התייצבו לפני פרעה. טוב, קראתי לכן משום שיש לי פקודה עבורכן מעטה ואלך כל זכר יהודי שהיו עליכן להמיתו רק את הבנות תשאירו בחיים

המילדות שמעו בשקט בלב מקווץ אכן הן יראו את השם יותר מכוחו של פרעה הן לא צייטו הן המשיכו להציל את התינוקות גם את הזכרים סיאו להם להיוולד, עטפו אותם באהבה והחזירו אותם בריאים לאימותיהם. כאשר פרעה ראה שהילדים העבריים ממשיכים להיוולד ולגדול, הוא קרא להן שוב מלא זעם והתאמת עמן.

מדוע לא עשיתיני את מה שציוויתי? למה השארתיני את הילדים בחיים? או פרעה הגדול אשמתנו רשה לי להסביר אנשים היהודיות שונות מאוד מהמצריות היהודיות חזקות ואמיצות אתה יודע שבעלי חיים אינם זקוקים לעזרה כאשר הם ממליטים כך הן היהודיות מהירות ומיומנות כל כך שכאשר אנו מגיעות התינוק כבר נולד

ובכן אם כך אתן יכולות ללכת

לילה אחד הכל השתנה פרעה ישן טרוד על מיטתו מזהב ואבן. בדממת הלילה נפתח חלומו חזון אפל. אוזניים ענקיים הופיעו בתוך מקדש קודר. בכף אחת האצילים והכהנים עם שרביתם. כל כוחה של מצרים נוטה מטה. ובכף השנייה טל לבן קטן תמים חסר משקל לכאורה. ואף על פי כן לאט לאט הטלה הכרע את המאוזניים. פרעה התעורר שטוף זעה וליבו הלם בחוזקה.

מה פירוש הדבר? כבש שמביס את המצרים עלי תייעץ עם יועציי בלעם יתרו ואיוב בואונה.

שלושת היועצים באו לקרייתו של פרעה. פרעה סיפר להם את חלומו וביקש מהם לפרש אותו. עוד מלכותך החלום ברור פירושו שילד יהודי יוולד והוא יהיה מושיע את עמו ומחריב מצרים אם אתה רוצה למנוע זאת עליך לנקוד צעדים קיצניים נגד היהודים ילד יהודי יחריב את מצרים אתה בטוח במה שאתה אומר בלעם ואתם היועצים מה אתם ממליצים שיעשה יתרו הכל את דברו.

אנו יודעים היטב שבכל פעם שבעבר ניסינו להזיק לעם היהודי יצאנו נפסדים. האם אינכם זוכרים את המכה שקיבל פרעה הקדמון שלנו על שלקח את שרה ללילה אחד בלבד? ומה עם אבימלך מלך הפלישתים? ואיך נשכח את יוסף שנתן לנו את כל מה שאנחנו היום? והוא היה יהודי ללא ספק. אל לנו להתעסק איתם. לא יהיה חכם לתכנן תוכנית נגד.

הבנתי כבר. אם כך מה אתה מציע בלעם?

עוד מלכותך יש רק דרך אחת לחסל את היהודים והיא להשתמש במים. אם תצווה שכל ילד יהודי שיוולד יושלח אל נהר הנילוס הם ישמדו. כך לא יהיה להם שום מושיע. עוד מעלתך. אנו מסכימים עם היועץ בלעם. הוא צודק מאוד. המים ממנה שק הטוב ביותר שלנו נגד היהודים. בנוסף ראינו בכוכבים שמושיע היהודים ימות בגלל המים.

אם כך כך יהיה. מהיום אני מצווה שכל ילד יהודי שיוולד יושלך אל הנהר שלא ישאר אפילו אחד בחיים.

הגזירה התפשטה כמו צל על כל גושן. אמהות הסתירו את תינוקותיהן שזה אתה נולדו דפינות חשוכות אבות הביטו לשמיים וביקשו נס בכי הילדים התערבב עם רוח המדבר אבל השם ראה הכל ובתוך האימה הזו החים את הישוע עמרם ויוכבד היו בביתם הפשוט בגושן הילד זהתה נולד הוא היה תינוק מושלם יפה בריא עם אור מיוחד החדר התמלא בזוהר כאילו השם הדליק מנורה נסתרת כדי לברך את הרגע הזה. במשך שלושה חודשים הסתירו אותו בזהירות רבה. אבל באחד הערבים, ידידה קרובה, שכנה עבריה, נכנסה בפנים חברות ובכל נמוך. היא סיפרה את מה ששמעה ברחובות. האסטרולוגים, מהמכשפים של פרעה רצו אל האמון. חזיונותיהם בהחוזים בכוכבים אישרו זאת. ילד החלום זה שיום אחד יחריב את מצרים כבר נולד

יוכבת המצרים יודעים שילד התינוק ובקרוב הם יבואו לחפש אותו או חברתי היקרה אין ממה לדאוג אני אסתיר היטב את התינוק שלי וכי אינך יודעת כמה הם חכמים המצריות יביאו לביתך את התינוקות שלהן ויגרמו להם לבכות שמעתי שכאשר תינוק שומע תינוק אחר בוכה גם הוא יתחיל לבכות כך הם ישמעו היכן הכבת אותו ויקחו אותו אל תחשבי בי שזה פשוט כל כך. אם כך אצטריך לחשוב על משהו. יש לי רעיון. אשים אותו בסל קטן אטום בזפת. ככה סל יוכל לצוף על פני המים. הניח אותו על נהר הנילוס. בדרך זו האסטרולוגים של פרעה יראו בכוכבים שהמושיע הושלח אל נהר הנילוס. כך הם יפסיקו לנסות להרוג את התינוקות שלנו כי כביכול כבר הצליחו במשימתם. פרעה. זה

קרה בדיוק כפי שניבנו. התינוק שאמור היה להציל את היהודים נמצא עכשיו במהנילוס. הצלחת אדוני, הצלחת הצלחת. טוב טוב טוב טוב סוף סוף הואכל לנוח.

