הרב מרדכי מלכא - איך לקיים את ליל הסדר כהלכתו ובקלות עם הדגמה מעשית שיעור חובה לחג

צופים ומאזינים יקרים בשיעור הזה אני רוצה לתת הדרכה את כל הלכות ליל הסדר לעמוד על הנקודות הפרקטיות שדברים שלפעמים אולי רבים טועים בדברים האלה מקשים עליהם את ליל הסדר ולא עושים את הסדר בצורה ההלכתית הנכונה לכן אני רוצה בעזרת השם נשתדל לעמוד על כל מיני נקודות הלכתיות מתחילת הסדר ועד סוף פה את כלל ההנהגה הנכונה וגם ההלכתית נדגים כמה דברים שצריך להדגים את זה כדי שכל אחד שיראה ישמע את השיעור יראה את השיעור יוכל להבין איך לנהל סדר בצורה הלכתית נכונה ואנחנו מתחילים מתחילת הלכות ליל הסדר בסימן תעב סעיף א' כותב לנו השולחן ערוך יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום כדי לאכול מיד כשכש ואף אם הוא בבית המדרש יקום

מפני שמצווה למהר ולאכול בשביל התינוקות שלא ישנו אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך באורם של דברים שבעצם הגמרא מספרת לנו במסכת סוכה בדף כח שעל רבן יוחנן בן זכאי גדול חכמי ישראל נשיאם של עם ישראל שהוא היה מתמיד עוצמתי שאין לו אחוריה הו לא היה יושב רגע אחד בלי ללמוד תורה אפילו ערב פסח בערב כיפור הוא למד אבל מעולם מעולם הוא לא אמר הגיע הזמן להפסיק ללמוד אין מושג כזה עד כלות הכוח מתי רק יומיים בשנה ערב פסח וערב יום הכיפורים הוא היה אומר בבקשה אומר לכל מידיו עכשיו צריכים להפסיק את הלימוד ולהתכונן ערב פסח למה כדי שהתינוקות לא ישנו כדי שלהדר לא למשוך את הדברים אלא להזדרז להתחיל את הסדר בזמן כדי שהתינוקות

יוכלו להשתתף וזה העיקר המצווה של הערב הגעת לבנך שצריך לדבר עם הילדים וחייבים להיות שותפים ערנים בכל ליל הסדר לכן זה מאוד מאוד מאוד חשוב וככה נהג תלמידו רבי אליעזר וככה הגמרא מספרת מסכת פסחים דף קט על תלמיד תלמידו רבי עקיבא שגם כן היה על אותו דבר זו היייתה הנהגה לכן באמת כותב מרן הר עובדיה וחזון עובדיה בשם המעריב והמרי ייל שהם כתבו שמכוח הדברים האלה אנחנו למדים שטוב וראוי ונכון שבערב פסח ביום ללכת לנוח לדעתי גדולים קטנים כדי להיות ערנים ונכונים לליל הסדר אחרת כשמגיע הלילה כבר עייפים ואז הסדר צולע בכל מקרה למרות שיש לנו עניין מיוחד להזדרז בערב פסח אבל לא עושים קידוש לפני צת הכוכבים בשונה משבתות

ימים טובים חגים אחרים שאפשר לעשות את הקידוש לפני צת הכוכבים אדם יכול להקדים לקבל את השבת מוקדם או את החג מוקדם ולקדש ולאכול מוקדם פסח זה שונה למה כיוון שכל המצווה של קורבן פסח זה רק מצת הכוכבים בלילה לאכול ומה איך כתוב פסח אינו נאכל אלא בלילה אי אפשר לאכול אותו ביום אי אפשר להקדים את זה אז נכון ש מצות הוקשו לפסח כי על מצות ומרורים יאכלו את הקורבן וא אומר שכל המצווה הזאתי ניתנה בלילה ולמרות כותב תרומת הדשן למרות שאם אני אתחיל את הסדר עד שאני אגיע לקידוש אני יכול להתחיל חלק מהדברים הכל למרות זאת יגיע כבר צת הכוכבים אומר תרומת הדשן כל מצוות הלילה הם רק נמסרו בלילה ולכן אם בן אדם בשעת הדחק או על

כל פנים עשה בדיעבד הקדים צריך לדעת שהוא צריך לחזור על כל הדברים חוץ מקידוש וקידוש בגלל שזה מחלוקת אז יש לנו ספק ברכות להקל אז הוא לא יחזור לא יחזור על הקידוש אבל שאר הדברים אם הוא עשה לפני צת הכוכבים צריך לחזור ולעשות אותם עוד פעם בכל מקרה אין צריך לחכות לצאת הכוכבים של רבנו תם לא מחמירים כל מה שמחמירים כ רבנו תם זה רק שזה נוגע לייסורים אבל בנוגע ל המצוות אפשר לעשות בצת הכוכבים הרגיל כותב הבן איש חי דבר חשוב מאוד שיש בזה עניין על פי הסוד כשהאישה עורכת את השולחן היא צריכה לשים את ידיה על השולחן ולומר וידבר אליי זה השולחן אשר לפני השם וכך גם כשהבעל מבית הכנסת ישים את ידיו על השולחן ויאמר וידבר

אליי זה השולחן השר לפני השם בפסוק הזה משארים קדושה שפע של קדושה על כל השולחן לכן הוא אומר ראוי כל אחד השתדל בזה סעיף ב' כותב לנו השולחן ערוך סדר שולחנו יפה בכלים נעים כפי כוחו ויכין מקומו שבו שישב בסבה דרך ירות ואפילו אפילו עני וכולי יש עניין מיוחד בליל הסדר לעשות שולחן הכי מפואר שיש בכל השנה הגם שנגי במשך השנה עושים שולחנות יפים ומצווה לכבד את השבת ומצווה לכבד את היום טוב אין ספק בזה ודאי זה מצווה גדולה ויש על זה שכר גדול אבל בליל הסדר יש לזה עוד יותר חשיבות לנהוג כבן חורים כולנו נהינו בני חורים זה לסמל את החירות שהקדוש ברוך הוא הוציא אותנו מעבדות לחירות ולכן ראוי לנהוג בשררה במלכות איך

נוהגים במלכות תחשוב שאתה איזה מיליונר אומר המשנה ברורה אומרים על המהרי שהוא היה הולך לוקח מהגויים השכנים כל מיני כלים יפים מיוחדים כדי להערך את השולחן למרות זה לא שלו העיקר שהשולחן יהיה מכובד בצורה מפוארת כמה שיותר וכותב הכף החיים שיש עניין לנהוג במלכות הזאתי בגינוני המלכות האלה הכבוד כאילו זה נראה גאווה אבל הוא אומר זה התיקון לכל הכישלון של כל השנה אם הוא התנהג בגאווה באיזה פעמים זה התיקון כי פה הגיני מלכות זה למצווה היא מתקנת את כל מה שהאדם פגם במהלך השנה בגאווה שלו סעיף ג כותב השולחן ערוך כשהוא מסב לו יתה על גבו לא על פניו ולא על ימינו אלא על שמאלו בעצם הגמרא אומרת אם אדם מסב כשהוא מסב אם

הוא שוכב למשל ככה או אם הוא מסב על צד ימין ככה זה לא הסבה אומרת הגמרא מסיימת שמה יקדים הקנה לבשת יחנק חס וחלילה ויבוא לידי סכנה ונחלקו בזה הראשונים בביאור הגמרא מה הכוונה על מה נאמר שמה יחנק רשי אומר זה נאמר על אחד ששוכב ככה כשאתה שוכב ככה זה מסוכן לחניקה ולכן לא יוצאים מד חובה זה לא ישבה רשבם אומר ועוד ראשונים שהכוונה היא כשאתה משב על צד על צד ימין למה הקנה של האדם שממנו נושם אוויר הוא נמצא בצד ימין כשאתה נשען ככה יש זה כיסוי הגנה שלא יכנס אוכל ושתיה לכנה כי שמה רק נכנס רק אוויר ברגע שאדם נישן ככה אז הוא נפתח ואז יכול להבל לו קצת אוכל והוא נחנק תשימו לב שלפעמים קורה לבן אדם שהוא מדבר הרי אין

מסכים משעת הסעודה ואז מה קורה לפעמים הוא פתאום מדבר ואז צריך להכנס אביר לקנה נכנס לו גם אוכל והוא נכנ והוא לא יכול לדבר אלא ה לכן מחלוקת על מה נאמר הסכנה ואם נגיד שהסכנה היא כך השאלה היא למה בצורה אחרת לא אז זה כאילו בגלל שזה לא הדרך נגיד למשל אדם נשאל על צד ימין אז בצד ימין הרי ביד ימין אוכלים אז זה מפריע לו לאכול אז זה לא דרך בכלל חוץ מזה שאלה אם יש סכנה או אין סכנה שזה מחלוקת הראשונים ויש מחמירים ראשונים שמחמירים המאירי וועוד ראשונים כותבים וכך כותב גם שיבולי הלקט והרוקח שיש חשש סכנה גם בפר קדן וגם על צד ימין ולכן צריך לשב על צד שמאל ואפילו בן אדם שמאלי שהדרך שלו לאכול ביד שמאל זה לא משנה

לו את איברי הגוף לא משנה לו את המיקום של הכנה והושט הוא נשאר אותו דבר גם אם הוא שמ אז לכן גם איתר יש בו את חשש סכנה וצריך להישען על צד שמאל אמנם כיוון שיש בזה מחלוקת אם זה איתר אז בדיעבד אם הוא טעה והוא עשב על צד ימין יצא ידי חובה יש לו על מה לסמוך אבל אדם רגיל אם הוא עשב על צד על צד ימין אז מעיקר הדין הוא לא יצא ידי חובה כי זה לא נקרא אסבה אלא ההפך יש חשש סכנה ולכן צריך לדעת שהסבה ה צריכה להיות לצד שמאל איך מסבים מה הצורה של ההסבה אז כמובן על צד שמאל אנחנו מסבירים שזה על צד שמאל אבל צריך לדעת שהסבה כותב החכם בן ציון אבא שאול שצריך לדעת כמו שהמשנה ברורה מסביר הסבה היא צריכה להיות על צד שמאל