יוכבד בלב כבד הניחה את הסל בין כני הסוף של הנילוס. המים נשאו אותו ברקות. התיבה הקטנה החלצוף מתנדנדת בזרם השקט. מרים, אחותו הגדולה, נשארה מוסתרת בין הקנים הגבוהים. היא לא הסירה ממנו את עיניה אפילו לשנייה.

בנבואה ידעתי שאחי הציל אותנו, אבל איך יוכל להציל אפילו את עצמו כשהוא רק תינוק נטוש בנהר? אני חייבת לראות איך נבואתי מתגשמת.

בגן הארמון פסאה בת יהיה, בת פרעה לבדה. שמש הצהריים חיממה את הברחים האקזוטיים ואת בריכות המים הצלולות, אבל ליבה היה טרוד. מה שהוא דחף אותה לצאת ללכת אל הנהר. עם שפחותיה הגיעה אל שפת הנילוס. שם, בין הקנים הגבוהים שהתנודדו ברוח ראתה משהו צף. תיבת גומה קטנה, חתומה בזפת, נעה בעדינות עם הזרם. היא הושיטה את ידה, הוציאה אותה מן המים בזהירות וברגע הרוטה את הסימן. לילד הייתה ברית מילה, אות בריתו של אברהם והבינה מיד זה היה ילד עברי, אחד מאלה שהביאה ציוה להשליך לנהר. אבל במקום פחד או דחייה, בתיה הרגישה חמלה עמוקה או רוחמים מילת ליבה. ובאותו רגע ריפה אותה השם מן הצרת שסבלה ממנה במשך שנים.

הילד הזה הוא שלי. משיטי אותו מן המים הקרא לו משה.

בת פרעה מבלי לדעת קיבלה לזרועותיה את המושיע העתידי. שפחותיה המצריות ניגשו להאכילו אבל התינוק לא הסכים לינוק. הוא בכה בעוז ולא הסכים לינוק מהן. אז מרים שראתה הכל מרחוק התקרבה באומץ נעמדה לפני בתיה ואמרה

גבירתי אני מכירה מינקת עבריאה אני בטוחה שהיא תוכל להניק אותו

בוודאי לכי קרי לה

אמא אמא את חייבת לבוא מיד הנסיכה באתי עם אחי הקטן.

כאשר האם לקחה את התינוק בזרועותיה, משה נרגם יד. בתיה ראתה את הנס והתירה זאת.

הנה תאכילי אותו כאילו היה שלך. שימרי עליו והניקי אותו ואני אשלם לך בנדיבות.

כך חזר משה אליוכבד שהניקה אותו ולימדה אותו בסתר את שורשי עמו. יד השם כיונה את הכל. לאחר שהילד גדל הובא לארמון על ידי בתיה שהמצא אותו כבנה שלה. היא גידה אותו בפאר ובטיפול מסור בין עמודי שיש וגנים ריחניים. משה גדל מוקף במשרטים מצריים ולמד את מנהגי חצר. אך ליבו מעולם לא שכח לגמרי את מוצאו היהודי. כבר מילדותו הפגין גדלות. עם השנים גדל משה חזק וחכם ומאז לא יכול היה להתעלם מן הסבל שראה. איני יכול לראות אתכם סובלים בזמן שאני נהנה מטובתי. העינויים שאתם סובלים מהם מחיבים גם לי. אי אפשר להמשיך כך.

יום אחד ראה נוגש מצרי מכה באכזריות עבד עברי.

או, איני יכול לשת עוד את המצב הזה. די כבר. המצרים אכזריים אבל זה כבר יותר מדי. מה עשה היהודי הזה כדי להיות ראוי לאכזריות כזאת? משה בצביבו איש לא הגן על המדוכה אז הזכיר את השם המפורש שמו הקדוש של השם והמצרי נפל מת במקום משה קבר אותו במהירות בחול אך דתן ואבירם ראו הכל למחרת חזר משה לעבור בין שדות העבודה שם סבלו אחו תחת אול המצרים הפעם פגש את דתן שהתאמת עם אחיום. לפתע הרים דתן את ידו להקות את אחיו ובכך הראה שהוא אדם רשע. משה לא יכול היה לשתוק ונעמד ביניהם. רשע למה תקראך? מי אתה שתשפוט אותי משה? אתה חושב שאתה נסיך, אבל אינך אלא בנה של יוכבת. אין לך שום סמכות עלינו. וחוץ מזה, מה תעשה לי? תהרוג אותי כמו המצרים מאתמול. אם כך, מה שקרה כבר נודע בין האנשים. אתה יודע מה? אני אלשין עליך לפרעה.

דתן רץ אל הארמון והלשין על משה לפני פרעה.

אולי לא אכפת לו שהוא יהודי עוד מלכותך, אבל לא אכפת לו שהוא רוצח. רוצח. על מה אתה מדבר דתן?

כך הוא עוד מלכותך. אתמול משה הרג אחד מן המפקדים שלך שאותו תפס מתעלל ביהודי. עכשיו הוא קבור בחול. משה להרוג מצרי זה בלתי נסבל. משה עשית פשע שאין עליו מחילה. דנך מוות הרגו את משה. משה ברח השאיר מאחוריו את פאר הארמון, עם מץ זהותו העברית ורץ אל מדבר מדיין. בעוד משה בורח למדיין, הוא מותיר מאחור את הארמון ואת חייו כןסיך. העבדות במצרים נמשכה ללא הפוגה. העול הוא קל. בני ישראל המשיכו להתכופף תחת השוט.