אבל מה קורה עם בן אדם אין לו משנת לראש אז הראש הוא ככה מוטה באוויר כל המטרה של הסבה זה שבעצם אדם ינהג בחירות כמו מלך כמו בן מלך משוחרר יושב ככה עם כיף עכשיו מה קורה אם אדם יושב ככה והוא נשען על היד אבל הראש שלו באוויר והוא מחזיק את לשתות קשה לו זה מצער אותו זה לא ישבה אומר חכם בן ציון תשתדל למצוא דרך איך שהראש ישען תשימו לב תראו הראש ככה נשען עם היד על צד שמאל עכשיו לא מפריח לך כלום אתה שותה בנוחיות אתה לא מפחד שהראש שלך ייפול אחורה אתה לא מפחד לזוז זה הדרך ואם אין לו משענת אז ישען על החבר שלו שעל ידו לפחות העיקר שהראש שלו לא יהיה באוויר אז הסבה היא אסבה כדרך של בן חורים אחרת הסבה היא לא כמו

בין חורים הסבה גורמת לו אפילו צער סעיף ד' כותב השולחן ערוך אישה אינה צריכה אסבה אלא אם כן היא חשובה וכותב הרמה על זה הנשים שלנו כולם חשובות אלא מה מוסיף הרמה שהם לא נהגו לשב סומכים על שיטת הרבייה שלא צריך אסבה בעצם הגמרא אומרת את זה בפסחים בדף קח שאישה אצל בעלה לא צריכה אסבה אלא אם כן היא חשובה ויש בזה מחלוקת גדולה מה הסיבה שאישה לא צריכה אסבה אצל על יד בעלה יש הסבר ראשון בגלל שזה לא הדרך אישה אין דרכה לשב זה לא הדרך בעל אוהב לשבת כמו פנדי אישה כל הזמן מגישה וזה יושבת הא אוהבת לשבת רגיל אז זה לא דרכה אז ההבדל זאת אומרת אנחנו רוצים להיות בסבה כבן חורים אז כל אחד עושה כמו שהוא רגיל הבעל שרגיל

להתפנק אז אוקיי צריך לעשות אסבה האישה שלא רגילה אז היא פטורה ויש אומרים מסבירים את זה בהסבר אחר אומר הרשב המאירי שההסבר הוא בגלל שאמת בעלה יראת כבוד לבעל מה איך את יושבת על ידי ככה זה לא ראת כבוד פעם היו כבדים היה להם ראת כבוד אז לא היו כל כך בקלות עכשיו מה נפק מינה אם אני אגיד בגלל עירת כבוד או בגלל שלא רגילים למשל אישה אלמנה גרושה אין לה בעל אז עירת כבוד לא שייך אז אם לא רגילים אז זה לא משנה אם ה אלמנה או גרושה או נשואה אם אתה אומר לי בגלל עירת כבוד אז זה רק שיש להבעל בכל מקרה זהו שתי דעות יש דעה שלישית שהרב ישה אומר שבכלל לא צריך הסב למה כיוון שכל מטרה של השבה לשבת בן חורים והיות ואנחנו לא

רגילים זה בזמנם שהיו רגילים לשבת כל השנה לאכול בסבה אנחנו לא רגילים לאכול בסבה אתה מצריך אותי אסבה זה רק מצער אותי מקשה עליי אז לכן לא צריך הסבה להלכה אנחנו פוסקים חייבים הסבה בין אנשים ובין נשים כיוון שבעצם גם אנשים שלנו חשובות וזה לא משנה לשתי הטעמים שאפילו נגיד מצד עירת כבוד היום בעל לא מקפיד על אשתו שתשב כמו פנדי גם כן למה לא אתה פנדי והיא לא פנדי אתה צריך שגם בשוויון זכויות תן לה גם כן לשבת בצורה הכי נעימה וגם אם לא גם גם אם נגיד שלא רגילים אומר מרן החידה אם תגיד בגלל שלא רגילים לא צריך גם גם הגבר הוא לא רגיל גם האיש הוא לא רגיל אז מה נבטל לסבה בכלל ביטלנו את כל הטקס של הבן חורים לכן

כולם נו חיייבים לעשב בין איש ובן אישה זה חובה לסב וכמו שהסברנו לעשב על צד שמאל בצורה מכובדת ונוחה ונעימה ולכן חובה על כל אחד להשתדל להכין לו מראש את מקומות הישיבה שלא לצאת ידי חובה אלא בצורה מסודרת נעימה שיהיה טוב לכל אחד שיושב בסדר שיהיה לו כיף אנחנו ד היינו עושים הרבה פעמים לפעמים אין אפשרות בשולחן לעשות את הישיבה בצורה נוחה אז כל עוד שאנחנו נמצאים בעריכת הסדר לפני הסעודה יושבים על כורסאות על ספות שיהיה באמת תוכל לשבת כמו פנדי אחר כך באוכל אתה יכול לשבת על השולחן כל אחד לפי האפשרויות שלו יחפש את הפתרונות שלו אבל צריך לחפש את הדרך איך להיות בן חורים בדיעבד אם לא אם לא סבו אז מעיקר הדין יש

בזה מחלוקת יש המרן החידה וכף החיים כותבים בדיעבד אפשר לסמוך להקל אילו מרן הרע עובדיה וההורה ציון כותבים שהלכה עיקר כמו שולחן ערוך כי שולחן ערוך פוסק לנו בהמשך בסעיף ז כל מי שצריך עסבה אם אכל ו שתה בלו עסבה לא יצא וצריך לחזור לאכול ולשתות בסבה כך פוסק רן השולחן ערוך ולכן העיקר ח שצריך לסף וצריך לחזור אם לא אלא אם כן קשה לו אלא אם כן המצב הוא קשה לו מאוד מאוד מאוד אז אם הוא אנוס אז אוקיי יש לו על מה לסמוך כי יש לנו את הרבייה שלא חיייבים ואנשים בכלל שיכול להיות שהם פטורות לכן או בדיעבד יש על מי לסמוך אם זה קשה לו אבל כלל אחד צריך להשתדל לדעת שחייבים אשבה ודווקא בגלל שאנחנו לא רגילים לסב אז כדאי

וראוי לדבר לפני כן ולהסביר לכולם אנה תכינו את המקום שלכם תנסו את הצורה של השבה וכל דבר לשב להזכיר את זה כי בן אדם בגלל שהוא לא רגיל אז הוא שוכח כדי לקיים את המצווה כהלכתה זה הדרך הנכונה לנהוג במקרה כזה סעיף ח כותב לנו השולחן ערוך צריך לשות ארבע כוסות לסדר ואם שתאם זה אחר זה שלא כסדר לא יצא מה פירוש כסדר מה א 2 ש ארבע מה זה כסדר כסדר אומרים המפרשים כך מביא מרן הבית יוסף וככה כותב המשנה ברורה וכל הפוסקים הכוונה שצריך לפי סדר האגדה של ליל הסדר איך אנחנו עושים עושים קידוש קדש אחר כך יש לנו ורחץ אחר כך קרפס אחר כך יחץ אחר כך יש לנו מגיד להגיד הגדה באמצע אז לא שותים תכף יש דברים שצריכים לבצע ולעשות

בין לכוס וככה גם בכוסות האחרונים לכן לשתות אותם כסדר פירושו של דבר עם התכנון שחז תיקנו לנו בסדר ליל הסדר ואם אדם שותה למשל אישה שותה היא לא מעניין אותה הולכת להתעסק בכל הדברים לא הגדה ולא כלום פתאום בעייה הגיעו לכוס השני שטה זה נקרא ששתתה את שלאו כסדר למה אין לה הגדה באמצע אז זה לא שווה כלום לכן צריך לשתות את הכל ולהשתתף בהגדה וגם אישה שלא יודעת כמו שנסביר בהמשך מה הטעם שעושים ארבע כוסות ארבע כוסות הטעם שלהם זה כנגד ארבע לשונות גאולה כנגד והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כדי לרמז על ארבע לשונות הגאולה יש על פי סודם של דברים זה כנגד הספירות וזה כל אחד יכול ללמוד את זה ולדעת את ה איך לעשות עכשיו

כמה לשתות מוריי ורבותיי צריך לשתות כותב שולחן ערוך סעיף ט שיעור ה רביעיית לאחר שהמזגן וישתה כולו אור רובו מה ביורם של דברים אדם צריך לשתות השיעור של רביעית מה זה רביעית מה זה רביעית במשנה ברורה כותב שבזמננו שה יש הצלח חתם סופר וכך סובר החזון איש שבעצם מה שכתוב לנו רביעית כתוב שזה שיעור ביצה וחצי כמו שנסביר אבל כמה זה ביצה וחצי תלוי עכשיו בגודל הביצה אז כותב הצלח והחתן סופר שלפי הערכות שלהם הביצים התקנו ממש לחצי כך שצריך יותר לכן המשנה ברורה מעריך ואומר שצריכים להחמיר ולקחת רביעית כמו שני ביצים יותר כדי שיהיה בטוח רביעיית זה מה שהם למדו אבל כדי שנברר את העניין אני רוצה באמת להבהיר את הנושא הזה

וזה אחד הנקודות החשובות מאוד לליל הסדר זהו שתיית ארבע כוסות ולדעת את השיעור ההלכתי כדי שנבין באמת כתוב מפורש ברי פראש בכל הראשונים שיעור רביעית זה רביעית הלוג בשפת חזל שזה בצ וחצי כולם מסכימים לזה בצ וחצי השאלה היא כמה זה בצ וחצי אז יש לנו רמבם רמבם בפירוש המשניות במסכת עדויות כותב עוד כמה מקומות הוא כותב שהרבי בצ וחצי זה כז דירהם 27 דירהם במים 26 דירהם ביין מה זה דירהם דירהם זה שלוש גרם לכל דירהם ככה ר עובדיה פרסם שעכשיו לאחר המחקרים שמצאו את הדירים מתקופת הרמבם המשקל שלהם בדיוק 3 גרם אז אומר הרמבם שהרבי היא כז או כו דירהם אם נכפיל את זה פי 3 אז כמה זה יוצא ניקח 27 * 3 זה 81 3 * 20 זה 60 3 *