לא לעצור. תעבוד.

כשהגיע למדיין מצא את שבע בנותיו של יתרו, כהן המקום רואות את צון אבי. קבוצה של רואים גסי רוח הציקה להן ליד הבהר, גזלה מהן את המים ודחפה אותן. משה ראה את האבל ולא יסס. הוא קם באומץ, הגן על הנערות, עזר להן להשקות את צונן ושמר להן בכוח ובצדק. הבנות שבו הביתה וסיפרו לאביהן יתרו מהרה.

ובכן בנות, מה קרה היום? הגעתם מוקדם מהרגיל ועם חיוך על שפתיכן?

אבא, אנחנו חייבות לספר לך משהו נפלא. היום כאשר הלכנו אל הבאר, הרועים התרידו ותקפו אותנו כרגיל, אבל הפעם הופיע איש מצרי שהתאמט איתם והבריח אותם. הוא הציל אותנו ועזר לנו להשקות את הצאון שלנו. הוא היה איש אמיץ ונדיב ונראה שהוא הולך בדרכי השם אלוקי היהודים. ואיפה האיש הזה? למה לא הבאתם אותו הביתה? ממה שאתן אומרות הוא ודאי צאצה של יעקב. הזמינו אותו לאכול איתנו.

לאחר זמן קצר עמד משה לפני יתרו.

מי אתה ומה זר כמוך עושה בארץ הזאת? שמי משה ונולדתי במצרים בארץ המצרים אבל אני יהודי

בהודו הולך בגן של יתרו ראה משה מטה נעוץ באדמה שמשך את תשומת ליבו משה לקח אותו ושלף אותו בקלות זה היה מטה מעץ שיטה ועליו היה כתוב השם המפורש כאשר עמד משה לפני יתרו לא האמין למראה עיניו

איך ייתכן שיש לך את המטה הזה האם אתה יודע יודע מה פירוש הדבר? אם הצלחת להוציא אותו, זה אומר רק דבר אחד. אבל על מה אתה מדבר? הרשה לי לספר לך. את המטה הזה לקחתי מחצר מצרים כאשר יוסף נפטר. הוא היה בעליו של המטה הזה שהיה שייך לאביו יעקב, לסבו יצחק ולסבא רבא שלו אברהם. וכך עד האדם הראשון, אדם הראשון. לפי הכוכבים איש לא יוכל לעוקרו מן האדמה אלא מושיעם של בני ישראל. לפניך איש לא הצליח לקחת אותו לכן אתה חייב להיות הנבחר המטה הזה הוא שלך משה נשא לאישה את ציפורה אחת מבנותיו של יתרו ונולדו להם שני בנים גרשום ואליעזר במשך שנים ראה את צון חותנו ברחמים רבים הוא טיפל בכל בעל חיים כאילו היה שלו חיפש את

העובדים נסע אותם על זרועותיו אם נפצאו ולא יק אף אחד מהם. הענווה והרוך הללו הכינו את ללבו למה שעתיד לבוא. יום אחד בהודו מנהיג את הצאון ראה דבר שאיש לא ראה לפני כן.

מה זה שיח שבוער ואינו נשרף? זה חייב להיות אות מהשם. חכו כאן כבסים קטנות. אלך לראות מה פירוש הדבר. משה התקרב בתדהמהו ויראה כל עוצמתי ומלא אהבה דיבר מתוך השנה

משה משה אני אלוקי אביך אלוקי אברהם יצחק ויעקב ראיתי את סבל עמי במצרים שמעתי את צעקותיהם לך עכשיו אל פרעה והוצא את עמי ממצרים אבל למה אתה בוחר בי לשחרר את היהודים ממצרים אין לי סמכות ואין לי כוח וחוץ מזה פרעה מחפש אותי כדי להרוג אותי. אל תפחד, אני אהיה איתך. אתה תהיה שליחי והם יעבדו אותי על ההר הזה ממש. ותאמר להם שהוציא אותם ממצרים אל ארץ זבת חלב ודבש. והם לא יצאו בידיים ריקות, אלא עם כלי כסף, זהב ובגדים. כך הם השתחררו ממצרים. אבל מה הם לא יאמינו לי? ומה הם ימרו שמעולם לא נגלת אליי? מה יש בידך?

זה המטה שלקחתי מביתו של יתרו.

השלך אותו ארצה.

משה השליך את מתהו ולפתע נהפך לנחש ומשה נסוג מבוחל. השם דיבר אליו שוב.

עכשיו חוז את הנחש בזנבו.

משה צייט ומיד הפך הנחש שוב למטה. השם נתן לו הוראה נוספת. עכשיו הכנס את ידך לחיקך והוצא אותה.

משה צייט וידו הייתה מכוסת צרעת לבנה כשלג. השם אמר לו לחזור על הפעולה וידו שבע להיות כרגיל. אלה האותות שתעשה לפניהם כדי שידעו שאני שלחתי אותך. אם לא יאמינו לך בגלל האות הראשון יאמינו לך בגלל השני. ואם גם אז לא יאמינו, תיקח מים מן הנהר ותשפוך אותם על היבשה והם יהפכו לדם. אני מבין, אבל יש בעיה. איני טוב בדיבור, אני מגמגם. ומי הוא הנותן פה לאדם וגורם לו לדבר או לשתוק? לראות או להיות עיוור, לשמוע או להיות חרש? הלא אני הוא. לכן לך עכשיו ואני אהיה עם פיך ואלמד אותך מה עליך לומר השם בבקשה שלח את אחי אהרון במקומי הוא בוודאי יהיה מנהיג טוב יותר ממני וחוץ מזה איני רוצה לפגוע בו אם אני אלך ולא הוא כי הוא

מבוגר ממני אהרון לא הצטער לדעת שאתה תהיה המושיע להפך הוא ישמח הוא הצטרף למשימה הזאת עכשיו עכשיו לך וקח עמך את המטה הזה שבו תעשה את האותות.

משה השאיר את אשתו וילדיו במדיין ויצא למצרים. שעם פגש את אהרון ששמח מאוד על בחירתו האלוקית של אחיו הצעיר.

אחי, אני שמח מאוד שהשם בחר בך.

הם השאירו מאחוריהם את מדבר מדיין, את צונו של יתרו, את שלוות אותן השנים. הם הלכו בצעד נחוש לעבר מצרים. מטה הוא של משה בידו תחילה קינסו את זקני העם והראו להם את האותות שנתן להם השם המטה הפך לנחש היד אלבינה בצרעת ואז נתרפאה והמים הפכו לדם הזקנים ראו והאמינו אך הפחד עדיין הכביד הם חששו להתקרב אל פרעה משה ואהרון החליטו להיכנס לבדם אל האהרמון

אהרון להם השם לא ציווה אבל לנו כן ולכן עלינו להמשיך למרות הסכנה שיש בכך.

זה היה יום הולדתו של פרעה ולכן חשב ששני האנשים הללו הם שרים ממדינה אחרת שבאו לברכו.

שני האנשים האלה צריכים להיות שרים חשובים ממדינה אחרת שבאו לברך אותי.

כאשר עמדו לפניו שאל

מי אתם? אנחנו שליחיו של השם. הוא אמר שתניח לעמו לצאת כדי לעבוד אותו במדבר. השם מי הוא? אני לא מכיר שום מלך כזה. מעולם לא קיבלתי ממנו מכתב או משהו כזה. הוא אלוקי היהודים. יש להם אל. הם כך. למה לא הציל את עמו בכל השנים האלה? אם הוא אל כפי שאתם אומרים, תנו לי לחפש אותו ברשימה שלי. עמון, מואב, צדון. לא, באנציקלופדית האלים שלי אין שום אל בשם השם. בספר הזה לעולם לא תמצא אותו, כי שם מופיעים רק שמות של אלים שאינם קיימים. אבל השם הוא אל חי יחיד, בורא היקום. השם היה קיים עוד לפני שהעולם הזה נברא. הוא יחיה לעד. הוא ברא אותך ונתן לך חיים. עכשיו הוא דורש שתניח לעמו לצאת למדבר לשלושה ימים כדי שנעבוד אותו. אחרת תסבלו את עונשו. אתם משקרים אני אדון העולם. אני בראתי גם את נהר הנילוס וגם את עצמי. הסתלקו מכאן.

אדוני אינך צריך לחשוש מהם. הם בסך הכל מחשפים כמונו. אם יחליטו לחזור נעמיד אותם למבחן. הידיעה התפשטה בכל מצרים. שני יהודים, משה ואהרון, העזו לאתגר את פרעה ולדרוש ממנו לשלח את עם ישראל. היהודים התמלאו תקווה והעטו את קצב עבודתם ויצרו פחות מהרגיל. הדבר הכעאיס מאוד את פרעה.

למה הפסקתם לעבוד כמו קודם? בגלל שני המתחזים האלה? אתם באמית חושבים שאם ישחררו איתכם? מה חשבתם שאחרר כך סתם 600,000 בועלים? אל תתנו עוד תבן ליהודים האלה להכין לבנים. שכל אחד יחפש לעצמו את התבן שהוא צריך ושזה לא ישמש להם תירוץ להכין פחות לבינים. הם עצלנים שרצו להפסיק לעבוד אבל עכשיו אני אגרום להם להזיע.

בזמן שהמתינו מחוץ לארמונו פקשו את דתן ואבירם שהיו מודאגין מאוד מהגזרה האחרונה. איננו יודעים אם באמת אתם שליחי השם. אם מה שאתם אומרים אמת שפרעה יענש. אבל אם אתם משקרים שיבוא עונש עליכם. מאז שהגעתם הסבל שלנו רק גב. עכשיו מכריחים אותנו גם להכין את הלבנים בעצמנו. כבר אין לנו מנוחה. ועכשיו, כשפרעה יודע שאתם רוצים להוציא אותנו מכאן, אולי ירצו עכשיו להרוג אותנו. משה הצטער לשמוע את דברי דתן. הוא לא יכול היה להבין כיצד אחו מפקפקים בשליחותו. הוא החליט להרים קולו ולהתלונן לפני השם.

השם למה אפשרת לעמך לסבול כל כך? מה עשינו כדי להיות ראויים לעונש הזה? ולמה? למה בחרת בלהיות שליחך? רק החמרתי את מצבם. השם ציווה עליו לשוב אל בני ישראל ולומר להם שהוא יוציא אותם ממצרים ויביא אותם אל הארץ שהבטיח לאבותיהם. כך עשה

משה שב אל השדות שבהם עבדו היהודים

החי עליכם לעזוב את כל העבודה הזרה של מצרים כדי שתהיו טהורים כי בקרוב השם יקח אתכם לו לעם

משה וכי אפשר לעבוד שני אדונים באותו זמן אנחנו כבר עובדים אצל פרעה ופוחדים להמרות את חוקיו חוץ מזה כבר התרגלנו לאלילים האלה היהודים בגלל סבלם לא הקשיבו לדברי משה. לאחר מכן דיבר השם על משה ואמר אתה עליך ללכת לפני פרעה ולצוות עליו שישלח את עמי. משה בגיל 80 ואהרון בגיל 83 התייצבו לפני פרעה.