7 21 זה 81 נעשה כפול 26 אז 60 זה כפול 3 20 ו6 * 3 זה 18 אז כמה זה יצא לנו יהיה לנו 78 גרם שזה הרביעית כך כותב הרמבם עכשיו מה הבעיה שלנו שלכאורה מה אומרים הביצים התקנו הראיה היא הרמבם הרי כתב שהדבר הזה הוא מדד אותו בדק אותו והוא קבע לו מדגם נוסף מלבד הביצים דרמים שזה מטבעות מטבע לא שייך שיתכן הוא לא נולד מחדש אותו מטבע שהיה בתקופת הרמבם נשאר אותו מטבע זה לא דבר שקטן אתה יכול להגיד התרנגולים קטנו הביצים שלהם תקנו הטבע השתנה גם זה אומר המשנה ברורה זה קשה להבנה מטבעות לא שייך רק מה הבעייה שלנו ברמבם הרמבם הרמבם הרי כותב מצד אחד שביצה הרביעית ביצה וחצי יוצא ביצה כז דירם זאת אומרת אם אנחנו ניקח כמה

זה יוצא ביצה אם ביצה וחצי זה כז זה 27 דירם אז כמה יצא ביצה ש3 ש3 מ-27 זה 18 תחלק את ה27 לש זה 9 אז שני שלי זה 18 זאת אומרת השיעור של ביצה זה 18 דירהם זה לפי מה שהוא כותב לנו כאן מצד שני יש לנו בעיה ברמבם שהוא כותב שיעור של הפרשת חלה זה 520 דירהם מה זה 520 דירהם השיעור של החלה אומרת הגמרא 43 ביצים וחומש זה השיעור בוא נחלק 520 ל-43 אתם יודעים כמה יצא דירים לביצה 12 דירם תעשו חשבון תראו שזה 12 דירם אז יש לנו סתירה ברמבם מצד אחד הוא אומר לנו 27 דירם זה רביעית ואז יוצא בצה 18 מצד שני כתוב 12 מה ההבדל כך שואל השולחן גבוה אבל באמת הרמבם כבר כותב מפורש בעצמו באותו מקום הוא כותב שאתה צריך לדעת אותה

רביעית שאני מדבר עליך שהיא בצ וחצי אם אנחנו רוצים למדוד את זה במים זה יוצא 27 דירה אם זה ביין זה 26 דירהם ואם זה בקמח זה יוצא 18 דירהם איך זה יכול להיות משתנה אומר כי הכל נמדד לפי הנפח לא לפי המשקל קובעים לוקחים כלי שמחזיק מים 43 ביצים ואז אתה שמת ביצים ואתה יודע כמה מים יצא אותם המים הם שווים כנגד 40 בצים ואז מה אתה עושה אתה בונה כלי שמחזיק את המים האלה ובכלי הזה תלוי מה אתה ממלא אם זה מים יהיה לך 27 500 במים יצא לך לפי החשבון שאמרנו 18 דירהם לכל ביצה ואילו אם אתה תמלא קמח אז יצא לך 18 דירהם לכל רביעית זאת אומרת שזה א שליש מזה זה 12 דירם לכל ביצע זאת אומרת תלוי אם זה יבש או לך כך כותב הרמבם

אז ממילא אין סתירה ואם אנחנו עכשיו מגיעים למסקנה שבעצם השיעור של ביצה זה 12 דירהם ביבש ו-18 בלך אז לכן לגבי ועוד אם נדייק יותר ביין אז זה פחות כיוון שזה רק 26 הרביית נכפיל את זה פי שלוש כמו שאמרנו יוצא לנו 73 גרם לכוס שיש בו רביעית תבינו את הפער הענק אחד הדברים שהורסים את ליל הסדר זה שלוקחים כוסות רגילים יש בהם 180 גרם זה קשה מאוד אני לוקח בן חטי לקחת כוסות קטנים תראו עשיתי גביע יש בו בערך 90 גרם בערך אני בכוונה לוקח קצת יותר כיוון שלא תמיד לגמרי שותים או לפעמים נשפך לך קצת אבל מה שמספיק 78 גרם יין זה מה שמספיק ולכן אם אתה לוקחים מכינים כוסיות קטנות לארבע כוסות כוסיות רגילות כוסות רגילות

לשתייה אבל לארבע כוסות לקחת כוסות קטנות ואז מה אתה עושה כשזה כוסות קטנות אתה מצליח על ידי זה לשתות אותם בנקל אתה בסבה ברגע בשלוק אחד אתה גומר את הרביעית גדול קשה לך לשתות אותו ואז מה אנחנו מרוויחים לא רק שהסדר נעשה בקלות ולא מקשה לך השתייה של הרבה יין אלא גם עוד יותר מזה שולחן ערוך כתב לשתות כולו או רובו כתבו הפוסקים שלכתחילה צריך לשתות את כל וזה לא מעניין אותי איזה אתה תיקח יש עניין לשתות את כולו אז אם תיקח גדול אתה צריך לשתות את כל לכן אם אתה עושה קטנה בקלות אתה שותה את כל אז אתה מקיים את המצווה בדיעבד אם שתה רוב יצא העיקר ששתה רוב רביעית אבל לכתחילה מי שרוצה להדר זה לשתות כל ולכן כדאי

להכין כוסות קטנים אתה יכול להכין את זה אני הזמנתי קטנה מכסף עם נהרות שיש בפנים אתה עושה עם זה בקלות את ה ארבע כוסות איזה יין שאתה רוצה וכמובן שלא רק זה יש לנו בעיה נוספת שנוצרת בעקבות זה אם לא עושים ככה כותב השולחן ערוך צריכים לשתות בהלכות יום הכיפורים הוא מביא מחלוקת מה זה נקרא שתייה של רביעית שתייה של רביעית היא צריכה להיות כדי להתחייב ברכה אחרונה או כדי לקיים את המצווה של רביעיית יש דעה ראשונה שהוא כותב אותה וסתם שצריך שלא יהיה הפסק של זמן שלוקח שתיית רביעיית אם נלך בהנחה ששתיית רביעית לוקחת 10 שניות 15 שניות ואומר אסור שיהיה הפסק של 15 שניות בשתיית הרביעית ויש דעה שנייה כדי אכילת פרס וכדי

אכילת פרס זה בין ארב דקות לתע דקות שלא יהיה כזה הפסק והלכה לעיקר להלכה שצריך שזה יהיה בתוך שלא יהיה הפסק של שתיית רביעית כי כך מרן קבע העיקר להלכה ככה כתבו כל הפוסקים הבן אש חי כף החיים מרן הר עובדיה הכל ואם הוא עבר יותר עשה הפסק יותר מרביעית אז יש לנו בעיה שמעיקר הדין הוא צריך לחזור כל שהוא יכול לחזור ודאי שראוי שיחזור כי לא יצא יד החובה זה לא נקרא שתייה רביעיית בבת אחת ולכן אם זה גדולה מה קורה הוא מתחיל לשתות מפסיק עוד קצת ואז הוא יכול להגיע לבעייה הזאת שהוא הפסיק באמצע השתייה שלו זמן שהוא מעבר להלכה אם זה יותר מפרס אז לכל הדעות לא יצא ידי חובה אם זה פחות מפרס ויש הפסק של כדי שתית רביעיית

אז העיקר להלכה שלפי השולחן ערוך שלא יצא ידי חובה אבל אם אפשר לחזור עדיף ואם קשה לו כמובן סמוך על הראשונים שסוברים שגם כדי שתיית עד כדי אכילת פרס זה בדיעבד אם קשה לו לחזור אבל דבר אחד צריך לדעת כותבים הפוסקים כותב כמו שמבואר במרן השולחן ערוך לברך ברכה אחרונה על הגפן ועל פרי הגפן בכוס הרביעי אתה לא תוכל לברך אותה אלא אם כן באחד הכוסות שתית רביעיית מושלמת רצופה אם לא שתית רביעית וכל ל פעם עשית לגימות כמו כוסתה אז יהיה לך בעיה לברך ברכה אחרונה וזה לכל הדעות אז לא יכל לברך ברכה אחרונה ג לגבי ברכה אחרונה חיייבים לשתות רביעית רצופה ולכן זה הפתרון קטנה אתה מנקל שותה את כל הרביעית בבת אחת בלי הפסקים

ואתה מרוויח את המצווה לכתחילה בצורה מהודרת זאת ועוד כותב השולחן ערוך באור החיים סימן קפג כושר ברכה טעון הדחה ושטיפה פירושו של דבר מבפנים וגם מבחוץ צריך לשטוף את של ברכה אלא השאלה היא זה כל של קידוש כל שבת כל חג צריך ככה לעשות של ברכת המזון של הבדלה אבל מה הדין בארבע כוסות אז באמת בחזון עובדיה כתב שאם זה שלך שאתה שותה רק אתה ממנו אז לא חיייבים מספיק ששפת בפעם הראשונה ואחר כך אתה יכול להמשיך אבל לא כן כותבים הבן איש חי וכף החיים שעל פי סודם של דברים גם בארבע כוסות צריך כל שטיפה והדחה ולא להסתמך על השטיפה הראשונה ולכן מה אנחנו עושים שמים קערה של מים אז הראשון כולם שוטפים מצויין אחרי שגומרים את