מה אתם עושים כאן? שומרים? האם לא אסרתי עליכם לתת לשניים האלה לדרוך שוב בארמוני? מלכותך. איננו יודעים איך הם נכנסו. כל השערים היו שמורים ומובטחים. אם באמת אתם רוצים שיאמין לכם, עליכם להוכיח שהוא קיים. איזה הוכחה יש לכם?

אהרון השליך את המטה ארצה. הוא נהפך לנחש.

זה הכל. תעלול קסמים. פשוט. אתם חושבים שתוכלו להרשים אותי בזה? במצרים ממלכת הכישוף יש מאות מכשפים שעושים את זה אפילו אשתי יכולה לעשות את זה אשתו של פרעה עשתה אותו דבר

הנה זה לא משהו יוצא דופן אפילו ילדים יכולים לעשות זאת הביאו כמה שוליות של מחשפים שיראו להם

גם המטות של הצעירים הפכו במכשים אבל נחשו של אהרון הזדכף ובלה את כל האחרים פרעה ראה את הנס אבל אבו התקשה עוד יותר

ומה אתם אומרים עכשיו אתם עדיין מאמינים שהאל שלכם חזק ממני אנחנו אדוני הכישוף השחור אנחנו יצרנו את הכישוף השחור דווקא משום שום כך אתם המתאימים לראות את נפלאות השם כי תראו שגדולתו אינה בה מכישוף שקרי אלא מכוח על טבעי שרק השם שולט בו לא אכפת לי מה תעשו לא אשחרר אף יהודי ממלכתי הם העבדים שלי ויעשו מה שאני אומר

אבל האותות היו רק ההתחלה המכות עמדו להגיע. משה הלך אל הנילוס. זה היה המקום שאליו נהג פרעה ללכת בכל בוקר כדי להתרחץ, להתייעץ עם מחשפיו ולהתרב בכוחו על פני המים שראה בהם קדושים. שם, לצד שפת הנהר הנצחי, המתינו לו:

"באתי למסור לך מסר מהשם. הוא מצוו לך לשלח אתמו כדי שיעבדו אותו במדבר שלושה ימים. אבל אם תסרב, המטה הזה יקה במנהר והם יהפכו לדם. כל הדגים שבו ימותו ודבר זה יגרום למגפה נוראה. בשום אופן לא, לא אתן להם ללכת.

פרוץ אחק שוב, אהרון הושיט את המטה על פני המים. באותו רגע הפך כל הנהר לדם סמיך ואדום. התעלות, הבריחות, המאגרים הכל היה דם. בשם האלים. מה היא התואבה הזאת?

נראה שאנילוס וכל מקורות המים נצבעו באדום.

לא ייתכן. זה בטח איזה תעלול של היהודים האלה. אני אתאמזול לגימה. מה זה בטעם של דם? מהתאום עדיין צריכים להיות נקיים. משה בטח הפך רק את המים שנמצאים בטווח ראייתו, אני חושב. אתה צודק. עלינו להתחיל לחפור. בלתי אפשרי. גם זה דם.

בגושן המים של היהודים נותרו טהורים וצלולים. המצרים קנו מים מהעיברים בזהב ובכסף.

למה באה עלינו המכה הזאת?

בטח אלוקיהם רוצה להעניש אותנו על אדם ששפחנו מן היהודים

או שאולי בגלל שהנינו סו שלנו והשם הפך אותו לדם.

פרעה הוא ראה את הנס והכביד את ליבו. הוא התעלה מן ההזהרה. כעבור שבעה ימים שבו המים לקדמותם. השם ציווה על משה ללכת שוב אל פרעה ולומר לו,

פרעה, אם תסרב לשלח את בני ישראל, השם ימלא את כל מצרים בצפרדין. הן יעלו מן הנהר ויכנסו לבתיכם ולחדכם, אל המיתות וגם אל מיתות עבדך.

אהרון השיט את המטה על פני המים ובאותו רגע התמלאה מצרים בצפרד מכל עברר. הן קפצו מן התעלות אל הרחובות, פלשו לבתים, לתנורים, למיתות, לגופים. הם נכנסו לארמונות דרך חלונות ודלתות. עלו על שולחנותיו של פרעה, קפצו על כתרו, נכנסו לבגדיהם של האצילים, למטבחים המלכותיים, למקדשי האלים. האדמה כוסתה בצפרד שקרקרו בלי הרף. הרעש היה מכריש אוזניים.

מה קורה כאן? מאיפה יצאו כל התפרדיעים האלה? עזרה או בבקשה בבקשה בקשו מאלוקיכם שיסליק את כל התפרדעים האלה מכאן אני מבטיח שישלח את עמו בסדר פרעה אבל כדי שתדע שזהו מעשה השם ולא תופעת טבע אתה עצמך יכול לבחור את הרגע שבו תרצה שהמכה תעלה טוב שיהיה מחר וכך כן.

למחרת מתו הצפרדים בארימות מסריחות. אבל כאשר הסירחון נעלם, פרעה לא שלילח את העם. ואז באה המכה הבאה. השם ציווה את משה לומר לאהרון להכות את עפר הארץ במתהו. אהרון הייתה את ידו והכה את העפר. וברגע אחד התחולל פלא נוסף. כל עפר מצרים בכל מקום שבו הייתה אדמה בהמה נהפך לכינים אני לא יכול יותר אני לא יכול מה זה הדבר הזה אני לא יודע מה לעשות אני לא יכול לישון לא יכול לעבוד לא יכול לעמוד כלום תראו אותי אני מתגרד מתגרד יורד לי דם ולא עוזר הכינים נמצאות בכל מקום אפילו במיתות במטבח בכל מקום. ומה אתם אומרים על זה? אתם יכולים לעשות מכה כזאת גם כן?

ניסינו אדוני המלך, ניסינו אבל איננו יכולים. זוהיא מכה שאין בידינו לעשות כמותה. זו ממש אצבע אלוקים.

לאחר זמן חלפה המכה ומשה יצא שוב אל שפת היאור. שם נהג פרעה לצאת בבוקר, שם פגש אותו ויתרע בו בשם השם. כה אמר השם שלח את עמי ויעבדוני ואם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדך ובעמך ובבתך את הארוב מי הוא השם שאישמע בקולו לשלח את ישראל האם בגלל אזהורותיכם שלח את העם הזה מארצי

הדברים לא נשארו כאיום בלבד כאשר הגיע הזמן החלה המכה. נחילי הרוב כבדים פרצו אל מצרים. חיות רעות וערבוב של יצורים מכל הסוגים. הם נכנסו לבתים, מילאו את הרחובות והטילו פחד בכל הארץ. מצרים ושחטה מפני הערוב ורעש וצעקות נשמעו בכל מקום.

הצילו הצילושר לקח לי את התינוק שלי.

תסגרו את הדלתות. תסגרו את הדלתות הזה, אני סוגר. אני לא אעיל את הדלת. אני לא יכול מישהו שיעזור לי לדחוף את הדלת על הדוב הזה. תעזרו לי, תעזרו לי.

אך בארץ גושן מקום מושבם של בני ישראל היה שקט ושלווה. שם לא נראתה אף חיה רעה והעם ישב דביטחון. בסדר, בסדר גמור. אני אתן לכם ללכת לסבוח לאלוק, אבל רק פה במצרים. אני לא אתן לכם להעלם לי לשלושה ימים מחוץ למצרים. אני מצטער מאוד פרעה, אבל זה בלתי אפשרי בדרך הזאת. בשביל להקריב קורבנות להשם אנחנו צריכים כבסים. ואתה יודע שבשביל מצרים הכבש הוא אליל. אז כאשר המצרים יראו אותנו מקריבים כבשים, הם ירצו להרוג אותנו. תאן לנו ללכת לסבוח להשם אלוקינו במשך שלושה ימים כמו שהשם מצווה אותך.

בסדר גמור. אתם יכולים ללכת אבל אל תתרחקו.

משה התפלל על השם שיסיר את הערוב ממצרים וכך היה. בדיוק כפי שהחיות הגיעו בכל הארץ כך יצאו וחזרו השקט והשלווה למצרים.

הם העבדים שלי ופה הם נשארים. פרעה הכביד את ליבו ולא שחרר את עם ישראל עד שהגיעה המכה הבאה. אני לא יכול להמשיך ככה יותר. אני לא יכול. זה פשוט נורא. זה פשוט נורא. כל הבהמות שלי מתות. זה מוזר ארוס. הבהמות של היהודים חיות ובריאות. איך זה יכול להיות? זה ברור שהשם משגיח עליהם ומעניש רק אותנו. זה ברור.

בארץ גושן מקום מושב בני ישראל, כל הבהמות חיו בשקט. פרעה יצא מביתו, הביט בצון ובבהמות המתות ברחבי מצרים, עיניו מלאות תדהמה וזם. אך גם הפעם לא שחרר את עם ישראל. משה לקח עפר מן הארץ בידו, הרים אותו והשליכו אל השמיים וברגע כאילו נשמעה פקודת השם ירדה מכת השכין על מצרים כל אדם ובעל חיים שנשארו מחוץ לבתים נגע בהם המוות

עזור לי אנוביס עזור לי הצילו אני לא יכול לשתב הזה זה שורף לי את העור אנחנו עבודים אורס אין תרוה למכה הזאת אתמול הלכתי לרופא והוא לא יכול היה לעשות דבר. הוא רק שם לי תחבושות ועשבים אבל הכאב נמשך.

כולם היו מכוסים בשכים. הם לא יכלו אפילו להתלבש בלי לסבול. אבל המכה חלפה ולבו של פרעה התקשה פעם נוספת.

אם לא ישלח את עם השם מחר ירד ברד על מצרים.

וכך היה. משה הרים את מטהו והשערה החלה. ברד עצום נפל כמו אבנים מן השמיים. הצילו הצילו אנחנו עבודים הברד הורס הכל

אבל גושן נשארה מוגנת כמו תמיד אפילו גרגיר אחד של ברד לא נפל שם היהודים הביטו מרחוק משתעים ומתחזקים באמונתם

תראו תראו איזה פלאים הקדוש ברוך הוא עושה לנו מהר הנובז מהר אנחנו חייבים למצוא מחסה לאנדל חורוס הכל בוער לא ייתכן הנובייס אנחנו עבודים או לא זה העונש שלנו על שלא שמענו למשה כשהזהיר אותנו אמרתי לך קרח ואש ביחד זה באמת דבר על טבעי זה יכול רק לומר שאלוקי היהודים קיים שומרים הביאו אלי את משה ואהרון עכשיו

הברד הבוער הקרמונו בשדותיו ובכאוס שלו מתוך יאוש קרה למשה ולאהרון בעיצומה של הסערה

התחננו אל השם שיעצור את השערה הזאת ואני אשלח אתכם

משה הרים את ידיו אל השמיים השערה פסקה מיד השמיים התבהרו הברד חדל מלרדת אבל כאשר השקט חזר פרעה בגד שוב בדברו. ליבו התקשה פעם נוספת.