הראשון שתו שוטפים את זה בקערה מכנסים מקרת מים שוטפים אותו מבפנים בחוץ רק שלא יה מלא שמה יין ואתה שוטף אותו עם יין אז מחליפים מים אם צריך אבל כדי שבכל ארבע כוסות יעשה שטיפה והדחה סעיף י כותב לנו מהרן השולחן ערוך מי שאינו שותה יין מפני שמזיקות או שונאו צריך לדחוק עצמו ולשתות יין לקיים מצוות ארבעה כוסות באורם של דברים אחד הדברים החשובים ביותר בארבע כוסות זה סוג היין כותבת לנו הגמרא הגמרא מביאה מספרת לנו סיפור על רבי יהודה רעי ככה שאלו את הרשבא מביא את זה מרן הבית יוסף מי ש קשה לו הוא לא שותה יין כל השנה פתאום עכשיו אתה מצריך אות ארבע כוסות וזה קשה לו מה עושים אומר לו הרשבא הגמרא מספרת לנו על רב

יהודה בלרי וגם הירושלמי מספר לנו על רבי יונה שהם כשהיו אחרי פסח ששותים ארבע כוסות היה להם כאב ראש מפסח עד שבועות מה קרה למה צריכים כאב ראש מה העניין כי יש מצווה גדולה מאוד לשתות יין אבל איזה יין איזה יין שותים יין שלא עושה כאב ראש יין סתם מיץ ענבים נכון שראיתי שכותב מרן הר עובדיה מי שלא רגיל יכול לשתות אפילו מיץ ענבים אבל אין ספק שלפי מה שכותב כתוב בגמרא והשולחן ערוך שאפילו יש לו קושי אפילו יש לו כאבי ראש אומר הרשבא הוא חייב להתאמץ ולשתות לא בחינם התנאים האלה התאמצו לשתות ארבע כוסות מיין שעשה להם כאב ראש כמה חודשים מפסח עד שבועות ולא יטרו על זה כי זו מצווה גדולה מאוד לכן חובה עליו למרות שישנה

תשובה אחרת של הבשמים ראש בסימן צד שאלו אותו שאלה מה יהיה אם האישה קשה לה לאכול את המרור יש כאלה אכרים את ה רין הזה או מרור אחר שקשה מאוד ואם ה אוכלת כזה דבר שוכבת במיטה ה שאלו אותו מה הדין היא חייבת לעשות כזה דבר אז הוא השיב להם אמר להם לא לא חייבת כתוב שחולה פטור מן הסוכה למרות שבסו פטור כל צער שמה כתוב תשבו כאין תדורו אבל חולה חולה פטור כי התורה דרכה דרכי נועם וחי בהם ולא שימות בהם לכן פטור לכאורה זה סתירה למה שהרשה אומר אנחנו רואים שאם קשה לו אז הדין הוא שהוא פטור התשובה לכך זה לא נכון יש שני מצבים אם רק זה מצער אותו וקשה לו חייב להתאמץ אפילו שיהיה לו כאב ראש אבל אם זה מדובר שיפול למשכב

אפילו שאיין בו סכנה אבל הוא לא יוכל להחזיק את עצמו ויצטרך לשכב המיתה לא מרגיש טוב זה חולי שהדין הוא בחולה פטור המצוות אז אם הוא במצב כזה אז ודאי שהוא פטור ויש הבדל בין חולה שנופל למשכב לבין מצטער מצטער פטור רק בסוכה כי יש לה פטור מיוחד הלכה מיוחדת תשוו כאין תדורו אבל בכל המצוות מצטער חייו בכל המצוות ולכן אמר הרשבא שהוא חייב להתאמץ עעם כל הכאבים עם כל הקושי שאתה לא רגיל תשתה ותתא מץ כי זו מצווה גדולה אבל מה שהסמים ראש פתר זה מדובר שנופל למשכב וכך כותב המשנה ברורה שזהו ההבדל בין שני הדינים וככה נקטו את זה גם כף החיים וגם החזון עובדיה ויתרה מכך כותב היפה ללב בשם האורחות יושר שחשוב מאוד שאדם

ישתדל לקיים את המצוות של ליל הסדר ודחוק את עצמו וידע שזה יהיה תחליף שלא יזדקק לתרופות במשך השנה אם הוא מתאמץ לכך אז הקדוש ברוך הוא יציל אותו מתרופות ועוד יותר מזה מביא היפה ללב הוא כותב שאדם צריך לדחוק את עצמו מצוות ארבע כוסות ובזה ניצול מדין ארבע מיתות בית דין אם הוא תחייב בשם העיון יעקב זאת אומרת שבעצם זה דבר גדול מאוד להתאמץ ולשתות יין עם כל הקושי שבו ומישהו אנוס והוא לא יכול לשתות אבל הכוונה היא שהוא לא מסוגל בכלל לשתות יין כמו שלשון המרן החידה מי שלא יכול לשתות יין בשום אופן אז יכול לעשות מץ צימוקים מיץ ענבים אבל אם אדם יכול לשתות יין אין התר כזה למרות שלכאורה הרי שואל חן גבוה הרי מה

פתאום רבי יהודה בר אלעי הלך לשתות כשיש לו כאבי ראש הרי כל המטרה של השתייה הזאת להיות בן חורים אז איך זה הוא מצער את עצמו למה הוא לא שתה יין מבושל הוא שואל אלא ודאי אנחנו רואים שלא מוכרחים למה צריכים לסבול למה בכל זאת הוא עשה כזה דבר אז כותב מרן העובדה חזון עובדיה מתרצים הפוסקים על הקושיה שגם יין מבושל עושה כאב ראש אז זה לא משנה מבושל או לא מבושל זה לא ראיה שיין מבושל הוא באמת פסול אבל האמת הוא הקושיה היא קושיה בעינה לכאורה איך אפשר להגיד לבן אדם שקשה לו לשתות יין תשתה יין הרי היין זה בכל זאת נועד להיות בן חורים והוא לא בין חורים זה לא הוא לא מרגיש בזה כיף אז מה פתאום שאנחנו צריך אותו התשובה

לעניות דעתי היא תשובה פשוטה התשובה היא על הקושיה הזאת הרי גם רבי יהודה בר אלעי הגמרא מספרת שפעם אחת כשהלך בדרך איזה מטרונית אחת אמרה לו תשמע אתה נראה מה זה פניך צהובות אתה כנראה שוה הרבה יין אמ איזה יין אני שותה רק קידוש והבדלה וארבע כוסות בפסח ופסח עד שבועות אני קושר את הראש מהכאבים איזה יין לא שותה יין אז שאלתי שאלה אז למה הוא לא קושר את הראש שלו כל השנה כל שבת הוא עושה קידוש יקשור את הראש שלו למה רק מפסח עד עצרת וה אומר שכשהוא שתה אחד בקידוש אחת בהבדלה לא עשה לו כאבי ראש מה עושה כאבי ראש כשהוא שתה כבר ארבע כוסות זה הרבה זה גרם לו לכאבי ראש אז מה הכוונה בזה לומר להוכיח שבעצם הכאב ראש זה לא

תוצאה מיידית זה לא שותים מה הי הראש מתפוצץ לא ככה בדרך כלל המציאות היא בן אדם שותה הוא שמח כי כתוב ויני שמח לבב אנוש והוא בן חורים באותו זמן ההשפעה באה לאחר מכן שגורמת אחר כך לכאב וראש כמו שכל אחד מי שינסה ישתה יראה לא יקרה לו כלום ולא יקב לו הראש וגם אם אחר כך יהיה לו כאב ראש זה רק לאחר זמן אז לכן יש מצווה להיות בין חורים בלילה הזאת והוא צריך לשתות ה יחשוב שיש לזה השלכה אחר כך של איזה כאבים זה לא פותר אותך מלהיות בן חורים זהו מצוות הלילה לנהוג בין חורים זכר ליציאת מצרים ולכן הם התאמצו וזה מלמד אותנו שכל אחד צריך להשתדל להתאמץ בשתיית ארבע כוסות אפילו שזה קשה לו ואיזה סוגיה הי ניקח יש לנו כותב

לנו שולחן ערוך בסעיף יא מצווה לחזר רי יין אדום ככה פוסק השולחן ערוך אבל הרמבן פוסל אותו זאת אומרת נכון שהעיקר מצד הדין העיקר מצד הדין יכול להיות שגם יין לבן יכול להיות כשר אבל ראוי לכל אחד להדר ביין אדום וככה כתבו כל הפוסקים שככה לכתחילה ראוי לקחת דווקא יין אדום אם אין לו ברירה ויש לו זה מה שיש לו זה משהו אחר אבל ודאי ובוודאי למה להכניס את עצמו למחלוקת לפי הרמבן הוא לא יוצא ידי חובה וברכתו לבטלה אז ודאי שראוי להשתדל שהיין יהיה אדום וככה נוהגים סעיף יב כותב שולחן ערוך עוד תנאי ביין מה הדין של יין מבושל אז כותב השולחן ערוך יוצאים ביין מבושל יוצאים ידי חובה הוא לא כתב אפשר אלא יוצאים ידי חובה

בדיעבד וככה כותב גם בשולחן ערוך בהלכות קידוש בהלכות שבת מקדשים על יין מבושל ל יש אומרים שלא מקדשים אז מה הפשט לכן הוא כתב רק יוצאים בלשון בדיעבד כי באמת הגמרא אומרת במסכת מסכת מנחות דף פו שלא היו מביאים יין לנסך במקדש אם הוא מבושל או מעושן והגמרא בתר בדף צז כותבת שאין מקדשים רב אמר שאין עושים קידוש אלא רק על יין שראוי לנסך על המזבח אז מה התוצאה אחד ועוד אחד אם לא מנסכים יין מבושל אז גם לא מקדשים על יין מבושל אז באמת יש בזה מחלוקת גדולה בראשונים האם אפשר לברך על יין מבושל או אי אפשר לברך על יין מבושל הרמבם כותב לא מברכים על יין מבושל וככה יש תשובה של הריף הרי כותב זה רק רק שהכל אפשר לברך עליו

אבל לא אפשר לברך עלי בורא פני הגפן וככה יש עוד הרבה ראשונים ויש ראשונים שחולקים רוב הראשונים כותב מרן הבית יוסף סוברים שכן מבושל אפשר לקדש עליו למרות שהגמרא אמרה שלא מקדשים רק על דבר שאפשר לנסך זה לא בא לאפוק את המבושל אלא לפוקה רק שרכו רע ינות רעים אבל יין שהוא טוב אפשר לקדש עליו אז ככה לכן מרן פסק שיוצאים ידי חובה אבל מה ראוי לכתחילה יין לא מבושל פירושו של דבר לא מפוסטר ולכן באמת הפנים מהירות שואל על מרן השולחן ערוך איך שמחת איך העלמת עין מהריב והרמבם עמודי ההוראה שהם סוברים בעצם שלא התשובה לכך כותב כף החיים בגלל שפה במקרה הזה בליו אך הוא יצטרך לברך אם לא בורא פר גפ נברך ש אז אין פה ספק

ברכה לגמרי לבטלה כי בלקו צריכים לברך אז בכזה אופן הוא אומר שלא אומרים ספק ברכות לבטלה זה התירוץ של הכף החיים ועליו שואל מהרן הרב עובדיה בחזון עובדיה אומר לו זה טוב לגבי ברכת הגפן אבל מה עם ברכת הקידוש איך אתה מברך הרי ספק ברכות לקל לכן מתרץ מרן הר עובדיה אומר כיוון שיש פה ספק ספקה וכיוון שיש בזה שתי ספקות אז ממילא אפשר לסמוך בדיעבד להקל כי זה א' ספק אם בכלל פסול מבושל ספק אם לקידוש זה פסול כי אפילו אם נגיד שזה פסול לניסוך אבל אולי לקידוש לא אז הוא מביא יש פה אזה מחלוקות של הראשונים וכיוון שזה ספק ספקה אז ודאי שבדיעבד יכול לצאת ב מבושל בכל מקרה כותבים המשנה ברורה וגם כף החיים שלכתחילה ודאי שמן

הראוי לקחת יין לא מבושל פירושו לא מפוסטר ואם כן נמצאנו למדים שלושה תנאים ליין א' שיהיה יין שמשקר שעושה כאב ראש לא יין שבכלל אין בו בעיה ודבר שני שיהיה אדום ודבר שלישי שלא יהיה מפוסטר תוצאה סופית יין יבש לא מפוסטר אני כבר לפני 25 שנה תמיד הייתי מסביר שככה ראוי לעשות ארבע כוסות פה אמרו לי בעיר הם רגילים רק מצנים לא יודעים מה זה יין ומאז שהם שמעו את ההלכה והסברתי להם יותר בהרחבה את הדברים הבינו שהם בדיעבד המיצ הנבים הוא רק ממש בדיעבד הוא גם לא אדום כל כך אולי יש כאלה אדומים יש לו אדומים על כל פנים הוא וודאי מפוסטר הוא ממותק שגם בזה יש מחלוקת וגם כן לא משקר כל הדברים שבעצם חסרונות בהידור של המ

מצה של ארבע כוסות ומאז התחילו לשתות יין יבש ואנשים היום כבר לא יודעים מה זה מצ נבים אני זוכר שבאו אליי מעקבי הגולן אמרו לי הם הגיעו אליי למה הם אומרים לא יודעים מה קרה פה בכל האזור כל היונות שלהם באותם זמנים היה רק יין של הגולן היה יבש לא מפוסטר כי בדרך כלל העקבים עושים את הכל מפוסטר מפני חשש של יין נסך שהיו חוששים שחילונים מחללי שבת או גויים אז לכן היו עושים רק מפוסט לכן מרן הרב עובדיה תמיד היה אומר יין יין של כרמן מזרחי שהוא מפוסטר אבל ברוך השם כבר מלפני 25 שנה אנחנו מסבירים ומדברים שיש יין לא מפוסטר ויבש ואפשר להשיג את זה וזה בהישג יד וברוך השם היום כבר כל העקבים מייצרים כזה דבר וזה בהישג

יד בנקל ודאי שמצווה להדר לקחת יין יבש אדום לא מפוסטר שזה ההידור והמצווה לכתחילה וכבן אדם שותה את זה ו רגל לזה לא מזיק לו בכלל ולא עושה לו שום כאב ראש וקל וחומר כשהוא שומע לנו ולוקח כוסית קטנה והוא שותה את הכוסיות הקטנות הוא בכלל לא ירגיש הפרעה גם נשים כמובן חייבות בכל מצוות ליל הסדר כותב שולחן ערוך בסעיף יד בגלל למה אומרת הגמרא במסכת פסחים בדף קח אמר רב ושע בן לוי נשים חייבות בכל המצוות של ליל הסדר בגלל שהם היו גם הם באותה נס גם הם ייצאו ממצ לכן צריכים להשתדל אנשים גם כן לקיים את כל המצוות של ליל הסדר כולל הגדה של פסח כולל ארבע כוסות כולל כרפס מרור הכל לעשות כמו הגברים למרות שזה לכאורה זמן

גרמה אבל כיוון שהמצווה היו באותו נס גם הם חייבות וצריכות להשתדל ואחת שלא יודעת לקרוא אז תשמע מבעלה וגם לחנך את הילדים כותב מרן בסעיף טו חייבים להרגיל את התינוקות שהגיעו לחינוך גם כן לתת להם כוסות שתייה קטנים לא חייבים את כל הגודל הזה אז אפשר לצמצם את זה לעשות להם כוסיות קטנות אבל העיקר להרגיל אותם שגם הם ישתדלו להיות שותפים לליל הסדר מוסגים את הראשון כמובן אחרי שבאים כדי לעשות את הקדש מוסגים את הראשון וטוב וראוי כמו שכותב הרמ שאחרים זוג הי אנחנו פה צריכים לנהוג הכל במלכות בגינוני מלכות למלך הוא לא מוזג לעצמו אלא מוזגים לו אז ככה ראוי שצריך להשתדל גם הלשון של שולחן ערוך מוזגין לו שני מה זה

מוזגין לו אחרים מוזגים כי ככה ראוי לנהוג בדרך ירות כך כותב המשנה ברורה כך כותב כמובן הבן איש חיי כל הפוסקים כותבים שראוי שישתדל כל אחד אם אפשר אלא אם כן אומר כף החיים אחד שנוהג על פי הסוד ויש לו כוונות אז ממילא הוא רוצה לעשות את הכוונות לא אחר אז אין לו בריירה זה משהו אחר או שאין לו מי שמזוז לו אז ודאי שי מזוג לעצמו או אם האישה נידה והוא לבד עם אשתו אז יש בעיה קצת שהאישה תמזוג לו רק אלאם כן זה לא בפניו אבל אם לא אז כל שאפשר עדיף שאחר עם זוג כל אחד עם זוג לשני כשעושים את הקידוש ומברכים שהחיינו כותב מרן החידה וככה הביא אותו כף החיים השתדל בברכת שאחינו לכוון על כל מצוות ליל הסדר להוציא אותם ידי

חובה הגענו לסדר הקערה הקערה צריכים כמובן על הקערה הזאתי היא בנוייה אצל כל העדות על פי הסוד כמו שכותב האריזל ושאר הכוונות פרי עץ חיים שהקערה עם הדברים שבה הם כנגד 10 ספירות השלוש מצות הם כנגד חוכמה בינה ודעת אחר כך יש לנו בקערה מונח בצד ימין שמים את הזרוע זה כנגד מידת החסד הביצה בצד שמאל זה כנגד מידת הגבורה מתחתיהם באמצע המרור זה כנגד התפארת אחר כך בצד ימין החרוסת שמים אותה בצד ימין שזה כנגד הנצח ובצד שמאל כנגד החרוסת זהו הכרפס שזה כנגד מידת ההוד והערה עצמה כנגד המלכות ויש לנו דבר אחד שאני קופץ אותו בשביל להסביר אותו החזרת החזרת היא נמצאת מתחת למרור באמצע הגו מה זה החזרת כל אחד יש מנהגים שונים

מה להשים בחזרת כי מה זה חזרת אנחנו למשל נוהגים בביתנו לשים שומר אבל כל אחד ינהג כמו שהוא נוהג ואם אין לו יכול לשים שתיים אפילו שתי מרור פה ופה להשים כי כדי שיהיה בקערה על כל פנים יחד זה עשרה דברים מלבד זה לא שמים כלום על הקערה לא מלח ולא יין ולא שום דבר זה הדברים כנגד 10 ספירות שצריך לסדר בקערה וצריך להשתדל שהקערה תהיה שלמה עד אחרי המוציא גם לא יקח את המרור משמה וישאיר את הקערה בלי מרור אלא תמיד להשאיר בקערה כמו שכותב הבן איש חי עד אחרי שגומרים המוציא רה צריכה להיות שלמה עם כל הדברים כנגד העשרה ספירות צריך לצלות את הזרוע הזרוע ששמים בקערה צריך שיהיה צלוי לא חייבים עם שיפוד כמו שהיה בזמן בית

המקדש מספיק שצו אותו על הגחלים זה כבר מספיק אין עניין לחפש שיפוט של רימון זכר למה שהיה צריך שהזרוע הזה יהיה עם העצם צריך שיהיה בכוונה עם העצם והשתדל אם יש לו אם אין לו ם עצם כי הרי כתוב עצם לא תשברו בו כדי שיהיה זכר לעצם השלם אז זה בסדר אבל אם אין לו אז ישים חתיכת בשר על כל פנים שמים ביצה הביצה אז הבשר אמרנו צלוי אבל הביצה יש כאלה נוהגים ללוט אותה ויש נוהגים לשלוק אותה וכל אחד יעשה כמנהגו אין בזה עניין הביצה היא כנגד קורבן החגיגה ולכן כל אחד יעשה כמי שרגיל מביא כף החיים בשם האריזל שטוב וראוי לפני הקידוש שבעל הבית יגיד את המילים של הסדר קדש ורחץ כרפס יחד וכולי זה טוב לנהוג ככה אחרי שאנחנו