השם מזהיר אותך פרעה. אם לא תשלח את עמי, אשלח הרבה על כל מצרים. הם יאכלו את החיטה ואת כל מה שנשאר מן הברד. ימלאו את בתי עבדיך ואת כל מצרים. תהיה זו מכה שלא ראו אבותיך מעולם. כאשר שמעו זאת, ניגשו עבדי פרעה אליו בפחד ובתחינה. עוד מלכותך. עד מתי האיש הזה יהיה איום עבורנו? עד מתי? האם אינך רואה מה עשה במכותיו? אם באמת יבוא הרבה למצרים כפי שמשה אומר, לא יהיה לנו מה לאכול. מוטב שתשחרר אותם, שילכו. האם אינך מבין שמצרים על סף חורבן? הבית סביבך. בסדר, אני אעשה איתם הסכם. שומרים שיבואו משה ואהרון עכשיו. האם קראת לנו פרעה? כן, קיבלתי החלטה. אתן לכם ללכת לעבוד את השם, אבל אמרו למי הם האנשים שילכו. אנחנו

נלך עם צעירנו וזקנינו, עם בנינו ובנותינו. ניקח גם את צוננו וכמובן את בקרנו, כי עלינו להקריב קורבנות להשם. מה? למה אתה רוצה שגם הילדים ילכו? הרי הם לא מקריבים קורבנות. עכשיו אני מבין, אתם רק רוצים לברוח ממני. תשכחו מזה. שומרים השליחו אותם מארמוני.

אז הרי משה את מתהו ומכה שמינית ירדה. הרבה. השמיים הכשיכו לפתע. ענן שחור סמיך כעשן כיסא את מצרים. הרבה ענק ורעב הגיע בנחיל שאין לעצור אותו. כנפיו זמזמו כרעמים, לסתותיו חרקו בלי רחמים. הם אכלו כל מה שהיה ברד השאיר אחריו. עסב, עלים, פירות, נבטים. שדות שלמים נוטרו ערומים בתוך דקות. עצים חשופים כשלדים, קרמים האוסים, גנים רייקים. הם חדרו לבתים, לארמונות, למקדשים, כיסו את שולחנות המלוכה.

בבקשה משה אהרון, התחננו אל השם שיסלק את הערבה הזה.

משה הרים את ידיו אל השמיים. רוח מזרחית חזקה נשאה אותם. ההרבה עף אל ים סוף ונעלם בים. השמיים נתבהרו ואז פרעה שוב בגד בדברו, הקשה את ליבו ולא שילך את העם. אז אמר השם למשה, נטה את מתך אל השמיים. לפתע, חושך סמיך כיסא את מצרים. זה לא היה לילה רגיל. זה היה חושך שניתן לחוש בו. כמו צעיף אה שמחץ את הנשמה. הוא נמשך שלושה ימים, השמיים נעשו שחורים כדיום. אחר כך באו עוד שלושה ימים של חושך מוחלט.

אנוביז, אנוביז, איפה אתה? אני לא רואה אותך אני לא רואה כלום מה זה מה קורה

אני כאן אורוס אני כאן אני לידך אבל גם אני לא יכול לראות אותך אני לא רואה כלום זו המכה אורוס מכת החוש

זה לא יכול להיות

היא הגיע אלינו

זה לא יכול להיות זה לא יכול להיות זה בלתי אפשרי זה נורא

אבל היהודים היה אור בתיהם זהרו בבהירות מנורותיהם בארו כרגיל פרעה בארמונו החשוך חש אימה מוחלטת. הוא לא ראה דבר, אבל שמע את בכי עמו. לכו ועבדו את השם. תוכלו לקחת גם את הילדים הקטנים. אבלו את בעלי החיים שלכם. הם ישארו כאן כערובה לכך שתחזרו ולא תברחו ממני. לא פרעה, אנחנו נלך וגם ניקח את בעלי החיים שלנו. ולא רק זאת, גם אתם תתנו לנו מבעלי החיים שלכם. כי איננו יודעים כמה קורבנות השם ידרוש מאיתנו. אז אתה עובד רק את השם. אתה מקיים את כל פקודותיו, אבל אף אחת לא שלי. הסתלקו מכאן. לכו והזהרו מלחזור. אל תשובו כי ביום שיראה את פניכם תמותו. פרעה. השם דיבר אליי ואמר בחצות הלילה אני עצמי אעבור בארץ מצרים

ואמית כל בכור מן יורש העצר ועד בנה של השפחה אשר אחר ארחיים וגם כל בכור בבהמה ותהיה צעקה גדולה בכל מצרים אשר כמוה לא נשמעה מעולם אבל בבתי בני ישראל לא ימות איש כי אני אבדיל בין עמי ובין עמך ואז תתחנן שנלך ונצא מארצך אתה תתחנן פרעה שנצא מארצך.

פרעה שמע בשקט. פניו והתקדרו בפעם האחרונה. הוא לא ענה. הוא לא נכנע. אבל משה כבר אמר את מה שהיה עליו לומר. האזהרה מתנה.