עושים את הקידוש קדש ורחץ אמרנו כבר אז כרפס א לא המרור קודם כל נגמור עם המרור המרור למעשה מה שאנחנו נוהגים למרות כל הדברים שמפורטים בשולחן ערוך המנהג של כולם לקחת חסה שזה המרור למרות שאין לזה מרירות אבל זה המנהג לקחת את החסה החרוסת שעושים יש בזה שני מנהגים שולחן ערוך כתב הרמה שיעשה את זה עווה כמו תית כי זה זכר הרי לתית החרוסת ויש כאלה נוהגים לעשות את זה ממי רך נוזל כל אחד יעשה כמנהגו עושים את זה כמובן בתמרים אגוזים תפוחים יין שמים קינמון ו וזנגביל כדי שזה יהיה כמו תית זכר לעתיד וצריך כמובן להיזהר מאוד מאוד את החסה שמכינים מתולעים ולכן וודאי ובוודאי שצריך להשתדל לקחת חסלט שלפחות הוא מוגן וגם את

זה צריך לשטוף ולהכין כדי שחס וחלילה לא יהיה כישלון של איסור אז אחרי שאמרנו קדש גמרנו את הקידוש ואת הדברים שצריכים להכין ורחץ זהו נטילת ידיים הראשונה שנוטלים אותה כמו כל נטילת ידיים כיוון שאנחנו הולכים לקחת את הכרפס לטבל אותו במי מלח ודבר שטיבולו במשקה כותב השולחן ערוך בסימן קנח סעיף ד' כל דבר שאדם רוצה לאכול ומטיל אותו במשקה בשבעה משקאות יין דבש שמן חלב טל דם מים צריך לטול ידיים קודם כמו תילה לאוכל רק בלי ברכה אז לכן אנחנו עושים ורחץ נוטלים ידיים וצריך לדבר על זה כיוון שבני אדם לא רגילים לרחוץ לדבר שטיבולו במשקה אז צריך ללמד אותם ולהרגיל אותם את הדבר הזה כמו שמעיד הבן איש חי על אביו שהיה

מזהיר על כל פנים לא מברכים על הנטילה הזאת ואם מה קרה אם הוא בירך אם הוא טעה לו שם לב ובירך זה לא פותר אותו מהברכה על נטילת ידיים השנייה כיוון שנטילת ידיים לדבר שמשקה יש מחלוקת להלכה אנחנו לא מברכים אבל אם בערך בדיעבד יש לו עמה לסמוך וזה לא פותר את הברכה של נטילת ידיים השנייה שהוא בכלל לא חשב עליה לכן בנטילת ידיים השנייה הוא הצטרך לברך אחרי קדש ורחץ כרפס כרפס זה פירושו של דבר כדאי גם פה לקחת במקום העלים לקחת רק את הקלחים ולקחת פחות כזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה לכן לוקחים רק חתיכה קטנה של כרפס שאותה מטבילים במי מלח ואומר הבן איש חי חשוב מאוד להקפיד דווקא על כרפס כי הכרפס יש בו עניין של סוד

שמאוד מאוד חשוב ש דווקא כרפס ולא ירק אחר על כל פנים אם הוא טעה ואכל כזית לא מברך ברכה אחרונה ודאי לא יברך ברכה אחרונה כיוון שאנחנו סומכים על ברכת המזון יש מחלוקת אם צריך לשב בכרפס או לא צריך לסב בכרפס העיקר הלכה שלא צריך עסבה אבל אם הוא רוצה בכל זאת לסב לא בעיה אבל העיקר הלכה בכרפס אין צורך כי זה זכר לעינוי 60 ריבו ש העבידו בפרך ולכן לא עושים אחרי כרפס יחץ יחץ מה עושים אנחנו שמים שלושה מצות בקערה כמו שאמרנו שלושה מצות כנגד אברהם יצחק ויעקב או כנגד כהן לבי וישראל או כנגד הסוד זה חוכמה בינה ודעת על כל פנים שלושה מצות צריך להשים בקערה וכשמגיעים לכאן מה עושים לוקחים את המצה האמצעית חוצים אותה

לשתיים איך חוצים אותה כותב הבן אש חי צריך לחתוך חלק אחד גדול כנגד ו שזה ישאר לאפיקומן מכבים אותו לאפי קומה החלק הקטן כנגד ד' זה שמים בין שתי המצות השלמות שם את זה מניח אחרי שהוא חוצה מניח יש לזה כמובן רמזים כל העניין למה דווקא את מצה אמצעית שזה כנגד יצחק חוצים כי בזכות יצחק כאשר הקדוש ברוך הוא בא ואמר ש בניך חטו בא לאברהם אמר לו תעניש אותם בא ליעקב אמר אולי הוא סבא עם 12 ילדים יבין לא תעניש אותם בא ליצחק אתם יודעים מה יצחק אמר ל בורא עולם אמר לו א באת אליי בסוף מה הבעיה שלך חטו בוא בוא נסתכל כמה החיים של האדם 70 שנה חצי הרי זה לילות אז תוריד קודם כל חצי תוריד את זה לחצי ל-35 אחרי זה אחרי

שהורדת קודם כל בונר 20 שנה הוא אמר לו 20 שנה לאלא מענישים בשמיים עד 20 אז יש לנו רק 50 שנה 50 שנה חצי לילות נשאר 25 25 אתה יודע שמתוך זה יש לך לאכול לשתות להתפלל אז 12 וח חצי מזה הולך על על הכל להתפנות מה נשאר 12 וחצ חצי עלי חצי עליך וגמרנו את החשבון ואם אתה לא רוצה ניקח את הכל אז זה הס גוריה הכי גדולה שעשה יצחק על עם ישראל להציל אותם לכן אנחנו חוצים את המצה להזכיר את התענה חזקה שלו בוא חצי חצי מה זה לא חוכמה שהם בנים שלך מתי שאתה רוצה ולא בנים שלך כשאתה לא רוצה זה הסנגוריה הגדולה על כל פנים יש לזה עוד הרבה טעמים טוב לנשק את המצות לפני שהוא חוצה ככה ראוי כותב ככה בן איש חי והמשנה ברורה שטוב

וראוי להשתדל לחבב משום יבוב מצווה לנשק אותם לפני שהוא חוצה ואחרי שהוא חוצה כמו שאמרנו אחרי שהוא חצה את המצות אז מסלקים את הקערה למה כדי ש מה קרה מה גמרו כדי לעורר בשאלות את הילדים ואז מגיעים למגיד מגיד מתחילים את הקערה אנחנו למשל כל אחד במנהגו מתחילים להגיד את הלחמה עניה אגב כותבים הפוסקים שראוי להגיד אומר חידה בן אש חי וכף החיים ומרן עובדיה להגיד ה לחמניה לא ה לחמה אלא ה צרא ככה נוהגים אנחנו מנהגנו שלוקחים את הקערה לפני שמתחילים את את המשתנה מסובבים את זה על ראשו של כל אחד מהמסים ואומרים הלחמה עניה חלו הותנה וכולי ככה מנגנו כל אחד יעשה כמנהגו אחרי שאומרים את הלחמה עניה אז מתחילים כמובן הש

שאלות מה נשתנה וכולי ומתחילים את האגדה גם נשים חייבות בהגדה מהתורה כמו שאמרנו כיוון שהם היו באותו נס והמצווה ה מחוייבים גם הם אותו דבר ואישה שלא יודעת אז תשתדל לשמוע ולהבין וכל אחד חייב להגיד פסח מצא ומרור כמו שאנחנו רואים באגדה שבלי שאמר את זה לא יצא יד חובה בזמן האג לא חייבים לשב אחד שרוצה שישב אבל לא חייבים אחרי לפני שמתחילים כבר מוסגים את השני כדי שוב לעורר שאלות מדיחים ושוטפים כמו שאמרנו מוסגים את השני במהלך האגדה אנחנו נגיד את 10 המכות ויש מנהג נפלא לעשות את השפיות ולוקחים כלי פגום ולוקחים כלי ששמים בו יין עם מעורב יש כאלה שמים בו ערק לא משנה איך איך שנוהגים ושופכים 16 שפיכות בהתחלה

כניה מתחילים דם אש ותמרות עשן שלוש שפיכות אחר כך ר המכות ואחר כך דצח עדש עכו זה עוד שלוש שפיחות ואחר כך שוחים את זה בשירותים ששמה כל הצרות וכל המחלות כל המחלה ש שמתי מצרים לא עשים עליך וכולם ילכו על אויבנו בעזרת השם ולאחר מכן גמרנו מגיד ושותים את השני בסבה כמובן מגיעים לרחצה מוציא אחרי מגיד רחצה מוציא מצה חוזרים לנטילת ידיים עם ברכה כ נטילה לסעודה ואחרי הרחצה זה מוציא מצה איך עושים את המוצי מצה כמובן לוקחים את שלושת המצות כי יש לנו בעיה של לחם משנה יש בזה מחלוקת בראשונים אבל להלכה המנהג הוא כדי לצאת ידי חובה ולידי כל הדעות אנחנו שמים שלושה מצות שבעצם אחת האמצעית חצינו אותה ולוקחים את שלושת

המצות ביחד למה כדי שיהיה לנו לחם משנה יש לנו שתי ברכות המוציא זה לסעודה אז זה צריך לחם משנה כי כמו שבשבת גם בחג צריך לחם משנה זכר למן שירד כפול אז לכן שמים שתי שלמות אחרי שהוא בירך המוציא מוריד את המצה השלמה לשולחן לקערה מחזיק רק את החצי ואת השלמה ו מרך על אכילת מצה ששמה זה המצווה של המצה לחם עוני לחם עוני זה החצי ולכן אחרי זה שהוא עושה צריך לבצוע משתי המצות ביחד כי יש לו פה שתי ברכות המוציא ומצא אחד על המוציא ואחד על המצא והוא בירך על שתיהם וצריך שלא יהיה הפסק בין הברכה לאכילה לכן צריך לאכול משתיהן ביחד זה הדין אז נותן לכל אחד מ שתיהם טיפה מעט מעט מעט מעט והוא לוקח מזה את החתיכה טובל את זה