אבא בבקשה תקשיב לי. אנחנו חייבים לשחרר את היהודים. כל מה שמשה הבטיח הוא קיים. אני לא רוצה למות. אבא האל שלנו יגן עלינו תפתח בפרעה הוא יודע מה שהוא עושה הוא המלך של מצרים הוא המלך של העולם הוא המלך של המלכים אתה לא מבין אבא שהאל של היהודים מעניש אותנו והוא שולט בכל העולם

הגיע חצות הלילה השם עבר בארץ מצרים בכל בית מצרי נשמעה זהקת יגון מן הארמון עד הבקטה הדלה ביותר יותר הבכור מת. אבל בבתי בני ישראל שבהם דם הקורבן, סימן את המשקופים, המוות פסח. פרעה קם בלילה וראה את פנו ללא רוח חיים. האמה שברה אותו.

אני רוצה לדעת איפה משה גר. זה דחוף.

משה. אני חושב שבבית שם.

לא, לא, לא. הוא שם. הוא מסתובב בפיג'מה ומחפש את משה. מי זה? זה אני פרעה. מה אתה עושה כאן? מלך לא רגיל לבוא בשעות כאלה לדפוק עד דלתות מושי, בבקשה צא החוץ רגע אחד ודבר איתי. יש לי משהו חשוב לומר לך. אנחנו עכשיו אוכלים את קורבן פסח ואין לי זמן. אני פרעה מבקש מיקים לעזוב את מצרים ולקחת את כל מה שאתם רוצים אבל צאו עכשיו.

המצרים דחקו בעם לצאת במהירות כי אמרו כולנו מתים.

חו איתכם כל מה שתרצו. רק אל תישארו פה בארץ שלנו יותר. לכו כמה שיותר מהר. היהודים יצאו בחיפזון, נוסעים את בצקם טרם יחמץ עם הוצאותיהם ועם חירותם. באותה עת הייתה הבטחה שמשה היה חייב לקיימה. משה ירד אל שפת היאור כדי לחפש את ארונו של יוסף. משה פגש את צרח בתשר שהייתה מבוגרת מאוד. אחר דומים של פרעה שמו את יוסף בתוך אהרון והשליחו אותו אל תוך הנילוס. הם יקרו שבדרך הזו לא נעזוב את מצרים ללקחת את ארונו של יוסף איתנו. משה ניגש אל שפת היאור ואמר

יוסף יוסף בא זמן גאולתנו הגיע זמן לצאת ממצרים באתי לקיים את השבוע שנשברנו לך אם אתה עונה קח אותך איתנו אבל אם לא אנו נגיעים משבועתנו אז הנס החלוף ולעלות מן היעו. משה נתן את אהרון בעיראה ובכבוד ונסא אותו אמו במסע הגדול אל המדבר.

אבא אבא תראה השערים של מצרים נפתחים אנחנו חופשיים אנחנו לא עבדים של פרעה יותר.

נכון ילד שלי. היום זה יום הגאולה שלנו. השם שלח את משה להושיע אותנו ממצרים.

זה נפלא אבא. עכשיו אנחנו חופשים. הודרמותך, אתה מבין מה שעשית? אין לנו יותר עבדים, אין מי שיעבוד לנו. איזה טיפש אני. מה עשיתי? איך שחררתי 600, איש לחופשי? מה חשבתי לעצמי? אנחנו חייבים לרדוף אחריהם. עוד רומם אותך. הם עבודים במדבר. הם מסתובבים סביב עצמם. עכשיו הם הגיעו לפתאום. זה מקום מסוכן. הם לא היו צריכים לעצור שם. הסיבה היחידה שנעצרו שם שמלפנים ים סוף ובצדדים חיות מסוכנות שבעל צפון שלח להם כדי לתפוס את העבריים. נהדר. זו ההזדמנות שחיכינו לה. הכינו את הצבא. נרדוף אחריהם. 600 רכב נבחרים בכל צבאה של מצרים יצאו אחריהם.

בואו נתפוס אותם. זה הזמן לגמור עם כל היהודים. בני ישראל יצאו לכיוון ים סוף. המצרים השיגו אותם ליד הים. בני ישראל כשראו את המצרים מתקרבים ואת הים לפניהם, פחדו מאוד וזעקו אל השם.

האם לא היו קברים במצרים שהבאת אותנו למות במדבר? אל תפחדו. התייצבו וראו את ישועת השם אשר יעשה לכם היום. כי את המצרים אשר הייתם היום לא תוסיפו לראותם עוד לעולם. השם ילחם לכם ואתם תחרישון. משה התפלל אל השם אבל אז ענה לו. כשראה שבני ישראל בוטחים בו לחלוטין, ציווה על משה. המים נבקעו ל-12 שבילים, אחד לכל שבט, לכל שבט מישראל. שראו זאת המצרים לא עצו פרעה עם חייליו נכנסו פנימה כדי לרדוף אחרי בני ישראל אך ברגע שהיהודים כבר היו בטוחים ציווה השם על משה לנטות את מטהו על פני המים לפתע חזרו חומות המים למקומן ונפלו על כל מצרים כולם מתו בטריה ‏Ja. אתה לא רואה? המים נסגרים. לא, לא, לא, נחנה. אנחנו חייבים

להמשיך להילחם. משה התחיל לשאיר להשם שירה מתוך הודיה על כל הניסים שעשה עבורם. בני ישראל הלכו אחריו. מאוחר יותר גם מרים יחד עם אנשים הוציאו את כלי הנגינה שלהן והחלו את שיר. ראו בונים את גבורותו, שיבכו והודו לשמו ומלכותו ברצון קיבלו עליהם משה ובני ישראל שירה ושמחה רבה ואמרו כולם משה ובני ישראל חנו שירה ושמחה רבה ואמרו כולם ล כעת הם צעדו אל המדבר, שם המתינה להם התורה, המתנה הגדולה ביותר שהשם יתן להם. הדרך אל החירות האמיתית רק החלה. ‏o