במלח ואפילו שזה נקי על פי סודם של דברים כמו שכותב הקף החיים צריך לטבול את זה במלח ועל כל פנים כמו שאמרנו כל אחד יאכל את הכז שני כזית אנחנו משתדלים לאכול שתי כזית כמו שכותב השולחן ערוך כזית של המוציא כזית של המצה למרות שהמוצא הוא לא חייב באופן עקרוני את הכז זית כי זה לא המצווה העיקרית של המצה אכילת מצה זה על הכזיב עוני אבל אומר המשנה ברורה כבן שיש מחלוקת מה המצא של המוצי אם הראשונה או השנייה או החצי אז לכן אוכלים מ שתיהם כזית מכל אחד כזית ונהגו שכל היושבים כל המסובים אוכלים כזית אוכלים כזית כמה זה כזית ו הנה הבעיה נוספת שנתקלים רבים ולוקחים כמות גדולה של מצות ומקשים על אכילת כזית וכל וחומר

כשאתה אומר לו לאכול שתי כזית זה קשה אז אנחנו למדים מדברי השולחן יש כאלה יודעים שזה תשעה דירהם תשעה דירהם מאיפה זה נולד התשעה דירהם מרן השולחן ערוך מביא מחלוקת בסימן תפו כמה זה כזית התוספות כותבים חצי ביצה אבל הריף הר והראש כותבים זה שליש ביצה ומרן השולחן ערוך פסק חצי ביצה לחומרה למה הוא אומר אז תאכל קצת יותר לא יקרה כלום אבל אתה יוצא ידי חובה לכל הדעות לכן הוא נקט לחומרה חצי ביצה אבל כמה זה ביצה אז למדנו כמה זה ביצה כמה זה בצה אז אמרנו שאם זה בלך זה 18 דירהם ואם זה ביבש זה 12 דירם כי ככה הסברנו הרמבם כותב את זה בפירוש בעצמו שיש הבדל אם אתה מודד את זה במים או ביין או בקמח זה שתי עולמות כי

אנחנו לא מודדים את המשקל לא נקבע המשקל נקבע הנפח והנפח משתנה מדבר לדבר תלוי במוצר ולכן נכון שבמים יצא לך שיעור של ביצה 18 דירם וממילא הכזיבה ת דירם 9 * 3 זה 27 גרם וזה מה שרגילים כל הזמן לומר זה את זה בערך 30 גרם אבל אם אנחנו נלך לפי מה שהרב כותב ולפי מה ששולחן ערוך פסק איך מפרישים חלה זה הולך דירהם בקמח זה 12 דירהם לביצה ואם זה 12 דירהם לביצה אז שישה דירהם לפי התוספות לחומרה שישה דירהם זה כזית חצי 6 * 3 כמה זה ש 18 גרם ואם נלך לפי הרי והרמבם והראש אז זה שלי בצ שליש מ-12 כמה זה שליש מ12 זה יוצא לך ארבע דירם 4 * 3 כמה זה 12 גרם זאת אומרת שהכזיב התוספות לאכול א כזית חצי ביצה אז חצי ביצה אבל

בנפח של דבר יבש זה סך הכל שישה דירה 18 גרם לכן צריך לדעת שלהכין מצות של 18 גרם לא צריך להכין 30 גרם ולהקשות אני מדבר על מצות יבשות כמובן מצות רכות זה וודאי 30 גרם אין ספק בזה כיוון שלהגיע לנפח צריך את זה זה מצא לכה יצטרכו 30 גרם אולי גם יותר יכול להיות כי המדידה היא צריכה להיות לפי נפח ולא לפי משקל אבל אני מדבר על יבש מספיק 18 גרם ואם זה מדובר על זקנים או על ילדים מספיק 12 גרם ולכן טוב וראוי להכין שקיות של כזית הלכתי ישבתי עם ה עם הרן ה שר התורה רב חיים קנבסקי ערב פסח אחד הלכתי לשבת איתו אמרתי לו כבוד הרב אני רוצה שיסביר לי איך היה החזון איש הרי ודאי הרב היה אצל החזון איש בליל הסדר אני רוצה

לדעת איך החזון איש ערך את ליל הסדר איך הוא היה נותן לכם כזית אז מה הוא יראה לי הוא אומר לי החזון איש היה אומר לנו תעשו בגודל כף היד זה כזית לאלא צריך יותר למה כי זה לפי הנפח מספיק חתיכה כזאתי כבר יהיה לך בזה את השיעור של הנפח לא צריכים כזה גדול לפעמים המצות יותר דקות אז אז אז אז יכול להיות חתיכה קצת יותר גדולה לפעמים המצות יותר עבות אז זה פחות אבל בסופו של דבר זה בערך 18 גרם זה מה שיוצא הכזיבו התי אותו על הרביעית כי ברביעית הם לוקחים 150 גרם חזוניש אז אמרתי לו אם אתם מסכימים בכזאת למה ביין הביצים התקנו אבל זה לפי דירם לפי דירם לא שייך ככה אנחנו נוהגים להחמיר זהו לא היה תשובה אבל האמת הוא כמו

שאמרנו רביעית זה 78 גרם וכזית זה 18 גרם ולמבוגרים ולאלה שקשה להם תינוקות מספיק אפילו 12 גרם וממילא אפשר לאכול את השתי כזאות בשופי או בנחת רק מה צריך להכין לפני כם להכין שקיות עם הכז ות כי אחר כך איך תדע אתה יכול לקחת כפול בלי לדעת עדיף להכין כזית מראש כמו שאנחנו ככה נוהגים מכינים כזית לכל אחד את כל הכיתות שצריכים שקית לכל כזי ככה יודעים שתיים א נותנים להם שתי שקיות אחד אז אחד בצורה הזאת מכינים ואז אוכלים את הדבר כמו שצריך כמובן בהסבה שוב להזכיר כל הזמן בסבה ולגבי לאכול שתי כזית אמרנו לא רק עורך את השולחן אלא נהגו שכל המסובים אוכלים את שתי הקזת של המוציא והמצע ולאכול מ שתיהם ביחד ולפחות את

החתיכה הקטנה ולהוסיף פעם זה שבצע יקח מהקערה את שתי הכז לאחר מכן אחרי שהשה מוציא מצה בסבה בכל שני כזית אוכלים מרור מרור צריך להכין 30 גרם כמובן ובלי הנפח של האוויר כמו שכ הרמה אלא צריך 30 גרם לפחות וובל את זה בחרוסת כמובן תלוי במנהגים אם זה חרוסת של תית אז אי אפשר לטבול את כולו אלא מעט אלה שעושים רך אז יש אומרים צריך לטבול את כולו בתוך התית על כל פנים ודאי זה לא מעכב לא ככה ולא ככה אבל תובל את זה עם חרוסת ואוכל את זה בלי הסבה לא מברך בורא פרי אדמה כי הוא סומך על הברכה של הכרפס רק מברך על אכילת מצוות אכילת מרור לא יותר אחרי שגמרנו מרור עושים כורך מה זה כורך סנדוויץ' לוקחים את המצה השלישית ואז

כורך למה יש מחלוקת איזה כזית זה המצווה האם במוציא מצה או כורך על מצות ומרורים יאכלו יש לנו בעיה האם אפשר לצאת יד חובה רק במצות לבד או מצות יורים אז הלל הזקן מה היה עושה היה אוכל מוציא מצה כדי לצאת מצד מצה מצד שני היה עושה כורך כי אולי צריך על מצות ומרורים ביחד לאכול את זה אז עושים כורך לוקחים מצה עם מרור כזית של מרור כמובן גם פה כזית ועם חרוסת ואז אוכלים את זה שוב בסבה וצריך לומר כמובן זכר למקדש כהלל כמו שכתוב בנוסחאות של ההגדה חובה להגיד את הדברים ועד שלא גומרים את הכורך לא מפסיקים בדיבור למה כי ברכת המוציא והמצע מה שאנחנו עושים כורך זה כדי אולי לצאת ידי מצוות חובת המצע הברכה הולכת גם על

כורך אז עד שלא אוכל את הכורך צריך להשתדל לא לדבר כלום דברים שלא יגרום הפסק כמובן שמצות צריכות כוונה וכותב מרן השולחן ערוך אכל מצווה בלא כוונה כגון שנסו יצא ידי חובתו למה כיוון שהוא יודע שזה פסח אז אבל אם הוא חושב שזה חול זה לא פסח לא יצא ד החובה מצוות להלכה צריכות כוונה אלא מה אם הוא יודע שזה חג אז אנחנו אים ברגע שאתה אוכל אז ודע שאתה מבין שזה למצווה גם אם לא חשבת גם אם לא אמרת יש דעות שסוברים שלא גם אומר הפרי חדש אפילו שאתה יודע ואתה אוכל אם אתה צריך לכוון לשם מצווה אם לא אתה לא יצא ידי חובה לכן מה טוב לעשות כותב המשנה ברורה וכותב כף החיים טוב ככה בנש חי תיקן תקרות בהגדה שלו כל דבר אומרים

לפני כן לשם אחו קוצה ברכו כדי לקיים ולעשות את המצווה ש כתקנת חזל ככה שבאמת יעשה את הכל בצורה עם כוונה בצורה מסודרת כמובן שכשאומרים צריך שיקבור את האכילה אז אם אוכל שתי כזית אז יש לו 18 18 דקות כל כזית עד שמונה דקות ארבע דקות לכל כזית או או או תשע ואם זה כפול אז ממילא זה נכפל על כל פנים ודאי שראוי להשתדל כמה שיותר מהר לאכול את הקזות כדי שיהיה תוך הזמן כי אם עבר הזמן לא יצא ידי חובה לאחר שגמרנו את הקורה שולחן עורך עורכים את השולחן ואז יש כמובן כותב לנו השולחן ערוך יש מקום שנהגו לאכול צלי אוכלים מקום שלא נהגו לא אוכלים בכל מקרה המנהג המנהג הוא כיום שלא אוכלים בלילה צלי אבל ביום יש מחלוקת יש

אומרים העיקר להלכה האמת שביום אפשר לאכול את הצלי את אותו זרוע אפשר לחמם ולאכול ביום למרות שב לילה מחמירים ולא אוכלים את הצלי ויש כאלה שמחמירים שגם ביום לא אוכלים לא אוכלים צלי ואם ו אבל בכל מקרה לצלות שה שלם לכל עלמה ודאי שאסור ואם אדם בכל זאת עבר וצלע זה לא נאסר כותב מרן החידה זה לא נאסר ולעשות צלי קדר מה זה צלי קדר הוא הוא למעשה אופה את ה שם את זה בלי מים בלי רוטב בלי כלום רק בעצמו זה מען צלי גם זה אסור לא כדאי לעשות את זה בצלי קדר אם זה בישול בלי רגע אם בישל את ה אם הוא בישל את זה בגדרה בלי רוטב אפשר להקל אבל אם הוא צלה את זה ואחר כך בישל את זה אז יש לאסור לאכול את זה ב ליל פסח שאר הדברים

מותר לצלות דגים בצים אין בזה בעיה כי זה רק נאמר רק דווקא על על הבשר כותב המועד לכל חי טוב וראוי לאכול דגים בליל פסח ככה הוא מביא היפה ללב יש לזה כמה טעמים לדבר למה לאכול אז כדי לקצר אני לא אני מדלג על הטעמים אבל ככה טוב וראוי גמרנו את הסעודה מגיעים לאפיקומן צפון שולחן הורך צפון ברך צפון זה לאכול את האפיקומן שגם פה יש עניין לאכול שתי כזית לכתחילה כזית אחד ל זה זה האפיקומן זכר קורבן פסח בכזית אחד זכר למצה שנאכל את עמו א זאת אומרת זה שתי כזית ואם קשה עליו יאכל כזית אחת על כל פנים צריך להשתדל כמו ששולחן ערוך כותב שהשתדל שכל זה יעשה קודם חצות וגם ההלל השתדל לגמור קודם חצות לא לעבור את החצות ככה

לכתחילה כמובן אם עבר אז יוכל וגם צריך להיזהר חכם אנה בראשו שלא יאכל את האכילה הזאת אכילה גסה כי אז הוא לא יצא ידי חובה לכן צריך להשתדל מראש לצמצם באוכל כדי שיוכל לעשות הכיתות כמו ש צריך ההלל בכל מקרה אנחנו גם אמרנו שצריך לפני חצות להשתדל לעשות וכמובן אחרי שאוכלים אפיקומן לא אוכלים כלום ולא בגלל שישאר הטעם של המצע לכן לא אוכלים כלום וצריך להשתדל לאכול אותו באותו מקום שהוא ישב לא לשנות מקום אפילו באותו חדר משולחן לשולחן אפילו לא ראוי להחליף מקום אלא באותו מקום לאכול את האפיקומן שישב כל הסעודה אחרי זה כמובן מברכת המזון זה של ברכה שוטפים ומדיחים ואומרים את ברכת המזון ועל זה אומרים את ההלל ואז

בעזרת השם נרצה ואחרי זה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן פירושו של דבר לא שותים עוד יין ולא אוכלים ואלא אם כן קשה לו והוא רוצה לשבת ולספר סיפורי צד מצרים אז יכול לשתות תה וקפה כתבו הפוסקים שניתן להקל לשתות קפה גם לעשן הבן איש חי החמיר אבל החזון עובדה אומר שאפשר להקל אבל הכי חשוב מה שאומר השולחן ערוך חייב כל אדם לעסוק בלחות הפסח ביציאת מצרים לספר בניסים ונפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא עד שתחת נו שינה והחידה הוסיף צריך שיעבור רוב הלילה ו שתחטוף אותו שנה שני תנאים ככה מביא אותו הבן אש חי גם זאת אומרת צריך אדם להשתדל זה אחד המצוות של הלילה זה לספר על יציאת מצרים ואני רוצה לסיים בהלכה מאוד מאוד חשובה

שהרבה הרבה לא נזהרים בה והיא הלכה מיוחדת של הלכות יום טוב הגמרא בפסחים כותבת נו רבנן חייב אדם לשמח בניו ובני ביתו ברגל שנאמר ושמחת חגך במה מ שמכם אז אז אומר רבי יהודה אנשים בראוי להם נשים בראוי להם אנשים בראוי להם מה זה יין נשים במי אמר רבי יוסף בבגדים או בגדים פשתן זאת אומרת הדבר הזה נפסק להלכה מצוה עשה דאורייתא לשמוח ולשמח כל אחד צריך לשמוח בחג לשון היראים שכותב את המצווה הזאת בסימן במצוה תכז הוא כותב מה זה המצווה של שמחה חייב אדם לשמח את בניו ואת בני ביתו ברגל שנאמר שמחת בחגך ובמה מ שמחם ביין רב יהודה אומר אנשים בראוי ונשים בראוי מה פירוש בגדים צבעוניים ולכן מה הוא אומר צריך תשמעו את

המילים שלו של היראים למדנו מכאן שכל שמחה ראוייה לאדם לכל דבר המשמח חייב לעשות ברגל כל דבר שיכול לשמח אותו בחג צריך לעשות כלל דבר שבליבו מוצא בו שמחה וקורת רוח אכילה שתייה כל דבר של שמחה חייב לעשות ברגל וכשם שחייב לשמח עצמו כך חייב לשמח את בניו ובני ביתו את אשתו שמחת בחגיך והוא כותב שמצווה גם לטייל לטייל עם האישה לעשות מה שאפשר העיקר לשמח לשמוח ולשמח בחג לכן באמת חקרו הפוסקים וזה נפסק להלכה בשולחן ערוך בהלכות יום טוב בסימן תקכט סעיף ב' שיש מצווה על כל אדם חייב כל אדם להיות שמח ולשמח אנשים בגדים ותכשיטים עכשיו מה קורה יש חקירה נפלאה שדנו באחרונים האם אני למשל קונה מיקסר לבית אני אומר לה לאשתי

הנה מתנה קניתי לך מיקסר צאדו חובה או לא קייה מצווה או לא אז באמת יש בזה נחלקו האחרונים בשם הרב אלישיב והרב ניסים קרליץ וגם הרב אירוח שכן יצא מה אכפת העיקר שהיא שמחה שהבאתי לה משהו אבל בעל השבט הלוי אומר לא צריך דבר ששייך לחג מה היא תעשה מקסטר בחג מה היא יכולה לעשות בו אז היא שמחה שיש לה מקסר בבית אבל צריך דבר של שמחה שהוא שמשמח אותה מהחג שמשמח אותה בחג עצמו כוח החג ובאמת לשון היראים כמו שקראתי כל דבר שיכול לעשות שישמח אותו ברגל זה המצווה אז מה זה עוזר לי שיש לי מקסר יש לי מכונית קנ ל המכונית זה לא אני שמחה באופן כללי אבל זה לא שמחה בתוך הרגל זה לא שמשמח אותי ברגל לכן ודאי שעיקר המצווה זה

לקנות דברים שמשמח אותה בגדים תכשיטים ואפילו עני כותב המשנה ברורה בשם המארי אפילו עני כמו שהגמרא בכתובות אומרת לפחות תקנה לה נעליים כדי לשמח אותה אתה לא יכול נעליים תקנה לה זר פרחים העיקר הדבר שישמח אותה בחג אבל לא כלום היה מסופר על איזה אחד שבא אצל אחד מחכמי ירושלים בא בערב סוכות עם אתרוג מהודר מהודר מהודר ראה אותו אותו חכם שזה אבחון אבחון מאיפה הוא מגיע לכזה זה ארוג שנראה לו יקר מאוד שאל אותו מה אתה עושה אומר לו אני אברך ואיך אתה מתפרנס אומר לו יש לי מלגה בכולל אשתי קצת עובדת חיים בצמצום כמו כל האברכים אז איך אתה מגיע לאתרוג כזה מעודה אומר לו אני חוסך כל פעם לאט לאט לאט אמר לו החכם אמר לו

תשמע אותי בגד קנית לאשתך בטוח שלא יהיה לך כסף נכון אז עדיף שתלך תקנה בגד או תכשיט לאשתך מאשר אתרוג מודר תקנה אתרוג פשוט ותצא ד חובה ותלך תקיים מצוות עשה דאורייתא לקנות לאישה זה ע את התפיסה פעם אחת הלכתי בפארק פארק הלאומי ברמת גן בכול המועד עם אשתי הלכנו עם הילדים קצת לשוט שמה עם הסירות ואז אני פתאום רואה את חכם בן ציון הב שעו הוא ואשתו יש שמה הספינה הגדולה הזאת הסירת מנוע והוא עולה עם אשתו לשמה התפלאתי מה עושה חכם בן ציון פה מה ראש ישיבת פורת יוסף חיכתי כשהם חזרו הרי איזה חצי שעה סיבוב ראיתי אותו יורד באתי אליו כבוד הרב מועדים בשמחה מה הרב מה הרב עושה פה אומר לי אתה לא יודע מצווה תעשה

דאורייתא ושמחת בחגיך מצווה עלינו לשמח את האישה אני יוצה לטייל איתה לשוט איתה כדי שתשמח זה מצוות עשה דאורייתא אתם מבינים מה זה מצוות עשה כמה כאלה טועים עושים הכל חוץ ושוכחים את הדברים העיקריים חובה על כל אחד לתת את דעתו מגיע החג צריך לשמוח לשמח לילדים לך תקנה להם ספר זה לא מעניין תקנה להם בגד יפה תקנה להם ממתקים שישמחו דברים שמשמחים את האדם בחג כמובן אם עשה יש לו על מה לסמוך אבל יותר מן הראוי לעשות דווקא דברים שמשמחים את האדם בחג בגדים נעים תכשיטים ממתקים אכילה ושתייה שמשמחת כל אלה דברים שמצוות עשה דאורייתא לעשות כל אחד צריך להשתדל בזה וזהו למעשה הלכות ליל הסדר כהלכתו יעזור השם שנזכה כולנו לראות בבניין בית המקדש ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים אשר דמה יזרק על קיר מזבחך אמן ואמן פסח כשר ושמח לכולם